מארזי הגנה

זוכרים את הסיפור של דייויד וורן?

ב-2003 הצענו לראשונה "קופסה שחורה" להתאוששות מאסון. בישראל של אינתיפאדה, המוצר נועד להגנה מאש, פיצוצים וגניבות. לעומת שרתי גיבוי אחרים שנמכרו בתוך כספות, המוצר aXafe היה ונשאר חסכוני בעשרות מונים בצריכת באנרגיה, בתפיסת מקום פיזי ובמחיר. לקוחותינו המשתמשים בו מרוצים ונעזרים בו לשחזורים שגרתיים. לדבריהם, מרגישים שרכשו כלי עבודה המצדיק את עצמו, ולא רק השקיעו בגלגל הצלה המחכה -קשור לקיר האונייה- לאסון של ממש, לקטקליזם סופני, כדי להתאושש ממנו.
חמש שנים אחרי עלו ב-ioSafe על רעיון שקשור בגורמי סיכון אש ומים. הם יוצאים כעת עם דיסקים קשיחים מסוג SATA בפורמט 2.5 אינץ' המגיעים במארז בפורמט 3.5 אינץ'. ברווח שבין שתי המידות הכניסו הגנה מאש ומטבילה במים מתוקים או מלוחים.
בנוסף לבידוד מתאים, מגיעים הדיסקים עם המנגנון רשום של החברה הנקרא FloSafe, מערכת אוורור לעבודה שגרתית המסוגלת לזהות רמות הרסניות של חום וסוגרת באופן אוטומטי את חלונות האוורור במקרה של חום קיצוני.
הטכנולוגיה הרשומה HydroSafe מיושמת על מנת להגן על הדיסק מפני חדירת מים, אך במקביל, מאפשרת קירור החומרה בזמן ההפעלה הרגילה של הדיסק.
אותם דיסקים יגיעו לשוק בארה"ב כבר החודש בשני דגמים, בנפחים שבין 80 ל-320GB, ובמחירים מומלצים שבין 329 ל-459$. מבחינתנו, לא נוכל עדיין להמליץ עליהם, לטוב או לרע, עד אשר נבחן מספר מקרי תקלה שיאפשרו לנו לפחות לברר מיהו יצרן הדיסקים עצמם, אותם רוכשים ב-ioSafe להכנסה במארז המוקשח.
תמיד נחמד שיש בהישג יד רכיבים טובים שהם מקדם הגנה נוסף נגד אובדן מידע. אבל חשוב שהם יתאימו לתוכנית-על, למדיניות כוללת של הגנה על המידע בארגון, המקוון לסכנות מפניהן מערכות המחשב עומדות בסביבות השונות.
 

הטה אוזן

היה היה פעם איש שגר בבית מתחת לגשר הרכבת. מדי לילה בחצות עברה רכבת אקספרס והרעידה את הפסים, את מבנה הגשר, את הקרקע תחתיו ואת הבית כולו של האיש המסכן, מן היסודות ועד לרעפי הגג. האיש עבד מבוקר עד ערב והעייפות הבטיחה לו שינה שלווה. מעבר הרכבת בחצות כלל לא הפריע לו.
יום אחד שבתו עובדי הרכבת. הרכבת של חצות לא יצאה מהתחנה. בחצות ועוד שש דקות, המועד המדויק בו הייתה עוברת הרכבת את הגשר, היה האזור כולו שקוע בתרדמת לילה שקטה. בדיוק בחצות ועוד שש דקות, התעורר האיש שבבית שמתחת לגשר בבהלה גדולה. "מה קרה!?" הוא צעק, מופתע...

בשבוע שעבר יצא לנו (למי שנכח בהרצאה במתנ"ס שפינוזה ברעננה) לשמוע חיקוי די מוצלח של דיסק מדלג על Bad-Sectors בזמן הפורמט. אבל למען האמת, המחשב שלנו מפיק כל הזמן רעשים שהתרגלנו אליהם ולא זוכים לכל התייחסות מצידנו. בעיקר הרעשים הללו, של זמזום או הנהון, נגרמים על ידי פעולת המאווררים והמרכיבים המכאניים שבתוך המארז.
לעיתים הצלילים הופכים יותר לרעשי טחינה או תקתוק, ואז כבר יש סיבה לדאגה, וכדאי לברר את מקורן. בעיות פשוטות כמו תקלה במאווררי קירור, בכונני התקליטורים וכו', יכולות לגרום בהמשך לבעיות גדולות אם לא נטפל בהן.
מאידך, רעשים חריגים יכולים להצביע כבר מן ההתחלה על בעיות חמורות, כמו תקלה במאוורר ספק הכוח, מאווררי המעבד, או תקלה בדיסק הקשיח.
כאשר מדובר במאוורר של ספק הכוח, אשר בד"כ ממוקם בחלק העליון האחורי של המחשב, הרעש אמנם טורדני אבל לא הרסני. רק כאשר הוא מפסיק להרעיש יש סיבה לדאגה, מפני שיתכן והמאוורר הפסיק לעבוד וטמפרטורת ספק הכוח תעלה ללא בקרה עד שהרכיב יכשל. נכון שספקי כוח אינם חלקים יקרים מאוד, אך בהתחממותם יש להם פוטנציאל לפזר זרמים בלתי יציבים בין רכיבים אחרים, לוח האם, הזיכרון, המעבד או הדיסק הקשיח. כאשר אספקת הכוח מתנדנדת יש סכנה לרכיבים יקרים יותר להחלפה.
כאשר צלילי הטחינה נעצרים מעצמם, חשוב לוודא שמאוורר ספק הכוח עדיין פועל. לשם כך מספיק לשים יד ולחוש אם נפלטת ממנו רוח. אין רוח? כבו את המחשב וטפלו בהתאם.
כאשר מקור הרעשים הוא מאוורר המעבד, חשוב להחליף אותו כמה שיותר מהר. מעבד שמתחמם יתר על המידה, יכול למות כך שלא ניתן יהיה להחיותו.
הרכיב המכאני הרגיש והיקר ביותר במחשב הינו הדיסק הקשיח. הוא גם זה שייצור הכי הרבה צרות במידה ויכשל. כאשר הרעש שהדיסק משמיע הוא בקצב הבהוב נורת הדיסק בקדמת המחשב, או אם הוא מלווה בטקטוק מדי פעם, המידע שהדיסק מכיל נמצא בסכנה ברורה ומידית.

מחשב חולה מדבר אלינו בצלילים. חבל להתעלם מהם.
 

הערות

דוד שי כתב לנו, בהתייחס לשורותינו על שמות דומיין:

"קראתי בהנאה את המאמר על שמות דומיין. הערות אחדות:
● במקרה של סלקום, לדעתי בית המשפט פעל לפי הצדק ועשה זאת היטב.
● איך יכולתם להחמיץ את הסיפור של עוזי ניסן ומאבקו בחברת המכוניות ניסאן. ראו http://www.nissan.com
● אתם שואלים "מה ייקרה אם חברה גדולה תצא עם מותג מסוים ותרשום על שמו דומיין, למרות שפירמה קטנה נקראת באותו שם כבר שנים רבות?". לנציגות קוקה קולה בישראל יש תשובה שתפתיע אותך, שניתנה הרבה לפני שידענו מה זה דומיין. כאשר חברת קוקה קולה רצתה לשווק בישראל את המותג העולמי שלה Fanta, גילתה שבטבריה יש מפעל קטן שמייצר משקה בשם Penta. למרות ההבדל באנגלית, בעברית שניהם נכתבים "פנטה", ולכן קוקה קולה לא יכלה לשווק את המותג שלה בישראל. היא ניסתה לקנות את המותג הטברייני, אך המחיר שנדרש היה גבוה מדי לטעמה, ולכן שיווקה בישראל את Fanta תחת השם "קינלי". רק לפני שנים מעטות התאפשר לקוקה קולה להשתמש במותג Fanta בישראל".

תודה לדוד.  תגובות לדוד

עובדים נכון

דן פרייקס באתר Macworld.com החליט לפני שבוע לנתץ צרור של מיתוסים בנושא תחזוקת מחשבי מקינטוש. מתוכם, התייחס פרייקס גם להמלצה לבצע מעת לעת דפרגמנטציה.
כידוע, כאשר שומרים קובץ לדיסק הקשיח והמקום הפנוי הבא אינו בלוק גדול דיו, הקובץ מחולק לחלקים, אותם ממקמת המערכת במקומות הפנויים הבאים. זוהי בתמצית הפרגמנטציה. רמת פרגמנטציה מסוימת נחשבת למקובלת וסבילה, בעיקר כאשר דיסק קשיח הולך ומתמלא בקבצים. אך כאשר הקבצים הולכים ונשברים לחלקים קטנים מאוד ורבים מאוד, רמת הפרגמנטציה הגבוהה פוגעת בביצועי הדיסק. ככל שהקבצים שבורים ליותר חלקים, כך מתאמץ הדיסק יותר בקריאתם.
מאותה סיבה, כבר שנים ממליצים לבצע דה-פרגמנטציה באמצעות כלי תוכנה אשר כפעולה של תחזוקה רוטינית מסדרים מחדש את שברי הקבצים. הקבצים מתאחדים ונשארים כתובים על כגבי בלוקים רציפים של מקום בדיסק. בא ואומר פרייקס כי עם מערכת ההפעלה OS X תהליך זה אינו הכרחי לכולם. ראשית, מפני שמערכת הקבצים של מקינטוש (HFS Plus) נמנעת ככל הניתן מפרגמנטציה של קבצים. שנית, מפני שהביצועים בדיסקים הקשיחים היום כה טובה שרבים מן המשתמשים כלל לא יבחינו בפרגמנטציה מתונה. ולבסוף, מפני שמערכת ההפעלה OS X החל מגרסה 10.3 מבצעת דה פרגמנטציה אוטומטית של קבצים רבים.
בעיית הפרגמנטציה של הקבצים הינו נושא לטיפול במקרה של דיסקים גדושים ושל אנשים שעובדים עם קבצים גדולים או כמויות גדולות של מידע, כמו במקרים של וידיאו וקבצים גראפיים. כאשר הדיסק נמצא כמעט מלא, רצוי פשוט להעביר קבצים למצע אחר כדי לפנות מקום, או לשדרג לדיסק בנפח גדול יותר.
קיימות תוכנות שמבצעות דה-פרגמנטציה יחד עם אופטימיזציה, כלומר מעבירות קבצים מסוימים למקומות מועדפים על מנת להשיג ביצועים טובים יותר. תוכנות אחרות מציעות "דה-פרגמנטציה של ספריות", השונה מאוד מזו של קבצים.
כמו בכל מקרה בו הולכים אנו לשנות סדרי עולם בדיסק, לפני שנגשים לבצע דה-פרגמנטציה חובה לשמור בצד גיבוי מלא של הדיסק. את הגיבוי הטוב ביותר, השומר לא רק על המידע הגלוי אלא גם על הקבצים שנמחקו ומייצר עותק "נאמן למקור" ניתן לעשות בקלות -גם לדיסק של מקינטוש וגם  PC, עם שירות ה-Disk Duplicator המגיע בחבילת ה-BOS.
 

פינת איש השבוע

הוצע לנו להעלות על נס מדי שנה אדם אחד שישא בתואר "איש -או אשת- השנה", כפי שנהוג לעשות בכתבי עת ידועים יותר אך קרובים פחות לקהל קוראינו.
על מנת לצור קבוצת מועמדים ראויים, נשתדל להביא לידיעתכם החל משבוע זה את "איש או אשת השבוע", את תכונותיו הטובות ואת מעשיו הטובים ככל שיבואו לידיעתנו.
הנכם מוזמנים להציע מועמדים שלכם, בליווי נימוקים משכנעים.

על העברת המסר הבא במייל, נבחר יוני טחן, העמל במערכות המידע של קבוצת אשטרום בע"מ, לאיש שבוע זה.
להלן המסר:
"נא לא להעביר הודעות שווא על וירוסים. במידה ויש חשד, לפנות למנהל הרשת בחברה. למידע נוסף:  http://info.org.il/irrelevant/not_a_virus_warning.php "

בתגובה לבחירתו לאיש השבוע, כתב לנו יוני:
"תודה תודה. קטונתי. בכוחותיי המוגבלים אני מנסה, ועוד לפעמים מקבל רטינות מכאלו שמתרגזים שמקלקלים להם את הסנסציות...
אכן השילוב של בורות ורצון טוב לעיתים מסוכן, והסיכון מתגבר כאשר אחד מהמכותבים גם נושא איזה תואר מרשים כמו ד"ר או רס"ן, ואז זה נראה ממש מ"מקור שמבין"...
...מי שבאמת משקיע בנושא, ואני שואב ממנו ידע וגישה, הרי זה חנן כהן, יוצר ומנהל אתר "לא רלוונטי". אני בכ"א משתדל שלא להתייאש ומחזיר תמיד דוא"ל לשולחים עם הפניה לדף המתאים שבאתר הנ"ל. ואם זה מצליח אפילו באחוז חלקי, אז אולי עשינו משהו. בכל אופן תודה וחג שמח."
 

אפ-סקיילינג

כזכור, לפני שבועיים הזכרנו את יכולת ה- Upscaling - שדרוג מכשירי DVD להתאמת יכולותיהם לרזולוציות של HDTV.
כאשר הגיחה לעולם הטלוויזיה בעלת רזולוציה גבוהה, פתאום קיבל חשיבות הפיתוח של רכיבים כדי להתאים את יכולות הרזולוציה של ה- HDTV. לכן היום יותר ויותר נגני DVD מצוידים ביכולת ה"upscaling". היות וכיום משתמשים בטכנולוגיות ה-Blu-ray  וה-HD-DVD, חל בלבול מה לגבי ההבדל בין אפסקיילינג של ה-DVD הסטנדרטי, והיכולת האמיתית של היי-דפינישן שמספקים ה-Blu-ray  וה-HD-DVD.
מסתבר כי נגן DVD סטנדרטי וללא אפסקיילינג, יכול להניב רזולוציה בווידיאו של

 (720x480 (480i - מה שאומר 720 פיקסלים לרוחב המסך ו-480 פיקסלים לגובהו. סידור כזה נותן 480 שורות אופקיות המוצגות לחלופין.
לעומת זאת, נגן DVD פרוגרסיבי, ללא אפסקיילינג, יכול לתת אותות וידיאו של
720x480 = 480p - progressive scan . כאן, 480 השורות האופקיות מוצגות באופן פרוגרסיבי, מדורג, כלומר שורה אחר שורה.
האפסקיילינג הינו תהליך מתמטי המתאים את ספירת הפיקסלים בפלט אות ה-DVD לספירת הפיקסלים הפיזית על גבי מכשיר HDTV אשר בד"כ הינו של1280x720 (720p)  או לחלופין ( 1920x1080 (1080i ולעיתים גם 1080p.
720p פירושו תצוגה של 1,280 פיקסלים לרוחב המסך במצב אופקי ו720 פיקסלים לאורך המסך באופן אנכי. הסידור הזה נותן 720 שורות אופקיות של פיקסלים על גבי המסך, אשר מוצגות באופן פרוגרסיבי, אחת אחרי השנייה.
1080i פירושו תצוגה של 1,920 פיקסלים לרוחב המסך ו- 1,080 שורות אופקיות המוצגות לסירוגין (קודם כל השורות הבלתי זוגיות, ולאחר מכן כל השורות הזוגיות).
לעומת זאת, 1080p אומר 1,080 שורות אופקיות המוצגות ברצף, כלומר, כל השורות מוצגות במשך אותו מעבר אותות, וזו הדרך של פורמט התצוגה HD בעל האיכות הגבוהה ביותר.
מבחינה ויזואלית, העין האנושית (של הצרכן הממוצע) רואה מעט מאוד הבדל בין 720p ו- 1080i. עם זאת, חדי העין יכולים להבחין בתמונה הנראית מעט יותר חלקה ב-720p, הודות לרציפות בתצוגת השורות.
תהליך האפסקיילינג מתאים את הפלט של נגן DVD לרזולוציה המקורית בתצוגת הפיקסלים של מכשירי טלוויזיה HDTV, והתוצאה הסופית היא תמונה מפורטת יותר ועקביות בצבעים.
כפי שה-אפסקיילינג נעשה כיום, לא ניתן להפוך תמונות DVD סטנדרטיות לתמונות בעלות רזולוציה גבוהה באמת. למעשה, התהליך פועל היטב למען תצוגות פיקסלים קבועות, כגון אלו של מסכי פלזמה ו-LCD, התוצאות לא תמיד עקביות על גבי מכשירי טלוויזיה בעלי רזולוציה גבוהה מבוססים CRT

אפשרות הסריקה הפרוגרסיבית נמצאת במצב enabled.
עם זאת, מי שיש לו מכשיר HDTV ונגן DVD עם אפסקיילינג, פלט האות עובר דרך חיבור HDMI, או דרך חיבור DVI מנגן ה-DVD אל חיבור של קלט מאותו סוג ב-HDTV. במקרה כזה החיבור בין מכשיר ה-DVD ל-HDTV באמצעות HDMI או DVI היא הבחירה הטובה ביותר.
לדברי המומחים, ה-אפסקיילינג בנגני DVD רק עוזר לנו להתקרב לחוויית הצפייה של היי דפינישן וכדי להפיק את המיטב מהיי דפינישן כאשר יוצאים מפורמט תקליטורי, רצוי להשתמש בנגן בלו-ריי או HD-DVD מחובר באמצעות חיבור HDMI לטלוויזיית HDTV ולצפות ישירות בתוכן של התקליטור המתקדם.
מסתבר גם שלכל מכשירי ה- HDTV יש אמצעי שדרוג פנימיים משלהם. העובדה מקורה היא לטענה שאין צורך באפסקיילינג של נגני ה-DVD, היות וממילא ה-HDTV יבצע אפסקיילינג לכל אות נכנסת כדי להתאימה לרזולוציית התצוגה הטבעית שלה. עם זאת, חשוב לציין שלא כל המכשירים מתקדמים מספיק כדי לדעת להתמודד עם בעיות שההמרה יוצרת, כגון "רעשי ייתוש", צמצום הרעש בהתאם לתנועה, גבולות משוננים ועוד. בסופו של יום, יש סיכויים טובים יותר שנגן DVD עם אפסקיילינג יעשה את העבודה טוב יותר מאשר HDTV באיכות ממוצעת. קיים כלי לבדיקת טכנולוגיית השדרוג של נגני ה-DVD על גבי HDTV, אותו ניתן לרכוש מחברת סיליקון אופטיקס.
בדיקת ששטח, ללא כלים מיוחדים, של אפסקיילינג היא להגדיר את נגן ה-DVD ל-480p סשטנדרטיים ולראות כיצד התמונות נראות ב-HDTV. בהמשך מגדירים אותו ל-720p או 1080i ושוב מסתכלים. אם בפעם הראשונה התמונות נראו טוב יותר, הרי שיש ל-HDTV יכולת שדרוג טובה יותר מן הנגן. אם בפעם השנייה ראיתם טוב יותר, יש לנגן ה-DVD יכולת אפסקיילינג טובה יותר.

השורות של עמית

מקום פומבי

בעקבות התחקיר המפורסם של ערוץ 10 קבע שופט בבית משפט השלום את הקביעה ה"מבריקה" שחדר צ'אט הוא מקום פומבי. קבע, מבלי להבין איזה כדור שלג הוא התחיל לגלגל. אבל בואו נתחיל מהבעיה עצמה.
"התחקירנית של ערוץ 10 הבהירה לנאשם שהיא בת 13, והוא המשיך להציע לה הצעות מגונות והתפשט" – בכל הסיפור יש מספר בעיות בסיסיות: הבעיה הראשונה היא שהיא לא בת 13 ולמעשה שכחה מזמן מתי הייתה בת 13 ועד כמה שזכור לי גם התחזות איננה מעשה חוקי במיוחד.
בעיה שנייה היא שהדבר לא נעשה בחדר צ'אט פומבי אלא בין שניים, דהיינו כל אחד מהם יכול היה לסגור את חלון הצ'אט בכל עת שהיא, לא משהו שניתן לעשות במקום פומבי. מעצם הפסיקה הגדיר השופט החכם שהשימוש במצלמה לצרכיי תקשורת הופך את חדר העבודה/השינה/הסלון למקום פומבי. ברגע שמישהו הגדיר מקום כלשהו כפומבי הוא מחיל עליו את כל החוקים החלים על מקומות פומביים (אכילה חמץ בפסח, עישון, התערטלות ועוד). ואם לוקחים את זה קצת יוצר רחוק, הוא גם מסיר את הצורך בצווי חיפוש.
אז נכון שמדובר בשופט בערכאה נמוכה, אבל הוא גם שופט שפוסק בנושא בו אין לו הבנה, נושא שגדול עליו ועל חבריו ב-10 מספרים (לימדתי שופטים להשתמש באינטרנט, תאמינו לי אני יודע על מה אני מדבר). בקיצור מערכת המשפט הישראלית לקחה על עצמה לשים סדר בחיינו תוך שהיא, מבלי משים ולא מרוע לב, רק מטיפשות ובורות, מפירה את זכויותינו.
 

אוטומציה מטופשת

לא מעט אתרי אינטרנט וחברות בכלל סומכים על אוטומציה מוחלטת. הנה דוגמה כיצד אוטומציה גורמת לעגמת נפש.
לקוחה שלי, סופרת, מחזיקה את האתר שלה ב- acenet האמריקאית. השירות נהדר, התמיכה יוצאת מהכלל, אבל הברוך מגיע כל פעם שמועד כרטיס האשראי אמור לפוג. ביום בו מגיע חודש פקיעת כרטיס האשראי, מערכת החיוב האוטומטית של החברה מנטרלת את הכרטיס על ידי הוספת שנה (דהיינו אם מועד הפקיעה היה יוני 2008 הוא הופך להיות יוני 2009). היות וכך, הכרטיס אוטומטית לא מכובד. הבעיה היא שלמעשה הכרטיס תקף עד סוף החודש, והבנקים באירופה מאוד קפדנים ולא יספקו כרטיס חדש בטרם יסתיים החודש. התוצאה... ספק האחסון בהיסטריה כי נוצר חוב, ומתחיל לשלוח מכתבים ללקוח. והלקוחה שלי, שברוך השם, גם בלי מכתבים היא טיפוס היסטרי, נכנסת ללחץ. הכול כמובן קורא ביום שישי לקראת סוף השבוע, כך שעד יום שני אין עם מי לדבר. השירות הטכני -שדווקא עובד (5 דקות זמן תגובה, מדהים)- לא מכיר את מערכת החיוב. לכן, מבחינתו הוכנס תאריך שגוי מלכתחילה (2009 במקום 2008) כי זה מה שהמערכת מציגה (גם אנשים טכניים טובים הם לא תמיד מבריקים), ושולחים אותה פעם אחר פעם לשנות את פרטי הכרטיס. אבל יוני 2008 לא קיים יותר מבחינת המערכת. ואף אחד לא חושב שאולי אולי כדאי שמישהו ייקח את המספר ויחייב את הכרטיס המחורבן הזה ידנית.
 

הבן של

לא ירחק היום ובישראל יתחילו "בנים של" לרשת את אבותיהם גם את השלטון. כמו בסוריה, מצרים ושאר מדינות "דמוקרטיות מתקדמות". למה לא? הרי בישראל הנפוטיזם חוגג זה שנים, בעיקר בחברות ממשלתיות וגופים ציבוריים. אז למה לא בשלטון? הנה, בחור בשם עמית אוברקוביץ מונה לראש ועד עובדי חברת חשמל. מר אוברקוביץ הצעיר הוא בנו של מר אוברקוביץ (ז"ל) המוכר לכולנו מאין ספור שביתות ועיצומים. מר אוברקוביץ הצעיר התקבל לעבודה בחברת חשמל כשאביו היה יו"ר הועד, והיום הוא יורש אותו. כישורים? מי צריך כישורים, הם מופיעים בתעודת הלידה תחת הסעיף "שם האב".
 

כדורגל

● משחקי היורו התחילו, כל אירופה חוגגת ובישראל משלמים על כל משחק חשוב. כל המשחקים ניתנים לצפייה בחינם באינטרנט, למרות שעם רוחב הפס בישראל זה לא כל כך פשוט. צ'רלטון, הרעה החולה של הטלוויזיה בישראל, היא כרגיל הזכיינית. אבל מי שבאמת מגוחך במיוחד היא רשת Ynet שמוכרת שידורים על האינטרנט. מעניין מי מספיק טיפש לשלם. למי שרוצה לראות ולא מוכן לשלם, הנה כמה לינקים שעובדים (אני משתמש בהם כשיש משחקים מהליגה האיטלקית שלא משודרת בצרפת) http://livefooty.doctor-serv.comcom

● כדורגל הוא הענף היחיד שמשוחק על מגרש ענק וההתאחדויות העולמיות מסרבות בכל תוקף להכניס וידאו לסיוע לשופטים. התוצאה: טעויות שיפוט שמכריעות משחקים. מה הטעם? למה ההתעקשות? לא ברור לאף אחד. אפילו טניס, שהוא הענף השמרני בעולם, עושה שימוש בציוד אלקטרוני מתוחכם. תוסיפו לזה את העובדה שבזמן משחק כדורגל על המגרש פרושות 40 מצלמות ואי אפשר לעבוד עליהן. עדיין המערכת מתעקשת. ההסבר היחיד שיש לי הוא תיאורית הקונספירציה. אם יהיו מצלמות טלוויזיה, שופט לא יוכל ל"טעות", אם אתם מבינים על מה אני מדבר.
 

Airis740 שלי

עידן המחשבים הקטנים הגיע. היות ואני תלוי יותר מדי במחשב אחד ולקחת אותו איתי לכל מקום מתחיל להיות הימור, אז דאגתי שיהיה לי מחשב נייד שכזה. ה- Airis 740 מונע על ידי מעבד 1 גיגה-הרץ של VIA עם מערכת הפעלה XP, דיסק קשיח 40 גיגה וזיכרון פנימי 1 גיגה. אני בהחלט לא בונה עליו להמרה מהירה של סרטי וידאו באורך מלא, אבל הוא עובד נהדר לכל שאר היישומים (למרות שאת ההמרה לא ניסיתי עדיין). את המכשיר הנ"ל ניתן להשיג רק בצרפת ובספרד וזו אחת הבעיות שלו. ניסיתם לעבוד עם מקלדת בצרפתית? לא מומלץ למישהו עם עצבים חלשים. גם מערכת הפעלה בצרפתית היא לא בדיוק הנאה גדולה, אבל לא נורא. המסך לעומת זאת הוא 7 אינץ, אבל עם רזולוציה מקסימאלית של 1024x768. אני כבר לא ילד וזקוק למשקפיים כדי להשתמש בו. בסך הכול מדובר בצעצוע יפהפה, קטנטן, עם חיבור אלחוטי, כניסות USB מהירות, קורא כרטיסי זיכרון, כמובן יציאת מסך (מתבקש נואשות) ואפילו מצלמה מובנית. המחיר: 350 יורו, שווה ערך ל- 1,750 ש"ח. למי שרוצה באמת להיות נייד זה צעצוע אדיר. המקביל שלו שנדמה לי נמכר כבר בישראל, ה- Eee PC עולה 50 יורו פחות אבל מגיע ללא דיסק קשיח (4 גיגה מובנה) ועם חצי גיגה זיכרון פנימי.
 

הפחתה?

הבנק הבינלאומי נענה לבקשת בנק ישראל והפחית את העמלות שלו. 7.5 שקלים לפעולה מול פקיד ו-2.5 שקלים לפעולה אוטומטית. הסכומים הללו מטורפים, אבל הפעם הם בחסות מדינת ישראל, כך שהדרך היחידה להילחם בזה היא לעבור לבנק הדואר או -לא פחות טוב- מזומנים מתחת לבלטות. למי שיש דרכון זר מומלץ לפתוח חשבון בבנק בחו"ל להפקיד שם את כספו. נכון, מדובר כרגע בבינלאומי ואף אחד לא ממש יודע מה תהיינה העמלות של שאר הבנקים, אבל תאמינו לי שהן לא תהינה שונות בהרבה.
 

סרטים

השבוע יש לנו עוד פרסומות יוצאות מהכלל מכל רחבי העולם. כרגיל, בעמוד שכתובתו:
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=featureure
 

תגובה לשורות של עמית

עוד כמה המלצות צפייה

The Onion הינו ארגון חדשות מפוברקות תוצרת ארצות הברית שהוקם עוד ב-1998. עיתון מבית הארגון, הנושא את אותו שם, זכה במהרה להצלחה מקומית והופץ באוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית. כמובן שבתור עיתון מפוברק גם ההיסטוריה שלו היא כזאת. באופן רשמי, העיתון קיים כבר יותר מ-250 שנים. הוא נקרא במקור:
 "Mercantile Onion" ונוסד על ידי מהגר שרק ידע שתי מילים אלו בשפה האנגלית.
למרות הסאטירה הברורה לכל, העובדה שהדיווחים כתובים ברצינות גמורה כבר הצליחה להכניס את הארגון לצרות אחרי שכצפוי, הם עצבנו אנשים רבים. הארגון הוציא לאור רשימה של ספרים סאטיריים, ביניהם:
"Our Dumb Century: The Onion Presents 100 Years of Headlines from America's Finest News Source"  - משנת 1999,  ו-
"Our Dumb World: The Onion's Atlas of the Planet Earth" משנת 2007.
באתר The Onion, שנראה בדיוק כמו כל אתר חדשות אחר, תוכלו למצוא כתבות כדוגמת: Apple Unveils New Product-Unveiling Product  או Warcraft' Sequel Lets Gamers Play A Character Playing 'Warcraft' " t;
ב-2003 התחיל הארגון בהפקת סרט באותו סגנון סאטירי. אחרי צרות עם הפרויקט, הוא לבסוף יצא החודש ישירות ל-DVD. קולע ומומלץ למי שיצליח לשים יד על ה-DVD או יגרום לעמית להעלות אותו לאתר.


עד כמה שזה ישמע משונה לחלק מאיתנו, סדרה על צוות IT יכולה להיות משעשעת ואפילו ממכרת. הסדרה הבריטית בשם The IT Crowd שודרה לראשונה בתחילת 2006 וזכתה לשדר 2 עונות.
העלילה מתרחשת במרתפו של תאגיד לונדוני ומתמקדת בצוות של שלושה אנשי IT.
שלושת אנשי הצוות הם מדגם מייצג: גיק חובב גאדג'טים, בלונדינית שציפתה להגיע למשרד עם נוף ונפלה למרתף ומיזנתרופ (שנותן להקלטה הבאה לענות לטלפון: "ניסית לכבות ולהדליק אותו? אתה יודע איך נראה כפתור? אתה בטוח שהוא מחובר? מאיזה עידן הגעת?!").
ב-2007 החלו בהפקת בסדרה אמריקאית המבוססת את הסדרה הבריטית.


באוולף -Beowulf -לוחם מתוך שירה אפית מימי הביניים, הינו הדמות המרכזית בסרט אנימציה עטור שבחים תחת אותו השם. העלילה עצמה כנראה הועברה בעל פה במשך דורות והגיע לכתב באנגליה, כשעלילתה מתרחשת בסקנדינביה. מכיוון שדורות על גבי דורות הכניסו את עולמם לתוך הסיפור, יש בעיה לתארך את תחילת שירתו ולייחס לו משמעות היסטורית כלשהי.
אחרי שהיה דמות משחק מחשב, חלומם הרטוב של שחקני מבוכים ודרקונים ואפילו דמות מרכזית בשני סרטים משנות התשעים, באוולף חוזר למסכי הקולנוע, הפעם בסרט אנימציה מפורט להפליא שדורש מהצופה להסתכל פעמיים ולהיווכח שלא מדובר בצילום.
מומלץ במיוחד לחובבי ההיסטוריה שיכולים לחבר את העלילה לקונטקסט ולהשתעשע מן ההערות הציניות הנוגעות להתנצרות השבטים הצפון אירופאים.

י.ג.