כיצד לגבות שרתי SQL, ו- MySQL ?

לאחרונה נשאלנו פעמים חוזרות לגבי שיטה טובה להבטיח זמינות ושרידות המידע אשר בשרתי  SQL, ו- MySQL. מערכת BOS מאפשרת לעשות זאת במספר דרכים:

1. אפשר לגבות את קובצי מסד הנתונים של SQL אחת ליום. גיבוי זה מותנה באפשרות הגישה לקבצים באופן שהם לא יהיו נעולים להעתקה ומומלץ שהגיבוי יבוצע בעת שלא מתרחשות פעולות במסד הנתונים. תוכנה נוספת שיכולה לסייע בביצוע פעולה זו הנה OpenFileManager. דרך נוספת לגבות את קובצי הנתונים הנה שימוש בתוכנת NTBackup לגיבוי מסד הנתונים הפתוח ושימוש ב-BOS לשם הרחקתו מהשרת ושמירת גרסאות.

2. ניתן לגבות את קובץ הגיבוי של SQL אחת ליום - כאשר המטרה היא לשמור את גיבוי זה מחוץ למכונת ה-SQL. בשיטה זו משתמשים ב BOS לצורך הרחקת הגיבוי האוטומטי של SQL מהשרת תוך כדי שמירת גרסאות יומיות. לצורך כך יש להגדיר ליישום ה SQL לייצר קובץ גיבוי יומי.

3. ניתן לגבות את הקבצים הגדולים ביותר של SQL (קובץ מסד הנתונים עצמו או קובץ הגיבוי היומי) לאתר מרוחק  באמצעות ה-ChiefDiskDuplicator דרך File-to-File עם יכולת השוואת בלוקים, כך שרק הבלוקים שהשתנו בתוך הקובץ יעברו לאתר המרוחק. עם יכולות אלה ניתן לצמצם את זמן הגיבוי ואת רוחב הפס הדרושים להעברת הקבצים הגדולים, תוך כדי שמירה על העתק זהה של הקובץ באתר מרוחק.
באמצעות שיטה זו ניתן לשמור על סינכרוניזציה של קבצים גדולים ביותר גם על פני רשתות בעלות רוחב-פס נמוכה. מהירות הסנכרון גבוהה ביותר כיוון ורק חלק קטן מהמידע עובר בפועל ברשת ויתרונו הגדול של הפתרון הנו במחיר - כחלק מחבילת BOS ללא עלות נוספת.

4. האפשרות הנפוצה ביותר היא גם גיבוי קבצי ה LOG. ארגונים רבים משתמשים ב-BOS על מנת לגבות את הלוגים אחת ל- 10 דקות, כך במקרה של משבר מבוצע שחזור רגיל מתוך הגיבוי היומי ומוסיפים מקבצי הלוג של BOS את כל הפעולות שבוצעו במהלך היממה עד ל- 10 הדקות האחרונות.

5. אפשרות נוספת היא שימוש ב ChiefDiskDuplicator לשם גיבוי השרת כולו או דיסק ה- System בלבד לדיסק חלופי או ל- Image מרוחק ברשת.
 

לפרטים נוספים ושאלות צרו קשר

במקרה של רעידת אמת

המאמר הבא פורסם בגיליון 665 - כרך 15, של People &Computers Newsweekly, שיצא לאור ב-29/11/1995. (עמוד 37). לקראת ה"בת-מצווה" לכתבה, החלטנו לבדוק מה נשתנה מאז, האם יש חדש תחת השמש. כתב במקור: אלדד גלקר

"רעידות האדמה בתקופה האחרונה גרמו לנו לשוב ולחשוב על שיטות להגנת המחשבים מפני פגעי הטבע. מאז החלה סדרת רעידות האדמה הגיעו אלינו עשרות פניות ממגזרים שונים, בנוגע לתפעול מערכות המחשב בזמן רעש האדמה. במאמר זה ננסה לעזור ולהמליץ על נוהלי עבודה נכונים להגנה מפני נזקי טבע אלה.
נזקים חמורים למחשבים
מחשבים רבים נפגעו עקב רעש האדמה והזעזועים גרמו נזק של ממש למשטחי הדיסקים הקשיחים במערכות המחשב.
בגלל נזקים אלה נפגע מידע חשוב הנמצא בדיסק הקשיח וגרם לנפילת מערכות מחשב רבות. למערכות אחרות נגרם נזק מצטבר, שיבוא לידי ביטוי רק בשבועות ובחודשים הבאים.
במקרה הקודם של נזק, שאירע לפני חודשים מספר, הפסקת החשמל הגדולה, נגרם נזק מיידי למחשבים עקב הפסקת החשמל, אבל מחשבים המשיכו "ליפול" גם במשך החודשים שלאחריה, בעקבות נזקים מצטברים שאירעו תוך כדי הפסקת החשמל, ובעיקר בשל אי יציבות מערכת החשמל בדקות שלפני הפסקת החשמל עצמה.
חשוב להבין שרעידת האדמה עצמה או הפסקת החשמל או עליית הירקון על גדותיו, הם גורמי הנזק. מידת הנזק מותנית בתחזוקת המחשב באופן שוטף ואיכות הגיבויים המבוצעים בו.
כדי להמחיש את התפלגות גורמי הנזק בעולם לחומרה ולתוכנת מחשבים, ניעזר בנתוני חברה הגרמנית TELA (הגדולה בעולם בביטוח משנה לציוד אלקטרוני).

כפי שניתן להתרשם מהתפלגות גורמי הנזק בעולם, גורמי הנזק העיקריים הם רשלנות וטיפול לא מקצועי. גם במקרה של רעידת אדמה, או אסון מערכתי אחר, מערכות המתוחזקות נכון יתאוששו מהר יותר ובנזק כלכלי קטן יותר.
כדי להבין את מהות הנזק הכלכלי הנגרם למערכות מחשב, מובא כאן חישוב שנעשה על ידי TELA, המראה את רמת הנזק הממוצע לחברה כשנגרם נזק לבסיס הנתונים ויש להקליד את החומר מחדש באמצעות קלדניות. יש לשים לב כי מחיר השחזור בארץ נמוך בכ-70% מאשר בגרמניה. בכל מקרה ברור, כי שחזור מסמכים למחשב משרדי קטן המכיל בין 60MB ל-100MB נתונים עלול לעלות הרבה יותר מ-100 אלף דולר, סכום היכול אף לגרום לסגירת חברה קטנה.
(נתונים מצחיקים בפרספקטיבת הזמן - העיקרון לא מצחיק בכלל!)

בנוהלי הגיבוי השוטפים יש להקפיד על בדיקת תקינות הגיבויים אחת לתקופה. מכיוון שייתכנו רעשים נוספים בתקופה הקרובה, אנו ממליצים בכל מקרה שידוע על רעידת אדמה קרבה לעשות גיבוי לנתונים האגורים במחשב ולבדוק את תקינותם לאחר הגיבוי. במקרים רבים מסתבר לנו מאוחר מדי שהגיבוי אינו תקין או שהחומר החשוב לנו ביותר לא גובה בשלמותו.
כמו כן כדאי לכבות מחשבים למשך הלילה או למשך השבת, כל זמן שיש חשש לרעידות וסופות.
בכל מקרה לאחר הדלקת המחשב מחדש אחרי הרעש, כדאי לבדוק את תקינות הנתונים ולוודא שלא נגרמו נזקים ברעשים שכבר היו.
בנוהלי הגיבוי השוטפים יש להקפיד על בדיקת תקינות הגיבויים אחת לתקופה.

כמו כן מומלץ ביותר שלא להשתמש באותה מדיית גיבוי מעבר ל-30 גיבויים או שישה חודשים לכל היותר.

חשוב ביותר להוסיף לנוהלי הגיבוי הרגילים את נוהלי התחזוקה המונעת הבסיסיים ביותר, כמו יצירת תקליטון הצלה טוב ומעודכן, גיבוי אזורי המערכת באמצעות תוכנות כ-MIRROR או IMAGE, וסידור הקבצים בדיסק באמצעות תוכנות כ-DEFRAG או OPTIMIZE.

אם המערכת מתחילה "להתנהג מוזר": תהליכים רגילים אורכים יותר זמן, יש יותר ויותר תקלות בקריאה מהדיסק, מספר האזורים הפגועים בדיסק גדל יותר מתמיד וכו', יש לבצע גיבוי מיידי לכל מרכיבי המערכת.
(היום היינו פשוט ממליצים לעבור ללינוקס)

צריך שיהיה ברור לכל אחד מאיתנו, המשתמש במערכת מחשב ובדיסק קשיח לשמירת נתונים, כי ביום מן הימים הנתונים האלה ייעלמו או יינזקו.

רמת הנזק ביום זה ואיכות ההתאוששות ממנו תלויה רק בכם - המשתמשים במחשב."
 

דיגיטאלי לנצח

Paul Mah כתב תחת הכותרת "The myth of perpetual digital storage" מילים כדרבנות. שלחנו אתכם אל הבלוג שלו אשר בקישור זה אך ה"מפונקים" מביניכם דרשו תרגום. כבקשתכם, להלן:

"מאז הופעתם של המחשבים הדיגיטאליים תמיד הזדקקנו לאחסון מידע. בעת שיכול להראות טריוויאלי להדיוט להכניס טרה-בייט של קבצים אל תוך דיסק קשיח או טייפים, ולהדביק עליהם תווית גיבוי, מנהל האחסון יגיד לכם שיש יותר ממה שהעין רואה.
קיימים אלפי שיקולים להתייחסות, כגון מצע ארכיוני זמין, ההחלטה שבין near-line  ל- off-line, בין on-site ל- off-site, גיבוי שינויים אינקרמנטלים, תדירות הגיבוי וחלונות גיבוי, תוכנה שתבטיח שהמידע נשמר באופן תקין והרשימה נמשכת.

שיקול נוסף שהוא אפילו פחות מובן מאליו הם האתגרים הקשורים לאחסון דיגיטאלי לטווח ארוך.
מרבית חוקי ההתאמה (compliance) דורשים היום שהמידע יאחסן למשך עד שבע שנים, אך אין כל ערובה שהדרישה לא תוחמר בעתיד. עם ארגונים שיוצרים יותר מידע מאי פעם, אני רואה בו דאגה בעלת חשיבות גוברת.
האם המידע הדיגיטאלי נשמר לנצח? היום נרצה לבדוק כמה שאלות לגבי זה.

תוקף תוכנה ו/או פורמט
נודה כי זהו תחום שלא קשור ישירות לאובדן מידע. למרות זאת, הוא יכול להוות מכשול רציני ליכולת גישה או קריאה של מידע אשר בארכיון.
למשל, לכל יצרן מצלמות דיגיטאליות יש את ה-"RAW" הקנייני שלו, פורמט לכתיבת המידע הגולמי של המצלמות. היות ופורמטים אלו הם לעיתים בלתי מתועדים, אם החברה מפסיקה להתקיים, או מפסיקה לתמוך בפורמט מסוים, יש אפשרות לאבד כמויות גדולות של מידע.
תחום אחר יותר קרוב אלינו הוא שדרוגי תוכנה, למשל בשדרוג מ-Microsoft Exchange 2003 ל- MSExchange 2007. כיצד לגשת למידע שנכנס לארכיון תחת MSE03 לאחר שבוצע השדרוג? בוודאי שלא בלי בעיות.
אם חוזרים ל-Exchange 2000 או לגרסה ישנה יותר של תוכנה מחוץ למיינסטרים, יש סיכוי שצרות צרורות.
ומה בקשר לגרסאות קודמות של תוכנת ה-ERP/CRM שלנו, שעברה מספר עדכוני גרסה או התאמות לתמיכה במאפיינים נוספים? היכן זה משאיר את גיבויי המידע הקודמים, במידה ונצטרך אותם לייחוס מידע מסוים?

תקלות חומרה (מצעי מידע)
תקלות אלו מתרחשות בתדירות גבוהה יותר ממה שאנשים חושבים. יש להזכיר כי מנהלי רשתות איכותיים רבים נשענים במידה רבה על מערכות RAID כדי להבטיח יתירות המידע. עם זאת, מחקר משותף של חוקרים מאוניברסיטאות Stanford ו-  Harvard ומעבדות HP ו-Intel (בשם "מבט חדש לאמינות של אחסון דיגיטאלי לטווח ארוך"), גילה כי גורמים שאינם קשורים ליכולות ה-RAID יכולים לגרום לכשלים.
למשל, יחידות אספקת חשמל (UPS) גרמו למספר גדול של אתחולים מחדש ובו זמנית פגעו בדיסקים הקשיחים. וכן, אישית ראיתי UPS תקול "מטגן" את הדיסק הקשיח הצמוד אליו.
כמו כן, ההמלצה הטיפוסית מאת יצרני RAID תהיה להשתמש באותו דגם וקיבולת של דיסק קשיח לבניית המערך. כתוצאה מכך, מנהלי רשתות רוכשים באופן טיפוסי את כל הדיסקים הקשיחים הנדרשים כחלק מאותו מכרז, גם בגלל נוחות וגם בגלל שיקולים כלכליים. לעיתים קרובות התוצאה היא דיסקים קשיחים שהגיעו מאותה סדרת ייצור.
השימוש בדיסקים קשיחים שהגיעו מאותה סדרת ייצור פירושו שהשימוש בדיסקים עם אותה תוכנה מוטמעת, מאותו קו יצור, תחת אותה סביבת עבודה, הוא מתכון לכשל רצוף בפרק זמן קצר.
אני מכיר שרת אינטרנט המארח מספר אלפי מתחמים. אצלו מחליפים דיסקים קשיחים בצור היזומה אחת לשלוש עד חמש שנות עבודה "מפני שהם נוטים למות ביחד".
נושא בעייתי נוסף הוא תופעת השחיקה המכונה "bit rot", קטלנית במיוחד מפני שהיא מופיעה ללא אזהרה, ולעיתים קרובות גורמת לאובדן סופני של המידע כתוצאה מליקויי המצע.
הדוגמא הידועה ביותר של תופעה זו היא קרוב לוודאי מקרה התקליטורים האופטיים. למרות שהם נמכרים כעמידים למשך עשורים, רבים המקרים בהם כבר אחרי שנתיים עד חמש ועל אף אחסונם על פי הנחיות היצרן, מופיעות בעיות קריאה.

התיישנות המצע ו/או החומרה
חשבו על כך שדיסקטים ½5 כבר לא מיוצרים, וכי רבים מן היצרנים כבר לא מוסיפים כונני דיסקטים ¼3 במחשבים החדשים.
לאחרונה נתקלתי בדיסק SCSI ישן. היות וכל השרתים החדשים מגיעים עם חיבור SAS (שזה Serial Attached SCSI) היו לי בעיות בגישה למידע של אותו דיסק SCSI.
אם עדיין לא השתכנעתם, האם כונני ה- “Zip” וה- “Jaz” של Iomega מצלצלים לכם? אני לצערי יודע, רק לפני שבוע זרקתי כונן Zip שבור. אני תוהה אם עדיין מסתובבת מדיית Zip משומשת באיזשהו מקום.
ומה בקשר לכונני טייפ שהתקלקל לא מזמן ובחברה שלך התנגדו לעצתך לעבור לדגם חדש המשתמש בסוג שונה של קלטת?

מתקפה זדונית
אין דיון על שימור מידע דיגיטאלי שיהיה שלם ללא התייחסות לצד שלישי זדוני, האקרים שמטרתם ליצור חורבן.
האיום של ניסיונות למחוק מידע ממשי. מערכות אחסון near-line או on-line רגישות לזה במיוחד. עדיין, היות והתקיפות לא חייבות להיות ממקור חיצוני, אפילו מערכת אחסון שאינה מחוברת (off-line), תהיה פגיעה ללא מערכת בקרה מתאימה.
התקיפות יכולות לנוע מהשמדה, שינוי, צנזור, גניבה ועד להפרעת השירות. המניעים יכולים להיות אידיאולוגיים, פוליטיים, כלכליים או לגאליים, כמו גם  לצורך התרברבות או כתוצאה מחוסר שביעות רצון של עובד/ים.
יכול להיות מעניין לציין כי מפני שאנו מדברים על אחסון מידע לטווח ארוך, הסיכוי לתקיפה זדונית מוצלחת למעשה גדל עם הזמן.

אובדן מידע כתוצאה מפגמי ארגון
סביר מאוד לאבד מידע כתוצאה מניהול ארגוני לקוי או ממנהיגות רשלנית.
אציין כאן אנקדוטה אישית ואספר כי בחברה בה עבדתי, עובד חדש מחק את קוד המקור למערכת ייצור. העובד החדש התפטר זמן קצר אחרי שהצטרף, אבל לפני שעזב ביצע פורמט רוטיני עם שחזור הסיסטם לתחנה בה הוא עבד. כתוצאה מהחלפה של כל צוות המחלקה, איש לא ידע כי למעשה התחנה הכילה את העותק היחידי של קוד המקור שציינתי. איש לא ידע לעצור אותו במעשיו. לאחר פעולתו, היה בלתי אפשרי לחבר מחדש את הפרויקט ואת קובצי המקור כדי לדמות את המערכת המקורית. קוד המקור אבד לעד.
ראש הצוות היה צריך להבטיח שקיימים גיבויים נפרדים לאותו מידע חשוב. על אותו משקל, גם ההנהלה הייתה צריכה לעשות מאמץ גדול יותר לשמר אחדים מחברי הצוות  הקודם או להשתדל לבצע מעבר מתאים.

שיקולים כלכליים
בעולם מושלם עם תקציב בלתי מוגבל יהיו לכולנו מערכות RAID עם דיסקים עודפים זמינים מסונכרנים לרוחב שלושה מרכזי מידע מרוחקים גיאוגראפית. ותיתכן גם מערכת טייפ רובוטית לביצוע ארכיבאות מידע בכל מרכז מידע עם קלטת שונה בכל יום. אבל היות והאחסון הוא מרכז עלות שבתוך מרכז העלות של מערכות המידע הארגוניות, מנהל האחסון הטיפוסי חייב להתמודד לעיתים קרובות עם בעיית התקציב החסר.
פעמים רבות יש להגיע לפשרות המסוגלות לצמצם בצורה חמורה את יעילות הגיבויים. ומה שמדאיג יותר: טבעה של בעיה ספציפית זו לעיתים קרובות מונעת מן ההנהלה הראשית לדעת ממנה..."

כידוע לכם טיעונים אלו אינם שונים מהטיעונים שלנו בצ'יף מזה שנים רבות. זו גם אחת הסיבות לטענתנו כי מערכת BOS הנה היחידה התומכת ב SOX 404 לגיבוי שרתי דואר, ולו רק מהסיבה שאין תלות בין החומר השמור במערכת לכל חומרה או תוכנה שיכולים לעקב את תהליך ההתאוששות.
 

יחסי ציבור טובים לישראל

זו השנה החמישית בה יתקיים "אירוע סחר החוץ של ישראל 2007". האירוע יערך ב- 30 לאוקטובר 2007, במלון דן פנורמה בתל אביב, וישמש כפלטפורמה ליצירת הזדמנויות עסקיות, שיתופי פעולה בינ"ל, עידוד השקעות חדשות, וחיזוק הקשר המסחרי עם מדינות שונות.
ה"גייטוויי" נערך כמו תמיד ע"י גלובוס גייט גרופ, המכון הישראלי ליצוא ושת"פ בינלאומי, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, ובעידוד איגוד לשכת המסחר הישראלית, משרד החוץ, התאחדות התעשיינים ומשלחת האיחוד האירופי.
אילנה קפיטולניק היא האישה שעומדת מאחורי הרמת האירוע והתערוכה. רעיון כלכלי שמניב כסף, השקעות כלכליות ושיתופי פעולה בינלאומיים בישראל ובשווקי העולם. אילנה מובילה את הקונספט של הכנת פרזנטציות של מדינות, ובראשן ייצוג פרזנטציות של מדינת ישראל בחו"ל. מאחוריה עשרות תערוכות שהקימה בארץ ובעולם, בין השאר כדי לקדם את ישראל ועסקים גדולים בעולם.
באירוע המדובר ישתתפו יזמים, יבואנים, יצואנים ומשקיעים מכל העולם, וכן שגרירים ונספחים כלכליים להם יש נציגויות דיפלומטיות ומסחריות בישראל, משלחות עסקיות מחו"ל, נציגי חברות בינ"ל הפועלות בישראל, ארגונים כלכליים, מוסדות ממשלתיים, וארגונים העוסקים בסחר חוץ.
בשנה שעברה, לקחו חלק באירוע 1,500 אנשי עסקים, 22 ארצות שיוצגו ע"י שגרירויות ומשלחות עסקיות, ו-30 ארגונים זרים ובינלאומיים.
האירוע יפתח בטקס חגיגי בהשתתפות סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת, שרים מחו"ל, דיפלומטים, שגרירים ובכירים בתחום, ויכלול סמינרים מקצועיים בהם יוצגו המגמות הגלובליות והתהליכים הכלכליים בתחומי הסחר בעולם והשפעתם על ישראל. כמו כן, יוצגו אפשרויות לשיתופי פעולה עם מדינות שונות, שווקים מתפתחים, איתור הזדמנויות טכנולוגיות בתחום המים והחקלאות במרכז אירופה, שווקי הנדל"ן העתידיים להשקעה, איתור הזדמנויות בתחום הטלקום וה-IT בשווקים גלובליים.
במסגרת האירוע תתקיים תערוכה, בה יציגו השגרירויות והנציגויות הזרות בישראל, ארגונים ממשלתיים, מקומיים וזרים העוסקים בסחר חוץ, ונותני שרות ליצואנים, יבואנים ויזמים.
האירוע מיועד ליבואנים, יצואנים, משקיעים, יזמים, בנקאים, אנשי ביטוח, גורמים העוסקים בסחר חוץ – מנכ"לים, מנהלי שיווק, אנשי כספים, מנהל לוגיסטיקה ורכש, וכן אנשים המחפשים הזדמנויות עסקיות.

לפרטים נוספים: רחלי גולדבלט, 03-6880180 / 052-5799965

פינה ירוקה

בכוח הרוח

מדינת Delaware היא המחוז השני הקטן ביותר בארצות הברית (אחרי Rhode Island) ונמצא בחוף המזרחי של היבשת, נושק לאוקיאנוס האטלנטי. מן הים, מגיעות רוחות שאת האנרגיה שלהן ניתן לנצל להפקת חשמל.
על פי סקר משנת 2005, הגיעה אוכלוסיית המדינה ל-843,524 נפש. למרות שהיא במקום ה-45 במספר תושבים, דלאוור היא המדינה השביעית בצפיפות אוכלוסין, עם כ-320 תושבים יותר למייל רבוע מאשר הממוצע הארצי.
השנה קיבלו בדלוואר הצעת מחיר להחלפה כוללת של מקורות החשמל לאנרגיה איאולית (aeolic energy- אנרגיה שמקורה ברוח). הרוח תלכד ותהפוך לחשמל בחוות טורבינות שתבנה בים. ההצעה הגיעה ל-2.2 מיליארד דולרים וכוללת חוזה ל-25 שנים. היות והרוח הינה תופעה קפריזית ולא נושבת כל הזמן, או לפחות לא כל הזמן בעוצמה אחידה, כנדרש לאוכלוסיה המצפה יציבות באספקת אנרגיה לרשת החשמל, מסתבר שלרוח יהיה צורך בגיבוי.
בממוצע, הפרויקט האיאולי יהיה מסוגל לספק כ-125 מגה-וואט כוח מתוך ה-300 הנדרשים. הגיבוי יעשה, על פי ההצעה, באמצעות גז טבעי. תחנת הכוח שתנצל את הגז תוכל גם לספק מעודפי החשמל שלה למדינות שכנות. אבל, בהתחשב בהוצאה הנוספת וזיהום האוויר הצפויים, רבים שעד כה תמכו בהקמת רשת האנרגיה האיאולית מתחילים לדחות את הרעיון של בניית תחנת כוח קונבנציונאלית לגיבוי. הם טוענים שבמידת הצורך תמיד ניתן לרכוש תוספת אנרגיה מן הרשת האזורית הקיימת כבר היום.
תחנת כוח מבוססת גז טבעי אמנם נקייה יותר מתחנה שמנצלת פחם, אך עדיין לא חוסכת הרבה במושגים של איכות הסביבה.
כמו בכל עסקי המיליארדים, יש לפרויקט מתחרים, גם למקור הראשי וגם למקורות הגיבוי. אבל על פי הסכם  רב מדינות, דלאוואר התחייבה לא להגביר ואף לצמצם את פליטות הגזים המזהמים. לשם השוואה, טורבינת גז טבעי קיימת המספקת 122 מגה-וואט אנרגיה, משחררת לסביבה כ-100,000 טון CO₂ -אחד המזהמים העיקריים המסייעים להעלאת הטמפרטורות הגלובאליות ושינויי האקלים- יחד עם טונות של תחמוצות החנקן, גופרית דו חמצנית, אבק ואמוניה.
 

שמחה

(חלק מהמידע מתוך http://www.virginia.edu/)

הפרופסור לפסיכולוגיה Shigehiro Oishi מאוניברסיטת וירג'יניה ועמיתיו מעוד שלושה מוסדות מצאו הוכחות לכך שהתאוששות היא עניין של גיאוגרפיה, או יותר נכון, של תרבות.
מחקר הראה כי אמריקנים ממקור אירופאי טוענים שהם באופן כללי שמחים יותר. שמחים יותר מאמריקנים ממקור אסיאתי, קוריאנים או יפניים, אך הופכים לפחות שמחים ביתר קלות בהשפעת אירועים שליליים ומתאוששים בקצב איטי יותר מאירועים שליליים ממקביליהם באסיה או צאצאים של אסיאתים. מצד שני, קוריאנים, יפניים, ובמידה קטנה יותר אסיאתיים-אמריקניים, הם באופן כללי פחות שמחים אך חוזרים לאיזון רגשי מהר יותר אחרי מכשולים מאשר האמריקנים ממקור אירופאי

אוישי -פסיכולוג סוציאלי שגדל ביפן והגר לארה"ב בגיל 23- הסיק כי ככל שאדם חווה יותר אירועים חיוביים, הוא יותר רגיש לאירועים שליליים, ומשווה את זה לאדם שהתרגל לטוס במחלקה ראשונה ונהייה עצבני מאוד מול חצי שעה של עיכוב בטיסה. לעומת זאת, אדם הרגיל לטוס במחלקת תיירים, מקבל את העיכוב יותר בהכנעה.
קבוצת המחקר של אוישי עקבה אחרי 350 תלמידי תיכון ביפן, קוריאה וארה"ב במשך שלושה שבועות, במהלכן תיעדו התלמידים את המצב הכללי של סיפוק או אי סיפוק מהחיים, והן את מספר האירועים החיוביים והשליליים שעברו במשך כל יום.

החוקרים מצאו כי האירופאים-אמריקנים הזדקקו לפחות לשני אירועים חיוביים (כגון קבלת מחמאה וקבלת ציון מצוין) כדי לחזור לרמה רגילה של שמחה, לאחר  אירוע שלילי (כגון קבלת קנס חנייה או ציון נמוך מן המצופה). הקוריאנים, היפנים והאסיאתים-אמריקנים בדרך כלל הזדקקו לאירוע חיובי אחד כדי לפצות על כל אירוע שלילי.
אוישי אומר כי אנשים שהתרגלו לאירועים חיוביים או שמחים רבים בחייהם צפויים לסבול מ"נפילה" קשה יותר מאשר אנשים שלמדו לקבל את הטוב יחד עם הרע. היות ולאירועים שליליים יש השפעה כה חזקה כאשר הם מתרחשים באמצע חיים מלאים באירועים חיוביים, לאנשים קשה להיות שמחים מאוד. הם מגיעים לנקודה בה החזרה לשמחה נעשית כל פעם יותר איטית.
זו הסיבה לכך שהשמחה הקיצונית שאנשים יכולים לחוות (למשל, אחרי רכישת רכב חדש או חתונה) יכולה לדעוך במהרה כאשר מגיע תאריך תשלום כלשהו או מתחילות מריבות יומיומיות. זה הופך לעניין של מינון או פרספקטיבה.
באופן כללי, אומר אוישי, טוב שיש לך פרספקטיבה חיובית, אך אם אינך יכול לשנות את מצב הרוח כדי לקבל את העובדות השליליות של חיי היום יום -דברים שקורים ויש לקבלם- קשה מאוד לשמור על רמה נוחה של סיפוק. ועצתו: "אל תנסה להיות שמח יותר, אם תנסה- יתכן ותגיע למצב הפוך".

במבוא למעבדה להצלת נתונים אנו פוגשים לעיתים קרובות לקוחות שאובדן המידע, אירוע שלילי מובהק, גורם להם ייסורים. אין אנו מסוגלים להשפיע על אורח חייהם ולהכין אותם להתאוששות רגשית ממצוקה זו. אנו גם לא עוסקים במחקרים אנתרופולוגיים ולא יודעים לאיזו עדה קשה יותר עם האובדן. מה שכן בידינו לעשות זה לעזור להם במניעה או צמצום הנזק, כמו גם בהפיכת האירוע השלילי לחמור פחות.

שחזור סיסמא

שחזור סיסמאות שנשכחו הינו שירות שכיח במעבדות להצלת נתונים.
על מנת להקשות על הונאות, יצרני יישומים מיצרים סיסמאות מורכבות יותר ויותר. שחזור ("פריצת") סיסמאות ליישומים נפוצים היה ניתן עד כה באמצעות טכניקת ה-"brute force", שיטה שלעיתים דרשה זמן לא מבוטל. למשל, סיסמת הלוג-און למערכת ההפעלה וויסטה מורכבת מרצף של שמונה אותיות המשלב אותיות גדולות וקטנות. מבנה זה מאפשר כחמישים וחמישה טריליון (52⁸) שילובים כאלה.

ולבצע ניתוח שלם תוך חודשיים בערך.
חברת אלקומסופט הגישה השבוע בארצות הברית הצעה לפטנט של טכנולוגיה המזרזת את התהליך (ל-3 עד 5 יום בלבד, תלוי ב-CPU וב-GPU). פי 25 מהר יותר.
הטכנולוגיה מגייסת את הכוח המשולב של ה-CPU במחשב האישי והיחידה לעיבוד גראפי בכרטיס הווידיאו (Graphics Processing Unit). התוצאה הינה שילוב חומרה-תוכנה שתאפשר למקצועני הקריפטולוגיה לבנות מחשבים אישיים שיעבדו כמו מחשבי על במשימה של שחזור סיסמאות.
עד לא מזמן, לא היה ניתן להשתמש ב-GPU של הכרטיסים הגראפיים ליישומים כגון שחזור סיסמאות ומרבית האלגוריתמים  הקריפטוגראפיים זקוקים לחישובי נקודה קבועה. אך השבבים הגראפיים הישנים יכלו לבצע חישובי נקודה צפה בלבד. השבבים של היום מסוגלים לעבד חישובי נקודה קבועה. פשוט יעיל יותר לתת ליחידות GPU החזקות (עם כ- 1.5Gb זיכרון וידיאו ועד 128 יחידות עיבוד) לעשות את החישובים במקום ה-CPU.
בתחילת שנה זו הוציא NVIDIA, יצרן טכנולוגיות גראפיות שניתנות לתכנות, חבילת בשם CUDA, קומפיילר C וערכת מפתחים שנותנת למפתחים גישה לכוח העיבוד המקביל של ה-GPU באמצעות שפת C הסטנדרתית. ה-GPUs של יצרן זה (GeForce 8 ומעלה) פועלים כרב-מעבדים עם multiple registers, זיכרון ו-cache משותפים. אלקומסופט נצלה זאת. היות ולוחות האם ברמה גבוהה של המחשבים האישיים יכולים לעבוד עם עד ארבעה כרטיסי וידיאו שונים בו זמנית, נראה כי בעתיד יגיעו יישומי שחזור סיסמאות יותר ויותר מהירים.
היום, מחירי חבילות התוכנה של אלקומסופט נעים בין 49 ל-600 דולר.

השורות של עמית

פשיטת רגל מוסרית

הפעם, פסיכולוג ילדים תקף מינית ילד בן 8 והורשע. בית המשפט פסק לו שנת מאסר אחת בלבד וזאת על סמך עדויות אופי...
כמה אפשר לסבול את המערכת המשפטית הזו? הרי לא מדובר רק בתקיפה מינית של ילד קטן אלא שתקיפה זו בוצעה בידי זה שהילד אמור לתת בו אמון ולחוש בטוח במחיצתו, זה שאמור לסייע לו. בתי המשפט בישראל מחמירים עם עבירות כספים, בדרך כלל דווקא אם אלו שפשוט אין להם, אבל עבריינים כבדים ועבירות קשות זוכים משום מה לחסד לא ברור. אבל מקרה כזה עוד טרם נשמע עליו, בימים שבהם מחפשים פדופילים (שרק מסתכלים באינטרנט) בכל העולם ומשליכים אותם לתאי מאסר, מדינת ישראל מקלה בעונשו של תוקף ילדים. בזיון...

אבל בזאת זה לא מסתיים, רוצחים מסתובבים בכבישים על נשק טעון (כלי הרכב שלהם) ואף אחד לא שולל להם את הרישיון. שופטי ישראל שולחים מסר לנהגים רוצחים: "אין טעם להישאר במקום בתאונה ולא צריך להזמין אמבולנס". בשני מקרים שחרר השבוע בית המשפט נהגים שפגעו (האחד פצע קשה ארבע בנות, והשנייה הרגה הולך רגל בן 81) וברחו מהמקום מבלי להזמין אפילו סיוע לנפגעים, כל זאת למרות שמשטרת ישראל ביקשה הארכת מעצר.
המסר של בית המשפט הוא שבמדינת ישראל מותר להרוג, לפצוע, ולא להגיש סיוע, לתקוף ילדים ואפילו להנהיג ארגון פשע רצחני. אבל אסור בתכלית האיסור להיות חייב כסף לבנקים, מדינת ישראל, חברות האשראי, או רשות השידור.
כסף זה כל מה שצריך ישראלי. ואם יש לו, אזי הכול מותר.
 

טלפון חכם?

הטלפונים הסלולאריים ה"חכמים" משתלטים על השוק, אבל האם הם באמת חכמים? לא ממש!
למעשה לכל מכשיר "חכם" יש את נקודת היתרון היחסי וברוב המקרים הוא נכשל קשות בכל השאר. כך למשל: המכשירים מבוססי פאלם לוקים קשות ביכולתם לקבל דואר אלקטרוני, בעוד שהבלאקברי שהיה במקור מכשיר שמיועד רק לזה, מקבל דואר אלקטרוני נהדר אבל לוקה קשות בכל השאר. ה-Iphone החדש והשערורייתי של אפל הוא דרעק כמכשיר טלפון ותקשורת, אבל יופי של מכונת מדיה ניידת. וכן הלאה...
אני מכיר היטב את כל אותם אלו שרוצים את הכול במכשיר אחד, משלמים הון תועפות על כך ומקבלים מכשיר שמתקשה לבצע אפילו חצי מהמשימות הנדרשות ממנו בצורה סבירה. על כן אני עדיין ממליץ בחום:
פוקט פי סי עם Wi-fi, רצוי גם Bluetooth
אם אתם חייבים טלפון סלולארי, אז שיהיה רק טלפון!
ואם אתם נורא רוצים גם מצלמה אז כדאי שתיקחו בחשבון שהמצלמות המותקנות בשל המכשירים משתמשות בחיישני CMOS נחותים, לכן מן הסתם כדאי שתהיה לכם מצלמה עצמאית.
 

טלפוניה חינם

בחודשים האחרונים החלו לצוץ בחנויות מכשירי טלפון אלחוטיים (Wi-fi) מבוססי סקייפ. מדובר במכשיר שהיו בעצם מחשב כף יד שמוגבל לטלפונית IP על בסיס סקייפ. המכשירים הללו יפים ויעילים אך לא כל כך זולים (200 יורו). אבל בהתחשב בעובדה שאם אתם רוכשים טלפון כלשהו -ללא התחייבות לספק או לתכנית- אתם משלמים מינימום 300 יורו, הרי שמדובר במציאה של ממש. למען האמת שוק הסלולארי בעולם נראה מאוד מאוד מוגבל מבחינת אורך חיי מדף, בעיקר כשה-Wi-Max (רשת אלחוטית לטווח ארוך) נכנס לפעולה.
בישראל כמובן חברות הסלולארי יקבלו גיבוי והגנה מכל מערכת רגולאטורית אפשרית, אבל גם בישראל אין לחברות הסלולארי  עתיד מי יודע מה. כמובן שאני מדבר מהרהורי ליבי, אבל יש לי גם קצת גיבוי מחברת בריטיש טלקום שעובדת בימים אלו על הקמת רשת טלפוניה מבוססת wi-max הגדולה בעולם, ולצורך כך רכשה גם 50% מחברת FON הספרדית. בצרפת ישנם כפרים רבים שלא מחוברים לרשת האינטרנט אבל בימים אלו מתקינים תשתית wi-max גם בין ההרים, הגבעות והעמקים על מנת לספק לכולם גישה. העתיד נראה מעניין, נחיה ונראה.
 

אלופי העולם בשביתות

לפני...
צרפת היא אלופת העולם בשביתות, ושמה את ישראל עם ההסתדרות המצ'וקמקת שלה בכיס הקטן. האיגודים שולטים בכלכלת המדינה שנים רבות, עד כדי כך שאי אפשר לבצע רפורמה בשום מערכת. אבל, נשיא חדש נכנס לארמון האליזה והוא מריח את השינוי. הצרפתי מתחיל להבין שהמחיר על הבטלה שאפשר שלטון האיגודים מתחיל להיות יקר. סרקוזי לא המתין אפילו רגע והתחיל לקצץ בסמכויות השביתה (חוק המחייב מינימום שירות בשביתות תחבורה). היות וההתנגדות לא הייתה רצינית, הוא מנסה להעביר רפורמה שתקצץ בזכויות המוגזמות של 1.6 מיליון עובדי הרכבת (פנסיה בגיל צעיר במיוחד).
התוצאה: שביתה כללית בכל רחבי צרפת, בעיקר בתחבורה הציבורית (משום מה במרסיי אין שביתה). אבל מה, תחבורה ציבורית זה נחמד אבל הצרפתים אכלו כל כך הרבה קש בעבר שהם כבר מוכנים. פרויקט שיתוף רכבים פרטיים שהחל אחרי השביתה הגדולה של שנת 1995 נכנס לפעולה (יש להם אתר אינטרנט יפה ויעיל), אופניים זמינות בערים הגדולות לכל דכפין. השביתה הזו היא ל-24 שעות בלבד, כדי ללמוד מה תהיה תגובת הנשיא, שבוודאי ידע שלא יהיה כל כך פשוט, ולך תדע מה יש לו בשרוול. מה שבטוח הוא שהיום הזה הולך להיות כאוס מוחלט...

ואחרי...
או קיי, עברנו את יום השביתה שאכן יצר כאוס מוחלט, 250 קילומטר של פקקים מסביב לפאריס, מיליוני עובדים שוויתרו על יום עבודה. יום השביתה הנ"ל נגרר גם ליום השני, על מנת להזכיר לממשלה הנוכחית מה קרה ב -1995 בה הושבתה המדינה ל-3 שבועות והממשלה נאלצה להתקפל. בינתיים עושה הממשלה הנוכחית שרירים וראש הממשלה הודיע כי אין מקום למשא ומתן. אז מי שמתכנן ביקור בצרפת... לא מומלץ, כי אתם עלולים להיתקע כאן והחורף המקומי לא נעים במיוחד.
 

סרטונים

עוד קליפים של רוגבי:
האוהדים: http://www.videowebgate.com/clips/players/rugbyfans.html
שק האימונים: http://www.videowebgate.com/clips/players/rugbylifestyle.html
ועוד כמה שהצטברו
הפיל האומן: http://www.videowebgate.com/clips/players/fireworksm.html
פסיכי על אופניים: http://www.videowebgate.com/clips/players/guterbike.html
ואת זה אל תנסו בבית: http://www.videowebgate.com/clips/players/cutheroff.html
ומתיחה נחמדה: http://www.videowebgate.com/clips/players/coffee.html
ומשהו שמצריך ריכוז http://www.videowebgate.com/clips/players/acrodish.html
 

סרטים לשבוע זה

"בית החיות" – קומדיה שהפכה מזמן לקאלט, עם ג'והן בלושי
"מלך סקוטלנד האחרון" – סרט אנגלי מעולה אודות אידי אמין דאדה
"קזבלאנקה" – סרט קלאסי של המפרי בוגארט
בחרו לכם סרט ב- http://www.videowebgate.com/movies.html
 

תגובה לשורות של עמית

"Save the Date"

● משפט לא פחות מעצבן מ-"מיינד דה גאפ" הוא ה-"סייב דה דייט". אם הראשון מזכיר את הפער שבין השכל האנגלי (זהו, אל תצפו להמשך המשוואה), הרי שהמושג השני מזכיר פקודה להציל תמרים בסכנת הכחדה. מתי כבר תגמר האופנה ויפסיקו לדחוף לנו אותו בכל הזדמנות?

● לפני מספר חודשים עזרנו ללקוח שהוא היסטוריון ("הצלנו את ההיסטוריה!", הצחקנו אותו בטלפון). במהלך שיחת חולין מרתקת נידב לנו האיש תובנות מעניינות מאוד. אחת מהן היא שבמהלך ההיסטוריה האנושית חלו מהפכות ששובל תופעות השתרך אחריהן למספר שנים, עשורים ומאות, ובמהלך אותן תקופות הופיעו ווריאציות, חיקויים, שינויים ושיפורים מינוריים בצורות שונות של אותם הרעיונות שחוללו את המהפכה.
רוב אנשי המחשוב מכורים לחדשנות. מספר מהפכות שהתחוללו בתחומם בשני העשורים האחרונים עשו אותם כמהים לעוד, ולעיתים קרובות גם מאוכזבים לגלות כי החידושים המוכרזים חדשות לבקרים אינם יותר מאשר גיוון לרעיונות קיימים.
 

● בבואנו להציג בתערוכה ארצית, אנו חפצים בעיקר לפגוש את לקוחותינו המרוחקים, אלו אשר לעיתים רק מכירים את קולם בטלפון ואת חתימתם דרך הפקס או הדואר האלקטרוני. המפגש החברי כשלעצמו נעים וחם, אך אין לו כל צידוק עסקי.
הפואנטה באירוע היא להציג את היכולות החדשות שנוספו למוצרים שלנו, את המהפכות הטכניות והטכנולוגיות שהצלחנו לחולל בהתמחותנו במהלך השנה.
לקהל החיצון, ההדיוטות והעיתונות -שברובה מתבססת על מה שהעין רואה- בד"כ קשה להבין את משמעות הפיתוחים. סוכנות יחסי הציבור של התערוכה דנה אותנו שנה אחר שנה ל-"טכניים מדי". אבל מה, אם שם תואר זה מובע כאנטיתזה ל-"פופוליסטיים", דווקא שמחים על הכינוי.

● לסיכום, בפרפראזה של ליאור מנור: "אם חידושים טכניים אמיתיים מעניינים אתכם, נהיה לרשותכם בתערוכת FISCOM בין ה-6 ל-8 בנובמבר 2007 (גני התערוכה, תל אביב). ואם הרגזנו אתכם אי פעם, חפשו אותנו בתערוכת CSI בארלינגטון, ווירג'יניה."

הזמנות ללקוחותינו ישלחו בדואר למבקשים. וכעת הגיע תורנו לכתוב: "סייב דה דייט!". (פחחחחחח!)