שמש

השמש מתקרבת לעיצומו של מחזור הסערות הנוכחי.
ב-1843, אחרי 17 שנות תצפיות, גילה האסטרונום החובב סמואל שוואב שינויים מחזוריים במספר הממוצע של כתמי השמש הנראים על פני הכוכב. כתם שמש הוא אזור בפוטוספרה בו מתרחשות מערבולות מגנטיות עצומות. הטמפרטורה באזור זה נמוכה יחסית לסביבתו, והפרש טמפרטורות זה גורם לאזור להיראות כהה יותר.
האסטרונום השוויצרי רודולף וולף התבסס על ממצאי שוואב וחישב אחורה את פעילות השמש  עד ל-1745 ועוד יותר מוקדם עד לימי התצפיות הראשונות של כתמי השמש על ידי גליליאו ובני זמנו. החל מוולף, תצפיתני השמש הגדירו אינדקס מספרי לכתמי השמש הנמצא בשימוש גם היום.
לאחר חילוקי דעות ארוכים לגבי חישובי אורכי מחזור פעילות השמש, מדענים מקבלים היום שהמחזור הוא בן כ-10 שנים.
לפעילות השמש יש השפעה על חיינו שאמנם לא מורגשת ביום יום, אך היא מוכחת וניתנת למדידה. בין היתר, היא משפיעה על הקרינה הקוסמית, שינויי מזג האוויר, תקשורת הרדיו והלוויינית, כמו גם על פעילות האדם בחלל.

בין ה-6 ל-8 באוגוסט האחרון, "ירקה" השמש לכיווננו מעין שוט בוער, באורך שהיה מספיק כדי לסובב 20 פעם סביב כדור הארץ.
ב-NASA מסבירים שהזרוע או חוט להט הזה מורכב מענני חומר סולארי בטמפרטורה מעט יותר נמוכה, המתנתקים מעל שטח השמש בשל כוחות מגנטיים בלתי יציבים.
מערך הצילום האטמוספרי של סוכנות החלל, הנמצא במצפה השמש הדינאמי (SDO) קלט את התופעה והעלה קטע וידיאו ליוטיוב. בסרטון רואים את הרצועה הכהה המתרחקת מגוף השמש, ולקראת סוף הקטע, היא נראית כאילו נשברת בעוד היא שומרת על צורתה ואורכה הבסיסיים.
ידוע כי רצועות ארוכות מסוג זה גורמות להתפוצצויות כאשר הן קורסות חזרה למסת הכוכב.
מספר ימים לאחר מכן השתחררה מהשמש פליטה (CME - Coronal Mass Ejection) נוספת ועברה קרוב לכדור הארץ, תוך כדי גרימה של הפרעה גיאומגנטית קלה, שתוצאותיה היו ירידה בתדר השמיש המרבי ברדיו של גלים קצרים. הפליטה גם גרמה לסערת פרוטונים מינורית בשמש, שיצרה בעיות בתקשורת רדיו חוצה קוטב.
דר' ג'ונתן איסטווד, חוקר חלל ופיזיקה אטמוספרית, אמר לגארדיאן הלונדוני כי "כרגע, השדה המגנטי של כדור הארץ מנסה לדחות את החומר הסולארי סביב לכדור הארץ, ומדענים בכל העולם קשובים למצב כדי לראות אם השדה שלנו יחזיק מעמד". והוסיף כי הסערה הגיאומגנטית שהתרחשה בעקבות האירוע האחרון של סוף אוגוסט, יכלה למעשה לשבור את הגנות השדה ולגרום לסערה גיאומגנטית רבתי עם הפסקה או לפחות קיטוע של יכולות הניווט הלווייני (ה-GPS שלנו). שינויים מגנטיים משמעותיים כתוצאה מ-CME מעלים את רמות החלקיקים המייננים סביב הלוויינים בחלל ופוגעים במערכות הסולאריות ומערכות דיגיטאליות שהם נושאים.
האירוע של תחילת אוגוסט היה הגדול ביותר בשנים האחרונות, אך לא החמור ביותר, אמר דר' ק. אנדרווד ממרכז החלל באוניברסיטת Surrey. לדעתו, אפשר לצפות לסערות נוספות מסוגה ויתכן גם חמורות יותר בשנה-שנתיים הקרובות, ככל שאנו מתקרבים לשיא התקופה. אירועים מסוג זה הם תזכורת לחיים המערבים המודרניים, התלויים כל כך בטכנולוגיית החלל ובתשתיות רשת החשמל הארצית. במקרים של סערות נוספות יתכן וחברות תעופה יחליטו לשנות את מסלולי הטיסה שלהן ולהרחיק אותם מאזור הקטבים.
המעניין הוא שסערת שמש בעוצמה המדוברת כלל לא מורגשת על ידי מרבית האוכלוסייה.
מומחים אחדים מאמינים כי סערות השמש מסוגלות לגרום לאירועים הקרואים "ברבור שחור", אירועים יוצאי דופן בעלי השפעה גדולה מאוד שלכאורה לא היה ניתן לצפייה מראש, אך מבחינה היסטורית יש לצפות שאירועים מסוג זה יקרו אחת לזמן מה.אירועים כמו מלחמת העולם השנייה, הקמתה של האינטרנט, רעידת האדמה בהאיטי ב-2010, היו כולם אירועים מסוג ברבור שחור. השנה, יתכן אסון שישאיר אותנו ללא מערכות ממוחשבות.
ניתן לשריין מחשבים כדי שיעמדו בתוצאות הפרעה חשמלית, אך מעטים מהם עמידים. גם מחשבים בעמדות חיוניות מבחינה בטיחותית כמו מכשור רפואי או ניהול מנועי מטוסים, פגיעים עד כדי כך שאפילו המכשור הנייד של הנוסעים, מפריע להם. סערת שמש מסוגלת לגרום הפרעה דומה לזו של מיליארדי טלפונים ניידים המופעלים בו זמנית. אבל ללא מחשבים, העולם שלנו פשוט יפסיק לתפקד.
עקב צפי של סערות שמש בחודשים הקרובים, מומלץ לכל עסק וארגון לבדוק את תוכניות הגנה על שרידות המידע שלהם, ותוכניות התאוששות מאסון.

עקבו אחר מצב השמש
 

דודאים

הסתיו מגיע. מי שיצא לטייל בשבוע האחרון בוודאי ראה פרחי חצב ברחבי הארץ, ובאזורים מסוימים גם את תחילת הצמיחה של שושני העלים הירוקים-כהים של הדודאים. האחרונים בולטים בין הצמחייה השנתית הקמלה ככתם פסטו על חולצה חדשה. לא סתם צמח, הדודא. במגדיר הצמחים כתבו כי שורשי הדודא הרפואי מגיעים ל-2 מטר עומק, וכי כל חלקי הצמח מכילים אטרופין (ואכן, שמה הבוטני הוא Atropa mandragora) או לפחות אלקלואיד (Mandragorine - Cl7H27O3N) הדומה לאטרופין כמו שני תאומים זהים. לא היינו סומכים על זה במקרה של התקפת טילים על ישראל, הפעם כבר לא מדברים על כימי... אבל אם כבר מדברים על השטן, בערבית קוראים לצמח "תפוח השטן". ואילו מקור השם הלועזי בשתי מילים יווניות: "המזיק לפרות". ואיך לא יזיק, אם אכילת השורש הטרי פועלת כמשלשל וכסם הקאה חזק.
קשה להבין למה מטיילים יורמים מעולם פיתוח התוכנה, שמחזיקים בבגאג' תיק עזרא ראשונה עם כל טוב ה"טבע" (וה"Roche" ושאר מעבדות מפורסמות) מתרשמת כה עמוקות מירק השדה. כנראה בגלל האגדה שמאחורי. מהמקרא (טיפולי פוריות), דרך יוספוס פלאביוס ("מלחמות היהודים"), שייקספיר, ועד לספרי הארי פוטר (לטיפול בנשיכת בסיליסק)... כולם מזכירים את הדודא, בן מסקרן של משפחת החציל, תפוח האדמה, העגבנייה והטבק: משפחת סולניים.

בספר חיות (בסטיארי) של ימי הביניים, מובהר כי "הדודא (Mandrake - Mandragora) הוא צמח; שורשיו גדלים בצורת אדם -זכרי ונקבי- וצורחים כאשר מושכים אותם מן הקרקע. הדודא שימושי מאוד ברפואה, אך כל השומע את צעקת הצמח, מת או משתגע. לכן, נהוג לקשור לצמח כלב רעב, ולהניח בשר מעבר להשגתו. בכדי להגיע לבשר, הכלב ימשוך בחבל ושולף את הצמח, בעוד בעליו יישאר בבטחה מעבר למרחק שמיעה. הדודאים צומחים במזרח, קרוב לגן עדן. על מנת להתעבר, נקבת הפיל חייבת לאכול מעט משורש הדודאים".
טוב לדעת שאנחנו ממש קרובים לגן העדן.

ולפעמים... גם הורגים את המטופל.
ב-1806 בודד המורפיום ולקראת סוף המאה ה-19 הופיעה בשוק משפחת האספירין. היום אנו נהנים ממגוון אפשרויות סינטטיות לשיכוך הכאבים, ובעוד התעשייה משיגה שיאים טכנולוגיים, הקושי החברתי כלכלי הוביל את קופות החולים שלנו להקים לעצמן מקורות הכנסה נוספים, שחלקם תומכים אך אחרים מנוגדים לעקרונות מדעי הרפואה והפרמצבטיקה המקובלים.
במשוואה מתמטית ניתן לחשב נעלם. במשוואה של טיפול תרופתי גוף האדם הוא בינתיים הגורם הבלתי ידוע, הקשה למדידה, שיכול להפתיע עם תגובה הבלתי צפויה. אך מנגד, תעשיית התרופות עתירת הידע מסוגלת לספק מינונים מדודים ומדויקים, של חומרי היסוד המוכרים היום. לפחות חלק מן המשוואה ידוע, למרות תופעות לוואי אפשריות.

תחום נוסף, עדיין יקר ואליטיסטי, עוסק בהתאמה גנטית של מינונים לכל מטופל.

אז... צא לנוף ואל תקטוף, פן תחטוף.