החפצים נוצרו כדי להשתמש בהם, האנשים נוצרו כדי לאהוב אותם. העולם פועל כפי שהוא פועל מפני שכה
רבים בוחרים להשתמש באנשים ולאהוב את החפצים
מבצע לחודש יולי 2012 עד 20% הנחה בהרחבת רישיוןBOSללקוחות בהסכם שירות
גרסתBOS העדכנית הנה BOS v2.3 ▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS 2009H.pps גרסת Beta עדכנית 2.3.1.8 לקבלת גרסת Beta
שער ערך ה GB 4/07/2012 השוואת כדאיות רכישת דיסק קשיח מסוג SATA
קוראי ה-Wall Street Journal בוודאי שפשפו את עיניהם, אבל מצד שני מה כבר יכול להיחשב למשוגע מדי ביצירת תחזיות פיננסיות? בחור בשם Shing Tat Chung, בוגר הקולג' המלכותי לאומנות בלונדון, השיק ב-1 ביוני מיזם כלאיים בין פרויקט באומנות לקרן הדדית (תודה לעופר סקלי על ההסבר). שינג קרא לעבודה זו ”A Superstitious Fund“ או "קרן מבוססת אמונות תפלות". האמן, מסתבר, מוקסם מחקר האמונות התפלות וחוסר הרציונאליות. הוא כבר חקר את הפנג-שוויי, את הנומרולוגיה ואמונות מאגיות רבות נוספות. החלטות ההשקעה של הקרן שלו, מתקבלות על ידי תוכנת מחשב הניזונה מגורמים כגון מופעי הירח והימנעות מן המספר 13. בסך הכל מדובר בניסוי חי, שאמור לרוץ במשך שנה אחת בלבד.
בהתחשב בעובדה שרוב האנשים די גרועים בצפי ההתנהגות של שווקים, יתכן וזה לא כל כך טיפשי לבחור השקעות על פי תוכנת מחשב שבמתכוון פועלת בצורה טיפשית. הפסיכולוג פרופסור ריצ'רד וויסמן ערך ב-2003 סקר של אמונות תפלות בבריטניה, שהוכיח שרמות האמונה הזו בין הבריטים גבוהות בהרבה מן הצפוי, אפילו בין בעלי השכלה מדעית. וויסמן אמר אז ש"האמונות התפלות מספקות לנו הרגשת שליטה על חוסר הודעות, כך שניתן לצפות שרגש אי היציבות הנוכחי בעולם יוביל לעליה באמונות התפלות". הפרויקט של שינג חוקר עולם בו האמונות והפולחנים הנובעים מתוך התחום הפרטי והבלתי מזיק, מתפשטות למערכות ציבוריות גדולות ומורכבות יותר. האם בתקופות של אי ודעות האוכלוסייה דורשת יישום של לוגיקה אלטרנטיבית? מי יודע, אבל הפרויקט מדמה שוק מניות גדוש אמונות תפלות שיוצר אלגוריתמים אל טבעיים.
שינג סיפר לעיתונאים שהוא קיבל את השראתו חלקית מתוך אגדה על ברוקר לונדוני המהמר את כסף לקוחותיו על פי הכיוון אליו מצביעות... פטמות דוגמנית הביקיני היומית בעמוד 3 של עיתון ה-Sun! בהשקעה מזערית של שתי לירות סטרלינג, הוא גייס כמעט £5,000 של משקיע בודד, קרן GDP הבריטית, המתמחית באנרגיה מתחדשת. זה נכון שלפי שעה לא נודע דבר על רווחים, אבל ה-WSJ מזכיר צמח ביתי בשוודיה שדי הצליח לפני עשור בניבוי תנודות בשוק המניות.
בין שאר עבודות האומנות של שינג טט צ'ונג נמנית חליפת עסקים בצבע ירוק הבנויה ממספר חלקים המתחלק ב-8. המספר שמונה הוא מספר המזל במזרח הרחוק, ומסמל קבלת הון ושגשוג פתאומי. למשל, לוחית מספר 8 לרכב נמכרה בחצי מיליון פאונד בהונג קונג. המשחקים האולימפיים בבייג'ין התחילו בשעה 08:08:08 של ה-08/08/2008. חליפת 8x החלקים נועדה לספק למי שמתעטף בה את ההרגשה שאפילו תהליך יצירת הבגד תאם לאמונות התפלות הרלוונטיות. הצבע הירוק מסמל עליה בשוק. גם היחסים בין המידות בחליפה מוקפדים לקראת מספר 8 ומכפלותיו. זה מתבטא בשרוולים קצת יותר רחבים ונוחים, ויתכן גם זה תורם להרגשה הטובה של מי שלובש אותה.
תא דלק הוא תא אלקטרו-כימי, הממיר אנרגיה כימית לזרם חשמלי. בתא מתקיימת ריאקציה בין חומר דלק כלשהו לבין חומר מחמצן, ובנוכחות אלקטרוליט מעורר, נוצר חשמל. חומר הדלק נחוץ ליצירת הריאקציה, וידוע לכל שאחרי שהוא נגמר, התוצאה תפסק. זהו, שלא.
מדענים מאוניברסיטת הארוורד (Harvard School of Engineering and Applied Sciences-SEAS) הוכיחו התכנות של תופעה הדומה למנורת נפט שתמשיך להאיר אחרי שהנפט נגמר, או תנור חשמלי שימשיך לחמם בזמן הפסקת חשמל. הם עבדו בתאי דלק המשתמשים בתחמוצת מוצקה בתור אלקטרוליט (SOFC) והופכים מימן לחשמל, אך מסוגלים גם לשמור אנרגיה אלקטרו-כימית בדומה לסוללה. תא הדלק הזה מסוגל להמשיך וליצור אנרגיה למשך זמן קצר אחרי שהדלק נגמר לו. תא זה משתמש בתגליות חדשות בהפעלה בטמפרטורה נמוכה כדי לעבוד עם חומרים חדשים וגמישים יותר. הם השתמשו באנודה של תחמוצת הוונדיום (VOx). החומר מתנהג בצורה דו תכליתית ומאפשר לתא הדלק גם ליצור וגם לאחסן אנרגיה. התגלית חשובה בעבור יישומים בקנה מידה קטן, נישאים, בהם נדרשת אספקת חשמל קומפקטית וקלת משקל, ובהם יתכן הפסקות באספקת הדלק. למשל, מזל"טים שלא ניתן לתדלק מחדש בשטח, ופרץ נוסף של אנרגיה מאוחסנת יוכל להאריך משמעותית את אורך החיים שלהם. המדענים Ramanathan, Van Overmeere, ו-Kerman עבדו עד כה על SOFC המשתמשים באלקטרודות מפלטינה. אך כאשר אנודה מפלטינום נשארת ללא דלק, היא מסוגלת להמשיך ולצור אנרגיה למשך 15 שניות בלבד לפני שהריאקציה האלקטרו-כימית דועכת.
הכימאי המקסיקני Andrés Manuel del Rio גילה ב-1801 את יסוד הוונדיום (Vanadium). הוא שלח בדרך הים ל-Institute de France בפריז דגימות של מחצב ומכתב בו תיאר את שיטותיו לאנליזה. דל ריו ציפה שבמכון יערכו אנליזה נוספת ויאשרו את תגליתו. לרוע המזל, האנייה טבעה והמכתב אבד. רק הדגימות הגיעו למכון, יחד עם פתק קטן בו רשם דל ריו עד כמה שהיסוד נראה לו דומה לכרום. הצרפתים קבלו על דרישת ההכרה של החומר כיסוד חדש, ודל-ריו הסיר את תְּבִיעָתו. ב-1830, הכימאי השוודי Nils Gabriel Sefstrôm גילה את הוונדיום מחדש, בזמן שבדק דגימות ברזל ממכרה בשוודיה. ב-1867 הכימאי האנגלי H. Enfield Roscoe הצליח לבודד ונדיום על ידי שילוב בין ונדיום טרי-כלורי וגז מימן. כיום הוונדיום מופק ממחצבי המינרלים ונדיניט ו-קרנוטיט. הוונדיום עמיד לקורוזיה ולעיתים משתמשים בו לייצור צינורות מיוחדים לתעשייה הכימית. הוא לא סופג ניטרונים בקלות ולכן מועיל לצרכים מסוימים בתעשיית הכוח הגרעיני. גם בכדי להדביק טיטניום לפלדה משתמשים בשכבה דקיקה של ונדיום. כ-80% מכמות הוונדיום המופקת מדי שנה משמשת ל-Ferrovanadium או כתוספת לפלדה. ה-Ferrovanadium הוא סגסוגת ברזל עם 1 עד 6% ונדיום. הן ה-Ferrovanadium והן סגסוגות ונדיום ופלדה נדרשים לתעשיית הרכב, מנועי תעופה, קפיצים וכלי חיתוך. אבל התרכובת השימושית ביותר היום היא ה-V2O5, אשר מקבעת צבע לבדים, ומשמשת קטליזאטור בייצור קרמיקה. תערובת של חמש-תחמוצת הוונדיום עם גליום משמשת לייצור מגנטים מוליכי על.
ה-SOFC החדש משתמש באנודה דו שכבתית של פלטינה ושל VOx, וזה מאפשר המשך עבודה לתא למשך כ-3 וחצי דקות. במהלך העבודה הרגילה (קרי עם אספקת דלק סדירה), התא הנ"ל יוצר אותה כמות חשמל כמו ב-SOFC עם אנודה מפלטינה, בעוד שכבת ה-VOx בעלת מבנה הננו המיוחד, יוצרת מספר תגובות כימיות המתמשכות גם אחרי שדלק המימן נגמר. ומה הן הריאקציות הללו? ראשית, יש את החמצון של יונים הוונדיום (אשר הוכח באמצעות ספקטרוסקופיה פוטו-אלקטרונית עם קרני X). הריאקציה השנייה היא אחסון של מימן במארג הגבישי של ה-VOx. מימן זה משתחרר בהדרגה ומתחמצן באנודה. התופעה השלישית המתרחשת היא שריכוז היונים של חמצן משתנה בין האנודה לקתודה, כך שיתכן אפילו חמצון אניונים של חמצן, כפי שזה קורה בתא ריכוז. שלושת הריאקציות מסוגלות להזין אלקטרונים אל תוך מעגל, אך עדיין לא ברור מה בדיוק מאפשר לתא הפלאי הזה להמשיך ולעבוד.
בתרשים מיוצגות שלושת הריאקציות שהמדענים מאמינים מתרחשות באלקטרודות של תא הדלק ברגע שמופסקת אספקת הדלק:
הצוות של Ramanathan הוכיח ניסיונית וכמותית שלפחות שניים מתוך שלושת המנגנונים הללו פועלים בו זמנית. הם מעריכים כי תוך שנתיים יהיה להם תא מתקדם יותר שימשיך לצור אנרגיה ללא דלק למשך זמן ארוך יותר ויאפשר בדיקת יישומים כמו כלי תעופה זעירים.
כן, נודה שהפעם פרצנו את גבול הטעם הטוב. אבל הכתובת הייתה על הקיר, זה היה די צפוי שיום אחד נתפתה להמחיש את רגשותינו בדרך... שערורייתית. זה קרה אחרי שכבר הצטברו לנו יותר מדי מקרי מוות של דיסקים במארזיהם החיצוניים. הם מתו מחום, מחנק, ומסיבות נלוות. בכל פעם שתיגשו לרכוש דיסק קשיח חיצוני, זכרו את התמונה הבאה, ואת ההמלצות שפרסמנו כאן לא פעם.
מיקירינו העוזבים אותנו עוד נשארים הזיכרונות, אבל הדיסקים -כאשר הם הולכים- כל הזיכרונות נקברים איתם. ל-"ביטוח חיים" עבור המידע היקר לכם, צרו קשר
בקשות שחזור מידע יומיומיות מגיבויים, ברובן הגדול, לא קשורות לשחזור מלא של שרתים או מכונות וירטואליות. הפניות בד"כ מבקשות להחזיר ספרייה, קובץ או שניים, שבטעות נמחקו, או נדרסו במהלך העבודה. זהו מקרה קלאסי שאפשר לפתור בקלות עם גיבוי על גבי דיסק קשיח, מערך דיסקים, שרת וירטואלי וכו', באמצעות הממשק הפשוט לשחזור אחרי שהמידע גובה עם BOS. השחזורים הדורשים החזרה של שרת מלא או מכונה וירטואלית הם פחות תדירים, אך בד"כ גם יותר קריטיים. והם נדרשים תמיד בדחיפות. מוצרי גיבוי ממוקדים וירטואליזציה מתחילים את שחזור האימג' הווירטואלי ישירות מדיסק הגיבוי, ללא צורך בהעברת מידע. BOS, כיישום לשם גיבוי אל מחוץ לאתר יכולה לבצע רפליקציה של המידע לדיסקים או מכונות וירטואליות מרוחקות, או מתוך הענן אל מערכת מקומית נגישה. בעוד כתשעים אחוז מכל השחזורים דורשים שחזור של הגרסה האחרונה של מסמך או ספרייה, או בסיס נתונים, כעשרת האחוז הנותרים הם בעייתיים יותר, מפני שהם דורשים גרסאות קודמות, או אפילו גרסאות מסוימות ותחומות מועדים, של קובץ מסוים. 10% האלו של שחזורים מוכתבים בעיקר על ידי בקשות משתמש, דרישות לגאליות או מחקריות, ולא בעקבות אסון. לא תמיד הם נדרשים בדחיפות, אך בידי מנהל ה-BOSלספק אותם באופן מידי על ידי drag & drop בממשק ה-BOS. נהוג להאמין שדרישות "מסובכות" אלו דורשות נפח אחסון נוסף של פי 5 עד 10 של נפח האחסון השוטף. ב-BOSהוספת גרסאות מעמיסה בממוצע רק 1% לכל יום אחורה.
הנה קיבלת -או שתמיד נשאת- את האחריות לשרידות המידע בארגון שלך, במשרד, בעסק. מה שנקרא בשפת היום יום אחריות על הגיבויים. עד כה עשית כמיטב יכולתך למען קיום גיבויים תקינים, אולי אפילו נתת לספק חיצוני להתמודד עם הנושא. (האם זה הוריד ממך את האחריות, או יותר נכון את הדאגה?). האם הגיבויים תקינים, מוצלחים וניתן לשחזר מהם בקלות ובמהירות? האם הם בוצעו בתדירות מספקת כדי להכיל שינויים עדכניים? כמו בכל תחום אחר, יש את המצוי ויש את הרצוי. לעשות מה שכולם עושים לא תמיד שווה ל"לעשות את הטוב ביותר שניתן" על פי הצרכים הייחודים של הארגון או על פי היכולת התקציבית שלו. מגלים את זה - כמו בתחום של ביטוח - אחרי קרות תקלה משמעותית, או אחרי הפסקת שירות שפירושה אובדן הכנסה. חלק מתפקיד אנשי המחשוב הוא להסביר למקבלי ההחלטות בארגון על הסכנות העומדות בפני המידע, תרחישי האסון האפשריים, ולעזור להם לחשב את ההשקעה במערכות להתאוששות מאסון כדי להגן על המידע, ביחד עם החיסכון הפוטנציאלי לאורך זמן בהשוואה לעלויות של חוסר מעש. לשם כך, עלינו לחשב את עלות ההשבתה, ה-Downtime ליחידת זמן. על מנת לקצר את הזמן הנדרש להתאוששות מאסון, ניתן להשתמש בנוסחאות מוכנות או בחישובים על פי ניסוי. בארגונים בהם משתמשים בטייפים, נהוג לומר בהערכה אופטימית כי השחזור לוקח פי שניים זמן מהגיבוי. בארגונים המשתמשים בפתרונות הגנה מתמשכים, ניתן בעיקרון לשחזר את המידע תוך שניות, אך תיאוריה לחוד ומעשה לחוד. לעיתים גורמים כמו רוחב פס וגורמים נוספים מפתיעים לרעה ברגעים קריטיים. ובעיקר, לא לשכוח: באמצעי גיבוי קונבנציונאליים ניתן לשחזר מידע באמצעות הכלים שיצרו את הגיבוי בלבד (רק עם BOSניתן לשחזר ללא צורך במערכת עצמה). המטרה של כל מנהל גיבויים חייבת להיות אפס אובדן מידע והתאוששות מידית, תוך כדי שמירה על תקציב הגיוני.
כמי שמתקשה למצוא ספרים באנגלית בצרפת, ואחרי שהרימו לי את המחשב הנייד הקטן, נאלצתי לבצע החלטה שתאפשר לי לקרוא ספרים. רכשתי טאבלט אנדרואידי סיני למהדרין. אחרי 90 יורו ושלושה שבועות המתנה, זה הגיע. עם מסך "7 כי אני בכל מקרה מעדיף ספרי כיס על הוצאות ענק, רגיש ואלגנטי (בלי חוש הומור). המכשיר אמנם לא סקסי כמו עמיתו של סמסונג אבל הוא עולה רבע ממנו, מה שהופך אותו להרבה יותר סקסי. מצלמה אני לא צריך, לא מקדימה, לא מאחורה ולא משני הצדדים. אבל אורך חיי סוללה של 10 שעות זה רלוונטי ויפה מאוד. יש לו רק 8 גיגה זיכרון מובנה אבל גם מקום לכרטיס זיכרון והוא מנגן סרטים באיכות HD - חלק חלק. נחמד, עבור 90 יורו. אבל לא התכוונתי לסקור מוצרים כאן, אלה לומר משהו פשוט: המכשירים הללו הם כלי תצוגה ו...זהו. סרטים, מוזיקה, ספרים אלקטרוניים, אתרי אינטרנט, מסמכים. ולזה בדיוק אני זקוק. אבל להוציא יותר מ-90 יורו על מסך דיגיטאלי קצת יותר מתוחכם מהרגיל ואז להתחיל לרוץ ולקנות יישומים, זה מטורף. לא אכפת לי כמה cool הוא האיי-פד וכמה שהממשק שלו נהדר וחכם, זה עדיין בסך הכל מסגרת דיגיטלית מתוחכמת מאוד, מאוד יקרה, וזה פתטי לשפוך עליה כל כך הרבה כסף. את אלו הרצים להחליף את המכשיר שלהם בדגם החדש, לא אכפת לי שמישהו ישדוד אותם ברחוב. לפחות מישהו ייהנה מהכסף שהם זורקים.
חום יוני יולי
חודש יוני עבר בהמון רעש וצלצולים, הוא החודש האחרון לפני החופשה הגדולה. לפני המכירות הוא חודש של חגיגות במרסיי: פסטיבלים כל סוף שבוע, קונצרטים ברחובות ואפילו חג אחד שמוקדש רק למוזיקה. ה-21 ביוני הוא רשמית חג המוזיקה וכל בר בי רב שולף כלי נגינה או מחשב או סתם boom box ויוצא לרחוב. אלו שלא מנגנים, רוקדים. ואלו שלא רוקדים או מנגנים, פותחים דוכני מזון והשאר טומנים ראש בכרית וממתינים שיסתיים הלילה. תמיד יש מה לראות ברחוב, וחם... גם תל אביב לא הייתה מתביישת בחום הזה והמים בחופי הים כל כך צלולים... וכל כך קרים. ואז, דקה לפני חודש יולי המבורך, פתאום נשבר החום. ביולי חצי מהצרפתים שולפים כרטיסי אשראי ומוכנים לזנק על כל מציאה בחנויות והחצי השני פשוט נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. באוגוסט החצאים יתחלפו בתפקידים. ביוני ביליתי כל ערב ברחוב לצלם אירוע או שניים ובין אירוע לאירוע התנחלתי על כוס בירה בבר ברחוב לצפות בכדורגל. אז הנה קצת מהאווירה: חג המוזיקה במרסי
פסטיבל אפריקה - במסגרת הפסטיבל נערכה תצוגת אופנה קטנה לבנות עם דוגמניות אפריקאיות לא רק יפות, הן גם מזיזות את הישבנים בצורה שהייתה גורמת לאסקימואי להזיע עד המסת האיגלו שלו. בראשון ליולי התחיל לרדת גשם ישר על הראש של אומני הגרפיטי שהתחרו ביניהם במרכז העיר, לא נעים לצייר לצלילי היפ הופ רטוב
יקיצה
אני יודע שכבר נמאס לכם לקרוא על הפשיזם שבפתח, ושחלקכם משוכנע שאני פרנואיד ומתעלם מכל הסימנים אחרי מריחה בוורוד של התמונה. אבל השבוע נעשו עוד כמה צעדים לכיוון המשטר הטוטליטרי בישראל. ראשית המשטרה הודתה שהיא אוספת מידע על המוחים. שנית, את ההפגנה האחרונה ליוו שוטרי מג"ב, הממשק שבין הצבא למשטרה, חלקם חיילים בסדיר. מה לשוטרי מג"ב ולהפגנות? שלישית, רכב האזנה צבאי ליווה את ההפגנה האחרונה. המעניין מכל ואולי גם המפחיד מכל הוא התגובה של הציבור הרחב, בעיקר אנשי הימין. כמו תושבי גרמניה של פעם. בדיוק כמו היהודים לפני מחנות ההשמדה. התעלמות מוחלטת מתוך חוסר אמונה מתהליך היסטורי סיסטמתי. מתי תתעוררו? כששמאלנים ייעלמו לאור יום? בטח לא יזיז לרבים. אבל אז יתחילו הימניים המתונים להיעלם. עד מתי אפשר להתעלם מהכתובת על הקיר? מן התהליכים ההיסטוריים החוזרים על עצמם?. אולי כשילדינו יוכו/יאסרו/ייעלמו.
בן של היסטוריון
ראש ממשלת ישראל מגנה את החלטת אונסק"ו להכיר בכנסיית המולד בבית לחם כאתר מורשת עולמית, והאשים את הארגון בהחלטה פוליטית. אולי, רק שראש ממשלת ישראל הוא בן של היסטוריון ושכח לרגע ואולי אף פעם לא ידע, כי כנסיית המולד קדושה למיליארד קתולים ברחבי העולם. אולי זו אכן החלטה פוליטית, אם כי מפתיע שעד היום לא זכתה הכנסייה להכרה, אבל אם מישהו יצליח להסביר לי איך יתכן שהעיר הלבנה של תל אביב, אוסף חורבות באוהאוס, יכול להיות אתר מורשת וכנסיה חשובה כל כך לא? החרדה מההכרה בפלשתינים מעבירה את ראש ממשלתנו היקר על דעתו. מעניין מה דעתו של האפיפיור בעניין.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.