הזהרה

אם אין לכם כוח לקרוא את האותיות הקטנות, השיגו לעצמכם משקפיים. כי נוכלי Construct Data, שנהגו להתעלק על המציגים בתערוכות, שוב כאן.
לפני שנים הם היו שולחים את הצעותיהם בדואר, במעטפות בעלות מראה יוקרתי. בימינו, הם יוצרים קשר במייל תחת השם Data Control, ומציעים לחברות לעדכן פרטים ללא תשלום במאגר הבינלאומי המקוון World Trade Register.
הטיזר המודגש הוא "עדכון ללא תשלום". כדי לעדכן, עליכם חברה יקרה, למסור את הפרטים המלאים בתוספת חתימה וחותמת רשמית. לשם כך מוגש טופס PDF המכיל פסקת תנאי הזמנת רישום...
אה! לא ידעתם שכדי להתעדכן צריך קודם להירשם? מעט קשה לקלוט את זה במבט ראשון, מפני שהתנאים פורטו בגודל פונט 8, דחוס (שנראה בערך כך).
בין התנאים המפורטים באותיות הקטנות, נקבע כי אתם חותמים על החוזה שייכנס לתוקף תוך 8 ימים ממועד חתימתו, תוקפו תלת שנתי וחידושו אוטומטי. מחיר הרישום לשנה: 995 אירו. ניתן לבטל את החידוש לתקופה נוספת רק בהודעת המזמין שתגיע לספק חודשיים לפני סוף תקופה.
995 אירו = 4,937.59 ש"ח, ( כ- 14,813 ש"ח בשלוש שנים) מחיר קצת מוגזם לדעתנו בעבור הופעת פרטים בסיסים על חברתכם במאגר מקוון שמעטים מכירים.

אתר המאגר הוורלד טרייד רג'יסטר הוקם לפני שנה, הוא נרשם על ידי ספק מתחמים אנונימיים בשם Katz Global Domain Name Trust. למה שחברה "כשרה" תהיה מעוניינת להסתיר את בעלותה על מתחם אינטרנטי?. השרתים המארחים את האתר נמצאים בהונג קונג ולקוחותיו מגיעים מ-מלטה, צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד, קוסובו, טורקיה, פולין, יוון, בלגיה, שוודיה, פינלנד, אסטוניה, קרואטיה, הונגריה, לאטביה, סרביה ומונקו. כולן ארצות בהן השפה הרשמית היא לא אנגלית. הגולשים ככל הנראה נכנסים רק בעקבות שידולי ההרשמה שנשלחים אליהם.
הבוקר היו רשומות במאגר חברות אירופאיות ורק 8 חברות מישראל. אנו תקווה שאנשיהן יבחינו במהרה בעוקץ ויצליחו להיחלץ ממנו.

בשנת 2009 שלחה הברונית Sarah Ludford, חברה ליבראל-דמוקראטית בפרלמנט האירופי ונציגת העיר לונדון, את המכתב הבא לגב' מרי קמינגס:

"תודה לך על המייל. בפרלמנט האירופי אנו מודעים היטב לתרמית ה "European City Guide" (כך קראו אז למאגר שהחבורה ניסתה למכור באותם ימים) ותרמיות דומות שנמשכות כבר מעל ארבעים שנה, וגובות קורבנות של מאות אלפי אזרחים אירופיים.
כפי שידוע לך, הפרוצדורה בסוג זה של תרמית היא לשלוח לעסק טופס המציע לעדכן את פרטיו במאגר עסקים, למראית עין ללא תשלום. לאחר שהעסקים מגיבים, הם יתחילו לקבל חשבוניות מחברת המאגר, אשר תטען שהעסק חתם על חוזה יקר בן שלוש שנים שהיה חבוי באותיות הקטנות של הטופס. אחת מחברות המאגרים הידועות ביותר היא European City Guide, אשר לבדה שולחת כ-6.5 מיליון טפסים בשנה.
כלום לא עוזר שהנ"ל לא הצליחה מעולם לגבות כל סכום בעזרת הערכאות של הממלכה המאוחדת. הסירוב מצד הקורבנות להיכנע לאיומים היא הדרך היחידה להתמודד עם ציידים שכאלה.
בשנת 2003 בית משפט ספרדי הגדיר את שליחת המיילים של European City Guide כ-"ערמומית", ותמך בתקדים בו אותה חברה עברה עבירה חמורה על חוקי ספרד שקשורים לאמת בפרסום. במקרה הראשון חברת המאגר נתבע במשותף על ידי המשרד לסחר הוגן והרשויות של קטלוניה.
למרות שאין באפשרותי לסייע באופן ישיר במקרה הספציפי שלך, ברצוני ליידע אותך במה שאנו בפרלמנט האירופי עושים כדי לנסות ולסיים את תרמית המאגר המטעה הזה. ב-6 בנובמבר ועדת הבקשות של הפרלמנט אימצה דו"ח על בעיית חברות המאגרים המטעות. זה קרה בתגובה ליותר מ-400 בקשות שהגיעו מ-24 מדינות חברות באיחוד. עמיתתי חברת הפרלמנט Diana Wallis הייתה חברת הועדה להגנת שוק הפנים והצרכן והתבקשה להגיש טיוטה להצעה בשם אותה ועדה. הצעתה אומצה על ידי הועדה ב-7 לאוקטובר, בתמיכה מכריעה של חבריה. ההצעה ביקשה שיפור שיתוף הפעולה בין ארצות האיחוד האירופי והועדה על מנת לסיים סוג זה של תרמיות, והציעה מספר הזדמנויות אמיתיות לכך, הכוללות:
▪ הרחבת היקף צו הנהלים המסחריים הבלתי הוגנים, אשר מספק הגנה על צרכנים ביחסים שבין עסק לצרכן, כך שהיא גם תשפיע על חוזים בין עסקים, עם תשומת לב ספציפית לחברות מאגר מטעות.
▪ הבהרה על כך שהחקיקה הקיימת של פרסום מטעה גם תופסת לגבי חברות מאגר מטעות על ידי הכנסתן ל"רשימה שחורה" של מנהגים מטעים שתתווסף לצו.
▪ מתן של הרבה יותר תמיכה ליוזמה של הַעֲלָאָת המודעות, כמו גם עידוד ההקמה של רשתות ייעוץ לעסקים האירופיים הקטנים שהסתבכו בתרמיות מסוג זה.
המלצות אלו נכללו בדו"ח שאומץ במושב המליאה של ינואר. חברי הפרלמנט העלו בעבר מספר פעמים את הנושא מול הארצות החברות באיחוד, וכבר התעייפו מחוסר הרצון שלהן לקבל אחריות. אימוץ דו"ח זה ע"י הפרלמנט האירופי שולח מסר חזק לוועדה ולארצות החברות באיחוד, שהם צריכים לפעול עכשיו כדי לחסל את התופעה.
לבסוף, את מוזמנת לצור קשר עם רודפי התרמיות במשרד לסחר הוגן. המשרד לא יוכל לסייע לך כאדם פרטי אך יש להם סמכויות אכיפה כדי לפעול בשם קבוצת צרכנים. אם אבדת כסף כתוצאה מתרמית, יש לדווח על כך למשטרה המקומית או למחלקת ההונאות".

כל שנותר לנו הוא לידע את קוראינו ולקוות שהמידע יופץ הלאה ברשתות.

שלח קישור לחבר
 

מאוורר שקט

יצרני המאווררים לפי סי Noctua חברו לחברת RotoSub כדי לייצר מאווררים פחות מרעישים.
כדי לשפר את הביצועים בעוד רמת הרעש נשארת נמוכה, השותפים פיתחו אב טיפוס של מאוורר למארז המשתמש באפנון להבים וסדרה של להבים מקובעים בנוסף ללהבים הנעים. הדרך בה הלהבים נעים מנוהלת על ידי אלגוריתמיים קנייניים, שלא נחשפו עד כה. אבל, בדף המוצר מופיעים רמזים שנכללו בסרטון הדגמה עם אנימציה המראה את המאוורר עצמו יוצר "אנטי-סאונד" כדי לבטל את הרעשים.
אנשי הפטנטים קוראים לזה Active noise cancellation technology ואילו אנשי היח"צ קוראים לזה RotoSub Active Noise Control, R-ANC .
הטכנולוגיה משתמשת בעקרונות האקוסטיים של ביטול הפאזות כדי לבטל את ההמהום המעצבן, או היבבה במאווררים של שרתים קטנים הנשמעים כמו מנועי מטוס סילון.
ה-CTO של RotoSub מאמין שבתוספת טכנולוגיית ה-ANC ניתן יהיה להגיע ל-80% יותר זרימת אוויר ו-120% יותר לחץ סטטי מאשר בדגמים המקבילים בלעדיה.
כל הקונספט מעניין, הלוואי וזה יעבוד יפה כפי שזה הוצג.
 

מאסטר NLP

כיצד הגיע מכרינו החביב לתואר שני בדילוג על תואר ראשון?

למרות שהוא ממלא תפקיד ציבורי וככזה כבר הורגל לגינונים ולתכסיסים פוליטיים, יש להבהיר כי מכרינו החביב לא פוליטיקאי. ההבהרה נחוצה מפני שפוליטיקאים לא מעטים חוטאים בהרגל המגונה לייחס ואפילו להשיג לעצמם תארים אקדמיים במסלולים עוקפי יזע. מצד שני, התואר שלו לא בדיוק אקדמי.
התעודה שהנפיקו לו מייצגת עבורו הישג לאחר כך וכך חודשי לימוד ותשלום ביושר. הוא שקד על החומר ועמל על מטלות סמינריוניות ועל פרויקט גמר משותף עם תלמיד נוסף. ידידינו שמח מאוד בתואר החדש שלו, ולא מבזבז הזדמנות לידע כל קהל אפשרי בבשורה.

בעבר, בטרם החל להשתמש בשלושת האותיות הלועזיות, ידענו שמכרינו עוסק בשעות הפנאי במקצוע העתיק בעולם: יעוץ. הוא נהג לייעץ לנשמות אבודות שביקשו ושלא ביקשו את עצתו - בעניינים לא טכניים או כלכליים, לא לגאליים ולא רפואיים,... בעצם ידענו במה לא. לא ידענו במה כן. יום בהיר אחד התחיל הנ"ל לפלפל את נאומיו במילה coaching.
כיוון שבצ'יף רובנו גם לא מומחים ולא אוהדים גדולים של הספורט התחרותי, נגייס כעת את כל האומץ הדרוש בתקופת פוסט-הייפ אולימפי כדי להודות ולהתוודות שזלזלנו -כן, גם על גבי גיליונות מגזין זה- בעיסוק הקואצ'ינג. הדעה הקדומה התפתחה אחרי שהגיעו אלינו coaches שבקושי הצליחו לנווט את הכרכרות העצמיות, אישיות או מקצועיות של חייהם (אחדים אפילו דרדרו אותן לתהומות אפלים)... ולמרות זאת, פנו ללא סייג או עכבה ואמצו להם לפרנסה ללמד אחרים כיצד לנהוג בכרכרותיהם שלהם.
כמו בתחומי עיסוק אחרים, האימון האישי הופיע והתפשט בארץ, נהיה אופנתי ונלמד מחוץ למוסדות הרשמיים, מה שנתן גישה אליו ללא הרבה תנאים מוקדמים גם לאופורטוניסטים נועזים שהרגישו מוכשרים דיים לכך. אחת הגישות הנפוצות באימון האישי היא הגישה הטרנספורמטיבית - שנועדה לגרום לאדם להשתנות על ידי החלפת תבניות החשיבה הבעייתיות שלו בתבניות אחרות, מקדמות. גישה זו נעזרת בכלים השאולים מזרמים שונים, ואחד מיני רבים הוא ה-NLP או Neuro-Linguistic Programming (בעברית: ניתוב לשוני פיזיולוגי). אבל עזבו את השם, אין לזה כל קשר לתכנות מחשבים. מדובר כאן באופן בו מאורגן המידע במוח האנושי.
שיטת ה-NLP כוללת טכניקות פסיכולוגיות שונות שאמורות לגייס את המנגנונים הנוירולוגיים והלשוניים של המטופל לשם שינוי התנהגות (בעיקר בתקשורת בין אישית) ובתקווה לתוצאות פרקטיות. השיטה פותחה בארצות הברית בשנות ה-70, וכיום נעשה בה שימוש בסדנאות ובספרים לאימון אישי ושיפור עצמי, אף שהיא איננה מוכרת כבעלת תוקף מדעי ואמפירי.
נפש אחת בישראל היא כעולם מלא, לשני יהודים יש שלוש דעות, ויותר מזה כבר מייסדים אגודה. בהתאם, קמה לה גם בישראל אגודה ייעודית לחובבני ה-NLP.
באתר האגודה מאשרים שאין כל צורך בשום ידע מוקדם כדי ללמוד NLP. נכתב שם גם שניתן ללמוד את השיטה בדרכים מספר, אך הדרך המומלצת מכולן היא באמצעות סדנאות. הסדנא הבסיסית מגיעה להיקף של 48 שעות. הסדנא המתקדמת היא ארוכה יותר, בסופה ניתן להשתלב כעוזרי הוראה בסדנאות, והיא נקראת NLP Master Training.
או-הו! עכשיו הבנו איך מגיעים למאסטר במסלול עוקף .B.Sc!
רגע. מה יש לכם נגד האימון האישי? הבא נספר לכם מה יש לנו: אנחנו שונאים כשמבלבלים אותנו.
מאסטר הוא תואר שני אוניברסיטאי (M. Sc) , או לחלופין אוּמָן מומחה. או קיי? אז בבקשה מכם, עורבים נכבדים -כולל ידידינו החביב - הפשילו את נוצות הטווס.
NLP היה ויהיה תמיד עבורנו קיצור של Natural Language Processing, דיסציפלינה משותפת למדעי המחשב, הבינה המלאכותית והבלשנות אשר חופפת במידת מה את ה-בלשנות החישובית (או Computational Linguistics). ה-NLP מחפשת דרכים לגרום למחשבים להבין את השפה האנושית וגם לנסות ולתרגם את הפלט שלהם לשפה אנושית.
האלגוריתמים המאפשרים ללמד מכונות להבין ולהתבטא בשפת אנוש, המבוססים היום על למידה חישובית סטטיסטית. אבל הרצון לגרום למכונות "להבין אותנו" ישן כמעט כמו המכונות עצמן. בשנות החמישים של המאה שעברה, פרסם אלן טיורינג את הבסיס הרעיוני ל"בחינת טיורינג", דרך לבחון את ה"בינת" המכונות. אַמַּת המִידָּה הנבחנת היא היכולת של תוכנת מחשב להתנהג, "להתחזות" לאדם בזמן אמת, בשיחה כתובה מול שופט אנושי, בצורה כזו שהאדם מולה לא יצליח להבחין בין התוכנה לבן שיח אנושי.

ב-1954 בוצע במעבדות IBM אשר בג'ורג'טאון, ארה"ב, ניסוי של תרגום אוטומטי מרוסית לאנגלית עם מחשב הנקרא IBM 701. אחד הפרופסורים שהשתתף בניסוי ניבא כי תוך שלוש עד חמש שנים מחשב יצליח לתרגם... ספר שלם. כך החלה סאגת התרגום המידי של השפה המדוברת, מ"מסע בין כוכבים", דרך Babel Fish ועד ל-Google Translate.
הציפייה של חוקרי ג'ורג'טאון לא התגשמה. ההתקדמות הייתה איטית הרבה יותר. ב-1966 דווחה הוועדה המייעצת לממשלת ארה"ב בנושא עיבוד שפה אוטומטי - ALPAC ש-10 שנות מימון המחקר לתרגום אוטומטי הניבו רק כישלונות. המימון הצטמצם בצורה משמעותית.
יש לציין שבשנות השישים פותחו מספר מערכות NLP מעניינות, כמו למשל  SHRDLU, מערכת שעבדה עם אוצר מילים מוגדר ומוגבל. או ELIZA, תוכנת המחשב שהצליחה להפיק תגובות מפתיעות בחיקויה ההיתולי של פסיכותרפיסט מזרם הטיפול הממוקד לקוח. כאשר בן השיח היה חורג מבסיס הנתונים המצומצמת של התוכנה, זאת הייתה פולטת תשובות כגון "למה אתה אומר ש-" + חזרה על הקלט +?

בשנות השבעים החלו מתכנתים רבים לכתוב מסדי נתונים שהגדירו באופן רשמי את היחסים בין מונחים, ה"אונטולוגיות הקונצפטואליות" הללו, תרגמו מידע של העולם האמיתי למידע שמחשב יכול להבין.
באותה תקופה גם פותחו תוכנות chatbot או chatterbot (רובוט המסוגל לשיח אינטראקטיבי) רבות, שחלקן אפשר להפעיל היום עדיין ברשת (דוגמת Jabberwacky). תוכנת הצ'טבוט נועדה לדמות שיחה אינטליגנטית מול משתמש אנושי אחד או יותר, באמצעות קול או טקסט, בעיקר לשם סמול-טוק. המטרה הראשונית של תוכנות אלו היה לגרום לבן השיח האנושי להאמין שפלט המחשב נוצר על ידי אדם (בחינת טיורינג, כפי שנאמר). וגם יש צ'טבוטים כמו TaleSpin שאפילו כותב סיפורים שלמים.

הודות לעליה המתמדת ביכולת העיבוד והאחסון שתוארה בחוק מור התרחשה לקראת סוף שנות שמונים גם מהפכה בשטח ה-NLP. יש הטוענים כי זו התאפשרה גם על ידי אובדן יחסי של תוקף התיאוריה הלינגוויסטית של חומסקי , אשר התנגשה עם הגישה של למידת מכונה לעיבוד השפה. בשנות השמונים המאוחרות החל פיתוח מערכות התרגום מכונה הסטטיסטיות הראשונות. בהדרגה, המודלים עליהם מבוססות מערכות זיהוי שפה הפכו ליותר ויותר סטטיסטיים עד למצב של המערכות העכשוויות.

 בשנה שעברה העביר הפנטגון בקשת תקציב צנועה ביותר (15 מיליון דולר בלבד) ליוזמת BOLT, פתרון מבצעי לתרגום שפות ללא גבולות, על מנת לאפשר תקשורת בשטח ללא תלות במדיה (קול או טקסט) או סוג (שיחה, צ'אט או תמסורת).
לסוכנות Darpa האמריקנית למחקר בטחוני יש פרויקטים נוספים הקשורים לתרגום ולשפת מכונה. למשל Robust Automatic Translation of Speech) RATS) השואפת לתרגם שפות זרות בנוכחות הפרעות אלקטרומגנטיות. פרויקט MADCAT  שואף לפתח קורא-מתרגם מסמכים נייד המוטמע לטכנולוגיות של מרכזי מידע צבאיים ושל ביון.
היו ל-Darpa גם פרויקטים שהופסקו, כמו למשל ה-TRANSTAC, תוכנה עם ממשק תרגום אוטומטי דו כיווני ללא צורך בהקלדה או קשר עין, שנועדה למשל ליצור הבנה בין חיילים אמריקנים לאזרחים אפגאנים.
התרגום הקולי כבר מתקדם היום, בשוק האנדרואיד אפשר למצוא אפליקציות המסוגלות לבטא בקול רם הגיונים (פונמות) בשפות זרות. אבל עדיין קיימות בעיות הקשורות להיבטים הבלתי תכנותיים של הדיבור, כמו דיקציה לקויה, תחביר שגוי, סלנג ומבטאים, אשר עיבוד לוגי נוקשה היה מעבד כסטיות בלתי ניתנות להבנה. המתרגם האוניברסאלי חייב לאפשר למכונות לבצע שיחות רב סגנוניות מול אנשים כדי להבין קונצפטים ולצור תשובות בסביבות רב לשוניות.

נראה לנו שאם ניתן היה בשנות השישים ליצר פסיכולוג מתוכנת אז סביר להניח שניתן כיום ליצר ביתר קלות מאמן אישי ממוחשב. כנראה שכך יוכל המושג NLP להגיע לשימושו הראוי. אנו זורקים את הכפפה לכל המעוניין.
לחילופין, ייתכן ובעתיד יתקבל נושא האימון האישי כמקצוע מן המניין באוניברסיטאות המוכרות וההתייחסות שלנו כאן לנושא תטפח על פנינו.