מי הזיז את הקובץ שלי?

מי לא היה רוצה לפעמים להחזיר את הזמן אחורה? לתקן טעות גורלית? לבטל דברים שנאמרו או לעשות מעשה שלא נעשה בעיתו? ההרגשה נפוצה בעבודה מול מחשב. לו היה אפשר להחזיר קבצים שנמחקו (דווקא אפשר) בקלות שאפשר לחזור אחורה בעריכת מסמכי וורד, כולם היו מאושרים יותר.
אם בהיסח הדעת  או חוסר זהירות, אפשר שמשתמש מחק קובץ חיוני. בתחום הצלת הנתונים, רוב הזמן אפשר לבטל את מחיקתם של כל סוגי הקבצים. גורם מכריע הוא אם קבצים חדשים נכתבו או לא בדיסק על גבי הקובץ שאנו מחפשים לשחזר. ברוב המקרים אנשים מבקשים לשם השחזור עזרה ממומחה או משתמשים באחד מסוגי התוכנה הרבים המוצעים להורדה/לרכישה ברשת.

חיפשתם, חיפשתם... ולא מצאתם?
תתחילו לחשוב: מתי לאחרונה ראיתם את המסמך האבוד, עד כמה הדיסק שלכם מלא, ואיזה נפח מידע העליתם לדיסק מאז אובדן הקובץ? מתי לאחרונה "נתתם לדיסק שלכם את וויטמין" ה-דה פרגמנטציה? כל אלה גורמים שישפיעו על סיכויי השחזור ועל איכות החומר המשוחזר.
קבצים שחלקיהם נכתבו במקומות שונים בדיסק (תופעה הנקראת פרגמנטציה ואיננה בשליטת המשתמש) לפני או אחרי שנמחקו, יורדים סיכוייהם לחזור שלמים ותקינים.
כמעט כל מערכות ההפעלה המודרניות די טובות באיחוי קבצים ובשמירת הקשר בין החלקים השונים של קובץ שהתחלק לפרגמנטים. אם השתמשתם במערכת קבצים מסוג FAT, איסוף השברים יהיה קשה יותר, אם בכלל אפשרי ללא התערבות ידנית.
כאשר פסו כל האפשרויות הפשוטות ומחליטים לפנות אל ה"תותחים הכבדים", לכל אחד יש חבר, עמית או קרוב משפחה שיתנדב או ינודב להוציא אותנו מן הבוץ. הנ"ל מחזיק ברשותו או יוריד מהרשת "תוכנת פלא" כלשהי לשחזור קבצים.
שימו לב: בראיה זהירה - ופסימית - דין התקנת תוכנה (לשחזור קבצים, או לעשיית פלאים) על גבי המצע ממנו אבד המידע, כדין כתיבת על ודריסת הקובץ!

רוב תוכנות ה-Undelete המוצעות ברשת הן בעצם קומץ כלים שממילא זמינים עבורכם במחשב באמצעות מערכת ההפעלה. על פי רוב יצרניהם הוסיפו להם ממשק ממוקד שחזור ועשו מהן מוצר תוכנה. אבל השימוש הבלתי מיומן בהן מסוגל להזיק בדיוק באותה מידה כמו מניפולציה לא מושכלת במערך הקבצים.
ביחידת המחשוב של צה"ל (ממר"מ) השתמשו פעם בסיסמה 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. זו מחשבה שחייבת ללוות אותנו בכל מעשינו, ובעיקר בהגנה על הקבצים ומצעים המכילים אותם.
זה נכון שבצ'יף משרתים בעיקר את הפלח הארגוני, אך גם לקוחות פרטיים מגיעים לא אחת עם בעיות שבעצם גרמו לעצמם, ללא כל מעורבות גורם אחר, כמו פגם במדיה, באבטחת המידע (וירוסים ופורצים) או איתני הטבע. שחזור מידע בלתי מקצועי הוא נזק ה מתווסף לנזק של מחיקת קבצים, מחמיר את הפרוגנוזה ומייקר את הפתרון.

יעוץ במניעת אובדן מידע לחברות וארגונים                               שירותי הצלת נתונים

ילדים ברשת

מחקר שפורסם לאחרונה מלמד כי תלמידים בני 14 מבלים באופן טיפוסי בין 4 ל-5 שעות ברשת, יותר מ-85% משתמשים בפייסבוק, ויש להם בממוצע יותר מ-200 חברים. בין 70%-80% מן המשתתפים בסקר סיפרו כי לפחות 5 אנשים זרים יצרו עמם קשר ברשת או דרך טלפונים ניידים.
טרנד מייקרו החלה למכור תוכנה במחיר של כ-50 דולר לשנה, לניטור פעילות הילדים ברשת. במסך התוכנה ניתן לראות אילו סרטונים הילדים רואים, מה הם מעלים לרשתות החברתיות (Facebook, Twitter, MySpace, YouTube ו- Flickr), אילו מילות חיפוש הזינו ובאילו אתרים ביקרו.
את ה-Online Guardian for Families מתקינים על פי סי עם ווינדווס וגם מאפשר להורים להגביל את הזמן שילדיהם מבלים אונליין. התוכנה תאפשר הגדרות בעבור עד 5 ילדים (סליחה, משפחות מרובות).
יש לציין כי ניטור הפעילות ברשתות החברתיות אפשרית ללא תלות בהגדרות הפרטיות שהילדים בחרו.
 

השורות של עמית

סמי בלי סוסו

עקב כמות השאלות בנושא "סמי" שלי (טלפון המחמד שלי) אני צריך להבהיר: ראשית, מאוחר יותר השנה יצאה סמסונג עם סדרת הגלקסי שלה, גם בסדרה זו יש "פלייר" אבל זה לא אותו אחד. סדרת הגלקסי של סמסונג כולה מבוססת אנדרואיד. מכשירים טובים אם כי קצת יקרים. את הפלייר 5 שלי לא מצאתי אצל הספקים הישראלים, לא כל כך מפתיע כי מגוון הטלפונים המוצע בישראל הוא קטנטן.
איך קונים טלפון טוב בזול? לא קונים בארץ! כעקרון, בישראל נוצר מצב מוזר שמחיר הטלפונים בחברות יקר בהרבה מאשר בחנויות (שאינן רבות, עקב הקשיים שמוערמים עליהן) מה גם שלמרות מה שהוא חושב על עצמו, הישראלי די פראייר. באירופה המכשירים בחברות הסלולר זולים מאשר בחנויות. וגם כאן יש דרגות: מכשיר בלי התחייבות בכלל עולה כמעט מחיר מלא, כמו מכשיר עם התחייבות לשנה, שנתיים וכמות שיחות. למעשה, אם אתם מתחייבים לבזבז 50 אירו בחודש על שיחות תוכלו לקבל במחיר מגוחך (10 יורו) את התותח האחרון. אבל גם אם תרכשו מכשיר בלי התחייבות כלל, דהיינו ניתן לטעינה, הרי שהמכשיר יעלה לכם חצי ממחירו בישראל. כל מכשיר!
נכון הוא חסום פרט לחברת הסלולר שמכרה אותו, אבל... ברחובות אירופה תוכלו למצוא עשרות חנויות שמפצחות את המכשירים (15 אירו ויש לכם מכשיר Sim Free) וזה חוקי לחלוטין. אז בפעם הבאה שאתם באירופה, גשו לחברת סלולארי (בין אם היא ספק ראשי או ספק וירטואלי) תרכשו מכשיר, חפשו חנות ותפרצו אותו (האמת היא שבישראל יכולים לפרוץ לכם אותו גם כן וגם להתקין עליו עברית). קניתם מכשיר ב-50% ועוד קיבלתם מספר טלפון.
בזמנו כשחיפשתי לבת שלי מכשיר בדקתי את מחיר הסמסונג גלאקסי ACE, דגם יקר למדי בישראל. מצאתי אותו במחיר של 3,600 שקל בהתחייבות מקסימאלית, ממש חתונה קתולית. בצרפת הוא עלה 300 אירו (כ-1,500 ש"ח) בלי התחייבות בכלל, דהיינו מחירו האמתי.
האמת היא שלפעמים אני חושב שזה יכול להיות עסק לא רע לקנות ולמכור טלפונים.
 

פוליטיקה של חרדות

ישראל היא מדינה בה חיים יהודים, עדיין רדופים, עדיין חדורי פרנויה למרות כל השנים והמלחמות ולמרות...ש"עברנו את פרעה”. אבל מסתבר שפוליטיקה מבוססת חרדות היא דבר מקובל. כמו שביבי רוכב על גל חרדות הציבור ונבחר פעם אחר פעם רק בזכות חרדת הישראלי ש"שנית מצדה לא תיפול" ופחד שיקום עוד היטלר, כך גם באירופה. אלא שביבשת האירופית הפוליטיקה של החרדות משמיעה קולות מוזרים יותר.
אירופה במשבר כלכלי, כדי לייצב את גוש האירו חייבות שתי הכלכלות הגדולות באירופה -גרמניה וצרפת- לקחת את העניינים בידיים. שתי מדינות עם עבר בעייתי ורווי שנאה (שתי מלחמות עולם לא מספיק?). הגרמנים נותנים כמובן את הטון, הכלכלה היציבה היחידה באירופה והכלכלה החזקה בעולם, דורשת איזון תקציבי. הצרפתים ממש לא אוהבים שאומרים להם מה לעשות, בטח שלא הגרמנים. וכאן קורה דבר מעניין: הימין הקיצוני, החזית הלאומית בראשות מרין לה פן (בחורה סופר-אינטליגנטית והרבה יותר משכנעת מאביה שתהווה גורם משמעותי בבחירות לנשיאות) ורבית מחברי המפלגה הסוציאליסטית ומפלגות השמאל הקיצוני מדברים באותו קול. כלומר, נגד היורו. אבל יותר מכך, זו גרמנופוביה שעולה מקולם: “גרמניה משתלטת על אירופה באמצעים פיננסיים, אחרי שנכשלה צבאית". לפעמים לשמוע את קולו של מועמד השמאל ז'אן לוק מלנשו ואת מרין לה פן זה כמו לשמוע את אותו תקליט בדיוק. זה לא שיש לצרפתים ברירה, וסרקוזי יודע את זה. למרות מדיניותו הקפיטליסטית אין ספק שהוא מקריב את הקריירה שלו על מזבח היורו. הצרפתים, מה לעשות, סובלים מרפלקס התנגדות מותנה: הם קודם אומרים לא, ואחר כך חושבים.
 

חג מולד בעתות משבר כלכלי

חג המולד מתקרב, החנויות מלאות אנשים, כמו בכל שנה. אבל להבדיל מכל השנים האחרונות יש תחושה שונה, והחנויות שמבינות את התהליכים מרוויחות והאחרות מפסידות. ראשית סכום ההוצאה הממוצעת לאדם ירד מ-300 אירו ל-150 יורו. כתוצאה מכך פתאום צצים מבצעי מכירות בעיצומה של עונה בוערת, מבצעים בדרך כלל מתחילים אחרי שהמהומה דועכת.
בעבר היו מעיפות חנויות רבות מהמדפים מוצרים זולים ומשאירות רק את היקרים והיוקרתיים. בימים אלו תוכלו למצוא מציאות גם ממש לפני חג המולד. חנויות שפועלות בשיטה הישנה (כמו וירג'ין) מגלות שתנועת הקונים יורדת משמעותית. בכלל יש המון אנשים ברחובות בין החנויות אבל הרבה פחות מבעבר בחנויות עצמן.
בין המרוויחים הגדולים הם אתרי האינטרנט כמו: pixmania שיש להם רשת חנויות אבל הן מוכרות הרבה יותר על האינטרנט ו-cdiscount שמוכר על הרשת במחירים יוצאים מהכלל.
דוגמה להבדלים: מצלמה מסוג ניקון P500 שאני חומד זה זמן רב...
מחיר המחירון שלה מוגדר כ- 349 אירו / מחירה בוירג'ין – 339 יורו
בפנאק (רשת חנויות גדולה במיוחד בצרפת שנכנסה לאיטליה וגם לספרד) – 329 יורו
דרטי – רשת מוצרי האלקטרוניקה הגדולה ביותר בצרפת – 312 יורו
ועל האינטרנט ?
פיקסמניה – 285 יורו
Cdiscount – המחיר משתנה בין 289 ל-312

קשה גם להאשים את מזג האוויר בדלילות הקונים, בטח לא כאן במרסיי, שהרי אמצע דצמבר והשמש זורחת והטמפרטורות לא ירדו מתחת ל-14 מעלות. אבל מזג האוויר מעולם לא היווה בעיה בקדחת הקניות של לפני החגים.
אגב מזג האוויר, עם החגים מגיעה החופשה הגדולה של החורף וכולם נוסעים לגלוש במורדות האלפים. רק השבוע החל, לקול אנחת רווחה כללית, לרדת שלג נורמאלי. וכשאין שלג זה חדשות, וכשהוא מתחיל לרדת זה חדשות, וכשהוא יורד יותר מדי ומשבש את החיים זה חדשות על אחת כמה וכמה. כך שמהיום ועד לפחות סוף פברואר שלג הוא אייטם חדשותי מעצבן ומשעמם.
 

תגובה לשורות של עמית