Deepak Chopra

Cool

"אם הייה ניתן להשיג כספת עם קירור, תאמין לי שהייתי קונה", אמר לי השכן שפגשתי בבוטיק הבשר. "את הסטייקים ליום העצמאות הייתי שם רק שם! הם עלו לי הון תועפות, ועם בנים מתבגרים בבית, לא בטוח שיגיעו למועד צלייתם !

אמרתי לו : "מויש, אם הייתה כספת עם קירור במחיר שאתה היית מוכן לשלם, היה עדיף שתשים שם את המחשבים שלך!. אתה זוכר את פסח 2002, עם מכת הגניבות שהייתה בנס ציונה ? אתה זוכר איך הרגשתם שחזרתם מחופשה בקפריסין ומצאתם את הבית הפוך ונטול מחשבים? ועוד, אתה זוכר את קיץ 2003, איך שהתחמם המחשב שלך והלך הדיסק עם כל מה שהיה בפנים. מזל שיכולנו לעזור לך במעבדה..."

קודם כל, ואגב כספות, יש כספות עם קירור. רובן משתמשות במערכות קירור חשמליות המייקרות את המוצר בהרבה וגם מגדילות את מידות הכספת החיצוניות. במקרה -חלילה- של שריפה, אין מי שיקרר, מפני שהחשמל מתנתק. במערכות אקסייף הבעיה נפטרה, והמידע עמיד למשך מספר שעות לטמפרטורות גבוהות.

עלייה בלתי מבוקרת של הטמפרטורה במערכות מחשב גורמת לתקלות רבות, בעיקר לדיסק הקשיח, ומשבשת את המידע, ואת הגישה למידע אשר בו.

"רואה, מויש, החריצים הקטנים במארז? הם נועדו לאפשר לאוויר החם לצאת החוצה. אין לסתום אותם בספרים או כיסויים !"

את פנים המארז ניתן לקרר בדרכים שונות, ביניהן באמצעות.מתקני מים  אבל הדרך הנפוצה ביותר היא בחיזוק מערכות האוורור המגיעות עם המחשב באדיבות היצרן או היבואן. חיזוק זה מתבטא בתוספת מאווררים שיאיצו את זרם האוויר במארז. בדרך כלל מתקינים מאוורר אחד בקצה המארז, שדוחף אוויר פנימה, ועוד מאוורר בקצה השני – שימשוך אוויר חם החוצה. ניתן כמובן להוסיף עוד מאוורר בחלק העליון של מרכז המארז, מפני שאוויר חם עולה וידחף החוצה על ידו. שילובים רבים אפשריים, אמנם יש לתכנן אותם בזהירות כדי למנוע מערבולות וסיבוכים שדווקא יפריעו לתוצאה הרצויה.

כאשר מאוורר דוחף אוויר עלינו, אנו חשים בהתקררות של העור. זאת, בזכות מנגנון ההזעה האופייני לאדם ולמספר יונקים. לרכיבי מחשב אין מנגנון דומה, והאוויר שמגיע אליהם חייב להיות קריר. עלינו ליצור זרם יעיל שירחיק את האוויר החם ויחליפו באוויר בטמפרטורת החדר - ורצוי שהחדר יהיה מקורר.

את המאווררים הרגילים קונים לפי מידות. מאוורר של 80 מילימטר יהיה בעל 80 מילימטר רוחב ו- 80 מילימטר אורך. הכוח שלהם להזזת אוויר תלוי במידות ובמהירות – סיבובים לדקה (RPM). אמנם מאווררים מהירים ביותר הם גם רעשנים. את הרעש מודדים בדציבלים (DB), שהיא מידה של לחץ הצליל. האוזן האנושית מקבלת באופן שונה תדירויות שונות, ולמנועי מאוורר שונים – תדירויות שונות. אבל היעילות האמיתית של מאוורר תלויה לא רק באיכותו אלה בצורה בה מציבים אותו ובמכשולים עליהם הוא צריך להתגבר כדי לעשות את העבודה. הכול על המאווררים, כולל תמונות, בדף של fans

החלק במחשב שיש לשמור באדיקות מפני עלייה בחום הינו הדיסק הקשיח. הנקודה הלוהטת בדיסק אינו המנוע אלה הבקר. על כן, מומלץ לקררו על ידי מאוורר טוב שיזרים אוויר קריר על תחתית הדיסק הקשיח.

הדרך לברר אם הדיסק  שלנו מקורר היטב היא להדליק את המחשב, לעבוד במהלך כ- 30 דקות ואז לגעת בצד של הדיסק הקשיח. האם הוא התחמם ?

מי שעייף מלפתוח את המחשב ולחוש את חום הרכיבים מוזמן להתקין חיישן חום. חיישנים מאפשרים לנטר את מגמות הטמפרטורה בפנים המארז וגם לבקר את פעילות המאווררים. קיימים חיישנים שמותקנים לחלק הקדמי של מחשב, וכמו כן כלי תוכנה באמצעותם ניתן לעקוב אחר כל שינוי.

כתיבת על

השבוע מסתיים בסימן השמדת מידע, עם סיפור הקלטות שהשמיד בנו של רה"מ, גלעד שרון.
בדיסקים קשיחים, אחת הדרכים הפשוטות להשמדת מידע הינה כתיבה מעל. כלומר, החלפת מידע מאוחסן עם תבנית של מידע חסרת ערך. השיטה מקובלת ויעילה, אך יש להבין את התהליך וליישמו בצורה נאותה.
מרצים וידוענים חוזרים על המיתוס שרק לאחר 7, 10 ואף 14 פעמים של כתיבה מעל ("סנדוויץ'" של שכבות מידע, אחת על השנייה) המחיקה היא סופית ובלתי ניתנת להיפוך.
טכנולוגיות שחזור רבות מכוונות לקרוא את שאריות המידע המקורי המבצבצות מתחת לשכבה החדשה. בכוננים של דיסקטים בעלי נפח גדול של פעם, הראשים הכותבים לא היו יציבים דים, והכתיבה החדשה לא תמיד נעשתה בדיוק מעל המסלול של מידע המקור. השחזור היה ממוקד בקריאת הסימנים המגנטיים של שכבה קודמת , לאורך נתיב הכתיבה. בטכנולוגיות חדישות יש לראשים הכותבים מנגנוני מיקום מוטמעים ויציבים מאוד, וגם הצפיפות הגדולה של המידע מקשה על שיטה מסוג זה, שעדיין לא הוכחה כאפשרית בדיסקים מודרניים.
באופן תיאורטי, עם מיקרוסקופ אלקטרוני ניתן לקרוא ולתרגם כל תבנית שלא נדרסה לחלוטין בתהליך הכתיבה מעל. מיקרוסקופים אלו נמצאו יעילים לאיתור וזיהוי אזורים מגנטיים קטנים אף מאלה המסמלים מידע בדיסקים קשיחים בנפח 200GB. מגבלה בטכניקה זו היא מהירות עבודת השחזור: במקרה הטוב היא מאפשרת לזהות כ- 1 ביט לשנייה. בדיסקים המיוצרים היום ההקלטה נעשית בשיטת  RLL  בה דרושים שני אזורים כדי לסמל כל ביט. שחזור 100MB של מידע מדיסק כזה, ימשך מעל 25 שנה  - במקרה וניתן היה לקרוא, לתרגם ולזהות את הסימנים בקלות, למשל במדיה שלא נדרסה מעולם. במקרה הטוב, אם היו מנסים לקרוא מידע שנדרס, הסיכוי הוא לשחזר כ- 30 עד 40% מן האותות. זה לא אומר עדיין שליש מהמידע, אלה רק כשליש מהביטים האינדיבידואליים אשר בכל אות או סימן. הסיכוי המתמטי לפענח את הפזל למידע שמיש, קטן מאוד, אינפיניטסימאלי.
אם כך, השאלה המתבקשת היא: כיצד מצליחים היום לשחזר מידע במעבדות להצלת נתונים ברחבי העולם? הטכניקות חסויות, כל מעבדה מפתחת את הכלים עמם היא עובדת, ושומרת עליהם בקנאות. עם שינויי טכנולוגיות ההקלטה והאחסון, גם טכניקות ההצלה מתיישנות וחייבות להתחלף. קצב ההתיישנות מהיר, ורק מי שמחזיק בידע מעמיק ובהבנה בפילוסופיית השחזור מסוגל ליצור פתרונות חדשים לטכנולוגיות חדישות, ולבעיות חדשות.

לסיכום, בחירת הכתיבה מעל כאמצעי להעלמת מידע חייב בהתמודדות עם מספר גורמים. ביניהם, למשל, שגיאות כתיבה לדיסק: אם מסיבה כלשהי נדחית פקודת הכתיבה, כל מידע קודם קיים על גבי הדיסק לא יידרס, ויישאר חשוף בסקטור או בנתיב הזה, נגיש באמצעות טכניקות של low level.
יש כמובן חשיבות לבחירת הפרמטריים הפיזיים של הכונן כדי להבטיח את דריסתם של כל הסקטורים. גם בחירת התוכנה היא קריטית, עליה לעבוד ברמת החומרה, ללא תלות ממערכת ההפעלה, ולשכתב את כל השטח – לא רק פרטישן בודד.
 

רפליקציה - גיבוי נוסף

קוראים ותיקים לידיעון זה יודעים כי המלצתנו המתמדת היא להרבות בגיבוי, בכמה שיותר דרכים ושיטות. כמובן, כל עוד ריבוי זה לא הופך את מטלת הגיבוי למעמסה עלינו בשגרה. רפליקציה הינו עותק מדויק. למרות שרבים ממוצרי הגיבוי הנפוצים משתמשים בטכניקה זו לגיבוי, כל הבוחן בהגיון את השיטה מבין כי שיטה זו איננה מספקת ונדרשת שיטה טובה ממנה כדי להבטיח את שרידות המידע. אבל, כגיבוי נוסף או משני, הרפליקציה היא דבר שהיו אומרים מעבר לים -"nice to have".

ארגון שהשקיע במערכת גיבוי מורכבת אולי לא ישיש להוסיף תחת אותה כותרת מוצר נוסף. לדוגמה: הזקוקים למערכת תקשורת ארגונית מאוחדת (unified messaging) יכול לקבל ב-David של חברת Tobit, פתרון נפלא וגם רפליקציה.

שרתי ה-David שעובדים עם מחשבים נישאים, למשל, הם דוגמא לדרך בה ניתן לשמור במקום נוסף את כל המידע של פקסים, אי-מיילים, דואר קולי, SMS. כל המידע קיים גם בתחנות וגם בשרת.

שיטת הרפליקציה הינה פתרון גיבוי. מוצרי BOS ממוקדים שחזור.

שרתי גיבוי BOS  מגבים את מוצרי Tobit מאז שנת 1998.

עוד משהו על מחשוב ו-Tantra

בשבוע שעבר כתבנו על המשותף בין מחשוב ל-Tantra. אנו מודים מקרב לב לקוראים שהגיבו לכתבה, מקבלים בענווה את שבחיהם, וגם לקחנו לתשומת לבנו את הערותיהם. מצאנו באתר ישראלי הקבלה נוספת בין Tantra לעולם המקוון, להלן:

ל

לאחדים מכם נקודת החיבור בין טכנולוגיה ורוחניות תהיה מובנת מאליה, לאנשים שמבינים את האינטרנט קל יותר מלאחרים להבין את הרעיונות הפוסט-מודרניסטים שעומדים מאחורי הטנטרה. כשם שמערכות המידע החדשות משנות ומעצבות מחדש את התודעה שלנו, רוחב הפס גדל, הבו-זמניות הופכת לאפשרית, מרחקים מצטמצמים – האני מתרחב, כך גם הטנטרה שולחת אותנו לגלישה על הרשת הקוסמית, בעזרת טכניקות אולי מיושנות (מדיטציה סך הכל זה די LOW-TECH) אבל אפקטיביות. (עוד על רוחניות וטכנולוגיה בטקגנוסיס)"

המשך קריאה, מומלץ.  למקור - רפיק

ביום כלולותיהם, ולהמשך הדרך המשותפת

ברכות לבביות ל-

ריה ועמי שחר