עין תחת עין

לסופרמן הייתה יכולת ראיית רנטגן ואחד מה-X Men בשם Cyclops יכול היה לפגוע ברעים של הקומיקס באמצעות "קרן אופטית" (?) שהקרין מעיניו... הספרות הפנטסטית מלאה ביכולות על ואיברים ביוניים* עם מיומנויות מפתיעות, אבל מה בסך הכול מבקש האדם? לעשות שימוש בעיניו כפי שעושה כל איש בריא.
* ביוניקה הוא יישום של שיטות ביולוגיות ומערכות שבטבע ללימוד ותכנון של מערכות הנדסיות וטכנולוגיה מודרנית.

הפעם לא נדבר על הרשת, אלה על הרשתית, שכבה דקה של תאים המרפדת מבפנים את גלגל העין שלנו ושל בעלי חיים עם מבנה עין דומה. קרוב למרכז הרשתית ישנו אזור סגלגל הנקרא מאקולה, או מאקולה לוטיאה ("כתם קטן וצהוב") ובו תאים המסוגלים לקלוט אור ולהמיר אותו לאותות עצביים המועברים למוח.
בג'ורנל מדעי פורסמה לא מזמן עבודה של פרופסור זרנר מאוניברסיטת טובינגן בגרמניה ושותפיו הגרמנים וההונגרים (“Subretinal electronic chips allow blind patients to read letters and combine them to words,” ), אשר מהווה צד ענק בביוניקה.
הקבוצה פיתחה שבב אלקטרוני ניסיוני להשתלה מאחורי המאקולה של הרשתית אצל עיוורים, שאמור לסייע להם לראות. השבב הופך את האור הנכנס לעין לפעימות חשמליות הנשלחות אל עצב הראיה הנמצא מאחורי העין.
השבב הושתל בניתוח אצל 11 מתנדבים שסבלו מלידה מניוון הרשתית. חלק מן המתנדבים לא חשו בשיפור המצב, אך מרביתם החלו להיות מסוגלים להבחין בחפצים בהירים לאחר ההשתלה. ככל שהשתל נמצא קרוב יותר לאזור המאקולה, התוצאות היו טובות יותר.
צוות המחקר הסביר כי השתל מכיל מערך של 1,500 מיקרו-פוטו-דיודות, ולכל אחד מגבר ואלקטרודה לגירוי מקומי. בקצה השתל, מערך נוסף של 16 אלקטרודות מחוברות בחוט מאפשר גירוי ישיר בלתי תלוי באור, למען בדיקת הממשק בין אלקטרודות לתא העצבי (אשר בעצב הראיה).
התמונות שהעין קולטת מוקרנות באופן טבעי דרך עדשת העין על השבב הנמצא תחת הרשתית השקופה. השבב יוצר תבנית של 40X38 פיקסלים המתאימה לתמונה, כאשר כל פיקסל משחרר גירוי חשמלי בהתאם לעוצמת האור.
שלושת מתוך 11 המושתלים הצליחו לאתר חפצים בהירים על גבי שולחן כהה. שניים מתוכם אף הצליחו להבחין בתבניות גסות. אחד מהם הצליח לתאר נכון ולכנות בשמם חפצים כמו סכין ומזלג על גבי שולחן, תבניות גיאומטריות, סוגים שונים של פרי, ולהבדיל בין גווני אפור שונים ב-15% ניגודיות. ללא תקופת אימון, הראיה שהקנתה לו השבב אפשרה לו לאתר ולהתקרב לאנשים בחדר באופן חופשי, וגם לקרוא אותיות גדולות ומילים שלמות אחרי שנים של עיוורון. לאחר כמה ימי אימון, הראיה אף השתפרה.

זה לא הפיתוח הראשון מסוגו. המיקרו פוטו דיאודות אשר בשבב הסיליקון הגמיש (קטן מ-2 מילימטר ודק יותר משערת אדם) הם תאים סולארים מיקרוסקופיים המופעלים על ידי האור הנכנס לעין ואינם זקוקים למתח חשמלי חיצוני. ה"רשתית המלאכותית" עטופה בחומר פלסטי הדומה לעדשות המלאכותיות המושתלות כתחליף בניתוחי קטאראקט.
פיתוח נוסף בטכניקה זו הוא מיקום של מיקרו עדשה לפני אלמנט הסיב האופטי על מנת למקד את האור הנכנס.

כעשרים וחמישה מיליון איש בעולם סובלים מעיוורון מפני ששכבת התאים הקולטים אור ברשתית אינם עובדים עוד. על פי חישובים, נראה כי עד שנת 2020 מספרם יוכפל.
 

תקנים ועוד תקנים

רבים וטובים הם תקני האבטחה, אורים ותומים של הענף בעולם... ועם זאת, חלקם ותיקים מאוד. משרד ההגנה של ארה"ב פרסם לפני שרבים מכם נולדתם, ב-1985, תקן הקריטריונים להערכת מערכות מחשב בטוחות, המאפשר זיווג מערכות מידע בהתאם להיבטי אבטחה. התקן (TCSEC) עדיין תקף, הוא מכונה "הספר הכתום" ומחייב את כל מערכות רכש המחשוב לממשל ולמערכות הגנה של ארה"ב. תקן זה מסווג את מערכות המידע לארבע קבוצות בהתאם ליעילות בקרת האבטחה המוטמעת במערכות עיבוד המידע, כלומר ארבע רמות של קושי בפריצה, מ-A עד D, כאשר A היא הרמה המוגנת ביותר. היום מיושמים תת הסיווגים: A1, B1, B2, B3 C1, C2 ו-D. התקן מחייב בדיקה של ארבעה תחומים: מדיניות אבטחה, מחויבות למתן דין וחשבון, אבטחת איכות ותיעוד.
חמש שנים לאחר פרסום תקן זה יצא לאור הגרסה הראשונה של ITSEC , או Information Technology Security Evaluation Criteria, מקבילה אירופית של הקודם, שהייתה עבודה משותפת של האנגלים, צרפתים, הולנדים וגרמנים. גרסה 1.2 שלה חולקה באופן ניסיוני לקהילה האירופית ב-1991. שני התקנים מסכימים אחד עם השני, אך בנוסף לארבעת סיווגי האבטחה, ב-ITSEC נקבע סיווג אבטחתי  לכל אחד מסוגי מערכות המידע הרלוונטיות ומודגשים בכל אחד מן המקרים הדרישות המאפיינות פעילויות בסיסיות של אותו סוג של מערכת אמינה:  סוגי פוּנְקְצְיוֹנָלִיות, מנגנוני הגנה, קריטריונים לסיווג ושלבי הסיווג.
אותה גרסה 1.2 של  ITSEC שמשה באופן ניסיוני בארה"ב, ובו זמנית גם החלה הכנת הקריטריונים המשותפים ( CC או Common Criteria 2.1) בעבודה משותפת של נציגי ממשלות הקהילה האירופית, ארה"ב וקנדה, בכדי לשלב את התוכן ולגשר בין ההבדלים הטכניים של ההמלצות הקודמות.
הגרסה 2.0 של ה-CC פורסמה ב-1998, ואותו מסמך הופק מאוחר יותר על ידי הארגון הבינלאומי לתקנים וכונה “Common Criteria for Information Technology Security Evaluation, version 2.0"- ISO/IEC 15408:1999
היום כבר קיימת גרסה 2.1, אשר קובעת דרישות אחידות בלתי תלויות מצורת היישום, מספקת שיטה אחידה להערכה ואשרור אבטחתי של מערכות ומוצרי מחשב וקובעת את רשימת דרישות האבטחה למערכות המחשב ברמות השונות בתוך הקטגוריות השונות. היא ניתנת ליישום בבדיקת תוכנה וחומרה כאחד, את המוצרים ניתן לבחור בצורה גמישה והדרישות אינן בלעדיות לתוכנה או חומרה. על פיה ניתן להגדיר פונקציונאליות של אבטחה ולסווג את המערכות בצורה עצמאית לאחד משבעת ה-EAL אוEvaluation Assurance Levels שנקבעים ב-CC.

בבריטניה
לפני שאפילו זקני צ'יף נולדו, ב-1957, ממשלת בריטניה הקימה יחידה במשרד האוצר של הוד רוממותה המלכה כדי לבדוק, להעריך ולייעץ בכל הנחוץ בתחום המחשבים. היחידה הורכבה ממהנדסים שגויסו משירות הטלקומוניקציה. היחידה התפתחה להיות ה-CCTA או Central Computer and Telecommunications Agency, סוכנות האמונה גם על רכש הציוד הטכנולוגי הממשלתי. בשנות ה-90' הועברה פעילות הגנת מערכות המחשב מפני פריצות מ-CCTA ל-MI5 (נא לא להתבלבל, הסוכן הסודי 007 ג'יימס בונד עובד כביכול עבור MI6, או 7...). מומחים מתוך CCTA פתחו את מתודולוגיית ITIL (או Infrastructure Library), הטוענת כי שירותי IT חייבים להיות מתוכננים לאספקת צרכי העסקים ולתמוך מלמטה, מבלי לפגוע במבנה עצמו, בתהליכי הליבה בארגון. היא מדריכה ארגונים בשימוש בטכנולוגיות המידע ככלי לשינוי וגדילה. הוא כולל ערכת נהלים לניהול שירותי IT.

מכון התקנים הבריטי תרם גם הוא לעולם ב-1995 תקן מוכר ומקובל בעולם (לצד ISO/IEC 15408:1999), והוא ה- BS 7799-1. בניגוד להגדרה של "תקן" ה-BS 7799-1 לא קובע דרישות, אלא בונה מערכת הבטים של ארגון ורגולציה למען אבטחת IT כוללת, בצורה דומה לזו בה ISO 9000 מתייחס לאבטחת האיכות. ב-1998 פורסמה חלק 2 לאותו תקן, שהיום גם מיושמת בכמה ארצות אירופיות (שוויץ ונורווגיה) ובמספר מוסדות פיננסיים בינלאומיים. חלק זה מתייחס בעיקר להערכת סיכונים כוללת הנדרשת ממנהלי הארגונים ומפרטת עבורם המלצות בתחום לגבי מערכות המידע.

פיתוח ותחזוקה
אפשר לומר כי פיתוח ותחזוקת תוכנה הם השטחים הקשים ביותר לעבודה בתחום התקינה. למה? מפני שתהליכי הפיתוח והתחזוקה שונים מהותית בתוכנה מאשר ברוב מוצרי תעשייה. אבל, כתחום המתפתח במהירות ומשתנה כל הזמן, יש צורך בקביעת הנחיות לכל מערכות האיכות בהן מעורבים מוצרי תוכנה. התקן ISO 9000-3 נותן מענה גם לתהליכים הקשורים לשלבים מסוימים של הפיתוח והתחזוקה וגם לצרכים הנמשכים לאורך כל הדרך.

ב- ISACA נכתב התקן הבינלאומי השלישי ליישום הפיתוח ואבטחת מערכות המידע. התקן נקרא COBIT אוControl Objectives for Information and Related Technology, כולל מטרות בקרה שניתן ליישם באופן כללי ומוכר בתחום בקרת אבטחת מערכות מידע. COBIT פונה לשלוש קטגוריות של בעלי תפקידים בארגון: להנהלה הכללית הוא עוזר בניהול סיכונים בסביבת טכנולוגיות המידע המשתנה בהתמדה. עבור המשתמשים, הוא מבטיח אבטחה ובקרה של שירותי ה-IT, ולמבקרי מערכות המידע הוא מספק תשתית אחידה לבקרה הפנימית ולמתן ייעוץ להנהלה.
 

השורות של עמית

ביקוש והיצע

ביקוש והיצע הם הבסיס של הכלכלה החופשית, הבעיה עם ביקוש והיצע היא שכשיש ביקוש המחירים מטפסים לשמיים. את זה אני לא מקבל. לא מקובל עלי מוסרית שמישהו יעשה רווח כפול ומשולש רק בגלל שיש ביקוש למוצר כלשהו. לטעמי יש צורך לשים תקרת מחירים לכל דבר. הבעיה המרכזית נעוצה במחירים של מוצרים שהם נחוצים ולא מותרות כגון תרופות, משקפיים, טיפול שיניים ומכשירי שמיעה. אין הצדקה שמוצרים שהביקוש שלהם הוא מתמיד יהיו יקרים, הרי אין כאן בעיה של שוק, השוק קיים כל הזמן ומבטיח הכנסה קבועה לעוסקים בדבר. הנחיצות של המוצרים הללו איננה ברמה של עוד גדג'ט, מדובר במצרכים שמאפשרים חיים סבירים לאלו הזקוקים להם. לא יתכן שמכשיר שמיעה יגיע למחיר של 10,000 שקלים וטיפול שיניים ידרוש נטילת משכנתה. במקרה של התקני השמיעה, למשל, אין מצב שעלות המוצר המוגמר + 200 אחוז רווח תעלה על 1,000 שקלים, פשוט בגלל שהטכנולוגיה איננה יקרה כל כך. המחיר נובע אך ורק מביקוש מתמיד. התוצאה היא ש90% מלקויי השמיעה מסתובבים בלי מכשיר שמיעה לו הם זקוקים כדי לחיות חיים פחות או יותר נורמאליים. באותה מידה, לא יתכן שאנשים יסתובבו עם כאבי שיניים בגלל המחיר המופקע של הטיפולים, לא נשמע לי הגיוני שחתיכת חרסינה מלוטשת תעלה כמה אלפי שקלים.
כלכלה חופשית זה רעיון נחמד אבל יש לשים לה גבול. מדובר בצורך קיומי לא רק של הנוגעים בדבר, גם של המדינה. אדם עם מכשיר שמיעה (או בלי כאב שיניים לעניינינו) פשוט מתפקד טוב יותר. עבור הלקוי, מדובר ביכולת להתראיין ולמצוא עבודה. עבור המדינה מדובר בקיצוץ משמעותי בעלויות ההשתתפות (650,000 לקויי שמיעה יש בישראל). ישראל אגב, היא אחת המדינות שמשתתפת בעלויות הללו יותר מכל מדינה אחרת. אני מודה, הנושא כואב לי אישית כי אנוכי מסתובב זה שנה עם מכשיר שמיעה יחיד וגם הוא לא מתפקד טוב, פשוט מכיוון שאינני יכול להרשות לעצמי לרכוש זוג מכשירים... כאן בצרפת יותר זול לרכוש רכב. אבל בסך הכול הבעיה היא כלל עולמית. הגיע הזמן לשים את הגבול ולהגדיר מה זה ביקוש ברמת שוק ומה זה צורך אמיתי, וכשזה צורך לשים גבול לרמת הרווח של היצרן. אלטרנטיבית היה נחמד עם מישהו היה מרים כפפה ומתחיל למכור מכשירי שמיעה זולים, משקפיים בעלויות נמוכות, או פותח קליניקה לרפואת שיניים שמטרתה איננה להעשיר את הרופאים בה.
 

מצוקת דיור

מצוקת הדיור בישראל גם היא תוצאה של אותה בעיה, ביקוש והיצע. הרצון להרוויח כמה שיותר גורם למשקיעים להשקיע רק בפרויקטים שירוויחו מעל ומעבר, פרויקט ברמת רווח בינונית אפילו לא מצדיק את ההשקעה. חוסר הפיקוח על שוק הדירות להשכרה הוא בכייה לדורות, לא רק שאיש לא מסוגל לדעת מה שכר הדירה שיהיה לו בעוד חודש מהיום בו נכנס, לבעל הבית שלו אין אינטרס או פיקוח שיכריח אותו לספק אפילו תנאי מגורים מינימאליים. כתוצאה מכך משלם הדייר על חורבה מחיר שמתאים לדירת פאר.
בצרפת כמו בכל אירופה שוק הדירות להשכרה הוא בפיקוח מלא, לא רק שמחיר הדירה קבוע והשינוי הוא ההצמדה למדד בלבד, החוזים לטווח ארוך ובעל הבית מחויב לטפל ולספק מוצר ברמת מגורים סבירה ומעלה או שיקרעו לו את התחת. התשלום אך ורק מדי חודש בחודשו (מקסימום תשלום עבור חודש ראשון ואחרון) ולא פחות חשוב: בחודשי החורף אסור בתכלית האיסור לזרוק דייר לרחוב אפילו אם לא שילם.
העניין הוא פשוט, בכל העולם (אפילו בניו יורק 50% מהדירות להשכרה הן תחת פיקוח) מאמינים שקורת הגג של האחד חשובה יותר מהרווח של השני. רק בישראל היזם קודם לאזרח.
 

חבילות בדואר

רשות הדואר החליטה להעביר במכס גם חבילות מתחת לשווי של $50 בעמלה של 38 ש"ח. המטרה לטענתם היא להשוות את התנאים לתנאי חברות השילוח הפרטיות (?!) לא נשמע דבר כזה בשום מקום בעולם, רשות הדואר צריכה וחייבת להיות זולה מכל חברה אחרת. היות והיא ממשלתית הרי שהעמלה המפוקפקת הזו שלעתים קרובות תהיה יקרה מערך החבילה תכנס, איך לא, לקופת המדינה. במקרה ששכחתם, הבעלים של חברה ממשלתית היא מדינת ישראל היינו אנחנו, אזרחיה. ממתי אנחנו על חשבוננו צריכים לדאוג למצב העסקים של FedEx או UPS?
החוק קובע שחבילות שערכן של 50 דולר ומטה אינן חייבות במס. אם כן, מדוע לגבות עמלה? מדוע להחיל עליהן תהליך מיותר? הרי לא רק שזה נוגד את החוק זה גם יתקע את תהליך משלוחי החבילות לנצח או... ואולי כאן העניין, יסדר עבודה להרבה בני משפחה של עובדי הדואר.
 

לעשן משהו

מחר עולים מחירי הסיגריות בצרפת... שוב. גם בישראל למדו את השיטה, לחלוב את המעשנים. זה לא עניין נעלה של בריאות או משהו. בצרפת למשל, אפילו הגבלת העישון לא הזיזה לאחוז המעשנים שרק הלך וגדל (אגב, הצרפתים מעשנים כבדים ועדיים תוחלת החיים שלהם היא מן הגבוהות בעולם). מדובר בכסף, רק כסף. אבל כל העלאה של מחירי הסיגריות מעלה גם את הסעיף למעשנים.
אז עלה בדעתי, למה שלא יכשירו את המריחואנה והחשיש, הרי אם תעלה למעשנים את המחיר המקסימום שתקבל הוא חיוך דבילי עם צחקוק מטופש.
 

להוריד מוזיקה מבלי להסתבך

עם כל הכבוד לתעשיית המוזיקה ולכל החוקים המסתובבים היום בעולם בניסיון למנוע הורדות בלתי חוקיות של שירים, הרי לכם שתי אופציות:

1. האתר http://www.4shared.com

2. עוד יותר מעניינת: לכו ליוטיוב וחפשו שיר, האמת היא שביוטיוב יש את המאגר הגדול ביותר של שירים. מצאתם? העתיקו את הקישור. גשו לאתר
 http://www.video2mp3.nett, הדביקו אותו, בחרו את איכות ההמרה והקישו convert.
התכנית מפרידה בין הוידיאו והקול מקבצי FLV, והיות והאודיו בקבצים אלו הוא בפורמט MP3, הרי שרק נשאר לשמור אותו.
עם סיום התהליך תתבקש להקיש על הקישור כדי להוריד אליך את הקובץ.

וסרטים כרגיל, ב-http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
 

תגובה לשורות של עמית