עוד דיסק גנוב

שמענו פעם אנקדוטה מימי הילדות של המדינה, כאשר נשלחה קבוצה בכירה של טייסים אמריקנים לבקר בחיל האוויר המהולל של ישראל. בחזרם לארה"ב הם נשאלו על הסוד העומד מאחורי הצלחת החיל הצעיר וההרואי במזרח התיכון. והתשובה הייתה:

"We don't know exactly... they call it Balagan... but it works!"

רק השבוע הסכימה חברה לביטוח בריאות (Health Net) שבסיסה בקליפורניה לשלם רבע מיליון דולר קנס לרשויות Connecticut על אובדן דיסק קשיח שהכיל מידע אישי של מיליון וחצי מלקוחותיה, וביניהם כ-450,000 תושבי קונטיקט. ההסכם מול הפרקליטות כלל שירותי ניטור חשבונות אשראי חינם ללקוחות המעורבים. כמו במקרים רבים אחרים, חל עיכוב רב בין תגלית האובדן לבין ההודעה לציבור: האובדן התגלה במאי 2009 אך פורסם רק בנובמבר של אותה שנה. היום מדווחת החברה על עבודה משותפת עם פקידי הממשל במטרה לשפר את מערכות האבטחה שלה.

במקרה דומה, בתחילת יולי וכפי שמחייב החוק האמריקני, פרסם התאגיד AMR (שחברת התעופה American Airlines היא חברת בת שלו) הזהרה לכ-79,000 פנסיונרים שלו לגבי גניבת דיסק קשיח שהכיל מידע אישי עליהם.
באמצעות דוברו טען התאגיד שאין חשש לשימוש בלתי חוקי של המידע, ועם זאת, החקירה נמשכת. תארו לעצמכם: מידע שנאסף מ-1960 עד 1995, כולל צילומי תיקים היסטוריים שהומרו ממיקרופילם, על גמלאים, עובדים לשעבר ומספר עובדים שעדיין פעילים.
ככל הנראה הדיסק - דיסק חיצוני שמור באזור נעול של משרדי הגמלה - נגנב בתחילת יוני ממשרדי החברה הקרובים לשדה התעופה בדאלאס. מאז, הוחמרו סידורי האבטחה וננעלו שערי האורוות. התאגיד מוכן לשאת בהוצאות של שנה אחת של ניטור אחר שימוש בלתי חוקי של המידע.  אך עורכי דינו כבר החלו לטעון כי האחריות התאגידית על המידע הרפואי וכו' לא חל על המידע מפאת עתיקותו. אותו חוק חוקק רק בשנת 1996.
באמת קשה להאמין שהדיסק נגנב בשל המידע שהכיל. יותר הגיוני נראה שמישהו חמד לחומרה טובה שאיש לא מתעניין בה כבר הרבה זמן. אבל, כמו באינסוף מקרים נוספים של גנבת מצעי מידע, אי אפשר לבטוח בהצפנה, סיסמאות, ומחסומים הנחשבים בטוחים בין הדיוטות אך הם למעשה פריצים לאנשי מקצוע בתחום.

גאים בישראל אך במקרים כאלו של הקפדה יתרה -ובכוח החוק- על השקיפות, רק נשאר לנו לדמיין מתי אם בכלל, יעז ח"כ נועז להציע חוק מקביל אצלנו.
שיטת הבלגן כבר לא עובדת. הוליד אותה דור הוגי הדווידקה, היא נועדה לבלבל את האויב ובסוף היא מבלבלת גם אותנו. סדר, בקרה, אחריות אישית ותאגידית, גם ובמיוחד בארגון הקטן והבינוני, הם מקדמי ההצלחה של היום - כפי שהטיפו לנו אבותינו היקים.
 

פינת הלקוח

משרד פרסום גדול

בין לקוחות צ'יף נמנים מספר משרדי פרסום, יחסי ציבור וחברות הפקה. ביניהם בולט אחד ותיק ומיוחד, שפעל בשטח עוד בתקופת הילדות שלנו, כאשר ראו בישראל רק ערוץ טלוויזיה אחד והפרסומות בו כונו "תשדירי שירות". אכן, מדובר בגוף יוצא דופן: ללא מטרות רווח, ולגמרי ציוני: לשכת הפרסום הממשלתית www.lapam.gov.il, הפועלת כמשרד פרסום והפקה עבור משרדי ממשלה, תאגידים על פי חוק, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים.
הלשכה מספקת מגוון שירותים מקצועיים וביניהם: פיתוח אסטרטגיה פרסומית שיווקית, הכנת מסרים והפקתם בצורות שונות (מודעות, תשדירי רדיו, טלוויזיה ושלטי חוצות. שיתופי פעולה עם ערוצי תקשורת, פרסום באינטרנט). ואת השירותים הללו היא מספקת הן בארץ והן בחו"ל.
לפמ מציעה ללקוחותיה שירותי פרסום מגוונים, החל מניתוחי שוק, פיתוח אסטרטגיה שיווקית וקונספט קריאטיבי, וכלה בתכנון מדיה מקצועי ופריסתה בכל אמצעי התקשורת.
לצוותי לפמ ניסיון עשיר של יותר משישים שנה בתכנון והפעלת עשרות רבות של מסעי פרסום ציבוריים. וגם אם לקוחות הלשכה לא תמיד פועלים בדרכים שלרוחנו (ראה ערך רשות המיסים!), עלינו להודות שצוות ה-IT בלפמ כן לרוחנו: צוות מיומן, מקצועי ונעים לעבוד איתו.
 

 פלטות זכוכית

חברת Western Digital סיימה את מהלכי רכישת הנכסים של תאגיד Hoya היפני הקשורים לייצור ובמיוחד לציפוי פלטות זכוכית לדיסקים קשיחים. חברת הבת Hoya Magnetics מסינגפור והנכסים הרלוונטיים נרכשו ב-235 מיליון דולר טבין ותקילין.
ההסכם כולל חוזה רב שנתי לאספקת מצעי זכוכית. לשם כך תעבור החברה שנרכשה אינטגרציה מלאה עם שלוחת WD בסינגפור. לאחר המכירה, תתרכז הויה ותחזק בעסקי טכנולוגיות מדויקות לעיבוד זכוכית למטרות ראיה.

פלטות הדיסקים הקשיחים מיוצרות בד"כ על בסיס מצע אלומיניום או זכוכית-קראמית, המצופה בשני צדדיו בשכבה מגנטית דקה. תהליך הציפוי הספציפי של הפלטות

עקוב אחרי

עם האיש שלנו בקליפורניה שוחחנו ארוכות בסקייפ בזמן שעזרנו לו לבצע שכפול שרת חי בזמן אמת עם אחד הכלים האהובים עלינו ב-BOS. היות וזה לקח זמן, הוא עדכן אותנו בינתיים בחדשות עירו.
מספר הסיפור, כמונו, אינו חסיד גדול של מוצרי Apple האופנתיים האחרונים. ובכל זאת, היה מלא התפעלות. אחד מעובדי אפל בסן חוסה, מסתבר, קיבל במהלך יום העבודה שיחת טלפון מחברת השמירה, שהודיע לו כי יתכן ביתו נפרץ. הנ"ל ביטל פגישות, הודיע לממונה, ורץ הביתה כדי לגלות שאכן נעלמו משם, בין היתר מחשבו וציוד אלקטרוני יקר - כולל שתי יחידות iPad חדישות. ("למה הוא היה צריך שתיים?", שאל ידידי בנס ציונה, אך לא קיבל תשובה).
ברגע שהגיעה המשטרה, בעל הבית ביקש להראות לשוטרים כיצד הוא משתמש באפליקציה "Find my iPad" שעל ה-iPhone שלו כדי לעקוב במפת העיר אחר המכשירים הגנובים...  בפעם הקודמת, הוא סיפר להם, מצא באמצעות האפליקציה את ה- iPad שהחליק לו ונעלם בין כריות הספה.

גנבי האיי-פאדים נעו ברחובות העיר תוך כדי שהשוטרים רואים בזמן אמת את כיוון ההתקדמות ומיקומם המדויק. המידע שוגר במערכת הרדיו המשטרתית לניידות, שעקבו אחר מכונית

הגנבים עד שזו נכנסה לרחוב ללא מוצא. הרכב והגנבים נעצרו, הציוד הוחזר, ממש כמו בסרט. איזה סרט? הטכנולוגיה מזכירה דווקא את זה של הארי פוטר, המחזיק במפת קסמים בה רואה את תנועות הישויות השונות ברחבי טירת הוגוורטס...

בסוף הסיפור, נשאר ידידנו מעבר לים עם קובץ אימג' זהה לדיסק השרת, ושיגר אותו אלינו לחיפוש אחר קבצים מסוימים שנעלמו באותו יום.

אזכרה

במלאת שנתיים לפטירתו של אהוד אבנר ז"ל תתקיים אזכרה ביום רביעי ה- 21/7/2010 בשעה 18:30 בבית העלמין גורדון רחוב המהר"ל מפראג ראשל"צ
נפגשים ליד שער מספר 3.
לאחר האזכרה ניפגש בביתנו ברחוב דוד ילין 4 ראשל"צ.
טלפון: 052-8328183

רופאי הבהמות

בכל שנה מראשית יולי מתחילים להגיע לתיבת הדואר שלי אזכורים והזמנות למסיבה השנתית של "יום הווטרינר", שחל בארגנטינה ב-6 באוגוסט. כל מסר חם, ידידותי, מעודד ומפתה יותר מקודמו, והניסיונות לגייס חוגגים נמוכים עד כדי פרוט התפריט של המסיבה: לשון א-לה-וויניגרט, vitel toné, ביצים ממולאות, שוקי עוף קטנים ממולאים -רחמנה ליצלן- בשר חזיר ואננס עם פירה תפוחים, רוטב אספרגוס...
עמית מימי הלימודים הסביר לי: "זהו מקצוע של בדידות. סטריאוטיפ מטושטש שלא כל אחד מבין בשביל מה נחוץ, שאפילו על רופא השיניים לא עולה ביוקרתו. חייבים להתאסף לפחות פעם בשנה כדי לשאוב כוחות מהחברותה. ולא משנה שבאותו אירוע יפגשו אויבים לנפש או מתחרים אכזריים, העיקר לשמוע ולספר כמה חשובה שליחותנו."
והשנה, באמת עשה מישהו מאמץ לרומם את התדמית בכך שהעביר את השורות הבאות (תרגום חופשי):

1. הוטרינרים גילו את הסלמונלות (קראו בטון של רפי גינת). דניאל אלמר סלמון (1850-1914) היה הראשון לקבל ב-1872 את התואר באוניברסיטת Cornell, וב-1876 הפך לרופא הווטרינר הראשון עם תואר אוניברסיטאי מארה"ב. יחד עם תיאובלד סמית (1859-1934) בידד את החיידקים שכונו לאחר מכן סלמונלות. סמית, שסיים לימודיו ב-בית הספר לרפואה של Albany, עשה קודם לכן את עבודת הגמר שלו בווטרינריה אם James Law ו- Simon Gage, פרופסורים באוניברסיטת קורנל. אלה אימנו אותו בכל הקשור לעבודה עם מיקרוסקופ. תחת סלמון החל לעבוד במשרד לתעשיית בעלי החיים שנוסד ב-1883 כמחלקה של משרד החקלאות.

2. הוטרינרים גילו את החיידקים. כאשר סלמון וסמית בודדו מחזירים את החיידק שהם כונו Bacillus suispestifer, האמינו כי היו אלה האחראים לקדחת החזירים, וניסו לצור תנגודת נגד אותה מחלה באמצעות הזרקת אותם יצורים מתים - שלאחר מכן קיבלו את השם "בקטריות". הניסיון לא צלח, אך הטכניקה תועדה לשימוש עתידי.

3. הוטרינרים גילו את הברוצלות. (לא לגמרי מדויק)  ב-1887 הרופא הצבאי דייויד ברוס (1853-1931) שנולד באוסטרליה ולמד באדינבורו, חקר באי מלטה טחולים של גופות מחולים שנפטרו אחר קדחת גלית -מחלה מידבקת התוקפת חיות משק ומועברת לבני אדם, המאופיינת בחום גבוה, צמרמורות וכאב ראש עז. מהטחולים הוא בידד חיידק שכונה מאוחר יותר Brucella melitensis. אך גם אם ברוס היה רופא, חשוב לזכור כי ב-1896 גילו (1848-1932)Bernhard Laurits Frederik Bang  ותלמידו Stribolt את גורם ברוצלוזית הבקר (או מחלת בנג). בנג נולד בדנמרק ולמד וטרינריה בבית הספר המלכותי של קופנהאגן.

4. הוטרינרים גילו את הוירוסים העוברים סינון (filtrable viruses). את הסברה הזו קשה להוכיח. ב-1982 השתמש Dimitri Ivanowski הרוסי מסנני צ'מברלנד כדי להוכיח שהתוצר לאחר סינון צמחי טבק חולים, מסוגל לזהם צמחים בריאים. איבנובסקי חשב על רעלן. התגלית האמיתית נעשתה על ידי (1852-1915) Friedrich Löffler ועוזרו, הפרופסור לבקטריולוגיה Paul Frosch באוניברסיטת ברלין. שניהם רשמו שתוכן השלפוחיות בבעלי חיים הסובלים ממחלת הפה והטלפיים, ממשיך להיות מדבק גם אחרי סינון במסנן מסוג צ'מברלנד. אך גם ב-1989 הווטרינר הצרפתיEdmond Nocard (1850-1903) ועוזרו הרופא (Emile Roux (1853-1933 שעבדו במכון פסטר, הוכיחו כי גורם שעובר סינון אחראי למחלת הריאות המידבקת בבקר.

5. הוטרינרים גילו את המיקופלזמה כגורמים פתוגנים. אכן, עבודותיהם של Nocard y ו-Roux ב- 1898 היו הבסיס לתגלית זו, למרות ש-Roux לא היה וטרינר.

6. הוטרינרים גילו את המחלה הראשונה הנגרמת משוטנים (סוג של טפילי דם -Trypanosomae). אכן, (Griffith Evans (1835-1935 שחי 100 שנה (!) היה קצין בצבא הבריטי ובהיותו מוצב בחבל Punjab שבהודו, גילה בסוסים חולים מיקרואורגניזם שהתאים לתיאור -של David Gruby משנת 1843- טריפנוזום מצפרדעים. אוונס, שסיים וטרינריה בלונדון ב-1855, למד לאחר מכן רפואה ב-Montreal. בעיתו נאלץ להילחם מול Timothy Lewis אשר טען כי הטריפנוזומים אינם גורמים לכל מחלה.

7. הוטרינרים פיתחו את הטוברקולין ושימושיו הביולוגיים. במקור, הגה Robert Koch את השימוש בטוברקולין כתרופה לשחפת. הווטרינר הצרפתי (Arloing (1846-1911 הזהיר בסוף המאה ה-19 נגד תופעות שליליות של הטיפול בטוברקולין. Bang, שהוזכר קודם, הוכיח את היעילות של התסנין כבדיקה מוקדמת לגילוי המחלה, מה שאפשר את הגבלת התפשטותה על ידי הפרדת החולים. הווטרינר הגרמני Robert Von Ostertag (1864-1940) המציא שיטת מנע אחרת למיגור השחפת אך ייחס חשיבות משנית לטוברקולין.

8. הוטרינרים פיתחו את טכניקות המסמור האורתופדיות לטיפול בשברים.Ellis Leonard מאוניברסיטת קורנל היה בסביבות 1935 חלוץ בשימוש במסמרים בעצמות שבורות, כמו גם Wade O. Brinker מאוניברסיטת מישיגן.
(Emerson A. Ehmer (1895-1954 , וטרינר מסיאטל, פיתח את טכניקת ה-cerclage לשברים אצל כלבים. (Jacques Jenny (1917-1991 השוויצרי המציא טכניקה של תבניות גבס הניתנות להסרה בחציים כדי להתאימם במדויק לצורת הברך, והיה גם חלוץ בתחום תותבות העצם.

9. הוטרינרים עלו ראשונים על המחלות המועברות על ידי פרוקי רגלים. למשל, Griffith Evans שהוזכר קודם, הבין כי מחלת הסוסים מועברת על ידי סוג מסוים של זבובים מוצצי דם. הוא התבסס על סיפורי המקומיים ולמרות שלא הצליח לרשום את התיאוריה שלו, 19 שנה לאחר מכן, ב-1899 הוכיח Leonard Rogers  שהוא צדק .
ב-1893 קבעו Theobald Smith ו- Frederick L. Kilborne שקרציות מעבירות טפילי בבזיה הגורמים למחלה בבני אדם. Kilborne היה וטרינר שלמד בקורנל וחבר ללימודים של סמית.

10.וטרינרים תרמו תרומות מפתח בחקר הכלבת. למרות שכולם, כולל הוטרינרים, עושים כבוד ללואי פסטר, היות והכימאי הצרפתי ערך מחקרים משמעותיים בתחום הווטרינריה,  נהוג להזכיר שפסטר אמר פעם שאם היה לומד משהו אחר היה לומד וטרינריה. אין באמת הוכחה שכך הוא אמר, אך כן נודע על הכרתו של עבודתם החשובה של בני זמנו הוטרינריים הצרפתיים. בארוחת ערב חגיגית של הוטרינריים בשירותי בריאות הציבור בשנת 1885, פסטר נאם והחמיא להתקדמות של Bouley, Arloing, Cornevin, Chauveau, Toussaint, Trasbot, Colin- ו-Nocard. הוא סיים את נאומו במשפט: "האמינו לי רבותיי, הסוד כדי לתת למקצוע שלכם את המקום המגיע לו הוא להחזיק תמיד בראש אליטה של חכמים ופרופסורים"

הווטרינר (Victor Galtier (1846-1908 היה מועמד לפרס נובל של 1908, אך נפטר כמה חודשים לפני הטקס באוסלו. גלטייר היה הראשון שהוכיח את נוכחות נגיף הכלבת בבלוטות הרוק, והאפשרות להזריק את הנגיף לארנבים על מנת למנוע את הסיכון בעבודה עם כלבים ובזבוז הכספים שבשימוש בכבשים, בהם השתמשו עד אז. הוא גם קבע את תקופת הדגירה והתקצרותה בהזרקות עוקבות. אפילו הוכיח את האפשרות לחסן כבשים על ידי הזרקת החומר הנגיפי דרך הוריד -גם אחרי שהקורבן ננשך על ידי כלב חולה. התקדמותו המשמעותית של פסטר התבססה על העבודות הקודמות של גלטייר והובילה לפיתוח שיטה יעילה למניעת הכלבת.

וגם אחרי כל התגליות והעבודות הגדולות, יש גם משהו קטן נוסף שהוטרינרים מתגאים בו. זה התפקיד בהמצאת הצמיגים. גם אם לא חשוב כמו המצאת הגלגל או הבורג, יש לזה אנקדוטה. ושלא תחשבו לכם ש-Charles Goodyear או Harvey Firestone היו רופאים וטרינריים...  John Boyd Dunlop היה סקוטי שנולד ב-1840 לאב חקלאי ששלח אותו ללמוד וטרינריה באדינבורו על מנת להכשיר אותו לעבודה בחווה. דנלופ סיים את לימודיו בגיל 19, והאגדה מספרת שבסביבות 1887, לאחר שראה את אביו מקבל מכות בישבנו בנסיעה על אופניים פרימיטיביים, הגה את הרעיון לעטוף את גלגליהם בגומי. דנלופ מת ב-1921, עשיר בזכות מטעי עץ הגומי, ולא בזכות המקצוע..."