גיבור השבוע

רק כמה חודשים בצ'יף וכבר הוא ניצל הזדמנות להציל את העולם. או לפחות עולמו של לקוח אחד וכידוע, "המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו"...   במשך אחר הצהריים שלם אפשרנו למחשב המולטימדיה לנגן לכבודו "I saved the world today" ובסוף היום ל. הלך הביתה בראש מורם וחזה מתוח.

בין השיעורים הראשונים של כירורגיה I מלמדים את תלמידי הרפואה את השימוש הנכון בכלים העומדים לרשותם בחדר הניתוח ואת הסדר בו יש להניח אותם על מגש חדר הניתוחים. הסדר קבוע: כלי חיתוך עם כלי חיתוך, כלי הפרדת רקמות עם כלי הפרדה, כלי תפירה עם כלי תפירה. וכך גם במעבדה להצלת נתונים. אלא שמי שעדיין טרי בהתמחות אולי לא הבין כי קיימים בין היתר גם כלים דו או רב-תכליתיים. כלים שאפשר איתם גם לגבות, גם לשכפל, גם לשחזר קבצים שנמחקו, לצפות במתרחש באחר מרוחק וגם לבדוק את מדדי תקינות החומרה...
את מקום הימצאותם של הכלים למד ל. במשך ההדרכות ללקוחות שרכשו מערכות BOS לשימוש עסקי/ארגוני. ההדרכה ניתנה לצוותי המחשוב אצל לקוחות אלו, אבל ל. שלנו הקשיב תמיד בדריכות כזו, כאילו קנה את המערכת מכספו.
כשכולם כיבו מסכים כדי להספיק לראות את המונדיאל, הוא עוד המשיך לתרגל. כשהגיעו כולם בחזרה, הוא כבר בדק מעמדתו את התהליכים האוטומטיים איתם מתחזקת המערכות את עצמה. ויום אחד בו נשאר לבד לרגע, בדיוק צלצל הטלפון: לקוח טרי ומאוד עצבני ביקש לדבר עם התמיכה. אבל אנשי תמיכה כרגע "עסוקים בפניות קודמות", כפי שנאמר במשיבונים. רק הוא הקטן והמפוחד מחזיק לבדו את החזית בצד השני של הקו, מקשיב ודרוך, בעוד נשמתו יוצאת לטפל בפנייה בעצמו.
"אני רק ארשום את הבעיה" אמר לעצמו, "ואבקש להפנות ללקוח את אחד הבוגרים".

"ספריה שלמה הלכה לאיבוד!", התייפח איש המחשבים מצד הלקוח. "אני לא מוצא אותה בשום מקום! גם בגיבוי כתוב לי שהיא מחוקה... אוי ואבוי לנו!"
(רגע אחד: השמעתם אי פעם שגיבוי מודיע לכם על ספרייה שנמחקה? זה קורה רק ב-BOS). הספרייה המפורסמת, מסתבר, עודכנה בשבוע שעבר ומאז איש לא ראה ולא שמע ממנה. פעמון קטן צלצל בראשו של ל. שלנו, שהחליט להעז ולא להסתפק ברישום הפנייה. "איך אמרת שכתוב בגיבוי.... שהספרייה מחוקה?"
-אכן כך, ליד השם שלה כתוב "deleted", מה אני אעשה עכשיו, הא?!
ברעד קל התחיל ל. להסביר את מה ששמע וראה כבר פעמים אחדות: אם  בחלון ה-BOS כתוב"דיליטד" ליד שם הספרייה, סימן שמישהו מחק אותה. אבל זהו גם סימן שבגיבוי היא עדיין קיימת כי הגדרתם לשמור קבצים מחוקים למשך תקופה - אולי חודש, אולי יותר- ולמזלנו התקופה עדיין לא נגמרה.
השיטה הייחודית שבה תוכנת BOS מטפלת בקבצים שנמחקו, מוּנעת מהצרכים הבסיסיים בחיים האמיתיים. כאשר מסמך או תיקייה נמחקים משרת קבצים, קיימת אפשרות להצילם ממערכת הקבצים ישירות. אפשרות זו תלויה ישירות בדרך בה תוכננה מערכת קבצים זו, הוגדרה ונוהלה.
הצלות מסמכים אלו ממערכת הקבצים הינם תמיד מוגבלים בגודל ובזמן. בנוסף לכך, לא קיימת דרך נפוצה להגן על קבצים מחוקים במערכת הקבצים לאורך זמן.
ברוב המקרים הדרך היחידה להציל קבצים שנמחקו דורשת התקנה של תוכנות הצלה ייעודיות על אותו המחשב, פעולה העלולה לכתוב על הקבצים המחוקים.
דרך נוספת להצלת קבצים דורשת הוצאת הדיסק מהשרת והעברתו למערכת אחרת המכילה תוכנה וחומרה ייעודית או למעבדת הצלת נתונים.
השיטה הייחודית שבה תוכנת BOS מטפלת בקבצים מחוקים מכוונת במיוחד לטפל במצבים אלו:
כאשר תוכנת הBOS מזהה היעדר קובץ אשר היה קיים בעבר, היא באופן אוטומטי מודיעה על כך ומפעילה תהליך טיפול מיוחד בקבצים מסוג זה. התוצאה של מערכת זו הינה הצגה של כל הקבצים שנעדרו מהגיבוי במהלך הפעולות היומיות, בנוסף ליכולת לאחזר כל קובץ או תיקייה ע"י גרירה של קובץ זה.
כל שנשאר לעשות הוא להצביע על גרסת הקובץ או הספרייה הרצויה ולגרור אותה לשולחן העבודה, וזהו.
הספרייה המחוקה חזרה כבאורח פלא, כמו טלה שניצל מנפילה לתהום וחזר לעדר בכשכושי זנב. הרועה נשם לרווחה ורשם לעצמו את התהליך לפעם הבאה. ול. שלנו, כאמור, אזר אומץ וביקש קידום.
 

מחירי הדיסקים

כפי שראיתם בטבלה למעלה (בשול מצד ימין) השבוע חלה צניחה חדה במחירי הדיסקים עם כניסתם של דיסקים זולים מתוצרת Samsung.
הצניחה בשיעור של כ- 15% מהמחיר משבוע שעבר באה לאחר שנה של יציבות יחסית במחירי הדיסקים בעולם.
מחירי הדיסקים נעו במשך כל התקופה סביב ה 30 א"ג ל GB או 0.08$. המחירים החדשים מאפשרים לרכוש 16.5GB בדולר בודד.
 

עיר חצויה?

האפליקציה לתחזית מזג האוויר של Yahoo המגיעה עם מכשירי iPhone  הפסיקה לעדכן את התחזית לעיר ירושלים. היא אבל נתנה למשתמשים אפשרות לבחור בתחזית מזג האוויר לשתי ערים אחרות: "מזרח ירושלים שבגדה המערבית" ו"מערב ירושלים אשר בישראל". כלומר, יאהו החזיר את המפה בזמן ל-1966 וחילקה את העיר באופן חד צדדי.
גל תלונות הגיע ל-יאהו בקמפיין בתמיכת האתר HonestReporting והשבוע ענקית האינטרנט נכנעה. כעת, חיפושים אחר מזרח ירושלים חוזר ללא תוצאות,  בעוד חיפושים אחר ירושלים (או ירושלים מערב) רואה את בירת ישראל מאוחדת פעם נוספת לעיר אחת במדינת ישראל. חזרנו אל בורות המים, לשוק ולכיכר.
 

צנעת הפרט

במשרד המרפאה של קופת חולים (לא משנה איזו קופה) ניגש הבא בתור אל הדלפק, מגיש הפנייה שהרגע קיבל מרופאו וממלמל בקשה. הפקידה בוחנת את הדף, מסתובבת ולא מוצאת את הפקידה השנייה, שהלכה לצלם משהו בחדרון הסמוך. מבלי להפריד את ישבנה מהכסה המסתובב, היא צועקת לכיוון הכללי של עמיתתה: "סימהההה, איפה הטלפון של פוריות-הגבר?!" הבחור מולה מסמיק, לא מעיז אפילו להסתובב לבחון את מבטיהם של הממתינים האחרים. מה קרה? אובדן הרגישות הטיפוסי גובל בהפרה של צנעת הפרט. זה לא ברור לעובדת אבל זה מובן לממתינים, תושבים של אותה שכונה שמכירים זה את זה ומטופלים באותה המרפאה.
בצ'יף וככל הנראה בעסקים ובתי אב שונים המחזיקים במכשיר פקסימיליה, מתקבלים לעיתים קרובות מסמכים רפואיים המכילים פרטי זיהוי מדויקים, אבחנות, תוצאות והפניות למומחים בעקבות חיוג של מספר שגוי.
"בקטנה", אומר לנו לקוח שהגיע לחופשת מולדת. "באמריקה", הוא מספר, "זה יותר רציני מזה. משרד הבריאות מפעיל אתר לדיווח על הפרת זכויות האזרח וביניהן הזכות לצנעת הפרט"
עד לתחילת יוני דווח באמצעות אותו אתר על 93 מקרים של הפרת זכויות האזרח שפגעו ב-500 אנשים או יותר, ובסך הכל כל המקרים המדווחים השפיעו על שניים וחצי מיליון איש. מתוך כל האירועים המדווחים, 87 כרוכים בחשיפת מסמך או רשומה אלקטרונית חסויה (26% קשורים בנייר ו-74% במצעי מידע או מכשירים אלקטרוניים). מתוך 93 המקרים, 71% קשורים באובדן או גנבה של הרשומות, וחלקן הגדול היו יכולים להימנע עם מעט תשומת לב להנחיות אבטחה. משרד הבריאות ושירותי האדם אמון בארה"ב על אכיפת חוק ה-HITECH משנת 2009.
לפני החוק האמריקאי, עד 2009, הפרות סודיות המידע הרפואי נקנסו ב-1,000 דולר לכל הפרה בודדת, או ב-25,000 דולר לכל מקרי הפרת הזכויות מאותה הקטגוריה במהלך שנה קלנדארית. אישור החוק החדש העלה את הקנסות לרף של מיליון וחצי דולר לכל ההפרות מאותו סוג במהלך שנה קלנדארית.
תחשבו רק כמה הפרות בוטות לצנעת הפרט בתחום הרפואי נעשות מדי יום בארץ, ואיזה טוב היו עושים מיליון וחצי דולר לבית חולים אברבנל, לבית חולים נהרייה, ולעוד כמה מוסדות שנלחמים על כל גרוש.
 

מחשב לכל ילד

זוכרים את מחשבי הצעצוע מפרויקט "מחשב לכל ילד" (OLPC). מחשבים אלו פותחו ב-2006 עבור ילדים בעולם המתפתח, עם הקשחה מפני זעזועים והגנה מפני מים ואבק.
שלוחת המיזם באורוגוואי כבר חילקה כ-380,000 מחשבים מהדגם XO המקורי בין תלמידים ועוד 20,000 בין מורים בבתי ספר יסודיים, בעלות של מאה דולר ליחידה. כעת מגיע התור של התלמידים העל-יסודיים, בשבילם נדרש דגם מעט יותר מתקדם ולכן תוכנית Ceibal כבר הזמינה עבורם 90,000 יחידות לפטופ מדגם XO-HS
עם מקלדת גדולה יותר ותוכנה משופרת. בנוסף, הוזמנו כ-10,000 לפטופים זולים מדגם Classmate PC של אינטל. כל אלה אמורים להגיע ליעדם בספטמבר, כאשר שנת הלימודים מסתיימת בדרום אמריקה בדצמבר. יש לציין כי עד כה רק באורוגוואי השיג הפרויקט רוויה של בתי ספר. בארצות נוספות עדיין רחוקים מלאפשר באמת מחשב לכל ילד.

פנויה לעבודה
 

חשבת שכר ומנהלת חשבונות עם ניסיון בתמיכה טכנית, רשתות תקשורת וביטוח!
נאמר עליה: שקדנית, אכפתית, יסודית ובעלת לב זהב
לקשר וקורות חיים
 

פינה ירוקה כתם ירוק

כתם בים

דלקי מאובנים הם המזהם הנפוץ ביותר באוקיאנוסים של העולם. עוד לפני האסון הנוכחי במפרץ מקסיקו, חושב  כי 3 מיליון טון דלק מזהמים את הים מדי שנה (2008). והרוב הגדול של הזיהום מגיע דווקא מן היבשות.
דליפות ושופכין מערים, תעשייה ונהרות מובילים את הדלקים אל האוקיאנוסים. ואילו כלי שייט גורמים רק כשליש מסך כל הזיהום של דלק בים, כאשר הם שוטפים את מיכליהם או שופכים את המים המלוכלכים הנאספים בשיפולי כלי השייט. הזיהום הוא בדרך כלל תוצר לוואי מאחסון והובלה ימית של דלקים בעקבות תאונות. ואכן, סוג שפיכת הדלק לים שאנו חושבים עליו בדרך כלל הוא שפיכה מכוונת או בעקבות תאונה כתוצאה מפעילות האדם בייצור, אחסון, הובלה או סילוק הפסולת. החומרים הללו צפים על המים, נישאים ברוח, בזרמי הים, בגאות ובשפל. שפיכת דלקי המאובנים, כולם יודעים, מזיקה לסביבה והורגת את החי והצומח. קשה מאוד לנקות אותם, והצלחת הטיפול באמצעות פיזור כימי, הבערה, הכלה מכאנית או ספיחה, די מוגבלת.

אם זיהום המים מתרחש באזור קטן ותחום, שם קשה לדלק לברוח, הנזק יהיה גדול יותר מאשר אם אותו סוג או כמות של חומרים זרים היו נשפכים באזור פתוח. בים הפתוח ההשפעה האפשרית על החי והצומח חלה על הפלנקטון, הדגה, היונקים והציפורים. בעוד שבאזורים הקרובים לחופים ניזוקים בעלי החיים המשגשגים בין הגאות והשפל, החקלאות הימית, האצות ועוד צמחי מים. לא רק שהחומרים הזרים מגיעים לאדם הניזון ממזון ימי, אלא שקודם כל נפגעות אוכלוסיות הדגה וניזוקות הציפורים והיונקים הימיים. וכפי שראינו בשבועות האחרונים, חלה ירידה בערך האסטטי של החופים והנופים. המערכות האקולוגיות הימיות משתנות, מינים נעלמים, המגוון והיצרנות קטנים, וכיוון שסביבת המגורים הטבעית השתנתה, יהיה קושי ביישוב מחדש שלה.

כאשר נשפכים דלקי מאובנים לים, הם עוברים סדרה של שינויים, כולל תהליכים פיזיים, כימיים וביולוגיים. התהליכים הפיזיים והכימיים מתחילים מייד. ביניהם נמנים הִתְאַדּוּת, פיזור, הפיכה לתחליב, התפרקות, חילוף חומרים בין הים לאוויר, וסדימנטציה. אור השמש מזרז את החמצון הכימי של חלק ממרכיבי דלק המאובנים, כאשר תוצרי הלוואי של כל התהליכים הללו יוצרים תופעות כמו כתמים צפים של גושי זפת, פחמימות מומסות וחלקיקים במים וגם חומרים המתיישבים בקרקעית.
התהליכים הביולוגיים מתרחשים לאט יותר אך בו זמנית עם השינויים הפיזיקאליים-כימיים. בין התהליכים הביולוגיים החשובים יותר נמנה הפירוק על ידי מיקרו-אורגניזמים לחומר אורגני במצבים שונים של חמצון ול-CO₂ והבליעה על ידי אורגניזמים גדולים יותר המעבירים אותם בחילוף החומרים שלהם, מאחסנים ולאחר מכן גם פולטים אותם.
גורל הדלקים שנשפכו לים תלוי בסוג הדלק. דלק גולמי ממוצע מורכב מכ-30% בנזין (שרשראות של 5 עד 10 פרודות פחמן), כ-10% קֶרוֹסִין (10-12 פחמנים), 15% תזקיקים קלים עם 12 עד 20 מולקולות פחמן, תזקיקים כבדים עם שרשראות של 20 עד 40 מולקולות פחמן, וכ-20% שארית זיקוק בעלות מבנה עם יותר מ-40 פחמנים
מצד שני, אפשר גם לחלק את מרכיבי הדלק הגולמי על פי סוגי המולקולה בין פאראפינים (30%), נפטלינים (50%), ארומאטיים (15%) ועוד 5% של תרכובות שמכילות חנקן, חמצן וגופרית (NSO).
בנוסף להרכב הכימי של הדלקים הנשפכים לים, גם הרוח, הגלים והזרמים משפיעים על התפשטותם. כוחות שטח והידרוסטאטיות פועלות על כתמי דלק וגורמים להם להתפשט במהירות עד כדי כך שהם מגיעים לשכבה בעלת עובי ממוצע של 0.03 מילימטר תוך יממה. ולאחר שהם הגיעו למצב של שכבה כה דקה עד שכוחות השטח מתחילים לשחק תפקיד חשוב, שכבת הדלק כבר לא אחידה ומתמשכת, אלא נשברת הודות לפעילות הגלים והרוח לאיים בהם שכבות עבות של חומרים נמצאים בשיווי משקל עם שכבות דקות יותר עשירות בחומרים פעילי שטח.
הדלק הגולמי שנשפך למי הים מתכלה על ידי התאדות והמסה. הרכב הדלק, שטח פני הכתם ותכונותיו הפיזיקאליות, מהירות הרוח, טמפרטורת הים והאוויר, עוצמתה של קרינת השמש והמערבולות משפיעים על שיעור ההתאדות של הפחמימות. ההתאדות מסוגלת להעלים עד חצי מן הפחמימות של דלק גולמי ממוצע שנשפך לים, בשטח פני האוקיאנוס. התנדפות הפחמימות הנדיפות מגבירה את הסמיכות והצמיגות הקינמטית של הדלקים בים. ככל שמתנדפים יותר ויותר חומרים נדיפים, צמיגות הכתם בים עולה והוא נשבר שוב לטלאים קטנים יותר. הנעת הטלאים הללו על ידי הגלים מרחיבה את פני השטח ומוסיפה מים לאזור הכתם.
ואז בא אור השמש המאיר על הים, ובנוכחות חמצן מסוגל להפוך מספר מרכיבים פחמימנים (hydrocarbons) של הדלק על ידי חמצון לאלדהידים וקטונים ובסופו של דבר מתפרקים לחומצות קרבוקסיליות מסיסות במים. וזה כמובן משנה את התנהגות המסיסות של כתם הדלק.
פיזור היא תופעה פיזיקאלית נוספת המתרחשת בכתמי דלק. הפיזור מייצר תחליב של דלק במים שמחדיר בועות דלק קטנות למי הים. הפיזור מתחיל מייד כאשר בא הדלק במגע עם המים, ומבחינה כמותית הוא דווקא משמעותי בשעות הראשונות.
כאשר מסתכלים על תמונות הלוויין של שטפי הדלק בים מקבלים רושם שהחומר אינו מסיס. אבל כן קיימת מידת מה של מסיסות במיוחד בין מרכיבי הדלק הקלים והתרכובות שאינן פחמימניות. כל אלה עוברים חלקית מהדלק למים.
ואז אנחנו נזכרים בפרק מפורסם של "זהו-זה" מתקופת מלחמת המפרץ, שם הזכירו "ג'וקים שאוכלים נפט"... ואם תסכימו לקרוא ג'וקים לכל המיקרואורגניזמים הימיים, הרי שיש אמת בדבר. תהליכי פירוק ביולוגי בסביבה הימית משפיעים על גורל הדלק וכוללים בליעתו על ידי החי שבפלנקטון, חסרי חוליות וחולייתנים ימיים, וכן הערבוב על ידי אורגניזמים מן החי והצומח הנקרא Bioturbation. מיקרואורגניזמים שמסוגלים לחמצן את הדלק וחומרים דומים, נפוצים בטבע ויעילותם תלויה במורכבות הדלק הגולמי, סוג וגודל האוכלוסייה המיקרוביאלית ותנאי הסביבה.
שטפי דלק גולמי מזיקים לסביבה הימית כמו גם לסביבה של זרמי ומאגרי המים המתוקים. הם פוגעים בחי והצומח שמעל ומתחת פני המים אשר קשורים בשרשרת מזון מורכבת שכוללת אף את מקורות המזון לאדם. מהות הנזק נע בין פגיעה ישירה על ידי ציפוי צמחים ויונקים בשכבת דלק, והרעילות של הדלק לאורגניזמים שנחשפים לו.

Burmah Agate עם אונית סחר בכניסה למפרץ מקסיקו. הוערך כי הפיצוץ והדלקה שנגרמו פיזרו בסביבה כ-2.6 מיליון גלונים, בעוד 7.8 מיליונים נשרפו במקום.
שנה לאחר מכן התפוצצה באר הנפט הניסיונית שנקדחה לעומק 3.2 קילומטר במפרץ קמפצ'ה, מקסיקו. לקח 9 חודשים לסגור את הבאר ובינתיים נשפכו למי המפרץ כ-140 מיליון גלונים של נפט
בפעם האחרונה שתמונת ציפור מרוחה בזפת קיבלה חשיפה בינלאומית כה גדולה, זה היה במפרץ אחר.
תשע שנים לאחר האירוע הקודם שקעה המיכלית Exxon Valdez ליד אלסקה, נשפכו ממנה 10.8 מיליון גלונים של נפט שזיהמו 1,770 קילומטר חוף בלתי רציפים.
במרץ של שנת 1990 התפוצצה הדּוֹבְרָה Cibro Savannah בעת שעזבה את הנמל בניו ג'רסי. חושב כי 127,000 גלוני דלק מצאו את דרכם למים באירוע זה. באותה שנה נרשמו שני אירועים נוספים: האחד כאשר בעקבות תאונת הצתה ודלקה שוחררו לים  5.1 מיליון גלונים במרחק 60 מייל ימיים מחופי טקסס. השני גם הוא כאשר פרצה אש על סיפונה של מיכלית שפרקה נפט בבית זיקוק לחופי נהר במישיגאן.
בינואר 1991 (כאשר בארץ התעסקו בהלבשת מסכות אב"כ לילדים) השמיד חיל הים העיראקי מיכליות, בארות ומיכלי דלק ב Kuwait, מה שהזרים כ-900 מיליוני חביות נפט למפרץ הפרסי.היה זה האירוע הגדול מסוגו בהיסטוריה. עד עכשיו.
ב-1993 התנגשו במפרץ טמפה, ליד פלורידה, שלוש אוניות. כ-336,000 גלוני דלק הלכו לים. ושנתיים אל תוך המאה ה-21, נפגעה שלדת המיכלית Prestige בעקבות מצב ים סוער קרוב לחוף הספרדי הצפוני. כ-63,000 טון דלק אבדו בים.
היום, זה שוב במפרץ מקסיקו (ראו כמה התמונות הנוגעות). בעקבות פיצוץ ב-20 באפריל השנה, אסדת הקידוח Deepwater Horizon נשרפה ושקעה. מדובר היה באחד ממבני הקידוח המתקדמים בעולם, עם פלטפורמה  גדולה יותר ממגרש כדורגל, ממוקם לעבודה במים בעומק 5,000 רגל. כתם הנפט שנוצר התפשט מעבר לכל גבול, ושטף את חופי המפרץ. יהיה צורך בתחבולות הנדסיות ייחודיות כדי להפסיק את זרימת הדלק והמומחים מזהירים שאין כל ביטחון להצלחה. הכתם הולך ונהיה גדול כל יום, הנזק הסביבתי שהוא גורם רק התחיל להראות. השטף מאיים להרוס את פָאוּנָת הביצות והים, כמו גם את פרנסת הדייגים ובריאותם של עובדי הניקיון. הגלים שוטפים אל החוף צבים מתים והמצב עגום.
 

קישורים

● שיעור יפה על מוטיבציה!- תודה ל-י.

● ועוד שיעור אחד, הפעם של דן פינק

● "חגיגה בסנוקר" החדשה, מאת גיקים חמודים מפרויקט "טלפיות"- תודה לחדווה

● בלוג אהוב עלינו, של ניר דביר (ומי שלא יודע מה זה פרטיקוף, ברור לא גדל בקיבוץ)

● למוקירי הזמרת מרסדס סוסה, אוסף מלא של יצירותיה נמצא בקישור זה

● הצלם טוען כי לא בוצע עיבוד לתמונה אלה שהיא תוצאה של השתקפות בפלאטה של דיסק קשיח
 

צל"ש (ציון לשבח)

הצטיינות
למי שלא מכיר, עמותת אריאלה עוסקת בקידום המצוינות בקרב יוצאי אתיופיה, על פעילותה יוצאת הדופן באזור רחובות. בהשארת הפתגם הסיני העתיק של לאו טזו: "תן לאדם דג ותכיל אותו ליום אחד. למד אותו לדוג ותכיל אותו לכל החיים". אתם מוזמנים להיכנס לאתר ולהתעכב במיוחד בעמודי "התנדבות" ו-"תרומות".
תודה לשגית קראוס-הררי.

ברוך הבא
חברת TBWA/יהושע מקבלת את עובדיה החדשים עם זר פרחים ביום הראשון לעבודתם. ברור שמדובר בנוהל שלא עומד מאחוריו כל רגש, לתאגידים אין רגשות. אבל זה נוהל נחמד המשרת היטב את מטרות ניהול כוח האדם. בנוסף, נשלחת לכל עובדי החברה הודעה בדואל על קליטת העובד וכמה מפרטיו (תפקיד, מצב משפחתי, השכלה, תחביבים וכו') וזה כבר עוזר בשבירת הקרח. לשבח ולחיקוי.

כוכב נולד
היה הייתה תלמידת תיכון בנס ציונה, חניכה בתנועת הנוער מכבי צעיר, שהגתה רעיון: לקיים תחרות בסגנון "כוכב נולד" בתנועת הנוער ולשלב בה זמרים צעירים מבית הילדים נווה יהודה (מוסד המפעל להכשרת ילדי ישראל).
הנערה פנתה לאביה וזה גייס וארגן, רתם ונרתם, ובסוף גם צילם והתמוגג. במוצ"ש לפני שבועיים התקיים האירוע בהנחיית דניאל תבורי (הבן הבלונדי של) וכלל גם את הופעת "פעמוני השלום", הלהקה הייצוגית הנהדרת של מכבי צעיר - שלא יורדת באיכותה מכל להקה צבאית. חניכים ומדריכים, קהל ואמנים, כולם נהנו מאוד מאוד.
תודה לגיא.

יולי אוגוסט
משפחות נס ציוניות רבות התנדבו לארח בבתיהם למשך שבוע ימים ביולי-אוגוסט נערים ונערות בני 17 עד 22 מארצות שונות.  ביניהן, עמיתים מתחום ההיי-טק הרואים במעשה ערך מוסף עבור ילדיהם הפרטיים: יצירת קשר עם נציגי תרבויות זרות, תרגול שפות, פעילויות מתאימות לנוער בחופשה וגם חוויה אנושית של התנדבות ולבביות. המשפחות התגייסו למאמץ מועדון ליונס נס ציונה לקיים את מחנה הנוער בישראל, שמטרתו לצור ולעודד רוח הבנה בין אומות העולם - במיוחד בימים בהן כה קשה לישראל להתמודד עם דעת הקהל העולמית.
אגב -אם תהיתם- ההרשמה עדיין פתוחה. לפרטים נוספים מהרו וצרו קשר עם מר שלמה אליהו (או בטלפון 054-5585331)

עולם תחתון
ילד אמריקני בן עשר שובר שיא גינס למען פצוע עיראקי... בדרך משונה !
 

צל"ש (ציון לשמצה)

מוסד חינוכי או מצעד היוהרה?
גם באוניברסיטאות וגם במכללות החינוך לא בא חינם. אבל גם אלה וגם אלה נחשבות למוסדות השכלה גבוהה. שאלת השאלות: האם יש קשר בין השכלה וחינוך? לא תמיד. במהלך השנים יצא לכם בוודאי לפגוש אנשים חסרי השכלה מחונכים ומנומסים, ומאידך אקדמאים משכילים שמתנהגים כמו שגם אחרון יושבי הקרנות לא היה מרשה לעצמו להתנהג ולדבר.
עצוב מאוד שתלמיד לעתיד, הבא לנסות ולהתקבל למכללה ישראלית, נחשף כבר במגע הראשון עם מוריו לעתיד לזלזול, ליוהרה, לקנאת עמיתים, לביקורת חסרת ביסוס, ובכלל, להתייחסות שלא לעניין. מורים ומרצים אמורים לעודד את הנוער השואף ללמוד. אם לא בבית ספרנו, אז במקום אחר. אפילו השופטים הרדודים של תחרויות שירה וריקוד במדיה נוקטים לעיתים בעמדות חינוכיות, לפעמים אף עושים זאת בדרכי טעם.
המכללות שואפות לפתוח מחלקות חדשות, ענפי הכנסה נוספים, ולא תמיד עולה בידיהן לגייס מורים איכותיים. כך באים ללמד אצלן בעלי תואר מתוסכלים שכשלו בפיתוח קריירה פרודוקטיבית. הסגל משוכנע שהשם הטוב של המכללה נבנה  על הצלחת הבוגרים בהמשך דרכם (ולכן מוכנים לקלוט רק את המבריקים שבמועמדים)... אך לא רק. השם גם יוצא מפי התלמידים, גם אלה שנדחו, גם אלה שהתקבלו אחרי מסכת השפלות. אנו פליאה ואכזבה גדולים מאנקדוטות ששמענו בחודשים האחרונים על ועדות קבלה למכללות בארצנו.

אותיות קידוש נמלה
"...וגם חשבוניות בזק מעצבנות אותי. הם שולחים אותם על דף A4,  כאשר השליש התחתון ועוד-20% מרוחב הדף בצד מוקדשים לפרסומת. במרכז הדף מתנוסס לו אזור לבן - ריק... את כל שפע הנייר הזה, את כל המקום המרווח להדפסה יש להם, אבל משום מה בחרו בבזק לצמצם את הכתוב לפונט מזערי. המילה "מקור" בחשבונית, באותיות 2 מילימטר. את מספר החשבונית באותיות של מילימטר וחצי.
מה הם מנסים להצניע? מישהו שם שונא מנהלי חשבונות. מישהו שם דוחף את הפרסומות כי אולי חושב שאני, בחדרי הקטן, מחליטה איזה ספק תקשורת יהיה לחברה. תאמינו לי, אם הייתי אמונה על ההחלטות האלה, מזמן הייתי בוחרת בספק שידפיס לנו חשבונות נקיים, מסודרים, עם אותיות וספרות בגודל הגון וימנע מלהעמיס מסמך חשבונאי בפרסומת לאתרי אינטרנט, מכונות קפה וזבל אחר.".... "נכון, צודקים. לא צריך להכפיש את בזק (ולמה לקרוא לזה "להכפיש"? זאת האמת!). כי HOT ונטוויזיון, ועוד רבים אחרים עושים בדיוק אותו דבר. תיק ההוצאות החודשיות של החברה נראה כמו אוסף קופונים שנגזרו מעיתונים. פויה." (מתוך וידוי טלפוני, פברואר 2010)
שלא נדבר על מסרי דואל שמכילים פרסומת בגוף המסר. מוקצה בריבוע.

עילום שם
"אחד המקומונים באזורינו פרסם תלונה של גברת על עובדת ציבור שניצלה את מעמדה במהלך חגיגות יום העצמאות כדי להעלות לבמה ילד ממשפחתה, למטרת נישוק על ידי הזמר האורח. בגיליון שאחריו פורסמו דבריהם של שתי סנגוריות, שהתנפלו מילולית על המתלוננת. ללא כל קשר לארגומנטים שלהן, המשותף בתגובות היה זלזול ותקיפת התושבת שבחרה להתלונן בעילום שם. ואני אומר: הכיצד אפשר להאשים שכן שכותב לעיתון משום רצונו לשמור על אלמוניות, ובמיוחד בערים קטנות?. הלא במקרה כזה לא תהיה מנוחה למזדהה. לינץ' חברתי יעשה לו ובנוסף, כיוון שהנאשמת עובדת ציבור, ידידיה במיני-מערכת הציבורית מוכנים לעלות נגדו על בריקאדות. אוי למסכן בפעם הבאה שיצטרך מהם שירות.
בחברה מתקדמת אין צורך להתחבא מאחורי אלמוניות. גם הסופרים בימינו הפסיקו לכתוב תחת נום דה-פלום. בחברה מתוקנת לא נקשר דבר בדבר, שירות בליקוק, שירות בטובה, טובה בטובה, ואפילו (קראו עיתונים!) טובה בתשלום.
קוראיכם, כפרי אלמוני, מאי 2010"
(התקבל בדואל והכתובת שמורה במערכת)

עקוב אחריי
"את זה אני אומרת לך, כי בטוויטר אני לא יכולה. אם חלילה אטווט את זה, יעזבו אותי כל עוקביי". אולי הכל התחיל ב-"אני ב-Google Headquarters" נרגש של מתבגר שחש את עצמו דורך בקודש הקודשים. הוא היה חייב לשתף את היקום בחוויה העילאית וכך עשה מיד באמצעות המכשיר הנייד שלו דרך טוויטר. משם, זה רק התפשט והתדרדר להודאות בנאליות, חוזרות על עצמן, חסרות ערך ועניין. נושא מיפוי הגלובוס דרך מערכות לווייניות לא חייב להפריע לחיי הקהילה ברשת החברתית. אז די עם ה"עקוב אחרי" הזה, נמאסתם.
 

השורות של עמית

IQ של חבר כנסת

אף פעם לא התייחסתי לחברת הכנסת רונית תירוש, סתם עוד אחת, לא מזיקה. קצת לפני שחתמתי את השורות הללו קיבלתי את הידיעה שרונית תירוש מגישה הצעת חוק לנייד תאי דואר אלקטרוני כדי להקל על הלקוחות לעבור ספק שירות. ברור ומובן מאליו שלתירוש אין מושג ירוק בנושא, לא טכני ולא מעשי-מסחרי. היא בסך הכל רוכבת על גל החקיקה הצרכנית שהדבר היחיד שהיא מכירה הוא המונח ניוד. פופוליזם טהור, וטיפשות נטו.
עלה בדעתי שהגיע הזמן לבצע בחינות מנת משכל לכל חבר כנסת בטרם כניסתו לרשימת מפלגתו, ברור לי שזה פוסל 90% מהפוליטיקאים. ואם זה לא אפשרי, אז לפחות לחייב אותם לעמוד בבחינה מעשית בכל נושא שאליו הם מתייחסים בנאום או חס וחלילה מגישים הצעת חוק. הרבה עגמת נפש הייתה נחסכת מציבור רוכבי האופניים עם גלעד ארדן היה מחויב לקרוא את הסטטיסטיקות.
אפשרות נוספת היא לחייב אותם להגן על הצעות החוק שלהם בפני מקצוענים בתחום. מישהו צריך להסביר (לאט) לגברת תירוש מה משמעות ההצעה המטומטמת שלה ולמה מן הראוי לא להתייחס אליה ואחר כך אולי אולי היא תתבייש מספיק כדי שלא נראה אותה בציבור. אני מוצא שחבר כנסת פסיבי הוא הרבה פחות מזיק מחבר כנסת אקטיבי. ולמי שיש עוד שאלות, אז לגבי הצרכן: תא הדואר האלקטרוני של הספק מעולם לא היווה בעיה במעבר בין ספקים. למעשה אלו שמשתמשים בתאי הדואר שנתן להן הספק הם לא רבים וגם אלו לא ממש נרתעים מלהחליף את הכתובת. רוב הצרכנים ממילא משתמשים בתאי דואר משירותים שונים ברחבי העולם. לגבי הספק מדובר בבעיה טכנית שמחייבת שיתוף פעולה הדוק בין מתחרים. כתובת הדואר האלקטרוני איננה קישוט והיא מציינת לא רק את שם הצרכן אלה גם את השרת אליו אמור הדואר להישלח.
כל האפשרויות לפתור בעיה שכזו לא מצדיקות את המאמץ. אבל אולי לצוות היועצים של רונית תירוש יש רעיון איך לשנות את מבנה האינטרנט שיתאים לרעיונות העלובים שלה.  (?Redirect)
 

על צלמים ובבונים

צלמי עיתונות אמורים להיות סופר אובייקטיביים, זה לא תמיד פשוט וזו גם הסיבה אני לא מצלם אירועים פרו-פלשתינים למרות שאני יודע על קיומם. יתרה מכך צילום מבוים או עריכה ועיבוד של תמונות הם לטעמי הורדת המקצוע לזנות. לפני כשבועיים נתפסו שוב פעם צלמי Reuters בהונאה כששיפצו את התמונות מהמשט והשמיטו פרט חדשותי סופר חיוני: סכין בידי פעיל שלום.
לרויטרס יש היסטוריה של הונאות, ואם הם נתפסים הם פשוט מפסיקים לעבוד עם אותו צלם. הבעיה היא שהציבור רוצה דם, העורכים רוצים לספק לציבור דם, והצלמים עושים הכל כדי לספק את הדם הזה לציבור. (הנה כתבה שמתארת את עלילות הרויטרס עם השנים - רובן כנגד ישראל באירועים שונים, ולא חסר לנו אירועים). 
אבל העבודה הכי קלה היא של צלמי הטלוויזיה. עיתונאי מלחמה כבר סיפרו לי איך בשטח הם ראו את צלמי וכתבי ה-CNN מביימים סצנות למרות שבפועל לא קורה כלום. למה? כי העורך רוצה חומר, ואם לא קורה כלום... עושים שייקרה.
השבוע יצאתי לצלם את אוהדי נבחרת אלג'יריה צופים ברחובות מרסיי במשחק נבחרתם כנגד סלובניה. התמקמתי בנקודה קריטית יוצאת מהכלל וצילמתי. שעה מאוחר יותר הגיעו צלמי הטלוויזיה משלושה ערוצים ופתאום החל הקהל לייצר סצנות. הצלמים היו מבסוטים, הכתבים עוד יותר, ורק לי זה צרם. למזלי כבר היו לי תמונות שלקחתי במהלך השעה שקדמה לבואם.
בכלל אפשר לראות את הבבונים הללו מקפצים מאחורי כל מצלמת טלוויזיה פועלת (בישראל המנהג מושרש עוד יותר) ואני לא מפסיק לשאול את עצמי כיצד בן אדם מוכן שכל העולם ואשתו יראו כמה הוא אידיוט. אידיוט שהופיע בטלוויזיה הוא עדיין אידיוט.
אגב התמונות שלי נמצאות בקישור זה לרשותכם.
 

ומשהו לנועם שליט

קראתי שנועם שליט יוצא שוב לדרך... הוא טוען ששלושה ראשי ממשלות לא עשו דבר, ושכוחות הביטחון המהוללים של מדינת ישראל יוכלו להתמודד עם עוד כמה מאות מחבלים בלי בעיות.
אם כל הצער שיש לי על כאבו של מר שליט, אני לא יכול לשתוק יותר. אני רק רוצה להזכיר למר שליט כמה נקודות:
מדינת ישראל יצאה למלחמה על גלעד שליט.
המלחמה הזו עלתה לפלשתינים בהרבה דם ולנו בהרבה צרות.
שלושה ראשי ממשלה ניסו להביא לשחרור גלעד, שלושה אנשים שונים לחלוטין עם גישות ואמונות שונות לחלוטין, ושלושתם נכשלו. למה? כי זה לא תלוי רק בהם. "הכמה מאוד מחבלים" שמר שליט מדבר עליהם לא נלכדים ביום אחד אלא אחד אחד בסבלנות ובעבודה קשה ורובם כבר לקחו חיי אדם. וכן, כוחות הביטחון שלנו מורכבים מבני אדם ולא מגיבורי על... ובני אדם עושים טעויות. האם אתה מנסה להוריד עליהם כבר עכשיו את הפיגוע הבא? שנובע מהעובדה שלדעתך דמו של גלעד סמיך יותר משאר ישראל? נניח, רק נניח שאחד מכל מאות המחבלים שישוחרר יבצע פיגוע שיצליח, האם אתה תיקח אחריות למותו? והוריו? האם הם יקבלו את העובדה שבנם מת בגלל שדמו סמיך פחות משל חייל אחר?
מר שליט היקר, כולנו רוצים את גלעד בחזרה אבל לא בכל מחיר, לא אתה ולא אנחנו מוסמכים לנהל משא ומתן, ומה שהממשלה שלנו -שאנחנו הסמכנו אותה- כבר הציעה היה המון, אבל גם זה נדחה. ומה יהיה מחירו של החייל הבא שייחטף בעקבות הצלחת חטיפתו של גלעד שליט?
בקיצור נועם, חזור הביתה, הלחץ שלך לא מועיל אבל גם לא מזיז לא לראשי הממשלה ובטח שלא לחמאס. כולנו רוצים שגלעד יחזור הביתה אבל אף אחד לא רוצה להיות אחראי להרוגי הפיגוע העתידי. עצוב אבל מציאותי.
 

שהחיינו

10 שנים לקח לבג"ץ לפסוק על הפסקת תקצוב הבטחת ההכנסה לחרדים. הצעת חוק שהוגשה על ידי ארנן יקותיאלי ז"ל.
עשר שנים לקח לבג"ץ לחקור את מה שהיה ידוע לכולם. למה הם פסקו עכשיו? כי האווירה מתאימה. עד עכשיו הם פשוט שקשקו, כי פסק הדין התבקש. חרדים יוצאים בימים אלו למה שהם קוראים "מלחמת עולם בבג"ץ" ואלי ישי (עוד דמוקרט) יוצא בהצעת חוק עוקף בג"ץ. הזמנתם את זה רבותי, שיקרתם, רימיתם הונאתם את כל העולם, בלי למצמץ ואפילו בלי להסתיר. אז נכון, עד היום בג"ץ מרח את העסק אבל גם כאן סייעתם לו על ידי יצירת אווירת אנטי-חרדית שאינני זוכר כמותה (מוצדקת בעיניי לחלוטין). חשבתם שאתם מעל לחוק, אז הנה בא החוק (ואין יותר גבוה מבג"ץ, במשחק הזה אלוהים לא נחשב) והראה לכם את מקומכם.
אלי ישי טוען שמדובר בשבירת הסטאטוס קוו. לא ברור לי אם לבן אדם יש חוש הומור מיוחד או שהוא באמת מאמין בשטויות שהוא מדבר. הסטאטוס קוו כבר לא קיים, כי הישיבות ניתצו אותו בעיקר בשבירת המכסות המטורפת של האברכים אבל זה לא הספיק, הם היו צריכים לרמות גם כאן. אז זהו רבותי, לפעמים החגיגה נגמרת....

וסרטים כרגיל...http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

תגובה לשורות של עמית