זכות יסוד

בהזמנת ה-BBC ערכה חברת גלובסקן סקר בין 27,973 תושבים בוגרים מ-26 מדינות (וביניהם 14,306 גולשים). רובם, מסתבר, חושבים כי הגישה לאינטרנט הינה בין זכויות האדם הבסיסיות.
הסקר נערך בין נובמבר 2009 ופברואר 2010.
87% מן המשיבים המשתמשים באינטרנט גורסים כי הגישה החופשית צריכה להיות זכות יסוד לכל אדם. 71% מאלה שלא משתמשים באינטרנט מרגישים שהייתה צריכה להיות להם הזכות לגשת. 96% מן המשיבים מדרום קוריאה תמכו בגישה אוניברסאלית לרשת, מדינה זו כבר מחזיקה בגישה כמעט אוניברסאלית. עוד ארצות בהן רבים מאוד תמכו ברעיון הם מקסיקו (94%) וסין (87%).
גם האומות המאוחדות נלחמות למען הפיכתה של הגישה לאינטרנט לזכות אוניברסאלית. בפינלנד ובאסטוניה אף קיימים כבר חוקים לשם כך.

רוב משתמשי האינטרנט סבורים כי כניסתה לחייהם גרמה לשינויים. 78% אמרו שהיא הביאה להם יותר חופש, 90% הסכימו שזהו מקום טוב ללמוד, ו-51% אומרים שהם נהנים לבלות את זמנם הפנוי באתרי רשתות חברתיות. לצד ההתלהבות, ניכרת גם דאגה: רבים מהמשתמשים זהירים מאוד מלהביע את דעותיהם ברשת. רק 48% מרגישים שהרשת הוא מקום בטוח להביע דעות. התופעה ברורה ביפן (65%), דרום קוריאה(70%), צרפת (69%), גרמניה (72%) וסין, בה 55% השיבו שהם לא מרגישים שהם יכולים להביע את דעותיהם ברשת בבטחה.
הסקר מראה שרוב משתמשי האינטרנט מרגישים שלא צריכה להיות לממשלות זכות  לווסת את הרשת. יותר מ-53% הסכימו ש"האינטרנט לא צריכה להיות מווסתת בכל רמה של ממשלה בשום מקום בעולם". במיוחד החזיקו בדעה זו אחוזים שמעל ה-70% בארצות כגון ניגריה, דרום קוריאה ומקסיקו.

בממוצע, 42% מן המשיבים הודו שהם לא מאמינים שיכלו להחזיק מעמד ללא אינטרנט. רבים החזיקו בדעה זו בארצות כמו ביפן, מקסיקו ורוסיה. בפקיסטן, טורקיה, הפיליפינים וברזיל, דווקא הרבה פחות השיבו שהם לא מסוגלים להתמודד בלי אינטרנט.

כאשר שאלו הסוקרים איזה היבט באינטרנט הוא המוערך ביותר, היכולת לאינטראקציה ותקשורת עם אחרים הגיעה למקום הראשון (47%), אחריה היכולת למצוא מידע מכל סוג (32%), האינטרנט כמקור לבידור (12%) או ככלי לאיתור, חקר ורכישת מוצרים או שירותים (5%), האינטרנט כפורום ליצירתיות ושיתוף תכנים (3%).

היבט האינטרנט שמדאיג אנשים יותר מכל, הסתבר, הן ההונאות. יותר אפילו מהחשיפה לתכנים אלימים או "מפורשים", ואפילו האיומים על הפרטיות (האחרונים הדאיגו רק את 20% מן הנשאלים).
ולאמהות המודאגות, הסקר מגלה שכשליש מכל המשיבים רואה את הרשת העולמית כמקום טוב למצוא בן או בת זוג.
 

ניתוח מודלים

אחד החסרונות של הדיסקים הקשיחים הניידים הוא רגישותם מפני הלם. יצרנים רבים חוקרים ועמלים על פיתוח אמצעי בלימת זעזועים. פיתוח דיסקים עמידי נפילה והלם דורש דגמי סימולציה מנוטרים מחשבים חזקים ומהירים. בסינגפור פיתחו טכניקה לניתוח מודלים מסוג זה החוסכת זמן בצורה ניכרת.
בעיקרון, המודלים מאפשרים הדגמה של תגובה להלם ללא ניסוי פיזי. אבל, המודלים יכולים לדרוש הדמיה של מאות חלקים שונים, עם עשרות אלפי מידות חופש או משתנים עצמאיות. ככל שמספר המשתנים גדול יותר, כך לוקח יותר זמן לנתח את המודלים.
הטכניקה שפיתחו לין ועמיתיו מהסוכנות למדע, טכנולוגיה ומחקר של סינגפור נקראת model order reduction ומצמצמת את מורכבותו של מודל עוד לפני הניתוח. הצוות החל בבניית מודל שלם של דיסק קשיח, הכולל מעל 3,800 אלמנטים ו-4,300 צמתים ביניהם, מה שיצר יותר מ-20,000 דרגות חופש. במקום להזין את אותו מודל למחשב, האצילו אותו החוקרים למודל פשוט בהרבה, הכולל עשר -ואף פחות- דרגות חופש. הם השיגו זאת מבלי להגביל את צורות הקלט או זעזועים שניתן לדמות. התרגיל הוכיח, על ידי השוואות של פתרונות מספריים, שהמודל הפשוט היותר הינו מדויק יותר בחלק אחד מתוך עשרה מיליון, בעוד הוא מהיר יותר לניתוח בפקטור של 5,100.
מאז פורסמה העבודה המקורית, הצוות כבר הצליח לנתח בהצלחה ובאותה צורה, מודלים גדולים בהרבה, עם מעל 138,000 דרגות חופש.
הבנתן של תקלות דיסק קשיח הופכת ליותר ויותר חשובה בעקבות השימוש הגובר של הדיסקים במוצרים אלקטרונים ניידים, כגון מחשבים נישאים ונגני מדיה. עבודת מחקר זו מזרזת את הבאת דגמי דיסקים חדשים לשוק. כמו כן, הדיסקים צפויים לעבור אבולוציה משמעותית שדורשת גם היא כלי עיצוב מהירים.
קהילת המחקר עוסקת בהנחת תשתיות מדעיות וטכנולוגיות כדי להגיע לצפיפות של 10טרה-ביטים לאינץ' רבוע לקראת סוף 2015, אבל המתודולוגיה של לין וחבריו ניתנת להתאמה לשם בדיקת העמידות לזעזוע של התקנים שונים, כגון טלפונים סלולאריים.
 

פינת הלקוח

שם תחת שן

בטקס אשר נערך ביום חמישי 11/03/2010 העניק ראש אגף איכות והסמכה של מכון התקנים הישראלי מר אלי כהן-קגן את תו הזהב היוקרתי למנכ"ל מכבידנט בע"מ, ד"ר מוטי סייפן.
תעודה זו מוענקת לארגונים אשר נושאים שלושה או ארבעה תווי איכות תקנים ישראלים ובין-לאומיים. בישראל קיימות כיום 275 חברות מובילות אשר מחזיקות בתו הזהב, מכבידנט היא הראשונה והיחידה בתחום רפואת השיניים.
כארגון שחרת על דגלו חתירה מתמדת למצוינות בכל ההיבטים, תעודה חשובה זו הינה נדבך נוסף בעשייה להשגת יעדי הארגון. ואלו התקנים:
תקן ISO 9001 לניהול מערכת איכות ושרות לקוחות.
תקן OHSAS 18001 לניהול מערכת בטיחות ובריאות.
תקן ISO 14001 לניהול מערכת איכות הסביבה.

תודה לאבי יצחק ממכבידנט

נשמח לפרסם ידיעות משמחות נוספות הנוגעות ללקוחות צ'יף. להעברת המידע

כמה קישורים

● ראו יחסי ציבור למחשב מהפכני, עם 50 דיסקים, שהושק... לפני 64 שנה.

● ספורט - לא הכי טוב לסביבה - כלכליסט

● ברכות על היזמים שהשיקו השבוע את בלוג הסטארטאפים The Wadi

● לפני פסח: מכירת עבודות קרמיקה אומנותיות במושב כנרת - ראו הזמנה

● גם אתם מוזמנים להפטר מהחפצים המיותרים בבית : Garage Sale  בשבת שלפני פסח,  בנס ציונה. כל ההכנסות למען הקהילה: צפו בהזמנה

● כאשר צלם מקצועי הופך לזבוב על הקיר ומצלם את החיים בלי פוזות www.flyonthewall.co.il (עמית טורקניץ' - מתכנת  בצ'יף לשעבר)
 

ראשים מתקדמים

המידע בדיסקים הקשיחים נשמר על פי האוריינטציה של האלקטרונים השייכים לאטומים מגנטיים שבציפוי פלטות הדיסק. קריאת המידע נעשית באמצעות ראשי קריאה, סלילים זעירים, רגישים ומסוגלים לזהות את אותה אוריינטציה.

בראשי קריאה מסוג CPP ( או current perpendicular to plane) הראשים מבוססים GMR Spin Valve ומורכבים משכבה בלתי מגנטית הכרוכה בין שתי אלקטרודות פרו-מגנטיות. הספין בשכבה הרפרנטית מכוון לצד אחד, בזמן שהשכבה החופשית מכוונת בהתאם לכיוון הספינים הנדגמים מהדיסק.
כאשר הספינים בשתי השכבות המקבילים, אלקטרונים  ספין-קוטביים זורמים בקלות בהתקן. אבל כאשר כיוון השכבות מנוגד, ההתנגדות גבוהה (ומשם המושג GMR או Giant Magneto Resistance) וההתקן מעביר ברגישות רבה מדגם של המידע הבינארי שנשמר בדיסק.

על מנת להגביר את צפיפות האחסון של הדיסקים הקשיחים מעבר ליכולות העכשוויות, יש להמציא GMR Spin Valves ("שסתומי" ספין) לשימוש בראשי הקריאה. השילוב של סגסוגות Heusler עם Cu₂CrAl, אומרים מדענים, נראה מתאים לאותה מטרה. בעיקרון, מפני שקוטביות הספין של סגסוגות Heusler די קרובוה ל-100%, אך תכונות ה-GMR שלהם לאו דווקא מצוינות. אחת הבעיות היא המחסור בחומרים ליצירת מרווח. היו חוקרים שהשתמשו לשם יצירת מרווח במתכות מעבר (כגון כסף או נחושת) אך לא הצליחו בהתאמה בין חומרי האלקטרודה לחומרי החיץ. כלומר, הייתה התאמה לקויה של הערוצים בהם ינועו האלקטרונים.
חישובי צפיפות פונקציונאלית תיאורטיים הראו כי ל- Cu2CrAl יש פוטנציאל טוב כחומר חיץ כאשר יימצא בין שכבות Co2CrSi או Co2CrAl. שילובי חומרים אלו מחזיקים במספר יתרונות להפקת תופעת GMR גבוהה ב-spin valves, כמו למשל מרמות האנרגיה של האלקטרונים (Electronic band structures), קוטביות ספין גבוהה באינטרפייס, וסידור האטומים/המולקולות בגבישים מאוד מתאים ודומה בין גביש לגביש.
הבנייה הפראקטית (ולא רק תיאורטית) של GMR spin valve העשוי מאותו שילוב עם שגשוגת האוסלר נמצאת עדיין בשלבי מחקר, ועדיין יש למצוא מענה לשליטה בהרכב החומר שייצור את הרווח.
 

דרושה משפחה

משפחות נס ציוניות מוזמנות השנה
לארח בביתם במשך שבוע בני נוער מחו“ל ולעזור בבניית גשר של רצון טוב אל העולם
במסגרת תוכנית חילופי הנוער של ליונס

מועדון ליונס נס ציונה יארח ביולי-אוגוסט 2010 כ-25 בני נוער מובחרים מרחבי העולם, שישתתפו במחנה הקיץ בישראל. במהלך שבוע אחד ישההו בני הנוער אצל משפחות מארחות, מהן ילמדו את מנהגי המקום. במהלך שבוע זה יארגן מועדון ליונס נס ציונה פעילויות שחלקן לנוער וחלקן משותפות לנוער ולמשפחות המארחות.

נדרשת שליטה בסיסית בשפה האנגלית או שפת האורח, רצון להכיר חברים חדשים, לייצג את ארצנו בכבוד, ולחוות חוויה בלתי נשכחת

מפגש הסברה למשפחות יתקיים בקרוב. המעוניינים להשתתף בו, צרו קשר

השורות של עמית

קשקשת

אני עדיין בלונדון ובין צילום תמונה לתמונה וחנות בגדים אחת לשנייה (לא אני, אשתי) חטפתי שפעת. זה לא מפריע לי להמשיך להסתובב ברחובות אבל זה בהחלט מפריע לי לנשום בצורה מקובלת. האמת היא שיש הרבה מה לראות ולצלם בלונדון אבל עם חום גבוה זה לא תענוג גדול כל כך. כשקר ואתה חולה ובכל אופן מסתובב ברחובות אז מדי פעם חייבים להיכנס לחנות כלבו או לבית קפה, ואז אתה שם לב לראשונה לקשקשת הבריטית. אני מעריץ מספר אחד של יכולת המיתוג הבריטית אבל השלטים והסיסמאות שלהם יוצאים לי לפעמים מכל החורים.
דוגמא: רוצה סנדוויץ'? אז בוא נספר לך באריכות אין אנחנו עושים אותו, כמה הוא טרי, בריא ואורגני ואין אנחנו מדליקים ומכבים את האורות, בוחרים ריהוט וממחזרים את הזבל. בחייכם כל מה שאני רוצה זה לאכול סנדוויץ' טעים, אין צורך בקורס באקולוגיה בשביל זה. ברור לי שיש אנשים שנכנסים בגלל כל הללו אבל הם בטח לא הרוב. מרקס אנד ספנסר יספרו לך גם כן כמה הם ידידותיים לסביבה או במקרה הכי גרוע כמה הם יהיו ידידותיים לסביבה וכל זה בעשרות שלטים ברחבי החנויות שלהם, אין שום דרך להתחמק מזה. הגדילו ועשו ב"ג'והן לואיס" ובמחלקת האלקטרוניקה המצ'וקמקת שלהם מספרים לכם כמה שהם דואגים לכם ובוחרים רק את המוצרים האיכותיים ביותר. כן בטח, בדיוק כמו כל שאר אלפי החנויות בלונדון. הבריטים מאוהבים בשפה שלהם עד כדי בחילה ומנסים למכור סנדוויץ', מחשב או סתם שמלה על ידי סאגה מרגשת וסוחטת דמעות.
אחת הפרסומות שהעלו לי את הסעיף הייתה תמונה של ילד הודי במפעל וכתובת "דרושה, ילדות". אז אני מעריך את מי שרוצה לדאוג לילדים בכל רחבי העולם אבל מן הסתם כדאי שיבין אחת ולתמיד שהילד בתמונה הוא מאלו שיאכלו בערב ארוחה ואולי אפילו חמה. בעוד שהאלטרנטיבה היא הרבה פחות משמחת. וביום שהארגונים הללו יצליחו להנציח את סדר היום שלהם בעולם השלישי מן הראוי שישלחו לשם מספיק כסף כדי לספק אלטרנטיבה או הרבה מאוד ארונות קבורה קטנים וצרים.
 

גניבת זהות

הבדיחה הגדולה ביותר בנוגע לזיוף הדרכונים בעלילות מבחוח עם דנידין בדובאי היא שדווקא האנגלים נכנסו להיסטריה. בלונדון רצה הופעה שהיא בעצם סיפורו האמיתי של קומיקאי בריטי (יהודי מווילש). לפני מספר שנים פנה בחור לחנות וביקש שינפיקו לו כרטיס חבר על שמו. היות והאנגלים לא מכירים בתעודות זהות, כל אחד יכול לבקש כל דבר על שם כל אחד. הדבר התגלגל ונוכל השתלט לחלוטין על שמו של הבחור ואמלל את חייו במשך שנתיים. בשלב כלשהו גיבורנו איתר את הזייפן (ניגרי, כמה מפתיע) והעביר את כל הפרטים למשטרה, שהמתינה חודשיים עד שעצרה אותו. זמן מה מאוחר יותר פנתה רשת טלוויזיה אל הקורבן בפרשה על מנת שינחה תכנית דוקומנטארית על הנושא. במהלך התכנית הוכיח הבחור עד כמה קל בבריטניה לגנוב זהות והוא אפילו הוציא רישיון נהיגה על שם... שר הפנים הבריטי. את הפעולה האחרונה הוא ביצע קבל עם העדה תוך דיווח לכל הרשויות, מה שלא מנע ממשטרת לונדון המבריקה לדפוק על דלתו יום אחד ולזמן אותו לחקירה אודות הוצאת רישיון נהיגה על שם שר הפנים. "מה חקירה, איזה חקירה, הרי זה אני, לא צריך לחקור". לא, אבל משטרת לונדון התעקשה לחקור. במהלך התביעה -ואכן הייתה תביעה- הגיעו הצדדים לפשרה בבית המשפט, והוחלט שהבחור יקבל אזהרה והעבירה תוכר כעבירת תנועה. אחרי הכל, כל הסיפור נעשה בפומבי כמעט. אלה שהמשטרה, למרות ההסדר ובניגוד לחוק, רשמה עבירה פלילית בתיקו. בימים אלו הוא תובע את משטרת לונדון ומריץ מופע סטנד-אפ מצליח על הנושא.
כדי שתבינו עד כמה פתאים האנגלים, במהלך התחקיר שלו לסרט הדוקומנטארי העמיד הבחור דוכן במרכז העיר, פיברק שם שלט: "הגן על עצמך בפני גניבת זהות" והחתים את העוברים והשבים תוך כדי שהוא מבקש מהם פרטים סופר אישיים, כמו מספר כרטיס אשראי, ביטוח סוציאלי (שזה בעצם מספר הזהות) ואנשים נתנו לו הכל בלי לשאול שאלות.
המצחיק הוא שכבר שנים שיש באנגליה ויכוח האם לאפשר תעודות זהות עם תמונה עליהן, והאידיוטים מתנגדים. הם לא מבינים שזו הדרך היחידה להגן על עצמם מפני גניבת זהות. היום הממלכה המאוחדת היא גן עדן לנוכלים. החוק פרוץ לכל דכפין, המשטרה עלובה וחסרת יכולת והאזרחים אהבלים. כל כך פשוט לגנוב זהות בבריטניה שאנשים חוששים לשים את שמם על תיבות הדואר!
 

אקולוגיה של הכיס

כולם מדברים על שמירת אנרגיה, אקולוגיה ומוצרים טבעיים עד כמה שאפשר, כולם מנסים למכור לכם את הטרנד העכשווי וכולם נוכלים. אל תבינו לא נכון, אני חושב שכדאי ורצוי לחסוך באנרגיה ושמוצרים המוגדרים כ"ביו" הם באמת בריאים יותר, אבל שימו לב מה קורה בשטח.
זוכרים את נורת הטונגסטן, נורת הליבון הישנה? זו שבכל אירופה יצאו במסע להכחידה ולשים במקומה את הפלואורסצנט המצ'וקמק, שנותן אור עלוב והרבה עבודה לאופטומטריסטים. מחירה של נורה כזו, שממשלות אירופה עודדו בצורה קיצונית עד כדי חקיקה, עלה פי 5 עד פי 13 מנורה רגילה. אבל אז התבררו כמה עובדות שלמעשה היו ידועות כבר זמן רב. ראשית, הנורות הללו אינן ולא היו אף פעם בריאות לעיניים. שנית, אין דבר יותר רחוק מהנורות הללו לשמירת איכות הסביבה שכן הן מכילות כספית שאי אפשר להיפטר ממנה. והכי גרוע שבעצם יש כבר נורות מתאימות נורות ה-LED הלבנות, חזקות יותר עם אורך חיים רב יותר וצורכות מעט מאוד אנרגיה.
אם כן, מדוע הושקעו כל כך הרבה כספים בדחיפת מוצר עלוב לשוק כשיש תחליף טוב ממנו? כי מדינות אירופה צברו סטוק מרשים שצריך היה להיפטר ממנו בדחיפות. איכות הסביבה? בתחת שלהם.
אני לא יודע כמה תאוצה תופס הטרנד של מוצרים אורגניים ומה שנקרא "BIO” בישראל. באירופה מנסים קשות לדחוף אותו. אבל מה, בעידן של משבר הצרכן לא ממש בודק אם תרנגולת X הסתובבה בהרים חופשייה והטילה ביצים מאושרות. העובדה שתבנית ביצים שמחות שכאלו עולה פי 2 ויותר מתבנית רגילה, מעצבנת אותו. הרי בינינו ההוצאות של אותו איכר לא גדלו בגלל שתרנגולותיו מסתובבות חופשיות, ואם גדלו אז בטח לא פי 2. וכנ"ל בעצם לכל מוצר אחר. אבל לממשלות יש אינטרס לדחוף את המוצרים הללו, הציבור לא יכול ולא רוצה לשלם את המחירים המוגזמים.
אם לממשלה כלשהי יש אינטרס לשפר את איכות חיי תושביה על ידי האבסתם באוכל סופר טבעי אז או שיממנו את זה או שיטרחו ויפקחו על המחירים. כל הנושא של שימור אנרגיה, אקולוגיה וכל השאר הפך להיות תעשייה בפני עצמה שמבט קל על ההיגיון הכלכלי שבה גורם לכל בר דעת להרים גבה באי אמון. ועוד לא אמרתי דבר על ההתחממות הגלובלית. אני לא מתווכח אם יש או אין התחממות גלובלית. כולם אומרים לי שזה עובדה שהקטבים נמסים. וואלה לא מתווכח גם עם זה, אבל אני יודע שבין ישראל שעובר עליה חורף קיצי במיוחד וברזיל שגם היא לוהטת, אירופה וארה"ב קופאות בצורה קיצונית וזה לא גל קור... זה כבר חורף שני קטלני במיוחד. הוויכוח שלי הוא עם המושג גלובלי. זה שהקטבים נמסים אומר רק דבר אחד: שבקטבים חם מהרגיל ושהקטבים מתחממים לא בהכרח כל כדור הארץ. אבל אני לא מדען, רק אדם פשוט מהשורה שרואה שכולם מנסים לרמות אותו ומנצלים את כל הטרנדים ה"ירוקים" הללו לחלוב עוד שקל/יורו/דולר בלי גילוי נאות, בלי הגיון והכי גרוע: בלי בושה. אז תנו לי סיבה אחת ללכת עם הזרם הזה.

גם השבוע אין סרטים, כי אני עדיין רחוק מהבית. אתכם הסליחה.

תגובה לשורות של עמית

אלופים

ליאור לבוש מדי צבא ירוקים. הוא אומר שלום לפני שעוזב את המשרד בנס ציונה ובאותה הזדמנות גם מראה לנו כובע קטן עם נוצה ירוקה. "זה למחר, סיינט פטריק'ס דיי".

משחר הילדות נוכח ילד ישראלי כמה טרחה וסבל גורמים חגי ישראל למשפחתו. סדר פסח הוא הפקה עתירת הוצאות ועבודת פרך, שבמהלכה מסורת להזכיר לרווקים עד כמה מצבם עגום. ל"ג בעומר מכניס ללחץ את קבלני הבניין, מכבי האש ומתנדבי מד"א. בחול המועד אתרי הנופש גדושים והעם תקוע בפקקים אינסופיים. חנוכה הוא חג של חטא קלוריות שאחריו מגיע הטיהור (משמן וריבה) במזון דל וזיעת עינויים אימונים. ואפילו בפורים מהולה השמחה בתחרויות מקוריות אכזריות, שבזעיר אנפין לא נופלות ממקבילותיהן העסקיות.
פעם הסבירו שיהודי חדש הוא היהודי הציוני לעומת הגלותי. יהודי עם טלית כחולה-לבנה ולא עוד שחורה-לבנה. אז מה עכשיו? האם זה עיתו של יהודי החדש-חדש? סופר-נובו-יהודי שלא מספיקות לו תוכנות הלגאסי ולא תוכנות ייעודיות/יהודיות, הוא חייב להצטרף למיינסטרים העולמי, להיות קוסמופוליטי ולאמץ חגי שתייה והילולה של עמים קולים הרבה יותר...
ראשית התווספו תוספות עדתיות, כמו למשל חג המימונה (הזדמנות יוצאת דופן לפוליטיקאים להשפיל את עצמם). הסיגד האתיופי נראה שייך לאותה משפחת חגים, אפילו שמעוגן בציווי מקראי... אבל עדיין לא נודע לנו על שום קומץ עובדי הייטק בהרצליה פיתוח, רעננה או עתידים שמתלהב לחגוג אותו.
לפני כמה שנים התחילו להופיע במעדניות ומרכולים שלא התיימרו להיות כשרים, קישוטי חג מולד. ההיצע גרם לביקוש, המצטרפים לעם בציון קיבלו לגיטימציה (והעם בציון נסחף) לציין את הולדתו של ישוע, הילד היהודי שהכי הרבה אנשים בעולם חוגגים לו יום הולדת וזוכרים את ברית המילה שלו ("הסילבסטר")... אחרי מותו. הכנסנו את סילבסטר הקדוש למסיבות, הכנסנו את וולנטיין הקדוש והשנה גם חוגגים בראש חוצות את יומו של פטריק הקדוש הנערץ על האיריים.
מעניין, את ימי התענית והחרטה של עמים אחרים לא קנינו. למה מה? יש משלנו די. יש מחלות תורשתיות המופיעות במשפחות יהודיות, רובצות עלינו קללות, יש עלינו הלעזות, אגדות אפלות, שנאה ואויבים.
אנחנו אלופים באימוץ חגים. האם זה יהפוך אותנו סוף סוף לילד מקובל בגנון האומות?

 

נביא בעירו

"האל יצר את האישה כי יש דברים שאי אפשר להאשים בהם את מזג האוויר או את הממשלה"

יברך האל הטוב את תנופת הבנייה, את יוזמת הבנייה ובשנה הבאה את ירושלים הבנויה. במרחק מאה מטר מחלון חדר השינה בונים בניין רב קומות. הקבלן מעסיק פועלים זרים וביניהם פועל אחד ספציפי שכל תפקידו להכות קצבית בפטיש על קרש למשך שעה ארוכה, החל מ-06:00 של ימי א' עד ה'. "זעקס אזייגער", היה אומר שכנינו ז"ל, ששום צליל צורם לא הפריע לו, ואפילו לא הזייגער (תרנגול) שהיה לנו פעם... ונגמר במרק בגלל הרגלו המגונה לקרוא בכל אשמורת.
הבניין נבנה מול העירייה, אבל ראו כי נגד מוסד זה לא נכתב כאן אפילו חצי מילת תלונה.

מספר פעמים בשנה מתקיימים ברחוב שלנו אירועי ספורט בשבת. צעדות, תחרויות ריצה/אופניים וכו' מוזנקות מרחבת העירי...(אופס!) לא משנה... ממרחק של כ-80 מטר מהמיטות החמימות. ההזנקות מתוזמנות בד"כ ל-08:00 או 08:30. אך עוד הרבה לפני כן כבר מתכנס צבא של עובדים מוניציפ...(לא חשוב, נו, עובדים חרוצים) להצבת מחסומים ודוכנים, לפנות מכוניות שחונות בשלוות השבת שלהן, לרשום משתתפים, להכריז במגה-פונים הכרזות לא מובנות... שמעוררות חשק לנהוג בכרוזים כמו באותו תרנגול של פעם. כן, כן, כמובן שהממוסד הציבורי המארגן רוצה בבריאותם של תושבי העיר ולא חוסך לשם כך מאמצים או שעות שינה.

לא ביום חול, לא בבוקר שבת. אז מתי נוכל לנמנם להנאתנו?
מזל שנשאר יום שישי בצהריים. יש! עיר פרובינציאלית עם לב של מושבה, דוגרת אידיוסינקרטית בשמש אביבית, בוודאי תכבד את מסורת השקט השכונתי בין 14:00 ל-16:00... נכון?
לא נכון. ב-15:00 מתחילים לתופף לנו בעור התוף קצבים אפריקאים עתיקים. צעירי חוג הקפוארה מוצאים מרץ וקלוריות לקראת ארוחת השבת הקרבה, במעגל מן הגיהינום שפועם ועובר את הכרית עמה כיסינו את הראש.
שלא תגיבו לנו "הזדקנתם", קוראים יקרים. הלא כי אפילו יאיר לפיד מחלק היום עצות חינוכיות להורים כאילו רשם אותן מורה מנשות השישים...

במגזין בלייזר (ינואר 2009) הופיע קטע של איציק שאשו לכבוד 100 השנים של תל אביב. הכותרת: "לכי תז... תל אביב". התוכן: אלף ואחת סיבות לשנוא את העיר העברית הראשונה... ולהישאר לחיות בה (תודה לליידי רייז). רבות הסיבות ברשימה המתאימות גם לערים עבריות אחרות, ואפילו לקטנות ולא מיוחדות שבהן.
בקנאה רבה למחבר -שלא סולח לחולדאי על תאוות הבצע- נפרדנו החודש מהזכות להתלונן בפומבי על כל מה שלא מוצא חן בעינינו ברשות המקומית... מהסיבה הפשוטה שאנו לא דוברים רעה על לקוחות. כן, נו, אחרי עשור שנים של דיבורים ללמפה, הגיע לרשות המקומית מנהל IT מבין עניין שרכש BOS והפך אותה ללקוח עבורנו.