ענק כחול

למרות שאנו, הצרכנים, לא מודעים לכך, המצעים האופטיים הולכים ומתפתחים בקצב המציב אותם לא הרבה מאחורי מקביליהם המגנטיים. מצעי המידע האופטיים הגדולים ביותר מסוגלים להציע נפח אחסון של עשירית הדיסקים הקשיחים הגדולים ביותר. אבל הפער הלך וגדל בשנים האחרונות, עם דיסקים של טרה בייט אחד ושניים.
לעומת זאת, הקבוצה האופטית נשארה תקועה על גבול ה-50GB של הבלו-ריי. חברת TDK מתכננת מהלך שיקדם יותר מאשר פי שש את נפח האחסון של הבלו-ריי, עד לגבול עליון של 320GB. צעד זה יכול סוף סוף להביא לנו דיסק אופטי שעליו נוכל לשפוך אימג' שלם לגיבוי הדיסק הקשיח שלנו.

עם טכנולוגיית ה-DVD הדו-שכבתית לא ניתן היה להגביר את כמות השכבות לאגירת מידע בשל אורך הגל של הלייזר (האדום) שהניע אותה. לא כך עם הלייזר הכחול.
אבל הסוד מאחורי הגברת הקיבולת לא נמצא באיכות חומר הגלם בשכבות האוגרות מידע או בקרן הצורבת והקוראת את המידע, אלא במספר השכבות בתקליטור. בעוד בבלו-ריי של 50GB קיימות שתי שכבות שעליהן ניתן לכתוב מידע, בתקליטורים החדשים תהינה לא פחות מ-10 שכבות כאלה. לשם כתיבה בשכבות העמוקות יותר, ה- High Density BluRay לא ידרוש קרן לייזר חזקה יותר, אלא שיפורים (שבוצעו) בשקיפות המעטפת החיצונית, אשר תאפשר מעבר של כ-99% מכמות האור.
לטענת היצרן, הטכנולוגיה בשלה ומוכנה לצאת לשוק, אבל עדיין לא נשמע אם ציוד הקריאה הקיים יתאים למצע החדש.

אז מה יהיה לנו?: תקליטור בן 10 שכבות, שניתן לצרוב ולקרוא באמצעות לייזר מוליך למחצה כחול-סגול, עם תְּנוּדָת אורך גל של 405nm ועדשה עם פתיחה של 0.85nm. הסנדוויץ' כולו, עשוי שכבות צריבה ושכבת סַגְסֹגֶת של נחושת וצורן, מצופה מבחוץ בשכבה קשיחה להגנה מפני שריטות.
יותר מהר ממה שנדמה לנו, יישאר ה-DVD מאחור. בעוד שנה אולי אפילו נזכה לראות כונני בלו ריי במחשבים האישיים שנמכרים בחנויות.
 

ג'יבריש

דותן כהן, סטודנט בטכניון ואב לשתיים, הגה, בנה, מתחזק ומפתח אתר בו תוכלו לסדר לעצמכם מלל משובש. האתר www.gibberish.co.il פשוט מאפשר לתרגם ג'יבריש לעברית. הרעיון נולד מכמות הג'יבריש שהגיע לדותן בדוא"ל של הטכניון. ממשק המקוון של הדוא"ל מקודד לאנגלית בלבד.
בפיירפוקס, אומר דותן, יש תוסף שמאפשר שינוי קידוד הדף לפני ששולחים דוא"ל, אבל מעטים יודעים על קיומו.
האתר בנוי על תוכנות קוד פתוח (PHP, לינוקס) ופתוח לשימוש כל דורש, בגישה נדיבה של החזרת טובה ליקום. ייתכן ובעתיד תראו בו פרסומות שתעזורנה להפחית את עלויות התחזוקה.
השיפורים בג'יבריש מתמשכים, אבל רוב השינויים הם מאחורי הקלעים. מנוע ההמרה משתפר לעתים קרובות, וכרגע נמצאות בהכנה טבלאות המרה של ערבית ורוסית בנוסף לעברית. הצעות מהמשתמשים מתקבלות בברכה. למעשה, הרבה מהן כבר הושמו. ניכר כי העיצוב סובל מעט לטובת ההשקעה המרובה בתוספות תפקודיות, אבל כשתקועים עם ג'יבריש וזקוקים לעזרה, זה לא ממש חשוב.

פ.ג.

שבט לי דיסק

אחת המטלות הנופלות על מנהל הרשת או על המשתמש שמבין עניין, היא העתקת דיסק הכולל מערכת הפעלה והמידע, לדיסק אחר. ההעתקה יכולה להיות נחוצה ממגוון סיבות, והסיבה העיקרית היא שמירת עותק זהה למקרה של כשל בדיסק המקור.
שיבוט - cloning - הוא תהליך באמצעותו יוצרים עותקים רבים וזהים למקור. מקור המונח ביוונית (κλών - גזע, ענף), וקשור לתהליך של רבייה א-מינית, בדרך כלל מלאכותי, בו נוצרים צמחים מענפים או חלקי גזע של צמח אחר.
כאמור תהליך שיבוט הדיסקים נפוץ לצרכי גיבוי וניתן לעשותו באמצעות תוכנות מסחריות. שימוש נוסף לשיבוט הוא ליצור דיסק בו קיימת התקנה מסוימת של מערכת הפעלה, על הגדרותיה השונות, אותה אנו חפצים לשכפל למען החיסכון בזמן, בטרחה וכדי להבטיח זהות מלאה ולמנוע שגיאות.
אבל, שימו לב, אם כבר נחליף את הדיסק בחדש, סביר שנבחר דיסק מודרני, מהיר וגדול יותר. והיות וניתן לחבר מספר דיסקים קשיחים למערכת מחשב, הגיוני שאת הדיסק החדש והמהיר נייעד למערכת ההפעלה מכיוון שהוא יכול לשפר את ביצועי המערכת. הבעיה עם מ.ע. ווינדווס (למשל XP) היא שלא ניתן להעתיק (copy) אותה מדיסק ישן לחדש. יש בה קבצים חיוניים שלא יעברו לדיסק החדש בדרך של ההעתקה הרגילה. אפשר תמיד, כמובן, להתקין את המערכת ההפעלה מחדש על הדיסק החדש, אך זה יאלץ אותנו להגדיר מחדש את כל הקונפיגורציות האישיות ולהתקין את כל היישומים שהיו לנו בישן.
בהעתקה, ללא אותם קבצים חיוניים מתוך ה-registry (מקום בו WinXP שומרת מידע שנדרש להרצת תוכנות שמתקינים) אותם יישומים שנתקין פשוט לא יעבדו.
ולכן, אנו נדרשים לשבט את הדיסק הקיים, להשתמש בתוכנה שתיצור בבואה זהה ומלאה של תוכן הדיסק הישן, הכולל את מערכת ההפעלה כפי שהיא. עם סיום התהליך, פשוט מחליפים את הדיסקים, מחברים את הדיסק החדש במקום הישן, ועל פניו לא יהיה שום הבדל. פרט אולי, ליותר מקום פנוי אם השתמשתם בדיסק גדול יותר.

באותה שיטה נשתמש במקרה וקנינו מחשב חדש ונרצה להמשיך ולשמור על הסביבה הנוחה והאהובה לנו, על מנת להעביר את מערכת ההפעלה למחשב החדש שמגיע עם קונפיגורציה  שונה. למשל, בשדרוג המחשב מפנטיום III לפנטיום IV.

עוד מצב בו שיבוט הדיסק עם מערכת ההפעלה יכול להועיל, הוא במקרה הצורך ב "repair installation". אם נקבל מסרים ממערכת הפעלה על registry משובש או תקלות מערכת הפעלה ללא מוצא אלא פרמוט הדיסק, מאוד נחמד שיהיה לנו בצד שיבוט של הדיסק להתקנה מחדש.

כאמור, לצורך השיבוט נשתמש בתוכנה שתיצור עותק מדויק, אחד על אחד של הדיסק הקשיח אל דיסק אחר. התהליך אינו כרוך בהעתקת קבצים כפי שהם, אלא ביצירת קובץ image (בבואה) של תוכן הדיסק, אותו ניתן להעתיק אל דיסק אחר או לשמור במקום אחר.
יש תוכנות שיבוט המאפשרות לשמור את קובץ בבואת הדיסק, ה-image,  על גבי מצעי מידע שונים, כגון טייפ מגנטי, תקליטור אופטי (במידה והנפח מאפשר) או במיקום מרכזי על גבי שרת על מנת לשבט אותו מספר פעמים באמצעות הרשת הארגונית. תוכנות השיבוט הקונבנציונאליות מותחלות מתקליטורים ומופעלות מחוץ לתחום מערכת ההפעלה. זאת, מפני שמערכת ההפעלה מגבילה את הגישה לדיסק הקשיח - מאפיין המקשה על השיבוט הישיר.
בשבוע הבא נבחן כמה מוצרי שיבוט ונבדוק כיצד ניתן לשפר את התהליך והתוצאות.
 

מה חדש

תקופות האשימו אותנו ב"כנות יתר". האם יש דבר כזה?
החדשנות הטכנולוגית המועטה בשוק הגיבויים מאלץ את יצרני תוכנות הגיבוי לנסח כל פעם מחדש את תכונות מרכולתם, בדרכים שונות, על מנת לחדש את עניין הלקוחות. בסופו של דבר זו אותה סחורה מיושנת, אבל מונחים חדשים נכנסים דרך פיהם של המשווקים לאוזניהם של מנהלי הרשתות והגיבויים.
למרות שלאורך השנים אנו עושים מאמצים אמיתיים להוסיף יכולות חדישות ולהמציא פתרונות לבעיות שכל תקופה מולידה, מפיצי הפתרונות של צ'יף ביקשו ליישר קו עם הדרישות הסמנטיות של 2009. להלן לעיונכם שני היבטים לשירותי BOS המסוגלים לחסוך כסף, זמן, ומידע ארגוני יקר.
אגב, את היכולות הבאות גם מציגים מנהלי ה-IT אשר עובדים זה מכבר עם BOS כהצדקה תקציבית לשדרוג המערכת
 

I. הגנה על מידע קריטי למנהלים - Executive Data Protection:

1. כאשר המחשב הנייד מחובר לרשת הארגונית

• מערכת BOS המרכזית שומרת תמונת מצב לכל מסמך ברשת כל מספר דקות ללא הגבלת מספר גרסאות.

• שמירת תמונת דיסק המעדכנת שינויים בלבד בעותק שמור של הדיסק מהמחשב הנייד.

• לעותק השמור ניתן לבצע פעולות קריאה, כתיבה, חיפוש וירוסים ויצירת דיסק חלופי זהה למקור.

• מערכת גיבוי הדואר שומרת כל הודעת דואר או פגישה זמינה לעיון מיידי כאשר שרת הדואר אינו מתפקד.

• ניתן להחזיר יומן פגישות לשימוש מיידי בתוך פחות מדקה אחת.

• שמירת תמונת קובץ המעדכנת שינויים בלבד בעותק שמור של הקובץ מהמחשב הנייד.

2. כאשר המחשב הנייד נמצא מחוץ למשרד

• מערכת BOS המקומית שומרת תמונת מצב לכל מסמך במחשב הנייד כל מספר דקות ללא הגבלת מספר גרסאות.

• המשתמש יכול לבצע שחזור עצמי לכל גרסת מסמך רצויה, בקלות, במהירות וללא הכשרה מקצועית.

• מערכת שמירת תמונת מצב המקומית מעדכנת שינויים בלבד מדיסק המערכת לדיסק חלופי.

• המשתמש יכול להתקין את הדיסק החלופי במחשב הנייד ובתוך מספר דקות לחזור לעבודה מלאה.

• מערכת גיבוי הדואר המקומית שומרת כל הודעת דואר או פגישה זמינה לעיון מיידי כאשר מסד הנתונים ניזוק.

• ניתן ליצור מחדש את מסד הנתונים המקורי (PST) בתוך מספר דקות.

II. הגנה ארגונית רחבת היקף - Multi Resource Snapshots:

1. הגנה על קבצים

• שמירת תמונת מצב לכל קובץ מכל מחשב ברשת ומכל מערכת הפעלה ללא התקנת תוכנת קצה.

• שמירת תמונת קובץ לכל קובץ ברשת ועדכון השינויים בלבד ללא התקנת תוכנת קצה.

• החזרת משתמשים לעבודה מיידית על כל מסמך ללא תהליך שחזור.

• שמירת העתקים מרוחקים לקבצים גדולים ועדכונם בתעבורת רשת מינימאלית.

2. הגנה על מערכות הפעלה

• שמירת תמונת דיסק לכל מערכות Windows ברשת ועדכון השינויים בלבד ללא התקנת תוכנת קצה.

• החזרת שרתים לפעולה מיידית באמצעות הפעלת תמונת הדיסק כשרת וירטואלי.

3. הגנה על דואר אלקטרוני

• שמירת תמונת מצב הדואר האלקטרוני ללא התקנת תוכנת קצה.

• השבת דואר אלקטרוני וכל אובייקט אחר מתוכנת הדואר לשימוש מיידי כאשר שרת הדואר אינו פעיל.

4. בקרה מרכזית על פעילות מערכות BOS הפזורות באתרי הארגון.

יש שאלות? דרישות נוספות? רוצים לדעת אם זה מתאים לכם? צרו קשר עמנו

ג'ף מי?

חנונים מצ'יף יצאו בסוף השבוע האחרון, לשחק במשחקים האהובים עליהם ואולי אפילו לתרגל מיומנויות חברתיות בסביבה בטוחה ולא מאיימת של דומיהם.
הם חזרו עייפים אך מרוצים; עם אצבעות דביקות, קצת כוויות מדבק חם וסוללה שהתפוצצה, חולצות וכובעי קייטנה שמומנו ע"י קרנות הון סיכון המעודדות רעיונות טכנולוגים משוגעים.
איך היה ב-Geekcon2009?

עבודתו עם הגב לקהל... ולא הבנו כלום.
מה בניתם?

-תחנת רוח קטנה, מבוססת חומרים ממוחזרים: דיסק קשיח, כוסות חד פעמיות, בקבוק פלסטיק וגומייה משרדית. כוח הרוח מסובב את ה"כנפיים" המורכבים על פלטות הדיסק, הפלטות מסתובבות יחד עמן ומניעות את מנוע הדיסק, שיוצר חשמל אשר מדליק נורת לד. השנה, זה אפילו עבד!
חברים ותיקים?
-היו ונהנו מאוד. אהבנו את הפרויקטים שלהם, פרגון רבתי.
חברים חדשים?
-בדיוק לידנו עבד בחור נחמד שבאמת יש לו בחיים מפעל לתחנות רוח. הוא עזר לנו בהמלצות.
יוסי ורדי?
-אין בלי.
פגשתם את ג'ף פולוור?
-ג'ף מי?
 

ידע, מידע, ארגון

על הארגון ומערכות המידע

היום מערכות המידע חיוניות בכל ארגון. בעיקר, לתפעול המכונה הארגונית, אבל ברוב הארגונים קשה לומר שמערך טכנולוגיות המידע ממלא תפקיד אסטרטגי.
טוני אסרו אומר שמיקוד מערכות המידע נמצא בהצטיינות אופרטיבית, אבטחת המידע והמערכות ותפקוד תקין של היישומים. אבל כל ארגון מסחרי מתמקד בייצור רווחים, וכל דבר המסייע בהגדלת הרווחים הוא אסטרטגי יותר. מאידך אם תחום מסוים רק צורך משאבים, הוא אסטרטגי הרבה פחות, אם בכלל.
הנטייה הבולטת ביותר במערכי המידע היא צמצום עלויות, צוותי IT עסוקים כל הזמן בכך. אבל צמצום עלויות הוא רק צד אחד, הצד האפל של יצירת רווחים. במצב של כלכלה משגשגת מערכי המידע נכנסים להוצאות יתר מפני שכאשר עלות המימון נמוכה, עלות הסיכון גדולה ממחיר ההון.
ואילו בכלכלה קלוקלת מחיר ההון שווה למחיר הסיכון. כלומר, כאשר הרווח והגדילה מוטלים בספק, חשוב לצמצם הוצאות כדי שהעסק יכול להמשיך לסחוב.
אבל, יש מקרים בהם עסקים ומערכות מידע צמודים יותר, כמו כאשר מדובר בהתאמה לדרישות החקיקה (compliance) או בגילוי מסמכים אלקטרוניים.
רוב בעלי חשבונות דואל, למשל, רואים את הדואר האלקטרוני כאמצעי תקשורת (היום) כמעט מובן מאליו, אבל כידוע הוא גם מקור לראיות משפטיות. ומידע תאגידי או היעדרותו יכולים להגיע למצב של נזק בקנה מידה אסטרונומי לארגון. שלא לדבר על פגיעה בתדמית החברה, או מוצריה, אובדן לקוחות, שותפים ועובדים. לא מספיק שהמידע יימצא, חשוב שנוכל לגשת ולהמציא אותו בצורה הנדרשת ובמסגרת זמן ריאלית.
 

מידע ואינפורמציה שימושית

יש לנו מידע רב באחסון. האם זה גם אומר שיש לנו טונות של אינפורמציה?
מערכות אחסון מאחסנות מידע, אמורות להגן עליה ולאפשר נגישות למשתמשים וליישומים. אבל מערכות האחסון לא הופכות את הנתונים לאינפורמציה שימושית שתסייע לארגון להגדיל רווחים. ואם תחשבו שמערכות NAS ו- CRM העושות שימוש באינפורמציה, אבל בגדול, ברוב הארגונים, לא הגיעו למצב אידיאלי של הרמוניה בין תשתיות אחסון ותשתיות אינפורמציה ללא שסע מסוים ביניהן. הסיבה לכך היא שמי שצריך לנצל את האינפורמציה הן האפליקציות. המידע טמון במערכות האחסון, אבל האפליקציות הן שמשתמשות בו. האפליקציות רבות ומגוונות, כל אחת מהן הופכת את המידע לאינפורמציה בפורמט משלה וכאן נגמרו יחסי הגומלין בין פיסות המידע השונות שהיו אחת לצד השנייה באחסון - אין מאגר אחד של אינפורמציה שימושית. האינפורמציה ארוזה במעטפות שונות ולא ניתן לאגד אותה ל"מוח" אחד כוללני.
האפליקציות המועילות ביותר הן אלו המציעות היבט אוניברסאלי לכל המידע הקיים במערכות הארגון, החברה. אותם יישומים אוטופיים יספקו למשתמשים נגישות לאינפורמציה ללא קשר עם היישום שיצר אותו. ויהיו בו גם כלים לניתוח ולהצלבה של אינפורמציה ולמה לא, גם כלים לשימוש חוזר בנתונים. דוגמא לאפליקציה מסוג זה הוא למשל, מנוע חיפוש פנים ארגוני.
 

על הידע (הזיכרון הארגוני הקצר)

תופעה: ישראלים שעבדו בחברות או ארגונים בשוק המקומי הוחלפו, פוטרו, התפטרו, לא משנה... חלקם מלאו את תפקידיהם נאמנה. היו חרוצים, ישרים, אמינים, והפגינו שאר מעלות טובות. והשאירו רושם טוב, חיובי, אפילו מצוין בייצוג מעבידיהם מול לקוחות, ספקים, עמיתים, שותפים עסקיים. הם זכורים לטובה. לעומת זאת - מה לעשות - לא כולם כאלה ולא נרבה בתיאוריים שליליים. כתוצאה מהפסקת עבודתם בארץ אותם אנשים "נעלמים" למספר שנים, אפילו עשור או יותר. עוברים לחו"ל, או מתקבלים למשרות עלומות בהן אין להם מגע עסקי עם הציבור. שמם לא עולה עוד בתקשורת, ברשתות החברתיות-עסקיות.
בינתיים, מי שעבד מולם בחברות הלקוח / השותפים / הספקים וכו', מתחלפים. הניידות בתחום ה-IT גבוהה, וזה לא סוד.
או אז יום אחד אנו מקבלים אותם חזרה. בתחום אחר, בתפקיד אחר. אבל, מי זוכר?
בקורות החיים המוצגות ברשתות החברתיות/עסקיות אין זכר למשרה דרכה הכרנו אותם פעם, אבל השם אותו שם. בתמונה, אותו פרצוף. הם מציגים את עצמם כבעלי רקורד מפואר בחו"ל, אשר ברוב המקרים די קשה לאמת.
לכל אחד זכות להתחלה חדשה. ישראל מברכת על שובם של בניה היורדים, אפילו מעניקה להם הטבות של תושב חוזר. המדינה היא כמו אמא גדולה וטובת לב, סולחת, שוכחת. וגם הגופים העסקיים שוכחים -חלילה לא בגלל טוב ליבם של מוביליהם. פשוט בגלל שהזיכרון הארגוני חי כל עוד האנשים נשארים. במסדי הנתונים של אנשי קשר אין מקום לניסיון האישי. אין "רשימות שחורות" של נוכלים, שקרנים, מבטיחי הבטחות שווא, אוחזי עיניים, שרלטנים.
עד כמה שמערכות CRM ודומיהן ישתכללו, אין עדיין תחליף לאותו "דרקון", טיפוס ותיק המטפל בתחומו כבר עשרות השנים ועוד זוכר כל אירוע ותקרית, במיוחד את אלו שלא היו לרוחו.
הידע הוא הנכס החשוב ביותר בארגון. כספקי פתרונות מחשוב יפה לנו להכריז שסכום הידע שווה לסכום המידע הממוחשב. אבל זה לא תמיד מתקיים, כי הגורם האנושי משלים את המחשוב, לעיתים מכשיל את המחשוב, לעיתים מחליף את המחשוב, ובמקרים אידיאליים יודע למטב את את המחשוב לטובת הארגון.
 

ננו-כיול

מבלי לפגוע בתושבי העמק, תהינו אם כשמסתכלים על עפולה מהירח היא נראית... בגודל החור שעל קצה ה"סרגל" החדש של מכון התקנים והטכנולוגיה האמריקני (NIST). ואחרי בדיחה לא מוצלחת זו, נפסיק לקרוא לזה "סרגל", למרות שהוא בהחלט מכשיר מדידה. אז חייבים להודות שההתקן בו מדובר קובע שיא. הוא נועד לשמש קנה המידה המסחרי המדויק ביותר בעולם הננוטכנולוגיה, ומהווה תקן לכיול ומדידה לשבירת קרני-X מתחת למה שמסוגל למדוד ה-femtometer: כלומר 0.000000000000001 מטר, כגודל של ניטרון אחד.
ה"סרגל" לובש צורה של שבב סיליקון דק ורב שכבתי, בגודל 25x25 מילימטר. כל יחידה עוברת בדיקה ואישור המכון למרחב ולזוויות של שכבות קריסטלי האטומים של הסיליקון.
שבירת קרני ה-X מופעלת על ידי שליחת הקרניים דרך גביש, שיכול להיות כל דבר, החל מ-wafer המשמש לייצור שבבים ועד לדוגמה מגובשת של חלבון בלתי נודע. או אז בודקים את הדוגמאות, את הדפוסים שנוצרים כאשר הקרניים נשברות בגביש. המרחק, הזוויות, ועוצמת קווי הדפוסים מתפרשות על ידי המומחים ומסמנים את המיקום היחסי של האטומים בגביש כמו גם את איכות הגביש, טבעם של הקשרים הכימיים בתוכו, ועוד.
זו אחת הטכניקות הנפוצות במדעי והנדסת החומרים. דיוק השיטה יכולה לקבוע את עובי ומבנה הגבישים, את  המתח הפנימי ואת הכיוון של שכבות דקות במיוחד בהן משתמשים בהתקני מוליכים למחצה וננוטכנולוגיות.
כלי הכיול החדש מספק לקריסטלוגרפים דוגמא בעלת תכונות ידועות היטב, לכיול הכלים המדויקים שלהם. בנייתו התאפשרה על ידי פיתוח diffractometer בעל קרן אור מקבילה ייחודית, שבאמצעותה ניתן להשוות את המדידות לתקנים הבינלאומיים וגם נחשבת למכשיר המדויק ביותר מסוגו בעולם למדידת זוויות. הוא יכול למדוד ברזולוציה של 1/3600 המעלה. ובמונחי יום יום, הוא מסוגל למדוד את הזווית שיוצר קוטר של מטבע רבע דולר (24.26 מילימטר) כאשר מסתכלים עליו ממרחק שני מייל (3.218688 קמ')
על פי ערכי שלד הגבישים הנחשבים בתקן SRM2000 (רווח,שיפוע ואוֹרְיֶנְטַצְיָה), ניתן לאבחין יחידות סיליקון, ולכן החומר החדש מספק ייחוס אבסולוט לכיולים בדיוק גבוה
 

השורות של עמית

בעיות שפה

PayPal ו-ebay שייכים לאותה חברה ולשניהם יש בעיה קריטית בשפה. ניתן היה לשער כי אחרי כל כך הרבה שנים וסביר להניח מיליוני תלונות, הם יצליחו להתגבר על כך. אבל לא, אין סיכוי.
אם אני רוצה לבנות דף תשלומים ב-PayPal אני יכול לבחור את המדינה צרפת ואת השפה אנגלית, זה לא אומר שהטופס באמת יצא כך. נכון שהשפה תשתנה אם המשתמש יבחר במדינה הנכונה אבל גם כאן יש בעיה. אני חי בצרפת, רוצה לקרוא אנגלית ומקבל צרפתית. אבל אם אני בונה דף תשלומים אני מקבל אותו בשפת בסיס צרפתית וכמה אמריקאים יבינו ש-"pays" זו מדינה וכדי לקבל אנגלית צריך להחליף את שם המדינה. ואם הם כמוני? דוברי אנגלית וחיים במדינה בה השפה אחרת? בחיפוש מחוץ ל- PayPal אכן מצאתי שיש להוסיף שתי שורות קוד כדי שדף ברירת המחדל יהיה באנגלית.
ב-ebay הבעיה עוד יותר מוזרה כי שם אני לא יכול לקבל כלום חוץ מצרפתית.
מה עושים? פונים לתמיכה. אבל, בגלל שמקומי בצרפת בקשת התמיכה שאומרתI want English, חוזרת אלי בצרפתית בנוסח הבא: “מצטערים בקשת התמיכה שלך בשפה שאנחנו לא מבינים".
אם זה לא מספיק, אז לחשבון ב-ebay יש אפשרות לשלם להם באמצעות PayPal אבל דווקא הם, שהם גם הבעלים של PayPal, דורשים אישור טלפוני לחשבון ה-PayPal שייך לי. אבל בגלל שאני בצרפת שיחת הטלפון מגיעה, איך לא... בצרפתית. אני אפילו לא מדבר על העובדה שבגלל ליקוי השמיעה אני לא יכול לשמוע שום שפה בטלפון.
Myspace גם כן מתעקשים לתחוב לי את הצרפתית עמוק לגרון ולא חשוב כמה פעמים אני משנה את ההגדרות, אני תמיד מקבל ממשק צרפתי. ואלו לא היחידים.
הבעיה היא שכולם מנסים להיות סופר-חכמים והתוצאה היא סופר מטופשת. למה לקשר את המדינה לשפה באופן אוטומטי? יש כאלו שעושים זאת תוך בדיקת שפת מערכת ההפעלה, וזה אפילו עוד יותר גרוע. למה לא לתת לי לבחור מדינה ושפה ולשמור את הנתונים הללו, במקום לנסות לחסוך לי אנרגיה, דבר שרק גורם לי להוציא יותר אנרגיה?
 

עיבוד תמונה

העיסוק המסיבי שלי בעיבוד תמונה דורש תכנה מתאימה. אני אישית מסרב בכל תוקף לשלם על תוכנות, אבל גם מסרב להשתמש בעותקים בלתי חוקיים (אל תדאגו אני לא כזה מלאך...)
יש הרבה אופציות ואחת הטובות שבהן היא ה- paint.net. נכון היא עובדת בסביבת .NET אבל הרי לכל אחד יש היום כזו שרצה על המחשב שלו. היא מתמודדת עם רזולוציות ענקיות ושימשה לי לתפירה מדויקת של תמונות שהסתכמו ברוחב של 6,000 פיקסלים ויותר. יש לה סט פילטרים בסיסי אבל... מספיק מפתחים פיתחו אוסף לא קטן של פילטרים נלווים, תוכלו למצוא בפורום שלה: רק להוריד ולהעתיק את קבצי ה-DLL לספריית האפקטים. התוכנה היא כמובן חינם, הרי זה כל העניין.היא גם פשוטה למדי לתפעול ועבודה. תוכלו להוריד אותה בכתובת הבאה:  http://paint.net
 

שמישהו יסביר לי בבקשה

חוקים רבים צצים כיום בכל מיני מדינות העולם המערבי, למניעת שיתוף קבצים לא חוקי. אף אחד עד היום לא הצליח להסביר לי כיצד מישהו רוצה לבצע זאת בכלל. ולהלן הבעיה:
המטרה להגבלה הן תכנות הפיר-טו-פיר, אבל גם הסקייפ וכל תכנות המסנג'ר משתמשות באותה טכנולוגיה ואפילו באותם פורטים. ואל תגידו לי שאפשר לדעת מה חוקי ומה לא לפי כמות הנתונים, כי שיחת וידאו פירושה מסת תעבורה גדולה מאוד ואני לפעמים מחזיק תקשורת וידאו פתוחה במשך 5 שעות רצוף. אז איך מישהו רוצה להחליט משהו -או קי ונניח לצורך הוויכוח שהם אכן יכולים לאתר שימוש באתרי Torrent שהוא זה לכשעצמו איננו עניין לא חוקי. אין שום מניעה שלא אחלוק קבצים ששייכים לי או שניתן לחלוק אותם באופן חוקי. אז איך ניתן לדעת. מעבר לכך שירים ואפילו אלבומים שלמים הם לא מסה כל כך גדולה של נתונים שניתן להבחין בה. קובץ MP3 נע בין 3-6 מגה ותמונה של 10 מגה פיקסלים (מצלמה סטנדרטית היום) שוקלת בסביבות ה-4 מגה, שלא לדבר על תכנות שנעות מ-1 מגה ועד 260 מגה.
המעניין הוא שגם בצרפת גם באנגליה וגם באיטליה איש לא העלה את השאלה הטכנית. כי התשובה ברורה, אין דרך לעקוב אחרי הורדות פיראטיות מבלי לשים במעקב מתמיד את כל משתמשי האינטרנט... וזה כבר לא חוקי לחלוטין. אבל אל תיקחו אותי כמובן מאליו אם למישהו יש תשובה טובה יותר אשמח לשמוע.
 

הדואר

כבר כתבתי פעם שהדואר בצרפת נראה בדיוק כמו זה בישראל, לונדון או ניו יורק. שבע מאות קופות לא פעילות, שני עובדים ותור של 500 איש. אבל לא סיפרתי לכם למה אני מאוהב בסוכנויות הדואר הצרפתיות. להתעסק עם פקיד צרפתי זה קוץ בתחת, שאלות על שאלות על שאלות וכשאתה כבר בטוח שהכל ברור, צצה שאלה חדשה...
מעבר לכך העמידה בתור מעצבנת בפני עצמה. בסוכנויות הדואר בצרפת יש מכונת פלאים שאמנם קשה להאמין אבל, חוסכת זמן ומריטת עצבים. רוצה לשלוח חבילה שים על המשקל, לחץ על הכפתור (יש תפריט גם באנגלית) תכניס כמה מטבעות, או כרטיס אשראי והופ יוצא בול, הדבק ועוף משם. הבעיה היא שגם לא מעט סבתות מתות על המכונה הזו וסבתא שעובדת על מכונה שכזו יכולה בשקט לעמוד בתור... זה ייקח בערך אותו זמן, אבל לא! הן מתעקשות, אז צריך למרפק אותן, ולא נעים למרפק סבתא.
חוץ מזה מירפוק של סבתא צרפתייה עלול להשיג תוצאות לא רצויות, תלוי במוצאה: אם היא ממוצא צרפתי אוריגינל המירפוק עלול להתפרש כחיזור והצרפתיות לא מכירות במושג הבדלי גיל. ואם היא ממוצא צפון אפריקאי... עדיף היה לעמוד בתור ולא להתעסק עם סבתות על מכונות מתוחכמות.
 

חשיבה לטווח ארוך?

הממונה על הביטוח במשרד האוצר הוא הפקידון התורן המתעקש על ביטוח חובה אסטרונומי לבעלי רכבים דו גלגליים. כמובן שהוא מכסה את התחת של חברות הביטוח ודואג לרווחתן... והפלא ופלא הוא גם פורש מתפקידו עוד מספר חודשים. אבל זה מצב סטנדרטי ב"קומבינלנד".
מה שלא כל כך סטנדרטי הוא שבכל העולם נלחמים להוריד את הנהגים מרכבים בני ארבעה גלגלים לרכב דו גלגלי ולתחבורה הציבורית בישראל זה הפוך. מדינה שנאנקת תחת עומס אדיר על הכבישים כשלבנות עוד אי אפשר, שעריה מפוצצות ללא חניה וללא אלטרנטיבה נראית לעיין לחניה. במדינה בה לבנות רכבת קלה - סליחה, לעבור את המערכת המשפטית של החוזים לרכבת הקלה, לוקח 10 שנים. מדינה שאיננה תעשייתית יותר מדי אבל יש בה זיהום אוויר מטורף, שנובע בעיקר מכלי הרכב הרבים ביחס לשטח ולאוכלוסיה, דווקא שם ניתנה הסמכות לשנות סדרי עולם לאידיוט, שרוצה להבטיח את מקום העבודה הבא שלו.
 

סרטים יש כרגיל ב-http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

תגובה לשורות של עמית

רק בנס ציונה

רק בנס ציונה תמצאו, בתור לקופת הסופר, מי שיעשיר אתכם במידע רלוונטי מהסוג: "נשיא מדגסקר הוא בן 35 ואוכל את פרס בלי מלח, כי הוא היה די.ג'יי לפני שהיה נשיא"

רק בנס ציונה (או אולי לא רק) לא נראה לאנשים מוזר ש-11 מתוך 13 פרסי נובל ניתנו ב-2009 לאמריקאים. "מה שחשוב זה כמה יהודים מתוכם".

רק לנס ציונה מתקשר עובד רפא"ל מפונק וטוען שנס ציונה "נמצאת רחוק".

רק בנס ציונה: 10:30 בבוקר יום עסקים השבוע, תנועה ערה של לקוחות זורמת פנימה והחוצה בסניף בנק ב"עיר עם לב של מושבה" (מספר הסניף שמור במערכת). הבנק מצא דרך מקורית להתייעל.
איש הביטחון יושב במדרכה לצד הכניסה, על כיסאו הגבוה ומשעין מרפקים על שולחן קטן - גבוה גם הוא. בקצה השולחן נח לו בעצלתיים גלאי המתכות. ביד אחד מחזיק השומר עט. היד השנייה נשענת על ערימה לא קטנה של המחאות שהופקדו בסניף. העובד החרוץ בודק פרטנית את הצ'קים ומסמן כל אחד ברשימה שהודפסה עבורו. רוח שובבה מנסה להעיף את הצ'ק העליון בכל הזדמנות אפשרית, אך השומר מרוכז ומחזיר אותו למקום.
התייעצות עם העומדים בטור לכספומט מגלה שהתופעה ידועה. האם גם אצלכם?

רק בנס ציונה המבקרים בספריה, מוצאים את עצמם משתיקים את הספרנית