אבד דיסק

עוד דיסק קשיח אבד. המוצא הישר מתבקש להחזיר אותו למשרד ההגנה הבריטי, או לחברת EDS שמידיה נשמט הפריט, בהיותה ספקית IT ראשית של אותו משרד.
החל מה-BBC ועד לאחרון הבלוגרים, לכולם היה מה לכתוב על המקרה. מאות מקרים דומים נרשמים בעולם כל חודש, אבל הפעם הדיסק הקשיח הכיל שמות ופרטים אישיים -מספרי דרכון, בי"ל, חשבונות בנק, פרטי קרובים וכו'- של לא פחות ממיליון שבע מאות עובדים של כוחות הביטחון בממלכה המאוחדת (אולי אפילו אלא של הסוכן 007 היו שם...)
כמו שקורה תמיד, בדיוק כאשר צריכים את החומר מגלים שמשהו חסר. בבוקר יום רביעי ה-8 באוגוסט עמדה להתרחש ביקורת על ידי EDS באתרה המאובטח בשם Hook, השוכן בעיירה הציורית Basingstoke, כ-73 קמ' מערבה ללונדון.
אותה ביקורת נדרשה מספקית שירותי המחשוב על פי דו"ח משרד הממשלה הראשי (ה-Cabinet Office) מיוני 2008. בעיקר עוסק דו"ח זה באבטחה בניהול מידע ובהצפנת מדיה מגנטי ואלקטרוני.
שר ההגנה Bob Ainsworth הודה כי הדיסק הקשיח הנייד לא היה ככל הנראה מוצפן. לשר סיבה מוצדקת להיות מעוצבן: בחודש שעבר נגנב ממשרדו דיסק שהכיל מידע רגיש, ומוקדם יותר השנה גם לפטופ שלם עם פרטיהם של 600,000 מועמדים פוטנציאליים לשירות במשרד ההגנה ובצבא המלכותי. ביולי השנה גילו סוכני המשרד כי במשך 4 השנים האחרונות נגנבו 658 מחשבים נישאים אשר בבעלות משרד ההגנה, וכי מינואר 2008 נגנבו או אבדו גם 26 התקני זיכרון ניידים שהכילו מידע מסווג.
כרגע מתבצעת חקירה פנימית במשרד ההגנה, קשה לדעת אם הדיסק נגנב או שנעלם מסיבות תמימות יותר. בינתיים, לא נתגלו סימני פריצה לאתר.
למרבה האירוניה, היעדרות הדיסק הנוכחי התגלה במהלך "השבוע  הלאומי למניעת הונאות זהות". פושעים העוסקים בהונאות זהות יכלו לחגוג בגדול עם המידע שבאותו דיסק.
 

תרמתי דם

שירותי בנק הדם של מגן דוד אדום מפרסמים בעת האחרונה על מחסור חמור במנות דם לשעת חירום. בישראל, כל 70 שניות, אדם זקוק לעירוי דם או מרכיביו ומנת דם אחת יכולה להציל חיי ארבעה חולים שונים.
מחקרים חדשים מראים כי תרומת דם מורידה את הסיכוי להתקפי לב ומאריכה את תוחלת החיים.
כל אדם בריא מגיל 17 עד גיל 65 יכול לתרום מנת דם כל 3 חודשים (מתחת לגיל 18 מותנה באישור הורים, מעל גיל 65 נדרש אישור מרופא).
תורם הדם זכאי לקבל משירותי הדם של מד"א כל כמות דם לה יזדקקו חו"ח הוא ובני ביתו במשך שנה. הבטוח כולל את תורם הדם, בן/בת זוג, ילדים עד גיל 18 והורים משני הצדדים.

מועדון ליונס נס ציונה נרתם למשימה הלאומית על ידי קיום יום התרמה לתושבי נס ציונה והסביבה ביום שני 20/10/2008 (ערב החג) משעה 09:00 ועד שעה 14:00, ההתרמה תתקיים בחניית הקניותר, מול בנק הפועלים (רחוב ויצמן פינת רחוב עמק השושנים) .
 

בואו לתרום והביאו אתכם תורמים נוספים!
לא לשכוח להביא תעודה מזהה המכילה מספר תעודת זהות
 

הילד המבוגר

אם חשבתם שאחרי הנישואין כבר לא ייצא הילד שלכם למחנות סוף שבוע עם חברים, שלא תצטרכו לרוץ ערב קודם לקנות חטיפים, שהוא לא יקיץ בערב החג ויצא לדרך -עם תרמיל מלא צעצועים- לכיוון אתר בלתי נגיש להורים... טעיתם. יש ילדים (כמו זה שחטפתי מחמותי) שעדיין עושים זאת, גם אחרי גיל 40.
הטלוויזיה מלמדת את עמך ישראל ש"גיקים" הם בחורים ביישניים, בלתי מטופחים, עבי משקפיים וברוכי חַטֶּטֶת המצטיינים במדע, מחשוב והַפְשָׁטָה. אבל, מה שראו עיניי ב"שעות הביקור המורשות" של סוף השבוע האחרון היה רחוק מאוד ממציאות זו. במפגש GeekCon2008 התכנסה חבורה עליזה וחברותית, מעניינת וכמובן מוכשרת (גם במלאכת ידיים), שעולם המותגים לא לגמרי זר לה. השדון האדום שעל כתפי השמאלית לחש ברשעות לגבי עניין המותגים "זו תוצאת האבולוציה שהגיק עובר בסביבת עבודה עם משכורת 5 ספרות". אבל המלאך הצחור שעל כתפי הימנית התעופף לו בשמחה ורדף אחר אור הלדים שהקהל באולם התבקש לזרוק על הטיסנים הנהדרים (6 גרמים!) של נמרוד רותם; הוא רקד לצלילי הקונצ'רטו הסימפוני למחשבים ולסלולאריים של  טל יניב ומחה כנפיים כדי להפעיל את המזרקה עם Wiimote של עודד שרון וחגי יעקובסון.
שחר סמוכה כתב על האירוע ב-הארץ", תמונות מלוא החופן באתר Flickr, ועוד מידע הופיע גם באתר נענע. אבל אם תשאלו אותי, הנחוץ מכולם מבין כל הרעיונות היפים, היה ה-WhoTheHell RU ("מי אתה, לכל הרוחות?") של גיל הירש ועדן שוחט. יישום בעל יכולות זיהוי תווי פנים, להתקנה על גבי  הסלולארי שלכם (שכמובן מכיל מצלמה וחיבור אינטרנטי). אם תהית מי זה אותו אדם עמו שוחחת למשך השעה האחרונה במסיבה, או שלצידו התעוררת בבוקר אחרי המסיבה, פשוט צלם אותו בנייד עם "WhoTheHell RU". היישום ינתח את הקואורדינטות וישווה לתמונות המופיעות ב-פייסבוק. כאשר יזהה את האדם על פי שם, גם יערוך חיפוש בגוגל ואז תדע עליו/עליה את ה-כ-ל!.
בלילה התעוררתי בבהלה. חלמתי שצילמתי אישה עם שיער סגול שמתקרבת אלי בזרועות פתוחות, והיישום מקרין על צג הטלפון באותיות גדולות: "דודה פאניה, 73, נכחה בברית של בעלך, אוהבת לחכות את יפה ירקוני עם ובלי סיבה מוצדקת, ידועה כסנג'רית למשימות בלתי נעימות (אנדרסטייטמנט), קוד רד, בייפ, בייפ, בייפ!".
ניתקתי טלפונים, מחשבים ואת המיקרוגל מהחשמל, התכסיתי בפוך עד מעל הקודקוד. אצא רק כשיתחילו הלימודים באוניברסיטאות. אם בכלל.
 

השורות של עמית
(לאחר צנזור קטע שיצא נגד מוסד הנישואין, אך כולל אנימציה שנצלה מצנזור מחמת אווירת החגים המתירנית, הטעם הטוב עדיין בחופש)
 

אין חדש במחלבה

על רקע "הרעה אפשרית" של מצב המשק בישראל בשנה הבאה, שוב לא יהיו הקלות במיסוי במדינת ישראל. משרד האוצר שוב מתכחש להתחייבויותיו העיקר שהמדינה לא תפסיד 2 מיליארד שקל. המיסוי במדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם, הישראלי הוא אחת הפרות החולבות המרשימות והצייתניות ביותר שיש. המדינה פשוט מסרבת להניח לפרה הזו, גם אם היא עור ועצמות, היא תשתה את דמה אם יהיה צורך.
במקביל הודיע מנהל רשות המסים שהגביה מהעצמאיים ירדה באופן משמעותי. ממש מפתיע, כמובן שתמיד יצוץ הישראלי הציני ויאמר שההעלמות גדלו. אבל העלמות היו תמיד ולא רק בישראל. מה שכן קרה הוא שעסקים פרטיים, עסקים קטנים ושאר עצמאיים נרמסו קשות כל השנים על ידי שלטונות המס, ופשוט קרסו. כאחד שכל חייו היה עצמאי אני יכול להעיד שאין ולא יהיה מעמד מסריח יותר מזה, שכן מעמד העצמאיים הוא זה (תסלחו לי על הביטוי) שאוכל את כל החרא. העצמאיים הם אלו שמגישים דוחות כל שנה והצהרות הון כל כמה שנים, הם אלו שמס הכנסה קורע להם את התחת בכל הזדמנות, ושהמע"מ מנשנש להם כל שריד של שמחת חיים. לא פלא שהגבייה ירדה: הפרה הזו גוססת, ואם מדינת ישראל לא הבינה עדיין שכלכלה נורמאלית מבוססת גם על עסקים קטנים, אזי בקרוב מאוד היא תתחיל להבין, כי המספרים לא הולכים לגדול (בהנחה שמס הכנסה ישחק אותה לפי החוק, מה שלא תמיד קורה), וכשהפרה הזו תמות, נישאר עם 19 משפחות צמרת, הרבה עורכי דין ומנהלי חשבונות יצירתיים, ו-9 עשירונים עניים.
 

קיצור דרך

אין גבול לחוצפה. כידוע, בית המשפט קבע שאריה דרעי – עבריין הנושא קלון – לא יוכל להתמודד על ראשות עיריית ירושלים. הגיוני ופשוט כי זה בעצם החוק, הנ"ל עדיין בטווח התקופה שמוגדרת כקלון, לא שברור לי איך חולף לו קלון, אבל ניחא.
ומה תגובתו של מר דרעי לעניין: "אתייעץ עם הרבנים ואחליט מה לעשות". אדון דרעי, מה תחליט? איך תחליט? יש חוק וזהו; אתה עבריין נושא קלון שעדיין בתקופה בה הקלון רובץ על צווארך ושום רב ושיהיה החכם ביותר שיש לא מסוגל לשנות זאת. וזה כולל גם את בית הדין לערעורים ולא רק את הבד"ץ.
בינתיים ויתר מר דרעי והודיע שהוא לא רוצה לעשות קיצורי דרך בחזרה לחיים הציבוריים. באמת? אם ככה, מדוע ניגש הנ"ל בכלל לבית המשפט אם לא כדי לקבל אישור לקיצור דרך? ואם מר דרעי איננו מחפש קיצורי דרך מדוע הוא כל כך מאוכזב (לדבריו) מהחלטת בית המשפט?
בכלל, כל נושא הקלות הבלתי נסבלת של נשיאת הקלון קצת מרגיז אותי. מה זה קלון? לכלוך שיורד בכביסה? איך אפשר בכלל לחשוב שאיש ציבור שמעל באמון הציבור יוכל לחזור ולשרת אותו אי פעם? זה כמו לתת לפדופיל ששוחרר זה מכבר מהכלא, להיות גננת.
 

כסף שמעולם לא היה קיים

כל המפולת המטורפת הזו של הבנקים בעולם וכל המיליארדים שנעלמו גרמו לי לחשוב: “לאן נעלם כל הכסף הזה?” ואז ירד לי האסימון.
כל המיליארדים הללו לא היו קיימים בכלל. מדובר בהתחייבויות של אנשים לשלם. אנשים שברור שלא יוכלו לשלם. הבנקים סחרו ביניהם בהתחייבויות חסרות הערך הללו הגדילו באופן תיאורטי את ההון שלהם, וכשלעולם התברר שמדובר בניירת בלבד, כל העסק התמוטט.
בדרך, הרבה מנכ"לים קיבלו המון בונוסים והרבה עובדים קיבלו משכורות עתק. ממשלת ארה"ב ובעקבותיה ממשלות שאר העולם הזרימו כסף לשוק של נייר. בארה"ב, שדגלה בשטות שנקראת "כוחות שוק" או "שוק ליברלי בלי התערבות", לא הייתה כל רגולציה (מה שמזכיר את מה שעברה המערכת הבנקאית בישראל בשנות ה-80 ולמעשה גם היום הפיקוח על המערכת הבנקאית בישראל לא קיים). בארה"ב מתחילים להבין שהאמונה בכוחות שוק איכשהו פירושה גם אמונה בבני אדם. וכשאותם בני אדם מגלגלים כל כך הרבה כסף, מי יכול לסמוך עליהם? מי החמור שימנע מפיקוח עליהם?
 

מצטטים אותי

הנה גם בעולם מתחילים לצטט אותי. בכל רחבי העולם ובארה"ב בעיקר מתחילים להישמע קולות של אנשים שמצטערים שלא הכניסו את כספם למזרן או מתחת לבלטות. מזמן כבר הפסקתי לספור את הפעמים בהם המלצתי לכם לעשות כך.

הבחירות

אני לא מפסיק להיות מופתע מהישראלי המצוי. מהאמריקאי המצוי הלבן (אדום הצוואר) כבר מזמן לא, אבל...הישראלי?
עוצמת החרדה הקיימת בישראל מהאפשרות שבראק אובאמה יבחר לנשיאה הבא של ארה"ב -רק בגלל שהוא שחור ושמו האמצעי "חוסיין" (שם שהוא לא בחר, אגב) היא מטורפת. הרי המסכן שיבחר להיות נשיא ארה"ב יצטרך להתמודד עם שפל כלכלי יוצא דופן שלפי כל הסימנים הולך להימשך עמוק לתוך שנת 2009 אם לא יעכל את כולה. כך שאם המשק האמריקאי לא יתאושש הרי שלא חשוב מי יבחר, ישראל לא תזכה לתמיכה פיננסית רצינית כך או כך, ובצדק (עניי עירך קודמים). הרפובליקנים הם אלו שהביאו את הקטסטרופה על השוק האמריקאי ואל פתחו של שאר העולם, ולא רק שאין להם תשובות, הרי שהמועמד שלהם ג'והן מק'קיין הוא חסיד האסכולה שזה עתה נקברה - של משק ללא פיקוח. מי שחושב שמק'קיין ילך להילחם באיראן בעוד שאובאמה ימנע מכך שוכח מה מחירן של המלחמות האמריקאיות האחרונות בכסף ובקרבנות.
מה שמצחיק הוא הדמיון בין מערכות הבחירות של ישראל וארה"ב בתחום הביטחון. ככל שמתקרבות הבחירות קופצים מועמדי הימין בצרחות: “ביטחון, טרור, פטריוטיזם". כולי תקווה שהשכל של האמריקאי עדיין יושב במקומו ושאוזניו אטומות לצרחות ההיסטריה אבל כרויות היטב למשמע שטף השטויות שנפלט מפיה של מי שמועמדת להיות סגנית נשיא ארה"ב הבא (שלדעתי כל כישוריה מרוכזים בתחת היפה שלה), אללה יוסתור.
 

רק שתבינו...

רק שתבינו כמה אידיוטים חיים בירושלים ובוכים על הכפייה הדתית החרדית: רק 20% מבעלי זכות הבחירה בירושלים הם חרדים. ולמרות זאת יש לה ראש עיר חרדי.
 

סרטים

ראשית קבלו את לואי, עבודה שלי, ואני מקווה ליצור ממנו סדרה, בטוח שהוא יוחרם לא פעם, אבל... נחיה ונראה: http://www.dailymotion.com/meet-louie

וכמובן סרטים לשבוע בכתובת:
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

תגובה לשורות של עמית