פרס נובל

אלברט פרט הצרפתי (בן ה-69) ופטר גרונברג הגרמני (בן ה-68) הם חתני פרס נובל לפיזיקה לשנת 2007. פרס האקדמיה המלכותית השוודית למדעים בסך 1.54 מיליון דולר (10 מיליון קרונות שוודיות) ניתן למדענים על גילוי ה- giant magnetoresistance, תופעה של מכאניקה קוואנטית שהכרתה עזרה לחולל מהפכה בשטחי האחסון ושחזור המידע. עבודתם אפשרה את יצירת טכנולוגיה המסוגלת להפוך שינויים מגנטיים מזעריים לשינויים בהתנגדות חשמלית. על ידי ניצול השינויים המגנטיים הקטנטנים האלו (dubbed spintronics) ניתן לדחוס הרבה יותר מידע אל הדיסקים הקשיחים.
הודות לטכנולוגיה זו ניתן היה למזער את הדיסקים הקשיחים בצורה כה משמעותית במהלך השנים האחרונות ולהתחיל להשתמש בהם גם במכשירים ניידים כגון נגנים וטלפונים סלולאריים.
הרעיון של הספינטרונקיה (spintronics) הוא שניתן להשתמש בסחרור האלקטרון במקום במטען חשמלי לעיבוד ולאחסון של כמויות גדולות של מידע בדיסקים. (הסבר בכתבה: Chief Magazine 2006 #33 SPINTRONICS )
אומרים ש-"Great minds think alike", והדבר המעניין הוא ש-Fert ו-Gruenberg הגיעו לתוצאות כמעת זהות בזמן שעבדו כל אחד לחוד. מגיע גם שבח לאקדמיה השוודית על כי החליטה להעניק להם את הפרס בשותפות.
 

סוס בחינם

"סוס שקיבלת במתנה, אל תבדוק את שיניו"

תוכנות מסחריות לשחזור נתונים יכולות להיות - כמו כל כלי עבודה בידיים בלתי מיומנות - דבר שתוכנן להועיל, אך גורם לתוצאות הרסניות. כבר סיפרנו בעבר למה ועד כמה, ומציאות היום יום בעבודה של שחזור מידע מאשרת את הסברה מספר פעמים מדי שבוע.
אבל, אם שיש דבר הרסני יותר מתוכנות שחזור מידע מסחרי, זה תוכנות שחזור המידע החינמיות. מפני שתוכנה חינמית -לעתים קרובות מדי- היא גרסה מוגבלת או מסורסת של הדבר האמיתי, אותו מציע היצרן למכירה.
אפילו מוצר הדגל של צ'יף שמוצע חינם ללקוחות ביתיים, מוגבל. הוא מוגבל בנפח המידע שניתן להגן עליו באמצעותו, היות וסביר כי משתמש ביתי מחזיק בפחות מידע חיוני מאשר עסק או ארגון. כאן המוגבלות גלויה, אין היא סוד.
הוכח בעבר כי תוכנות חינמיות לשחזור מידע אחדות מגיעות עם מרכיבי ריגול חבויים (hidden spyware). יש מי שטוען כי אחרות מכילות וירוס - אותו ינטרלו מוצרי אבטחה מתאימים, אם בנמצא.
מוצרים חינמיים אחרים להצלת נתונים הם תוכנות ממוקדות בהיבט צר, אפילו נקודתי, של ההתמחות. עם יכולת אחת או יכולות מעטות בלבד, לא היה בכלל כלכלי לשווק אותם. המוריד את הכלים הללו זוכה בתוצר עמלם של היוצרים, שלא השקיעו משאבים גדולים בפרסום ושיווק המוצר שלהם.

בשנים האחרונות מדווחות רוב המעבדות בעולם על שיעור הצלחה של כ-85% (ושלא כבעבר, מי שמתפאר היום בהרבה יותר מזה, ניכר כי מבלף!). תהליך הערכת הנזק וסיכויי הצלחה בשחזור נמשך בין מספר שעות למספר ימים. לקוח המחליט להזמין את עבודת השחזור לאחר ההערכה נותן אור ירוק לספק השירותים הללו להפעיל מספר טכניקות -בהתאם למקרה- בכדי להגיע למידע, לשכפלו למצע נפרד ולבנות מחדש את החלוקה ברת הזיהוי של קבצים בספריות.

למידע נוסף

מעבד

יצרנים משתמשים בשמות שונים להבהרת או ערפול היכולות של מוצריהם, לאחרונה קיבלנו פניות רבות להסביר את מהות ההבדלים בין Dual-Core לבין Core Duo - שני מושגים המשמשים כל חנות לממכר מחשבים וגורמים לבלבול רב. להלן ניסיון צנוע לעשות סדר בנושא.

המעבד המכונה Intel® Core Duo הינה הגרסה בעלת ליבה כפולה של מעבד ה-Intel Pentium® M למחשבים נישאים. הוא חלק של הטכנולוגיה הנישאת החדשה של אינטל בשם Napa. שלא כמו בעיצובים הראשוניים בעלי ליבה כפולה למחשבים אישיים שולחניים, ה- Intel Core Duo הוא בעל עיצוב עם רמת אינטגרציה גבוהה הרבה יותר, המכיל בתוך השבב משאבי אחסון וניהול צריכת כוח. ה-CPU הינו ה-dual-core המשופר הראשון, עם bus קדמי-צדדי (Front Side bus - FSB) של 667 MHz. הוא נבנה עם טכנולוגיה חדשה של 65nm ועם שתי ליבות ביצוע על גבי מעבד אחד. תהליכי עיבוד מקבילים מבוצעים על גבי ליבות נפרדות עם משאבי CPU ייעודיים.
בשבב הזה תגיע גם סדרת מאפיינים חדשים: Intel Smart Cache -זו הגרסה המשופרת לניהול ה-L2 cache שבמעבדים כפולי הליבה הקודמים במחשבים השולחניים, המאפשר לשתי הליבות לגשת בו זמנית לאותו L2 cache
Intel Dynamic Power Coordination - מאפיין זה מתאם את מצבי אספקת הכוח בין שתי הליבות ומאפשר "לנוח" לכל אחת לחוד, על פי צורך.
 Intel Digital Media Boost - מאפיין זה מספק שדרוג למשחקים, הורדת וידיאו, מוזיקה וצילום דיגיטאלי, והן יישומי מולטימדיה אחרים.
Advanced Thermal Manager - חיישני טמפרטורה וטכנולוגיית ניהול חדשה לדיוק נוסף בניהול הטמפרטורה של שתי הליבות
Intel Virtualization Technology - פתרון מוקשח לוירטואליזציה נתמכת חומרה.
L2 Cache. הגרסה למחשב שולחני של מעבד ה- dual-core Pentium D משתמשת במאגרי זיכרון cache נפרדים של 1MB כל אחד. ואילו במעבד Intel Core Duo, זמין רק מאגר אחד לזיכרון cache בנפח 2MB בשתי הליבות, מה שמצמצם את הסיכוי שהמידע יעזוב את השבב כדי להישמר זמנית במאגר זיכרון ראשי של המערכת. פירוש הדבר שליבה אחת יכולה לאחסן ב- cache פיסת מידע שתידרש לאחר מכן לליבה השנייה, והליבה השנייה יכולה לגשת למידע זה מבלי שיעזוב את השבב.
הכמות המוגדלת של מקום אחסון מאפשרת לליבות של ה- Core Duo לבזבז פחות זמן בחיפוש ב-FSB, ויותר זמן בביצוע ההוראות, מה שישפר משמעותית את הביצועים.
עיצוב ה-cache המשותף גם יאפשר לאינטל להפטר מחלק מחסרונות עיצוב ה-FSB, שאנליסטים רבים רואים כצוואר בקבוק בעידן ה-dual-core
ה-FSB הינו החיבור בין המעבד לזיכרון הראשי של המערכת באמצעות לוח האם. בשבבים של אינטל, הממשק ממוקם על גבי לוח האם, הרחק מן ה-CPU. היצרן מתכנן לעבור לעיצוב אחר מתישהו, אך בינתיים הולך ומגביר את מהירות העברת המידע של ה-buses שלו, על מנת להתמודד עם הפעילות הגוברת של שתי ליבות המעבדים.
לשתי הליבות של Intel Core Duo's יהיה  FSB משותף שיפעל ב-667MHz
מעבדי Dual-Core מספקים יתרון גדול בהשוואה ל-Hyper-Threading. ב-HTT, ניתן לבצע תהליכים (threads) מקבילים על גבי ליבה בודדת באמצעות משאבים משותפים. בפתרון ה- Dual-Core,  תהליכים מקבילים מבוצעים על גבי ליבות נפרדות עם משאבים בלעדיים לכל אחת.

ובקיצור, המסר של היצרן הוא שב-Intel Core Duo ישתמש בטכניקות מתחכמות לניהול אנרגיה בכדי להבטיח שכל ליבה רק לוקחת את הכוח שהיא צריכה. המעבד יכול לנטר את פעילות כל ליבה ולנתב ביניהן את הצריכה על פי דרישה, כדי לצמצם את צריכת החשמל בעת מנוחה. כתוצאה מכך, מצפים כי במחשבים הנישאים עם מעבדים אלו ושאר פלטפורמת ה-Napa יאריכו הסוללות את משך חייהן, מעבר לאורך החיים הממוצע של סוללות הדור הנוכחי עם טכנולוגיית Centrino

בלי גיבוי

בשבוע שעבר נפרץ בארגנטינה הסטודיו של זוכה פרס האוסקר, הבמאי Francis Ford Coppola. בין היתר, נשדדו מחשבים ו"התקן הגיבי" של הבמאי, שנשכח על ידו במקום והכיל מידע של 15 שנה: תמונות משפחתיות, הכתיבה של כל השנים הללו ותסריט הסרט שהוא מצלם כעת בדרום אמריקה. למעשה, אם לא יוחזרו לו הגיבויים, אין לקופולה כל סיבה להישאר עוד בארגנטינה. נשאלת השאלה: למה לקרוא להתקן הנשדד "התקן גיבוי"? אם אין זה עותק של מידע שקיים או נשמר במקום אחר, זה הופך אותו להתקן אחסון. ואם גיבוי נועד לשחזור, הלא ששוב מסתבר שלא תמיד ניתן לשחזר מאחסון, או מגיבוי...
 

שדות הפחמן האינסופיות

Heat sink (ובעברית המדוברת במעבדה שלנו: "איציק") הם מבנים אשר בדרך כלל מכילים מערך "סנפירים" אשר במגע עם האוויר משפרים את פיזור החום. בדרך כלל משתמשים גם במאוורר כדי לזרז את זרימת האוויר בתעלות המבנה, כדי לקרר את השבבים האלקטרוניים הצמודים אל ה"איציקים".
במחשבים אישיים, או נישאים, או במכשירים אלקטרוניים ניידים, ככל שהממשק התרמי נעשה עם חומרים טובים יותר, ניתן להתקין היט-סינקים ומנגנוני קירור שבבים קטנים יותר. לכן, נדרשים כל הזמן חומרים יעילים יותר ויותר לממשק תרמי כדי לשמור על טמפרטורה נמוכה של השבבים הן במהלך בדיקת השבבים בתהליך הייצור והן במהלך ההפעלה של המוצרים המסחריים.
חומרי ממשק תרמי כוללים שומנים, שעוות וגם רדיד מתכת (indium). אבל, לחומרים אלו יש חסרונות: השומנים לא מחזיקים מעמד לאורך מחזורי בדיקה רבים של שבבים בקו ההרכבה. רדיד האינדיום  אינו יוצר מגע מושלם להעברת חום מיטבית, וכו'.
מדענים מנסים לפתח סוגים שונים של חומרים לממשק תרמי שיובילו באופן יעיל יותר את החום, ישפרו את הביצועים ויסייעו בסיפוק צרכי הקירור של שבבים עתידיים שייצרו יותר חום מאשר המיקרו מעבדים של היום. החומרים, שנכרכים בין שבבי הסיליקון וההיט-סינקים המתכתיים, ממלאים רווחים וליקויים בין השבב לשטחי המתכת כדי לשפר את זרימת החום ביניהם.
באוניברסיטת Purdue פותחה לאחרונה שיטה ליצירת ממשק של ננו-צינורות המתאים את עצמו לשטח בלתי אחיד של היט-סינק ומוליך חום עם פחות התנגדות מאשר חומרים אחרים אשר נמצאים היום בשימוש בתעשייה.
החוקרים בפורדו יצרו תבניות של מולקולות מסועפות הנקראות דנדרימרים (dendrimers), תוך יצירת התבניות הללו על גבי שטח סיליקוני. לאחר מכן, חלקיקי זרזים מתכתיים -הדרושים ל"גידול" הננו-צינורות- מונחים בתוך החללים, בין ענפי הדנדרימרים. במצב זה מחממים את שבב הסיליקון, כדי לשרוף את הפולימר ממנו עשויים הדנדרימרים, ורק חלקיקי הזרז המתכתי נשארים.
כאן מגיע שלב הכנסת הסיליקון הטעון חלקיקי זרז בתוך תא בו נחשף המבנה לגז מתאן שטופל עם גלי מיקרוגל להפרדת הפחמן מן המימן. חלקיקי הזרז גורמים לפחמן הזה להסתדר בננו-צינורות, והצינורות "צומחים" בצורה אנכית על משטח שבב הסיליקון.
טכניקה זו נקראת "microwave plasma chemical vapor deposition", והיא שיטה יחסית זולה מאוד. היא גם מאפשרת לגדל מערכי ננו-צינורות על גבי מגוון רחב של תנאי חום.

היכולת לווסת את גודל חלקיקי הזרז מאפשרת לכוון הן את קוטר הננו-צינורות והן צפיפות הצינורות ב"יער" הצומח. צפיפות, איכות וקוטר הצינורות הם מדדי מפתח לבקרת תכונות העברת החום.
חלקיקי הזרז עשויים מתכות כגון ברזל, קובלט, ניקל או פלאדיום. היות וגודל החלקיקים נע סביב ה-10 ננו-מטרים, הם מאפשרים יצירת צינורות בקוטר דומה.
בקצה של ה"עצים" הללו קיימות מולקולות (אמינות) המאפשרות הדבקת המבנה אל שטח הסיליקון.
בדרך כלל, במחקרים מסוג זה מייצרים בנפרד את הננו-צינורות ולאחר מכן מצמידים אותם לשבבי הסיליקון או מערבבים אותם עם פולימריים להנחה בתור משחה. הגישה הנוכחית, של גידול ישיר, קשור לזרימת החום החיונית בין שטח השבב לננו-צינורות עצמם. ללא קשר מושלם של המשכיות , הביצועים התרמיים נפגעים מאוד.
את הפיזור והצפיפות של חלקיקי הזרז ניתן לווסת באמצעות הדנדרימרים והודות לאחידות ההרכב והמבנה שלהם.
קבוצת המחקר אפילו הצליחה לבקר מספר "פגמים" בחומת אטומי הפחמן המרכיבים את הצינורות, וליצור צינורות שהם גמישים יותר. הגברת הגמישות גורמת ליערות הננו-צינורות  להתאים את עצמם לשטח של ההיט-סינק, עם שיפור המגע והולכת החום.
למעשה, הצינורות מתכופפים כמו שערות של מברשת שיניים, ונכנסים לרווחים תוך הגברת המגע.
 

הפינה הירוקה

תנו לשמש

טכנולוגיות עכשוויות ליצירת כוח מאנרגיית השמש, עולות לנו היום בין 3 ל-4 דולר לוואט (מתוך מאמר מפברואר 2007), וזהו שיפור משמעותי ממציאות שנות השבעים, אז עלה לנו כ-100 דולר לייצר כל וואט. חברה שוויצרית המייצרת פאנלים סולאריים עשויים שכבות דקות (שיהיו זמינים לשוק לקראת-2009) טענה לפני מספר חודשים כי מסוגלת להוריד את המחיר ל-0.8 דולר תוך חמש שנים, ולחצי דולר תוך עשר. בכך, היא תעלה כחצי מעלות אנרגיית הפחם, הגז הטבעי והאטומית, מקורות אנרגיה שלא ניתן לחידוש.
תחנת החשמל מאנרגית השמש מבוססת שכבה דקה הגדולה ביותר נבנית בגרמניה (בשטח של שדה תעופה צבאי ישן) על ידי חברת Juwi Solar, משתמשת ב-90,000 מודולים לקליטת קרני שמש, ומתוכננת לייצר כ-6 מגה-וואט. סה"כ פרושה התחנה על גבי כ-65,000 מטר מרובע.

דקה על גבי הבסיס המגולגל ולחסוך רבים מתהליכים זוללי האנרגיה הידועים בתעשיית ה-PV (פוטו -וולטאית, יצירת חשמל מאור).
אפילו Shell, ענק הדלק, כבר מתחיל  להמר על טכנולוגיית השכבה סולארית דקה.
חברת ננוסולאר האמריקנית גם היא בדרך להפוך לאחת המובילות במהפכת השכבה הדקה, עם בניית מפעל ייצור בקליפורניה בהשקעה כספית מכובדת של מייסדי גוגל.
 

מקבץ התלונות

להתלונן לא עולה כסף, למרות שתלונה לא מטופלת כראוי יכולה לעלות ביוקר. מסיבה זו חברות רציניות בעולם, ואפילו בארץ מקדישות משאבים לקבלת תלונות. אם כי, עדיין לא לטיפולם הנאות בכל המקרים.
היום הקדשנו מקום לתלונות. צודקות או לא צודקות, חשובות או קטנוניות, לכל אחד בלב יש לפעמים תלונה כבושה, שפרסומה מסוגל להקל על שאת המטרד או לתרום לתיקונו.

● נא לתמצת!
(מאת קנייני צ'יף)
"שורת הנושא" (Subject) בכל מסר דואל מיועדת לרמז בדבר תוכן המסר. כאשר אנו מקבלים בשורת הנושא יצירה שייקספירית שלמה, לא רק שלא מצליחים לקרוא את כולה מפאת גודל החלון או המסך, אלא שזה מוציא כל חשק להעמיק בתוכן המסר. ולהמחשה:

● תלונה (פעילה) וניצחון או "Cherchez la Femme"
(מאת עופר צינורי)
"לפני מספר ימים החלה תיבת הדוא"ל שלי להתמלא בספאם ישראלי. הציעו לי לצלם את המוצרים שלי, לרכוש נדל"ן בארה"ב, להדפיס עלונים וגם כרטיסי ביקור מאד בזול.
טוב נו, מי לא מקבל ספאם? לפחות כאן העריכו אותי והבינו שיש לי כסף להשקיע ומוצרים לשווק ואפילו לא רמזו שאני זקוק ל-ויאגרה, סיאליס ,ואליום או חלילה ל- penis enlargement. אנשים טובים, באמת.
אלא מה, בחול המועד החל אותו זרם מיילים להתחזק. קיבלתי בדיוק את אותם מיילים מספר פעמים ביום, כפתור ה-Delete במקלדת שלי נשחק עד דק. בשלב כלשהו הקצב הגיע למייל בדקה, תיבת הדואר הצנועה שלי בנטוויז'ן נסתמה. בצר לי פניתי לתמיכת ה- Abuse בנטויז'ן. הם ביקשו שאשלח להם את המיילים האלה וכמובן הציעו לי לרכוש אנטי ספאם ואנטי וירוס משובח ומהולל לתיבת הדואר הפגיעה והנאנסת שלי. "אה כן", אמרתי "רעיון טוב, אבל זכרו שבגלל איזה חיוב יתר כבר נתתם לי כזה בחינם לחצי שנה! שערו בנפשכם מה היה קורה אם לא היה לי" .... רחמנא ליצלן.
הייאוש שלי טיפס על קירות הבית .. מילא, את הניתוקים של הוט אני יכול לסבול (מה אעשה? אאיים עליהם שאעבור ליס ואחזור ל- ADSL? באמת ... ) ואז עשיתי את הטעות הגדולה. טעות שהוזהרתי לא לעשות לעולם! כפי שנאמר: "מעולם אל תבקש משולחי ספאם להסיר אותך מהרשימה, כי הם מחכים לרגע הזה, ככה הם יודעים שאתה קיים ועונה מכתובת חיה ובועטת".
העצבים שלי התחלו להתרופף, הייתי חייב לברר מי המנוול שמפציץ אותי. החבר שיכול היה לעזור לי לא היה זמין (בחו"ל ויחזור רק אחרי החגים). אבל אותו הבחור מצ'יף פעם גם הסביר לי בתיאוריה איך עושים את זה (כן כן, עלי כתבו את השיר "למד שחיה בהתכתבות אצל מציל ידוע" ) וההבדל בין תיאורטי ומעשי ידוע לכולם, לא?
היות ובין היתר אני מנהל את פורום ביטוח בתפוז, יש לי קשרים וגם את רשימת מנהלי הפורומים האחרים. מהרשימה בחרתי את שמות מנהלי הפרומים העוסקים במחשוב ואינטרנט. לאחר שהפניתי אליהם סידרת שאלות, קיבלתי הדרכה מאחד מהם, שמצא לי לאיפה אמור הייתי לשלוח תשובה לזבל. "מצא את הדומיין ואת שם בעל הדומיין" לחש לי אחד באוזן דרך תיבת ההודעות הפרטיות. אחר אף הגדיל לעשות, שלח לי אין סוף קישורים לאתרי רישום דומיינים והסביר לי באריכות ובדייקנות כיצד למצוא את בעל האתר, את השרת ואת ספק האינטרנט שדרכו עובר הזבל וכן ציין שאם זה מארה"ב זו עבירה חמורה וניתן לתבוע נזקים בגובה 100,000 $ ...
מכאן הדרך לאתר רישום הדומיינים הייתה קצרה, וממנה לאתר ה- WHOIS אתר נפלא מלא בדברים טובים, שסיפר לי בדיוק מי מפציץ אותי במיילים, מה כתובתו, שמו ואפילו איפה הוא גר (בראש העין). היה שם גם מספר טלפון של בזק, הוט ואורנג' ...
החלטתי להתקשר, אבל השעה הייתה 23:55. קצת מאוחר,לא? אמרתי לעצמי, במלחמה כמו במלחמה, טלפנתי לכל הטלפונים ביחד, בבת אחת ובינגו! מישהו ענה מהצד השני ... עופר: "אתם מפציצים אותי בדואר זבל , סתמתם לי את המייל, די !!!"
גברת צ.פ.: "זה לא אני, מה אתה רוצה הגעת לבית פרטי"
" .. ברור" אמרתי, "גם אתם מגיעים לבית פרטי, אז אנחנו תיקו, לא ?".  בהחלט.
אחרי עימות קצר מול העובדות, הגברת צ.פ. מהצד השני הודתה "כן, אני שולחת מיילים, יש לי עסק כזה, טוב מה המייל שלך אני אפסיק את זה .. "
והיום קיבלתי מכתב בסגנון "למרות המאמצים שחברתנו השקיעה בממשק נוח ומהיר להורדת המילים של נמענים אשר מעוניינים לרדת מרשימת התפוצה, החלטת להתקשר אלי ב 24:00 ולבקש ממני להוריד את הכתובת שלך. דווקא חברתנו משקיעה משאבים רבים ועומדת בכל הסטנדרטים המחמירים שקיימים בארה"ב על מנת לאפשר לנמענים להסיר את עצמם ביעילות ובמהירות למרות שאין איסור או הגבלה לשליחת ממסרי דואר מרובה נמענים".
וואלה נכון, אין איסור על פי חוק. אבל אחרי שביקשתי שתורידי אותי, דווקא הענשת אותי בגל זבל חדש!

אל תרמו אותנו!
(מאת פאבלו, מדרא"מ)
"אתם מכירים את כרטיסי הזיכרון SD ו-MiniSD בקונפיגורציה LT, כלומר שהמערכת שלי (מצלמה דיגיטאלית, טלפון סלולארי, וכו') קוראת את הזיכרון הזה ומדווחת שהוא בנפח מסוים. אבל למעשה, ה-LT הארור יכול לרמות אותנו. למה? מפני שאחרי שזה קרה גם לי, אנשים רבים שפגשתי הראו לי כי לא ניתן לשמור באותו כרטיס יותר מחצי מהנפח המוצהר.
מסתבר שהדרך היחידה לבדוק את נפח הכרטיס הוא למלא אותו במידע בנפח שכתוב באריזה (הן אם זה 512Mb, 1Gb, או כל נפח אחר), ולנסות לגשת לכל הקבצים או הספריות ששמרנו. מכיוון שאת הבדיקה אפשר לבצע רק לאחר שרכשת את הכרטיס והתקנת אותו, יהיו (במיוחד כאן באמריקה הדרומית) בעלי עסקים או מוכרים בחנויות שיגידו שהלקוח "קלקל" את הכרטיס או ימציאו מיני גרסאות ותירוצים אחרים.
הסימן המובהק למחלה זו הוא שאם ניסיתי לשמור בזיכרון את נפח המידע שחשבת שרכשת, הקבצים פשוט ישתבשו, ניתן יהיה לקרוא כמויות של ג'יבריש בשפה בינארית במקום המידע שרצית לשמור. די! כבר אי אפשר להאמין למה שכתוב באריזה, ואפילו לא לסמוך על שם היצרן, מפני שקיימים זיופים בלי סוף (Sony, Markvision, Sandisk, Kingston) אפילו  בחנויות גדולות וותיקות.
ההונאה מתבססת על כי רבים מן הרוכשים אינם ממלאים את הכרטיסים עד תום, אבל בלי קשר לזה, לקחת כסף על נפח מסוים כאשר בעצם מספקים פחות מחצי, זו אכן הונאה. שמעתי שאותו דבר הולך גם עם דיסקונים, MP3  ו- MP4. אין תחליף לתהליך של מילוי עד תום מיד לאחר הרכישה ובדיקה של פתיחת כל הקבצים."

(הערת מערכת: עם דיסקים קשיחים לפעמים התהליך הפוך, דיסק בנפח קטן יותר יכול להכיל יותר מידע מן המוצהר. הסיבה לכך, כפי שהסברנו בעבר, היא שיצרנים "מצילים" דיסקים בנפח גדול יותר שנפלו במיון של בדיקת האיכות, ומסבים אותם למוצר בנפח קטן יותר).

שמיטה וקוץ בא

האם היה זה בר-אבא שאמר "מה עניין שמיטה לתשמישי מיטה?"
שתשס"ח היא שנת שמיטה ואולי בשל כך שמטו כפפות ספקי המזון מן הצומח והחלו מכים בנו באגרופי התייקרות אכזריים. כל תפוח, זהב וכל חציל, מלמיליאן (מצריך משכורת של  כדורגלן צמרת...)
ריכוז מידע עשיר על כל הקשור לשמיטה, קיים באתר של מכללת קיי בבאר שבע.

אבל, אם אין לכם אפילו ארוגת פטרוזיליה מה תעשו כדי למלא את מצוות השמיטה? אפשר לנצל הצעה שהוצעה ליהודים בחו"ל - חכירה למשך שנה של חלקת אדמה (דלת אמות) באזור רעננה, כדי שזו לא תעבד במהלך זמן השמיטה. 180$ בלבד
דלת אמות בנס ציונה כבר קשה להשיג. היתרי הבנייה נוגסים כבר אפילו בשמורת הטבע. לעומת זאת, מתחם IKEA -הצמוד לראשל"צ- שבנייתו נעצרה, טומן פוטנציאל אדיר של אי-שימוש בקרקע. לא רק לשנה אחת, מקווים.
 

ליטל צ'יף בארץ היקים

סוף סוף יש גם לי הזדמנות לדווח מן האזורים הקרירים של כדור הארץ. שלושה שבועות באזור הכפרי של בוואריה יכולים בהחלט לסייע בניקוי הראש ובהכנה לקראת העומס הצפוי לאחר החזרה לסחרור העבודה בצ'יף.
אז כן, מה אני כבר יכולה לחדש על גרמנים? הם שותים, אוכלים ומעשנים בערך 90% מהיום. ביתר הזמן הם עובדים בדייקנות של מחוג שניות שוויצרי (אוכלים כל יום באותה שעה על הדקה...בבית מארח, חבר'ה! לא במלון). אבל כל אלו כבר הפכו לסטיגמות מאוסות לפני שנים רבות. למזלי יש עוד דברים רבים שבנס ציונה עדיין לא שמעו על אנשים מטורללים אלו.
 

LAN Party

 
באחד הימים, במהלך טיול ברחוב, שמנו לב לילדים רבים נוהגים במהירות על אופניהם לעבר בית מסוים ונכנסים לתוכו בסערה. הילדים המשיכו להגיע והישראלים שבינינו כבר התלחששו 'הא.. ההורים לא בבית, הבית הזה הולך לקפוץ מרוב הבאסים ולהריח מאלכוהול זול'. "לא" -תקנה אותנו אשת הקשר המקומית- "פשוט לאן פארטי".
LAN הן כמובן ראשי תיבות ל Local Area Network. (ראו מאמר על גיבוי "בנבכי הרשת"). במסיבות אלו, קבוצת אנשים (לרוב חנונים מהסוג המגניב ביותר) המביאים עמם את מחשביהם לביתו של אחד מהם, מחברים את כולם לרשת האלחוטית המקומית ומשחקים אחד נגד השני במשחקי אינטרנט מרובי שחקנים. המסיבות נמשכות לרוב כמה ימים ברצף ללא שינה או מנוחה (זאת ניתן להשיג ע"י שתייה מתמשכת של קוקה-קולה מעורבבת ברד בול).
המסיבות מתקיימות היום בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וברוב מדינות אירופה. זאת ניתן לראות באתר www.lanparty.com  המאגד את רשימת כל המסיבות המתקיימות בעולם. ממקור מהימן נודע לי כי המסיבות נהוגות גם בארצנו, אך המארגנים כנראה מעדיפים לשמור על עמימות בנושא.
 

הולי צ'יזס

כבמדינות בעלות רוב נוצרי, עושים בגרמניה עניין גדול מחג המולד וכולם מאוד מתלהבים לאורך כל השנה מכל שטות קטנה בצבעי אדום לבן ירוק. (תוסיפו שחור וגם אצלנו יעשו מזה עניין גדול). בכל בית עם ילדים, הקישוט הכי פופולארי היום הוא סצנת הלידה של ישו בתוך בית ברבי. בית ברבי בסגנון תנכי, בו אפשר להזיז את בייבי צ'יזס ולשחק באבא ואמא עם בובה של מריה ו.. טוב, אין בובה לרוח הקודש, אבל מסתדרים. וכמובן, ככל שתקנו יותר חיות משק או מלכים עם מתנות, בית הבייבי-ברבי-צ'יזס שלכם יהיה מלא יותר ואתם תהיו נוצרים טובים יותר.
(מעניין אם יצרני הצעצועים שלנו יחליטו מתישהו להרים כפפה ויתחילו לייצר ארמונות פרעו-ברבי עם בובות מרים ובייבי מוזס (הולי מוזס!?), או סוכות ברבי עם בובות יהודים במדבר...)
 

נורדיק שמורדיק

כמו הרבה עיירות אירופאיות אחרות, הכול בעיירה שלנו נראה כמו סרט תקופתי עם תקציב מרשים והאנשים פשוטים ונפלאים בלי דאגה אחת בחיים. בימי ראשון רובם הולכים לטייל או לרכב על אופניים, אבל הספורט שתופס פה הכי הרבה עניין נקרא "נורדיק ווקינג" או בעברית – הליכה נורדית. וכמובן שלא ניתן ללכת הליכה נורדית ללא

האדמה בזמן שאתה עושה צעד ברגלך השמאלית ולהפך. לך כאשר כתפיך משוכות לאחור, בטנך מוחזקת פנימה ואחוריך לחוצים. או בקיצור, תראה כמו אידיוט.
רופאים גרמניים אומרים היום כי הליכה נורדית הינה הספורט היחידי אשר מפעיל כל שריר בגוף. ואכן, כל שריר בגופך לדאבונו יעיד כי הדבר נכון... ביום שני בבוקר.

י.ג.

השורות של עמית

הוגה הוזה

בימים טרופים אלו אני נמצא בפריס הרבה יותר ממה שהייתי רוצה. עיריית פריס הוציאה לפועל מערך חדש של השכרת אופניים לתושבים. אדם ניגש לתחנת המטרו, לידה וגם לא לידה הוא ימצא מעגן בו הוא יוכל לקחת לו זוג אופניים ולרכב לו ברחבי העיר. חצי השעה הראשונה חינם ואחריה סכום כלשהו (נדמה לי שני יורו לשעה). מערך שכזה נבנה בימים אלו גם במרסיי.
בביקור האחרון שלי בפריס הופתעתי מכמה אנשים משתמשים באופניים הללו... ללא קסדה! וכל זאת בעיר שבה הכבישים הם שדה קרב והעומס מטורף. ועדיין לא דווח על חריגה במספר נפגעי הראש.
בימים אלו גם הטמבל הפרלמנטארי הישראלי (אחד מכינויו השנויים במחלוקת של עמית בעבור ח"כ גלעד ארדן) נמצא בתנועה. להזכירכם, ח"כ ארדן הוא החמור שזימבר קשות את רוכבי האופניים עם חוק הקסדה האידיוטי, שיש לו מעט מאוד אחים ואחיות ברחבי העולם. מר ארדן מנסה להעביר חוקים חדשים שיכסו את הישבן המבויש שלו. חוק מסלולים מיוחדים לאופניים – איפה, בירושלים? עיר בה לפעמים המדרכה לא מספיקה להולכי רגל והכביש בקושי למכוניות. בתל אביב? העיר בעלת עומס התנועה הגדול ביותר בארץ, בה כל מילימטר של היצרות הכביש שווה לעוד שעה בפקק תנועה?
ומי ישלם על כך? מאיפה ייקחו את התקציב... ממשרד התחבורה אולי? הצחקת אותי. אז או שמדובר בעורבא פרח, או שהנקניק הפרלמנטארי כבר חושב איך להטיל מיסים חדשים על רוכבי האופניים. אבל לא פרלמנטר כמר ארדן יתייאש, הוא כבר מוכן למיליוני ישראלים נוסעים לעבודה באופניים (האיש אופטימי חסר תקנה, או טמבל לא בר תיקון) ומציע חוק נוסף, מרנין לא פחות: חובת ההתקנה של מקלחות במקומות עבודה, כדי שמיליוני הרוכבים המיוזעים יוכלו להתקלח. נשבע לכם כבר מזמן לא נתקלתי בתופעה כמו הארדן הזה, הוא זקוק באופן נואש למשהו חזק שיבלום את המסע הפרלמנטארי ההיפר אקטיבי שלו, וצריך דחוף להזהיר את אשתו שאולי האיש מעשן את השטיח בחדר האורחים וזה גורם לו הזיות.
 

תשאיר את העיניים בחוץ

עוד ראיתי בפריס משהו מעניין: בעל תעודת נכה לא צריך לעמוד בתור בשום מקום על פי החוק. כל מה שהוא צריך לעשות זה לגשת לראש התור ולקבל שירות מיד. החוק קיים בכל צרפת אבל בפריס בה התושבים הם הגסים והקשוחים ביותר בצרפת, הוא מתקיים הלכה למעשה בכל מקום שהוא. גישה לנכים קיימת בכל מקום אפילו במבנים בני מאות שנים ואם אי אפשר להתקין מעלית אזי יחכו בכניסה שני גברתנים שישאו את הנכה עם או בלי כיסא הגלגלים במעלה המדרגות. כלבי הנחיה של עיוורים יכולים להיכנס עם העיוור לכל מקום, גם למקומות שבהם כעקרון הכניסה לכלבים אסורה. וכאן אני מגיע לישראל, מדינה בה העיוורים יוצאים להפגין על מנת שיתנו לכלביהם להיכנס עימם לכל מקום. האמת? סיוט להיות נכה במדינת ישראל. אבל שיאמרו לעיוור להשאיר את העיניים שלו בחוץ? מדוע אין חוקים שכופים על כל בעל עסק, מוסד ממשלתי, רגע, רגע העיוורים מוחים שגם לכמה מהמוסדות ממשלתיים הם לא יכולים להיכנס, עכשיו אני מבין, יתכן שיש חוק אבל מאוד סביר שהמדינה עצמה לא טורחת לקיים אותו, ואם המדינה לא אז למה שבתי עסק, מסעדות ושאר בתי עסק יקפידו על כך?
ובאותה הזדמנות אני נזכר שאת הספרייה לעיוורים היחידה בישראל, בנתניה, סוגרים בגלל מגבלות תקציב. הספרייה זקוקה לתקציב בסדר גודל של 4 מיליון שקלים (מיליון דולר בלבד) והיא היחידה בישראל בה חיים כמעט 27,000 עיוורים ולקויי ראיה באופן קיצוני. משרד החינוך והתרבות העביר לספרייה 518 אלף שקלים בלבד בחצי שנה !
התרומות הולכות ואוזלות ו... כמובן שהעיוורים, כמו הנכים, כמו ניצולי השואה, וכמו שאר חלכאים ונדכאים במדינת ישראל יאלצו לפתור את בעיותיהם לבד. והמדינה? תפקידה לדאוג שרוכבי אופניים יחבשו קסדה ארורה.
עוד לא פורסמו שורות אלו ומשרד החינוך יצא בהצהרה בה הוא מתחייב להעביר את תקציב הספרייה לעיוורים. הוא לא העביר, הוא התחייב להעביר. כמעט כמו שהבטיחו לעובדי הרשויות המקומיות שלא ילינו את שכרם פעם אחר פעם.
 

עישון באמריקה

עישון הוא מנהג מגונה. למרות שגם אני במגונים מקובל עלי חוקי אי עישון במקומות ציבוריים. אישית אני טוען שאם סיגריות כל כך מסוכנות אז מן הראוי לאסור על הפצתן ולהוציאן מחוץ לחוק לאלתר. אבל היות ולא עושים כן, אזי: או שסיגריות לא מסוכנות כמו שאומרים, או שמישהו לא רוצה להפסיד כסף והרבה פוליטיקאים בכל העולם מוודאים שאכן הוא ימשיך לעשות כסף.
עישון פסיבי הוא בעיה ולכן נאסר כמעט בכל העולם על עישון במקומות ציבוריים. באמריקה כמו באמריקה לוקחים את הכול לכיוון ההזוי. בבוורלי הילס נאסר לעשן גם מחוץ למסעדות. האמריקאים, שכלי הרכב שלהם מזהמים את האוויר בעולם וחולבים ממנו כל טיפת נפט, לא אוסרים, חס וחלילה, על נסיעה של כלי רכב שמסכנים הרבה יותר את העוברים והשבים בשטח פתוח, יותר קל לדפוק את המעשנים. ומצד שני שימותו כולם מזיהום אוויר של מכוניות, אבל אמריקאיות.
 

סיבות טכניות

מס הכנסה שתה ממני סכום שלא היה לי ולא הגיע לו, ובעצם אילץ אותי סופית לעזוב את הארץ. היום, למעלה משנה אחרי כן, מסתבר שמגיע לי כסף חזרה, סכום לא קטן, ממס הכנסה. אבל כדי לקבל את הכסף אני צריך להגיש דו"ח לשנת המס 2006 (שנה שברובה כבר לא הייתי בישראל, ולא הייתה לי כל פרנסה). אבל הכי חשוב, מס הכנסה לא מעביר כספים בשום צורה שהיא אלא לחשבון הבנק של הנישום. אבל מה? לנישום אין חשבון בנק בישראל. מס הכנסה יודע לגבות את הכסף שמגיע לו ולא ממש אכפת לו מאיזה חשבון זה יגיע העיקר שיהיה לו כיסוי. לעומת זאת, להחזיר כסף? חס וחלילה! רק לחשבון המקומי של הנישום, והיות ונישומים כמוני שנחנקו קיימים לא מעט, מס הכנסה מחזיק ברשותו סכומי כסף שלא שייכים לו ולא מחזירם "מסיבות טכניות".
 

בירה - שמפניה

חצי גמר אליפות העולם ברוגבי, הנמל הישן במרסיי, 15:00, שני מסכי ענק ואלפי אנשים בשמש צופים במשחק בין אנגליה ואוסטרליה. כל אותם אנגלים שברחו מהאפרוריות ששורת באופן קבוע על האי הבריטי ולא הצליחו להשיג כרטיס למשחק. ויחד אתם, המוני אוסטרלים וגם צרפתים, כולם ברחוב. וגם אני...
האוהדים הבריטיים אדומים מצריבת השמש (לא משהו שנמצא בלקסיקון של השפה האנגלית). כולם -נשים וגברים כאחד ולא חשוב באיזה גיל- מחזיקים חצי ליטר בירה ביד ולמהדרין יש גם שלושה, ארבעה חצאים נוספים מונחים למרגלותיהם (האנגלים לא בוחלים בבירה חמה). ו... הם כבר שתו כמה ליטרים מ-10:00 בבוקר. במחצית הם ירוצו לבר הקרוב למלא את הסטוק ויחזרו לשאוג מול המסך הגדול.
אנגליה ניצחה את אוסטרליה, הפתעה רבתי, וממשיכה לכיוון פריס שם יערך משחק חצי הגמר. האוהדים דווקא לא כל כך ממהרים. אחרי הכול, פריס במרחק 3 שעות ברכבת, מזג האוויר שם מאוד לונדוני ועדיין נשארה בירה במרסיי.

תשע בערב, הצרפתים ניגשים למשחק שנראה אבוד מול ניו-זילנד. אחרי האפריטיף, וארוחה לא קטנה. למרות שמדובר במשימה לכאורה בלתי אפשרית, גם הצרפתי הפסימי ביותר מחזיק בקבוק שמפניה במקרר...
22:30 צרפת דופקת -ולא בפעם הראשונה- את הניו זילנדים, שהחליטו משום מה דווקא הערב להשאיר את השכל בבית (והבית רחוק מאוד) ולהשתמש בשרירים בלבד. בכל בית בצרפת נפתח המקרר ונשלפת השמפניה, צוננת ועדינה. הרחובות הומים בצרפתים צוהלים, וכמו שאומרת הפרסומת (שבה מככבים למרבה האירוניה דווקא ה"All Blacks" בניו זילנד): Impossible is Nothing.
 

נפרד מסקייפ

בעודי ממתין לסרטים החדשים שיעלו לאתר נזכרתי בסקייפ. ביום שקרסה המערכת של סקייפ קרסה עמה גם מערכת ההפעלה שלי. הסיבה היחידה לכך הייתה הסקייפ, יימח שמו וזכרו. בינתיים החברה שיקמה את הרשת שלה (והאשימה את מיקרוסופט) והסקייפ שלי עדיין גורם לכל מערכת ההפעלה לקרוס. אחת לכמה זמן אני מצליח לשקם את הסקייפ בתרגיל מוצלח זה או אחר ולאחר יומיים עד שבוע שוב חוזר הניגון. התמיכה הטכנית של החברה לא יודעת מה הבעיה וממשיכה להמליץ לי לעדכן את התכנה, לעדכן את החלונות, לעדכן את תכנת האנטי וירוס... כולם מעודכנים פיקס. שלחתי להם כבר כל לוג אפשרי, ועדיין אין פתרון, בזבזתי שעות על חיפוש תרגילים שונים, וכמו כאב ראש אמתי תרגיל שעובד פעם אחת לא עובד בשנית. זהו נשבר לי.. סקייפ זה נחמד אבל אני עובר ל-MSN ומי שרוצה ליצור איתי קשר אז שם הקשר שלי הוא: amit274@hotmail.com
 

סרטים

סרטים לשבוע הקרוב:
"מרי פופינס" (המקורי)
"קסינו", עם רוברט דה נירו וג'ו פשי (מאפיה, אלא מה..)
"ילדי התירס", סרט אימה מבוסס על ספר של סטיבן קינג
"הקוסם מארץ עוץ", סרט מקורי עם ג'ודי גארלנד.
מצאו את הכול ב-http://www.videowebgate.com/movies.html
 

תגובה לשורות של עמית

מה הקשר בין היפופוטם ל-Icon?

לא ניתן לכם להתייסר כמו בטיזרים הזולים דוגמת "למה לרני רהב אין אתר אינטרנט"?
ישר נתוודה כי אין, אין קשר בין להקת המצחיקנים "היפופוטם" לפסטיבל האחד עשר למדע בדיוני, פנטסיה ומשחקי תפקידים (Icon 2007) שהתקיים בתל אביב בשבוע שעבר. זה שההיפופוטמים הופיעו שם היה לדברי אחדים צ'ופאר, לדברי אחרים ניסיון גיוון, ולדעת לא מעטים בקהילת המד"ב והפנטסיה, ניסיון נוסף להביא קהל רב יותר לפסטיבל תוך יצירת הכנסות גדולה יותר (להלן "מסחור").
אלא שגם אם נוכחותם תורגמה להגברת הרווחים, אי אפשר, לא היה ולא יהיה אפשר לחשב בינתיים את ההלצות שלהם למסחור מקצועי, למסחור רציני, או לכל דבר ממוסר סלאש רציני סלאש ייצוגי. ולשם הוכחה, קחו למשל את הנחיית ערב הפתיחה של הפסטיבל, בנוכחות אורחים נכבדים מחו"ל, היפופוטמים עם עניבות עקומות ומתנדבים עם מכנסי שלושת רבעי ותסרוקות ליפה עצבניות... אם ככה נראה מסחור בישראל, שגאידאמק יעזור לחבורת הגיקים החמודים הללו, במשחק התפקידים השנתי שלהם.

פ.ג.