גיליון מספר 37 שנה VII - יום רביעי, 19 בספטמבר 2007 (המהדורה הבאה, אחרי החגים)

 

«-לגיליון קודם 2007 לגיליון הבא-»

צ'יף תמיד לשירותכם מאז 1986

    
 

"Justice delayed is justice denied"

צדק שנדחה הוא צדק שנשלל

(פתגם אנגלי)

גמר חתימה טובה לחברים וללקוחות!

 

גרסת BOS העדכנית הינה BOSv 2.2.3

▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכון הקישו כאן לקבלת העדכון.
▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמה הקישו כאן.
▪ למצגת BOS עדכנית: BOS2007.PPS

   
 

 

D.R.P.  /  B.C.P.

בצ'יף אגף נפרד
המתמחה במיוחד
בפרויקטים בהיבט כוללני
לכל הסקטור המוסדי,
גם לארגון הבינוני
מסורתי או חדשני...
ואף לקטן בארגונים
הדואג לנכסים,
כי המשכיות עסקית, עיקרה
"סוף מעשה במחשבה תחילה!"




















כל יום 11/9


ספטמבר אילוון, יום השנה לאסון התאומים -שהפך לאייקון שיווקי בתחום המוכנות לאסון ולנקודת ציון בתעשיית האחסון והגיבוי- נשכח כמעה השנה. זה פשוט נפל ביום שלפני ערב חג, כולם עסקו בקניות, תוכניות וברכות שנה טובה. כשאנחנו במצב רוח טוב לא מתאים שיזכירו לנו אסונות. כשהתקציב המשפחתי עומד מול איום רציני (מתנות, מצרכים והוצאות החופשה), אין חשק ולא פנאי להתמקד באיומים אחרים.

לרובינו יש פוליסות ביטוח חיים, בריאות, בית ורכב. בכל פעם שמציעים לנו ביטוח חדש, נוסף, עלינו לקחת בחשבון שיקולים כלכליים: לעיתים הפוליסה החדשה תבוא על חשבון הוצאה אחרת או חיסכון מתוכנן. דבר דומה קורה גם בארגונים. ההוצאות הקשורות לתכנון ההמשכיות העסקית הן הביטוח כנגד אובדן מידע, השבתת העבודה והפסקת הפעילות העסקית התלויה בצורה זו או אחרת במערכות ממוחשבות.
כמונו, כל ארגון יודע כי הוא חייב להקדיש משאבים ל"ביטוח" המידע, ולמרות זאת, קיימים הבדלים גדולים בדרך החשיבה, במאמצים ובהוצאות המוקדשים לנושא בין ארגון לארגון.
בשנים האחרונות תקציבי מערכות המידע נמצאים תחת זכוכית מגדלת, ומנהלי המערכות לא רק שחייבים דיווח מפורט, הם גם נדרשים להתייעל, להשיג יותר הישגים עם פחות כסף.
בשנת 2000, כלל הוצאות המחשוב בסקטור הארגוני הגיעו לטריליון דולר בארה"ב לבדה, וכמעט לשני טריליון בעולם כולו. רבות מהוצאות אלו עדיין לא הניבו את ההחזרים המובטחים. סקר עכשווי בין מנהלים בתחום המידע מראה כי ביותר מתשעים אחוז מכל הפרויקטים המתבצעים היום נדרשים הצדקה בהחזר השקעות.
פתרונות ההמשכיות העסקית מתחרים היום עם יישומים עסקיים חדשים, עם פתרונות אבטחה, מיגרציות ועדכונים, פעולות שותפות ותחזוקה, ובעיקר עם תהליכי צמצום הוצאות ה-IT על מנת לצמצם את התקציב כולו.
האחראיים על ההמשכיות העסקית בהיבט הממוחשב חייבים להבטיח כי הוצאותיהם יכסו אירועים בלתי צפויים וטכנולוגיות חדישות וחשובות. לגבי אירועים פנימיים או חיצוניים צפויים, הארגונים יוצרים תהליכים ומכשירים עובדים על מנת למזער נזקים ולהתאושש במהירות. הבעיה היא, כמו אצל כולנו, כמה ביטוח נדרש, וכמה עליהם לשלם עליו.

זמינות

ארגון ממוצע (לשם דוגמא) שמחשביו אינם זמינים עקב תקלות בלתי מתוכננות במשך 174 שעות בשנה, הוא בעל זמינות של 98%.
על פי מדד עלות ה-downtime של גרטנר (42,000 דולר לכל שעה של אי-זמינות של יישום ייעודי חיוני), יש מדי שנה הפסדים של מעל 7 מיליון דולר בעקבות השבתות בלתי מתוכננות. בעבור חברות הנשענות באופן מוחלט על טכנולוגיה, כגון ברוקרים אונליין, פלטפורמות מסחר וחברות מסחר אלקטרוני, הסיכונים יכולים להגיע למיליון או יותר, והדבר הופך את השבתת המחשבים לעניין רציני מאוד.
אם אמרנו כי ממוצע הזמינות מתקרב ל-98%, הרי כי 99% זה כבר טוב מאוד, 99.5% מצוין, ו-99.9% - הטובה ביותר.
ארגון עם 99% זמינות (נכפיל את הצפי של 87.36 שעות השבתה בשנה ב- 42,000 דולר בשעה), מסתכן ב- 3,669,120 דולר הפסדים! כל אחוז של שיפור בזמינות משתקף בשלושה מיליון דולר ערך. ההשוואה בין עלות התכנון להמשכיות עסקית וערך צמצום הסיכונים יכולים לסייע רבות למנהל מערכות המידע בהחלטות נכונות לגבי הוצאות והצדקת השקעות נוספות בפתרונות המשכיות השירות.

ניתן לבצע ניתוח קצר על מנת לברר אם נעשות מספיק השקעות בהגנה על ההמשכיות.

התהליך כולל שלושה צעדים:
א' - הערכת עלות ההשבתה למערכות העסקיות החיוניות.
ב' -  הערכת הסיכונים, סיכוי התרחשותם והשפעתם האפשרית.
ג' - השוואה בין אפשרויות שונות (תוכניות שונות) למניעת השבתה כדי לעמוד על יתרונותיו של כל אחד ולהגיע להחלטה לגבי האפשרות המתאימה ביותר לארגון.

כך, ניתן לייחס את המשקל היחסי המתאים לכל סיכון, פתרון ופרויקט. כך יוכלו גם האחראיים לבצע החלטות רכש בטוחות ולאזן את תקציבי ההמשכיות העסקית מול תקציבי רכש מחשוב אחרים.

בצעד הראשון (הערכת עלויות ההשבתה למערכות ולתהליכים העסקיים החיוניים)

הערכת ההשפעה הכספית של אירועי
אבטחה שונים (מאת Alinean, שנת 2003)

איומי אבטחההשפעה טיפוסית לכל אירוע (בדולרים)
וירוסים24,000
Denial of Service122,000
גניבה או השמדה פיזית15,000
אובדן מידע350,000
גניבת מידע קנייני4,500,000
גישה בלתי מורשית למערכת מבחוץ225,000
גישה בלתי מורשית למערכת
מתוך הארגון
60,000
התקנה או שימוש בתוכנה או חומרה ללא רישיון250,000
שימוש יתר או לרעה של דואל ואינטרנט מתוך הארגון 360,000
פשעים פיננסיים4,400,000

ניתן לחשב את סיכוני זמן ההשבתה על ידי בחינת כל מערכת עסקית וקביעת הערך שכל אחת מהן מספקת לארגון. את הסיכון נוהגים למדוד בכסף לכל שעת downtime, כלומר ההשפעה על היצרנות או הרווחיות הארגונית של שעה זו של אי זמינות המערכת או המידע. במערכות מבוססות טרנסאקציות ההפסדים הפוטנציאליים של ההשבתה יכולים  להימדד בהתבסס על מספר הטרנסאקציות בשעת שיא הפעילות, כפול הערך הממוצע של טרנסאקציות לשעה ביממה. (למשל, באתר מסחר אלקטרוני המבצע כ-אלף מכירות בשעה בשיא, וערך הממוצע של המכירות סובב סביב ארבעים וחמישה דולר, ערך שעה של השבתה יהיה 45,000 דולר, ובמידה ותקלה כלשהי תשבית את המערכת למשך חמש שעות, יפסיד הארגון  כ-225,000 דולר כתוצאה מן האירוע.

היכולת של המשתמשים לבצע את מטלותיהם במערכות פנימיות ותשתיות מעוכבת או מצטמצמת בעת אסון או תקלה. על מנת לחשב את ההשפעה של זמן ההשבתה על מערכות עסקיות פנימיות, לעיתים קרובות משתמשים בערך של רווחיות למשתמש. לכל מערכת מכפילים את מספר המשתמשים ברווחיות לעובד ולשעה.
לשם דוגמא, חברה עם מערכת תמסורת הכוללת מספר שרתים בארגון. השרת הגדול ביותר משרת כאלף משתמשים עם רווחיות שמוערכת ב-185 דולר לעובד

הפסד טיפוסי
לכל דקה של השבתה בלתי מתוכננת

סוג יישוםהפסד טיפוסי
מסחר / פיננסי40,000 $
שרשת האספקה10,000 $
ERP10,000 $
CRM8,000 $
מסחר אלקטרוני8,000 $
יישום עסקי5,000 $
מסד נתונים5,000 $
תמסורת1,000 $
תשתיות700 $

לשעה (או 350 אלף דולר לעובד לשנה). שעה אחת של השבתת מערכת התמסורת הייתה מסכנת את המערכת בהפסד של 186 אלף דולר רווחיות. אם אסון היה פוגע במערכת וכמו שראינו במקרים רבים לוקח לפחות חמש שעות להתאוששות, הארגון עלול להפסיד כמיליון דולר רווחים פוטנציאליים.
למען האמת, הגישה המסורתית יותר נוהגת לחשב את השפעת ההשבתה על פי משכורות, במקום רווחים. אף על פי, רוב התקלות ישפיעו על הרווחיות, כך שבפרויקטים להמשכיות השירות  יש לחשב את הרווחיות לעובד כאשר מעריכים את זמן ההשבתה של התשתיות.
ככל שהמערכת לא זמינה במשך זמן ארוך יותר, חמורות יותר התוצאות. תוצאות אלו יכולות לנוע מאובדן של טרנסקציה אחת ועד אובדן של לקוח או ספק. ככל שההתאוששות ממאנת להתרחש זמן רב יותר, נפגעת יותר תדמיתו של הארגון - נזק ממנו לא ניתן תמיד להתאושש. סיכונים בלתי מחושבים אלו קשים לכימות, ופעמים רבות כלל לא נלקחים בחשבון כאשר מנסים להצדיק תקציבי התאוששות מתאימים.

סיכונים
איש אינו יודע מה יכתיב גורלו. אם בכלל נתעורר מחר בבוקר, מי יודע מה צופן העתיד עבורנו? אם נחזור למשל ההתחלה, סיכונים שבפניהם עלינו לבטח את עצמנו -את המערכות שלנו- חשוב לקבוע מה סיכויים להתרחש ובאיזו תדירות פוטנציאלית.
השלב הבא הוא להעריך את זמן ההתאוששות מאותו אירוע - בהיקפים שונים- במידה והוא אכן יתרחש. בין האירועים הללו נמנים תקלות מערכת, השמדת מידע בשוגג או בזדון, שגיאות אנוש, ואסונות טבע.
לזמן ההשבתה הבלתי מתוכנן יכולות להיות סיבות שונות רבות. נדרש מאיתנו להתמקד בכל ההיבטים של סביבת המחשוב והתקשורת, למזער סיכונים מכוחות הטבע, ליצור תהליכים ונהלים ולהעביר הדרכה כדי לצמצם את סיכון השגיאה ממקור אדם.
על הארגונים הממוחשבים להקדיש מחשבה להכנה ולהתגוננות מפני כל מקורות הסיכון הללו, קשה להצביע על מקור אחד תדיר או חשוב יותר או פחות. בעת ההכנה תעמוד מול עינינו יחס העלות/תועלת של אמצעי ההגנה. לעיתים ההכנות יקרות מאוד, אך תוצאות של אירוע המוצא אותנו לא מוכנים - יקרות בהרבה מהן. בכדי לחשב את הכדאיות, קבוצות המבצעות פרויקטים של המשכיות עסקית מקנות ערכים שונים לפגיעה בסוגים שונים של מערכות וכך ניתן לחשב את היקף המשאבים הנדרשים להשקעה בכל מקרה ולכל מערכת, יישום, וסוג של סיכון.

חלופות

לאחר שמלאנו את מצוות "דע את האויב", עלינו לבחור את פתרונות המנע וצמצום הסיכונים מתוך אלו העומדים לרשותנו, ולהשוות חלופות, על עלויותיהן ויתרונותיהן.
חשוב לזכור כי פתרונות להמשכיות עסקית לא נבחרים על פי ה-ROI שלהם בלבד. היתרונות הטכנולוגיים של הפתרונות הפופולאריים ביותר בשוק לא תמיד עומדים ביחס למחיר רכישה, הטמעה ותחזוקה שלהם. כאן מועיל מאוד כאשר הצוות האחראי לבניית תוכנית ההמשכיות העסקית עובד עם "ראש פתוח" ומוכן להשקיע זמן ומאמץ בחיפוש ובחינה של פתרונות אלטרנטיביים, ואפילו שילוב בין פתרונות מדף, על מנת להשיג את התוצאות הטובות והכדאיות ביותר ללקוח.

כל יום 11/9

מדי יום מתרחשים סביבנו מקרים של אובדן מידע. מספר פעמים בשנה זה קורא אפילו לכל אחד מאיתנו, גם אם קשה לנו להודות, אם בקנה מידה קטן, או אם בחומר שלא ברומו של עולם. בחירה מושכלת של פתרון המשכיות עסקית אמורה להגן עלינו גם מכל אי-הנעימויות הללו של שמירת קובץ ששונה תחת אותו שם כמו הקובץ הישן, של צורך לשכתב מסמך שמחקנו בכוונה, של מציאה ושחזור קבצים שנמחקו על ידי אחרים, ועוד.

"עם הסולם אני אמור לטפס לקומה העליונה ולכבות את השריפה במחסן, אבל גם לעלות רק שלב אחד או שניים ולהוריד את החתול מן הארון"

הדוד קונה.


ראו גם : עלות המידע האבוד

   
 


 

S.O.S.

הקובץ נעלם ?

לחץ בריבוע ?

לחץ בריבוע !


בציפוי זהב


משקולת הנייר המעוצבת שבצד שורות אלו, היא מארז מוזהב לדיסק קשיח חיצוני מבית לה-סי.
בעולם התחרותי של המארזים לא תמיד פונים היצרנים אל ההיגיון הבריא או אל הדרישות לפונקציונאליות של הלקוח. יש, מסתבר, קהל משתמשים שחומד למקומות רמים בפסגות האסטטיקה והיוקרה ופחות מתעניין במחיר ובפרמטרים של איכות וכדאיות (כגון אורך החיים של הדיסק, MTBF, מניעת התחממות ועוד).
הקהל הזה יוכל ליהנות החל מאוקטובר השנה ממארז המעצבים, שעוצב על ידי הסטודיו הפריזאי Ora-Ïto, שבין לקוחותיו נמנים LG, Renault, Toyota, Swatch, Heineken, Adidas, Levis ואפילו Cartier ו- Gucci.
תמורת המארז והדיסק של 500GB ישלם הלקוח כ-190 דולר. (אפשר יהיה להזמין ב-Amazon, ולהוציא עיניים לחברה').
המארז מגיע עם חיבור USB 2.0, הדיסק מסתובב במהירות של 7200 סיבובים בדקה, יש לו 8MB cache והדבר החביב ביותר לכל מי שמתפרנס משחזור נתונים: אפשרות של One Click backup.
כפי שראינו עד כה במארזים דומים של יצרנים אחרים, אפשרות הגיבוי בלחיצה אחת של כפתור היא בין המאפיינים האידיאליים לאנשים שאוהבים שליטה ידנית בגיבויים, ובין המנגנונים הפחות אמינים בכלל בעת קריסת הדיסק ושחזור הקבצים.
 

   
 





Incremental Forever!


לרשות מנהלי הרשתות בחו"ל קורסים אוניברסיטאיים בנושא אחסון ברשת. היתרון של הלימודים באוניברסיטה עצמאית לעומת רכישת הידע בחברות הדרכה פרטיות או במכונים ומכללות השואבות תקציבים מגופים מסחריים, הוא השאיפה למעבר מידע אמין ובלתי תלוי, שיאפשר לתלמידים בחירה חופשית ובלתי משוחדת. בחירת הדרך (אסטרטגיות, טכניקות) ובחירת הפתרון (טכנולוגיה, מוצר, יצרן).
גם כאשר ההכשרה מיועדת למנהלי מערכות מידע האחראיים לקביעה או אכיפת תקציבים, עליה להתמקד בארכיטקטורות כלליות ובגישות השונות לשדרוג הן בביצועים והן בקיבולת, ולא במוצרים ספציפיים.
היות וטכנולוגיות האחסון ברשת נוטות להיות יקרות, קיים תמיד וויכוח לגבי העלות היחסית של טכנולוגיות ואסטרטגיות שונות כדי לנהל את התקציב ולהשיג תוצאות מיטביות גם תחת תקציב מוגבל.
בשנים האחרונות חלה התפתחות אדירה בתעשיית אחסון המידע. פתרונות קנייניים מוֹנוֹלִיתִיים מסוג SAN ו- NAS מתחילים לפנות את הדרך לפתרונות Open-system וארכיטקטורות מבוזרות. ממשקי האחסון המסורתיים כגון Parallel SCSI ו-Fibre Channel מאותגרות היום ב- iSCSI (SCSI over TCP/IP), SATA (serial ATA), SAS -serial attached SCSI, ואפילו Infiniband. מערכות קבצים מסוגים חדשים ואלטרנטיבות ל-NFS  ו-CIFS מאפשרים היום ביצועים גבוהים ושיתוף קבצים הנמדדים בגיגה-בייטס (כבר לא גיגה ביטס) לשנייה. טכנולוגיות ניהול דיסקים קשיחים חדשות מאפשרות ביצועים טובים יותר ואחסון בדיסקים קשיחים זול יותר. בינתיים, קבוצה חדשה של טכנולוגיות ייעול מאפשרת כבר זרימת פרוטוקולים של אחסון לרוחב ה-WAN ביעילות שלא נראתה בעבר.

כל הקדמה הזו בעולם האחסון מאפשרת ומחייבת התייעלות של הגיבוי, שהוא צלע בלתי ניתן להפרדה מגוף האחסון.
מתוך כל אסטרטגיות הגיבוי הקיימות שבדקנו לאורך שנים, מצאנו כי היעילה ביותר מבחינת עדכניות תוך מקדם הגנה מפני שינוי בלתי רצוי של המידע הינה הקרויה Incremental Forever. אנו מאמינים כי גם בעידן החדש של הגיבוי ברשת תהיה זו המתאימה ביותר לרוב הארכיטקטורות הנפוצות.
אחרי גיבוי מלא רוב היישומים הנפוצים רק מגבים את המידע שהשתנה. זה מה שנקרא" incremental forever paradigm". יישום הגיבוי שומר מידע על המידע ויוצר מתה-דטה בייס ויכול לשחזר קובץ לנקודה מסוימת בזמן בהתבסס על הדלטות שנשמרו. כתוצאה מכך מקבל הלקוח צמצום בחלון הגיבוי של עד 99% (היות והמידע שהשתנה הוא בדרך כלל אחוז או שניים מן הגיבוי הקודם. פירוש הדבר שנדרש פחות רוחב פס וחלון גיבויים לילי גדול יותר למטרות אחרות.
החיסרון הגדול של שיטה זו, כבכל שיטת גיבוי מקובלת, הנו התלות במערכות תוכנה וחומרה מורכבות בעת  השחזור.

טכנולוגית BOS כוללת מנגנון הנראה דומה ל- Incremental Forever בשמירה על הגרסאות השונות של המידע אך פטנט ייחודי שנרשם בצ'יף מוסיף פן נוסף לשיטה, על ידי שמירת המידע העדכני בחטיבה אחת, ללא צורך בתהליך שחזור - ראה:
 http://www.bos.co.il/?doc=150053

להורדת גרסה חינמית של BOS להתנסות, לחץ כאן.

 

   
 


החדשנים ליוון

 

ב-5 ו-6 באוקטובר 2007 יתקיים בסלוניקי, יוון, אירוע המיועד ליצור שותפויות טכנולוגיות שיווקיות בין 15 מדינות, ישראל ביניהן. האירוע Hi Tech Partenariat יתקיים בו זמנית עם התערוכה הבינלאומית INFOSYSTEM 2007 ומיועד לסקטורים של טכנולוגיות המידע, תוכנה, מחקר וטכנולוגיות מתקדמות, והמארגנות הן התאחדות חברות טכנולוגיות המידע מצפון יוון ו-Hellenic Foreign Trade Board ,HEPO, בסיוע ארגונים רלוונטיים בסלוניקי, בחסות משרד האוצר ומשרד הפיתוח היווניים.
כנהוג באירועי Partenariat, יתקיימו במהלכו תערוכה ופגישות פרטניות שיקבעו מראש, בין שותפים פוטנציאליים. מידע נוסף באתר הפרטנריאט : www.hitech-partenariat.gr  או במכון היצוא הישראלי. למתנדנדים מומלץ להזדרז עם ההרשמה!
 

   
  
   
 

הסרת כליה


ניתוח מסורתי להסרת כליה מבוצע באמצעות חתך באורך של כ-23 סנטימטר ממרכז הבטן לכיוון הגב. הזמן הדרוש להתאוששות גם בבית החולים וגם בבית ארוך יחסית. אבל דר. Jeffrey Cadeddu באוניברסיטת טקסס התחיל לבצע לפני כשבועיים את אותו ניתוח דרך חתך קטן כמו פתח למפתח במנעול בתוך הטבור. הטכניקה פולשנית הרבה פחות מהשיטה המסורתית ודורשת זמן התאוששות קצר בהרבה.
הניתוח הראשון מסוגו ארך שלוש שעות, התחיל בשלושה ניקובים בטבור, שחוברו לפתח ברוחב 2.5 סנטימטר. דרכו הוכנסו כלי הניתוח שבאמצעותם הוכנסה הכליה לשקית פלסטית. בתוך השקית המיוחדת כווץ האיבר על מנת להוציאו באותו פתח גישה קטן. זאת, למרות שכליה רגילה של אדם מבוגר, גודלה כגודל אגרופו.
לפני שהוציא את הכליה, דר' קדדו כבר ידע להסיר תוספתנים, כיסי מרה וטחולים דרך הטבור. אבל הניתוח הנוכחי התאפשר הודות לסט כלים חדש בשם ™RealHand, כלים היי-טקים, בעלי יכולות מדהימות (high dexterity-HD). המאמר המלא ב-www.eurekalert.org
 

   
 

 

מעניין!


ב-Computerworld הופיע לפני זמן מה מאמר נהדר (וארוך) על הדרך לעבור מחלונות ללינוקס. הפצנו את הקישור בין חברים. הקניות לחג ותכנוני החופשה הכבידו עליהם עד כדי שהשיבו לנו: "ארוך מדי, וגם באנגלית!". למי שהדבר אינו מפריע, יכול לגשת לקישור: Moving from Windows to Linux


אבל, אם אתם עדיין לא בשלים לעבור לקוד הפתוח, יש עוד מאמר ששווה לבדוק: כיצד להתקין לוח אם חדש מבלי להתקין ווינדווס מחדש.
 

   
 

מבוכים


Theseus
נכנס למבוך המיתולוגי באי Knossos עם סליל חוט שנתנה לו אריאדנה. לאחר שהשלים את משימתו להרוג את המינוטאור, אסף את החוט ששחרר בדרכו פנימה וכך מצא את היציאה מן המבוך.
מי שלא התכונן בעוד מועד ונמצא במבוך חייב שיטה אחרת לצאת ממנו. ההנחיה הידועה ביותר ליציאה ממבוך מצטמצמת במשפט אחד בלבד: להניח את יד ימין על אחד הקירות, ולהתקדם מבלי להסיר את היד עד שמוצאים את היציאה. במבוכים בהם השיטה עובדת, היא גם עובדת עם יד שמאל. במוקדם או במאוחר מגיעים ליציאה, גם אם השיטה תכריח אותנו לעבור את כל המבוך כולו - היא לא מבטיחה את הדרך הקצרה ביותר. בנוסף לחיסרון זה, היא יכולה להיכשל במקרים בהם היציאה לא נמצאת בקצה המבוך - יש מקרים בהם היציאה נמצאת במרכז, עם מעבר נסתר שמוביל החוצה.
Gaston Tarry, מתמטיקאי צרפתי, הגיע לשיטה מורכבת הרבה יותר, אך גם בעלת סיכויי הצלחה ויישום נרחבים יותר. על פי שיטתו, בכל פעם שנכנסים למעבר, יש לסמן בכניסה שני סימנים. כאשר מגיעים לפיצול חדש משאירים שם סימן במעבר שהוביל אותנו אליו. לחלופין, אם הגענו לצומת בה היינו כבר קודם לכן, משאירים שלושה סימנים. כאשר מגיעים לצומת דרכים יש להמשיך במעברים שעדיין לא סומנו, או אלה שסומנו בסימן אחד בלבד.
המבוכים בגנים ובפארקים הם הקשים ביותר ליציאה מהם. כאשר יש בידינו מפה של המבוך, קיימות שיטות להגיע ליציאה, למשל זו המתחילה במילוי כל הדרכים ללא מוצא. גם במחשב אפשר להשתמש בתוכנות ציור (אפילו ב- Paint!) לפתרון מבוכים.
לאחר מות המינוטאור, אותו המבוך בו בילה את חייו שימש כדי לכלוא את Daedalus ו-Icarus. השניים מצאו דרך יצירתית לצאת מן המבוך - בנו להם כנפיים מלאכותיות (מנוצות מאוגדות בשעווה) ויצאו מלמעלה, בתעופה...
 

   
 

"פתח לנו שער
בעת נעילת שער. כי פנה יום
היום יפנה / השמש יבא ויפנה
נבואה שעריך"

מתוך תפילת נעילה

"ועיניתם את נפשותיכם"


לבקש סליחה - גם באמצעות גלישה ב- www.slicha.com
למי שמרגיש שממש חייב לקיים את פולחן הכפרות - www.kipa.co.il (עם המלצה הומניטארית חמה להמיר את הטקס בתפילה).

בראש מצעד התפילות ליום כיפור: כל נדרי
הלאה, להיות טובים יותר בשנה הבאה ובין היתר גם להימנע מלשון הרע - ראו www.diogines.co.il/slander
 

   
 



























השורות של עמית

השכל יוצא לחופשה


עקב הנסיבות נמנעו ממני, למרבה השמחה, חדשות מישראל בשבוע האחרון. והפרשיות הכי חמות שנתקלתי בהם הן הריגול התעשייתי של מקלארן אחרי Ferrari מה שיעלה להם בכל כך הרבה כסף שהם יחשבו פעמיים אם כדאי להם בכלל לדעת להבא מה מתכננים האיטלקים. בישראל נראה הפורמולה 1 די ביזארי, אבל באירופה הוא עסק חם. אישית, אני מעדיף לצפות בצבע מתייבש מאשר במרוץ מכוניות, אם כי צבע מתייבש לא מספק תאונות מרהיבות כל כך.

שנייה לפני שיצאתי מהבית קראתי שמדינת ישראל החזירה לניצולי השואה פחות מאחוז אחד של הכספים שמגיעים להם. הספקתי גם לקרוא את התגובות של אלו שחושבים שלא מגיע לניצולי השואה כי זו אפליה. נגמרו לי כבר הדמעות על תושבי המדינה שלי, ומזעזע אותי לחשוב שיש אנשים בישראל שלא ממש מבינים מה זה ניצול שואה, שלא מצליחים להחדיר לגולגולת האטומה שלהם שמדובר בכספים שאינם שייכם למדינת ישראל אלא לניצולי השואה ויורשיהם ונגנבו, פשוטו כמשמעו, על ידי המדינה כדי לממן בין היתר את תיקון האפליה, בלי הסכמתם. בכל מקום נורמאלי קוראים לזה שוד, או אונס.
עוד הספקתי לקרוא על הבעל שפוטר מעבודתו וגרושתו אמורה לקבל 50% מפיצויי הפיטורין שלו. פיצויים שאמורים לסייע לו בזמן שהוא מחפש עבודה כדי לממן את דמי המזונות אותם ישלם לגרושתו מאוחר יותר. ההתעללות בגברים גרושים במדינת ישראל נמשכת. אני לא אומר שכל הנשים חמדניות, אני טוען שבתי המשפט בישראל מחזיקים שופטים שיודעים לקרוא אבל לא יודעים חשבון, שיודעים את החוק אבל לא מבינים צדק מהו. ויש גברים גרושים רבים שהורחקו מילדיהם (חוב כספי הוא טיעון לא רע להרחיק את הבעל מהילדים) או אחרים שאין להם מספיק כסף לשכור לעצמם דירה או לקנות אוכל. בטוח שיש כאלו שיש להם מספיק לשניהם, אבל עורך דין טוב (או רע, תלוי בנקודת המבט), יכול לגרום לגבר גרוש לרעוב ללחם, או לחיות ברחוב, או לעבוד כדי לממן את אשתו וילדיו בלבד, מבלי כל סיכוי ממשי לשקם את חייו.


שחור בעיניים


יום שבת ה-8 לספטמבר, הפסקת הצהריים המסורתית, מתחילה ב-12 אבל לא ברור מתי תסתיים, גל עצום של לובשי חולצות שחורות זורם אל תחנות המטרו בכל רחבי העיר. לא, אין לוויה בשום מקום ואף אחד לא מת (עדיין). הגביע העולמי ברוגבי החל יום קודם לכן והיום משחקת נבחרת ניו זילנד (The All Blacks) שגררה אחריה למעלה מ-20 אלף איש מרחק של חצי גלובוס למשך שישה שבועות וחצי, גברים נשים וטף וכולם כולם מצפים שהשחורים יחזירו את הגביע סוף סוף לאי המדהים שנמצא אי שם בקצה של העולם, מקום אליו אפילו שואה גרעינית לא תגיע, אם תתרחש.
ה-All Blacks בחרו להתנחל דווקא במרסיי, עיר של כדורגל שאימצה אותם עם כל הלב. לי אישית מדובר באתנחתא נהדרת וסוף סוף יש עם מי לדבר, 20 אלף איש שמדברים אנגלית, במבטא קצת מוזר, אבל אנגלית. רוגבי אף פעם לא היה הסיפור שלי, אבל אם כל כך הרבה אנשים טסו למעלה מ-24 שעות כדי לראות אוסף טנקים מתרוצץ על המגרש הרי שמן הסתם אני יכול לפתוח את הטלוויזיה ולצפות בהם. הכרטיסים במילה אזלו לכל האליפות חודשיים קודם לכן (למרות שסביר להניח שכרטיסים רבים יתפנו נוכח היכולת הדלה של הקבוצה הצרפתית). רוגבי הוא משחק פסיכי, עשרות אנשים שמשקלם הכולל מתקרב ל-3 טון (לא מגזים) נכנסים אחד בשני בלי הפסקה, 80 דקות של אקשן בלתי פוסק, ולא פעם נוכח התנגשות בלתי נמנעת בין טנק לנגמ"ש שאמורה עקרונית להסתיים בשני אמבולנסים אתה עוצם את העיניים ו... כלום! שניהם קמים (לא לפני שנאלצו לשאת על גבם את שאר החבר'ה) וממשיכים להיכנס לצרות.
ה- All Blacks השמידו כצפוי את האיטלקים, שרק מאוחר יותר נודע לי שאינם נחשבים לקבוצה חלשה, ויצאו לחסל סופית את מאגרי הבירה העירוניים. רוגבי מוגדר כמשחק של חוליגנים המשוחק על ידי ג'נטלמנים (חסרי צוואר, אבל ג'נטלמנים). הצופים מנומסים ואין מכות או התפרעויות. בניו זילנד נחשב המשחק כדת, לא ממש מפתיע במדינה שבה אין צרות אין בעיות ו... אין כמעט אנשים, בעיקר עכשיו כשכולם מסתובבים ברחבי אירופה וצופים בנבחרת האהובה שלהם.
 

ג'נובה


יום ראשון ה-9 בספטמבר, אני עולה על הרכבת לאיטליה לחופשה השנתית שלי שאמורה להתחיל בג'נובה (גנואה, כפי שמכנים אותה האנגלים) הרכבת ממרסי לאיטליה מכילה, איך לא, חצי מהניו זילנדים (החצי הנשי בעיקר) שיום קודם לכן שתו את מרסיי. ג'נובה נמצאת מרחק 4 שעות ממרסי, היא עיר נמל עתיקה ויפהפייה, אחת מערי הנמל העיקריות של אירופה הקלאסית וממנה יצא כריסטופר קולומבוס למצוא את הודו, וגילה את אמריקה. ג'נובה יושבת על הים מחד ועל ההר מאידך, מה שמבטיח אפיסת כוחות טוטאלית בסוף כל יום. גם בג'נובה כמו במונקו, נמצא אקוואריום (שנחשב לגדול ביותר באירופה). העיר העתיקה בעלת יופי עוצר נשימה אבל אור השמש לא ממש חודר אליה שכן מדובר באוסף ענק של סמטאות צרות, לפעמים ברוחב של ארון קיר, ובניינים בגובה של 5-7 קומות. הכלבים המקומיים, כמו בצרפת, לא ממש חסים על התיירים ומפזרים מוקשים בכל מקום. מוקש נעל בירידה תלולה מרוצפת בסגנון העתיק יכול להסתיים על הישבן במרחק של 10 מטר ממקום ההיתקלות. ניסיון קרבי ממרסיי מאפשר לי לחמוק בקלילות אופיינית, אבל שנייה של היסח הדעת (שיקסע איטלקייה עסיסית, למשל) עלול להסתיים רע... בעיקר אם אתה מלווה באשתך. דבר נוסף שמרצף את ג'נובה הוא בעלות המקצוע העתיק ביותר בעולם, די סביר לעיר נמל. אבל כאן היקף הפעילות הרחב (כל העיר העתיקה בלי יוצא מהכלל) והגודל הבלתי סביר של הבנות די מפתיעים אותי.

בג'נובה יש כרמלית, או יותר נכון פוניקולרה (Funiculare), רכבת הרים שמטפסת לה בעצלתיים למעלה ההר, המסלול הישר בעליל של הרכבת ארוך יותר מכל הרכבת התחתית שלמרגלות ההר. בשתיהן נותנים אמון מלא בנוסעים שישלמו, אבל לא כל כך מבהירים לתיירים כיצד והיכן קונים כרטיסים. אז לא קונים...
האוכל בג'נובה הוא סיפור בפני עצמו... כביר, ומבוסס על מאכלי ים יוצאים מהכלל. האיטלקים, בניגוד לצרפתים, אוכלים כמעט את כל מה שיוצא מהים (לצרפתים אין "כמעט", הם אוכלים הכול בלי יוצא מהכלל).

היות ואני רחוק מהבית לא הספקתי להעלות סרטים חדשים וגם התמונות מג'נובה יאלצו לחכות עד ל-20 לחודש, אבל תמיד תוכלו להשלים ולצפות בסרטים שעדיין לא צפיתם בהם.
גם את השורות הללו אני כותב הרחק מהבית בבית קפה כשאספרסו מספר 3 מונח לידי ומדי פעם נעצרת פצצת חמוקיים ומושכת קלות (ולפעמים כבדות) את תשומת לבי ממשימת הכתיבה. האישה מחכה במלון, הבטן מקרקרת מרעב, אבל אנו עומדים לכבוש את היעד.

שנה טובה לכולכם באשר תהיו, רצוי במקומות יפים יותר נעימים יותר וחמים הרבה פחות.  ואם אתם קופצים לצרפת... מרסיי נמצאת בקצה הדרום מזרחי ודלתי פתוחה.
 

תגובה לשורות של עמית

   
  
  
 

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה,
או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים בידיעון

 
 

נא לא להשיב (reply) על הגיליון נשמח לקבל הערות והארות,
המלצות  ובקשות  או קישורים לאתרים מעניינים לדואל:
eldad@chief.co.il או feli@chief.co.il

 

 
 

http://www.bos.co.il

  
 

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2007