החל מחודש פברואר הוכרזה רשמית BOS 2007:
גרסת BOS העדכנית הינה BOSv 2.2.2
▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכון הקישו כאן לקבלת העדכון.
▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמה הקישו כאן.

חיים אחרים

ובהמשך לקטע הקודם, מספיק קשה לנו לפעמים למצוא מסמך שכתבנו בעצמנו, במחשב שלנו (גוגל פור דסקטופ), או מישהו אחר במשרד (גוגל דסקטופ אנטרפרייז), את המקום בו השארנו את המפתחות, המשקפיים, תעודת הבגרות (שהגיעה בדואר לבית ההורים כשכבר היינו בקבע), את האפיקומן בפסח, את המתנה המושלמת לאישה המיוחדת, את עצמנו בהודו, טיבט, או מערה בגליל. בעצם... כל החיים הם חיפוש אחד גדול אחרי כל מיני דברים. אבל יש אנשים שהחיפוש הוא עבורם מקצוע. והפעם לא נדבר על שותפינו החוקרים הפרטיים המגיעים למעבדה למחשוב פורנזי. ולא על הארכיולוגיים, פליאונטולוגיים, מחפשי זהב, נפט או אבני חן המוגבלים לאוצרות הטמונים בכדור לכת שלנו. יש מי שמעבר למרחק שנות אור, מחפש חיים בחלל...

אחד האנשים הללו הוא דר. פרנק דרייק, יו"ר ועד המנהל של מכון SETI. לפני 48 שנה עבד דרייק כ-רדיו אסטרונום במצפה הכוכבים ב-Green Bank, ארה"ב, כאשר הגה גישה לקשר את המונחים הנוגעים להערכת מספר התרבויות הטכנולוגיות שיכולות להיות קיימות בגלקסיה שלנו. הוא כרך את תובנותיו בנוסחה, לה אין פתרון ייחודי, אך מקובלת היום באופן כללי על ידי הקהילה המדעית. כל זאת כדי לבדוק את מרכיביה, שהם הגורמים הספציפיים הנחשבים למעורבים בפיתוח תרבויות טכנולוגיות.
כך כתב דרייק את נוסחתו:

N = R* • fp • ne • fl • fi • fc • L

כאשר N הוא מספר התרבויות בשביל החלב שאת הפליטה האלקטרומגנטית שלה ניתן לקלוט.
*R הוא שיעור יצירת הכוכבים המתאימים להתפתחות חיים תבוניים.
fp הינה החלק מכוכבים אלו עם מערכות כוכבי לכת
ne הינו מספר כוכבי הלכת לכל מערכת שמש, בעלי סביבה מתאימה להתפתחות חיים
fl הינה החלק של כוכבי לכת בהם התפתח חיים
fi מתייחס לחלק מתוך כוכבי לכת בהם התפתח חיים, בהם גם נוצרים חיים תבוניים
fc הוא החלק של תרבויות המפתחות טכנולוגיה המשחררת לחלל אותות המעידות על קיומן ושניתנות לקליטה.
L הוא משך הזמן בו תרבויות אלה משחררות לחלל אותות הניתנות לקליטה.
מוגבלויות הטכנולוגיה הקיימת שלנו מגדירות כי כל חיפוש פראקטי של הבעת קיום כלשהי של חיים תבוניים בחלל, חייב להיות חיפוש אחר הבעה טכנולוגית.
בנוסף לכך שהיא מצביעה על הגורמים המעורבים בחיפוש כזה, המשוואה של דרייק היא אמצעי לגירוי הסקרנות לגבי היקום הסובב אותנו, ולהבנת העובדה שהחיים כפי שאנו מכירים אותם הם התוצר הסופי של התפתחות טבעית וקוסמית. אנו גם מבינים ממנה עד כמה אנו חלק מאותו יקום.

יש המחפש ויש המוצא. ביולי לפני 6 שנים ירד בהודו גשם אדום. המטיילים חשבו שזו תופעה מקומית ידועה, אך המקומיים היו בטוחים שהאירוע הנדיר מסמן את סוף העולם המתקרב. הרשויות ניסו להרגיע את כולם. דרך הרדיו והטלוויזיה הופץ ההסבר שמדובר בזיהום העננים באבק ממדבריות ערב. דר' Godfrey Louis לא בדיוק האמין להסבר הפשטני, בדק דגימות של גשם אדום ומצא בו תאים ביולוגיים. מה שהוא לא מצא בהם היה DNA, מרכיב חיוני בכל צורות החיים על פני כדור הארץ. ולכן הסיק שמדובר בצורות חיים מן החלל החיצון.
למרות שהקהילה המדעית העולמית יכולה הייתה להגיב בלגלוג, השערתו החלה ויכוח בינלאומי נרחב. זאת מפני שהיא מתחברת לתיאוריה של מדענים בריטיים הקיימת מאז שנות ה-60. זוהי תיאורית ה- "Panspermia", הגורסת כי החיים על גבי כדור הארץ מקורם בכוכב לכת אחר. Sir Fred Hoyle ופרופסור Chandra Wickramasinghe שיערו כי קיימת אפשרות שכוכב שביט כלשהו הביא אותם.
כמובן שמציאת חיים אחרים במקום אחר בחלל תהווה תמיכה חיונית לתיאוריה זו. אבל כל מיקרו-אורגניזם שיסע בחלל יאלץ לשרוד את הריק בחלל, את הקרינה האולטרה סגולה, קרינה קוסמית, קרינת X, טמפרטורות נמוכות מאוד (וגבוהות מאוד בכניסת המטאורית לאטמוספרה שלנו). בעבודותיו האחרונות של דר. לויס הוכח כי המיקרו-אורגניזמים של הגשם האדום מסוגלים להתרבות בטמפרטורה של 300 מעלות צלזיוס.
 

עד אשר נגלה מה בעולמות השכנים, אין לשכוח כי כדור הארץ שלנו חי ובועט. בהמשך לדברינו בנושא רעידות אדמה: Shift Happens, להלן מאמר מאת מהנדס המבנים ירון אופיר,
 

תכן הנדסי תפקודי
Performance-Based Engineering -PBE

רקע לתכן הנדסי תפקודי

ההתפתחות הגדולה שהתרחשה בעולם בעשור וחצי האחרונים בפיתוח שיטות להערכת עמידות ונזק במבנים ברעידות אדמה ואסונות טבע אחרים, קשורה להיקפי ההרס הגדלים והולכים שנובעים מאסונות אלה. גידול האוכלוסין והתפתחות המטרופולינים הצפופים הם חלק מהסיבות להחרפת הבעיה. מסיבה זו ממשלות, גורמים פיננסים כלל עולמיים וגופים ציבוריים שונים משקיעים משאבים רבים במחקר המדעי בנושא זה ובנושאים הקשורים אליו. במסגרת זאת נעשו ונעשים ניסיונות אינטנסיביים לאתר קשרים בין הנזק לבין התנהגות המבנים ברעידות אדמה.
לפני ההתפתחות שחלה בתחום הערכת העמידות, התמקדו התקנים לר"א במבנה עצמו (structure) ובהצלת חיי אדם בלבד. שיקולים פיננסים כמו הרצון לקבל הערכות נזק גם לרכוש של בעלי עניין, כחברות ביטוח ושיקולים אחרים נוספים, כמו הצורך להשאיר מערכות חיוניות מתפקדות בבתי חולים וכד', הביאו להתפתחות התכן ההנדסי התפקודי .Performance-Based Engineering (PBE) הסבר לחשיבות בהתייחסות למערכות הלא מבניות ניתן לראות באיור 1 בו מוצג חלק ההשקעה הגדול ברכיבים הלא מבניים ובתכולה ביחס לחלק ההשקעה ברכיבים המבניים במספר סוגי בניינים ציבוריים.
 

איור 1:הרכב השקעות טיפוסי בין רכיבים מבניים, לא מבניים ותכולה במבניים ציבוריים טיפוסיים [‎2].

המנוף להנפת מכולות שיצא מכלל פעולה ברעידת קובה ב 1995 ביפן (איור 2) ממחיש נקודה זו מהיבט נוסף: מפעיל המנוף נחלץ ללא פגע והמנוף לא התמוטט ולא פגע בעוברי אורח, אך "הצלת החיים" במקרה זה אינה צריכה להיבחן לבדה. הנזק שנגרם לנמל בשל אי תפקודו של המנוף הוא גדול מאוד ולא פרופורציוני לעלות הנזק הפיזי של המנוף עצמו או לעלות אשר הייתה נחוצה מראש לאבטחת המשך תפקודו לאחר התרחשותה של רעידת האדמה. טיפול כזה במנפים עשוי היה למנוע את השבתת הנמל.

איור 2: מנוף ימי שיצא מכלל פעולה ברעידת אדמה.

העיקרון העומד בבסיס תכן התפקודי הוא הניסיון לחזות דרגות ביניים אפשריות של נזק צפוי. הליך מסודר של תכן תפקודי עבור מבנים קיימים נכתב במסמך 273 FEMA [‎4] ועודכן במסמכי ההמשך 356FEMA [‎6], FEMA 440 [‎7] ובאחרים, וכן בצורה מקורבת ב 310FEMA [‎5].
ניתן לחלק את ההשלכות של רעידת אדמה לשלוש קטגוריות: בטיחות לחיים (Life Safety), אובדן פיננסי ישיר לרכוש ולמבנה (Capital Losses), ואובדן הכנסות עתידיות כתוצאה מאי תפקוד עקב הרעידה (Functional losses).
התכן התפקודי מנסה להתחשב בבטיחות לחיים והאובדן הפיננסי והתפקודי ע"י מציאת קשרים ישירים בין מספר רמות תפקוד מוגדרות במבנה לשלוש קטגוריות אלו.
רמות אלה משלבות את התפקוד המבני והלא-מבני. רכיב נחשב למבני אם הוא חלק ממערכת הנושאת לכוחות אנכיים או אופקיים. כל שאר הרכיבים במבנה ייחשבו כלא מבניים. ישנן 4 רמות עיקריות לתפקוד בזמן ולאחר הרעידה (מהגבוהה לנמוכה): רמת תפקוד מלא (Operational) המתאימה למתקנים רגישים החייבים להמשיך לתפקד באופן מלא גם בזמן ולאחר רעידת האדמה ללא הפסקה. רמת אכלוס מידי (Immediate Occupancy-IO) המתירה נזק מוגבל אך מאפשרת המשך תפקוד למבנה ולמערכות לא מבניות שהוגדרו כחיוניות. רמת בטיחות חיים (Life Safety-LS) בה תתכן פגיעה ברכיבי מבנים נושאים ורכיבים לא מבניים אך לא ברמה כזאת שתביא להתמוטטות. מניעת התמוטטות (No-Collapse or Structure Stability-CP) בה המבנה על סף התמוטטות ללא רזרבה נוספת ואין כל התחשבות בתפקוד רכיבים לא מבניים. הרמה הנפוצה והפרקטית ביותר למימוש למתקנים רבים ומערכות רבות הקיימות בשוק הציבורי והפרטי היא הרמה השנייה- IO.

הכלים האנליטיים לתכן ההנדסי התפקודי.

כדי שניתן יהיה לקשור בין רמות התפקוד הנדרשות ובין התנהגות הרכיבים המבנים ורכיביו הלא מבניים הוגדרו מדדים כמותיים שפותחו באופן אנליטי ובעזרת ניסויים רבים שנערכו. מדד כזה ניתן לדוגמא בטבלה 6-7 מתוך FEMA 356 [‎6] להלן. בטבלה מוגדרות רמות סיבוב פלסטיות מקסימאליות מותרות לכל קריטריון נדרש (,IO LS וכד') עבור רמות שונות של הטרחה ומנות זיון בקורות בטון. ניתן לראות כי ככל שרמת התפקוד הנדרשת גבוהה יותר (בכיוון החץ ), הסיבוב הפלאסטי (תחום בו העיוות משתייר לאחר הרפיית המאמץ והרכיב אינו חוזר למצבו התחילי בניגוד לעיוות אלאסטי) המותר בקורה נמוך יותר. (ראו טבלה)

המדריכים שהוכנו בתפיסה של התכן התפקודי ([‎4],[‎5],[‎6],[‎7],[‎8] ואחרים) מגדירים מספר שיטות לחישוב מבנה קיים לעומסי ר"א. ניתן לחלק את השיטות לליניאריות (אנליזה סטטית שקילה ואנליזה מודאלית או דינאמית ליניארית) וללא- ליניאריות (אנליזה סטטית לא ליניארית ואנליזה דינאמית לא ליניארית).
מבין שיטות אלו אין ספק שהשיטה הפופולארית ביותר שהתפתחה ככלי לתכן תפקודי היא אנליזת הדחיפה הסטטית הלא ליניארית (Nonlinear Static Pushover Analysis). בשיטה זאת המבנה מיוצג במודל הכולל את הגדרות התכונות של האלמנטים המבניים המרכיבים אותו בתחום הליניארי והלא ליניארי (החומרי והגיאומטרי). על מבנה זה מתבצעת "דחיפה" בכיוון הדרוש (אופקי בד"כ) במנות כוח סטטיות הולכות וגדולות (העמסה אינקרמנטלית), בפרופיל העמסה שמדמה את כוחות האינרציה הצפויים לפעול עליו, בהתאם לדרישה הסיסמית המוגדרת. התוצר המתקבל הוא גרף דחיפה (Push-Over curve) אשר מייצג את תסבולת המבנה הכללית כפונקציה של הזזה בנקודת ייחוס, בד"כ במישור גגו. התסבולת מושווית לדרישת עומס רעידת האדמה המיוצגת כתגובת ספקטראלית שמותאמת לתגובה הלא ליניארית (לא יפורט במסגרת זאת). פשטות השיטה, התאמתה לתחום ההתנהגות הפלסטי הקיים במציאות בר"א, אופייה המקורב ויתרונותיה בהערכה אמינה של תרחיש הכשל, הופכים שיטה זו למתאימה מאוד לתכן הנדסי תפקודי במגבלות התאמתה למבנה.
דוגמא לגרף דחיפה נתונה באיור 3‎. בגרף מסומנות מספר רמות תפקוד מבניות, אשר יכולות להוות הגדרת דרישה תפקודית למבנה. במידה שההזזה הכוללת בנקודת הרפרנס עבור דרישה מוגדרת מתקבלת על העקום משמאל לקו שהוגדר כקריטריון התפקוד שנדרש- המבנה עמד בדרישה במידה שההזזה התקבלה מימין לקו, אזי המבנה אינו עומד בדרישה. פירוט נוסף לעקרונות ביצוע השיטה, יתרונותיה ומגבלותיה מופיע במקורות [‎9],[‎10] ואחרים.

איור 3: רמות תפקוד מבניות מוגדרות על גבי גרף תסבולת.

גישת חישוב מקורבת זאת איננה היחידה המתאימה לתכן תפקודי. בשנים האחרונות חלה התקדמות גדולה גם בשיטות מקורבות נוספות, כמו למשל שיטה מבוססת הזזה (Displacement base design). שיטה זאת נמצאת לעיתים מתאימה יותר (ואף ישירה יותר) לתיאור התנהגות מבנה בתחום הלא ליניארי. הסבר ממצא לעקרונות שיטה זאת ניתן במאמר [‎11] ומאמרים אחרים המוקדשים לנושא זה.

תחומי ההחלטה לקביעת רמות התפקוד של המבנה

תחום ההחלטה נע בין שלושה צירים:
• ציר רעידת האדמה (עוצמת\תקופת החזרה של הרעידה).
• ציר התפקוד המבני (הדרישות המבניות בזמן ולאחר רעידת האדמה).
• ציר התפקוד הלא מבני (הדרישות הלא מבניות מהמבנה כגון צנרות ומערכות אחרות בזמן ולאחר הרעידה).

למעשה מתקבלת "תיבת החלטה" המורכבת משלושת הפאות (הצירים) הנ"ל המאפשרת לבחור עבור רעידה מסוימת תפקוד מבני מסוים ותפקוד לא-מבני מסוים לרמת סיכון נדרשת.
כך ניתן להגדיר למשל רמת תפקוד גבוהה לרעידה בעוצמה בינונית כרעידת התכן הבסיסית המוגדרת בתקנים כבת תקופת חזרה חזויה של 1 ל500 שנה, ומניעת התמוטטות לרעידת קטסטרופה למשל בתקופת חזרה של 1 ל 2500 שנים (כמודגם בטבלה 1) בחירה זו מאפשרת תהליך חיזוק יעיל הממזער את הנזק בהתאם לדרישות הספציפיות למבנה.
 

טבלה 1:
טבלה להגדרת רמת תפקוד נדרשת בהיבט משולב מבני ולא מבני עפ"י 356FEMA]6]. התא הצהוב כהה מדגים בחירת קריטריון לתפקוד ברעידת תכן המתאימה לתקופת חזרה של 500 שנה והתא הכתום מדגים בחירת קריטריון לרעידה בעוצמה חזקה המתאימה לתקופת חזרה של 2,500 שנה. יצוין כי רק בחירות בתחום האלכסון (התאים הצהובים בהירים) בטבלה הן ברות- תוקף מעשי למימוש במבנה קיים.

הגדרת קריטריוני תכן משולבים מאפשרת למקבל ההחלטות (או בעל הבניין) להגדיר את הדרישות המבניות והלא מבניות שלו מהמבנה בזמן ולאחר רעידת האדמה. מחד, חיזוק של מבנה כך שיעמוד ללא פגע בכל רעידת אדמה דורש משאבים רבים (פיננסיים ואחרים), מאידך אי חיזוקו של מבנה לא מאפשר תפקוד כלשהו מהמבנה לאחר הרעידה, ומבנה כזה צפוי להיות מיועד להריסה לאחר הרעידה.
באיור 4 מופיעה דוגמה לבניין בו הוגדרה רמת תפקוד מבני שלS-2 (בקרת כמות ואופי הנזקים המבניים שניתן לאפשר) ורמת תפקוד לא מבני N-B (כל המערכות שהוגדרו כחיוניות לתפקודו של המבנה כגון מדרגות, תאורת חרום, מערכות התראה ועוד בהתאם להגדרה מראש). הגדרות אלה חופפות לרמה השנייה IO שהוגדרה לעיל ומאפשרות אכלוס מיידי של הבניין לאחר הרעידה, וזו רמה גבוהה יותר מהמוגדר בתקן הישראלי לרעידות אדמה (ת"י 413) המתאים במקורב לקריטריון S-3 (הצלת חיים) ואינו מבטיח המשך אכלוס הבניין או המשך תפקוד לאחר הרעידה.

איור 4: מבנה אשר יאפשר המשך תפקוד ואכלוס מיידי לאחר רעידת אדמה (בתיקונים קלים) –רמת תפקוד מתאימה: 2-B

אפשרויות לטיפול ברכיבים לא מבניים

בארצות בהן קיימת רמת סיכון סיסמי בינונית וגבוהה כקליפורניה, מערב קנדה, ניו-זילנד, יפן ואחרות התפתח מאוד בעשור האחרון הטיפול ברכיבים לא מבניים, במיוחד במוסדות ומתקנים ומבנים אשר הוגדרו כחיוניים (בתי חולים, גשרים ראשיים, תחנות כוח וכד'), בתעשייה הפטרו-כימית אשר מחזיקה כמויות גדולות של חומרים מסוכנים העלולים לדלוף ולפגוע באוכלוסיה נרחבת, ובתעשייה הפרטית בהתאם לשיקולים כלכליים וניהול סיכונים.
ועדת היגוי בין משרדית בתחום זה הוקמה בישראל לאחר רעידות האדמה שפקדו את תורכיה ב 1999. פעילות הוועדה הביאה לכך שמספר גופים ממשלתיים ומוסדיים החלו לבדוק את מוכנותם לרעידות אדמה באופן מערכתי (מ.ע.צ. מקורות וכד'). בנוסף לכך הופצו הנחיות מחייבות בתוכניות בינוי חדשות בתחום זה (כתמ"א 38) ותוקנו תקנות כמו התניית קבלת היתר רעלים למפעלי חומרים מסוכנים במיגון א-סיסמי. במגזר הפרטי החלו כמה חברות למגן את עצמן, אם בגלל שיקול כלכלי בהבנת הנזק הצפוי מאי טיפול, או אם מטעמי ביטוח שהוכתב ע"י מבטחים מחו"ל הרגישים לתחום זה. השילוב בין הטיפול ברכיבים הלא מבניים והרכיבים המבניים הוא מפתח להצלחת שדרוג מערכתי. כדי לטפל נכון ברכיבים הלא מבניים יש לקחת בחשבון את הקשרים ביניהם לבין הרכיבים המבניים. דוגמא לכך ניתנת באיורים 5 ו-6. באיור 5 מתואר מודל למבנה שעל גגו מוצב ציוד כלשהו. איור 6 מתאר את התאוצה האופקית של גג המבנה והציוד שעליו כפי שנמדדים בעת התרחשות אירוע המדמה רעידת אדמה. בצד השמאלי של איור 6 מתוארת התאוצה הנמדדת כאשר זמן התנודה העצמי החופשי (זמן המחזור הבסיסי) של הציוד אינו קרוב לזמן התנודה החופשית של המבנה (מהווה 20% ממנו). בצידו הימני של איור 6 מתוארת התגובה הנמדדת לאותה רעידה אך עבור המקרה שזמן המחזור של הציוד והמבנה זהים. ניתן להבחין כי כאשר זמני המחזור של הרכיב הלא מבני והמבני קרובים זה לזה נוצרת הגברה משמעותית (יותר מפי 6 במקרה המוצג! ) בתאוצה ובכוח שפועלים על הרכיב הלא מבני.

איור 5: מודל לייצוג מערכת מבנה-רכיב ציוד (לא מבני) המותקן עליו בגגו.


איור 6: תגובת תאוצה אופיינית להטרחת רעידת אדמה הנמדדת בגג מבנה (סגול)ועל גבי ציוד המותקן עליה (כחול) עבור שני יחסי זמן מחזור בין הציוד (Tp) והמבנה (T).

בספרות המקצועית בתחום ([‎6], [‎3], [‎2], [‎1] ואחרים) נוסחו הליכים לטיפול ברכיבים מבניים ולא מבניים במשולב. במקרים רבים הטיפול ברכיבים הלא מבניים פשוט יחסית ואיננו יקר. לעיתים עיגונו באמצעים פשוטים יכול למנוע נזקים בהיקפים גדולים. מספר דוגמאות לטיפול בסיסי אפשרי נתון באיורים 7-10 להלן:
 

איור 7: קפיץ סוגר שהותקן על דלת בארון ציוד למניעת פתיחתו החופשית ברעידת אדמה.

   
איור 8: צורות קיבוע פשוטות של ציוד מעבדתי לשידה עליה הוא מונח.


איור 9: מגבילי תנועה אנכיים ואופקיים של צנרת (Pipe Restrainer).


איור 10: מגביל תנועה קפיצי של צנרת (Wire rope Pipe Restrainer).

באיורים 11, ו12 מתוארים לעומת זאת נזקים ברעידת אדמה לציוד שלא אובטח כראוי.


איור 11: נזק לציוד ברעידת אדמה בינונית בקליפורניה כאשר לא ננקטו כל אמצעים להגנה עליו.



איור 12: התהפכות ארון משרדי ברעידת אדמה.

ירון אופיר , מהנדס מבנים
קדמור –אופיר בע"מ

רשימת מקורות חלקית. Partial References List

1. ASCE 7-05 (2005) Minimum Design Loads for Buildings and Other Structures, ASCE Standard USA.
2. ATC-29-2, (2003) Proceedings of Seminar on Seismic Design, Performance, and Retrofit of Non-structural Components in Critical Facilities Newport Beach, California
3. California Accidental Release Prevention Program (2004), Guidance for CalARP Seismic Assessments, Region 1 Local Emergency Planning committee (LEPC), California.
4. FEMA273 NEHRP (1997), Guidelines for the Seismic Rehabilitation of Existing Buildings, Federal Emergency Management Agency, Washington.
5. FEMA310 NEHRP (1998), Handbook for the Seismic Evaluation of Existing Buildings, Federal Emergency Management Agency, Washington.
6. FEMA356 NEHRP (2000), Prestandard and Commentary for the Seismic Rehabilitation of Existing Buildings, Federal Emergency Management Agency, Washington.
7. FEMA440 NEHRP (ATC55-2005), Improvement of Nonlinear Static Seismic Analysis Procedures, Federal Emergency Management Agency, Washington.
8. Applied Technology Council (1996), Earthquake damage Evaluation data for California, ATC 40 Report, Redwood City, California.
9. Krawinkler, H. Seneviratna, GDPK.(1998), Pros and cons of a pushover analysis of seismic performance evaluation. ASCE, Journal of Structural Engineering, 20, p' 452-464.
10. Priestley, M.J.N. Calvi, G.M Sebile, F. (1996), Seismic design and retrofit of bridges, John Wiley & Sons, New York.
11. Priestley, M.J.N. Calvi, G.M. (2003), Direct Displacement-Based Seismic Design of concrete bridges, Conference Proceedings for the 5th International Conference, Seismic Bridge Design and Retrofit for Earthquake Resistance, San-Diego.
 

החברים הטובים ביותר

תאגיד ג'מסיס הינו כיום היצרן המפורסם ביותר אשר "מגדל" יהלומי מעבדה. היהלומים הם סינטטיים, אך אינם נחשבים לחיקויים כיוון שהמאפיינים הכימיים שלהם הינם זהים לאלו של יהלום טבעי.

פגמים ביהלומים טבעיים כגון גלצים (ביקוע בפנים האבן), פיקה (שאריות של פחם שלא הפך ליהלום), בליעת מינרלים שונים בזמן ההתגבשות ועוד, הינם שכיחים. ניתן לטפל באבן גלם בעלת פגם על ידי חיתוך שיסיר אותו או ימקם אותו באזור המחזיר יותר אור, או על ידי מילוי גלצים באמצעות קידוח לייזר. (ממש כמו שרופא השיניים נוהג עם ביקוע בשן)
אבנים ששוויין לא יעלה בצורה משמעותית אחרי טיפול מיוחד סביר להניח שלא ימכרו לשם שיבוץ אלא במחיר נמוך יותר לתעשייה. לעומת היהלום הטבעי, אחיו הסינטטי יהיה תמיד נקי מפגמים, צבעו יהיה אחיד ולא יהיה חשש לשלמותו.

בזמן המלחמה הקרה פיתחו מדענים סובייטים טכנולוגיה ליצירת יהלומים סינטטיים. הם ידעו שיהלומים הם התשתית הטובה ביותר להולכת אלקטרונים ואשר הכי פחות רגישים לפולסים האלקטרומגנטיים של פיצוץ גרעיני. ידע זה משמש עד היום את NASA אשר דואגים לרכוש כל יהלום כחול הנמצא היום על פני כדור הארץ לשימוש בתיבות הנתיחים בחלליות שלהם. ב-1995, 4 שנים לאחר נפילת ברית המועצות, ביקר במוסקבה גנרל אמריקאי בדימוס בשם Clarke Carter. במהלך טיול זה מישהו שאל את הגנרל אם היה רוצה לקנות מכונה המייצרת יהלומים. למרות עברו הצבאי, קארטר ידע לתעל את יתרונות התגלית לא לשימוש צבאי אלא לתעשיית אבני החן. תוך 3 חודשים ייבא קארטר חזרה לסרסוטה, פלורידה, 3 מכונות ושלושה מדענים רוסים למטרה זו. אחרי 7 שנים של מחקר ופיתוח בשיתוף עם אוניברסיטת פלורידה, חברת Gemesis Cultured Diamond כבר שחררה יהלומים באיכות גבוהה לשוק ההולך וגדל לאבנים יקרות, רק קצת פחות יקרות.

היהלומים הטבעיים, שגילם מוערך בסביבות ה-3.3 מיליארד שנים נוצרים בעומקים של 100-200 קילומטרים בתוך האדמה או במפגעי מטאורים. היווצרות יהלום מצריכה חום של 300-1900 מעלות ותנאי לחץ של 45-60 קילוברס. בעבר נמצאו אבני יהלום קטנות על מטאוריט שפגע בארץ, אשר גילם הוערך כ-5 מיליארד שנים – יותר מגילה של מערכת השמש שלנו.

גרעינו של אטום הפחמן הניטרלי מכיל 6 פרוטונים ו-6 נויטרונים אשר מאוזנים ע"י 6 אלקטרונים. יהלום מורכב מיחידות חוזרות של אטומי פחמן המתחברות לארבעה אטומי פחמן נוספים וכך יוצרים את החיבור הכימי החזק ביותר – חיבור קוולנטי, בו האטומים חולקים את האלקטרונים ביניהם. מבנה היהלום בנוי מ-8 אטומים, המסודרים מיסודם בצורת קובייה. מבנה זה הוא שגורם ליהלום להיות החומר הקשה ביותר בטבע, כשרק יהלום אחר יכול לשבור אותו. למרות זאת, בגלל המבנה הקובי של היהלום, תמיד יהיו בו 4 מפגשי צלעות בכיוונים שונים, שאם יקבל בהם מכה הוא יתפרק לארבעה חלקים שווים ונקיים. עובדה זו משמשת לטשים לשם ניצול מרבי בשלב החיתוך.

תהליך גידול היהלום במעבדה הוא פשוט ביסודו. פירור יהלום קטנטן מונח בתוך תא ונאטם. מימן ומימן פחמני מוזרקים לתא בו מדמים את תנאי החום והלחץ של בטן האדמה. אטומי הפחמן נוחתים על חתיכת היהלום ומשכפלים את מבנה הקריסטל, בדומה לטיפת מים המשתלבת בשלולית. היהלום מתעבה וגדל ותוך שבוע ימים ניתן לקבל יהלום בגודל 5 קראט. מנקודה זו היהלום עובר תהליכים שונים בהתאם לייעודו – שיבוץ בתכשיטים, שבבי מחשב וכו'. חתיכת יהלום קטנה נשמרת לשם ייצור יהלומים נוספים.

לסרטון על גידול יהלומים

כיום, מייצרת החברה יהלומים בצבעי צהוב וכתום בלבד, אך היא טוענת כי היא מסוגלת לייצר יהלומים בכל הצבעים וכן יהלומים חסרי צבע. חברות נוספות כמו אפולו דיימונד כבר מגדלות ומשווקות יהלומים בכל הצבעים.
 

שחזור איברים

ואם כבר גידול יהלומים, למה לא לגדל גם את מקום ייעודם הטבעי – האצבע. מדענים וחוקרים מנסים כיום למצוא דרכים לגידול מחדש של אצבעות, ואולי בעתיד גם איברים שלמים. משמעות הממצאים אינה קוסמטית בלבד. אנשים אשר איבדו אצבע שלמה או חלק ממנה כתוצאה מתאונה כלשהי לעיתים קרובות לא מסוגלים לבצע פעולות פשוטות כמו הרמת חפצים, סירוק שיער או כִפתור כפתור. אפילו גדם קטן במקומה של האצבע יכול להוות במקרים אלו שינוי משמעותי.

מסקנות המחקרים הנעשים כיום בנושא עשויים לסייע לפיתוח מגוון התרופות הרגנרטיביות ואולי בעתיד לסייע לחולים להחליף חלקים בלב או בעמוד השדרה או לרפא פציעות או כוויות עם עור חדש במקום צלקת.

כאשר שכבת הדרמיס (שכבה עמוקה ועבה יותר) בעור נפגעת, תאי העור מתים ותכולתם נספגת חזרה אל סביבתם. מות התאים מזעיק את המערכת החיסונית אשר מגיבה בדלקת וברקמת צלקת המורכבת מסיבי קולגן. כיוון שהגוף לא מסוגל לבנות מחדש את רקמת העור כפי שהייתה, הצלקת החדשה תהיה בעלת מרקם ואיכות שונה מרקמת העור הסובבת אותה. צורתה של רקמת הצלקת מונעת התפתחות עתידית של תאים באזור הפגוע ולא מאפשרת את התחדשות העור.

לי שפיבק, מוכר בחנות תחביבים מסינסאנטי, ניסה בשנת 2005 להסביר ללקוח למה המנוע של דגם המטוס שלו מסוכן. תוך כדי הסבר, הוא הצביע על המנוע והעביר את אצבעו דרך הפרופלור שעבד באותו רגע. קצה האצבע שלו נחתך ואבד בחנות המבולגנת. בחדר המיון המליץ לו הרופא להרכיב על קצה האצבע חתיכת עור למטרות קוסמטיות, כיוון שלא היה דבר לעשות לשם "שחזור" האצבע המלאה.
במקרה ולמזלו של שפיבק, היה לו אח – אלן, מנתח שלמד בהארוורד וייסד חברה בשם ACell Inc אשר מתמקדת בפיתוח תרופות רגנרטיביות לבעלי חיים. ACell Inc מחלצת מטריצה חוץ תאית (Extracellular Matrix), או ECM, משלפוחית השתן של חזירים. מטריצה חוץ תאית היא חלבון אשר עוטף תאים. הוא מהווה פיגום בזמן היווצרות התא ומסייע בתהליכי תיקון במהלך חייו. ה ECM מורכב מאוסף של חלבונים סטרוקטוראליים ופונקציונאליים אשר מסודרים במבנה תלת מימדי שלא ניתן לשכפל במעבדה. כאשר מניחים ECM על פצע, הוא לא מעורר את המערכת החיסונית ולכן לא נוצרת צלקת. במקום, כאשר ה ECM מתחיל להתפרק אל תוך הרקמה הפגועה, הוא גורם לתאים להתחלק ולתקן את הנזק, באותה דרך בה נעשים תיקונים עצמיים אצל סלמנדרה המאבדת גף.

ידוע כי בעוברים אנושיים ה ECM משתף פעולה עם תאי גזע לשם בנייה ובנייה מחדש של כל מבנה בגוף, מעורקים ראשיים עד לאצבעות הרגליים. עוברים מסוגלים לשחזר כמעט כל איבר פגוע בזמן שהם ברחם. כמו כן, מסקנות ממחקרים שונים טוענות כי ילדים עד גיל שנתיים עוד יכולים לגדל מחדש קצה אצבע שנפגע. כמו כן, ידוע היום כי קרני צבי, הבנויות מעצם, רקמה, סחוס ועור גדלות מחדש באופן קבוע לאחר פציעה.
עד לאחרונה, האמינו מדענים כי ה ECM מפסיק לעבוד אצל עוברי אדם מפותחים במלואם. כיום, עם הוכחות מחקרים שנעשו עם ECM משלפוחית החזיר, תוהים מדענים אם ניתן לעורר ECM אנושי כך שיתחיל לעבוד גם אצל אדם מבוגר.
חברות שונות בתחום מנסות לחקות את תוצר ה ECM ע"י שימוש באחד מחלקיו, לדוגמא זיקוק קולגן מסוג I כפיגומים לתיקון עור, לניתוחים פלאסטיים ועוד.

כשחזר מחדר המיון, ייעץ אלן שפיבק לאחיו לשים אבקת ECM משלפוחית חזיר על קצה האצבע הקטועה. סביר להניח שכל החוויה הרגישה די מוזרה לפצוע, שנזכר בוודאי בסיפורי אימה על מכשפות. עם זאת, הוא קיבל את עצת אחיו וברגע שמשלוח חדש של ECM הגיע, החל לשים את האבקה פעם ביומיים. תוך ארבעה שבועות האצבע חזרה לגודלה הקודם ותוך ארבעה חודשים היא נראתה בדיוק כמו אצבע רגילה. שפיבק מציין כי האצבע מרגישה קצת קשה כמו יבלת ושקיימת צלקת קטנה בקצה, אבל הציפורן ממשיכה לגדול אפילו כפול משאר האצבעות. הוא מוסיף גם כי במזג אוויר קר, העור בשאר אצבעותיו נסדק אך באצבע המשוחזרת הוא נשאר שלם.

כיום, השימוש העיקרי בECM משלפוחית חזיר הוא אצל סוסים לשם תיקון רצועות שנקרעו. אצל בני אדם, החל השימוש בו לטיפול באולקוסים – סגירת חורים הנוצרים ברקמת הקיבה הפנימית. הניסויים החמים בנושא מתקיימים בתקופה האחרונה בבסיס צבאי בטקסס, שם מדענים מנסים לעזור לחיילים שנפגעו בידיהם בזמן שהותם בעיראק. המדענים פותחים פצעים שהחלימו ומפזרים אבקת ECM על אצבעות קטועות בתקווה שיגדלו אפילו במעט. החיילים שנבחרו לפרויקט כולם חיילים שנפצעו פציעות קשות וחלקן הגדול באגודלים - פציעה אשר לא מאפשרת תנועת צביטה, הנדרשת לשם שימוש במברשת שיניים, כתיבה וכו'.

פרויקט אשר ממומן ע"י הפנטגון מנסה לרתום לטובת המדע את סודות הרגנרציה של חיות שונות. אחד מבעלי החיים שהם מנסים להבין היא הסלמנדרה. ידוע כי אם קוטעים לסלמנדרה רגל, תוך מספר שבועות היא תגדל מחדש. הסיבה היא שבמקום ליצור צלקת לשם החלמה מהירה -כפי שעושה גוף האדם- יוצר עורה של הסלמנדרה  גבעה של תאים הנקראת בלסטמה. תאי הבלסטמה הם תאים לא ממוינים כך שהם יכולים לבנות כל איבר בגוף.

פרויקט אחר באוניברסיטת קליפורניה, מנסה לבחון את הנושא מנוקדת מבט אחרת. בפרויקט זה, שבראשו עומד דוקטור דיוויד גרדינר, מנסים לגדל לסלמנדרות רגליים נוספות על אלו הקיימות. החוקרים יוצרים פצע שטחי בחלקה העליון של רגל הסלמנדרה ומנתבים אליו עצב, אשר ירתיע על פציעה ויגרום ליצירת תאי בלסטמה. הם מחדירים לפצע חתיכת עור מקצה הרגל, כך שהתאים הלא ממוינים ידעו לאיזה סוג להתמיין וכך ייצרו את האיבר הרצוי.

י.ג.

השורות של עמית

טרנד חדש ומטופש

ספקיות האינטרנט ברחבי העולם החליטו, באיחור משהו, וגם בטיפשות משהו, לנסות להילחם בתופעת הספאם. במדינות רבות בעולם, צרפת, בריטניה וארה"ב החלו ספקיות האינטרנט לחסום את מה שאנחנו קוראים Relay mail דהיינו שימוש בשרת הדואר הפרטי שלנו למשלוח דואר. ההנחה של ספקיות האינטרנט היא שהן מסוגלות לחסום ספאם בעוד מועד ושהפילטר שלהן טוב יותר מזה שלנו. כתוצאה מכך אני, שמחזיק שלושה שרתים, לא יכול להשתמש בהם באמצעות תכנת לקוח כמו ה- Thunderbird Mozilla  או ה- Outlook וידידיו.
למה טיפשי? ראשית, אין לשום ספקית אינטרנט פילטר מספק, והפילטרים האינטואיטיביים יכולים להיות קטלניים גם לדואר רלוונטי ואישי שנשלח בין לקוחותיהן. שנית, הן יוצרות עומס יתר על שרתי הדואר שלהן, ולגדולות שבהן מדובר בתעבורה מפלצתית.
אותנו המשתמשים מטרידה בעצם העובדה שהדואר שלנו עובר במסננת של מישהו אחר ולא כל כך ברור אם ומתי יגיע ליעדו.
עד כמה שידוע לי בישראל עדיין אין חסימה אבל, לא ברור לכמה זמן.
 

חוויה מעניינת ושונה

האם 3 שעות של נאומים בצרפתית (שאני לא מבין) יכולים להיות חוויה מעניינת? כן! ולא רק בגלל שבין נאום לנאום מוגש אוכל טוב.
בשבוע שעבר ביליתי בארוחת ערב חגיגית שאורגנה על ידי ועד הקהילות היהודיות בצרפת לכבוד מר יונה יהב, ראש עירית חיפה, בנוכחות שגריר ישראל בצרפת, כל שועי הקהילה היהודית של העיר מרסיי והדיפלומטיה העולמית המיוצגת במרסיי העיר.
יצא לי די באקראי להכיר את קונסול ישראל במרסיי וגם את הקונסול הבריטי, אבל החשוב מכל: למדתי מה היחס של היהודים לישראל...
הקהילה היהודית בצרפת בכלל ובמרסיי בפרט היא קהילה בעלת השפעה רבה וההוכחה היא התייצבות מסיבית של כל הכבודה הקונסולארית (מסין ועד ארה"ב) ראש עירית מרסיי ואיתו גם ראש עירית מאראקש.
לא אלאה אתכם בנאומים, במילא לא הבנתי אף מילה, לא מדויק... רק מילה אחת חזרה ונשמעה באולם עשרות ואולי מאות פעמים: “ישראל". ועוד יותר מעניין שחמש מאות איש ישבו והקשיבו לנאומים בקשב רב (להזכירכם: 3 שעות!) ומחאו כפיים, חיבקו ונישקו והודו לנואמים.
מה שאני ראיתי הוא משהו שאנחנו הישראלים לא מבינים. הם אוהבים את ישראל, הם אולי לא מסוגלים לחיות בה, אבל מי בעצם כן? יש להם משפחה בארץ, אבל יותר מהכול: הם גאים בישראל. הם מפעילים השפעה היכן שצריך ויזילו דמעה כשיהיה צורך.
אנחנו הישראלים ציניקנים גדולים בנושא ציונות, ולא כל כך מפליא, אצל יהודי צרפת אין שום ספקות. המרסייזים שונים מהפריזאים, הם ימניים יותר בדעותיהם, פחות אינטלקטואלים, יותר שומרי מסורת אבל הרבה הרבה יותר מסבירי פנים, או כמו שאמר לי הקונסול הישראלי כששאלתי אם הוא נהנה במרסיי: “איזו שאלה, אנשים מקסימים".
למרות שבימים אלו מתגברת העלייה לישראל מצרפת ובריטניה, עדיין אני יכול לומר בוודאות שאלו שלא עולים, זה לא בגלל חוסר ציונות, הם פשוט לא מסוגלים לחיות בישראל: מזג האוויר, האטמוספרה החברתית הלוחצת, המצב הביטחוני, וגם... אני מניח... יש דברים שהם לא רוצים לראות מקרוב.
פגשתי גם אישה בת 89 שהציגה את עצמה כניצולת אאושוויץ והראתה לי מייד את המספר על זרועה. מעולם לא פגשתי ניצול שואה שהיה כל כך ישיר. מסתבר שהגברת היא אדם מאוד נמרץ ומתרוצצת בבתי ספר ומספרת על השואה, מתראיינת לכל מדיה אפשרית ומספרת את הכול. ולא רק בבתי ספר יהודיים. נכדיה בישראל. והיא ישבה והקשיבה במשך 3 שעות לכל מילה שיצאה מפי הנואמים.
 

בהמשך לדיון על אינטל

בהמשך לדיון על חברת אינטל המסכנה, מסתבר כי היא מוכנה לשקול המשך ייצור בירושלים, בתנאי... שיתנו לה אתנן בדמות הטבות מס משמעותיות. אינטל טוענת שהיא סוגרת את המפעל עקב ביקושים נמוכים בשוק העולמי. אבל מצד שני היא גם טוענת שמדובר באסטרטגיה והם לא תכננו להחזיק אותו פתוח יותר מתקופה מסוימת. וכמו סנדיסק, גם אינטל לא חושבת להוריד את מחיריה... המעבדים של אינטל יקרים ב-20 עד 30% ממתחריהם ובזמן שהמתחרים AMD צומחים אט אט, אינטל המסכנה נתקלת בקשיי ביקוש ותוכל לחיות אך ורק אם מדינת ישראל העשירה תיתן לה הטבות מס משמעותיות.
אני מעדיף שיתנו את הטבות המס והמענקים לשוק המקומי לחברות סטארט אפ שבקושי נושמות ונאלצות לזחול על ארבע לפני קרנות הון סיכון מתנשאות וללקק כל ישבן בסביבה, למלא כל טופס למענק ממשלתי מזערי, אותו לא יקבלו בסוף, כי "נגמר התקציב”, "רבקה לא נמצאת" או "הממשלה קיצצה" ולבסוף למשכן את הנשמה של הבעלים, מה שיגיע במהירות לתביעה משפטית מול כל בנק אפשרי. מצטער, אני מעדיף את החברות המקומיות על אינטל.
 

תיקון בחוק? נראה!

תיקון בחוק חובת המכרזים עבר השבוע בקריאה טרומית בכנסת. התיקון יאפשר לעסקים קטנים ובינוניים להשתתף במכרזים ציבוריים (מזעזע אותי לחשוב שעד היום לא יכלו!) וכאן נשאלת השאלה הגדולה. האם יהיה להם צ'אנס לזכות, בוודאי שלא, הרי ספק אם יהיה להם כסף לשחד מישהו במערכת הציבורית (אופס סליחה, להעניק לו הטבות מסוימות). הצעה מבורכת, נראה את הביצוע, אם בכלל יעבור החוק הנ"ל בקריאה שנייה ושלישית.
 

כן, רונית קן

רונית קן היא הממונה על ההגבלים העסקיים במדינת ישראל, והיא בעד הפיקוח על עמלות הבנקים ויש לה אפילו רעיון יפה, להפריד את הבנקים מחברות האשראי, הכול כדי לצמצם ריכוזיות. למה במדינה המחורבנת הזאת לוקח לאנשים כל כך הרבה זמן להבין את המובן מאליו, למה לעזאזל צריך לחכות עד שהציבור יקום ויצעק, למה צריך לקרוע לנו את הגרון?
אז יופי ילדה! יש לך רעיון, ומה תעשי איתו? לא מספיק ללכת לעיתון ולומר שיש לך רעיון, צריך להזיז אותו! יש לך מספיק כוח? רצון? או שאת תסתפקי בכתבה בעיתון?
 

שם חדש לתרגיל

אין במדינה הזו גבול לחוצפה. אחרי פלאפון ופרטנר גם סלקום מעלה תעריפים, לא שזה לא היה צפוי, מה שמעניין הוא איך שהשפלים מגדירים את הסיבה: “שחיקת תעריפים". רק לפני שבוע הגיעה אשתי לשחיקה תעריפית וכמעט זרקה את המכשיר דרך החלון, אז היא התקשרה לסלקום ואמרה להם יפה שאם הם לא שוחקים ומהר את התעריף שלה הם מקבלים את המכשירים בדואר, שחוקים מאוד. אז הם אכן שחקו את התעריפים קלות, רק בכדי להודיע מספר שבועות מאוחר יותר ש"עקב שחיקה תעריפית" הם מעלים את המחירים.
לא חשוב כמה נבכה על בזק, יתכן שזה הזמן לוותר על הניידות, שכן אם לא נוותר על הניידות במהירה בימינו נאלץ לוותר על כמה נכסים נייחים בדרך...
 

פאנל קרנות ההון סיכון?

יוסי סלע מציין בגאווה שבשנה החולפת השקיעה קרן הון סיכון ג'מיני ב- 9 מתוך 500 סטארט אפים שפנו אליה... הוא ציין את הקריטריונים הקשיחים ועוד שאר שטויות אבל לא שם לב שאם לקרן פנו רק 500 יזמים הרי שקרנן של הקרנות ירדה קשות, ובצדק. יוסי סלע טוען שתפקיד הקרנות הוא להביא כסף למשקיעים – מעשית זה נכון אבל למעשה הקרנות נהנות מדמי ניהול אסטרונומיים. עוד מנכ"ל שהצליח להביא קרן אחת לסף תהום וברגע האחרון ניצל באקזיט יחיד רווחי והיום מנהל בקרן Benchmark הוא מייקל איזנברג (ילד פלא הם עדיין קוראים לו). איזנברג מודאג מהחינוך בישראל, עוד שר חינוך לעתיד קם לנו.
מה שמוזר הוא שמייקל איזנברג טוען שיזמים פוחדים לפנות לקרנות הון סיכון מחשש דילול. טעות ידידי, כל יזם יודע שאם יש כסף יש דילול. הסיבה שהם לא פונים אליכם היא שאתם מבזבזים את זמנם של היזמים, אין לכם את הכלים המקצועיים לשפוט פתרונות טכניים. האנליסטים שלכם לא מסוגלים להעריך נכונה שום פרויקט (גם אם הוא נראה כמו פורונקל על האף הפרטי שלכם). יזמים דהיום יודעים שלגשת לקרן הון סיכון פירושו ניירת והמון ניירת, פגישה אחת או שתיים ובזבוז זמן טוטאלי.
 

Szeretlek

וגם השבוע יש סרט די חדש: The Black Dhalia וגם הוא נמצא פתוח אך ורק בבלוג שלי: http://www.not2pay.com/blog

תגובה לשורות של עמית

יין

יין ישמח לבב אנוש ("אך חשיש פי שלוש", לא משנה מי אמר...) כך שלקראת חג פורים החלטנו להרים עמכם כוסית וירטואלית לחיי המידע (או לחיי הסוללה?), לחיי הידידות ולחיי התחרות, לחיי ההתייעלות (שזו ממש לא מילה גסה...) ולשם כך נמזוג כאן מספר ציטטות הקשורות ליין.

● להלן משפטים הממחישים את יחס אנשי דת ליין:
"אם אלוהים היה אוסר על שתיית יין, האם היה עושה את היין כה מהנה?" - הקרדינל רישלייה.
"יש שטן בכל עינב"  (בקוראן)
"שירה הינו יין השטן" - הקדוש אגוסטין
"ותאמר להם הגפן ... תירושי המשמח אלוהים ואנשים ..." (שופטים, ט' 13)

● ואילו הפילוסופים, הסופרים והמשוררים אמרו...
"In vino veritas" - פליניוס הזקן ב"תולדות הטבע".
"יין הוא שירה מבוקבקת" - רוברט לויס סטיבנסון
"היין האהוב עלי ביותר הוא זה הנשתה על חשבון אחרים"-  דיוגנס הציניקן (שעשה ביתו מחבית!)
"יין משמח את לב האדם, והשמחה היא אם כל המעלות" -Johann Wolfgang von Goethe, 1771
"I rather like bad wine . . . one gets so bored with good wine".
Benjamin Disraeli, Earl of Beaconsfield 1804 - 1881
Sybil; or, The Two Nations [1845], bk. I, ch. 1
"על מנת להצליח, עלייך להוסיף מים ליין שלך, עד שלא נשאר עוד יין". Jules Renard 1864 - 1910
 

● וגם נציגי המדע אישרו:

"Wine is the most healthful and most hygienic of beverages"-Louis Pasteur
"Consumption of one or two drinks per day is associated with a reduction in risk of approximately 30 percent to 50 percent in coronary heart disease"- Dr. Thomas A. Pearson, The American Heart Association

● ולמרות זאת, איש איש ומנהגיו...

"I never drink wine."-Count Dracula in Dracula (1931)
 

● אם כבר בקולנוע עסקינן, מספרים שג'וני דפ קעקע בגופו את המילים "Winona Forever". רק שמאוחר יותר, כאשר נפרד מהשחקנית, הסיר שתי אותיות בניתוח, והשאיר- "Wino Forever". כמה סמלי...

● נסיים בקביעה גורפת של אחד מגיבורי התרבות העכשוויים:

"Alcohol - the cause of and solution to all of life's problems"
Homer Simpson