▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ המעוניינים להצטרף לקבוצת ה-Beta Testersהודיעו לנו!.
שוב חל השבוע בלבול מאוד נפוץ, ולקוח שרצה לשלוח אלינו דיסק קשיח להצלת נתונים הגיע לחברה אחרת המשתמשת בשם דומה. אם פעם נטעה, נאכזב, לא נהיה מספיק טובים, או מקצועיים, או כנים, או אדיבים, או ישרים, נרצה לקחת אחריות לחסרונות של עצמנו. אין לנו צורך בכך שיתלו בנו את חסרונותיהם של האחרים המתחזים לנו. אז כדי לחסוך לכולם בלבול ומבוכה בעתיד: חברת צ'יף נמצאת כבר 20 שנה באותה כתובת בנס ציונה, והטלפון שלנו הוא- עדיין- 08-9400070. אפשר גם בדואל:info@chief.co.il
אתם יודעים מה זה אחסון, אנחנו יודעים מה זה דיסקים, אבל למה "אחסון בדיסקים" הוא מושג שמגיע לו הסבר נפרד?
בצורה הפשטנית ביותר, אחסון בדיסקים הוא שמירת המידע במערכות מבוססות דיסקים - פנימיים או חיצוניים. נתייחס כאן למערכות אחסון המסורתיות הגדולות, מרובות הדיסקים. במטרה לספק רמת הגנה נוספת למידע, ניתן לקבץ את הדיסקים בתת קבוצות לוגיות אשר כל אחת מהן נקראת Disk Pool או ASP - Auxiliary Storage Pool. כאשר אנו אומרים "קבוצה לוגית", פרוש הדבר כי לא בהכרח מדובר במערך פיזי של דיסקים, וה- ASP לא בהכרח חייב להתאים למערך הפיזי של דיסקים.
כל ASP במערכת הינו מאגר יחידות דיסקים לאחסון ברמה הבודדת. המערכת מפזרת את המידע לרוחב היחידות המרכיבות את המאגר. כך, כאשר דיסק אחד כושל, עלינו לשחזר רק את המידע אשר ב-ASP של אותו דיסק. שיטת ה-ASP מאפשרת לנו לשמור מקום אחסון למטרה ספציפית או סוג מידע מסוים, מבלי שנושאים אחרים יפלשו לנו ויתפסוהו. למשל, בשטח שלנו, של שרידות המידע - ניתן ליצור ASP למטרת אחסון גיבויים, שלאחר מכן ובכל עת שנוח למנהל הרשת, יעברו לטייפים - לאחסון מחוץ לאתר. זה אומר כי disk pool אחד לא בהכרח מתאים למערך הפיזי של הדיסקים. כל ASP במערכת הוא מאגר קונצפטואלי נפרד של יחידות דיסק לאחסון ברמה הבודדת. המערכת מפזרת את המידע לרוחב יחידות הדיסקים המרכיבות ASP אחד. כאשר מתרחשת תקלה נשאר רק לשחזר את המידע במאגר שהכיל את היחידה הכושלת. יתכן ולמערכת יהיה מספר יחידות דיסקים מחוברות לאחסון מאגרי בדיסקים. למערכת זה נראה כאילו יחידת אחסון אחת. המערכת מפזרת את המידע לרוחב כל יחידות הדיסקים. ניתן להשתמש במאגר בכדי לחלק את יחידות הדיסקים לתת קבוצות לוגיות. כאשר משייכים את יחידות הדיסקים במערך ליותר מ-דיסק פול אחד, יתכן ולכל מאגר כזה יש אסטרטגיות שונות לגבי זמינות, גיבוי, התאוששות וביצועים. מאגרי דיסקים מספקים יתרון בשחזור כאשר קיים אובדן מידע כתוצאה מתקלה ביחידת דיסק. יחידות מידע במערכי דיסקים שונים מוגנים יותר מפני כשל דיסק. מאגרי דיסקים עצמאיים הם מאגרים שניתן להביא למצב מקוון או להוריד מאותו מצב ללא כל תלות בשאר האחסון של מערכת. הדבר אפשרי מפני שכל המידע לגבי סיסטם הקשורה למאגר דיסקים עצמאי נמצא בתוך אותו המאגר. מאגרים מסוג זה מציעים מספר יתרונות זמינות וביצועים בסביבת חד או רב-סיסטמית. פרט למאגרי דיסקים, קיימות דרכים נוספות להגנה על יחידות הדיסקים, הסיסטם והמידע שעליהן, וביניהן נהוג לציין שיטות FT כגון מירור.
דף האפשרויות המתומצת של יישום טכנולוגיות BOS נמצא כאן, (טיפת סבלנות, עולה לאט...) שם, בערך באמצע העמוד, צד ימין, ציור של שרת ווב עם כדור כחול.
זוהי אחת האפשרויות הפחות מנוצלות של BOS. ולמה? הרי שרוב לקוחותינו מחזיקים אתר אינטרנט, גם אם משלמים לספק בעבור האחריות לאחסן אותו, לתחזק אותו ולהגן עליו, בסופו של דבר אין תחליף לתשומת הלב של בעל הבית..
בחירת תוכנית הגיבוי וההתאוששות המתאימה לכל עסק מתחילה בד"כ בהתייעצות עם בעל ניסיון. זה מסתכל על מערכות הייצור, הניהול, מסדי הנתונים, וכו'. מה שבד"כ חסר הוא שיבדוק וימליץ על הדרך המהירה והפשוטה לאישוש אתר האינטרנט לפעילות מלאה אחרי כל בעיה או תקלה. נושא זה נשאר ברוב המקרים בידיים של ספקי האחסון, בוני האתרים, או גורם אחר המעורב בתהליך ההקמה. כאילו שחלון הראווה של הארגון/העסק כלל לא קשור לעסק עצמו, אי בים של אחריות למידע. הניסיון מלמד: גם באי הזה יכול לפגוע טסונאמי.
לאורך העשור האחרון עסקים רבים -חדשים וותיקים כאחד- מצאו באינטרנט ערוץ רווחי ביותר, ובעבור גולשים רבים מציאת מידע לביצוע רכישה או ביצוע הרכישה עצמה הינו דבר טבעי בהחלט. כתוצאה מכך, כמויות אדירות של מידע מאוחסנות על גבי מחשבים אשר -כידוע- נוטים להתפגר מעת לעת. אובדן -אפילו חלקי- של מסד נתוני לקוחות יכול להפוך לצרה גדולה בעבור עסק, עם הזמנות שלא סופקו, לקוחות בלתי מרוצים, וניתוק מגע עם אלפי לקוחות. ברור כי מניעת אובדן מידע על לקוחות ופעילות עסקית הינה מטלה חשובה, ולמרות זאת ענייני הזמינות והשרידות (וברמה הנמוכה ביותר ענייני הגיבוי והשחזור), אינם בראש מעיינינו כאשר יוצאים "לעשות שוק" בין מקימי ומאחסני האתרים. יש המשווים את הנושא לביטוח חיים בעבור החזית האינטרנטית של כל ארגון. אבל גם ביטוח החיים הטוב ביותר לא מסוגל להחזיר בר מינן לחיים. מידע זמין בכל עת ובכל תנאי מסוגל לעשות זאת בעבור אתר שקרס. בהסתכלות על חתך מייצג של לקוחות צ'יף, ראינו כי לא כולם מגיעים לשלב ההתייעצות בנושא שרידות המידע באתר האינטרנט. זאת מסיבות שונות, וגם כתוצאה ממרוץ אחר מחיר טוב יותר בבניית האתר, אחסונו ותחזוקתו. אבל המשכיות השירות הינה נקודה קריטית בתכנון והקמת אופרציה אינטרנטית ארוכת טווח.
יש הטוענים כי פתרון גיבוי לשרת ווב חשיבותו כחשיבות הפעילות שהארגון מבצע דרך אתר האינטרנט, כי עסקים קטנים עם דף אינטרנט אינפורמטיבי זקוקים לגיבויים צנועים, ואילו ארגונים האוספים מידע מלקוחות דרך האינטרנט חייבים פתרונות גיבוי אמינים יותר. ואנו אומרים: בכל מקרה, המבחן הקובע הוא אם אותו פתרון מספק את האמצעים להתאוששות מלאה ומהירה מיד לאחר תקלה בשרת ה-ווב. לארגון מגיע הפתרון הטוב ביותר ללא קשר לגודלו או מורכבותו. הפילוסופיה שמאחורי הטכנולוגיות ומדיניות התמחור של BOS מציעה תשובה הולמת לדרישה זו.
אתרים אשר באינטראקציה דינאמית עם המבקרים, ודרכם נכתב כל הזמן מידע חדש אל מסדי הנתונים לא יכולים להישען על שמירה פשוטה של עותקי הקבצים. הקבצים הללו משתנים ומסדי הנתונים מקבלים מידע חדש, ויש צורך לגבות אותם בתדירות גבוהה. תדירות הגיבוי תלויה בחשיבות המידע לארגון, ולסבילות שלו לאובדן מידע במקרה של תקלה או אסון.
נכון שעבור אתר בו המידע לא משתנה לעיתים תקופות, גיבוי אוטומטי שבועי יכול להספיק, או גיבוי יזום בכל פעם שמתבצעים שינויים. אתרים בו נאספות כמויות גדולות של הזמנות או מידע של לקוחות כל יום, גיבוי יומי מספיק בקושי. האתרים הגדולים ביותר של e-commerce דורשים גיבוי של אחת לשעה לפחות, או מיישמים תהליכי רפליקציה מתמשכת כל הזמן. קיים היצע רב של טכנולוגיות שונות לגיבוי אתרים בהתאם לסוג המידע ולמערכת ההפעלה. כמו תמיד, לא רצינו לקפח איש, אז עם BOS ניתן לגבות עד לתדירות של אחת למספר דקות כל אתר, וכל מערכת הפעלה. מי שכבר מחזיק BOS בארגונו למטרות שונות יכול להוסיף לתוכנית הגיבויים שלו גם את שרת האינטרנט, או את האתר הנמצא על גבי שרת מארח. הוא יקבל גרסאות היסטוריות וגם את כל שאר היתרונות - כאילו שרת קבצים רגיל.
אמרנו BOS אז גם אמרנו גיבוי על דיסקים קשיחים או זיכרון מצב מוצק. כך דילגנו על ההרהורים לגבי סוג המדיה עליו כדאי לגבות אתר אינטרנט, אבל גם כאן יש מידת מה של בחירה - גיבוי על גבי דיסקים חיצוניים הצמודים לשרת האינטרנט, גיבוי על דיסק הנמצא בשרת אחר או באתר מרוחק לצרכי הקשחת ההמשכיות העסקית, או (אם האתר קטן מספיק) על גבי דיסקון נייד ונתיק. מי שמתעקש, יכול -במגבלות הנפח- לגבות את האתר לדיסק אופטי רגיל. לא לשכוח: בגיבוי האידיאלי קיימת תמיד הפרדה - של זמן, ושל מהות, כדי שאם האקר הצליח לפרוץ, לשנות או להפיל את האתר שלכם, דבר לא יאונה לגיבויים. ועוד בתחום הזה, ההגנה הפיזית של השרת והגיבויים חשובה גם היא - פורץ השם ידו על גיבויים בלתי מוצפנים לוקח איתו את כל המידע שלא רציתם לפרסם.
גיבוי זה לא מדע חלל, אבל קביעה, הכרה ותרגול הנהלים לשחזור בעת הצורך הם דבר הכרחי על מנת להתאושש במהירות. ברגעי משבר זה יצמצם את הבלבול ויעזור לשקם את המערכת מהר וחלק. על מנת לתרגל כראוי חשוב לבצע מדי פעם - ואולי גם על ידי אנשים שונים- שחזורים ניסיוניים. כמו פירוק והרכבת הנשק, אבל לפחות עם BOS זה הרבה יותר פשוט.
מי שעובד עם גיבוי קונבנציונאלי (לא BOS) חייב לשמור בנפרד גם את עותק מערכת ההפעלה, ואת התוכנה עמה הוא עובד בבנייה ופיתוח האתר. במקרה של קריסת השרת יהיה עליו להתקינם מחדש עד לפונקציונאליות מלאה לפני שיוכל לשחזר מן הגיבויים.
במגזין R&D בחרו את מאה הממציאים שהצטיינו השנה בחידוש. ביניהם, יוענק ציון לשבח לקבוצה מהמרכז הלאומי להנדסה רובוטית ב-CMU, על פיתוח ויישום רובוט לבדיקת צנרת תת קרקעית. הפיתוח נעשה בשיתוף חברת הגז של צפון מזרח ארה"ב, המעבדה הלאומית לטכנולוגיות האנרגיה של משרד האנרגיה האמריקני, ו- NASA. הרובוט נקרא ™Explorer, הוא בעל צורה דמוית "נקניקיית חוליות", עם תאורה ומצלמות "עין הדג" בשני קצותיו. בזמן שנמצא בתוך הצנרת, הרובוט נשלט מרחוק בטכנולוגיה אלחוטית. הוא משדר מידע ותמונות קרוב לזמן אמת מתוך הצנרת. מרחק העבודה ממקום הכניסה מוגבל רק בטווח התקשורת האלחוטית ובכוח הסוללה. הדגם העכשווי כבר מסוגל לבדוק מאות עד אלפי רגל של צנרת בכניסה מתוך נקודת חפירה אחת, מה שעשוי לצמצם בצורה משמעותית את עלות העבודה. מערכות אחרות הנושאות מצלמות המוכרות עד כה, דורשות שיתבצעו חפירות כל 100 עד 200 רגל. הניסוי הראשון של הרובוט נעשה ב-2004 במדינת ניו-יורק, שם נבדקו בהצלחה מאות רגל של צנרת גז ראשית מיציקת ברזל שהותקנה במקור ב-1890 ורוחבה 8 אינץ'. מאז, עבר האקספלורר בדיקות מקיפות, כולל הרצות של 8 שעות עבודה ביום במשך שבועות, בצנרת חיה ופציצה, מיציקות ברזל ומפלדה, לרוחב כל צפון מזרח ארה"ב. כעת המערכת עוברת שדרוג בכדי לכלול בה חיישני הערכה בלתי הרסנית יחד עם מצלמות הוידיאו שלו. פתרונות כגון זה עשויים לשנות את עולם תחזוקת התשתיות באזורים בלתי ניתנים לגישת אדם. דבר נפלא. ובזמן שבצ'יף עמדנו נפעמים מיופי הטכנולוגיה, העיר קול קטן אמונה (אך מלא היגיון) שכנראה "עדיף לקשור לרובוט הזה -על כל צרה שתבוא- חוט בזנב", "למקרה שעם תום הסוללה הוא יתקע לו אי שם במעמקים" וזה הזכיר לנו, שעוד פחות מחודש כבר יום הכיפורים. ראו מתוך האתר של "אור דוד": "אתם יודעים מה זה כהן גדול? כוהן גדול זה האדם היחיד שמותר לו ביום כיפור להיכנס לקודש הקודשים, ואם יש בו רבב עבירה - הוא מת בפנים. איך מוציאים אותו אם הוא מת? הרי אסור להיכנס לקודש הקודשים, אז איך מוציאים אותו? היו קושרים לו לפני שהוא נכנס שרשרת לרגל, ואם הם היו רואים שהוא לא יוצא היו גוררים אותו עם השרשרת החוצה. והגמרא מספרת על שלוש מאות שנה רצופות שכוהנים גדולים היו מתים, כהן גדול שהיה יוצא בשלום, אומרת הגמרא, "יום טוב היה עושה לאוהביו", במוצאי כיפור הוא היה עושה סעודה גדולה."
D.R.P. / B.C.P.
בצ'יף אגף נפרד המתמחה במיוחד בפרויקטים בהיבט כוללני לכל הסקטור המוסדי, גם לארגון הבינוני מסורתי או חדשני... ואף לקטן בארגונים הדואג לנכסים, כי המשכיות עסקית, עיקרה "סוף מעשה במחשבה תחילה!"
לצופה החיצוני לענף טכנולוגיות המידע נדמה לפעמים כי העולם המערבי מתקדם כולו בקצב אחיד - כי אופנות לוהטות מתקבלות באופן שווה וכי אמצעים טכניים מתקדמים מיושמים פחות או יותר על ידי כולם. כי אם נושא מוכח כיעיל או מחיר של פתרון הופך לנגיש, כולם יאמצו אותו במוקדם או במאוחר... בדיוק כפי שקורה עם טכנולוגיות אחרות - ממיזוג אוויר ועד פתרונות רפואיים. מסתבר שלא כך הדבר. לאחרונה הושלם באנגליה סקר המראה כי חברות קטנות ובינוניות אינן מתקדמות בקצב של אחיותיהן הגדולות לפחות בשני תחומים: זה של תכנון ההמשכיות העסקית, וזה של שימוש בתשתיות טלקום לעבודה מקוונת ניידת או מרחוק, ושל Voice over IP. המצב די דומה למה שאנו רואים בארץ. עורכי הסקר פנו למקבלי ההחלטות הבכירים - על פי רוב מנהלים אדמיניסטרטיביים או פיננסיים- של 200 עסקים בדרום מזרח הממלכה המאוחדת בעלי 50 עד 100 עובדים רק 15% מארגונים אלו יישמו פתרונות בתחום ה-VoIP, למרות שרבים משתמשים ב-Skype כ-87% מן הנשאלים מסוגלים לגשת לדואל או לקבצים שלהם כאשר הם מחוץ למשרד, על פי רוב דרך VPN. מנהל Comtact, החברה שערכה את הסקר, מופתע מכך ש-68% מהחברות הקטנות והבינוניות שנסקרו, עדיין משתמשות בגיבוי באתר למידע שלהן. ובחזרה לפני החורף לשלולית המקומית... בארץ שלנו הסופות ההרסניות וההצפות הנרחבות אינן נפוצות. זה לא אומר שמדי חורף אין נזקים הנגרמים מסופות ומהצפות. דווקא יש, מפני שתכנון התשתיות ותוכניות ההתאוששות במקרה אסון לא מקנות משקל רב לסיכונים אלו. במקרים רבים גם מערכות מידע ניזוקות מגורמים אלו או אחרים כגון חום גבוה, קרינה ישירה, שכנות למפעלים מרעידים, ועוד. גם מערכות מתוכננות לתפארת תהינה חסרות תועלת אם מיקום השרתים בלתי מתאים, כמו למשל חדר בלתי מוקשח ועם חלון זכוכית. מבנים מודרניים עם תשתיות מתוכננות למערכות מחשוב מתקדמות מציעים, או לפחות אמורים להציע פתרונות תקשורת אתרנט נחושת לאתרנט מבוססות סיבים אופטיים להרחבת ה-LAN עד למרכז מידע מוקשח, ללא ראוטרים יקרים או ציוד T1 / T3. מיקום מערכות הייצור (מידע) או מערכות ההתאוששות (גיבוי/שחזור) במרכז מידע מוקשח יכול להוות יתרון בשרידות פיזית של מערכות המידע. כבר שנים אנו בצ'יף ממליצים לחברות קטנות החולקות בניין משותף (בנייני משרדים וקניונים) לחבור על מנת לממן יחדיו פתרונות מידע מוקשחים. זה קשה: ישראלים אנו, ובוודאי יודעים טוב יותר מהשכן... חשוב לכל הדעות לדאוג לאפשרות של ניתור ובקרת המערכות מבחוץ - מחוץ למרכז המידע, כדי לעקוב אחר תקינות התהליכים, ורצוי שניתן יהיה לעשות זאת מיותר מאשר אתר חיצוני אחד. גם חברות קטנות יכולות להטמיע פתרונות בקרה מבוזרים בקלות וללא עלויות גבוהות. אסור לשכוח כי ללא מקורות חשמל חלופיים לאורך כל שרשרת המידע, תמיד תהיה לנו חוליה חלשה כלשהי. עובדה זו נשכחה בארץ דווקא על ידי מספר ארגונים גדולים (כולל בנק אחד מוביל), שדאגו לשריין מכל טוב למרכז המידע שלהם, אבל השאירו את הסניפים "קרחים". כך שזה לא נדיר להיכנס לסניף פריפרי כלשהו ולשמוע כי "עקב הפסקת חשמל המחשבים לא פעילים, אנא לחכות כ-X שעה, כי אין לנו גנראטור!". תשאלו את אנשי הסניף בנס ציונה. כיבוי אש: לחדרי מחשוב יש צרכים מיוחדים בנושא זה. או שארכיטקטים ומהנדסים רבים לא מודעים לכך, או שהם מעדיפים להתעלם! אפילו המתמחים במערכות כיבוי אש לרוב לא נותנים את הדעת על כך. אז אולי האש לא תכלה את המחשבים, אבל לשחזור את המידע אחרי נזק של מים זה בהחלט לא פיקניק? היום גם התקינה (סרבנס-אוקסלי וחברים...) מתייחסת בהנחיותיה להקשחה של מרכזי מידע. הייתכן שבקרוב אצלנו?.
אבטחה, כמו כל דבר אחר בחיים, מושתתת על זיהוי ופתרון של בעיות. אם אפשר לפתור מראש, מה טוב. אם לא קשה שהפתרון יהיה מעשי ולא רק תיאורטי, עוד יותר טוב. אם הפתרון יהיה ישים בנוסף לכל, זאת כבר ממש הצלחה.
אבטחה היא רוחבית – ניתן למצוא בעיות ופתרונות של אבטחה בכל מקום. היום ננתח שוד בנק. השודד הוא אחד דוד טוסקה, נורווגי מנורווגיה, והמטרה היא "למשוך" 56 מליון קרונות נורווגיות (בשקלים זה גם הרבה) מ-NOKAS או Norsk Kontantservice, חברה לניהול מזומן בבעלות של בנקים נורווגיים. לא בדיוק בנק, אבל מספיק תיאטרלי.
בעיה: אם תפרוץ ל-NOKAS והשוטרים יתפסו אותך – תלך ישר לכלא, בלי לעבור ב"התחלה" ובלי לקבל 56 מליון קרונות נורווגיות. פתרון: חסום את החנייה של המשטרה עם משאית בוערת.
כדי לצאת מהחנייה השוטרים חייבים לעבור היכן שהמשאית בוערת. לפי חוקי הפיזיקה שני עצמים לא יכולים להתקיים באותו מקום באותו זמן (בינתיים). למצב זה, שבו מישהו יכול לתקוף אותך בהצלחה (ע"י חניה של משאית בוערת) אנחנו קוראים בעולם האבטחה "חולשה" (Vulnerability). ניצול של חולשה נקרא Exploitation. מצב שבו היכולת לתפקד תלויה בנקודה אחת הוא בעייתי, כי ניצול מוצלח של חולשה בו תוביל לקריסת המערך (לאי-יכולת לשלוח מכוניות לבנק, בדוגמה שלנו) ושמו בארץ אהבתנו Single Point of Failure.
בעיה: חסמו לך את החנייה עם משאית בוערת, ובדיוק דחוף לך לצאת לטפל בשוד בנק. פתרון: צא מהיציאה האחורית של החנייה.
משובח! במשטרה הנורווגית פתרו מראש את הבעיה ודאגו ליציאה נוספת. איזו דוגמה נהדרת לחשיבה מרחיקת לכת. כבר לא מדובר ב-Single Point of Failure, סתם ב-Vulnerability מקומי.
בעיה: מתחשק לך לברר איך השוד מתקדם, אבל אתה חושש (בצדק) שאם השודדים (החמושים ולבושי השכפ"צים) יראו שוטר (נורווגי, שאינו חמוש בד"כ), הם יגיבו בחוסר נימוס. פתרון: שלח שוטר בבגדים אזרחיים.
איזה יופי, הסוואה והתחזות! הונאה ורמייה והולכת שולל! כל כך הרבה מילים שליליות להתקפה כל כך סימפטית –שאצלנו קוראים לה Spoofing, או Piggyback Riding (הגרסא הלועזית ל"שק קמח"). והפתרון הנורווגי כל-כך קל ונוח – לכל אחד יש בגדים אזרחיים.
בעיה: אתה זקיף שהוצב מראש (שוב תכנון מראש, כל הכבוד!) בקצה הרחוב שבו הבנק, שבו חבריך שודדים ברגעים אלו ממש. איש אחד מתקרב אליך ושואל איך השוד מתקדם. פתרון: אל תספר לו! תראה לו את האקדח שהכנת מבעוד מועד, ותבקש ממנו (בנימוס) לשכב על הרצפה.
השוד נסתיים, השודדים ברחו בשלוש מכוניות עם ממון רב, ועצרו רק כדי לשרוף את המכוניות, מן הסתם כדי להשמיד שאריות וסימני DNA. ומה גרם לנו להעלות באוב את שוד הבנק הגדול ביותר בנורווגיה? מר דוד טוסקה, שלפי האגדה עזר לשוטרים למצוא את "הצעקה" של מונק. הוא עזר להם מביתו לשני העשורים הקרובים: תאו בכלא, שם הוא משחק שח ובטח מתכנן מזימות נכלוליות. מסתבר שהפשע לא משתלם.
-=)0(=-
עוד שני עניינים ראויים לאזכור עברו עלינו זה מכבר:
● חברת AT&T הודיע שפרטי חשבונותיהם של 19,000 לקוחות נגנבו. הפורצים השתמשו בפרטי החשבונות למזימות נכלוליות לא פחות משוד בנק נורווגי, אך האירוע כוסה בהרחבה ואין צורך שאספר לכם עליו.
● לפני 29 שנים, כמעט בדיוק, סר מרטין רייל עשה טעות שעושים עד היום: הוא דמיין בעיית אבטחה והתקומם שאין לה פתרון (או שהפתרון שלה לא הולם). החללית Voyager1 שוגרה לחלל, נושאת בקרבה מידע על מיקומו של כדור הארץ. סר מרטין רייל, שעד אותו יום בתחילת ספטמבר 1977 חבריו חשבו אותו לנבון על שום פרס הנובל שקיבל, התלונן שזה לא רעיון טוב (בשפתנו: “לא מאובטח") למסור את המיקום של כדור הארץ "לכל מני יצורים אי-שם שיכולים להיות רעים או רעבים". אצלנו בעדה מעדיפים לפתור בעיות קצת פחות דמיוניות.
פוג'יטסו מדביקה השבוע את הפער עם יצרניות הדיסקים הגדולות האחרות בהכרזתה על שתי תוספות למשפחת הדיסקים הקשיחים הניידים שלה. אחת מהן היא דיסק SATA בנפח 160GB בטכנולוגיית צריבה ניצבת (2.5 אינץ' PMR) מסדרת MHW2160BH. התוספת השנייה היא סדרת MHW2080AT, דיסק קשיח Parallel ATA של עד 80GB המיועד בעקר למוצרי אלקטרוניקה ביתיים ולשימוש כדיסקים לאחסון חיצוני בחיבור USB. לדיסקים אלו פלטה בודדת של 2.5 אינץ' וצריכה נמוכה של חשמל, הם שקטים יותר ומתאימים למוצרי אודיו, אחסון חיצוני ויישומים תעשייתיים שונים. שתי הסדרות צפויות לצאת לשווקים ברבעון הבא. ולמעוניינים, אלו הם המפרטים:
MHW2160BH Series
Capacity: 80/160GB Rotational Speed: 5400RPM Interface: SATA Average Seek Time: 12 ms typ. (Read), 14 ms typ. (Write) Read/Write Power Consumption: 1.9W typ. Idle Power Consumption: 0.6W typ. Operating Shock: 300G, 2 ms Non-operating Shock: 900G, 1 ms Operating Vibration: 1.0G (5 to 500 Hz) Non-operating Vibration: 5.0G (5 to 500 Hz) Acoustic - Random Seek: 2.8 bel Acoustic - Idle: 2.4 bel
MHW2080AT Series
Capacity: 40/60GB/80GB Rotational Speed: 4200RPM Interface: PATA Average Seek Time: 12 ms typ. (Read), 14 ms typ. (Write) Read/Write Power Consumption: 1.6W typ. Idle Power Consumption: 0.5W typ. Operating Shock: 300G, 2 ms Non-operating Shock: 900G, 1 ms Operating Vibration: 1.0G (5 to 500 Hz) Non-operating Vibration: 5.0G (5 to 500 Hz) Acoustic - Random Seek: 2.3 bel Acoustic - Idle: 1.5 bel
ועוד משהו חדש: זוכרים מה ש-33.333% מכם אמרתם בשבוע שעבר? - חברת LaCie לא מתמקדת בדיוק בעיקר. תחת הרעיון ש"אחסון זה דבר משעמם" היא משיקה דיסקים קשיחים במארז דמוי אבני לגו, בצבעים שונים. עם תוספת תוכנת הגיבוי הקניינית של היצרן, חל על המארזים כמעט כל מה שנאמר לגבי המטריה של סימונה. אנו חרדים לכך שיום אחד יהיה כל כך קשה להשיג דיסק קשיח בודד, פשוט ונקי, כמו שהיום קשה להשיג דיסק 10GB עבור סיסטם בלבד.
HP חודרת עוד לתחום השרתים, יוצרת תחרות רצינית ל-IBM, ויוצאת עם שרתי בלייד (blade servers) מסדרת ה-HP BladeSystem c-Class. החברה מתגאה בביצועיהם - לטענתה, הטובים בתחום, ועם שלושה חידושים: ▪ אפשרות להתקין משאבי מחשוב בפעם הראשונה, עם אפשרות להחליף אותם תוך כדי עבודה, ▪ התאמה דינאמית של הכוח והקירור על מנת לצמצם את צריכת החשמל, ▪ והגברה של עד פי 10 בניהול התפוקה (productivity management) המערכות מודולאריות, מאפשרות לעסקים מכל גודל להתחיל בקטן, ולגדול בהדרגה על ידי תוספת יחידות, כדי להגדיל את מרכזי המידע על פי צורך. מידע באתר של HP
● אישה איראנית שהתעשרה בעסקיה בעולם המערבי תממש את חלום חייה ותצא למסע בחלל. אל תשאלו כמה היא משלמת על זה לרשות החלל הרוסית (היא לא מוכנה לומר) הסיפור המלא ביאהו. בעוד שנה גם מלזיה תשלח רופא לביקור בתחנת החלל הרוסית. על "תיירות חלל" כתבו ביולי אחרון מאמר מעניין באתר Flight. ובכלל, החלל היה נושא חם השבוע, לאחר שהלוויין האירופי Smart1 סולק עם גמר מסעו על ידי הנחתתו (התנגשותו) על הירח. הייתה נפילה הקולוסאלית במהירות 7,242 קמ"ש!. בצ'יף אנו מציעים לכם דרכים פחות ראוותניות להשמיד ציוד ייחודי ומצעי מידע, בעיקר מפני שהמידע המסולק שלכם יכול בשקט להגיע לאיזו מזבלה בצד הדרך, ושודדי הנתונים לא צריכים לטוס 11,500,000 קילומטר בכיוון אחד בכדי לאסוף את הדיסקים ולעשות שימוש לרעה בתוכן...
● המכירות של תעשיית המוליכים למחצה העולמית הגיעו בחודש יולי אחרון ל-20.1 ביליון דולר, 1.8% יותר מחודש קודם, ו-11.5% יותר מיולי לפני שנה. צפוי כי סה"כ המכירות השנה יעברו את ה-240 ביליון דולר, שיא של כל הזמנים. מדי שנה בחודש יולי קיימת עלייה מסורתית בדרישה יחד עם ירידה בממוצע המחירים.
"Ubi sunt qui ante nos in mundo fuere? Vadite ad superos, transite ad inferos, ubi iam fuere.
Vita nostra brevis est, breve finietur. Venit mors velociter, rapit nos atrociter, nemini parcetur."
השורות של עמית
קצת מאוחר, אבל אין טעם ללכת לישון. לסוכנת הנסיעות שלי יש כנראה טינה אל הנוסעים לחו"ל והיא מסדרת, לי לפחות, תמיד טיסת לילה כזו שהופכת כל אפשרות לשינה לבלתי אפשרית. הוסיפו את זה לעובדה שנמל תעופה בן גוריון החליט שגם בישראל הביטחון צריך להשתגע ודורשים מהנוסעים להגיע 4 (כן... ארבע) שעות לפני הטיסה. אישית אני חושב שמדובר בתרגיל לקידום המכירות בדיוטי פרי. בכל מקרה החלטתי לכתוב את השורות שלי כבר היום (יום ב') בעודי בארץ, מקווה שהשעה המאוחרת לא תגרור אותי לכתוב שטויות, או בשגיאות רחמנה לצלן (אני חושב עליך בועז.. המתקן).
אז מה היה לנו...
חברת חשמל בכאסח עם משרד האוצר, משרד האוצר דורש מעובדי החברה להחזיר לקופת המדינה תשלומים מופרזים. עובדי חברת החשמל או שלא רוצים או שכבר בזבזו ולא יכולים להחזיר את הכסף. אז מה עושים? אינתיפאדה! קודם מכבים למשרד האוצר את החשמל, למה לא? היד על השלטר. אחר כך מסבים את כל השיחות הנכנסות למוקד 103 אל מרכזית משרד האוצר וגורמים לה לקרוס. נשמע מצחיק? לא, זה לא מצחיק, זאת אנרכיה, מוקד 103 הוא שירות לציבור, עצם ההעברה שלו למרכזת משרד האוצר זו חבלה. אבל היד הקלה על השלטר היא היא שמטרידה אותי. היום משרד האוצר מחר הבית שלי מחרתיים, ירושלים (בגלל שבית"ר ניצחה את הפועל או השד יודע איזו סיבה). רבותי את השלטר קיבלתם לפיקדון, הוא לא שלכם, הוא שלנו. השימוש בשלטר הוא הוכחה נוספת לצורך ברפורמה במשק החשמל, אבל גם ההוכחה הנצחת שיש לחסל לאלתר כל ועד עובדים שחושב עצמו לבעל הבית, להיפטר מכל עובד שלוקח חלק במשחקים המסוכנים הללו, ולבעוט לו בישבן לעיני כל (עדיף בצירוף תביעה כספית כנגד הנזקים שגרמה הורדת השלטר).
אחרי שבועיים של חקירה הודיע בנק לאומי: “הדליפה בנושא מניותיו של הרמטכ"ל, לא מאיתנו". אז מאיפה? מהרשות לניירות ערך, הרי כמשקיע דן חלוץ לא ממש מדגדג למדד. אני מניח שלקח לבנק שבועיים להודיע פשוט כי לקח לנושא שבוע וחצי עד שירד מסדר היום הציבורי ועוד כמה ימים עד שנשכח לחלוטין, ...זהו. אפשר להודיע על חפותנו במלא אף אחד כבר לא מתעניין בנושא ואף אחד לא ישאל שאלות (חוץ מאיזה טמבל אחד במגזין אונליין, אבל מי מתייחס אליו בכלל). כטמבל, אני ממש מתקשה להבין מהיכן אכן באה ההדלפה, אבל (גם כן כטמבל) אני ממש מבין את העיתוי ואת הגישה של הבנק. לא אוהב את זה, זה מסריח, אבל אין כמו קצת טיח ותזמון נכון על מנת להציג קיר כמו חדש, רק שלא ידפקו עליו חזק מדי. אל דאגה, את מה שהבנקים מטאטאים מתחת לשטיח אף אחד לא רוצה לחשוף. וגרוע מכל: אף אחד לא יוכל לחשוף.
רווחים
רווחי הבנקים זינקו במחצית 2006 ב- 26.6%. לזה אני קורה בועה. מלחמה, פיגועים אין תיירות, עסקים קורסים, המדינה מטכסת עצה כיצד להתמודד עם החור בתקציב. ורווחי הבנקים ממשיכים לעלות. לפעמים נדמה לי שלעסקי הבנקאות אין כל קשר לכלכלה ולעסקים.
35%
שלושים וחמישה אחוז מילדי מדינת ישראל עניים! איך שלא תסתכלו על המספר הזה הוא יגרום לכם לבכות כמו בקילוף בצל עסיסי. 35% שיא בקרב מדינות המערב (מי אמר שאנחנו שייכים בכלל למערב? 35%! ילדים מגיעים לבית הספר ללא ספרים, מחברות ו/או ילקוטים. ילדים מגיעים רעבים. אבל רווחי הבנקים ממשיכים לצמוח !
ינוחו על משכבם בשלום
חברת קדישא בהרצלייה נדרשו על ידי העירייה לשלם ארנונה על בית הקברות! נכון מדובר בשכונה שקטה במיוחד, במקום אטרקטיבי בשולי העיר. אבל לא צריך להגזים, לא חיים שם אנשים וזה לא ממש שטח חקלאי (אם כי לא מעט קברים מעוטרים בצמחיה). למה שלא תגדילו את הארנונה לבתי עסק פיננסיים כמו למשל.... בנקים? שם חיים אנשים, וחיים טוב, והרווחים שלהם אף הולכים וגדלים. ותאמינו לי אתם שם בעיריית הרצלייה, ביום בו תקלעו לקשיים ותבקשו סיוע מהבנקים תגלו שממש לא לקחתם מספיק ארנונה.
מי יודע?
מי יודע מי זאת ימימה מזוז? ימימה מזוז היא המועמדת של שר האוצר לתפקיד יושבת ראש הרכבת. ומי זאת ימימה מזוז? אחותו של היועץ המשפטי לממשלה, מעניין. ומה כישוריה של הגברת מזוז, היא היועצת המשפטית של משרד האוצר! מה לה ולרכבות? למי אכפת! היא אחותו של היועץ המשפטי ומקורבת של שר האוצר, מי צריך כישורים מעבר לזה ?
עוד קצת וזהו...
ללאומי-ויזה וויזה-כאל היה הסכם סליקה משותף, ההסכם הוגדר על ידי הרשות להגבלים עסקיים כהסכם כובל והרשות התנתה את המשכו בהקטנת עמלות הסליקה. להקטין עמלות? איפה נשמע דבר כזה בישראל? הודיעו החברות, לא נקטין עמלות אלא נפרק את השותפות בסליקה. כלכלית, עלויות הקמת מערכת סליקה משותפת לא קטנות. אבל העמלות, רבותי... העמלות הן ענקיות. אני לא יודע אם אתם מודעים לכך אבל ויזה כאל שייכת לבנק דיסקונט וויזה לאומי לבנק לאומי. עכשיו אתם מבינים מהיכן מגיעים 26.6% של גידול ברווחים?
זהו... הכול ארוז, בטח יפרקו את הכול בביטחון של נמל התעופה (תיק מלא ציוד אלקטרוני שמעטים מבינים מה מהותו), יטרטרו אותי בשאלות מה זה ולמה זה ועוד. אבל הגרוע מכל יהיה באירופה, בטיסה מאיטליה לצרפת שם החלו את החוקים הבריטים על כל הטיסות. לפעמים נדמה לי שהבריטים עושים כמיטב יכולתם להיות יותר היסטריים מהאמריקאים. ותחרות ה"היסטרי הגדול מכולם" מנטרלת כל הגיון בסיסי. ביטחון זה חשוב, אבל ביטחון בלי טיפה הגיון בריא בלי טיפה שיקול דעת אישי ואנושי הוא טרטור והטרדה, סיבה מספקת להפיל מטוס. בתקווה שאנשי הביטחון של נמל התעופה לא קוראים את מה שאני כותב...
בשבוע הבא מאיטליה
תגובה לשורות של עמית
יש הטוענים כי על גולש אינטרנט ממוצע לא עוברת יממה בלי שיכנס לפחות פעם אחת לאתר החיפוש של Google, וכי לפחות אחת לשתי יממות כאלה בטוח ינחת באתר הוויקיפדיה. בא עמי שחר והאיר את עינינו לגבי קיום אין-ציקלופדיה, עולם וויקיפדי הומוריסטי מקביל. ראו דוגמאות:
לא פחות מ-11 מקורות שלחו לנו השבוע את הבדיחה הבאה (תודה לכולם!), סימן להצלחתה ברשת. לא מספיק שלחו, גם בלא פחות מ-4 פגישות שונות עם אנשינו הוזכרה הבדיחה, כך שמוכרחים לספר אותה. אז מה אם אין לה כל קשר למחשבים?
"אדם נכנס למסעדה כשלצידו יען בוגר. מתיישב ומלצרית ניגשת אליו לקבל הזמנה. "אני רוצה המבורגר, צ'יפס וקולה" אומר האיש. והיען אומר: "בחירה טובה, אני אקח אותו דבר". כעבור זמן מה מביאה להם המלצרית את המנות."זה יעלה 66.4 ש"ח". האיש מכניס יד לכיסו ומושיט לה את הסכום המדויק. למחרת שוב נכנסים האיש והיען למסעדה, האיש מזמין אותה מנה כמו יום קודם, והיען אומר "בחירה מוצלחת, בשבילי אותו דבר". ושוב, בעת התשלום האיש מכניס יד לכיסו ושולף משם את הסכום המדויק. העניין הופך לשגרה, עד שערב אחד נכנסים השניים למסעדה: "כרגיל?" שואלת המלצרית. "לא," אומר האיש, "היום יום הולדתי, לכן אבקש סטייק, תפוח אדמה אפוי וסלט". "כמה שאתה צודק, אותו דבר גם בשבילי" אומר היען. כעבור זמן מה חוזרת המלצרית עם המנות ועם החשבון: "186.73 ש"ח". שולח האיש יד לכיסו ושולף את הסכום המדויק. המלצרית לא יכולה להתאפק יותר: "סליחה, אדוני, איך אתה מצליח תמיד להוציא את הסכום המדויק?" "ובכן," משיב האיש "לפני מספר שנים מצאתי מנורה עתיקה, שפשפתי אותה והופיע שד שהציע לי שתי משאלות. המשאלה הראשונה שלי הייתה שבכל פעם שאצטרך לשלם עבור דבר מה- רק אכניס את היד לכיסי והסכום המתאים יהיה שם". "זה מבריק!" התלהבה המלצרית. "רוב האנשים היו מבקשים מיליון דולר או משהו כזה, אבל אתה תמיד תהיה עשיר מספיק לכל מה שתרצה כל ימי חייך!" "נכון, מדויק. אם זה קרטון חלב או אם זה רולס רויס - הסכום הנדרש תמיד יהיה שם". "ומה העניין עם היען?..." שאלה המלצרית. האיש נאנח והסביר: "המשאלה השנייה שלי הייתה פרגית גבוהה עם רגליים ארוכות שתמיד תסכים לכל מה שאומר"...
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.
