בס"ד    
 

גיליון מספר 31 שנה VI - יום חמישי, 9 באוגוסט 2006

 

«-לגיליון קודם 2006 לגיליון הבא-»

צ'יף תמיד לשירותכם מאז 1986

       

"The first 90% of a project takes 90% of the time,
the last 10% takes the other 90% of the time"

 Murphy's Law

     
 

שמעת ברדיו?

גרסת BOS העדכנית הינה BOSv 2.2.1.8a
לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכון הקישו כאן לקבלת העדכון.
לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמה הקישו כאן

     
 

מכאן ומשם


● בשנת 1990 התחילה בקמפוס של חברת Apple תערוכת עבודות סטודנטים שהציגו את הגרסאות הפיזיות של יצירות אומנות שנוצרו באמצעות טכנולוגיה ממוחשבת. היום התערוכה נמשכת בקמפוס של Yahoo, והיא נקראת "Yahoo "University Design Expo. בשש עשרה השנים של קיום התערוכה מעט מאוד יישומים פראקטיים יצאו ממנה, אך אנשי מחלקות העיצוב וחווית המשתמש עומדים על כך כי המטרה בקיום האירוע הינו השראה קריאטיבית.
פרוייקטים רבים המיוצגים שם שילבו אקספרסיוניזם וטכנולוגיה, כמו למשל ממשקים אכילים, בהם מתחרים נאלצו ללקק סוכריות על מקל במהירות המרבית האפשרית על מנת לגרום לבובות-תינוק רובוטיות לזחול קדימה. ניתנה להם אפשרות לקדם במרחב עד ארבע בובות בו זמנית. יצוק בתוך כל סוכרייה, נמצא תא פוטואלקטרי הקולט את שינויי האור והחושך שנגרמים על ידי פעולת הליקוק. התא מפעיל את מנגנון תנועת הבובות.
פרויקט אחר כולל מאות כדורים קטנים עשויים קבלות נייר שהאומנית אספה למשך 9 חודשים, לעסה וירקה, ועל גבי שולחן מעוטר בכדורים הללו ניתן לצפות בוידיאו המראה שפתיים אדומות בעת לעיסת נייר.
פרויקט נוסף משתמש בטכנולוגיה על מנת להגביר את גירוי חושי השמיעה והמישוש בפנייה לאינסטינקטים האנושיים. הקהל מוזמן לזחול אל תוך אוהל על גבי ריבוע דשא, בעת שמערכת וידיאו וקול מגבירה את תוצאות הפעולה. למשל, מעבר יד על גבי הדשא יוצר צליל של עצים גדולים מרשרשים ברוח.
כל הפרויקטים אינטראקטיביים ואקספרסיביים, ומצביעים על ה"אישיות" הכללית שהטכנולוגיה מקבלת בעידן האינטרנט של שנות ה-2000.

●   בנושא הבא דנו עם לקוח העוסק במחקר גנטי במוסד מדעי מוכר בארץ.
תושב הודי תובע חציל. לא סתם חציל - זן של חצילים שהונדס גנטית על מנת להגביר את תכונותיו החיוביות לעמידות לחרקים. החציל המיוחד הושג על ידי תוספת מרכיבים גנטיים של חיידק ה-Bacillus thuringiensis (טכניקות אשר שימשו ללוחמה ביתושים ופותחו ע"י מדענים ישראלים). המבקש בבית משפט ההודי יוצא כנגד ומנסה למנוע ניסויי שדה של גידול הצמחים הללו.
ההנדסה או מניפולציה גנטית עוסקת במעבר גנים -פיסות DNA- בין אורגניזמים, על מנת לייצר אורגניזמים טראנס-גניים, כמו למשל קנה סוכר עם גנים של מדוזות, או פרות עם גנים של אדם. שיטות העברת הגנים פותחו החל משנות ה-70' ומכונות "טכנולוגיה של DNA-רקומביננטי". כמו במדעי הגרעין, השם בלבד לא מחייב סכנה חמורה בתוצאות. קיימות גרסאות של מניפולציה גנטית מסוכנות, ואחרות וכלל לא מסוכנות, ולכן חייבים מערכת רגולאטורית שתבחן את ההצעות לביצוע מניפולציה גנטית בכדי להעריך את הסכנה שבהן.
מנהיגים מובילים בתחומי המדע והמוסר דנים בעניין המניפולציה הגנטית (GM) מזה שנים רבות. הסכנה שמנגד הן לא רק מחלות נבזיות, אלה נזק אקולוגי גלובאלי. מאז 1974 קיימת טענה האומרת כי מעברי גנים מתרחשים גם באופן טבעי, כך שה-GM רק מזרזת אותם. אבל במעבדה ניתן לבצע מעברים מלאכותיים שאין סיכוי שיתקיימו בטבע. רבים מבין אלה אשר בעד המניפולציה בגנים טוענים שניתן לצפות בתוצאות ההתפתחותיות של השתלת גנים אנושיים בכבשים, גנים של בקר בעגבניות, וגנים בקטריאליים בחצילים.
בד"כ נהוג להשתיל גנים סינטטיים, אשר הם בכוונה שונים מן הגנים האמיתיים. דוגמא לכך הוא גן יצירת הרעלן Bt שהושתל בחצילים מזן Brinjal - הרעלן Bt שהחציל החדש יהיה מסוגל ליצור צריך להיות שונה מהרעלן הטבעי המיוצר על ידי החיידקBacillus thuringiensis על מנת שהצמח יוכל לעשות שימוש מועיל בחלבון החדש. קיימת דאגה בקרב העוסקים בחקלאות אורגנית לגבי האפשרות של ברירה טבעית עם הישרדות של חרקים מוטנטים שיהיו עמידים לרעלנים של Bacillus thuringiensis ושל חצילי הBt'-Brinjal

IBM הייתה מי שהתחילה לפני 23 שנה את עידן המחשב האישי, ושמועות אומרות שהיא מתכוננת לעזוב אותו. בניו יורק טיימס כתבו כי לאחר שחטיבת המחשבים הנישאים כבר נמכרה מתכוונת החברה למכור גם את חטיבת ה-PC שלה לייצרן סיני. הכוונה, כנראה, היא להתרכז בשוק השרתים ולהשאיר את המחשבים האישיים בידיים של מיזם משותף בין Lenovo (שם קודם Legend) ושחקן נוסף מסין. ערך השוק שיעבור ידיים מוערך בכ- 1-2 אלף מיליוני דולרים. ב-IBM לא מעוניינים לאשר ולא להכחיש את השמועה בינתיים.
בגרטנר מחשבים כי IBM מרכזת היום את 5.6% מהשוק הגלובלי של המחשבים האישיים, מה שמעמיד אותה במקום השלישי אחרי Dell ו- HP

● מתוך אתר משטרת תל אביב: במהלך שבוע שעבר "בעקבות פניית היחידה המרכזית של משטרת מחוז תל אביב לבית המשפט ניתן אישור בצו שופט, להעברת ציוד שנתפס על ידי בלשי מחלק המוסר של היחידה המרכזית של משטרת מחוז תל אביב בפעילות כנגד הימורים לא חוקיים לטובת ילדי הישובים חורפיש ובסמת טבעון בגליל, הנמצאים במקלטים. הציוד כולל 14 מקלטי טלוויזיה, 7 מאווררים גדולים, כ- 400 כסאות, עשרות שולחנות, מערכות מחשב, מערכות כריזה ועשרות ערכות טושים צבעוניים לציור".
 

     
 

 

"Most people think about backing up data about 10 minutes after it's too late to do any good. If you realize that you really need a good backup program after your hard disk crashes or your teenager decides to clear out some of your files to make room for new music downloads, you're setting yourself up for a data disaster".


Ed Bott (Microsoft Press)

     
 

שחזור תמונות


"קראתי כל מיני מאמרים בנושא וכולם טוענים שאפשרי וכולם ממליצים על כל מיני תוכנות. בפועל הורדתי כל מיני תוכנות מומלצות מאתרים טובים וניסיתי על תמונה שמחקתי ולצערי אף אחת מהתוכנות לא עבדה. יש לציין כי התוכנה מצאה את הקובץ החסר ועשתה פעולה (של שיחזור) אך כשניסיתי לפתוח את הקובץ, לא היה ניתן .
זאת אומרת, נראה קובץ עם הסיומת שלו ואפילו מאפייני הקובץ היו נראים נכונה, אך כשניסיתי לפתוח את הקובץ לא היה ניתן לפתוח. האם ישנה המלצה על תוכנה מסוימת, או הסבר מדוע לא הצלחתי, או אם ישנה תוכנה כולל מדריך אני אשמח מאוד. תודה מראש, נריה."

נריה, שלום.
יש סיבות רבות לכך שלא ניתן לשחזר תמונה לא תקינה, הסיבה הנפוצה ביותר היא שהקובץ פשוט מפוצל למקטעים הנמצאים במקומות שונים בדיסק ותוכנת השחזור לא מצליחה לאתר אותם. ולכן דרך הפעולה הנכונה יכולה להיות רק שחזור במעבדה המתמחה בעבודות מסוג זה.
במידה והמחשב שממנו רוצים לשחזר ממשיך לעבוד או ממשיכים לכתוב אליו קבצים חדשים או להתקין תוכנות יורדים סיכויי השחזור באופן משמעותי, ולו רק מהסיבה שהקבצים החדשים נכתבים על גבי אותם האזורים בהם נמצאו הקבצים המחוקים קודם לכן. ולכן מומלץ שלא להמשיך לעבוד וודאי שלא להתקין תוכנות על גבי מערכת שיש לשחזר ממנה מידע.
בברכה, אלדד.
 

     
 












נקי ובטוח


"Hello,
Our software experts have done some tests over your product named "BOS - Backup prOxy Server 2.2.1.6". They were very impressed by the quality and cleanliness of the program and they are just eagered to test your future products.
They found "BOS - Backup prOxy Server 2.2.1.6" clean of adware/spyware and they qualified it as "100% Clean and Safe to install". Accordingly to the tests results made by our team, we grant your product with "Clean & Safe" DownloadSofts Award.
You must be proud of this award and you should let all your users or potential users know about this certification by displaying it on your website, or on software boxes inside your product.

You can read more about your product's certification on our website: www.downloadsofts.com/BOS
 

Best regards,
DownloadSofts.com Team
http://www.downloadsofts.com
certificate@downloadsofts.com"
 

     
 

S.O.S.

הקובץ נעלם ?

לחץ בריבוע ?

לחץ בריבוע !













 אחזור מידע מגיבוי


גם ב-Storage Watch וגם ב-Enterprise Storage Forum פורסמו דבריו של הנרי ניומן על מקרה חירום שהחיש אותו לא מזמן לאתר של לקוח עם מסד נתונים חשוב שהושחת, אותו החל לשחזר מטייפים של גיבוי. לדבריו, ללקוח הייתה מדיניות גיבוי טובה, ועדיין לקח שישה ימים שלמים לחזור לפעילות מקוונת.
מספר שאלות עולות כאן: מה גרם להשחתה מלכתחילה? למה לקח כל כך הרבה זמן לאחזר את מסד הנתונים? ומה ניתן לעשות כדי לשפר את זמן ההתאוששות בעתיד.
במילותיו של הנרי:

These issues must to be addressed as part of any backup/restore strategy, and drives home the point that backups are only as good as your ability to restore

I still believe the problem is not backup but restoration, and system designers ought to be architecting for restoration of data, not backup of that data.


מידע יכול להשתבש באינסוף דרכים. כל בעיה של תוכנת מסד הנתונים, מערכת הקבצים, דרייבר של מרכיב חומרה או בעיה בתוכנת הדיסק או ה-RAID יכולים לשבש את המידע.
גם חיבורים וכבלים של פייבר צ'אנל, וגם פרוטוקולים מתקדמים כגון SCSI מסוגלים להשחית קבצים.

UDBER - Undetectable bit error rate
שגיאה שלא ניתנת לאיתור מתרחשת באופן בסיסי כאשר מתקבלים שתי שגיאות בו זמנית, וכך מנגנון קידוד השגיאות (כדוגמת  Reed Solomon) מפספס אחד מהם.
למשל,בסוף שנות ה-70' מערכת הCray-1A השתמשה בשיטת ה-SECDED, או "Single bit Error Correction Double bit Error Detection", כאשר יום אחד וללא כל סיבה ברורה, התוכנות החלו להסגר בצורה אקראית, בעת שמערכת ההפעלה עדיין הייתה פעילה. כל חצי שעה הופעלו מערכות אבחון ברמת low-level בכל יחידת זיכרון,  אך להפתעת כולם, התרחש במחשב אירוע של שגיאה תלת-ביטית. המערכת לעולם לא תוכננה לתיקון שיגאה של 3 ביטים בעת ובעונה אחת!
קיים גם תיעוד של UDBER בטייפים, אך הסיכוי לקבל אותם יחסית נמוך. לגבי שיעורי השגיאה בפייבר צ'אנל ובדיסקים (SATA ודיסקים עם פייבר צ'אנל) הערכים לא פורסמו.
תמיד קל להצביע על שיבושי תוכנה, ולא בטוח שלא בצדק. אך ראו כי הצ'אנלים מהירים יותר ויותר, ועדיין קידודי השגיאה לדיסקים לא השתנו כבר זמן רב.

חזרה למקרה של  ניומן, למה לקח כל כך הרבה זמן לשחזר?
הגיבויים, מסתבר, נעשו דרך קליינט ושרת עם הקלטות צמודות לשרת הגיבויים. מהירות העברת המידע האבסולוטי המרבי שניתן היה להשיג היה של 60MB לשנייה. טייפים LTO-3 יכולים להגיע עד ל-80MB לשנייה כאשר הם אינם דחוסים, ועם דחיסה המהירות יכולה להגיע לקצב כמעט כפול. במקרה הנדון, עם דחיסה ממוצעת, הטייפים נכתבו במהירות ממוצעת של כ- 140MB לשנייה, הרבה יותר מהר מאשר ה- GigE. אז מה שנעשה על מנת למכסם את ביצועיי הגיבויים היה לאפשר שילוב של זרימות מידע ממספר קליינטים, וכתיבתם על גבי אותה קלטת!.
אמנם הדבר בוודאי משפר את ביצועי הגיבוי, הוא עושה בדיוק ההפך לגבי מהירות השחזור. על מנת לשחזר, יש צורך להעלות מספר רב של קלטות כדי לאחזר את הקבצים, שהיו שייכים למספר מחשבים משולבים בגיבוי. למעשה, בכדי לשחזר 6 טרה-בייט, נאלצו להעלות יותר מ-140 קלטות. אותו טרה-בייט היה נכנס כולו ל-15 קלטות LTO-3 בלבד. העלתן של הקלטות היה לוקח יותר מ-3 שעות. את אותו הזמן ניתן לצמצם עם השימוש בטכנולוגיות טייפ אחרות, אבל לא ניתן יהיה להשיג הבדל משמעותי. מוצרים כגון MAID, או דיסקים שליפים יכולים לשפר את הזמן בהרבה.

חלק מהבנת תהליך השחזור הינו להבין למה בכלל הוא נדרש. השחזור חשוב בסביבת המחשב השולחני מפני שמשתמשים נוטים למחוק קבצים, וקיימת בעיה גדולה וכמעט מתמדת של שחזור. לעיתים מוצא את עצמו מנהל הרשת שהוא לא משחזר כמויות גדולות של מידע, אבל הוא עושה זאת כמעט כל הזמן. מצד שני, עם קריסתו של מסד נתונים חיוני, השחזור הופך לאירוע משמעותי וההמשכיות העסקית תלויה במהירות בה ניתן לשחזר את מסד הנתונים.

לניתוח המקרה הספציפי של נוימן, הארגון השתמש במדיניות גיבוי/שחזור אחידה שלא התאימה לסביבת המחשבים השולחניים ועוד פחות התאימה לסביבה החיונית מפני שניסו שם למטב את בעיית הגיבוי במקום את סוגיית השחזור. מקרים כגון זה לעיתים קרובות מופיעים כאשר הצוות מסביר את הבעיה במונחים של "עד כמה מהר ניתן לבצע גיבוי" במקום "כמה זמן ייקח לשחזר את המידע".
"כאשר הם מסבירים את הבעיה וערים לקושי בשחזור, לרוב מדובר בסביבת תחנות העבודה ולא במידע הקריטי לארגון" כותב ניומן. למרבה הצער, ההנהלות מתקצבות מערכות מבוססות על תובנות אלו.
לסיכום: האירוע היה נחסך אם לא היו משלבים זרימות שונות של קליינטים אל הטייפ, אבל מצד שני, לא היה להם חלון גיבויים גדול מספיק בכדי להשתמש בשיטה אחרת. שיטה אחרת הייתה יכולה להיות, למשל, טכנולוגית BOS המאפשרת מהירות גיבוי גבוהה ביותר הזהה למהירות השחזור ובנוסף מאפשרת הורדת המידע לקלטות ללא צורך בחלונות גיבוי או תזמונים מיוחדים.
הארכיטקטורה חשובה. "הנקודה היא" - אומר נוימן-"שלא רק שהגיבוי לעיתים קרובות פחות חשוב מהשחזור, אלה יותר מזה, לא סביר כי ארכיטקטורת גיבוי אחידה  תפתור את כל ענייני הגיבוי והשחזור הרבים בארגון. יש לקחת בחשבון גורמים רבים, כגון::
▪ רמות שונות של ביצועי אחסון בכדי להבטיח שהטייפים רצים כנדרש
▪ טופולוגית רשת עם שוני פוטנציאלי לקליינטים שונים בכדי לאפשר זרימה נפרדת של המידע לטייפ
▪ גיבוי ושחזור מדיסק לדיסק
▪ גיבוי ושחזור מדיסק לדיסק לטייפ (D2D2T)
▪  גיבוי ושחזור מבוססים פוטנציאלית על המכונה (host )
וכמובן, נדרשות ארכיטקטורות שונות לסוגים שונים של צרכי גיבוי/שחזור.
העבודה עם אחסון לבד קשה מפני שהאחסון אינו מתקדם עם ביצועי ה-CPU, ולכן קיימת בעיה בעדכון דורות המידע. המגמה לא הולכת להשתנות, כך שהדרך לצאת נקיים הינה להסביר מה לא ניתן לעשות עם תוכנה וחומרה. אם מישהו דורש דבר שונה, יש צורך בהשקעה על מנת לצור ארכיטקטורה שונה על פי הדרישות. לעיתים קרובות שומעים על ציפיות על כי הגיבוי/שחזור לתחנות העבודה יהיה זהה לזה של היישומים הקריטיים. הדבר לא אפשרי ללא השקעה גדולה של זמן וכסף, מפני שזה לא אותו הדבר"
 

     
 


מצלמה לרכב


בארץ נמכרת מצלמה לרכב המגיבה על פי אותות של מערכת דומה לזו המפעילה אזעקה. המצלמה קולטת את התנועות למשך 30 שניות לאחר הגירוי, ומועילה בזיהוי "פוגעים ובורחים", גנבי רכב ורכיבים, וכו'.
בארה"ב חברת רודמאסטר החלה לשווק מצלמה אל חוטית מיוחדת לכלי רכב גדולים, למניעת תאונות על ידי הרחבת שדה הראיה לחלק האחורי של הרכב. בסמוך ללוח השעונים מתקינים את המסך הצבעוני 2.5 אינץ' LCD, ולאורך החלק התחתי של לוחית הרכב האחורית, את המצלמה עצמה ניתן להפעיל את המערכת בכל עת, או רק בעת נהיגה לאחור.
שני סנטורים אמריקנים (אחת מהם ם הילרי קלינטון) כבר הגישו הצעת חוק שתחייב את משרד התחבורה להנחיל נהלים לצמצום תאונות רכב טיפוסיות של פגיעה בילדים. אחת מתאונות אלה היא הנסיעה לאחור מבלי לאבחן בילדים, אשר מפני היותם נמוכי קומה נמצאים מחוץ לשדה הראיה  של הנהג. מסתבר כי בארה"ב לבד  נפגעים כל שנה יותר מ-2,400 ילדים, ויותר מ-100 מתוכם בצורה קטלנית.

     
 

 

SQL - פתרון חדש!


מענה לבעיות שרידות המידע לשרתי SQL, סנכרון המידע למערכת החלופית כל רבע שעה, קימום מלא לשרת חלופי תוך רבע שעה בעת אסון או תקלה.
התקנה במשולב עם שרת BOS קיים או בנפרד


פתרון תוכנה המנהל מסד נתונים אוטומטי לניהול קל, יעיל ואינטואיטיבי של שרתי SQL של מייקרוסופט המאפשר לארגונים קטנים ובינוניים לצמצם באופן משמעותי את המרכבות ואת עומס היתר במטלות הניהול של יישומים מבוססים שרת SQL. האימפלמנטציה של תוכנה זו מצמצמת את עלויות התפעול, ואת זמן ההשבתה של השרתים, יחד עם שיפור ביצועיי מסד הנתונים.
לא נדרש ידע קודם בניהול מסדי נתונים, ההתקנה עצמה על נספחיה בד"כ לא עוברת את חצי השעה, המוצר מגיע עם מוניטור הרץ ברקע, מתחזק את המערכת, מתקן בעיות ומתריע בפני תקלות או בעיות הזקוקות להתערבות מידית.

 
לקוחות המעוניינים להתנסות בפתרון
מוזמנים לצור עמנו קשר בהקדם...לפני התקלה הבאה!

     
 


צריבה ניצבת

 

כבר שנה - שנתיים שה-Perpendicular recording הוא הכוכב העולה בעולם הדיסקים.
קצת הסברים, מתוך מאמר של יאן מטיס בקומפיוטר-וורלד, להלן.

הצריבה הניצבת מסוגלת להגדיל את קיבולתם של מצעים מגנטיים עד פי 10. כלומר, מיקרו-דיסקים בהם השתמשו לאחסון 3,000 שירים יכולים לספק מקום לכ-30,000. במונחים טכניים יותר, יהיה אפשר לאחסן כ-230GB לאינץ' מרובע, או עד 20GB במיקרו-דיסק של 1 אינץ'.
זהו סוג ההתקדמות על פי חוק מור שיצרני דיסקים פחדו שלא יהיה בר ביצוע. מאז הופעת הדיסקים הקשיחים ב-1956 (עם ה-RAMAC של IBM) ועד היום, קיבולת הדיסקים גדלה בחזקות. הקיבולות כמעט הוכפלו מדי שנה למשך העשור הראשון אחרי RAMAC, והאיטו את קצב הגדילה למשך כ-20 שנה. הקצב הואץ חזרה בשנות ה-'90
מצפיפות של 1,800 ביטים לאינץ' מרובע של הדיסקים הראשונים, הם הגיעו לכ- 100 גיגה-ביטים לאינץ' מרובע, תוך כדי שהפלטות הצטמקו מ-24 ל- ¼5, ½3 ועד 1 אינץ'.
העלייה בקיבולת וצמצום המימדים אפשרו את השימוש ביישומים חדשים - וידיאו ואודיו באיכות גבוהה במיכלים ניידים, כמו גם לפטופים בהם ניתן לעבוד למשך זמן רב.
אך למשך זמן מה נראה כאילו טכנולוגיית הדיסקים עמדה להגיע לתקרה בלתי חדירה בגובה 100 גיגה-ביטים לאינץ' מרובע.
בכתיבה לרוחב או לאורך, אזורים ממוגנטים המייצגים ביטים שוכבים קצה-אל-קצה כמו אריכי דומינו השוכבים, שטוחים, על גבי שולחן. הם מסודרים בעיגולים קוֹנְצֶנְטְרִיים סביב הדיסק הקשיח. ראשי הקריאה/כתיבה טסים בגובה מספר ננו-מטרים מעל השטח והאזורים הממוגנטים השטוחים. אם המגנוט הוא לכיוון אחד - פירושו 1 דיגיטאלי. אם הוא לכיוון ההפוך - מדובר באפס דיגיטאלי.
הכוח של האזור ממוגנט חייב להיות מספיק כדי שהראש יקלוט אותו, ותוכנת עיבוד האותות במארז הדיסק תוכל לקבוע את כיוון המגנוט.
אם כוח המגנוט נחלש מתחת לסף מסוים, הראש לא יהיה מסוגל לקלוט אותו ותוכנת עיבוד האותות לא תוכל להחליט באם הביט הינו אפס או אחד.
הגדלים המעורבים בסידור לאורך של הביטים הצטמצמו באופן הדרגתי בכדי להשיג צפיפות גדולה יותר. הגודל של כל אזור ממוגנט כווץ לגודל הקטן ביותר האפשרי.
כל אזור ממוגנט מורכב מתת-אזורים מגנטיים זעירים המכונים grains- גרגרים. כאשר כל הגרגרים נמצאים בשורה באותו כיוון, המגנוט של כל האזור הינו חזק באותו כיוון. אם כמה מן הגרגרים הופכים את קוטביותם, המגנוט של כל האזור נחלש ולראש הקורא/כותב של הדיסק יהיה קשה יותר לקרוא אותו. אם כל הגרגרים או מספר רב מתוכם היו מתהפכים, הקוטביות הייתה מתהפכת.
בכדי שאזור יהיה אמין לכתיבת אפסים ואחדים, נדרשים כ-100 גרגרים. עם פחות מזה, הדיסק נוטה לשגיאות.
בגדלים מספיק קטנים של אזורים מגנטים וגרגרים מגנטיים, אנרגיית החום הסביבתי יכולה להספיק בכדי לגרום לגרגר להתהפך. ותופעה זאת נקראת תופעה סופר-פארא-מגנטית. היא מגבילה את צמצום גודל המצעים המגנטיים.
אבל, בכתיבה הניצבת, היצרנים יכלו להגביה את תקרת המזעור ולדחוס יותר ביטים בנדל"ן של הדיסקים הקשיחים.
בכתיבה הניצבת האזורים מגנטיים הקטנים ארוזים בצורה אנכית, כך שכל אזור צורך פחות משטח הדיסק - יותר ביטים יכולים להיכנס לכל אינץ' מרובע.

הטכניקה מוכרת מאז שנות ה-70, כאשר שו-איצ'י איוואסאקי פיתח צריבה ניצבת במכון טוהוקו לטכנולוגיה ביפן.
הבעיה הייתה כי היבטים אחרים של המכלול הטכנולוגי הדרוש לקריאת אזורים מגנטיים ניצבים, גרמו לאובדן אמינות. הראש הקורא/כותב לכתיבה ניצבת דורש שכבה מגנטית "רכה" מתחת לקרום המגנטי בו נכתבים האפסים והאחדים.
שכבה תחתית זו היא "רכה" מפני שהיא ממוגנטת בכיוון זה או אחר בקלות יתרה. מאפיין זה מאפשר לה לעבוד עם ראש קרוא/כותב ניצב כדי למגנט אזורים אנכיים בקרום המגנטי העליון.
טכניקות חדשות אפשרו ליצרנים לעשות שכבות תחתיות רכות דקות יותר מקודם, ופחות רגישות לשדות מגנטיים תּוֹעֶים. שדות אלו יכלו לשבש את המידע בשכבה המגנטית העליונה. פתרון בעיות אלו אפשר את היישימות של הכתיבה הניצבת היום.

יצרנים כגון  היטאצ'י, סיגייט, טושיבה ומקסטור כבר הביאו או הם בדרך להביא דיסקים עם כתיבה ניצבת לשוק.
יתרון נוסף של הכתיבה הניצבת הוא כי ניתן באמצעותה לצמצם את גודלן של השטחים שיש למגנט לצריבת אפסים או אחדים. לראשים הקוראים /כותבים הניצבים יש שדה מגנטי חזק יותר מאלו של הכתיבה הלונגיטודינאלית. על כן, ניתן להשתמש בשכבות מגנטיות עם כְּפִיָּתִיות - coercivity- מגנטית גבוהה יותר. זה אומר שגם קשה יותר להפוך את הכיוון של גרגיר מגנטי. אנרגיית החום הדרושה להפיכת הגרגר גבוהה יותר, והתופעה הסופר-פארא-מגנטית לחומרים אלו מגבילה אותנו לגדלים קטנים יותר. על כן, אזורים מגנטיים יכולים להיות אמינים גם עם פחות מ-100 גרגרים.

המחקר של שיטות אחרות לצמצום הגודל של אזורים מגנטיים, ממשיך. יתכן ואחד הצעדים הבאים יהיה תיבנות של שכבות מגנטיות, עם "טחינת" השכבה המגנטית באמצעות לייזרים על מנת לבודד גרגרים בצורה כזו שרק מעטים ידרשו לצריבה אמינה של אפסים ואחדים. עבודות שנעשו עד כה מתכננות צפיפויות של 300 גיגה-ביטים לאינץ' מרובע של דיסקים מתובנתים."

     
 

מדור צפון

זה הזמן לתת הזדמנות לעסקים בצפון!
 


NA.Security, יועץ אבטחת מידע וידע.
עוסק בכל תחומי אבטחת המידע אשר אינם נוגעים לטכנולוגיות, כלומר מטפל באדם, בתרבות הארגונית, במערכות ארגוניות ובתהליכים פנימיים וחוצי ארגון.
הקמת מערכות ניהול אבטחת מידע ואיכות בהתאם לדרישות תקנים וחוקים בינלאומיים לרבות Iso17799
איש קשר: נדב אריכא
כרמיאל, תבור 2/3.
טלפונים: 0507378360, 0778852020
Nadav@nasecurity.co.il.


חברת I2P, מרעיון למוצר

From Idea to Products עוסקת בפיתוח, תכנון, הנדסה, ניהול וליווי פרויקטים של מערכות רב-תחומיות, בתחומי אלקטרו-מכאניקה, אופטו-מכניקה, זיווד, מערכות הנעה, אוטומציה, מכאניקה עדינה ועוד.
I2P מפתחת, מבצעת ומספקת מערכות, מנגנונים ומתקנים בשיטת Turn-Key.
איש קשר: יואל אילסר
ת"ד 127 - קיבוץ כפר המכבי. 30030
טלפונים:04-8458830, 052-5919727
yoel@i2p.co.il
 


שומרון הנדסה
מספקת שירותי תכנון ופיתוח בתחומים:
בדיקה ובקרת קווי יצור, תהליכים כימיים וביולוגיים, איכות מוצר כולל ראיה ממוחשבת.
מכאניקה: אופטו-מכאניקה, מארזים לאלקטרוניקה, מערכות הינע, תוכנה, ראיה ממוחשבת, בדיקת מצלמות ו FLIR.
איש קשר: איל שומרוני
המסילה 22, נשר
טלפונים: 04-8204028,054-7225699
eyal_engineering@walla.com
 


פול מוריס

פיתוח מנהיגות צוות וארגון.
ליווי והנחיה באמצעות תהליכי יעוץ, אימון ולמידה חווייתית לקבוצות וליחידים בתפקידי מפתח במגזרים שונים, במטרה לשפר יכולות, להגדיר מטרות ולהשיג תוצאות. "כשהכדור מתגלגל ואינו מגיע רחוק, ייתכן שזו קובייה"
איש קשר: פול מוריס
קיבוץ תובל, ד"נ בקעת בית הכרם 25166
טלפונים: 04-9907957 054-5633990
paul@tuval.co.il


Dr.Text Technical Communication
is a 20 person team that provides high quality technical communication services and products to high-tech, conventional industry, and military engineering.
Our portfolio is characterized in particular by projects in the areas of semiconductors, chip manufacture, medical devices, software, and hardware.
P.O.B 110, Kfar Hamakabi, 30030
Tel: 04-8440545 info@dr-text.co.il
 


מכון ע.נ.ת
– עיסוקים וניהול בתעשייה, מעניק שירותי מיון והשמת עובדים בכירים ואנשי מקצוע לתעשייה ולחברות היי-טק וטכנולוגיה בצפון ובמרכז הארץ.
המכון מתגאה ביתרון יחסי בולט, והוא שרות אישי, מסור, זריז, מקצועי ואמין.
אשת קשר: ענת מנדר
חיפה, שד' ההסתדרות 32, 31251, 04-8492333.
מצפה טל-אל, ד.נ. אשרת 25167.
טלפונים:04-9565525 ,054-4357261
anat@machon-anat.com


ARN
יעוץ עסקי ופיננסי,
 מספק לארגונים ועסקים ממגזרים שונים שירותי תמחיר, חשבות וניהול כספים, שיקום והתייעלות עסקים וחברות, בקרת עלויות, גיוס הון ואיתור משקיעים למיזמים ועסקים, חונכות עסקית, ליווי והקמת עסקים.
איש קשר: ארמנדו נובומינסקי
רח' כספרי 4 חיפה 34673.
טלפקס:04-8340038. 052-2973792 armandon@zahav.net.il


לאפיס ייעוץ עסקי בע"מ.
ייעוץ ומיקור חוץ (outsourcing) בשיווק ופיתוח עסקי: אסטרטגיה שיווקית, תוכנית שיווק, חומרים ותכנים שיווקיים, תכנון ובצוע של תערוכה (בארץ ובחו"ל), הכנת החברה/המפעל לייצוא, איתור שותפים אסטרטגיים ויצירת שותפויות אסטרטגיות, איתור ערוצי הפצה.
איש קשר:  ממי גנוסר.

טלפונים:04-6291877, 054-4973460
mgbarfly@zahav.net.il
 

     
 

 

● הייתכן "יציקת החוק" אל תוך יישום תוכנה. ראו מאמר מעמיק ומעניין בקישור הבא: www.law.ed.ac.uk/cyberlaw.asp

● על פרצת אבטחה בטכנולוגית RFID,  ראו כתבה בעברית ב- pcon.co.il

● המצאה מדליקה לגרפיטי (סבלנות, זה נטען לאט): www.infectiousvideos.com

 

     
 





הנמר


למשך שנים ברירת המחדל של הגיבוי במקינטוש הייתה תוכנת רטרוספקט של חב' דנטץ, שנוצרה בעבור המקים, אך לאחר מכן התמקדה גם בווינדווס - ומאז הפיתוח לחלונות הובילה את התפתחות המוצר. המצב לא השתנה מאז נרכשה דנטץ על ידי EMC. לקוחות יודעים לספר שגם בשיא לא הייתה הרטרוספקט המוצר הידידותי ביותר.
כעת הודיעה חברת אפל כי לקראת האביב של 2007 תופיע יחד עם מערכת ההפעלה Leopard החדשה למקינטוש, תוספת בשם Time Machine שאמורה לגבות את המידע באופן אוטומטי ולשמור גרסאות. נאמר כי המערכת תגיע עם דפדפן לחיפוש קבצים מבוסס על תאריך יצירה/שינוי הקובץ.
היתרון: נחמד למשתמש בודד עם מספיק שטח דיסק לשמירת אינסוף גרסאות.
החיסרון: פתרון שעוצר בגיבוי ותלוי בחומרה, במערכת ההפעלה, וביישום לביצוע שחזור מידע.

 

     
 



סופר על צוריאל אדמנית, איש קיבוץ יבנה, שרואיין על ידי עיתונאי: לשאלתו על המראיין "מה הבעיה הדתית הבוערת ביותר במדינת ישראל?", ענה: "הפער החברתי."
אמר העיתונאי: "לא הבנת את שאלתי. לא התכוונתי לבעיה החברתית הבוערת, אלא לבעיה הדתית".
אמר לו צוריאל: "הבנתי את השאלה. אני מאמין שהבעיה הדתית הבוערת היא הפער החברתי".
העצוב הוא שצוריאל הלך לעולמו כבר ב-1973 ומאז לא רק שבעיית הפער החברתי טרם ירדה מסדר יומנו, אלא שהיא הולכת ומחריפה.


מתוךwww.netivot-shalom.org.il

     
 























































































השורות של עמית

רגולציה לטלפונית אינטרנט


במדינת ישראל מנסים חכמי התקשורת המקומית לייצר איזושהי רגולציה לשיחות טלפון על האינטרנט. משהו מציק להם, המושג "שוק פרוע" עולה פעם אחר פעם בשיחות עם כל מיני אינטרסנטים. תסלחו לי אבל מדובר בבדיחה גרועה, ואולי זו לא בדיחה, שכן נעשה כאן ניסיון נוסף לנכס את האינטרנט לקבוצה מוגבלת של בעלי ממון. בעקרון כל אדם יכול וצריך להיות רשאי לבנות שירות שייתן טלפוניה על האינטרנט ויגבה כמה שירצה (ירצו ישלמו, לא ירצו לא ישלמו וילכו לאחר). אין שום סיבה שתהיה רגולציה, שכן רגולציה אמורה להיות לטובת הצרכן. היות והתשתית קיימת אז אין למדינה שום אחיזה חוקית מכל צורה שהיא ולא יתכן שהיא תנסה לאמץ אחיזה כלשהי רק כדי למנוע את מה שהיא מכנה "שוק פרוע" בעיקר שהשוק הפרוע הזה טוב ומתאים לנו הצרכנים. אבל כנראה שבישראל ההפך משוק פרוע הוא...מונופול דורסני.


השיגעון האחרון


אצל האמריקאים כהרגלם בקודש בהיסטריה, הקונגרס רוצה להכריח אתרי אינטרנט -בעיקר אלו שמטרתם היכרויות- לוודא את גילם של הגולשים. דרישה מגוחכת שנוגדת את כל העקרונות של הרשת. טכנית, אין כל פתרון. קפצו להם האמריקאים המבריקים ואמרו "דווקא יש"... כרטיס אשראי! היות ובארה"ב כרטיס אשראי מונפק רק לאזרחים מעל גיל 18. דהיינו כל משתמש ולא חשוב עם השירות הוא חינם חייב לחשוף את מספר כרטיס האשראי שלו רק כדי שמישהו, שממש לא מעוניין, ידע מה גילו.
ההשלכות הן רבות: ראשית, מי שאין לו כרטיס אשראי לא יקבל כל שירות. שנית, ילדים יתחילו לגנוב את כרטיסי האשראי של הוריהם. שלישית תכנות לזיוף מספרי כרטיסי אשראי (כתבתי עליהן בעבר) יפרחו שוב ומספר הונאות כרטיסי האשראי יגדל.
כל הללו לא ממש יאפשרו זיהוי גיל, אבל פשיעת אינטרנט הם יעודדו ועוד איך
 

שירות...


לקבל שירות במדינת ישראל זה כמו לקבל כסף מהבנק... מדובר בכולם (חוץ מנדירים יוצאים מהכלל). למען האמת כבר שנים שאין לי ציפיות מאיש אבל בכל אופן לחץ הדם שלי עולה בכל פעם שאני נתקל בכך. מזמינים טכנאי (חשמל, גז, טלפון, כבלים, מכונת כביסה וכו') תאלצו להמתין לו בין השעות X ל- Y שזה בדרך כלל 3-4 שעות, וגם אז הוא מאחר. אינסטלאטור ישאיר את הבית שלכם כמו דיר חזירים ולא ממש יטרח לנקות אחריו, שלא לדבר על העובדה שהוא לא ממש יחוס על שארית הבית שלכם במהלך עבודתו.
כולם יתנהגו כאילו הם עושים לכם טובה, הזמן, העצבים והכסף שלכם לא ממש נחשבים.
המערכת הממשלתית לא שונה במיוחד: משרד הפנים מסוגל לנפק דרכון תוך 24 שעות, כמובן שתאלצו לשלם על כך 170 ש"ח נוספים, שהרי הייעול במערכת לא נועד לשפר את חיינו אלה להעשיר את קופת המדינה.
מוזר אבל אנחנו חיים עם זה יום יום, שעה שעה, ולמרות שלא התרגלנו וגם לא נתרגל אנחנו מקבלים את הכול בשקט ובשלווה. לא כולנו, אני לא! אני מוצא את עצמי מתווכח לעיתים קרובות עם פקידים, ונותני שירות אחרים, לא בהכרח למעני וזה לא שאני שש אלי קרב, פשוט איבדתי לחלוטין את הסבלנות איתם.
 

עד להיכן הגיע החוצפה


מזכירות בית המשפט, היא אחד מנותני השירות החשובים ביותר במערכת המשפט. נכון, היא מורכבת מבני אדם שטועים לפעמים, אבל טעות של מזכירות בית המשפט יכולה להיות נזק רציני. לאחרונה הגיעו אנשים לדיון משפטי ובמזכירות הודיעו להם שהדיון נדחה למחרת היום. טעות! הדיון התקיים בלעדיהם והשופט פסק את אשר פסק. לא עזרו כל הערעורים, ולמרות שהיו כל ההוכחות לטעות של המזכירות, השופט פסק וזהו. אז נכון שאנשים טועים אבל שנותן שירות חשוב כל כך טועה, לא הוא משלם אלא אנחנו!
 

אמרתי לכם... מספר 2124


הנהלת הרכבת החזירה את מהירות הרכבת ל-140 קמ"ש! רק לפני שבועיים/שלושה התלוננתי על כך, אז או שמישהו קורה את השורות שלי או שאני לא היחיד שחושב שהרעיון להוריד את המהירות הוא אבסורדי.
הנהלת הרכבת הוסיפה את המשפט המפתיע הבא, משפט שאיש מאיתנו לא יכול היה לחשוב אליו, פנינה אמתית: “האטיות גורמת לאיחורים" באמת? איך לא חשבנו על כך!
אגב, הורדת המהירות נבעה מהתאונות הרבות שעברה הרכבת בשנה האחרונה, תאונות שאם חושבים על כך לא היו באשמת הרכבת ולא ממש אכפת לי מה נאמר על נהגי הקטרים. רכב שמצוי על המסילה ממש בסמוך למעבר הרכבת הוא הבעיה. וכמו שאומרים שלטי החוצות "כשהמחסום יורד – אתם עומדים" וכאילו שרכבת במהירות של 120 קמ"ש לא קטלנית.


מלחמה וטמטום


הבנקים לא מקלים על חייהם של העסקים הקטנים בצפון ונאחזים בהוראות בנק ישראל כדי לחסל אותם אחד אחד - לא, האייטם הזה מתאים לכל השנה.
נמל חיפה סגור לרגל פיצוצים, אבל משרד המסחר והתעשייה בראשות השר אלי ישי מסרב לאפשר פתיחת נמל אשדוד בשבת, מה אכפת לאלי ישי מהכלכלה הישראלית, הוא רק שר המספר והמעשייה.
מלחמה רבתי על פיצויים לעובדים בצפון הארץ והממשלה לא מוותרת כל כך מהר, אבל ערוצי הטלוויזיה המסחריים כבר קיבלו הקלות ובעצם כמעט כל גורם גדול מספיק קיבל את שלו רק העסקים הקטנים והעובדים השכירים יצטרכו להילחם על כל שקל.
אנשים בוזזים בתים שנפגעו או ננטשו בצפון, הפסולת האנושית הבזויה ביותר, אנשים כאלו צריך לקשור לעץ בלב קריית שמונה בזמן מתקפת קטיושות, אם הם לא יפגעו פיזית הם בטח לא ישכחו את החוויה.
אנשים סקרנים יוצאים לראות את תוצאות מטח קטיושות אחד ונפגעים על ידי הבא אחריו. מה הסקרנות הזאת רבותי? מה יצאתם לראות? הריסות? גופות? מה כל כך מסקרן בלצפות בזוועה ובו זמנים לסכן את חייכם?
 

זכויות הגבר


זכויות הגבר הגרוש? יוק! גברים גרושים נדפקים על ימין ועל שמאל על ידי בתי המשפט. אני מודה, יש גברים נבלות שבורחים ומשאירים את גרושותיהם ללא כל לטפל בילדיהם. אבל יש גם כאלו שניגשים באופן מסודר לבית המשפט, שלא מזלזלים בגרושה או בחוק, בין אם יש להם ובים אם אין להם. ואת אלו דופק בית המשפט באופן סדיר ועקבי:
בשבוע שעבר הסכים בית המשפט להעביר ילד לרשות אביו (נדיר מאוד, חכם וצודק במקרה הנ"ל) אבל... בנוסף לכך ישלם דמי מזונות לגרושתו. לא מדובר באישה נכה ומוגבלת, מדובר בעוד אישה שסתם בא לה להמשיך ולחיות על חשבון מישהו אחר.
 

מילה טובה


שני ירושלמים עלו לצפון, עברו בין חנויות המכולת ושילמו את חובות התושבים! תודו שזה עושה טוב בלב! יש אנשים טובים, בעלי רצון טוב, רק חבל שהם צצים רק בעתות מלחמה.
 

קלאסיקה


אני יודע שרבים מכן גדלו כמוני על סרטי האנימציה הקלאסיים, אותם סרטים שנעלמו מהמסכים זה מכבר. סרטים שהוגשו ברצף בן 30 דקות בטלוויזיה לפני 30-40 שנה. בטי בופ, בגס באני, סופרמן, לולו ועוד...
לאחרונה שמתי יד על מאגר שכזה ועד מועד שחרור המגזין תוכלו לצפות בכולם האתר שלי  www.videowebgate.com
מסתבר שמדובר בסרטים שהפכו עם השנים להיות נחלת הכלל ואין עליהם זכויות יוצרים. החיפוש, ההורדה, ההמרה, וההעלאה לקחו לי כבר שבעה ימים ובטוח שפספסתי עוד עשרות, לא שאני מתכוון להפסיק לחפש, אז אם תתקלו במשהו תעבירו לי בבקשה את הקישור.
ואתם סוף סוף תוכלו להראות לילדיכם על מה אתם גדלתם.
 

תגובה לשורות של עמית

     
 

 

פרסום של אוניברסיטת Boston שהגיע אלינו השבוע, מצטט:

"At no other time in the industry's history have so many high-tech executives been obsessed with protecting their company's data, preventing hacker attacks, and warding off viruses and worms." - Employment Digest,  January 31, 2004

ונראה לכם שזה בדיוק הזמן להתחיל קריירה של יועצי אבטחת מידע? - רק אם מישהו יבטיח לנו כי מנהגי אזורינו יתהפכו על הראש, שתונהג מדיניות הסמכה כמו שנהוג בארצות מתוקנות, עם בחינות מעשיות שינפו מהשוק את מי (מיחידים ועד לחברות מכל גודל) שלמעשה קיבל את התואר מבית הדפוס שהפיק לו את כרטיסי הביקור. בעינינו, זה שתפס פעם אחת דג גדול (או סוס טרויאני?) לא בהכרח מומחה בביולוגיה ימית...

     
   

 ליפעת ואהרון גבעוני מזל טוב בהולדת הבת: אביה

     
 

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה,
או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.

     
 
     
 

נא לא להשיב (reply) על הגיליון נשמח לקבל הערות והארות,
המלצות  ובקשות  או קישורים לאתרים מעניינים לדואל:
eldad@chief.co.il או feli@chief.co.il

 

   
 

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2006