"When the day is dark, a light can be used;
when the water is deep, a canoe can be used;
when the moat is deep, a ladder can be used;
but there is nothing that can be done for an evil deed".

 A proverb from Madagascar.
 

המערכת מברכת את עשרות המצטרפים החדשים:

ברוכים הבאים !

המהדורות הקודמות לעיונכם,  בלחיצה על קישור "גיליונות קודמים" אשר בתחתית עמוד זה.

Compliance והמשכיות עסקית
מתוך מאמרו של Michael Croy

בעולם המערבי החלה תקופה של חקיקה המקנה חשיבות לניהול הסיכונים, ומגבירה את העונשין לחברות ויחידים אשר נוהלי ניהול הסיכונים שלהם, לקויים.
התאוששות מאסון והמשכיות עסקית מהווים מרכיב מרכזי אך לעיתים קרובות לא מובן כהלכה, של האסטרטגיה הכוללת לניהול סיכונים בארגון.
התאמה לדרישות התקינה (Compliance) באופן מוצלח ולאורך זמן, ורווחי היצרנות הקשורים לה, תלויים בהבהרת מושגים בלתי מובנים לגבי המשכיות עסקית, ואריגת ההיענות לדרישות החקיקה אל תוך המארג האסטרטגי.
ארגונים המעלים את ההמשכיות עסקית ואת ההתאוששות מאסון לרמה אסטרטגית בעסק ובפעילויות ההתאמה לחקיקה, עושים יותר מסתם להימנע מסיכון. צעדים של אבטחה ותקנים של המשכיות עסקית חמורים יותר משפרים את הביצועים ומרחיבים יכולות. בנוסף, טכנולוגיות ופרוצדורות הקשורות לענייני אבטחה והמשכיות יכולים לשפר תהליכים עסקיים ויצרנות.

מעבר למערכות המידע
 

עוד לפני שארגון יוכל להגיע לתועלות אלו, המנהלים העסקיים ושל מערכות המידע חייבים להבין ולטפל בשלושה מושגים שגויים הקשורים להתאוששות מאסון והמשכיות עסקית.

ההמשכיות העסקית אינה נושא מוגבל למערכות המידע. לפני שלושים שנה מחלקת טכנולוגיית המידע הייתה מנחיתה על שולחנו של המנהל העסקי ערימה עבה של נייר, והמנהל היה נעזר במידע כדי לקבל החלטות במהלך החודש הבא. שלושים יום לאחר מכן, מחלקת ה-IT הייתה שמה על שולחנו עוד ערימת נייר. היום, המידע הזה מעודכן עד לדקה האחרונה, והיא זמינה בכל פינת הארגון בלחיצת מקש. היום המנכ"ל או המנהל הפיננסי חותמים על ההצהרות הרבעוניות, כאשר הם מרוצים מהמידע אשר בהצהרות - מידע שזרם כלפי מעלה באמצעות אין ספור מערכות ויישומים. אם לא קיימת תוכנית לאבטח את הבטיחות וההמשכיות של מידע זה והעברתו כאשר מתרחש אירוע בלתי צפוי, איתנות ההחלטות העסקיות והדיוק של ההצהרות הפיננסיות, ניתנות לערעור.

ההמשכיות העסקית אינה פרויקט המוגבל בזמן. יש לארוג את נושאי ההתאוששות מאסון וההמשכיות עסקית בתהליכים עסקיים לרוחב הארגון. לעיתים יותר מדי קרובות התכנון הזה הופך לתרגיל חד שנתי, המונחה עם מנטאליות של פרויקט. אם פעילות הארגונים תצטרך להישאר מותאמת לדרישות החקיקה לאורך זמן, יש לצקת את תהליכי ההתאוששות מאסון וההמשכיות העסקית, והן צעדי אבטחת המידע , אל תוך אופרציות פעילות ושינויים ניהוליים. למשל, המשכיות עסקית יעילה מגנה על מידע חיוני כאשר מטמיעים מערכת ERP חדשה. ללא הגנה זו, ארגונים יכולים לנשור מקווי ההתאמה לדרישות מספר ,לסכן את ההשקעה בהתאמה , ולהסתכן בפעולות עונשין.
 

אריגת התכנון להמשכיות עסקית.

גם שגיאות ברמה נמוכה יכולות להביא לתוצאות ברמה גבוהה, כפועל יוצא מהמידה בה מערכות מידע מוטמעות היום ברוב הארגונים. לדוגמא, בארגון בו מפעיל מרוחק הכניס בטעות שלוש פעמים את אותה פקודת מסד נתונים תוך כדי ניסיון להעתיק מידע במערכת פנימית, זה לקח כיומיים להבין למה כל המערכת הייצרנית האטה עד לזחילה. בפרק זמן הזה, רוב המידע נשמר ידנית. כאשר נפתרה הבעיה, היה על הארגון להתמודד עם אתגר האבטחה שפעולות ידניות אלו של יומיים יוכנסו באופן תקין למסדי הנתונים המתאימים. אחרי שעבודה זו בוצעה, עדיין נשארה השאלה המדאיגה: כיצד יכול הארגון להיות בטוח שהמוצר, הלקוח, והמידע הפיננסי שהוכנס ונשאב במהלך התקלה היה תקין ובטוח?

שלוש שאלות יכולות לסייע בהבאת ארגון למצב הנכון מבחינת תכנון יעיל של המשכיות עסקית:
1. העלה את נושא הבעלות. מי אחראי גם על צדדי העסקים ומערכות המידע בתחום של המשכיות עסקית? 
2. מי אחראי לפעילות ההתאמה לדרישות החקיקה?
3. האם כל התהליכים העסקיים, כולל את אלה הקשורים ל-compliance, הוכנסו לתוכנית של business-continuity/disaster-recovery על בסיס יום יומי ?

כדאי לבחון את המציאות הנוכחית, ולבדוק את  מצב הביצוע של תוכנית ההתאוששות מאסון הקיימת. הסטאטוס שלה חייב לתמוך באסטרטגיה הארגונית הכוללת של ניהול סיכונים והן במטרותיה העסקיות מהרמה הגבוהה ביותר.

הבדיקה של המצב במציאות יסייע בניתוח הפערים בין הדרישות היחידות העסקיות ובין זמינות מערכות המידע, ותספק תמונה אמיתית לגבי המקום בו אנו היום ואיזו עבודה יש עדיין לבצע. יש פערים מקובלים בהחלט, אמנם הצוות הניהולי צריך להיות מודע להם ומוכן לקבל את הסיכונים הקשורים אליהם".
 

    Compliance & FDA

חברות (גם ישראליות) כגון מפעלי מזון, תרופות וכימיקאלים, נבדקות על ידי ה-US FDA, או-Food & Drug Administration האמריקנית, ומחויבות לשמור ולהציג בפני רשות זו את הרשומות  הקשורות לטיב ולייצור המוצרים שלהן. רשומות אלו כוללות מידע על המוצר עצמו, והן את החתימות של האנשים שהפעילו את התהליכים או אשרו את ביצועם.
רשומות אלו נשמרו פעם על נייר והוגשו על פי דרישה ל- FDA. בבוא עידן המחשוב, נבדקו היתרונות (כגון מחיר ונפח לניוד ואחסון) של שמירת הרשומות בפורמט אלקטרוני,  בהשוואה לנייר.
בכדי להבטיח שהשיטה תהיה בטוחה לפחות כמו זו של החתימות הידניות, ה-FDA הפיקה ב-מרץ 1999 את התקנה 21 CFR-חלק 11, בנושא תקינת החתימות האלקטרוניות והרשומות האלקטרוניות. התקנה קובעת את הקריטריונים תחתיהם הרשומות והחתימות האלקטרוניות תהינה קבילות בדיוק כמו מקביליהן בנייר.
הרשות עמדה על כי הרשומות תרשמנה על "מדיה בר-קימא" (durable media)
לפני שנתיים כתב  John McKenney :

"FDA’s position on the concept that “an electronic record is not created until
recorded on durable media” has changed since the early days of Part 11. A mounting body of  evidence indicates that “durable media” will no longer be a factor in FDA inspections for Part 11compliance. As a result, pharmaceutical companies should no longer use the lack of durable media as a criterion for exempting systems from Part 11 compliance. Instead, FDA will be focusing on whether or not the records are retrievable, and more importantly, can they be altered"

במרץ השנה בישלו ב-FDA תיקון לתקנה 21 CFR-חלק11. את רוח התיקון אפשר להבין מנאומו של הווטרינר Lester M. Crawford, D.V.M., Ph.D (המכהן כ-Acting
 Commissioner of the FDA), בסמינר על Global Pharmaceutical Strategies. הקריאה מומלצת.

בתמצית, אחת המטרות של התיקון היא להביא לקיצור זמן הבדיקה האינטנסיבית של מוצרי התעשייה הפארמצוטית על ידי הבטחת האחידות בין ובתוך האצוות. בכדי שאחידות זו תהיה ברת בדיקה רטרוספקטיבית, הלא קיים צורך בשמירת הדורות ההיסטוריים של המידע הדיגיטאלי המופק על ידי מכונות הייצור.

מספר חברות ישראליות מצא כי BOS הינו פתרון מתאים, ובעלות נוחה לגיבוי הלוגים של המכשירים והמכונות אשר במעבדות הביוכימיות, וגם מתאים לדרישות ה- FDA.

הנכם מוזמנים לצור קשר לפרטים נוספים והדגמה.

Hairballs

לכל פתולוג וטרינרי שמכבד את עצמו יש אוסף פריטים שממלא אותו גאווה. מדובר בגופים זרים ומוזרים שנמצאו בקרבי ה"פציינטים" שלו, ונאספו במהלך שנות עבודתו.
באוספים נפוץ לראות החל מכדורי השיער או הצמר הפשוטים בחללי העיכול, כלה בחפצים מתכתיים מלבבות מעלי הגרה, קליעים, ואף דברים ממש אקזוטיים כמו קריסטלים שהגוף מייצר ממלחים, כלי עבודה, חפצי חן ונוי, סכו"מ, ומכשירים רפואיים גם.
המעבדה למחשבים הוא מקום לא פחות מפתיע מחדר הניתוח לאחר המוות. הטכנאים לא נוהגים לשמור את ה"מציאות" אבל דו"חות העבודה מעידים על מגוון עצום של דברים שלא היו צריכים להיות שם בפתיחת מחשב, קלטת, או דיסק. השבוע נזכרו הוותיקים ברשימה הביזארית הבאה:

• אדים שעובו בתוך דיסקים קשיחים.

• אפר סיגריות (בתוך קלטת גיבוי)

• גזרי ציפורניים (!) ושיער אדם.

• גרב

• גרגרי רעל נגד נמלים

• חלודה

• חלקי דיסקטים, תקליטורים, וסרטים מגנטיים.

• חרקים ממינים רבים, בשלבי התפתחות, מצבי צבירה, ופירוק שונים

• טייח וצבע מתקלפים.

• ידית של כוס, שברי זכוכית, וחלקי קרמיקה

• קיסמים, מטושים (קיסמים עם קצה עטוף צמר גפן), עטים, אטבים, סיכות, סיכות ביטחון, מחטים.

• כרטיסי ביקור ופיסות נייר, בעקר שאריות עגולות של מנקבי הנייר.

• מברגים, מספריים, סכיני חיתוך וכלי עבודה

• מוך, אבק, חול וחצץ.

• מטליות ומגבונים

• מגנטים (לרוב, מוצרי פרסום)

• מזלג ומספר כפיות.

• מחזיקי מפתחות ומפתחות

• מטבעות (ישראליות וזרות)

• נייר זכוכית ונייר טואלט

• נוצות ושערות בעלי חיים (אין ספור מקרים)

• נסורת עפרונות ונסורת נגריות.

• סוללות

• פוליאתילן משקיות, פוליאורתן, קלקר מאריזות.

• פקקי שעם ופלסטיק מבקבוקי שתייה, ולשוניות מפחיות.

• פרורי מזון ופיצוחים

• צמר זכוכית

• קונדום (באריזתו)

• קורי עכביש

• שאריות סעודתו של עכבר (עוגייה), הפרשותיו, ושלולית שתן שהמיסה חלק מ-board!

• שאריות ציפוי של כבלים שכורסמו על ידי עכברים, וסביבן גם שתן והפרשות.(מקרים רבים)

חומרים, חפצים, ובעלי חיים אלו מצאו את דרכם אל תוך המחשבים, ולעיתים היו אחראים לתקלות מאוד יקרות לטיפול. גם החומרים האינרטיים התמימים ביותר יכולים להזיק, למשל בסתימת דרכי אוורור.

תקלות חומרה יש גם הקבלה ל"מחלות אוטואימוניות": כאשר מרכיבים המשתחררים ממקומם ומפריעים במקום אחר, בתוך המארז.
 

Chippendales

בשכונת עסקים יהודית של בירת ארגנטינה בשנות ה- 1930', עמל סבא גלקר בחנות החומרה שלו. החומרה (hardware) בימיו לא כללה אביזרי מחשב, כמובן. היה  שם ים של חלקי חילוף לכל הפירמות הנפוצות של מכוניות, כמו בכל שלושת הדונמים של הפינה החדה אשר בין הרחובות Warnes ו-Parral.
מעל פתח החנות התנוסס שלט: "El Cacique", כלומר "הצ'יף" (האינדיאני). הצ'יף האינדיאני סימל בארץ הדרומית את האוטנטיות, הנחישות והכוח של גזע גאה. למרות כל ההבדלים, היהדות המשכילה והרדופה הזדהתה עם האינדיאניים הבורים שאכלסו את

כמחצית המאה אחרי כן -כמחווה לאותו סבא ז"ל-ייסדו צאצאיו בנס ציונה אשר בארץ ישראל, חברה בשם "צ'יף", ובלעז "Chief". קשה היה באותם ימים לדמיין, ששם זה יהפוך בארץ הקטנה למותג וסמל, או ששמות רבים כל כך יפרחו סביבו עם צליל דומה ובגיוונים מרובים.
היה מי שהתכוון ל-chip (שבב), ומי אולי ל-cheap (זול). בכל מקרה, ריבוי הצ'יפים בלבל את הציבור ,הביא ועדיין מביא תועלת לחקיינים רבים. לחברה בנס ציונה מגיעים כבר שנים לקוחות טועים שהתכוונו לחברות אחרות, ולחברות האחרות - כאלה שרוצים את הצ'יף האוריגינאלי.
רצינו כאן להסביר, שלנס ציונים אין עדיין קשר לחברות כמו:
Chip PC, חברה חביבה מטירת הכרמל (ד"ש שם לעמית...)
Chip Express Israel, חברה יקרה מחיפה, אשר במרץ אשתקד שנתה את שמה ל- ChipX (ד"ש לניר דביר, ולאליוט כהן)
חברת ממורי צ'יפ מרמת גן,
אי זי צ'יפ מיקנעם,
חברת התעופה צ`יף אייר (Chief Air)
ה-Chief Bar מכפר סבא,
צ'יפ מחשבים מראשל"צ, ועוד הרבה דומים ואחרים,

אם אי פעם תרצו להגיע אלינו, ורק אלינו, רשמו לפניכם את
מספר הטלפון 08-9400070.
אנו הצ'יף שנמצאים לשירותכם מאז 1986.
 

המבצע נמשך

			BOS ב 24 תשלומים במחיר המחירון - ללא ריבית, ללא הצמדה.  מחיר המחירון, מחולק ל- 24 תשלומים חודשיים (כידוע לכם, מחיר רישיון התוכנה על פי נפח הגיבוי) הריבית עלינו! פרטים נוספים

המלצה למגזין אומנות עכשווית מיוחד: http://fingertips.newdamage.com