סלט תפוחי אדמה

▪  למי שלא הספיק לקרוא את מסך ההודעה, בשבוע שעבר ספק התקשורת שלנו חווה תקלה טכנית. כתוצאה ממנה נבצר מאיתנו לקבל את המסרים שלכם ביום ה' אחרון עד השעה 09:00.
אם שלחתם הודעות, הערות, הארות, בקשות, תיקונים, תלונות או שבחים, נודה לכם שתשלחו שוב!

▪ למה "סלט תפוחי אדמה"? - כי זה מה שמומלץ לעשות עם כל ה קרטושקעס שנשארו ממדורת ל"ג בעומר. למה הם תמיד מוכנים רק כשאף אחד כבר לא רעב?

▪ עוד לא יבש הדיו הווירטואלי מהגיליון הקודם, וכבר נכנס בדלת איש יקר שהדיסקון שלו בגד בו. הוא ראה במכשיר הזעיר שטח עבודה לכל דבר, ובשאר האביזרים (מסך, מקלדת, מצלמה, ואת המחשב עצמו) אמצעים נלווים לעבודה עם הדיסקון. כתוצאה מכך, הקבצים והספריות המכילים את כל פרי עבודתו, נוצרו, עובדו והיו קיימים רק בדיסקון.
דיסקונים (USB Sticks) מסרבים להמשיך לעבוד לאחר כ-10,000 תהליכי כתיבה. בהנחה שהמערכת מבצעת כשני תהליכי כתיבה לשנייה, דיסקון יוכל לתפקד באופן תקין למשך כ-60 יום של 8 שעות עבודה מלאות.
אם זה מאכזב אתכם מאוד, הינה האלטרנטיבות:
השתמשו בדיסקון לגיבוי העבודה שאתם עושים על מחשב רגיל,
או השתמשו במקום דיסקון בדיסק קשיח במארז חיצוני שניתן לחיבור ביציאת ה-USB

▪ משאל קצר בין לקוחות הוכיח לנו כי אנשים מתייחסים למצלמות הדיגיטאליות שלהם כפי שהתייחסו פעם למצלמות עם פילם. המצלמות של היום הם מכשירים אלקטרוניים מורכבים מחומרה ותוכנה, והיצרנים מפיצים מדי פעם עדכונים לתוכנות הללו. ניתן לחפש אחר מידע בדף העדכונים הזה.

 
▪ ביום שני אחרון התפרסם סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה שהוזמן ע"י התנועה לאיכות השלטון בישראל. הסקר הראה כי 82% מן הישראלים מאמינים שישראל היא מדינה מושחתת. הסקר, שגם חקר את התדמית הציבורית של פוליטיקאים נבחרים, גילה שרבע מן הישראלים מאמינים שחברי הכנסת נמצאים שם מתוך מניעים אישיים, ויותר מחצי מהציבור דירג את הרמה המוסרית של פוליטיקאים אלו כנמוכה ביותר.
למדורת ל"ג בעומר של צ'יף, למשל, הגיעו השנה חברים וחברים של חברים, וביניהם רופא שעזב את עבודתו במשרד הבריאות מתוך הברירה של לתת אישור (אקטיבי או פסיבי) למעשי שחיתות. צדיק אחד ב...תל אביב-יפו. בוודאי יש עוד... האם זה יספיק כדי להציל אותנו מגורל סדום ועמורה, ומי יתמקח הפעם עם הבורא?

▪ בתיאור של מצבי חירום אפשריים הנלקחים בחשבון ע"י הצוות של צ'יף היועץ ומכין תוכניות להמשכיות עסקית, נכללים אירועי אב"כ, שריפות ואין סוף סוגים של אסון נרחב והמוני. החל משבוע זה, מוסיפים לרשימה "מופע זיקוקין מול החוף"...
אז הצרפתים עשו מיליון שקל של כבוד לתל אביב. אבל ביום ה' הקרוב יחול יום ירושלים, והתלבטנו עם לעשות כבוד (בלי פאניקה - ללא פקקים!) כבר השבוע לבירתנו הנצחית, או לדחות לגיליון הבא. התייעצנו עם מורינו ורבנו הרוחני, שאמר: "זו שאלה די טיפשית. הרי שיהודי טוב עושה לירושלים כבוד מדי יום בתפילה".
 

שיעורי הצלחה

 
כאשר דיסק קשיח המכיל מידע בעל ערך מפסיק להגיב (או "להיות נגיש") התקווה האחרונה של המשתמש היא לשלוח אותו לחברה המתמחה בשחזור מידע מתקלות חומרה. קיימת תְּפִיסָה נפוצה (והחברות מעודדות אותה) שלחברות הללו יש "מכונות קסם" לשחזור המידע בכמעט כל מצב. המציאות פחות זוהרת.
הטכניקות המורכבות ביותר להצלת נתונים, המוצלחות ביותר מבחינה עסקית, כרוכות בהחלפת רכיבים זהירה ומדויקת, בסביבת חדר נקי (של הראשים, המנוע, הבסיס, הלוח האלקטרוני,  ו/או טבלאות הפרמטרים ותוכנת היצרן).
מבחינה היסטורית, החלפת רכיבים מסתיימת בהצלחה ב-40 עד 60% מן המקרים, למרות ששיעורי ההצלחה המדווחים, גבוהים בהרבה. בעוד שיעורים אלו מתקרבים ל-100% לדגמים מסוימים של דיסקים קשיחים, אצל דגמים אחרים וסוגי תקלות מסוימים, השיעור מתקרב לאפס. על מנת לקרוא את הדיסקים הללו נדרשות טכניקות שאינן קשורות לדגם הדיסק, ולעיתים נדרש פיתוח פרטני לכל מקרה ומקרה.
ככל שהצפיפות בדיסקים ממשיכה לעלות, צפוי שיעלה שיעור המקרים שלא ניתן לשחזר מהם בדרכים המקובלות.
את הסיבה לכשל בשחזור יש לחפש כנראה בשיטות של היצרנים להשיג את מטרותיהם של צפיפות ותפוקת ייצור גבוהות יותר. מסתבר כי הדיסקים העכשוויים עוברים "כוונון יתר" במפעל, על מנת למטב את הביצועים של כל חלק של כל דיסק. פרמטרים של פורמאט המידע, הראש, הדיסק, האלקטרוניקה ותוכנת היצרן, כולם עוברים "אופטימיזציה" כמכלול. ופירוש הדבר כי כל רכיב להחלפה מדיסק אחר (גם אם מאותו דגם) לא יתאים ב-100% לדיסק אשר כשל.
 

והפעם, משהו משלנו. בגרסה האחרונה של BOS הוספנו שירות חדש ללא כל תוספת תשלום - Disk Duplicator. השירות מאפשר לשכפל דיסק קשיח (Image) שלם או את המחיצה הראשונה שלו לדיסק קשיח חלופי או לקובץ במחשב המקומי או ברשת.
 

מטרת הפיתוח הנה לאפשר הגנה על מערכת ההפעלה והאפליקציות המותקנות בה מפני מרעין בישין למיניהם. המערכת חוסכת זמן התקנות יקר, במיוחד במערכות שרתים או אפליקציות משולבות חומרה ותוכנה.

השירות מאפשר:
1. לשמור דיסק לדיסק, דיסק לקובץ, קובץ לדיסק וקובץ לקובץ.
2. ליצור Image שלם של דיסק מערכת גם תוך כדי עבודת השרת.
3. לשמור את ה Image בדיסק המקומי או בספריית רשת.
4. לעדכן Image או דיסק רק בבלוקים שהשתנו בדיסק המקור מאז העדכון האחרון.
5. לפעול מתוך קובץ אצווה (Batch) כך שניתן להפעיל את השירות ללא הפעלת ה- BOS באופן אוטומטי ולתזמן את ביצוע העדכון.
6. ליצור Image או לשכפל דיסק גם אם נמצאו בדיסק המקור אזורים פגומים (CRC).
7. דיווח תוצאות הפעולה מתווסף לדיווחים הרגילים של ה- BOS
8. שכפול דיסקים המכילים מערכות הפעלה שאינן מזוהות על ידי Windows.
9. שכפול אל ומתוך התקני USB או ZIP.

קובץ ה Image שנוצר מכיל את כל תוכן הדיסק ומאפשר:
1. ביצוע שחזור מידע מתוך ה Image - לדוגמה לספריה שנמחקה בשרת ולא ניתן להוריד את השרת לשם העברתו לשחזור נתונים, יוצרים קובץ Image או דיסק משוכפל תוך כדי עבודת השרת ושולחים את ההעתק למעבדת הצלת הנתונים.
2. טעינת הקובץ (Mount) כדיסק חי -אות כונן - באמצעות תוכנות העזר הנמצאות ב BOS או באופן הרגיל במערכות Linux/Unix, ועבודה רגילה עם הקבצים שבתוכו, טעינה בדרך זו גם מאפשרת ל BOS לעדכן את הקבצים הנמצאים ב Image כאילו הם קבצים רגילים בדיסק וכך אנו מקבלים דיסק System חלופי עם קבצים מעודכנים מדי שעה.
3. ניתן ליצור מהקובץ דיסק חלופי ולהחזיר שרת לפעולה מלאה בזמן הקצר ביותר.
4. ניתן לגבות את קובץ ההעתק בשיטות הרגילות ולהחזיק גרסאות שלו מחוץ לאתר.
5. ניתן לעדכן את הבלוקים שהשתנו בקובץ גם אם הוא נמצא בשרת מרוחק.

שכפול הדיסק לתוך דיסק קשיח חלופי, פנימי או חיצוני מאפשר:
1. אחזקת העתק חי של מערכת ההפעלה מוכן להחלפה מיידית בשרת.
2. עדכון ההעתק החי ברמת הבלוקים שהשתנו בדיסק המקור.
3. עדכון ההעתק החי ברמת הקבצים שהשתנו בלבד, בכדי שלא לשכפל בעיות מערכת שנוצרו אל תוך הדיסק החלופי.
4. עדכון קבצים משרת מרוחק לתוך הדיסק המותקן במערכת BOS.

בדיקות ביצועים שערכנו הראו זמן העתקה ממוצע מדיסק פנימי לדיסק חיצוני המחובר ל USB העומד על מעל 1GB לדקה.

מספר ארגונים שהחלו לעשות שימוש בשירות זה עוד בשלב ה"בטה"  של התוכנה המליצו לעשות שימוש בשירות לפני כל עדכון במערכת ההפעלה, בכדי לאפשר חזרה מהירה לגרסה אחרונה תקינה של המערכת. בארגונים אחרים המליצו להריץ את השירות אחת לשבוע ואפילו אחת ללילה לשם עדכון קובץ Image מרוחק. בחברה אחת החליטו לעשות שימוש בשירות זה לשכפול מערכות הפעלה מותקנות, ובחברה אחרת עושים שימוש בשירות לשם שכפול מערכות הפעלה שאינן מזוהות על ידי המערכת.

אזהרות
● יש להפעיל שירות זה בתשומת לב מרבית! הפעלה שגויה של השירות יכולה לגרום להשמדה מלאה של כל המידע בדיסק המטרה, ללא כל אפשרות לשחזור מידע לאחר מכן.
● במידה ומבוצעת העתקה בין שני דיסקים שאינם זהים בגודלם, תשכפל המערכת בהתאם לקטן מביניהם.
● בעת שכפול דיסק מערכת פעיל, יתכן וחלק מהקבצים הנכתבים על ידי המערכת תוך כדי השכפול לא יהיו תקינים.
● בעת שכפול דיסק קשיח לא תקין המכיל שגיאות קריאה, תדלג המערכת על בלוקים לא תקינים, במצב זה ייתכן והדיסק המשוכפל לא יוכל לשמש כדיסק מערכת פעיל או שאפליקציות לא יתפקדו באופן תקין.
● השירות אינו מהווה תחליף לתהליכי הצלת נתונים מקצועיים.

שירות זה פעיל גם בגרסת ההתנסות החופשית של BOS.

כלים נוספים שפורסמו כאן

הבהרה:
רק לציין כי לסיפור הקטן שלנו על ספקטור הסקפטי, אין כל קשר -פרט לדמיון בצליל-
לידידינו ומפיצינו היקר גיא קאופמן מחברת ספקטרו-נט!

איכות מגנטית

יצרני המצעים המגנטים בהם אנו שומרים את המידע שלנו משתמשים בבדיקות איכות מחמירות לקראת סוף פס הייצור שלהם. תוצאות הבדיקות הללו קובעות את רמת האיכות של התוצרת, את חומרת הדפקטים, ואת האפשרות לשווק את המצעים הפגומים תחת קטגוריות משניות.
הבדיקה המכונה Magnetic certification בוחנת את שטח פני המצע בחיפוש אחר פגם מגנטי, מחסור (או "חור") במצע, בו השדה המגנטי אינו מסוגל להחזיק ביט של מידע. על פי הגדרה, דיסק קשיח מקבל הֶתֵּר ("צרטיפיקציה") לרמה מסוימת של פגמים מגנטיים. הרמות נעות מ-"ללא פגמים" שהיא הרמה הטובה ביותר, לרמות בעלות מספרים שונים של פגמים.

קיימים שלושה תחומים עיקריים הנבדקים בצרטיפיקציה המגנטית, והם הרגישות, הצפיפות, והתְּפוּקָה או הֶסְפֵּק.
● הרגישות הינה שילוב של שני פרמטרים: אחוזי הפעימות החסרות (missing pulse clip level), ומימדי אלמנט הקריאה (בעיקר הרוחב). אם באות הקריאה הפולס נפל מתחת לרמת ה-clip, הפולס נחשב לחסר, כלומר (missing pulse (MP, ביט חסר, תקלה.
פגם מגנטי יכול לגרום ל-MP לראש קורא כאשר רוחב הקריאה קטן מרוחב הראש, אך לא כאשר רוחב הקריאה רחב מרוחב הראש.
● הצפיפות קשורה להיקף האזור הנבדק.
צפיפות נמדדת  ב-kfci -kilo flux change per inch בכיוון המעגלי של הדיסק הקשיח,
וב-ktpi -kilo track per inch בכיוון הרַדְיָאלִי.
לכל טרק, kfci פירושו שהוא נבדק לעיתים קרובות יותר, היות שלכל שינוי בפלוקס רק נבדק אזור המעבר. במידה וקיים דפקט בין שני מעברים, זה לא פוגע באות הקריאה (מפני שזה נמצא במעבר). המספר הפוטנציאלי של טרקים על גבי משטח תלוי בגודל איזור המידע וברוחב האלמנט הקורא. כיסוי כולל של שטח למטרות בדיקת דפקטים בד"כ דורש מידת מה של חפיפה, וכתוצאה מכך מספר הטרקים הנבדקים יוצא מעט יותר גדול מאשר המספר האמיתי של טרקים המסוגלים לקלוט מידע.
כאשר נבדק מספר קטן יותר של טרקים מאשר המספר האמיתי של טרקים המסוגלים לקלוט מידע, קוראים לזה "דגימת טרקים".
● התפוקה נמדדת בדיסקים הנבדקים על פי יחידת זמן (דיסקים לשעה, או דיסקים ליום) וניתן להביע את התוצאה כמספר דיסקים לבודק או מספר דיסקים לעמדה, שהיא בד"כ זרוע רובוטית העובדת בו זמנית על מספר צירי בדיקה, סביבם מסתובבים הדיסקים הנבדקים.

קיימות שתי שיטות עיקריות לצרטיפיקציה מגנטית: זו של סובב-והתיישב, וזו של ספיראלה. בראשונה, משתמשים באותו ראש לכתיבה ולקריאה, ואז מנגנון מכאני מזיז את הראש לטרק אחר, והתהליך ממשיך.
בשיטת הספיראלה משתמשים בראש אחד לכתיבה ובראש אחר לקריאה. שני מנגנונים מכאניים נפרדים מזיזים את הראשים הללו בצורה ספיראלית מסונכרנת לאורך מסלול שבלולי לסריקת המשטחים. למען האמת, היום משתמשים בסריקה ספיראלית רק על מנת לבצע בדיקה ראשונית, וכאשר היא מוצאת פולסים (פעימות?) תקולים במהלך המסלול, התנועה השבלולית נעצרת, ומתבצעת בדיקת טרקים סטנדרטית (סובב-והתיישב) לאיתור פגמים.

פעימה חסרה (MP) אינה בהכרח פגם. כאשר מאתרים אותה, מיקומה ברצף האותות מזוהה ונשלחת למעבד השגיאות. בהתאם לקטגוריה (הגדרה מוגדרת ע"י המשתמש) של השגיאה, משווים את ה-MP לתקלות קודמות.
במידה ומספר ה-MPs ברצף עולים על כמות מסוימת, נרשם פגם לספירה. מעבד השגיאות בד"כ מכיר במספר קטגוריות שגיאה במקביל, בזמן שהוא מעבד MP.
התיאור הבסיסי של כל קטגוריית שגיאות כולל אורך מזערי, אורך מרבי, וגבולות.
המדידות נעשות על פי "אורך ביט", או ספירת ביטים, הנקבעת על ידי "שעון המידע".
האורך המזערי אומר לנו כמה ביטים שגויים או חסרים צריכים להיות ברצף על מנת שזה יחשב שגיאה.
האורך המרבי הינו המספר הגדול ביותר של MPs ברצף.
הגבולות הם כמה ביטים תקינים ברצף צריכים להיות נוכחים לפני שהספירה הסופית של השגיאה מתפצלת לשתי שגיאות - אחרת היא תחשב לשגיאה אחת.
לסיכום, שגיאה בד"כ מתרחשת כאשר MPs רבים נמצאים קרובים אחד לשני, ומתאימים לקריטריונים המוגדרים מראש של קטגורית פגם מסוימת.
הקטגוריה המחמירה ביותר מגדירה MP בודד כפגם.
בד"כ הקטגוריה מקונפגת לאורכים שונים, על מנת לאתר פגמים קטנים, בינוניים וגדולים מאוד.

עד כה היה מדובר בפגמים ברמה הנמוכה ביותר של יכולת הקליטה המגנטית של מידע.
אמנם קיימים פגמים ברמה גבוהה יותר, והם פגמים בטרק (TD או track defects), טרקים עם פגמים (TE), סקטורים עם פגמים (SE), דירוג תבניות, קיבוץ שגיאות, שריטות, טלאים, ופיזור אורך הביטים.
עם סיום הבדיקה, המידע על השגיאות על פני השטח מעובד כמכלול על מנת להסיק ממנו את הפגמים ברמות הגבוהות.
הנפוצים ביותר הם ה-TD או TDn, בו "n" מייצג את מספר השגיאות הקיימות על גבי אותו טרק, כמו למשל ב-TD4, שהוא טרק עם 4 שגיאות.
באופן דומה, TE סופר את מספר הטרקים המכילים שגיאות. למשל בספירה של 100 פגמים, TE=25 אומר לנו כי השגיאות הללו פזורות על גבי 25 טרקים.
הקבצת השגיאות היא דומה לקונספט של גבולות בקטגוריה של פגמים. אם השגיאה נמצאת קרובה לשגיאה הבאה, ניתן "להדביק" אותה לזאת ולספור אותה כפגם אחד בלבד.
דירוג התבניות הינו הקונספט המתקדם ביותר בעיבוד פגמים. מדברים על "שריטה" כאשר ה- MP עומדים בשורה קרובים אחד לשני מבחינה גיאוגראפית. השריטות לא חייבות להיות דווקא קווים ישרים (רדיאליים או מעגליים), הן יכולות להימתח לכל כיוון, לעיתים קרובות עם עַקְמוּמִיּוּת ספציפית.
תבניות נפוצות אחרות הם קבוצות או טלאים של שגיאות באזור קטן, כמו קבוצת MP המופיעה באזור עגול בקוטר סנטימטר אחד או שניים, או טלאים של MP המופיעים באחד הקוודראנטים (רבעיות) של הדיסק.

עולם בדיקות התקינות המגנטית בדיסקים יכול להישמע תחום משעמם לאנשים אחדים. למעשה, הוא לא פחות מרתק מהמאפיינים המולדים של ייצור חי, ממחקר החולשות  הפיזיולוגיות של המוח, מבקרת התשתיות לתחבורה במדינה, או מכל דיסציפלינה אחרת העוסקת במצב נתון והמגבלות של מערכת ממנה מצפים תפקוד יעודי.
אם זה מעניין אתכם, נביא לכם עוד מזה בשבוע הבא.
 

הצפן כפי יכולתך

הועדה לביטחונות וחליפין של ארה"ב מחייבת חברות פיננסיות לאחסן את המידע המגובה מחוץ לאתריהן. כותרות מדאיגות בעיתונות בנושא אובדן קלטות ומצעי מידע אחרים מתחילים לשכנע את הציבור כי הצפנה הינה תהליך חיוני.
על פי ה-Enterprise Strategy Group מ-Massachusetts, רוב הארגונים (60%) עדיין לא שיפרו את מדיניות האבטחה הקשורה לטייפים, למרות המחיר היחסית נמוך של הצפנת קלטות. פחות מ-20% מהחברות מצפינות באופן קבוע את המידע בעת גיבוי על גבי טייפים. למעשה רק רק כ-7% מקפיד להצפין את כל הקלטות, ותחומי עיסוק קריטיים כגון שירותים פיננסיים ושירותי בריאות דווקא לא מצטיינים בשימוש בהצפנה. אבל השיעור עשוי להעלות בצורה משמעותית אחרי מספר אירועי אבטחה שהתרחשו השנה. כבר היום היצרנים נאבקים להשיג רמות הצפנה מרובות לרוחב מוצרים ואתרים כאחד.

קבוצת ספקי הצפנה כוללת היום שמות כמו Decru (חב' בת של Network Appliance) גם NeoScale, וחברות גדולות בתחום האחסון.
NeoScale חשפה לאחרונה מערכת פתוחה של מפתחות אבטחה למרכוז ניהול מפתחות ההצפנה למכשירים שלה, ושל  צד ג'-ספקי הצפנת האחסון. מוצר החומרה-תוכנה שלה בשם KeyVault לא מצפין את המידע, אך מנהל את מפתחות ההצפנה של המידע המוצפן, ומאפשר שיתוף המפתחות מאתרים רבים, למטרות התאוששות מאסון ורפליקציה.  ל- KeyVault ארכיטקטורה של Open API
NeoScale גם מספקת ניהול מפתחות מרוכז ואוטומטי למוצר האבטחה CryptoStor, ו- open API להכנסת מפתחותיהן של מערכות אחסון בעלות אפשרות הצפנה כגון קלטות טייפ ויישומי גיבוי.
SpectraLogic  גם היא קופצת לגל ההצפנה עם תוספת כלי הצפנה לספריות הטייפים שלה, וב-Sun Microsystems מוסיפים הצפנה מבוססת דיסק לכונן ה-T10000 שלהם.
HP, IBM ו-Quantum מתכננים להוסיף עוד השנה יכולות הצפנה ל-(LTO(Linear Tape-Open בדור 4 של המותג Ultrium.
IBM תוסיף כתגובה לדרישת הלקוחות, אפשרות הצפנה לכונן הטייפ הארגוני TS1120 הבנוי בפורמט 3592 -קנייני של IBM.
תוספת ההצפנה ל-LTO פירושה כי כל הספקים של כונני LTO יצטרכו לספק כונני LTO4 עם יכולת הצפנה שיוכלו לקרוא את הקלטות שנצרבו בכוננים של ספקים אחרים, כלומר - כל ספקי ספריות הטייפים מסוג LTO יתחילו להציע ספריות עם הצפנה.

חברת אורקל יצאה עם מערכת סקיור בקאפ, לגיבוי מוצפן בקלטות רשת עבור בסיס הנתונים של אורקל וספריות הקבצים המתאימים למערכות הפעלה לינוקס, UNIX וחלונות. המוצר תומך בסוגים שונים של קלטות, ומצפינה את המידע הקיים בבסיס הנתונים ובספריות לקלטת, על מנת להגן על המידע משימוש לרעה במידע במקרה וקלטת הגיבוי נאבדת או נגנבת.
מדובר במוצר הגיבוי הראשון המגבה ישירות לתוך מנוע ה- relational database ולכן הוא מציע שיפור ברמת האבטחה, ביצועים וקלות בשימוש.
המידע מוצפן לפני שהוא עוזב את בסיס הנתונים ובעת המעבר לקלטת, ונשמר מאובטח מכיוון והמפתח לפענוח ההצפנה ידוע רק לבסיס הנתונים המקורי. תכונה זו מבטיחה שלא יהיה ניתן לקרוא את קלטות הגיבוי אשר אבדו או נגנבו. את הגיבויים ניתן לנהל ישירות ממסוף הניהול של בסיס הנתונים

וכמו שבצ'יף תמיד אומרים:  "תנו לכל יצרן יישומים למצוא את הדרך הטובה ביותר לגבות את המידע שלו", קרי בעבור אורקל מומלצים פתרונות אורקל. לעומת זאת, בצ'יף גם אומרים דברים פחות מחמיאים על קלטות כמצעי מידע, ועל "גיבוי" כהוא זה בכלל. ראו בהמשך.

אגב, זוכרים את השורות על שחזור מידע ממסדי נתונים?

"צורות גיבוי מהאלף שעבר"

התמונה בשול לקוחה מאתר המפרסם שירותי גיבוי מקוון (Online) לשרת מרוחק.
ראשית, צודקים. צריבה על גבי מצעים רכים (קלטות ודיסקטים) ערך חייהם קצר, הבלאי שלהם גדול, ואמינותם נמוכה.
שנית, גיבוי זה גיבוי זה גיבוי...אם המטרה שלנו היא גיבוי בלבד, אתר מרוחק, קלטת
מדגם מיושן, או גיבוי על מצע של מצב מוצק העולה מאות אלפי דולרים לא שונים.

את דברינו בעניין גיבוי - אמרנו
את דברינו בעניין קלטות - אמרנו
את דברינו בעניין גיבוי און-ליין - אמרנו
רוצים לדעת את דעתנו וכיצד ניתן לסייע לכם בעניין שחזור והתאוששות? צרו קשר!

השורות של עמית

כסף קטן - לא רע

השבוע אני רוצה להתחיל דווקא עם הגנב הישראלי וההיגיון שלו. וכמובן מדובר בכנופיה שפרצה לבנק הפועלים ובין שתי הכספות שניצבו במקום בחרה בכבדה ביותר, זו שהכילה המון מטבעות (סך הכול 80 אלף שקלים) והשאירה את הקלה שהייתה מלאה בשטרות. מצד אחד יש יתרון במטבעות שכן אי אפשר לסמן אותם. מצד שני חלוקת הכסף היא תהליך מסובך וארוך. אבל את הפורצים הללו לעולם לא תתפסו יותר בלי כסף קטן. עכשיו נסו להיזכר בקבצן שמת בשבוע שעבר והוריש 2 מיליון שקל (כנראה גם כן בכסף קטן) וחישבו על הסצנריו הבא: המשטרה לאחר חקירה ענפה ומסובכת מגיעה לבית הפורץ ומוצאת כסף קטן, אבל הרבה כסף קטן. כמה פשוט לטעון "אני מקבץ נדבות לפרנסתי" לך תוכיח שאין לך אחות...
שלומיאלים, אבל עם 80,000 שקלים בכסף קטן (מעניין מה גודל המטבעות)... וזה מזכיר לי סיפור ישן נושן על זה שמגיע לקיוסק עם שטר של מאתיים שקלים ומבקש חפיסת מסטיק. המוכר שואל אותו אם יש לו כסף קטן, והנ"ל עונה בהפגנתיות "כן אבל אני צריך לפרוט". המוכר לא מאבד את העשתונות. ניגש למחסן מאחור וחוזר עם שק של מטבעות בני אגורה (סיפור ישן ישן). ללמדכם מה חשיבותו של הכסף הקטן בחיינו.

ושוב נודדים

גם סלקום עוסקת בכסף קטן והיא העלתה השבוע את התעריפים בעוד 4.3 אגורות לדקה. מעניין שאף אחד מהרגולאטורים ושאר ממונים עדיין לא התעורר וטרח לכפות על הגנבים לחשב את החשבונות לפי שניות. הרי הם מרוויחים הון תועפות מהעיגול כלפי מעלה. היות ואף אחד לא כופה עליהם שום דבר גם את התעריף הזה הם העלו. המזל שלי הוא שכבר יש לי מכשירי טלפון מכל הרשתות ובפעם הבאה שאני נוטש רשת אני כבר לא צריך לרכוש את המכשיר. אגב, כדאי מאוד לבדוק מערכת חמודה במיוחד לטלפוניה על האינטרנט בין מכשיר למכשיר. www.jajah.com

החשוד המיידי

אם כבר בגזילה עסקינן, הרי שאי אפשר ללא החשוד המיידי. השבוע הסתיימה עסקת החבילה בין הבנקים והממשלה בנושא עמלות. מייד נפוצו שמועות על העלאת העמלות בעוד 5% (מישהו צריך לשלם על המשכורות של הבוסים!). הבנקים לא מיהרו, אבל בהחלט הכחישו. וכדי שיהיה לי על מה לומר "אמרתי לכם" תזכרו את דברי: תעלנה ועוד איך תעלנה. אני לא מבין את הישראלים: לשרוף מועדון כדורגל אפשר, איך זה שעדיין לא שרפו כאן בנק?

לחץ דם

בסקר שנערך התברר כי לחץ הדם של הירושלמים נמוך מזה של התל אביבים. בהתחשב בעובדה שהצעירים הירושלמים בורחים מהעיר (לפי העיתונות לפחות) הרי שנשארנו עם הקשישים. אז או שהמצב של התל אביבים מאוד מאוד גרוע או שהירושלמים פשוט כבר ראו הכול ושום דבר לא מרגש אותם (חוץ מחתיכה תל אביבית שנקלעת למקום – תאמינו לי, אפשר להבדיל)

לא אמרתי לכם?

המיסים על עסקת וורטהיימר עלו לכותרות מיד ומסתבר שהכסף במלואו יוחזר למשלמים במהלך 10 שנים של הטבות. כן, יש במדינה הזו כאלו שהמדינה גוזלת מהם, אלו שגוזלים מהמדינה ואת אלו שהמדינה מסייעת להם לגזול ממנה. עצוב, עצוב... למה?: הרי כולנו שייכים לקבוצה הראשונה.

 
זה לא אישי

שימו לב לכותרת ב"דה מרקר" על עסקת הבונוסים למנהלי הבנקים:
"הפועלים אמור להציג היום חוות דעת לפיה לנחמה (אחד ממקבלי הבונוסים – ע.מ.) לא היה עניין אישי באישור הבונוסים"

אז ככה... הכוונה כנראה (ואם אני טועה, אז או שעורך הדה מרקר אידיוט, או הכתב אידיוט והעורך רשלן) שנחמה לא לקח חלק בתהליך האישור. עניין אישי? בטח שהיה לו עניין אישי! מה יותר אישי מלקבל בונוס בגודל כמה מיליונים? אבל מה שבאמת הייתי רוצה לראות זה את ניסוח חוות הדעת ועוד יותר מעניין אותי מי חתם עליה. חוות דעת איננה עדות, וכאן נדרשת עדות ולא מישהו שיחווה את דעתו: “את מר נחמה לא עניין גובה הבונוס, למען האמת הוא עסוק היה בצפייה במשחק כדורגל והיה מוכן לוותר על הבונוס כדי שלא יפריעו לו לצפות".

חובת הביקורת

מיכה לינדנשטראוס מציע "לחדול לבקר את המבקר" – לא זוכר עם הפניה הזו הייתה לפני או אחרי הגילויים אודות חלוקת הכספים המעניינת של הקרן המנוהלת על ידי משרד המבקר. מה זאת אומרת לא לבקר את המבקר? אין אדם שאיננו בר ביקורת ולא ממש איכפת לי מה תפקידו. לך תדע מה חומק מבין אצבעותיו של המבקר בין אם בכוונה ובין אם לאו, הרי כך או כך יש לו מספיק חומר לספר עב כרך. למה כבודו חושב שאין לבקר אותו? אם תהיה סיבה אדרבא ואדרבא ויותר מזה, אם תהיה סיבה רצינית אני אפילו אשמח לבקר אותו במעשיהו.
לא שאני חושד שמר לינדנשטראוס איננו ישר, אני פשוט חושד בכל אחד שמסרב לקבל ביקורת מתוקף מעמדו הרם.

א מ ר ת י ל כ ם

בשבוע שעבר נתפס גנב. הוא ביצע עשרות עסקאות בכרטיסי אשראי שאינם קיימים, אותם ניפק באמצעות תוכנה שהוריד מהאינטרנט חינם....
המשטרה הייתה מופתעת!, חברת האשראי גם כן.
דפדפו אחורה... הרבה אחורה. כתבתי כאן על מסכי מגזין זה בדיוק כיצד הדבר נעשה. גרוע מכך העיתונאים אליהם פניתי לא התעניינו כלל! לא בדה מרקר, לא במעריב, לא בידיעות.
אתם יודעים מדוע? כי המסכן שמשלם על הרשלנות, הוא בעל העסק!
אין לי כוח לריב על הנושא הזה... אבל אני מתחייב לכתוב בשבוע הבא סצנריו מדהים בו חברות האשראי הם הקורבן של אותה פרצה מטומטמת שהיום דופקת את בתי העסק. ואתם יודעים מה? ביום מן הימים אני גם אזכיר לכם שגם את זה כבר כתבתי.
אז אם מישהו מכיר את מפקד מחלקת חקירת פשעי מחשב במשטרת ישראל, שישלח אותו אלי! אולי כך יוכל למנוע את הפיאסקו הבא.

גביית יתר

מס הכנסה ביצע גביית יתר של 800 מיליון ש"ח ואף אחד לא טורח לחייב אותו להחזיר את הכסף. מס הכנסה הוא גוף חיוני, הבעיה היא שהוא גוף עם כוח בלתי מוגבל, בחסות החוק (גם כן חוק) ובחסות המדינה. לפי מס הכנסה אנחנו כולנו גנבים, אשמתנו לא צריכה אפילו להיות מוכחת. נסו להיות חייבים כסף, יגיעו אליכם הביתה שלוש סבתות (מי ירביץ לשלוש סבתות? אחת מילא, אבל שלוש זה קצת הרבה) עם צו עיקול. אבל כשמס הכנסה חייב, יש לו זמן. נראו אתכם מוציאים לו צו עיקול. בג"ץ? הצחקתם אותי.

לבכות על החלב

חברת שטראוס ביטלה את המענקים והטבות השכר של מאות עובדים זוטרים (לא של הבכירים, חס וחלילה). למה? בגלל העלאת שכר המינימום. ראשית, פירושו של דבר שמאות מעובדי שטראוס מקבלים שכר מינימום וזה מביש. שנית, שטראוס לא הכחישה שזו הסיבה היא רק אמרה שזו אחת הסיבות. אז עם כל הכבוד-לפחות עד שתנובה תפשל- אני לא קונה שטראוס.
 

תגובה לשורות של עמית

מכל הגולשים שבעולם

חברת סקרים מסן פרנסיסקו הציגה בשבוע שעבר את תוצאות הסקר המכונה World Metrix של חברת ComScore , המעריכות כי 694 מיליון אנשים מעל גיל 15 השתמשו באינטרנט בחודש מרץ האחרון, כלומר 14% של בוגרים.
הסקר מעריך כי קיימים 168.1 מיליון משתמשים לרוחב ארבע ארצות אסיה (סין, יפן, הודו וקוריאה) המהווים 25% מכל האוכלוסייה המחוברת לאינטרנט. לעומת זאת, בארה"ב לבד קיימים 152 מיליון משתמשים, 22% מכלל משתמשי האינטרנט בעולם.
הסקר גם מנה 74.7 מיליון גולשים בוגרים בסין, והמספר שאינו מתחשב בשימוש הציבורי בבתי קפה-אינטרנט, שמציעים שירות מאוד פופולארי- במיוחד בין הצעירים.
יפן זכתה במספר 3, עם 52.1 מיליון, גרמניה מספר 4, עם 31.8 מיליון, ובריטניה בעקבותיה עם 30.2 מיליון גולשים.

בין האתרים הפופולאריים ביותר, המנצחים הם גוגל ויאהוו. הפרסומות של Google היו מספר שתיים במונחים של מבקרים בעולם, עם כ-495.8 מיליון צופים במרץ 2006, בהשוואה ל- Yahoo עם 480.2 מיליון.
אבל, אוסף אתרי מייקרוסופט זכה ל-538.6 מיליון מבקרים, אשר לא רק כוללים את צרכני MSN ו-  Hotmail, אלה גם התעבורה לאתרי Microsoft.com למטרת הורדות ופעילויות אחרות.
אתרים נוספים בצמרת היו EBay, Amazon, Wikipedia ו- Ask

בניגוד לתוצאות של ComScore, חברת סקרי תעבורת אינטרנט אמריקנית מתחרה מציעה השערה עולמית אחרת, של 317 מיליון גולשים באותו חודש מרץ. ואילו המרכז הסיני למידע על רשת האינטרנט (CNNIC) הנתמך ע"י ממשלת סין, העריך בסיכום של חודש ינואר אחרון, כי במשך השנה כולה היו 111 מיליון גולשים מכל הגילאים בעולם.
 

● בארה"ב לא הכול כמו בסרטים, אפילו לא ספקי האינטרנט. צ'ארלס ברמנט מסיאטל, למשל, נתקע בין שני ספקים. קראו דבריו.

● בארץ יש לנו שכנים עוינים, חמסינים, ואת דליה איציק, אבל תודה לאל שאין לנו עדיין הוריקאנים כמו קטרינה. זו תמונה מהניו-יורק טיימס, של זוג מניו אורלינס עם המחשב הביתי שניזוק ממים, וכל קבציו אבדו.
אגב, זה קרה לתושבי תל אביב, כאשר הירקון עלה על גדותיו, לחברה ממשלתית שחדר המחשבים שלה היה במרתף שהוצף, ולעוד כמה וכמה לקוחות טובים של צ'יף.