Dale Carnegie כתב: "התלהבות משיגה עבורי את הניצחון". הצעירים במערכת מרימים גבה: "מתלהב" הפך בדור הזה דווקא למילת גנאי. ממה כבר יש להתלהב? יום הולדת? - הרי שכל אחד מאיתנו חוגג אותו יחד עם כ-9,000,000 איש נוספים באוכלוסייה העולמית... בגד, חפץ, רכב, או בית חדש? נחמד, אבל זהו רגש שנשחק וחולף עם הזמן... אהבה חדשה? עם זה קשה להתווכח.
המתכון האידיאלית להתלהבות מתמשכת, בלתי נגמרת, הוא מציאת משוא מתחדש להתלהבות. בתחומנו ההתחדשות היא יומית, כל יום בעיה חדשה, סיעור מוחות, התרגשות והתלהבות, פתרון חדש, ניסיון חדש,... ושוב לקוחות חדשים שמגיעים אלינו עם צרות חדשות, שכיף לפתור!
יצרני UDO מדווחים על עמידות מוגברת של 50 שנה בתנאי סביבה הנפוצים במשרדים טיפוסיים. הדור הבא המתוכנן יוכל להכיל 60 ו-120GB, ותאימות רטרוספקטיבית לקריאה באמצעות טכנולוגיות של היום.
ארכיונים רבים בעולם מתמודדים היום עם נושא סילוק הרשומות הדיגיטאליות בעדיפות שלא ניתן לדחות. הזמן והדרך בהן ניתן להשמיד מידע נקבעים על ידי מספר תקנות אשר בלב ניהול הסיכונים התפעולי. אסטרטגיית עבודה בארכיון חייבת למצוא לה דרך לאזן בין דרישות התקנות לשמירת רשומות לבין הצורך הארגוני להפטר מהן מתוך מטרות של פראקטיות ושל אחריות. בסוגיות אלו, בחירת המצע לאחסון משחק תפקיד מפתח. קיימות תקנות אשר קובעות תקופות אחזקה שאחריהן ניתן למחוק את המידע, ותקנות אחרות מרחיקות ומצוות את השמדת הרשומות לאחר תקופה מוגדרת, תוך כדי תיאור מדויק של שיטת ההשמדה. הנחיות מפורטות להשמדה נפוצות יותר כאשר מדובר במסמכים הקשורים לאבטחה או למידע אישי, ובאופן טיפוסי מתייחסות להחרבה פיזית של המידע. במקרים אלו, אינן מספיקות המחיקה של סמני (pointers) קבצים, או מחיקת מפתחות הצפנה לקבצים מוצפנים. הנוכחות הפיזית של הרשומות על גבי המצעים חייבת לחדול.
באחסון ארכיוני למערך RAID טיפוסי, פעולת מחיקה פשוטה אינה מסירה את המידע מהדיסקים. קיימת אמונה כי הדרך היחידה של השמדה פיזית של הרשומות הינה כתיבת-על חוזרת ונשנית של האזורים המסומנים בדיסק עם רצף תבניתי כדי להבטיח שעל גבי המצע לא יישארו שאריות של אותם המסמכים. כתבנו בעבר על מגבלות השיטה. בהתאם לרשות המפיקה את ההנחיות, מספר הפעמים שיש לכתוב מעל הקבצים נע בין 3 ל-35. משרד ההגנה האמריקני קבע תקן -נפוץ היום מאוד- לגריסת מידע על גבי מצעי מידע מגנטיים. תקן זה אינו מאפיין רגיל של מערכות קבצים, אלה ייושם במוצרים אחדים של אחסון ממוקד תוכן (Content Addressed Storage - CAS) בקונטקסט של מדיניות מוגדרת של שמירת רשומות. בצ'יף אימצנו את התקן, בשילוב אחרים נוספים.
השמדת רשומות בארכיונים המשתמשים בסרטים מגנטיים קשה במיוחד. תצורת המידע הרצפי המשמש בכתיבת מסמכים, ועוד השחיקה הפיזית של הסרטים מקשה עד לבלתי אפשרי את ההשמדה של רשומות בודדות. במקרים בהם קלטות שלמות נמחקות לשימוש חוזר, לא ניתן להשמיד קבצים חסויים ללא שכתוב מלא של כל המצע. מסיבות דומות, דיסקים אופטיים כגון CD ו-DVD סובלים מאותם חסרונות כמו הסרטים המגנטיים: בשני המקרים ניתן למחוק את מַרְאֵי המָקוֹם לקבצים, אבל המידע עצמו נשאר על גבי המצע. במקרים בהם נדרש אישור השמדה הינו דרישה ארכיונית, השימוש בסרטים מגנטיים או דיסקים אופטיים יכול להיות בלתי מעשי בהחלט.
להבדיל,ה-UDO* מציעים פורמט לכתיבה חד פעמית שתוכנן במיוחד לצרכי סילוק רשומות. מצעי UDO המתאימים לתקינה מתפקדים כמצעי WORM סטנדארטיים, אבל עם יכולת השמדה פיזית של קובצי מטרה באמצעות פעולת "גריסה" מיוחדת. פעולה זו הינה פונקציה של מעבר יחיד שאינו משאיר שאריות של קבצים קודמים.
*UDO -Ultra Density Optical הינו תקן מיוחד לארכיונים במקצועיים, המבוסס טכנולוגיה של לייזר כחול הצורב בצפיפות גבוהה. התצורה בקיבולת של 30GB מספקת את היתרונות הצפויים ממצעים אופטיים כגון אמינות ואריכות ימים, אך בקיבולת גדולה הרבה יותר ובמחיר נמוך מזה של דורות קודמים של מוצרים. ניתן להשיג מצעים אלו בצורת WORM או עם אפשרות של כתיבה חוזרת, בהתאמה לתקני ISO ו- Ecma
בבואנו לתכנן ארכיון חדש, שני מאפיינים חשובים מאוד הם האפשרות לאמת רשומות, ואפשרות השמדת רשומות. כמו כן, גם חשובים מאפייני הקיבולת, הביצועים, אורך חיי המצעים וה-TCO. לכל ארגון, ולכל סוג של רשומות בתוך אותו ארגון, סדר עדיפויות שונה. את בחירת המצעים יש לעשות תוך כדי הבנת דרישות התקינה והחקיקה, ניהול הסיכונים הפנימי, וטכנולוגיית האחסון הפיזי. ארכיונים מודרניים מתפתחים ומשתנים במהירות, ודורשים מוצרים ואסטרטגיות שיתנו להם גמישות אפשרית מרבית.
דבר ממנו צוות הפיתוח בצ'יף גם סובל מאוד וגם נהנה מאוד, הם ביקוריו של ספקטור הסקפטי (שם גנרי - ונראה אתכם אומרים את זה ברצף, כמה שיותר מהר ובלי להתבלבל...). ספקטור הוא חבר ותיק, חם ואוהד, נסיך מבוקש שמדלג בין מקומות עבודה בהיי-טק כמו ארי גולדמן בין בחורות, ידען גדול בטכנולוגיות ואוהב תה עם לימון. עם הופעתו בדלת הכניסה, כולם לוקחים הרבה אוויר. ידוע מראש שגם הפעם זה לא הולך להיות קל איתו. הוא מחלק חיוכים וצ'פחות, מתיישב, מספר בדיחות, ופותח בשאלה הגורלית: "מה חדש אצלכם? מה חדש ב-BOS?" כחיכוכי גרון מהוססים, וחלוץ כלשהו מתחיל להסביר: "יש לנו משהו חדש ומהפכני, מאוד שימושי למקרים בהם אתה לא יכול לעצור ולכבות מחשב, או שרת, כדי להעתיק את כל מה שבו: ממידע ועד מערכת...וגם במקרה של..." ס: -מה פתאום אתם בוגדים בעקרון הקדוש שלכם של הפרדה רעיונית ומעשית בין מערכת לבין מידע?, עוד מעט גם תתחילו לערבב בשרי וחלבי?!"
צ': -נכון, זה שונה ממה שעשינו עד כה, אבל זה בא לפתור צרכים מיוחדים שיש אצל לקוחות רבים, ואף אחד אחר לא עשה את זה עדיין..." ס:-לא עשה? אבל אני יכולתי לעשות את זה עם....(והינה בא תיאור טרחני של כתיבת שורות תכנות היישר באוויר שמול המשקפיים שלו...) אנשינו נכנסים לפרטים הקטנים, וספקטור הסקפטי מחזיר מלחמה, פולט בצרור שמות של מוצרי תוכנה מסחריים, עתיקים
כמודרניים, שלכאורה מסוגלים לפתור -כל אחת חלק - מבעיות דומות. אנשינו מתחממים, סומק עולה ללחיים (וספקטור מתחיל להזיע מהתה החם). הם מפריכים אחת -אחת את כל טענותיו, ומוכיחים את היכולת, את הכדאיות, את הזריזות והיעילות של התוכנה החדשה. בלהט, מפנים מקום ומעלים את התוכנה בעמדת המחשב הקרובה. ספקטור מקרב לשם את כיסאו מבלי להרים ממנו את העכוז, כמו ילד מגודל על אוטו צעצוע בפעוטון. קצת מדגימים לו, קצת הוא דוחף להם את הידיים הצידה כדי להפעיל את התוכנה בעצמו, קצת מתעצבנים ממנו כרגיל, ואז ההתנגדות שלו מתחילה לקרוס, היא נמוגה ומתחלפת בשמחה קורנת, והתלהבות שגם היא קשה לנו מנשוא... ס:- אתם יכולים לעשות מזה הרבה כסף, זה שווה הון, לא ראיתי כזה דבר...תמכרו את זה ל-CA, או ל-Veritas (ז"ל), ל-NetApp, ל-Novell או ל-Microsoft!... צ':- לא מוכרים ולא נעליים. אלה עוסקים כידוע רק בגיבוי, ואילו אנחנו, לא צריך לחזור על כך שהבייבי שלנו הוא ש ח ז ו ר ! ...זה יכנס לחבילת BOS כמאפיין שיהיה חלק ב-Disk Duplicator ס:- אתם חייבים, חייבים לעשות מזה חבילה נפרדת! אתם חמורים אם תחלקו גם את זה חינם ללקוחות! בצוות הפיתוח מחליפים מבטים ונוערים לקראתו. הסבל נגמר, וזה החלק בו מותר ליהנות!! הוא משווה את נחיתותנו לזו של הבהמות והשרצים לאורך כל סולם האבולוציה, ומכנה אותנו באוסף כינויי גנאי שעושרו מתחרה במילון הסלנג הישראלי של רוביק רוזנטל. טלפון מאשתו מצילה את היום, שאחרת היינו ממשיכים לבלות אותו בצחוקים רמים וויכוחים קטנוניים על שיווק.
לאחר בדיקות ועוד בדיקות, השבוע חילקנו את הכלי החדש של צ'יף למספר חברים שיעבירו אותו טירונות לסיירת של הרשתות. אולי בשבוע הבא נוכל לספר גם לכם יותר על הצעצוע החדש.
תוכנה זו מאפשרת להגדיר את שטח הדיסק הפנוי לנו ב GMail כדיסק נוסף במערכת, היתרונות ברורים, קיבלנו בחינם עוד 2GB של נפח אחסון על גבי שרת מרוחק.
החסרון שמצאנו הוא שלא נוח להמשיך ולהשתמש בחשבון באופן רגיל כי הקבצים נשמרים כהודעות דואר ונמשכים חזרה עם הדואר. אבל מצד שני, במידה ואנחנו לא מושכים את הדואר אלא רק מעיינים בו, אין כל בעיה.
היתרון הברור מבחינתנו הוא האפשרות להגדיר ב-BOS לגבות את המידע באופן קבוע ויותר מכך להגדיר ב-BOS שכונן ה GMail הוא דיסק היעד לגיבוי, כך שהגיבויים שלנו נמצאים באופן קבוע בשרת חיצוני.
יש לקחת בחשבון ש Google אינם מתחייבים לגבות או להגן על המידה הנמצא בשרתים שלהם בכל צורה שהיא.
מצוין לנפחי גיבוי קטנים.
ביביאהו אין להשוות ואין לקנא במאקרו כלכלה שווה לתת פטור לחזקים שיישארו בעניינים וישמרו על הקטנים שימשיכו להיות עובדים
אני כותב שורות אלו כשמול עיני מודעת בחירות אנונימית האומרת "רבע מיליון איש כבר עזבו את קדימה, מה איתך?”. ברור שמדובר בו בפרסומאי מיומן שכן הוא כתב רבע מיליון ולא מאתיים חמישים אלף, ורבע מיליון נשמע הרבה יותר. כמובן שאין צורך לציין מי הוציא את המודעה שכן ירוויחו ממנה שתי המפלגות הגדולות, ותפקידה לפגוע בקדימה ולא לקדם את שאר המפלגות.
בלי להתייחס לפוליטיקה הרי שחוק "אמת בפרסום" תקף לכל דבר חוץ מאשר לבחירות ומפלגות. ושקרים, פרסום חסר בסיס והשמצות מכל הצדדים על כל הצדדים הם עניין של יום יום. מוזר, שהחוק תקף לכל... חוץ מאשר למחוקקים עתידיים.
תשדיר בחירות שמבטיח גן עדן לבוחרי ש"ס נפסל. הלכו חכמי ש"ס והודיעו שמי שלא יצביע ש"ס יקבל... גיהינום, וכדי לחזק הודיע הרב הדגול עובדיה יוסף ש..”ארור מי שלא מצביע ש"ס". לפחות אין כאן בעיה של אמת בפרסום. לך תוכיח...!
במפלגת עלה ירוק טוענים שהם אינם קוריוז והם רציניים, מסכים לכל מילה פרט לבעיה טכנית אחת, הבוחרים שלהם. עלה ירוק חוששים מנפילה שכן מתוכננת מסיבת טראנס גדולה בטורקיה. כמה רצינית יכולה להיות מפלגה שעתידה הפוליטי תלוי בהימצאות של איזה צינגלה בסביבה.
עוד בקושי בחרנו וההסתדרות כבר דואגת לנו והכריזה על שביתה מיד עם תום הבחירות, למה? אלוהים יודע, ואני לא אומר זאת בגלל שאני לא יודע מה הן הסיבות אני פשוט לא מבין אותן. יום לאחר הבחירות? מה תרוויחו מכך? הרי רק תפגעו בציבור. לא כדאי לחכות לממשלה חדשה? ולמה לא יום לפני הבחירות? גם כאן לא תרוויחו כלום פרט לפגיעה בציבור, אבל אולי תשפיעו במשהו.
מדינת ישראל מעניקה סיוע לנזקקים... תחזיקו את הכיסאות...3 שקלים לאדם! הגדיל משרד הרווחה ואמר "מדובר במענק סמלי". לא! 3 שקלים, סמלי? אני לא יודע מה יותר מעליב, להיות נזקק או לקבל מענק מגוחך שכזה. איך שאני רואה את זה מדובר בעלבון צורב עד דמעות. ומי שהעז להציע מענק שכזה מן הראוי שיועף מתפקידו מיידית. לא מספיק קשה לאנשים שהמשרד שאמור לתמוך שהם רואה לנכון להכות בהם מתחת לחגורה המהודקת מאוד שלהם ?
● משרד הפנים הישראלי מצפצף על הבג"צ – חולת איידס הנשואה לישראלי עומדת בפני גירוש כשוהה בלתי חוקית, למרות שבג"צ פסק אחרת. האם משרד הפנים ומדיניות האנטי הגירה שלו ומשטרת ההגירה שמופעלת על ידו, האם כל הנ"ל מחוץ לחוק?. מדוע למען השם קיים הבג"צ אם משרד ממשלתי יכול לצפצף עליו. יותר פשוט להעביר את משכורות העתק של השופטים לנזקקים (מדובר ביותר משלושה שקלים לאדם).
● מסתבר שיש אומבודסמן לבתי המשפט בישראל, המקבל ומטפל בתלונות כנגד שופטים. לא שהתלונות הללו יגרמו לפיטורין של מישהו (אלישבע ברק אשתו של נשיא בית המשפט העליון מורחת תיק פשוט כבר 17 שנה וחוץ מנזיפה בעיתון היא עדיין שופטת) אבל זו התקדמות הבעיה היא: שרק עורכי דין יכולים להתלונן אל הגוף הנ"ל למרות שבסופו של דבר המקופח הוא האזרח עצמו. אבל מקומו של האזרח הוא בתחתית הפירמידה ואין לו כל זכות בבית המשפט.
היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז דחה את כל העתירות בנוגע לסל התרופות עד אחרי הבחירות, כדי שהטיפול בנושא לא יראה כשוחד בחירות. משוא פנים חשוב יותר מחיי אדם, תדמית יותר רלוונטית מבריאות. ואחר כך אומרים שמשפטנים הם גם בני אדם. ומה יקרה אחרי הבחירות? החולים יפסיקו להוות קבוצת לחץ וכל הדרישות ידחו ואנשים ימשיכו למות בגלל שתרופות חיוניות פשוט יקרות מדי. אבל הכי חשוב שמני מזוז ממלא את תפקידו כראוי!
מכאן נראה כי הבנקים מהווים כלי בידי מדינת ישראל לחיסול המשק. בנק ישראל מזהיר: “הבנקים מתחזקים על חשבון העסקים הקטנים אשר מתקשים בגיוס הון". לא שמדובר בדבר חדש, אבל עד כמה שידוע לי בבנק ישראל יושב המפקח על הבנקים. מדוע הוא איננו עושה דבר בנדון. הרי הוכח כבר מזמן שכלכלה נורמאלית, תשאלו את האמריקאים, מבוססת על עסקים קטנים ובינוניים, ולא על הענקים. הבנקים שוחטים את העסקים הקטנים אך ורק על מנת בסופו של דבר להתייצב מולם בבית משפט לאחר שפשטו את הרגל.
בנק ישראל מזהיר אך לא עושה דבר, חברות עתירות השקעות מחו"ל מקבלות הטבות ופטורים ממס, והקטנים טובעים. התוצאה: שליטה מוחלטת בכלכלה הישראלית של בעלי הון וחברות גדולות, כל זאת בחסות שלטונות המס ומדינת ישראל, והבנקים שמהווים כלי בתהליך האנטי כלכלי הנ"ל מרוויחים כל הזמן.
השבוע נתבשרנו כי אמדוקס ונילית, שתי חברות ענק רווחיות קיבלו פטור ממס בשווי של עשרות מיליוני דולרים למשך חמש שנים. לא מדובר בפטור ראשון, אלא בפטור נוסף! לא מבין את זה, ואם מישהו כן מבין, שיקום. מדוע עסקים קטנים המתקשים בתשלומי מס מועלים למזבח הגביה מדי יום, מדוע אנשים פרטיים שפשטו את הרגל או על סף פשיטת רגל מתחננים לשווא על חייהם במשרדיו האטומים של פקיד השומה. ומדוע אמדוקס מהעשירות במשק הישראלי שמיסיה יכולות לכסות את נזקי המסכנים שאין להן, מקבלת פטור נוסף לעוד 5 שנים. מדוע יש חוק אחד לגדול וחוק אחר לקטן.
הממשק למחשב המדיה האולטימטיבי יכול להבנות שמספר דרכים:
1. להסיר את כל קיצורי הדרך הלא רלוונטיים משולחן העבודה ולהניח עליו רק את קיצורי הדרך הנדרשים להפעלת התכנות. 2. באותה צורה ניתן לייצר ספריה עם כל קיצורי הדרך ולאפשר פתיחתה מייד עם פתיחת המחשב. 3. אלו ששולטים בשפת HTML יכולים ליצר קובץ מתאים עם גרפיקה משולבת. 4. כמובן שגם Power point או כל תוכנת מולטימדיה אחרת יתאימו.
סנדי ברגר (להבדיל מהיועץ של קלינטון) היא אחת הדמויות הנשיות הקוֹהֶרֶנְטִיות ביותר בתחום המחשוב. כאשר היא מתייחסת לדיסקים קשיחים היא משתמשת בלוגיקה נשית רהוטה וחיננית, ובכושר ההפשטה שהלוואי על מומחים רמים רבים... מצאנו כי היא ממליצה כמונו על אותם המהלכים לניקיון ולסדר בדיסק הקשיח. נכון, גם לפני שנה הבאנו לכם המלצות אלו, אבל אין מה לעשות, דיסקים זה דיסקים, ופסח זה פסח!. "דיסק קשיח דומה לארון בגדים. עליך לקנות את הגדול ביותר שתוכל להרשות לעצמך, מפני שהוא תמיד יתמלא הרבה יותר מהר מהצפוי. בדיוק כמו ארון בגדים, הדיסק הקשיח יכול להפוך תוך זמן קצר ביותר לאנדרלמוסיה שלימה. המחשב משתמש בדיסק הקשיח כמו בבלוק דפי טיוטה בו הוא שומר מידע חיוני בזמן עיבוד המידע. אם הדיסק מתמלא יתר על המידה, למחשב לא יהיה מקום לעבוד, יאט ויזחל. את ההאטה ניתן למנוע באמצעות מעט פעולות ניקיון וסדר."
הדבר הפשוט והקל ביותר לבצע כדי להתחיל בניקיון הדיסק הקשיח הוא לרוקן את סל המחזור. זוהי ספרייה לאחסון זמני לקבצים שמחקנו. לעיתים קרובות אפשר להרוויח מקום פנוי נוסף רק על ידי פינוי הקבצים הרבים שמצטברים בספרייה זו. במערכות Windows 98, ME או XP המלאכה קלה, מפני שמייקרוסופט כללה כלי טוב לניקוי הדיסק. לוחצים: start=>programs=>accessories=>system tools=>disk cleanup בעשותנו כך' מופיעה לפנינו רשימה של קבצים ואת הנפח שהם תופסים על גבי הדיסק. מתוך אותה רשימה אפשר לבחור את הקבצים מהם נחליט להפטר, ומהערכת ההפעלה תמחק אותם בלחיצתנו על ה- OK. לדיסק-קלינאפ יש עוד אופציות (More Options), הכפתור יוביל אותנו למסך בו נוכל לבחור אילו תוכנות להוסיף או למחוק מהמחשב שלנו. אבל אם יש לכם תוכנה מותקנת שאינה מופיעה שם, יהיה עליכם להסירה באופן ידני. היות והתקנת תוכנה לעיתים קרובות מפזרת קבצים הקשורים לה באזורים שונים, העבודה הידנית חייבת להיות יסודית, או באמצעות תוכנת הסרה (uninstaller) אשר חייבת להתאים למערכת ההפעלה בה אנו משתמשים.
לפני שמתחילים להסיר תוכנות, תמיד חכם לגבות כל המידע החשוב אשר בדיסק. ובצ'יף אומרים: לא רק לגבות, גם לבדוק את איכות הגיבוי ולבצע שחזור ניסיוני (!) זכרו להסיר תוכנה אחת בכל פעם, הסירו אותה, חזרו לעבודה ובדקו שהכול תקין, ורק אז פנו להסיר את התוכנה הבאה..
במידה ועברתם את הניקיון ועדיין הדיסק שלכם מלא, יתכן ותתפתו לדחוס את המידע אשר
בו. תוכנות הדוחסות את המידע על גבי הדיסק ( Disk Compression ) מסירות את החלקים העודפים שבקצבים ומחליפים אותם בסמנים המיצגים את אותו המידע. הפעולה דוחסת את המידע הקיים אל נפח פיזי קטן יותר, אבל במצב דחוס, בכל פעם שאנו פונים אל הדיסק (גישה או שמירת קובץ), המחשב חייב להפוך את מצב הדחיסה ולאחר מכן לדחוס בחזרה. פעילות זו דורשת מאמץ ניכר מן המעבד ואינה בריאה למערכת. עדיף כבר להוסיף דיסק או להחליף את הדיסק הקיים באחד גדול יותר.
כמו כן, בריא מאוד לבצע מדי פעם דה-פרגמנטציה, ובעקר עת האביב!
קורא ישראלי שיכריז כי בשלושת השנים האחרונות לא שמע, נתקל, הוצע לו, גילה, קיבל, דחה, עסק ב-, שקל או התעניין בתחום האימון האישי או העסקי (Coaching) מותר לחשוד בו כי הוא חוצן מגלקסיה אחרת או כי יצא מהקפאה עמוקה בקרחון אנטרקטי. השבוע קיבלנו לידינו ספר חדש של צביקה ברגמן ( +Coaching ), ומתוכו בחרנו לצטט: "האימון העסקי או האישי מתחיל למעשה בשותפות מרצון ולתווך זמן של מספר חודשים לפחות. המטרה באימון היא אחת: לסייע להשיג את היעדים שהציב לעצמו או ללטש יכולת. כמאמן, אתה מחויב לתהליך ושואף להצלחת התהליך כולו תוך שמירת סודיות מוחלטת והפיכה למאזין מחויב למתאמן שלך. מצד שני, על המתאמן להימצא כל כולו בתהליך ואם לא יהיה מחויב לדרך במלוא הרצינות, יתכן מאוד שהאימון לא יעלה יפה ולא יניב את התוצאות הרצויות. כאשר אתה הופך למאמן, למעשה אתה לוקח על עצמך את תפקיד מורה הדרך של המתאמן בשלב זה של חייו. כמורה דרך אתה מלווה אותו בחלק מהמסע הוא עובר ומצביע לו על הדרך הרצויה להגיע אל המטרה שהציב לעצמו. אין זה מספיק לדעת היכן נמצא המקום אליו שואף הולך הרגל להגיע, אלה חשוב להראות לו כיצד עליו להגיע למקום אליו הוא צועד ולהעניק לו את כל הכלים הדרושים לו על מנת להצליח במסע."
במבט ראשון, היחס מאמן-מתאמן מזכיר אימפלמנטציה בגרוש של שיטת הפסיכואנליזה הפרוידיאנית. כמו שאמא פולנייה הייתה אומרת: "בשביל זה צריך Coach?, כבר לא מספיקה אמא כדי שתגיד לך מה לעשות?" מתיאור הסיטואציה והתפקידים, עולה כי המאמן הוא אדם היודע כיצד להגיע ליעדים, ולא רק שיודע זאת ליישום עצמי, אלא שגם שופע תובנות וידע המקנים לו סמכות מוסרית לאמן אחרים. אי לכך, המאמן המצוי אמור היה להיות אדם שהצליח במעשיו, הגיע ליעדיו, וכעת יכול להתרווח ולעזור לאחרים. על פי אב הטיפוס של התרבות המערבית, המאמן הקלאסי היה צריך להיות איש שביטחונו הכלכלי מובטח, שיחסי המשפחה שלו אידיאליים,
חש סיפוק אדיר מתדמיתו, עבודתו, ורק בא לו לשיר עם פתיחת העיניים כל בוקר. כבר נתקלנו בדרכים לעקוף את האימות הזה, אחת מהן היא הטענה כי יעדיו של המאמן הספציפי אינם גשמיים אלה רוחניים, כי הוא אכן הגיע ליעדיו של שלוות נפש ושלום בית עם העולם, יעדים סובייקטיביים לגיטימיים, אך מיתממים ביותר. הייתם מוכנים לתת למאמן כזה להראות לכם את הדרך בקריירה העסקית שלכם? ארגומנט נוסף הוא זה האומר כי המאמן מגשים את יעדיו (את הקארמה שלו) בליווי אישי/עסקי של אחרים. ודבר זה בעינינו, לא רק שאינו לגיטימי כשלעצמו, התדירות בה אנו שומעים אותו גם רומזת על כי מדובר בהונאה ממש.
המסקנות שלנו: להעביר מאמן פוטנציאלי במבחן המציאות -בלי סנדלרים יחפים!- לבחור במי שעוסק בקוצ'ינג למרות שפרנסתו מובטחת ולא כהכנסה חיונית. (גמלאים של משרד הביטחון, אולי?)... או לקרוא את הספר ולעשות לעצמכם קוצ'ינג מול המראה...
ליעל, יניב, וכל משפחת בר הלל, מזל טוב בהולדת הבן מתן
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.
