סמינר בצפון מתארגנת קבוצה לסמינר של אחרי צהריים בנושא שרידות המידע ברשתות, במרכז ההדרכה אשר בקיבוץ מורן. הסמינר יתקיים ב-11 בספטמבר, ומיועד למנהלי רשתות ומנמ"רים. ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום, אך מחייבת הרשמה מוקדמת. מספר המקומות מוגבל. לפרטים נוספים והרשמה
נכון שיולי-אוגוסט במזרח התיכון הם לא פיקניק. גם אם בורחים מאוויר החוצות אל חסדי המזוג ולאור המסכים, יש להכיר בעובדה כי גם מחשבים יוצרים חום כתוצר לוואי לפעילותם. ללא בקרת הטמפרטורה בחדר המחשבים, יכול להיגרם למערכות נזק בלתי הפיך. במשך העשור האחרון עלה בהדרגה ובאופן משמעותי ממוצע פלט החום ממחשבים. זה כולל את השרתים החדישים והמשוכללים, בהם מזהים תוצאות המאמצים שעשו המעצבים כדי לקרר את המכונות. לא רק שלמעבדים יש heat-sinks מסיביים ("איציק", בסלנג של הטכנאים...), אלה שבמארזים מוצאים מאווררים מכל עבר ובכל פינה. במקרים קיצוניים יש אפילו משתמשים המעדיפים מערכות קירור עם מים או מערכות מיזוג אוויר ממוזערות
למרות כל זאת, המצב לא הולך ומשתפר: מהירויות המעבדים גדלות, ואיתם יצירת החום. לפני 10 עד 15 שנה מערכות מורכבות של קירור במים היו נחלתם הבלעדית של מחשבי-על. אז, מחשב-על היה יוצר מספיק חום כדי לחמם את כל הבניין שאחסן אותו. היום, בחדר מחשב סטנדרטי, רוב החום נוצר ב-CPU ובדיסק הקשיח, אבל לא רק. ספק הכוח עצמו יוצר חום - וזהו מרכיב שדרש את המאוורר הפרטי שלו עוד הרבה לפני שה-CPU קיבל אחד כזה משלו. ההתפתחות המדהימה של משחקי המחשב והתוכנות הגראפיות דרשה שיפור ניכר בביצועים. כרטיסים גראפיים יכולים ליצור כמות אדירה של חום. היות ומעט שרתים נדרשים לעבוד עם גראפיקה מתקדמת, אין כל צורך להתקין בהם כרטיסים גראפיים זוללי כוח. גם ראוטרים וסוויצ'ים יוצרים כמויות חום גדולות. גם אם חדר המחשבים אינו סביבת עבודה אידיאלית, אין מנוס מלשהות בו כדי לבצע עבודות תחזוקה. ואז, גם חום הגוף של המתפעל יוצר את החום שלו - אם כי זניח בהשוואה לזה של המכונות. בכל פעם שמשאירים דלת פתוחה, נכנס חום חיצוני לחדר המחשבים, ואם הדלת נשארת פתוחה כל הזמן או -יותר גרוע-אין דלת בכלל, האוויר של סביבת העבודה הרגילה יכביד על פעולת המזגנים בחדר המחשבים. לא כולם זוכים במותרות של תכנון חדר מחשבים מאפס. לרוב, הדרישות מתפתחות לאורך זמן, וחדר המחשבים מתפתח בהתאם. לפעמים השינויים הדרגתיים, ולפעמים יש צורך לבצע אותם בפתאומיות כזו שלא נשאר זמן לקחת בחשבון את הצרכים הסביבתיים של השרתים החדשים. מצפים מן המזגן הישן שיעמוד בעומס החום המוגבר. למרות החשיבות של הטמפרטורה בחדר המחשבים, החום הקובע הוא זה שבמארז, בו נמצאים כל הרכיבים החשמליים. לפעמים הטמפרטורה בחדר נמצאת בטווח המומלץ, ועדיין יהיו מחשבים שיפעלו הרבה מעל הגבול הבטוח. גורם המיקום הוא קריטי. אם האוויר החם הנפלט ממחשב אחד נשאב למחשב אחר, החום במארז של המחשב השני יעלה בצורה ניכרת על הטמפרטורה בחדר המחשבים. ארונות ייעודיים עם מאווררים לזרימת אוויר תקינה יכולים לעזור בתיקון זרימת האוויר. כמו דברים רבים אחרים במערכות מידע, הדרך היחידה להישאר "על הסוס" היא בקרה מתמדת. יש בשוק פתרונות רבים, טובים, פשוטים וזולים לבקרת טמפרטורה בחדר מחשבים. מערכת התראה סביבתית יכולה לעשות את ההבדל בין התערבות בזמן לקריסה והשבתה.
תוכנה טובה ומקצועית מאד לבקרת טמפרטורה במחשב שמצאנו לאחרונה ניתן להוריד ולהשתמש בחינם באתר: http://mbm.livewiredev.com/
● הדמיה של פעולת הדיסק הקשיח באתר של IBM - היכנסו לדף שבקישור ובחרו ב- GMR 101 flash animation או GMR 101 java animation, Advanced GMR animation flash או Advanced GMR animation java
● אנימציה מוזיקאלית נחמדה מאוד מבית היטאצ'י מסבירה את הטכנולוגיה לאחסון ניצב של מידע על גבי דיסקים קשיחים. שווה לצפות.
בשבוע שעבר הייתי בראיון עבודה בחברת סטארט אפ קטנה העוסקת בתחום ותיק ובעייתי: משחקים אינטראקטיביים בערוצי טלוויזיה. לראיין אותי נשלחו שני חברה' שצעירים ממני ב- 15 שנה (רמז, אני רק בן 42), שאחרי השאלה השלישית פשוט לא ידעו מה לומר לי או מה לשאול אותי. ממש לא הופתעתי עם קבלת המכתב המתנצל מהם כעבור שבוע. למה בעצם אנחנו "הזקנים" לא מוצאים עבודה בגילנו המופלג ? 1. כי דורשים מאיתנו תעודות בתחומים שלא היו קיימים כשלמדנו, אך מתעלמים מהניסיון שצברנו בתחום הנ"ל ללא הכשרה פורמאלית כלל. 2. כי יש לנו יותר מדי ניסיון ואנחנו מסוגלים לפתור בעיות לבד, תפקידם של מנהלים בכירים בלבד (ליצור בעיות ולפתור אותן ולקבל את הקרדיט). 3. אנחנו היינו כבר בכל סרט אפשרי ואנחנו מאיימים על המערכת או יותר נכון על אלו שיהיו ממונים עלינו. 4. אנחנו יקרים יותר. על המחיר ניתן להתווכח, מכיוון שבימים אלו כפי שפורסם ב"ידיעות" חברות היי טק שולחות שוב את עובדיהן לחו"ל במחלקה העסקית, בה מחיר הכרטיס הוא פי 3 ממחירו במחלקת תיירים. אז עם ההפרש אפשר לשלם משכורת למישהו שלא ממש אכפת לו לטוס במחלקת תיירים. האמביציה שלנו לטפס במעלה ההיררכיה כבר לא מה שהייתה פעם, אנחנו רוצים לעבוד, אנחנו לא פוליטיקאים. הניסיון שלנו שאמור להיות יתרון הופך להיות חיסרון כאשר המערכת ואלו שאמורים להיות ממונים עלינו מרגישים מאוימים, שכן יתכן מאוד שנוכל לעשות את תפקידם טוב יותר. העובדה שחברה קיימת 14 שנה וממוצע הגיל של העובדים עומד על 25-30 מוכיחה כי התחלופה גבוהה. ותחלופה גבוהה הוא לא ממש סימן היכר של חברה אמינה, בין עם העובדים עוזבים או מועזבים.
לפני שבועיים ראיתי טבלת שכר של מנהלי חברות, חלקם לוקחים משכורת גבוהה יותר מהכנסות החברה בכלל וחלקם לוקחים רק את רוב ההכנסות. רוב המנהלים הללו נחשבים מנהלים כוכבים שלא בהכרח שווים את השכר העצום אותו הם מקבלים. אבל זה ניתן לוויכוח. הבעיה היא אם אלו שהנם בעלי מניות וחברתם הינה חברה ציבורית והמשכורת הענקית שהם גוזלים מקופת החברה היא רק דרך אחת לעשוק את בעלי המניות. הבעיה היא שלא מדובר במקרה אחד או שניים ולא מדובר בתופעה חריגה. בעלי המניות מסתכלים על שווי המניה ואינם מודעים לגזל המסיבי הנעשה על גבם. אפילו הכלבים אינם נובחים אז מדוע שהשירה לא תעבור?
דואר זבל מגיע אלי מכל חור בעולם ומכל שרת. אחד השרתים שמפיצים הכי הרבה זבל הוא השרת של Verizon, חברה מכובדת ביותר בארה"ב. השולח מריץ ככל הנראה גנראטור שמיצר תאי דואר אלקטרוני בכמות בלתי מוגבלת. לתומי חשבתי שאכפת יהיה לספק והחילותי מחזיר את כל הדואר מאותו שרת את כתובת ה- Abuse של החברה. כבר חודש שאני עושה זאת וזרם הזבל לא מפסיק, כנראה שלא ממש אכפת להם.
לאחרונה החלה כמות הזבל המקומי לגדול ואני מקבל פרסומות בשפת הקודש, שמשום מה מעצבנות אותי יותר מהזבל הגוי. בכל אחת מהודעות הדואר הללו יש לינק למשלוח דואר על מנת שיורידו אותי מהרשימה. כאן קורים שני דברים: הראשון: המכתב עם בקשת ההורדה חוזר בטענת Over Quota של תא הדואר. השני: מספר הפרסומות מכפיל את עצמו בשבוע שלאחר מכן. ההנחה התמימה היא שהשולח לא קיבל את בקשת ההורדה ורואה בזאת אישור למשלוח פרסומות נוספות. ההנחה היותר הגיונית היא שלנבל לא ממש אכפת אם הוא מקבל את בקשת ההורדה או לא, שכן כך או כך המכתב הבא ישלח מכתובת אחרת.
אחת הבעיות עם מערכות הפעלה ותכנות בכלל שהם אוכלות את כל המקורות שניתן להן, במוטו של המתכנתים הוא: "יש יותר זיכרון, נבנה תכנה יותר כבדה" ולא חס וחלילה "בוא נבנה תכנה שתרוץ יותר מהר". המנוסים בינינו, אלו שזוכרים את הדוס הישן והטוב בטח זוכרים שתכנות Cad ותלת מימד, בסיסי נתונים, מעבדי תמלילים, תכנות עיבוד תמונה ובעצם כל תכנה אחרת כמעט רצו נהדר עליו. לפוקט פי סי יש אמולצית דוס! ותוכלו להריץ עליו כל תכנת דוס שרק תרצו החל מהquick basic דרך ה- Autocad ובעצם מה לא. הקישור לתכנת האמולטור נמצא בדף תכנות הפוקט פי סי, אבל איפה לעזאזל מוצאים תכנות דוס? או... טוב שאתם שואלים! www.simtel.net – אל תיבהלו, חפשו את התכנה ואחר כך מיינו לפי מערכת ההפעלה. הדוס נמצא ברשימה. http://www.softwarevault.com עוד אופציה עם מבחר לא קטן. תכנות הדוס אמורות להתמודד עם מגבלת זיכרון, הן קטנות פיזית, לעיתים אף יותר מתכנות פוקט פי סי סטנדרטיות, והכי חשוב, יש הרבה כאלו ורובן ... חינם.
במעריב מצאתי השבוע כתבה ארוכה של ארז בן ארי על עריכת וידאו. כל הכתבה התבססה על עריכה בתכנת ה- Movie Maker של מיקרוסופט. בעצם, למה לא?. מדובר בתכנה לא מסובכת, זה נכון, אבל גם לא ממש יעילה. תכנה שתומכת בפורמט WMV של מיקרוסופט ולא בפורמטים MPEG1 או MPEG2. ה- movie maker הוא צעצוע נחמד אבל אפילו משך זמן הפקת הקובץ לפורמט האם שלו (WMV) לוקח יותר זמן מרוב התכנות שלא לדבר על תהליך הפירוק של סרט לקטעים שאורך נצח. הכותב ארז בן ארי מבין היטב את הנושא אם כי לא יותר מדי לעומק ולא ממש מפתיע שכן הנ"ל הנו איש של מיקרוסופט, וככזה אין מצב בו הוא ימליץ על תכנה אחרת או פורמט אחר. יתכן אפילו שזה כל מה שלימדו אותו בבית המדרש של ביל גייטס. אז לאלו שמחפשים חיים קלים ונוחים יותר כדי מאוד לבדוק את ה- winDVDcreator של אינטר מדיה, או ה- VideoWave של רוקסיו.
באתר www.jiwire.com תוכלו לחפש וגם למצוא את כל הנקודות החמות בעולם להזכירכם דף תכנות הפוקט פי סי מעודכן קבוע ומכיל צעצועים חדשים. הכתובת www.amitm.com/ppcsoft.html
יונתן המומחה שלנו לאבטחת מידע, הביע התפעלות על כי בשבוע שעבר לא נכתב כאן דבר על השערורייה מבית Cisco. ובכן, למי שלא עקב אחר החדשות, במהלך כנס שהתקיים בלאס וגאס בשבוע האחרון של יולי, גילה חוקר אבטחת המידע Michael Lynn פרטים מרעישים לגבי פגם ב-תוכנת IOS- Internetwork Operating Software. הפגם מטיל מום בראוטר של חברת Cisco, ספקית רשתות לאינטרנט. לדברי Lynn, הפגם מאפשר לפורצים למוטט תוך שניות רשתות ארגוניות בלתי מעודכנות. הגילוי משאיר תחת חשש כבד של חשיפה לפריצות גם את המשתמשים אשר עדכנו את מערכותיהם עם כל patch שיצא. היצרן עשה מאמצים גדולים למנוע את הפצת הידיעות בנושא, וכדי להוכיח שלא קיבלנו דמי שתיקה מאף אחד, להלן מספר קישורים לכתבות, באדיבותו של יונתן:
DRP הן ראשי התיבות עליהן אנו מבזבזים הכי הרבה זמן בהסברים. בהתאם לאינטונאציה של מי שמבטה אותם, אפשר להבין את משמעות המושג כך או אחרת. אם נאמר Disaster-Recovery Planning, הכוונה שאנו מתכננים את ההתאוששות מאסון שעומד להתרחש בעתיד.
ואם נאמר Disaster Recovery-Planning, יכול להשתמע כי התכנון להתאוששות הוא ממש אסון.
תוכנית להתאוששות מאסון (DRP- Disaster Recovery Plan) מתייחסת לנהלים בארגון המכוונים להתאוששות והחזרה לפעילות לאחר התרחשות של אירוע קטסטרופאלי, וברוב המקרים העניין נפתר בהעתקת המידע לאתר מרוחק. (שימו לב כי החזרה לפעילות אינה מתחייבת לפרק זמן או איכות השיבה למצב פעילות). אבל, לפני שמתחילים להשקיע באתר מיוחד למטרות DR ולקנות ציוד כפול וכו', יש לחשוב על שתי שאלות עקרוניות: איזו מידע כל כך חיוני לנו שאילו היה זה הולך לאיבוד, העסק שלנו היה קורס? ושנית: כמה זמן יכול הארגון להרשות לעצמו לאבד במקרה שהמערכות (המקומיות) שלה היו קורסות? התשובה מהווה ה- RTO - Recovery Time Objective של אותו ארגון.
עניין נוסף המשלב את התשובות לשתי השאלות הללו הוא: עד כמה חייב להיות מעודכן המידע החשוב הזה (ולזה אנו קוראים RPO - Recovery Point Objective), או אם ננסח את זה אחרת: כמה זמן ייקח לנו לעדכן את המידע החיוני שנחזיר - לפני שנוכל להמשיך בפעילות נורמאלית?.
פעמים רבות עמדנו על כך ש- DRP אינו מטרה אלה אמצעי. המטרה האמיתית היא BC - המשכיות עסקית או Business Continuity. על כן, עלינו להשקיע את כל מאמצינו ב- BCP (ה-P שייך אכן ל-Planning). בשלב זה הקהל שלנו שוב נוטה להגיע לאותה מסקנה ואומר: "אהה! אז ה-BCP היא ההעתקה לאתר מרוחק"? סבלנות!
בסדר. כן, צריך להעתיק לאתר מרוחק... אבל בחכמה!. קיימות מספר אפשרויות שהולכות ונעשות נגישות יותר ככל שיורדים מחירי הדיסקים הקשיחים ורוחב הפס.
כפי שהזכרנו בשבוע שעבר, יש את ההעתקה הסנכרונית וההעתקה ה-אסינכרונית, ומהן בטוח ורצוי לבחור בשנייה למטרות ביטחון שרידות המידע. ברפליקציה אסינכרונית, מגבים מידע מאתר A לאתר B, תוך עיכוב קצר אך משמעותי, ו-אפשר גם בעלות נמוכה מזו של הגיבוי הסינכרוני.
ארגונים נוהגים לפתור את הצרכים של העתקת המידע באחת משלושת הדרכים הבאות:
פתרונות מבוססים מערכי חומרה
פתרונות מבוססים אפליקציות צד ג'
פתרונות מנוהלים ומבוקרים
הפתרונות המבוססים מערכי חומרה משתמשים בתוכנות שלהם המאפשרות למשתמשים לשכפל את המידע ממערך אחסון אחד למשנהו. הפתרונות הם Online או Offline (ובשל כך ערכם ירוד - ראו טבלה בגיליון מספר 29). לרוב, המנגנונים פשטניים (לא אמרנו פשוטים!) והביקורת עליהם אינה אופטימאלית. כאשר העתקה אינה מתבצעת כנדרש, היינו מצפים לקבל התראה כלשהי לכך. בפתרונות מבוססים מערכי חומרה רק בקרה אנושית צמודה ובדיקות שחזור ידניות יכולות להבטיח את טיב המידע המועתק..
בפתרונות המבוססים אפליקציות צד ג', אפליקציות אלה משכפלות מידע מסביבה מעורבת באתר A, לאתר B. יש מהן מגוון רב, ובחלקן (כמו למשל, במוצר Double Take) ניתן להיעזר כמשלימות בבניית פתרון אידיאלי. הן בד"כ לא עומדות לבד בכל דרישות המחמירים.
שירותים המנוהלים והמבוקרים מעמדה מרכזית - הן אם מדובר במנהל הגיבויים השייך לארגון, והן אם מופקדים בידיים של ספק חיצוני המשרת מספר חברות בינוניות או קטנות. המנהל יכול להיות מופקד רק על האתר המרוחק של הגיבויים, או על כל מערך ההתאוששות בעת הצורך.
בארגונים רבים עדיין מבצעים את הגיבויים על גבי קלטות, אותן שולחים לאתר מרוחק. זוהי לא הדרך היעילה ביותר, אך מי שכך עושה משוכנע כי זו הזולה ביותר. האיטיות במעבר לדרך משוכללת יותר של תכנון ההתאוששות מאסון היא כלל עולמית, ובעקר נראית בארגונים מסורתיים, ובחברות הבינוניות. בארה"ב, למשל, המתקדם ביותר הוא המגזר הפיננסי. שם, 54% מן הארגונים עברו לדרכים מתקדמות, וזה עדיין מעט יחסית. ככל שרווחי החברות גדולים יותר, רואים מגמה ברורה של מודרניזציה בהכנות להתאוששות מאסון.
"המבנים של המוליכים למחצה מצטמצמים כמעט כל שנתיים. המעבר לייצור ננו-טכנולוגי נראה בלתי נמנע ורק עניין של זמן. מחקר חדש רומז כי לעלות גבוהה מאוד של ייצור NanoFABs תהיה השפעה דרמטית על תעשיית המוליכים למחצה ותכריח את יצרני השבבים לחשב מחדש את דגמי עסקיהם.
רוב יצרני השבבים מתלוננים כבר היום על גידול עלויות הבנייה של מפעלי ייצור חדשים לדורות הבאים של מוצרי הולכה למחצה. יצרנים כגון אינטל מוציאים בין 2-4 מיליון דולר להקמת אתרי ייצור חדשים. השקעות אלו לא רק סוללות את הדרך לטכנולוגיות חדשות, הן גם מאפשרות ליצרנים להשתמש בתהליכי ייצור חדשים ולהגביר את יעילות הייצור, אשר בסופו של דבר יובילו לשיפור הרווחיות.
למרות זאת, גובר הקושי ליצרנים במציאת האיזון בין השקעה ליעילות הייצור. על פי Lawrence Gasman, אנליסט של חברת NanoMarkets, עלות של מפעל חדש יכול להשתוות לעלות ה-GDP, התוצר הלאומי הגולמי של מדינות קטנות. המצב רק יחמיר עם הכנסת ה-FABs לתהליכי ייצור ננו טכנולוגיים חדשים, ומסוגל למוטט את המודלים העסקיים הנוכחיים של שוק המוליכים למחצה."
Gordon Moore, אחד ממיסדי אינטל, שם לב בשנת 1965 כי מספר הטרנזיסטורים לכל אינצ' מרובע במעגלים מודפסים משתכפל כל שנה, מאז המצאת המעגלים המודפסים. Moore ניבא כי המגמה תמשך בעתיד. הקצב ירד מעט בשנים שלאחר מכן, אבל צפיפות המידע שוכפל כל 18 חודשים לערך. Moore ועמיתיו צופים כי "חוק מור" ימשיך להתקיים לפחות בעשרים שנה הקרובות.
"חוק מור מוביל את התעשייה בתהליכי שדרוג המוליכים למחצה, וזה רק עניין של זמן עד שיהיה צורך ב NanoFABs יקרים כל פעם יותר. הכנסת FABs שידרשו תהליכי ייצור לגמרי שונים מאלה הקיימים היום, ישבש ויפצל את תעשיית המוליכים למחצה." "יצרני שבבים יצטרכו לחשוב על וויתורים פוטנציאליים. יתכן וחברות גדולות כמו אינטל יתמקדו בשבבים לשימוש יותר ויותר כללי כדי להגביר את נפח הייצור, חברות קטנות יותר יצטרכו להתמחות במִקְטָעי שוק קטנים יותר או לחשוב על שיתופי פעולה עם יצרנים במזרח הרחוק. אבל בהחלט תהיה בניה מחדש של המודלים העסקיים בתעשייה" "...לתעשיית המוליכים למחצה יהיו כבר כל הכלים מוכנים לייצור ננו טכנולוגי מאסיבי עד שנת 2015, אך עדיין לא ברור אילו תהליכים וחומרים יבחרו. קיימים לפחות 7 גישות טכנולוגיות השואפות להחליף את תהליכי ה-CMOS הנוכחיים, ונראה כי לכל אחד מהם יש בעיות משמעותיות. למשל, לא נראה כי immersion lithography תוכל לשפר הרבה מעבר ל-32nm; ה- EUV lithography תלויה במקורות אור של 100w שאינם זמינים בהווה, וה-nano-imprint lithography מתאימה רק לייצור בכמויות קטנות."
"למרות שכל הציוד לייצור ננו טכנולוגי ככר קיים, אף אחת מן הטכנולוגיות עדיין לא מוכנה כעט לייצור מאסיבי" ה-optical lithography הנוכחית נחשבת לבחירה אפשרית לחברות מוליכים למחצה עד לתהליך ייצור של 22 או 16nm של ירידה מן המעבדים העכשוויים של 90nm. אם זה נכון, יצרני מוליכים למחצה רבים יצטרכו לשנות את דגמיהם העסקיים רק כדי להישאר במשחק".
מזלטובים
לחווה צור היקרה, מקיבוץ משמר העמק, ברכות מכולנו לרגל יום ההולדת!
מזל טוב ביום ההולדת לתאומים דן וגד קרובינר, מ-Electronics Line 3000
למירית כהן, מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישר כוח בהולדת זוג שני של תאומים!
בעקר קצר
תודה לעמי שחר, ששלח לנו את הקישור לאתר
http://www.shvoong.com/ בו ניתן למצוא תקצירים לכל דבר שבעולם. התקצירים נכתבים על ידי מתנדבים (בדומה ל-Wikipedia) שמקבלים תשלום על פי מספר הכניסות לעבודותיהם. כמובן, השימוש התדיר בתוצרי האתר מעורר שאלה של מצפון...מצד אחד זה קל ונוח, מקבלים מושג כללי בזמן קצר, ובמקרה חירום אפשר להתכונן לאירוע מזדמן על לנושא בלתי מוכר. מצד שני, ככה לא בונים חומה...., ותספרו את זה לתיכוניסטים!
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.
