כנסים וימי עיון הפכו לסיוט מאז המצאת הפרזנטציות עם PPT. בכנס המקצועי הממוצע נחשפים לנואמים/מציגים מקצוענים, וגם לאנשים טובים אחרים, אשר ברגע שמקבלים את הבמה ומחברים את הלפטופ, הופכים לאנסי PowerPoint, כִּמְעַט פיקאסוים או שפילברגים של שקופיות, מזעזעי עיניים, מרדימי קהל, ומתעללים באכזריות בבוהים חסרי הישע. בכל המצגות - מסורתיות ווירטואליות, בישיבה סגורה או באולם רחב ידיים, קומץ כללים יכול להקל על הקהל, ולעזור להצליח. קל מאוד לכתוב את אותם הכללים על גבי גיליון אלקטרוני, אך בוודאי קשה יותר ליישם אותם בסערת היצירה, ותחת מבטים של ציבור מלא ציפייה. ערכנו סיבוב בין יועצים ונואמים תדירים, שהיו המוכנים לנדב מניסיונם. רשימת ה"קניות" להלן: 1. ראשית, קבעו את המטרה האמיתית של הפרזנטציה. הנושא צריך להיות ברור מראש למציג, ולקהל; את המצגת מכינים על פי המטרה, וזו צריכה להתבטא לאורך כל הדרך ובכל אחת מן השקופיות. כל הסוטה...סוטה! 2. דעו את הקהל. לפעמים אפשר להוציא מן המארגנים את רשימת המשתתפים, אז בלילה שלפני עוד אפשר לעשות שעורי בית - לברר מי הם, מה העומק המקצועי שם מצפים מן המרצה, וגם -אם אתם אשפי המודיעין- מאיזו אסוציאציות כדאי להימנע. לא יזיק לארגן דף מידע עם הפרטים לקשר של משתתפי האירוע, והמציגים, כדי שניתן יהי לחזור אליהם בשאלות ובתשובות לאחר שהמסר "שוקע" בתובנה. 3. ארגנו את המצגת על פי תבנית שמתאימה לנושא. תבניות אפשריות הן: "היסטוריה- הווה-ועתיד", או "בעיה-פתרון-בעיה-פתרון", ואפילו "דמיון ומציאות" או "תיאוריה ומעשה". החשוב מכל הוא שהקהל יהיה מסוגל לעקוב ללא מאמץ רב אחר התקדמות המצגת, מבלי ללכת לאיבוד. 4. כתבו הקדמה וסיום - כמו כל דבר אחר המצגת דורשת שלבי התחלה-אמצע-סוף ברורים. על ההקדמה לתת פרומו לנושא כולו, ועל הסיום להציע סיכום ומסקנות. 5. יש יתרון למי שיכול לחלק מראש חומר לקהל. אפילו באי מייל, לנרשמים מראש לאירוע. רוב האנשים רוצים לדעת מראש מה הולך להיות ובאיזה סדר. 6. ועכשיו, מגיעים לחלק הכואב. הכלי הפופולארי של מייקרוסופט, ה-PowerPoint, מציע אפשרויות נחמדות. כל כך נחמדות, שמשתמשים מתחילים מרגישים את עצמם כמו ילדים בגן שעשועים. תהיו עקביים, רגועים ומפוכחים בבחירת האפקטים והצבעים. בחרו בשילובי צבעים התואמים את הנושא, את הזהות הארגונית, את הפילוסופיה שלכם בחיים, ובעיקר את המסר שאתם רוצים להעביר, אתו קבעתם על ההתחלה. 7. וכעת, לסביבה הפיזית. חשוב להכיר מראש את חלל האירוע, שיש מספיק מקומות ישיבה לכל הנוכחים, חיבורים ואמצעים מתאימים לציוד, ושהציוד בו אנו עומדים להשתמש פועל כשורה. 8. מצגות ווירטואליות יכולות לחלוש על פני אזורי זמן שונים. רצוי שרוב המשתתפים (או לפחות החשובים מביניהם) יצפו במצגת בטווח שעות העסקים שלהם, וקחו גם בחשבון את זמן הארוחות או ההפסקות. כאשר מקיימים את המצגות על בסיס קבוע (אחת לשבוע או לחודש) לקהל הנמצא מפוזר באזורי זמן שונים, מן הצדק לקיים רוטציה של זמן תחילתן. כך, כל פעם משתתפים אחרים ייהנו מתזמון נוח. במצגות דרך האינטרנט רצוי לוודא מראש שיש לכל המשתתפים את הציוד המתאים והידע להשתמש בו כדי לצפות במצגת. וכן, תמיד יש צורך בתוכנית גיבוי למקרה שמשהו לא מסתדר. 9. מיהו כוכב המצגת: המציג! אם ב-Videoconferences המציג מופיע על גבי המסך, או אם מדובר בכנס או כל אירוע חי, המראה האישי של המציג משפיע עמוקות על מסר המצגת. וגם לזה יש טיפים מדן ועד אילת: ללבוש משהו שקט ומסורתי, שלא ימשוך את תשומת הלב ויסיט את המבטים מהפנים של המציג. (אם יש לכם שפם בעל מימדים מרשימים, אתם יכולים ללבוש כל דבר...) מסתבר שהצבעים הפסטליים מתאימים יותר מצבעים מבריקים, בעקר אם מדובר בשידור. טיפ נוסף: להימנע -כמו מאש- מבגדי פסים, משבצות או הדפסים. התוצאות הטובות ביותר מושגות כאשר צבע הביגוד יוצר ניגוד עם צבעי הרקע, במיוחד כאשר הרקע בעל צבע אחיד, ונקי מחפצים שיגנבו את ההצגה (תמונות, שלטים, או פוסטרים של בחורות בביקיני!)
מספרת האגדה שעם הולדת ביל גייטס עשו הוריו מסיבה והזמינו את כל הפיות בממלכה. כל פיה ברכה אותו שיהפוך לעשיר גדול וייתן בתמורה למשתמשי המחשבים יישום שימושי ומועיל... לצערם, שכחו הוריו להזמין למסיבה את הפיה הרעה, שנעלבה אך לא וויתרה. היא הגיעה לאירוע זועפת ונקמנית. בתור מתנה, היא אחלה לביל שהמוצר שיכניס את מירב ההכנסות שלו גם ייצור לו את מירב הצרות: ה-Exchange (וכנראה גם קיללה במגוון באגים וחסרונות את שאר המצאות שתבואנה מביל וחבריו...)
אחד המנהגים המגונים של ה-Exchange הוא קריסה...תמיד ברגע שהכי זקוקים לו. ארגונים רבים משתמשים כגלגל חלופי בשרת David של חברת Tobit, שנמכר באירופה וארה"ב כחלופה, יציבה בהרבה מ-Exchange (ה-David נמכר בארץ על ידי צ'יף).
אז מה עושים כאשר ה-Exchange קורס ואין לנו David מותקן?: נכנסים לטירוף של השחזור מגיבויים. אבל קודם, מרגיעים את כל המשתמשים וממליצים להם למצוא תעסוקה חלופית לשעות הקרובות, בהן לא תהיה להם אפשרות להשתמש בדואל הארגוני, לא לראות את המשימות, את הפגישות, או לעדכן את הפרטים של אנשי הקשר שלהם...
מורכבות, מהירות, ואיכות השחזור של ה-Exchange, כמו בשחזור של כל דבר אחר, קשורים ישירות לאופן הגיבוי. ברמת הגיבוי הקונבנציונאלית, ניתן לגבות את שרתי ה Exchange באופן הנהוג על ידי רוב מוצרי הגיבוי בעולם:
1. גיבוי תוך כדי פעולת המערכת באמצעות Open File Manager. היתרון הוא שאין צורך להוריד את שירותי המערכת לשם ביצוע הגיבוי. החיסרון הוא שלעתים מגובה קובץ במצב לא יציב שאינו מאפשר התאוששות מהירה. תוכנת BOS יכולה להשתמש בשירות זה לשם גיבוי מלא של קבצי השרת.
2. הורדת כל הסרביסים הקשורים, גיבוי כל הקבצים בספריית התוכנה והעלאת כל השירותים מחדש. היתרון הנו גיבוי מלא של כל קבצי התוכנה החיסרון הוא זמן השבתה מסוים לשרת. (לתוכנת BOS כלים פשוטים לביצוע תהליך זה)
3. הפעלת תוכנת NTBackup על גבי השרת עצמו וגיבוי ספריית התוכנה תוך כדי עבודה לקובץ בספריה אחרת. היתרון הוא גיבוי תוך כדי עבודה החיסרון הוא שהתוכנה מעט מסורבלת בכוונון, תזמון ושחזור השרת וכן שהגיבוי נמצא על גבי אותו השרת. תוכנת BOS יכולה לגבות קובץ זה ולשמור על גרסאות קודמות שלו בשרת ה BOS.
4. ביצוע העתק מלא של דיסק מערכת השרת באמצעות תוכנה כדוגמת Ghost. היתרון הנו זהות מוחלטת של הדיסק המועתק כך שבמידה וארע נזק לדיסק של השרת ניתן להחליפו ולחזור לפעולה בזמן הקצר ביותר. החיסרון הוא שתהליך זה דורש השבתת שרת, יתכנו בו תקלות ושגיאות מפעיל ולכן ניתן לבצעו רק לעתים רחוקות. תוכנת BOS מאפשרת ביצוע עדכון שוטף לדיסק משוכפל מהשרת באמצעות שירות DiskExtender
בכל הפתרונות האלו היתרון העיקרי הנו גיבוי מלא של סביבת השרת והחיסרון העיקרי הוא שיש צורך לבצע גיבוי לכל נפח הנתונים תמיד אפילו אם כמות השינויים או העדכונים במסד הנתונים הנו מזערי. חסרון נוסף הוא שמכיוון ונפח הנתונים בדרך כלל גדול מבוצע גיבוי זה בתזמון יומי שמשמעותו היא שאין כל גיבוי במהלך יום העבודה עצמו.
אנו ממליצים לבצע גיבוי מסוג זה אחת לתקופה לשם מתן אפשרות לאישוש מערכת מהיר.
ברמת הגיבוי הייחודי של BOS ניתן לבצע גיבוי שוטף ועדכני של כל תוכן המידע הנמצא על גבי השרת באופן המאפשר התאוששות מיידית לכל הודעת דואר או תזמון, בכל עת ואף כאשר השרת כולו אינו פעיל.
תוכנת BOS תגבה את כל התוכן של השרת מדי מספר דקות באותו לסביבת דיסק טבעית שאינה תלויה בגורמים נוספים. בעת הצורך ניתן לאחזר כל הודעה בודדת באמצעות הקשת עכבר.
מערכת BOS מאפשרת יצירת קובץ PST חדש מתיבת דואר שלמה. פתרון זה מאפשר לספק למשתמשים קריטיים בארגון, בתוך דקות ספורות, את תיבת הדואר שלהם במלואה בכדי שיוכלו להמשיך ולעבוד עם המידע העדכני ביותר כל עוד השרת לא חזר לפעילות מלאה.
היתרון העיקרי של BOS בפתרון זה, הנו בכך שנפח המידע המועבר בכל גיבוי הנו המזערי ביותר מכיוון ורק מידע חדש או מעודכן יעבור בגיבוי. כתוצאה מכך ניתן לתזמן גיבויים רבים ליממה ולשמור על עדכניות מלאה של מערכת ההתאוששות. יתרון נוסף הנו בכך שמערכת זו, בשונה מכל מערכות הגיבוי הקיימות, אינה תלויה בהמצאות השרת בכדי לאפשר גישה למידע האגור בתוכו.
תשאלו כל מנהל כוח אדם, הוא יגיד לכם כי האנשים הם הנכס החשוב ביותר בארגון. אותו מנהל כוח אדם, ללא כל המידע שהוא צובר על כל עובד - פרטים אישיים, ותק, שעות עבודה וחופשות, לא נשאר לו הרבה לנהל... אז סליחה מכל החברים לעבודה, אבל תסכימו כבר עם מנהלי מערכות המידע, ועם מי שעוסק כבר שנים בלהשיב מידע שהלך לאיבוד: המידע הוא הנכס היקר מכולם! מערכות אחסון, גיבוי ושחזור איכותיות נדרשות כדי להבטיח את השמירה של המידע החיוני. קיים מגוון עצום של טכנולוגיות, ועדיין רבים בוחרים בטייפים לגיבוי, על חסרונותיהם, לגיבוי כמויות גדולות של מידע.
בהיסטורית, תעשיית קלטות הגיבוי הייתה מפוצלת, ובתוכה צמחו מגוון תצורות וטכנולוגיות שסיבכו את תהליכי הבחירה וההחלטה של הלקוחות. יצרנים של כונני טייפים חברו לפיתוח טכנולוגיה משותפת, שתהיה היעילה מכולן. הם הגיעו לזו הנקראת LTO - Linear Tape-Open, אשר משלבת קיבולת גבוהה, ביצועים טובים ותצורה ליניארית, רבת צ'אנלים, ודו כיוונית. כמו כן, היא הביאה לשיפורים בתחום מנגנונים מבוססי זמן, דחיסת מידע על בסיס חומרה, וקוד לתיקון שגיאות. טכנולוגיה זו אמורה להחליף את הפורמאטים הייחודיים לכל יצרן, כדי להקל על הלקוחות הארגוניים בבחירת המוצרים.
הסרט בקלטת עשוי ממצע של PEN - Polyethylene Napthalate, עם ציפוי מגנטי בצד הכתיבה, וציפוי עמיד נגד חשמל סטטי בצד האחורי. ה-PEN נחשב לחומר בעל עמידות טובה, אבל הציפוי עדין ויכול להתקלף או להיסדק הרבה לפני שהמצע בכלל מראה כל סימן לנזק. בקלטת קיימים גלילים המחזיקים את הסרט במקומו, מסלול שעובר בדיוק מול ראשי הכונן ומאפשר גלגול מדויק וללא כל נזק לאחר המעבר.
חרף כל ההזהרות וההסתייגויות, אנשים ממשיכים להשתמש במדיה זה, וקלטות DAT ו-DLT ממשיכות להגיע באופן תדיר למעבדה. כמו שכתב עמוס בשירי (תודה שכתבת לנו השבוע, עמוס!): "טייפ הגיבוי הוא טכנולוגיה ערמומית ששייכת לעידן בו מחשבים תפסו חדר שלם, אבל אצל מרביתנו זו שיטת הגיבוי העיקרית."
שחזור מידע מטייפים הוא תהליך אשר תוצאתו הסופית הינה ההעתקה המוצלחת של מידע מקלטות פגומות. בין מקורות הנזק הנפוצים נמנים חום ועשן, רטיבות (טפטוף, עִבּוּי או הצפה), מכות ונפילות, דריסת המידע על ידי הכונן, שימוש יתר של אותה קלטת מעבר למומלץ או התיישנות המדיה מעבר למועד האחריות, תקלות במנגנון הפנימי של הקלטת, ושגיאות שמקורם באמצע קובץ מוקלט על גבי הסרט.
כאשר הבעיה היא פיזית, כמו למשל בעיה של המצע (הסרט) או אריזתו (הפלסטיק של הקלטת) המונעות את קריאת המידע שעל גבי הסרט, יש לבצע שחזור פיזי. שחזור פיזי כולל גם נושאים כגון ציפוי מגנטי מתכלה, מסילות שבורות או סדוקות, שולי סרט משוננים, סרט מקופל או מסובב, מתוח או קרוע, וכו'. מצבים נוספים המחייבים שחזור פיזי הם צורך בחילוץ מידע מסרטים שנחשפו למים, בוץ, או לכלוכים אחרים. למרות המורכבות של מצבים מסוימים, השחזור מצליח ברוב המקרים, באיכות שבין 94-99%.
בעיות לוגיות מהוות באופן טיפוסי אתגר מורכב יותר, ולעיתים גם יקר יותר. השחזור הלוגי של קבצים כולל איתור וקריאה של חלק מסרט שנכתב בצורה מוצלחת, אך מסיבה זו או אחרת לא ניתן לקרוא אותו. פתרון בעיות אלו דורש לפעמים שימוש בתוכנה מיוחדת לכל סוג של קלטת או שיטת כתיבה, ו"שפיכת" המידע הנשלף לדיסק קשיח. אם על גבי הסרט מופיעות שגיאות שמקורן בחומרה, יכתבו במקומן על הדיסק כתובות דמה (dummy blocks). לאחר מכן נבצע חיבור מחדש של פיסות הקובץ, כמו בפאזל. לבסוף, הקובץ ייכתב כולו מחדש לטייפ או תקליטור חדש. בין המקרים המצריכים שחזור לוגי, יש טייפים שנכתבו עם ראשים שיצאו ממיקומם המקורי, וטייפים שבטעות הוקלטו פעמיים. בשני המקרים קיים צורך בחומרה ובתוכנה מיוחדות, בפיתוח ולשימוש בלעדיים בכל מעבדה. כלים אלו לא נמכרים באופן מסחרי, וכל מי שיאמר אחרת - אומר חצי אמת.
יצרניות הטלפונים הסלולאריים הקוריאניות סמסונג ו- LG הצהירו על שילוב ממשק Wi-Fi במכשירי הטלפון שלהם. פירושו של דבר שבכל מקום בו יש "נקודה חמה" נוכל לבצע שיחות טלפון דרך האינטרנט במקום דרך הרשת הסלולארית. אחרית הימים ממש! הבעיה היא האם חברות הסלולאר ישווקו את המכשירים הללו? בטוח שלא, ואם כן הן תעקרנה את החיבור האלחוטי לרשת, על מנת שלא נזכה לעשות שימוש ברשת האינטרנט כדי לחסוך כסף, זה הרי כסף שלהן! כבר היום משווקים מכשירי טלפון חכמים כגון ה- I-MATE ברשת סלקום. למכשיר הנ"ל ממשק BlueTooth על כל השירותים שלו. אך לא ממש הופתעתי שמכל השירותים, עיקרה חברת סלקום את שירותי הרשת, שירות שמאפשר למכשיר המצויד בממשק Bluetooth לתקשר עם רשת מקומית כדי לגלוש באינטרנט. כאן נכנסת הגברת דליה איציק לעובי הקורה, והחוק אותו היא מציעה; שיווק חופשי של מכשירי טלפון סלולארי, יטרוף את כל הקלפים. מי מוכן להתערב איתי שחוק זה יכנס לתוקף כשיהיה לי זקן לבן (ואני מתגלח כל יום)?
דוחות מראים כי ההשקעות בחברות סטארט אפ בשנה האחרונה גדלו והגיעו ל- 735 מיליון דולר (או משהו דומה). נשמע נהדר,לא? השאלה היא האם מדובר בחברות סטארט אפ ? או בפרויקטי סטארט אפ של חברות ענק? האם מדובר בסכום גבוה?...לא ממש! בעיקר, אם תיקחו בחשבון שהמענק שנותנת מדינת ישראל לחברת אינטל הוא 400 מיליון דולר (וכפי שכבר כתבנו, זה לא מספיק לה). ושוב עלי להזכיר כי קרנות ההון סיכון הישראליות הפרטיות הפסידו בשנה האחרונה 370 מיליון דולר. חוש הריח שלי מזהה היטב את ניחוחו של כסף שנשרף. לא הייתי מהמר על כמה בחכמה מושקעים הדולרים הללו. אני רק יכול להבטיח לכם שלפחות 50% מהסכום הזה (גם אם הייתי אומר 90% ההימור שלי היה לא רע) עולה באש בימים אלו.
באתר של בזק בינלאומי מצאתי לינק שכותרתו "שלושה שלבים להגנה על המחשב שלכם על פי מיקרוסופט". נשבע לכם, אני לא צוחק, על פי מיקרוסופט. תוסיפו לכך את ההודעה הבאה "ישום האנטי ריגול AntiSpyware של החברה חדל להמליץ למשתמשיו להסיר את יישומי ה-Adware של Claria, בהם Gator, בעקבות דיווחים על מגעים בין שתי החברות" עכשיו גם אתם לא צוחקים. בעיקר שמיקרוסופט הכריזה שהשינוי בתכנה הוא ענייני (עניינם או עניינינו?).
ועוד מהעיתונות בנוגע למיקרוסופט - דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים, החליט לפעול להכרזה על ענקית התוכנה מונופול בישראל, עקב ניסיונה להימנע מהפצת גרסה רזה של Windows בארץ. כל הכבוד למר שטרום, רק בעיה אחת, הוא עוד לא הכריז דבר, הוא החליט להכריז. רק בישראל החלטה להחליט שווה כותרת.
זוכרים שכתבתי כאן על העובדה שהכסף מסתובב במעגל סגור בין אנשי המאיון העליון? אלו שמשקיעים בחברים שלהם בלבד, אלו שמחתנים את בנותיהם בתוך החוג הסגור? עם כל הצער על נפילת הקלאב מרקט, קשה היה לי שלא לצחוק על מקרה כמו של דן פרופר, חבר ותיק באותו מסדר שטען שהאחים בורוביץ ויוסי רוזן (להם הוא קורא בשמותיהם הפרטיים) רימו אותו, במצג שווא... מצטער, מאגר הדמעות שלי מוגבל, אין לי ולו טיפה אחת למר פרופר ובטח שלא לאחים בורוביץ או מר רוזן. מי שכן מגיר דמעה מעיני הם אותם ספקים קטנים שחשבו שמילה של האחרים בורוביץ היא מילה, ושאכן יש פיגורה כלשהי מאחורי החברה. הבנקים הרי יצלבו את אותם ספקים קטנים בעשרות דרכים שונות ומשונות הרבה לפני שיגידו לאחים בורוביץ, או לדן פרופר (בנימוס רב) נו נו נו אחד קטן.
בית המשפט גזר עונש מאסר על מפעיל אתר המכירות הפומביות thebid. נוכל זה הקים שני אתרים, ביצע עסקאות, גבה את הכסף מהלקוחות, שלח את ההזמנות לספקים ששלחו את המוצרים ללקוחות. הספקים היו אמורים לקבל את כספם באשראי של שותף + 60 (המכה של השוק הישראלי). עד כאן הכול נשמע טוב ויפה. בעלי העסקים לא קיבלו את כספם והפסיקו לשלוח את המוצרים. הלקוחות שהתלוננו הופנו אל החברה (שאגב הציגה את עצמה כחברת בת של ג. יפית). מיותר לציין כי הספקים לא קיבלו את כספם ואחרי שלושה חודשים גם הלקוחות לא קיבלו את המוצרים. אלו הפרטים אבל הסיפור הוא שפסק הדין פורסם בכל העיתונים אך איש לא פרסם את שם הנוכל. ולמה כל כך חשוב לפרסם את שמו ? ראשית, מכיוון שהוא נוכל אמיתי: הציג את עצמו כמנהל המכירות ולא כמנהל העסק (או שמא עלי לומר מנהל התרמית). שנית, דקה לאחר שהתרמית התפוצצה, ניסה הנ"ל להקים עסק חדש, תוך ניצול העובדה שהוא מוכר כמנהל המכירות. ואיך אני יודע זאת? חברה שהייתה בבעלותי ומכרה מוצרים הייתה אחד מעשרות הספקים שהפסידו אלפי שקלים בתרמית הנ"ל. תרמית שכזו מחזיקה מעמד 3 חודשים בדיוק, הבעיה היא שאפשר היה לבנות עסק לגיטימי, חוקי ורווחי שכן העמלות בתוספת האשראי היו מכניסים לחברה כסף יפה. אלא שהאדון העדיף כסף רב ומהר תוך כדי הונאה. החכמה של הנוכל היא כמו של כל מהמר, לדעת לצאת בזמן. לא ידעת לצאת בזמן, אז תיכנס !
מדינת ישראל מחזיקה ברוב מניות הבנקים. היא רכשה אותם על מנת להציל את הבנקים מקריסה בשערוריית מניות הבנקים. השחקנים הראשיים לא נכלאו, הם עדיין במשחק (עיין ערך גליה מאור, למשל). עכשיו מנסה מדינת ישראל (הבעלים) להכניס רפורמה במערכת הבנקאות -מערכת שגורפת מיליארדים, ששולטת על מערכת המשפט ועל עשרות פוליטיקאים, שתמחק חובות עתק לאנשי שלומנו מהמאיון העליון אך תזרוק לרחוב את התפרנים על סכומים קטנים. מסתבר שלשני הבנקים הגדולים...יש מדינה! והם שולטים בה ביד רמה, למרות שעל הנייר מדובר במצב הפוך. רבותי, איזה חישוב כלכלי שלא תעשו, תגלו שכסף במצב נוזלי (מזומן) מתחת לבלטות או מעליהן בירוק, שחור או צבעוני, שווה ובטוח יותר מאשר בכל בנק. מימון? אשראי? הלוואות?: רק לעשירים. להזכירכם, כדי לקבל כסף מהבנק עליכם להוכיח שאינכם זקוקים לו. פעם שמעתי את המשפט הבא בסרט ששכחתי את שמו: "הבנק נותן לך מטריה כשהשמש זורחת ולוקח אותה שיורד גשם"
טרוף הסודוקו שתקף את כל העיתונים תקף גם אותי. בנסיעה באוטובוס לרעננה ישבתי ופתרתי את הסודוקו של מעריב, מה שהעביר את הזמן בצורה נהדרת. אבל אין לי כוח לרדוף אחרי העיתונים... הרי מדובר בעסק מלכלך (דיו) ועולה כסף. חיפשתי ומצאתי תכנה ליצירה ופתרון חידוני סודוקו לפוקט פי סי שלי, והקישור נמצא בדף www.amitm.com/ppcsoft.html זיכרו: הקובץ הנ"ל נכתב בויזואל בייסיק ונחוצה לו סביבת הרצה (runtime environment) גם אליה יש לינק בדף הנ"ל.
1. לכל המבקרים בדף הלינקים לתכנות פוקט פי סי: הדף הזה יעודכן קבוע. להזכירכם, הקישור הוא: www.amitm.com/ppcsoft.html
2. לאלו שאינם יודעים היכן נמצאות כל הנקודות החמות בארץ, ניתן למצוא אותם בקישור הבה http://www.mapa.co.il/ng/result_Free.asp?subjectid=19 אל תסמכו על האתר שיהיה מעודכן והוא גם לא כל כך יעיל לשימוש. אבל אם משווים אותו לדף של YNET הוא ממש אוצר
3. תודה לכל הקוראים שכותבים לי. ולאלו שלא, אני עונה לכולם... על הכל!
בפני האדם העומד/ת בראש ההערכות הארגונית להתאמה לרגולציה, מטלות רבות ומגוונות. דבר אחד חשוב: להיות עקבי. העקביות נדרשת כדי שהארגון יהיה מסוגל לתת תשובות הגיוניות ביום הדין (יום החקירה הרשותית, או הממשלתית האפשרית) לשאלות היפותטיות כגון: "במחלקה זו שמרתם רשומות למשך שנתיים, אך במחלקה אחרת שמרתם רק חצי שנה - מה אתם מנסים להסתיר?" עקביות הוא קלף מנצח בקו ההגנה נגד כל האשמה של העלמת מידע. בקביעה או בשינוי השיטות והנהלים של הארגון שלנו, אסור להתעלם מן הנעשה סביבנו - על ידי ארגונים דומים, בזירה המקומית או הבינלאומית. מטרתנו חייבת להיות: שנהיה הטובים ביותר, בהתאם ליכולותינו. חשוב להתעדכן לגבי הנעשה מחוץ לארגון ולא להסתפק ב"זה מה יש" או "כך נהגנו תמיד"... אל נא לשכוח כי רוב התקנות החדשות נכתבות על מנת לפתור סוגיות של מערכות מידע שהובילו לתקלות בעבר. השיפורים הולכים ומתרחשים סביבנו, גם אם נעשה אותם בעצמנו וגם אם נעביר אותם לאחריות חברת מיקור חוץ. בסופו של דבר, המנכ"ל או סמנכ"ל הכספים יצטרכו להטביע את חתימתם במסמכים המעידים על כי כל המידע שהמערכת עבדה, הפעילה, תפעלה, או המירה, נכון. קברניטי הארגון רוצים להתחלק באחריות עם מנהל מערכות המידע ועם מנהל ההערכות לרגולציה -תפקידים אשר במקרים רבים ניתנים לאותו אדם.
תפישתך את הסיכון קשורה ישירות לתפישתך את העסקים
"One of the main causes of the fall of the Roman Empire was that, lacking zero, they had no way to indicate successful termination of their C programs."
"אחת הסיבות העיקריות לנפילת האימפריה הרומית הייתה שכיוון ולא היה להם אפס, לא הייתה להם דרך להצביע על סיום מוצלח של תוכנות ה -C"
Robert Firth (Institute of Systems Science, Singapore)
אולי קראתם (במוסף 7 ימים, מ-4 במרץ השנה), על המצאתו של פרדי פחיס. מדובר במתקן קירור לזקיקי השיער במהלך טיפול כימותראפי נגד מחלת הסרטן. הפתרון נבדק בבתי חולים ונמצא יעיל למניעה של נשירת השיער, תופעת לוואי לטיפולים. ניתן לקרוא (בשש שפות) על השיטה ועל המוצר באתר www.scsii.co.il במקרה, יש לנו הכרות רבת שנים עם הממציא המבריק ומשפחתו (שני הוריו הקדישו את חייהם לעזרה לזולת במקצועות הרפואה), ועל הרעיון שמענו כבר לפני יותר מעשר שנים. בקרב הציבור, ובעקר בקרב הצרכנים הפוטנציאליים, יש בעיה: מערכת הבריאות מתייחסת למוצר כאל אמצעי עזר קוסמטי - שאינו חיוני להצלת חיים. בעידן של קיצוצים וסלי בריאות מוגבלים, מתעלמת המערכת מן הצרכים הנפשיים של המטופלים, הכוללים מידה של אסטטיקה. זו טכנולוגיה בשלה ומוכחת, שרק מחכה לזינוק. מאידך, בתי ספר ברחבי המדינה מתהדרים ב"תוכניות ליזמים צעירים". בהכללה גסה אך לא חסרת ביסוס, נאמר כי למען התינוקות המחוננים לכאורה והוריהם השאפתניים, מקדישים שעות לימוד יקרות, ומקבלים בתמורה המצאות בעלות ערך המוטל בספק...כגון ספלים לשמאליים (אם הידית בצד השני, כמובן!) מוצרי פרסום לוכדי אבק, ושאר תוצאות מאולצות. האם מצליחים אלה להצדיק את עלות המשאבים המבוזבזים? אם יש לכם כל קשר למערכת החינוך, או שאתם תורמים כספים לפרויקטים חינוכיים, אנא מכם: וודאו כי הצעירים ילמדו לזהות צרכים אמיתיים של אוכלוסיית העולם, לכתוב תוכניות עסקיות, להתמודד עם מגבלות שוק, עם משקיעים חסרי נימוס ועם כל ה"לאוים" שבדרך, עוד לפני שהם אוחזים בעפרון כדי להתחיל לשרטט את מתקן טיגון המופלטות הראשון למעבורת חלל...
בהמשך לקטע משבוע שעבר "רודפים אותי", ריחם עלי יהונתן בוקובזה וניחם אותי. כנראה שזה באמת לא אישי נגדי... כך הוא כתב: "הכינוי BOT כשם לתוכנות המשמשות ליצירת רשתות התקפת DDOS הוא לא מזחלי הזבובים. (:-)) תוכנות אלו מתקשרות בדרך כלל דרך שרתי IRC - של צ'אט. BOT היא תוכנה שמתחברת לשרת כזה, מצטרפת ל"ערוץ" (או "חדר") ומקבלת שם הוראות. יש הרבה BOTS, חיוביים ושליליים. BOT חיובי יכול, למשל, להחזיק מאגר שאלות טריוויה, לשאול שאלה פעם בדקה ולתת ניקוד למי שצבר תשובות נכונות. מקור השם BOT הוא כמובן ROBOT. ה-BOT הנפוץ ביותר הוא eggdrop - תוכנה חינמית. "הרעים" מעוניינים להקים רשת DDOS - רשת הבנויה מעשרות, מאות, אלפי או עשרות אלפי מחשבים שיכולים ביום פקודה לתקוף ולגרום עומס לקורבן.אח מעתה אמור "שתלו לי בוט, ועשוני זומבי." תודה, יהונתן...
בנות! ב-MSN ציטטו השבוע מאמר על מנהגים (או מאפייני אופי?) הבולמים את ההתקדמות של נשים בעבודה, והן: לבקש רשות (במקום לאלתר באופן עצמאי), לתרץ יותר מדי, להתבייש לדבר בפומבי, ולקחת דברים באופן אישי.
שימו לב לדוגמא שממחישה את הסיטואציה של תירוץ יתר: "נסי לדמיין מצב שבו את אמורה להגיש נתונים לבוסית שלך, ואת לא עומדת בלו"ז. היא לא שואלת אותך שום דבר, אבל את קופצת ומתנדבת להודיע ש"כמעט סיימתי את העבודה, ופתאום קרסה הרשת והקובץ נמחק לגמרי, אז חיכיתי עד שאיש המחשבים יבוא והוא שיחזר לי את המסמך הלא נכון"... תעצרי רגע. את עושה את אחת הטעויות הנפוצות של נשים בעבודה, ומספקת יותר הסברים ממה שביקשו. אם תמשיכי כך, את עלולה לגלות שיצא לך שם של עובדת חסרת בטחון וקשקשנית, שמחפשת תירוצים. עדיף שתתחילי בשורה התחתונה ("אני לא אספיק להגיש לך את הנתונים בזמן"), ותתכנני מראש לומר רק את מה שהכרחי." האם זו אחת הטעויות הנפוצות של נשים בעבודה? או שאולי זו דוגמא יוניסקס? ללא הבדל של מין, גיל, גזע או לאום, זו בעיה שניתן לעקוף עם ה-BOS Web Interface...
פ.ג.
יום הולדת שמח לאביגדור קפלן, מנכ"ל כלל ביטוח.
ברכות ליום ההולדת, עבור דר. אלי בן אליעזר, מנהל המכללה למנהל.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.
מתוך