חברים, חזרנו אחרי חופשת כתיבה ממושכת והצטברו לנו כמה דברים מעניינים. בין היתר, בספטמבר חשף הוושינגטון פוסט פרויקט של ממשל אובאמה החוקר דרכי גישה עקיפות למידע האגור בסמארטפונים, שיוכלו לסייע לחוקרים פדראליים לפענח חומרים מוצפנים בהם.
ארבעה פתרונות עמדו על הפרק, והראשון בהם כרוך בשיתוף פעולה עם היצרנים, שיוסיפו פורט פיזי מוצפן לכל מכשיר. השימוש בפורט, תיאורטית, יעשה רק לאחר קבלת אישור מבית משפט לפריצת המכשיר. שינויים בחומרה יעלו ביוקר ליצרנים האמריקנים, אך הגישה חוסכת סיכונים מסוימים של אבטחת סייבר.
הגישה השנייה מדברת על ניצול עדכוני התוכנה האוטומטיים. בהוראת בית משפט, יצרני התוכנה יוסיפו רוגלה, לעדכון של הסמארטפון או הטאבלט של לקוחות ספציפיים אשר תחת חקירה סמויה. החשד לשימוש באפשרות זו תגרום ללקוחות רבים להימנע מעדכון אוטומטי, מה שישאיר אותם בסופו של דבר, חשופים יותר מבחינת אבטחה.
רעיון אחר שהועלה הוא פיצול מפתחות ההצפנה. זה יחייב פיתוח שיטת פענוח תוכן מוצפן בו המפתח מפוצל למספר חלקים. את החלקים ניתן יהיה לצרף רק תחת הוראת בית משפט. לא ברור איך מערכת כזו תעבוד, יישומה ותחזוקתה עלולים להיות מורכבים מאוד.
גישה נוספת כונתה "גיבוי מאולץ". על פי הוראת בית משפט, חברות תקשורת יאלצו להעלות מידע שאוחסן במכשיר מוצפן לאתר בלתי מוצפן. זה כמובן ידרוש שינוי מערכות גיבוי קיימות או פיתוח של ערוצי גיבוי חדשים.
חושף המעקב הגלובלי וקבלן לשעבר של ה-NSA, אדוארד סנואדן אמר בתוכנית של ה-BBC כי לסוכנות הביון הבריטית GCHQ יש יכולות פריצה לכל סמארטפון ללא ידיעת בעליו. ויש מעט מאוד שאפשר לעשות נגד זה. הוא הוסיף כי בארה"ב ה-NSA מוציאה מיליארד דולר בתוכנית דומה, וכי הטכנולוגיה הבריטית מבוססת על הפיתוחים האמריקנים.
איך זה עובד? שליחת SMS (שהמשתמש לא זוכה לראות ולא מודע כי התקבל) מאפשר לסוכנים לשמוע מה שקורה בחדר בו המכשיר נמצא, לקרוא היסטורית גלישה וקבצים, מסרים ותמונות, לצלם בחסוי תמונות של בעלי הסמארטפון, והכי חשוב, לאתר במדויק את מיקום המשתמש, ברמה גבוהה הרבה יותר מאשר מערכת GPS טיפוסית. וכל זה, גם כאשר המכשיר כבוי. לדברי סנואדן, ערכת הכלים נקראת Smurf Suite (ערכת דרדסים), למרות שלכל אחד מהכלים יש את השם והתפקיד שלו. באמצעות ה-Dreamy smurf (ישנוני) ניתן להפעיל או לכבות מרחוק את הסמארטפון. Nosey Smurf ("חוטמני"? היש דרדס כזה?) מאפשר הדלקת המיקרופון ולצותת לשיחות המשתמש, אפילו אם המכשיר כבוי - היות וכלי אחר דואג להפעיל את המכשיר.
ה- Tracker Smurf' או דרדס-גשש הוא כלי איתור גיאוגראפי מדויק יותר מאשר הטריאנגולציה של מגדלי טלפוניה ניידת. הדרדס הפרנואידי (Paranoid Smurf) דואג להסתיר מפני המשתמש את העובדה שהטלפון שבוי ביד זרים. הוא מונע את גילוי הפריצה במידה והטלפון נמסר לבדיקה או תיקון.
כפי שציינו פעם, בסביבה הארגונית הגיבוי באמצעות BOSיכול לשמש ככלי אולטימטיבי לשקיפות פנים ארגונית. באותם ימים (2005) הכתה בנו תדהמה מרמת המציצנות והשליטה האפשרית, ולכן החלטנו להצניע את יכולות המערכת הללו ברוח דרישות החוק. כלומר, לחשוף אותן על פי דרישה מפורשת של בית המשפט או מבקר המדינה.
המכון להנדסת תוכנה של אוניברסיטת קרנגי מלון דיווח כי כונני סיגייט המצוידים ביכולות תקשורת אלחוטית כוללים שירותי טלנט בלתי מתועדים, אשר נגישים באמצעות סיסמא בתכנות נוקשה. הדבר מאפשר יכולת בלתי מוגבלת של הורדת קבצים מצד תוקפים בלתי מזוהים עם גישה אלחוטית להתקן. כשל אבטחתי נוסף, מאפשר העלאת מידע לספריית ברירת המחדל של שיתוף הקבצים בהתקן. ההתקנים האלחוטיים כוללים דיסק קשיח ובקר וויי-פיי בתוך מארז קטן. סיגייט משווקים את המוצר כאמצעי נייד לגישה לתוכן על ידי התקנים ניידים, ובדרך כלל בסביבה הביתית. עם זאת, הם יכולים לשמש כ-NAS נהדר לרשת קטנה, ולקוחות רבים משתמשים בהם כשרת קבצים בעסקים קטנים.
פגמי האבטחה הקיימים בהתקן מאפשרים לכל אחד שמחזיק את סיסמת ברירת המחדל ל-root ומספיק שנון כדי לנסות את שם המשתמש "root", להוריד את כל תוכן המידע מההתקן, ואז לטעון בו תוכנה זדונית. סיגייט החלו להפיץ את עדכון הקושחה גרסת 3.4.1.105 כדי לפתור את הבעיות הנ"ל, אך למרבה הצער מרבית הלקוחות לא מודעים לנושא ולא מעדכנים.
מאמר חדש של Alendal ,Kison ו-‘modg'חושף חולשות אבטחה בסדרת הדיסקים הקשיחים המצפינים את עצמם. הסדרה שייכת ל-WD וכוללת את דגמי My Book ו - My Passport הפופולאריים. נקודות התורפה שהתגלו, מאפשרות לגשת לקבצים ולפענח את התוכן למי שרק יגיע לגישה פיזית לדיסק. זאת, גם כאשר הקבצים מוצפנים באמצעות סיסמא ארוכה שנוצרה באופן רנדומאלי. הדיסקים הללו מגיעים עם יכולת הצפנה עצמית של כל המידע שנשמר בהם, מאפיין שנועד לחסוך מהמשתמש את מלאכת ההצפנה באמצעות תוכנת הצפנה של דיסק שלם. בדיסקים אלו קיים גשר USB המחבר את המחשב לממשק SATA של מארז הדיסק החיצוני, המחובר בתורו לדיסק עצמו.. הממשק לא אמור להיות זמין עד שהמשתמש מזין את הסיסמא הנכונה. בנוסף, הסיסמא הטקסטואלית הפשוטה הנבחרת עוברת הקשחה. ולמרות הכול, מסתבר שסדרת טעויות מצד היצרן, מאפשרת פיצוח הסיסמא תוך זמן קצר. החוקרים מצאו כי ניתן להפיק את ה-hash של הדיסק ולהעלות אותו למחשב לפענוח offline. גם הסיסמא הראשונית ניתנת לניחוש, היות והיא מבוססת על מספרים רנדומאליים אך שנלקחו מן השעה הנוכחית (בזמן יצירת הסיסמא) בשעון המחשב. המאמר מסביר כי 32 הבייטים הם רק ערך של 4 בייט החוזר על עצמו שמונה פעמים. ואפילו ערך רנדומאלי אמיתי של 32 ביט, ניתן לפרוץ תוך שנייה באמצעות מחשב מודרני בשיטת brute force. הם מצאו כי במידה וסיסמת ברירת המחדל הוחלפה רק פעם אחת, המפתח של הסיסמא המקורית (ברירת המחדל) נשאר שמור במערת, ומקל על הפענוח על ידי פורצים.
כל אחד יכול לפתוח מכסה מנוע אבל לא כל אחד מבין מה הולך שם. משהו דומה קורה עם חומרת המחשבים, תחום שבדרך כלל האוכלוסייה הכללית לא לומדת בבית הספר. יש כמובן את החובבים, הנהנים מספיגת ידע בנושא. ויש את הידע ש"נדבק" ומצטבר לכל אחד מהחברים, מהמשפחה, וכו' במחשב יש מספר מערכות שונות שכל אחת מהן יכולה להוות צוואר בקבוק לתהליכים. למשל, מהירות במשחקי מחשב. בדיסק הקשיח שמורים משחקי המחשב. כאשר מתקינים אותם, הם נכתבים למדיה המגנטית או ל-SSD, תלוי איזה כונן פנימי קיים. אבל מה שחשוב הוא שהדיסק הוא רכיב של אחסון, כמו תקליטורי DVD - רק עם קיבולת גדולה בהרבה. הדיסק הקשיח שומר על המידע גם כאשר המחשב מכובה, וגם התקליטורים לא נמחקים כאשר מוציאים אותם או מכבים את המחשב. ככל שקיבולת הכונן גדולה יותר, אפשר להתקין יותר משחקים, או משחקים מורכבים, "כבדים" יותר. זה לא יעזור לנו לקבל גראפיקה יותר יפה, זמן טעינה קצר יותר או Frame Rate -קצב תמוניות- טוב יותר. ה-CPU הוא מעבד שלא קשור לגראפיקה עצמה. הוא מטפל ברשת, קלט מהמשתמש, צלילים, הלוגיקה של המשחקים והרבה דברים נוספים. אבל הוא לא יכול לקבל את החומר ישירות מהדיסק הקשיח. על מנת להריץ משחק, חייבים להעלות אותו לזיכרון (לא מהדיסק הקשיח, שהוא לא-ח-ס-ו-ן). הזמן שלוקח להתחיל משחק הוא הזמן בו המידע נקרא מהדיסק הקשיח ועובר לזיכרון. להבדיל מהדיסק הקשיח, הזיכרון כן מתרוקן בכל פעם שמכבים את המחשב. קיבולת הזיכרון הרבה יותר קטנה מזו של הדיסק הקשיח, אך הוא גם הרבה יותר מהיר. באופן כללי, לא ניתן להכניס בבת אחת משחק מורכב שלם לזיכרון. וגם אם היה ניתן, אף אחד לא היה רוצה להעלות את המשחק ואז להמתין 5 או 10 דקות להתחיל לשחק. וזה מה שהיה קורה לו היינו מעלים את כל המשחק לזיכרון בבת אחת. מה שבעצם קורה הוא שרק חלק אחד עולה לזיכרון. בזמן שמשחקים, נדרשים לקריאת חלקים שונים של המשחק, הם מובאים מהדיסק הקשיח בהתאם לצורך. זה נקרא העלאת מסכים, כאשר הבלוק הבא של המשחק נמשך מהדיסק אל הזיכרון. חלק חיוני בקונסולה או בפי.סי. שצריך להעסיק אותנו הוא ה-GPU, יחידת עיבוד גראפי. יחידה זו הופכת את המידע בתוכנת המשחק לפיקסלים על המסך. יש בכל מחשב הרבה יותר חלקים מאלו, אך הארבעה שהדגשנו הם החשודים העיקריים כאשר משחקי מחשב לא מתפקדים היטב.
תחום חקירת מצעי המידע החל להתרחב ולהתפתח לפני עשור, כאשר מגוון כלי ניתוח דיגיטאליים הפכו זמינים לרכישה. אבל, מזה זמן מה חלה עליה במתקפות באמצעות תוכנה זדונית בעלת מאפיינים שמטרתם להערים על כלי החקירה. התוכנה קיימת רק בזיכרון הנדיף של המחשב הנגוע, ולא מבוססת על התקנת קובץ או קבצים זרים במערכת הקבצים. מתקפות אלה משאירות מעט מאוד עקבות בדיסקים הקשיחים. לפני 4 או 5 שנים היה עוד נדיר לגלות מקרים כגון אלו. הרשעים שקדו ולמדו את טכניקות העבודה של החוקרים הפורנזיים, ומשתדלים כל הזמן לפתח דרכים שלא תתגלנה ברדאר החוקרים.
קיים הבדל משמעותי בין המיומנות להשתמש בכלים פורנזיים דיגיטאליים לבין הידע להחליט על אסטרטגיה, באיזה כלים להשתמש, באיזה סדר ומיקוד, בהתחשב למהירות להגיע למסקנות עם כל אחד מהם. כן חשובה היכולת לאסוף ראיות, אותה לא ממצים עד תום בהעתקת דיסק קשיח מסורתית. כפי שנהוג לומר, זה שיש למישהו פטיש ומסור לא עושה אותו נגר טוב. נגר מצוין צריך גם לדעת לחשוב. ומעבר למטאפורה, בכל מקום בו אדם חושב, הוא זקוק קוד מוסרי מקצועי לעבוד על פיו.
בעינינו, תחום המחשוב הפורנזי יחיד במינו בכך שהוא לא מובל על ידי מדענים, אלא על ידי המתרגלים אותו בשטח. עובדה נוספת היא שמי שיש לו את הסמכות להחליט על הרלוונטיות של הראיות הדיגיטאליות, לעיתים קרובות מוגבל בקבלת ההחלטות.הוא יכול להיות מוגבל על ידי ציוד מיושן, חוסר תקציב, דרגה פיקודית או מעמד בארגון, מחסור בכוח אדם, הכשרה לקויה, או כי אין לו פרוטוקול מעודכן וסטנדרטילניתוח מצעים וחיפוש ראיות דיגיטליות. אילוצים אלו יכולים להוביל לפספוס או לפרוש לא נכון של ראיות, מסקנות בלתי מתאימות שיובילו לשיפוט מוטעה. שלא כמו בניתוח DNA, לא קיים פרוטוקול תקני אחיד ומקובל לזיהוי, הצלה ועיבוד ראיות דיגיטאליות. שני טכנאים שונים במעבדות שונות יכולים להגיע למסקנות שונות בבדיקת חומרים זהים - הן מפני שהשתמשו בציוד שונה או מפני שהייתה להם הכשרה שונה. שלא כמו במקצועות הרפואה או החוק, בהם קיימים קודים אתיים לטיפול בראיות ובתצהירים בבית משפט, במקצוע המחשוב הפורנזי יש כיום לכל עד מומחה את ה"קוד" שלו. וצערנו, זה מאפשר השפעת הצדדים בליטיגציה על ידי תשלום או מניעים אחרים.
■ חברת Xerox PARC פיתחה שבב המשמיד את עצמו על פי פקודה. זה מזכיר את התחלת הפרקים הישנים של "משימה בלתי אפשרית". שבבי ה- DUSTאו Disintegration upon stress-release trigger, עשויים מזכוכית גורילה (כמו זו ממנה מיוצרים מסכי מחשב וניידים) ויש בהם נגד קטן, אשר ברגע שמפעילים אותו מנפץ את הזכוכית לחתיכות קטנות. הפיתוח נועד לשמור מידע רגיש ביותר, כמו למשל מפתחות הצפנה.
■ C.H.I.P. הוא מחשב קטן עם רק 4GB נפח אחסון שמריץ לינוקס. בשל מימדיו הוא יכול להיכנס לקופסת סיגריות. הוא אמור לעלות 9 דולר בלבד, והוא מגיע עם מספר אפליקציות, דפדפן וחיבוריות בלו-טות. המוצר מצטרף בימים אלה לשוק של ארדואינו, Raspberry Pi ונוספים, מחשבים שישחקו תפקיד חשוב באינטרנט הדברים. ברשת ה-IoT תהיה חיבוריות על, אשר תיצור כמויות מידע עצומות. היא תשפיע רבות גם על שוק הביטוח, שיוכל להגדיר דרישות רבות ומפורטות יותר להבטחת הנכסים. והיא כמובן תצור נקודות תורפה חדשות למתקפות סייבר. אבל, מצד שני, היא תאפשר גישה זולה יותר לאינטרנט ויצירת מוצרים מיקרו-ביטוחיים לבעלי הכנסות נמוכות בעולם כולו.
ברחוב הדקל בניר צבי, גר יבין כץ. ב- 1952 הונחה אבן הפינה לכפר וב-1953 נכנסו התושבים הראשונים לבתיהם ברחוב איתן-דרום. רשמית, היישוב קם בשנת 1954, נילי ויבין הצטרפו אליו ב-1963. הם היו שייכים למיעוט של ישראלים צעירים שהביאו את העברית לרחובות המושב. מפני שעד אז, התנהלו בהם החיים ביידיש או בספרדית.
עד 1985 הייתה האגודה החקלאית ניר צבי חברה באגודת "מימי הדרום" שדאגה למשק המים באזור כולו. כדי להוזיל את מחיר המים, פרשה אגודת ניר צבי מ-"מימי הדרום" והפכה לגוף עצמאי שקונה את המים ישירות מ"מקורות", דואג לאחזקת הצנרת, לחלוקת המים לתושבים, למדידת הצריכה, לחיוב המשתמשים ולגבייה. כחבר אגודה, יבין קיבל על עצמו האחריות לתחום המים.
יביןהיה בעל ידע רב, איש אדיב, וישר דרך. וגם מצחיק, אומרים ידידיו. הוא מילא בתוכן את תפקיד ניהול משק המים וגם הצליח לשקם את עסקי המים המקומיים, בשירות מועיל ובגביה נחרצת. בשנת 1986, תקופה בה במקומות רבים עדיין השתמשו בפנקסים ומכונות כתיבה, רכש יבין מחשב בצ'יף לצורך התפקיד. למרות שהדעות חלוקות, יש הדבקים בגרסה שמעט לאחר מכן גם היה הלקוח הראשון עבורו הצלנו אי פעם נתוני מחשב.
במושב קיימת תחנת מדידה של השרות המטאורולוגי. יבין ערך את מדידת המשקעים והעבירה לשרות המטאורולוגי. מדד את מי הגשמים, הביא לידיעת הציבור סיכום ביניים ושנתי של כמויות הממטרים. יחד עם קפדנותו, נענה תמיד לכל קריאה, באדיבות ומסירות, גם כשמצבו הגופני התדרדר. בהזדמנויות אלו, של סיוע, אפשר היה לשוחח איתו וליהנות מהידע הרב שלו, על תולדות היישוב בארץ בכלל ועל ההיסטוריה הנוצרית באזורנו בפרט. לפני מספר שבועות נפטר יבין כץ. כל מי שהכירו, יתגעגע. יהי זכרו ברוך.
■ מנתח מערכות ומנהל מוצר/פרויקטים טכנולוגיים במערכות תוכנה מולטי-דיסציפלינאריות, משולבות חומרה ותקשורת. בוגר יחידות מובחרות, בעל חשיבה וראייה מערכתית, ממוקד תוצאות. ניסיון בניהול: ארכיטקטורת מערכת, אנשי פיתוח, מהנדסי בדיקות וצוותי עובדים טכניים. ניהול והובלת פרויקטים במגוון עולמות תוכן: בדיקות תוכנה (QA), תקשורת, אוטומציה, WEB, סייבר ואבטחת מידע. בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהמכון טכנולוגי חולון, מציע את עצמו כמועמד לתפקידים של ניהול מוצר / ניהול פרויקט תוכנה, ניתוח מערכות / אפיון מערכת, הנדסת מערכת ואינטגרציות ותחומים נלווים. נשמח אם תצרו קשר בטלפון 3335632 - 053 או במייל
■ מהנדס אלקטרוניקה וחשמל מצטיין מחפש את התפקיד הבא שלו. ניסיון של שלוש שנים בבדיקות QA חומרה משולב, עם תוכנה בסביבת Windows, מערכות Embedded, אינטגרציה של חומרה ותוכנה ותמיכה טכנית בשוק הבינלאומי בחברת ERM - יצרנית החומרה של איתוראן בישראל ובחו"ל. ישמח לקבל הצעות בתחום או בתחומים דומים כגון אינטגרציה, בדיקות סופיות, בדיקות חומרה וכו'/ טלפון 7977367 - 050 או במייל
מראשית האנושות, מעולם לא היו לרשותנו כל כך הרבה אמצעים לתקשר בינינו. המהפכה הטכנולוגית שמה בידי העיתונאים ערוצים יקרי ערך והעיתונות, כמו מקצועות רבים נוספים, נהנית מתוצאות המהפכה הטכנולוגית. מזה כבר שלושה עשורים הפעילות התקשורתית הולכת ומשתנה בקנה מידה תעשייתי ובחסות אותן טכנולוגיות דיגיטאליות. מערכת חיה של שיווי משקל פרודוקטיבי חדיש דוחפת לכיוון ארגון מחדש של העיתונות שלא היה כמותו. בתחילת שנות התשעים, אמצעי התקשורת ניצלו חלון הזדמנויות כאשר הרשת המסחרית פרצה לחיי מאות אלפי אנשים. מיד, בכל העולם במיוחד המהדורות הדיגיטאליות של העיתונים הפכו לאתרים הפופולאריים ביותר ברשת. תחילת המילניום מצא את הרשת מתפתחת מפלטפורמת התייעצות למערכת אקולוגית של השתתפות פופולארית. הבלוגים הראשונים כבר עלו לרשת, וגם הבסיס למגזין שלנו. פרויקטים כגון וויקיפדיה, ולהבדיל וויקיליקס, היו אז רעיונות שפעמו במוחות יוצריהם. העסקים הדיגיטאליים, הפרסומת המקוונת והמסחר האלקטרוני דאז קרסו עם ההתמוטטות הפיננסית של בועת הדוט קום, אך רק כדי לעצב מחדש ולגוון את מודלים הצמיחה כפי שאנו מכירים אותם מאז 2013. בעוד השוק נשלט על ידי שירותי אמזון וגוגל, היה בלתי אפשרי לדמיין משני משחק כמו פייסבוק או יו-טיוב או טוויטר, אשר גם הם השפיעו ישירות על מקצוע העיתונות, הפצת התכנים, היחסים עם המקורות וזמינות האינפורמציה בקנה מידה עולמי. בתחילת המילניום, עיתונאים החלו לאמץ עוד ועוד טכנולוגיות בחייהם הפרטיים והמקצועיים. הם התחמשו בהתקנים, כלים ותשתיות. כל שינוי תרבותי עמוק יוצר קבוצות של משתלבים ושל מתנגדים, וזה קרה גם במדיה הדיגיטאלית. נכון כי עדיין מתקיימים דיונים על הערך שנוצר והערך שנהרס בעיתונות, ברגע שהחלו להתפתח הטכנולוגיות הדיגיטאליות בשתי הקבוצות, מוסכם כי העיתונות מתמודדת כיום עם אותן סכנות של המאה ה-20: הרדיפה, הצנזורה ואיום על חיי אנשי המקצוע. ובנוסף, היא מתמודדת עם קבוצת סיכונים חדשים שיצרה הסביבה הטכנו-תרבותית של המאה ה-21, כמו המעקב והניתור שמפעילות ממשלות ותאגידים. ההזדמנויות, האתגרים והיתרונות שהשינוי הטכנולוגי הציע לעיתונות ולמדיה כבר נידונו באינסוף ספרים שפורסמו בעשור האחרון. אך מעט נאמר על הסיכונים החדשים אליהם חשופים אנשי העיתונות. רבים הבינו כי הרשת עוברת מיליטריזציה. הביון והמעקב מעולם לא היו כה קלים או משתלמים. זה לא רק אפשרי וכל פעם יותר מדויק, אלא שההיקף וקצב הגדילה הם חסרי תקדים. מדובר בתעשייה שקטה ובלתי נראית עם פתרונות יירוט המוני של מידע, ואחסון, וניתוח סמנטי וגרפי של נפחי מידע אדירים. רשויות ותאגידים יכולים לרכוש את השירותים הללו. בשוק הזה נכללים שישה פלחים עיקריים והם: ניטור תוכן ותעבורת אינטרנט, ניטור תקשורת סלולארית, סוסים טרויאניים בהתקנים ממוחשבים, ניתוח סמנטי של תוכן התקשרויות, וניטור גיאוגראפי (GPS). האינטרנט הינו תשתית בלתי נראית בכל היבטי חיינו. אנו כל הזמן תחת מעקב בצורה מאסיבית. הביון נוסח המאה ה-21 מתרכז בניתוח ביג דאטה, הוא לא אישי. אבל דווקא בגלל זה הוא הופך את כל אחד מאיתנו לקורבן פוטנציאלי. כי רק אחרי שריגלו אחרי כולם, אפשר לבודד ולחדד את המעקב, לעשותו אינדיבידואלי. אם חשבתם שחטאים קטנים מן העבר ישכחו, טעיתם. מפני שהחיפוש הוא גם רטרואקטיבי. במשך המלחמה הקרה למשל, אדם היה הופך לחשוד ואז היו מתחילים לחקור את חייו. כיום כולנו תחת עין האח הגדול, וכאשר אדם אחד נהיה פתאום "מעניין", מקבצים את כל המידע הזמין עליו, שנתפס ואוחסן עוד לפני כן. המעקב של המאה שעברה נוהל ובוצע פיזית על ידי נוכחות של אנשים במשמרות, והוא עדיין קיים. אך הוא מיושן בהשוואה לאפשרויות וליעילות של הטכנולוגיות העכשוויות. בין המוצרים המעניינים בתעשיית הריגול, קיימים התקנים תת-ימיים הנצמדים לכבלי פייבר אופטי החוצים את האוקיאנוסים. אותם כבלים נושאים את מרבית התקשורת הדיגיטאלית בעולם. את שירות מפעילי ההתקנים הללו ניתן לרכוש, אפילו על ידי מדינות עניות מאוד. אבל גם קרוב אלינו אורבת ההאזנה. כיום, הדרך הטובה ביותר לצמצם את סיכוי האזנה לשיחה היא פנים אל פנים, תוך כדי הליכה, עם הטלפון הסלולארי בכיס אחד והסוללה שלו בכיס אחר. ועוד יותר טוב: לשוחח בהליכה, הרחק מהסלולארי.
( ריייינג....רייייייינג...... - צ'יף, שלום! - האלו, האלו? אפשר לבוא אליכם עכשיו? - השעה 23:30, האם זה דחוף? - מה-זאת-אומרת-דחוף? אפשר או אי אפשר? - אם תסביר במה מדובר, נראה בכלל אם יש צורך להגיע אלינו. - תראו, מצאתי את הטלפון שלכם באינטרנט. כתוב שם שירות 24 שעות. ואנחנו צריכים את השירות עכשיו. - בסדר, איזה דגם יש לכם? - מה זה קשור?...דגם 2012, 4x4 - הכוונה RAID-4? - לא יודע. כמה זה יעלה? - תן קודם לבדוק, אז נוכל להציע מחיר. - אה לא (כעוס) אם אתם לא אומרים מראש, אני לא בא! - אבל אנחנו עדיין לא יודעים מהו הנזק... - למה שנעשה נזק? תראה, למקרה של נזק אתם צריכים לקחת מספר כרטיס אשראי או פיקדון. אתם לא יודעים? אתם חדשים? - לא, אנחנו בתחום משנת 1986. - 86'...מממ....אז החדרים ישנים? - אילו חדרים, בבקשה? - החדרים שאתם משכירים. - אנחנו לא משכירים חדרים, אדוני. אנחנו משחזרים מידע ממערכות מחשב. - אז למה לא אמרת!
מספר הטלפון שלנו הוא 9400070 08. בקידומת אחרת, יש מי שמשכיר חדרים לפי שעות. את זה גילינו לא מזמן.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.