ביום ד' לא בא לי

היעדרות מן העבודה הוא הזמן -מתוך שעות העבודה- שעובד איננו במקומו בשל סיבות מוצדקות ומוכרות בחוק (כמו אי כשירות זמנית, אישורים הקשורים לפעילות הסתדרותית או דומה לה, וכו'). או בשל סיבות בלתי מוצדקות: איחורים, הפסקות עישון, סידורים אישיים וכו'.
סוג שלישי של היעדרות הוא זה בו העובד מגיע לעבודה אך מקדיש חלק מיום העבודה לפעילויות שאין להן כל קשר למטלות המשרה. כמו למשל, לגלוש או להשתמש בתקשורת אלקטרונית למטרות אישיות, או לשם בידור. כיום אנו רגילים לקשר את ההיעדרות ה"סמויה" הזאת לטכנולוגיות עכשוויות, אך אין דבר חדש תחת השמש. גם בעבר נהגו אנשים לקרוא עיתון להנאתם או לטלפן לחברים ומשפחה ממקום העבודה שלהם.
רמה גבוהה של היעדרות גורמת להשפעה שלילית על פריון העבודה, היא מסוגלת לצמצם את היצרנות של כל עסק. ויגידו אחרים ממכרינו שלעיתים ובעיקר בגופים ציבוריים, דווקא עדיף שעובדים לא יגיעו לעבודה כדי שלפחות לא יעשו נזק... אבל ברצינות עכשיו - היעדרות גורמת להוצאות נוספות כאשר יש לדאוג למחליפים, או להפסדים כאשר ציוד ומכונות משותקים באין מפעיל.

ההיעדרות מסיבות רפואיות מוצדקות היא הנפוצה ביותר. אנשי כוח אדם אחריותם לנתח את הנתונים כדי לכמת ולגלות את הסיבות האמיתיות לה. לפעמים יש בידי הארגון להתערב על מנת לצמצם אותה עם מדיניות של מניעת סיכונים בסביבת העבודה.
ניתן לעמוד את ההיעדרות הבלתי מוצדקת באמצעות שעוני הנוכחות, ואמצעים דומים - כולל תוכנות המראות פעילות יומית של תחנות עבודה, למשל.
את ההיעדרות הסמויה ניתן לנסות ולצמצם באמצעות טכניקות ניהול נכונות, גיוס זהיר, הערות מתאימות בחוזי ההעסקה, ועוד. כל עוד לא מפרים זכות בסיסית של העובד, המעסיק רשאי להגביל את הגישה לאינטרנט ולכלים או חומרים שלא נדרשים לעובדים בשעות העבודה בשל ביצוע מטלותיהם.
אבל, הכלי היעיל ביותר ללוחמה נגד היעדרות סמויה, הוא כמובן מוטיבציה.

מצעד ההיעדרויות
סקרים רבים מוכיחים כי הסיבות העיקריות להיעדרות מן העבודה הן מחלות הקשורות למערכת הנשימה, מתח, נדודי שינה, עודף חיי לילה ובעיקר - חוסר מוטיבציה (!) כדי לקום מדי בוקר ולחזור לבצע את אותן הפעילויות במקום העבודה.
חברת Kronos חקרה את הנושא, דרגה את המדינות בהן ההיעדרות גוברת ואת הסיבות לכך.
1. סין. 71% מהאוכלוסייה הפעילה כלכלית בסין נעדרת לפחות פעם אחת בשנה ממקום העבודה. הסיבה המוצהרת: מחלה. וברוב המקרים הדיווח שקרי. יש לציין כי בסין אין חובה לאפשר לעובדים ימי חופשה.

2. הודו. 62% מן העובדים שהשתתפו בסקר הודו שלקחו לעצמם יום מנוחה בתירוץ של מחלה, גם אם היו בריאים. הם טוענים כי מדובר בתירוץ הטוב ביותר, מפני שלעיתים המתח לא מאפשר להם להמשיך בשגרה.

3. אוסטרליה. על אף היותה אוסטרליה במקום מועדף מבחינת תנאי עבודה הודות לחוקים הרבים המגנים על העובד, ולמרות שיממת העבודה נמשכת עד 8 שעות, וכל אחד זכאי ל-25 ימי חופש בשנה לפחות, 58% מן האוסטרלים שהשתתפו בסקר הודה כי בשנה האחרונה החסירו יום עבודה אחד לפחות, באמתלה של בעיות בריאות. מנהלים שמו לב כי ההיעדרות גוברת מיד לאחר ימי חג.

4. קנדה. לפחות 71% מן הקנדים אמרו שלקחו לעצמם יום חופש במהלך השנה האחרונה בשל עודף מתח. ברוב המקרים, הם נשארו בבית וצפו בטלביזיה או נפגש עם חברים ומשפחה.

5. ארה"ב. למרות השם של חרוצים שעשו לעצמם האמריקאים בעבר, נראה כי הגישה השתנתה לאורך השנים. כיום, 52% מודיעים על מחלה גם אם הם בריאים לחלוטין. אגב, יום רביעי הוא היום המועדף לכך.

6. הממלכה המאוחדת.  43% מן העובדים שנשאלו התוודו שהרימו טלפון יותר מפעם אחת כדי להודיע למשרד על מחלה כוזבת, כדי לנוח עוד יום אחד.
באתר העיתונות globalmedia.mx צוין סקר שנערך לפני מספר שנים בבריטניה, ותוצאותיו מראות כי עיקר האנשים שנעדרים ממקומות העבודה בטענה של בעיות בריאות, הם אלה שנמדד להם IQ נמוך בילדות.

7. במקסיקו השתתפו בסקר 1,000 עובדים. 38% מתוכם דווחו על מקרי ההיעדרות בלתי מוצדקים, כי הם למעשה רצו להרפות קצת מעומס התעבורה, בעיות המשרד ועודף המטלות שחיכו להם. עובד במקסיקו נעדר בשנה כ-10 פעמים בממוצע ללא סיבה מוצדקת. הסיבות המדווחות הן צורך בסידורים בירוקרטים, ליווי ילדיהם באירועי בית הספר, ועוד. סיבות אלה מצביעות על הצורך בהגמשת שעות עבודה.

8. פינלנד (זה בשבילך, עמי). היא אחת הארצות האירופיות עם אחוז היעדרויות גבוה. בפינלנד, הנשים הן מי שנעדרות יותר מן הגברים בשל סיבות לא מוצדקות. מחלה היא גם כאן התירוץ המועדף... כדי להתאושש מהמסיבה של ליל אמש!

9. נורווגיה מתפארת באחד משיעורי האבטלה הנמוכים בתבל, וברמת שכר גבוהה. ולמרות זאת, 20.3% מן העובדים הנורווגים שהשתתפו בסקר אמרו שלפחות יום אחד בשנה האחרונה הם שיקרו למעביד ואמרו שהם חולים כדי לא להגיע למשמרת.
בשנים האחרונות ממשלת נורווגיה ניסתה לתמרץ את העובדים כדי להעלות את שיעור הנוכחות. דרך החקיקה ובאמצעות תמריצים מגוונים. אבל כנראה שהשיטה לא עובדת.

10. גרמניה היא עוד אחת מארצות אירופה שעומד יפה במשבר הכלכלי, עם היצע שופע של מקומות עבודה, גם עבור זרים העוטרים אחר הזדמנויות. ועם זאת, 18.3% מכח העבודה שהשתתף בסקר ההיעדרויות התוודה שהסכים להעמיד פני חולה כדי להעדר. כאן יש לציין כי בגרמניה עולה מספר העובדים שנעדר ממקום העבודה למשך ימים רצופים בשל תחלואי נפש.


עוד על היעדרויות, מדידה ומצב המדינות בסוף המאה ה-XX ותחילת האלף הנוכחי.

השורות של עמית

עוברים דירה

בשעה טובה עברתי דירה במרסיי. אם אתם חושבים שאתם מכירים את התהליך אז בתום הקטע הזה תחשבו אחרת. למען האמת התהליך שאני עברתי היה מהיר וחלק (ורצוף ניירת). אני לא בטוח שציינתי זאת, אבל בצרפת כדי לשכור דירה בעל הבית או סוכנות התיווך שמייצגת אותו זכאים לשאול אותך ה-כ-ל... ואם יסתבר שהדגנים שאתה אוכל לארוחת הבוקר יסכנו את יכולתך לשלם את שכר הדירה, תאלץ לשנות את הרגלי האכילה שלך או לגור בקופסה של Kellogg's.
חוקי השכירות בצרפת כופפו את היד מאחורי גבם של בעלי הבתים: אין חוזה לשנה (אלא אם כן זו דירה מרוהטת). החוזה המינימאלי הוא לשלוש שנים, ואין לבעל הבית שום זכות לשנות את המחיר במהלך התקופה. בין החודשים נובמבר למרץ אסור לבעל הבית לזרוק דייר שלא שילם. הדירה חייבת להיבדק על ידי מומחה וחייב להיות לה דירוג של צריכת חשמל (דהיינו, מה העלות היחסית של הדירה מבחינת צריכת חשמל) ודירוג של פליטת גז – CO₂ לטובת חובבי איכות הסביבה. הדירה עצמה חייבת להיות תקינה למגורים, אחרת זו עבירה על החוק שדינה מאסר.
בעלי הבתים עם הגב אל הקיר מקשים על שכירות הדירה ודורשים מהשוכר להוכיח כי הוא מרוויח לפחות פי שלוש משכר הדירה, להביא ערב, וחצי מיליון ניירות שחלקם חסר ערך - על מקור, גובה וטבע פרנסתך, איזה קרדיט יש לך בבנק, מהן ההוצאות החודשיות הקבועות שלך, איפה גרת קודם ומי היה בן הזוג השלישי מימין של אחותך.
כאן מגיעה בעיה מספר אחת, הצרפתים השכירים מחולקים לשלושה: אלו עם חוזה לכל החיים - דהיינו עובדי השירות הציבורי. אלו בעלי חוזה עם תאריך סיום בלתי מוגדר (מה שאומר שתוך שלושה חודשים הם מקבלים קביעות). ואלו שחתומים על חוזה זמני (כמוני). ובעיניהם, חוזה שמקורו בישראל, ארה"ב או כל מדינה אחרת, לא רלוונטי.
במקרים רבים יעדיפו בעלי הבתים או הסוכנים את שני הראשונים, ובמקרים רבים בעלי חוזה זמני נשארים ללא סיכוי לשכור דירה אפילו. כאן נכנס נושא הערבות. וגם הערב צריך לספק... חצי מיליון ניירות שחלקם חסר ערך: על מקור, גובה וטבע פרנסתו, איזה קרדיט יש לו בבנק, מה ההוצאות החודשיות הקבועות שלו, היכן הוא גר ומי היה בן הזוג השלישי מימין של אחותו.
אם יש לך בן/בת זוג, אז....גם היא/הוא צריך/ה לספק, כן, חצי מיליון...
העברתי את חצי מיליון המסמכים שלי, ועכשיו אני צריך להמתין כדי לקבל את האישור שניתנה לי הזכות להעביר לכיסו של בעל הבית 465 יורו כל חודש.
קיבלתי את האישור, אשריי וטוב לי. אבל הסיפור לא הסתיים. כדי לחתום על החוזה אני צריך לבטח את הדירה מפני גנבות, שרפות ושאר מרעין בישין. גם בעל הבית צריך לבטח את הדירה כנגד... אי תשלום מצד הדייר! כן, חברות הביטוח הצרפתיות עלו על הסיטואציה ודופקות קופה גם כאן.
אני מת על הרעיון שאני יכול להפסיק לשלם ולהיעלם ולדפוק חברת ביטוח בדרך, אושר צרוף.
קובעים יום, הולכים לדירה וממלאים טופס על מצב הנכס. כל פיפס ודפקט, כל פיסת אבן שבורה, כל חור של בורג, נרשמים. חותמים והולכים לחתום על החוזה וחצי מיליון ניירות שנעים הפעם בכיוון שלך- ניירות אחרים, כמובן. אין כמו הצרפתים ביצירתיות ביורוקרטית.
חותמים, מקבלים מפתחות ו...משלמים: חודש שכירות, חודש ערבות, ושכר טרחה של הסוכנות.
כאן המקום להזכיר שבצרפת אסור לבעל הבית לדרוש יותר מתשלום של חודש אחד. אין דבר כזה "מקדמה" או "מראש", דרישה שכזו היא עבירה על החוק.
אני גם חייב לציין את העובדה שבצרפת הסוכן הוא איננו מתווך בלבד. הוא אחראי מטעם בעל הדירה על הכול, הוא ישלח לך חשמלאי כשתצטרך (אם כי לא בטוח מתי החשמלאי יגיע). הוא יגבה ממך את התשלום החודשי (ולא יתרגש אם תאחר בכמה ימים). בקיצור, הוא ילווה אותך במשך השלוש שנים הקרובות.

יש מפתחות, יש דירה! אני בעליה המאושרים של הזכות לטפס 71 מדרגות מדי יום (וזה רק קומה שלישית). אבל, אין לי כלום להכניס אליה, לא מיטה (שבניתי בסופו של דבר בצירוף מזרון זול ויעיל וגם נוח מאיקאה), לא שולחן (שקניתי בסופו של דבר ב-6 יורו באיקאה). הארונות הם נישות ריקות בקירות, התאורה היא נורה תלויה על שלושה חוטי חשמל, אני מניח שהתמונה ברורה.
עקרונית בכל ערי צרפת ניתן להשיג הכול בזול בבזארים הרבים, בשווקים, במכירות הגראג' ברחובות, באתרי אינטרנט למוצרים יד שנייה, ואפילו באתרי אינטרנט שאנשים פשוט מוסרים את מה שיש להם לכל מי שמוכן לקחת. אבל מעשית, כשאין לך שום ריהוט וכלים, מדובר בהכל, בכל מכל כל וזה עולה הרבה כסף, גם אם זה יורו פה ושניים שם, שלא לדבר על מסעות ארוכי טווח למקומות שונים שאולי יספקו לי את צרכי המיוחדים. בקיצור, אני עדיין בתהליכים.
החשמלאי המניאק התקשר שבוע אחרי שהזמנתי אותו, בינתיים ביצעתי את העבודה בעצמי, נראה לי שגם האינסטלאטור הולך להיות מובטל בקרוב.
אבל אנחנו שם... רשמית! אני והחתולה שלי, שפעם הייתה לה חצר ענקית לצוד בה לטאות ועכשיו היא מטיילת על גגות השדרה לקול צלילי גלגלי הרכבת הקלה.
 

השבוע, יומן אירועים

בין סחיבה וטיפוס לפריקה וניקיון ביקרתי בתערוכת האופנועים במרסי: לא מבין כלום באופנועים אבל, אחלה תמונות! וגם ניגשתי לראות את הוד מעלתה הפלאנט סולאר, הספינה הסולרית הגדולה ביותר בעולם, שעוגנת בימים אלו במרסיי.

צילמתי המון שחפים – סכנת נפשות... קשה לתפוש את הציפורים הללו, אבל שהיה רצופה במקום אחד שהומה שחפים עלול מהפוף אותך למטרה נייחת, ואכן רק אחרי שחירבנו עלי עזבתי אותם לנפשם.
בין לבין, היה האחד במאי ושם תפסתי שוב את הצלמת במסכה 
בקיצור, הרבה מנוחה לא הייתה לי, וחיבור לאינטרנט אין לי בבית. אני עדיין מהסס עם לעשות, אבל משעמם בהחלט לא. מישהו יודע איפה משיגים מקרר יד חמישית? נמאס לי לאכול אוכל חם!

תגובה לשורות של עמית