מה יהיה

השבוע ביקר בישראל עמית העוסק בהצלת נתונים בחו"ל. אחרי כמה בירות ישראליות, החלו האנקדוטות לזרום מפיו. עם אחדות הזדהינו, מאחרות התפלאנו, אבל הייתה אחת שמוטטה אצל כולנו את כל סכרי הצחוק.
כרגיל, זה לא היה מצחיק עבור הקורבן, גברת מבוגרת וצבעונית, שהביאה את הדיסק מרופד היטב למעבדה... בתוך קופסת מזון לחתולים הקשורה בקוקיות (אותן גומיות לקשירת שיער הילדות) עם פפיונים ופעמונים.
התקלה שאובחנה הייתה מסוג די שכיח - נזק בלוח האלקטרוני, שנגרם כנראה ממכת חשמל. באנמנזה העלתה כי תאונה ביתית (הפיכת קומקום ושפיכת תה על שקע גלוי) גרמה להפסקת חשמל, שאחריה הדיסק סירב להגיב.
הגברת הנ"ל פנתה לעמיתנו דרך הערוץ העסקי, ומסרה כי שחזור המידע חשוב ודחוף לה לשם מתן שירות ללקוחותיה.
כאשר לקוחות עסקיים מפרטים את סוגי הקבצים, אלו בדרך כלל מתאימים לעיסוק החברה. אך משום מה, הלקוחה לא נדבה ברצון מידע על סוג העסק שהיא מנהלת.
בסופו של דבר הסתבר שהיא... מגדת עתידות!
בין הקבצים האבודים היו מפות לידה והורוסקופים של לקוחותיה, טבלאות המשמשות לה לחישובים ועוד מקורות שהיא רכשה בכסף רב מאסטרולוג שבינתיים הלך לעולמו.
הסנדלר הולך יחף, חברים.
גם בלי שתזדקקו לשירותים של מגידי עתידות אפשר לדעת שכל מחשב וכל מצע מגיעים יום אחד לסוף חייהם. וכאשר אותו יום מגיע, רק גיבוי נכון ומעודכן יחסוך לכם כאב ראש.
 

מחסור

מומחים בתעשיית הדיסקים מסכימים כי המחסור שנגרם על ידי השיטפונות בתאילנד יהיה זמני בלבד. למרות שהמחסור דחף את מחיר המצעים כלפי מעלה, ההשפעה שלו לא עשויה להמשיך מעבר לסוף שנת 2012.

בינתיים, העלייה באימוץ מוצרי SSD מתרחש מסיבות טובות נוספות. (למרות המחיר הגבוה ביותר מפי 16 ממחיר הנפח בדיסק - ראו טבלה למעלה)
קהילת משתמשי הדיסקים, מצידה, מנסה להתייעל כדי לסחוט עוד ממערכות האחסון והגיבוי מבוססות דיסקים. למשל, ארגונים שהפעילו עד כה מערכי דיסקים ניצלו בין 30 ל-50% מקיבולתם, למרות שבמערכים מודרניים ניתן לאפשר ניצול שבין 60 ל-80% מן הקיבולת מבלי לרדת בביצועים. בין היתר, וירטואליזציה ו-*tiering עוזרים מאוד לכך. (*את המידע בשימוש תדיר ניתן להעביר למצעי SSD ואת הגיבוי והאחסון למערכים איטיים וזולים יותר).
 

קישורים

●  עבודות של ויקטור, שהיה פעם ראש צוות התמיכה במוצרי האבטחה בצ'יף. לימים, גם צלם רחוב.

● Uggie הכלבלב, כוכב הסרט הצרפתי עטור הפרסים The Artist, מצטרף להיי טק (סרט פרסומת למוצרי נינטנדו החדשים).

● לוגו של גוגל באוריגאמי. אתגר: נסו לקפל את הלוגו של צ'יף
 

תושבים דיגיטליים

כבר במחקר של James Katz, Ronald Rice ו- Philip Aspden שנערך בין 1995 ל-2000 נותח השימוש באינטרנט, האינטראקציה החברתית והשתתפות התושבים. נמצא אז כי המעורבות הפוליטית והיחס החברתי בין משתמשי האינטרנט זהים או גדולים מאשר אלה הקיימים בין התושבים שאינם משתמשים באינטרנט.
הסוציולוג הספרדי Manuel Castells קבע בזמנו וכולנו היום עדים היום לכך, שרשת האינטרנט מוכיחה את עצמה, בחשיבות הולכת וגוברת, במחאות החברתיות. האינטרנט הפך לאמצעי חיוני להבעה ולארגון מחאות המתקיימות בזמן ובמקום מוגדרים, מקבלות השפעה תקשורתית בעולם ומשפיעות על המוסדות והארגונים - חברות מסחריות, למשל- הודות להשלכות השפעתן בדעת הקהל. נאמר גם כי תנועות והפגנות אלה "נועדו לתפוס את שלטון המוחות ולא את שלטון המדינות".
Karen Mossberger טוענת כי האינטרנט מקל על יחסי הגומלין בין האנשים לחברה ועל כן היא משתמשת במונח "תושבות דיגיטאלית" (Digital citizenship). התושבות הדיגיטאלית  היא היכולת להיות חלק מהחברה online. בדומה לדרך בה החינוך קידם את הדמוקרטיה והצמיחה הכלכלית, לאינטרנט יש פוטנציאל להיטיב עם בחברה כשלם, ומסייעת במימוש החברות וההשתתפות הפרט מתוך החברה. כלומר, התושבות הדיגיטאלית מעודדת מה שנקרא "הכלה חברתית".
בשונה למשל מהטלביזיה, ממנה צורכים חדשות באופן פסיבי, האינטרנט מציע יותר מקום לתקשורת הבין אישית ולשיח הפוליטי. Mossberger מביא מחקרים שהוכיחו ששיחות אונליין כנות ושוויוניות יותר מאשר מפגשים פנים אל פנים. ("את הנשים, למשל, קוטעים פחות בדיונים באינטרנט. ובנוסף, התגלה כי התקשורת המקוונת הטרוגנית יותר מבחינת גורמים פיזיים כגון גזע, מגדר וגיל")
הסוציולוג האמריקני הרברט בלומר מצא כי השיח שנוצר על ידי דעת הקהל יכול להגיע לרמות שונות: מ-"מאוד אמוציונאלי ומלא דעות קדומות" ועד "מאוד אינטליגנטי ורציני". גם הקהל המשתתף בשיח יכול להפוך לאספסוף בתנאים של התרוממות רגשית פשוטה, ולהוביל ל"רגש ציבורי" יותר מאשר לדעת קהל.
Vincent Price (לא השחקן) מנתח את רמות העניין של הציבור ומזהה שתי קבוצות: זו של השחקנים וזו של הצופים. הקהל מורכב מצד אחד בקבוצות עניין - שיש להן עניין מידי לפתרון של נושא מסוים- ומשתתפות בצורה פעילה כדי להשיג את מבוקשם. ומצד שני, בקבוצה עצמאית יותר, בגישה של צופים. ההבדל בין רמות עניין אלה לא מורגש ב- Web 2.0, בה כולם שחקנים. ובכל זאת, יש בה רמות של השתתפות ומעורבות לכל נושא נתון. בעוד חלק מצטרפים לקבוצות תמיכה, אחרים יוצרים אותן. חלק משאירים תגובות ב-Youtube לסרטונים שאחרים יצרו. כך שכמו שפרייס אמר, "הדעות שמובעות בעל פה יכולות שלא להסכים עם הדעות שמובעות על ידי פעולות".
העיתונאית לורנה צ'אוקה מציעה ארבע רמות עוצמה שונות של מעורבות:
הרמה הראשונה היא רגשית ובעלת העוצמה הנמוכה ביותר. בקבוצה זו נמצאים מי שהצטרפו לקבוצה של פעילות פוליטית באמצעות הקשת לייק אך אינם משתתפים עם הערות, קישורים או תרומת מידע רלוונטי למימוש הפעילות. הם רק מביעים השתתפות או לעיתים גם רושמים בדיחות או קללות שלא תורמות לדיון.
ברמה השנייה או קבוצת התגובה, מופיעות ההערות או תשובות שהובעו בתגובה לתוכן קודם.
הרמה השלישית היא זו של ההתחייבות לפעול. היא כוללת יצירת תכנים וניתוח הנושא. לקבוצה זו  שייכים האנשים  היותר משפיעים בזרם הדעה, אלו הנחשפים כתומכים.
ברמה הרביעית נמצאים אלו שקיימו את הפעולה הסופית, זאת שנקבעה על ידי המשתמשים בתהליך יצירת זרם הדעה. למשל, לשלוח פקס לשר, או להגיע להפגנה עם שלט.
את ארבעת הרמות הללו ניתן לייחס לכל סוג של תוכן ב-Web 2.0- הן אם מדובר בסרטון ביו-טיוב, בציוץ, פוסט, וכו'. תושב דיגיטאלי יכול כמובן להגיע לרמות שונות לגבי נושאים או תחומי עניין שונים. כ
החוקרת סוזן הרינג, מבית הספר לספרנות ולמדעי המידע של אוניברסיטת אינדיאנה, יוצאת מתוך הנחה שאנשים המתחייבים לפעילויות משמעותיות מבחינה חברתית, משאירים עקבות טקסטואליות באינטרנט, מה שהופך את יחסי הגומלין ברשת יותר נגישים לניתוח ולחשיבה - מה שלא מתרחש בעולם בן החלוף של התקשורת בע"פ. המקצוע המנתח את ההתנהגות האינטראקטיבית בדיון הדיגיטאלי נקרא CMDA או Computer-Mediated Discourse Analysis. והוא מציע ארבעה תחומים שונים של השפה המאפשרים בדיקת התוכן: מבנה, פירוש, אינטראקציה והתנהגות חברתית.
יחידת המבנה כוללת השימוש בטִיפּוֹגְרַפְיָה (פונטים) ו-אוֹרְתּוֹגְרַפְיָה (שגיאות כתיב).
בתחום הפירוש, נבדקים פירושי המילים בהן הגולשים  משתמשים.
תחום האינטראקציה עוסק בתורות בדיון, פיתוח נושא וסוגים שונים של משא ומתן.
ההתנהגות החברתית כוללת בלשנות של הבעות עימות, כוח ושייכות לקבוצה.
גם המעורבות- שהיא לא חלק מהשפה בדיון- היא תחום ב-CMDA. בודקים מעורבות על פי תדירות ההתערבות, אורך המסרים ותשובות שמתקבלות.
בכל אחד מתחומים אלו, הרינג מזהה התנהגויות של דיון שהם אִינְדִּיקָטוֹרים של קהילה וירטואלית. במקרה של האינטראקציה למשל, כדאי להתמקד בהֲדָדִיּוּת, או נוכחות של משתתפים מרכזיים. הסולידריות, ניהול העימותים וכללי התנהגות הולמת הם חלק מן ההתנהגות החברתית.
אם הנושא מעניין אתכם, תוכלו לקרוא כאן את העבודה של הרינג
 

מיתוסים

מורן הבן שיתף אותנו בהפרכת 10 המיתוסים הפופולאריים ביותר על פי בחירתם של קוראי LiveScience. והם:

1. תרנגולות יכולות לחיות ללא ראש.
לא, הן לא. קפד ראשה של תרנגולת והגוף ימשיך לנוע במשך דקות ספורות, אך זה לא חיים. אגב, גם את רוב תקופת החיים של העופות בשבי או בבתי גידול תעשייתיים קשה להגדיר "חיים" (ראה ערך "זה חיים,זה?")

2. המים זורמים בכיוונים שונים בכיורים של שני החציים של כדור הארץ בגלל סיבוב כדור הארץ.
כן אבל לא רק, יש כוחות חזקים יותר המשפיעים על כך. מהירות סיבוב כדור הארץ בקו המשווה היא 1,600 קמ“ש לכיוון מזרח (מהירות קווית שווה רדיוס כפול מהירות סיבובית. הרדיוס הגדול ביותר של חתך כדור הארץ הוא זה של חתך בגובה קו המשווה).
צפונה או דרומה לקו המשווה, הקרקע נעה במהירות נמוכה מזו. המהירות קטנה ככל שאנו מתקרבים לקטבים, שם המהירות היא אפס. כתוצאה מהמהירות הלא אחידה הזו מזרחה, גופים הנעים ב“קו ישר“ על גבי הכדור למעשה נעים מזרחה (יחסית לקרקע) בגלל התופעה המתוארת בחוק ההתמדה. כך למשל, אם נעמוד על קו המשווה ונזרוק אבן בקו ישר ומדויק צפונה, האבן תקבל סטייה ותנחת מזרחית לנקודה בו הייתה אמורה האבן לנחות. אם נזרוק את האבן מהקוטב הצפוני דרומה, היא תיפול מערבה לנקודת הנחיתה הצפויה. בחצי הכדור הצפוני חפצים הנעים למרכז נוטים לסטות הרחק מהמרכז, כך שנוצרת תנועה נגד כיוון השעון. בחצי הכדור הדרומי מגמה זו מתהפכת. מאותה סיבה הוריקנים בחצי הכדור הצפוני יסתובבו נגד כיוון השעון. כשמדובר בכיורים אשר בחצי הכדור הצפוני, המים שיורדים בניקוז שואפים לבצע תנועה נגד כיון השעון. אבל בכיור קטן - שם הגיאומטריה קובעת משמעותית את התנועה- אין לתופעת קוריוליס משמעות רבה. פעם, בתקופת נפוליון, היה צורך בהתחשבות בתופעה זו, בחישוב מעוף כדורי תותח. במלחמות דאז, בקרת האש הארטילרית הייתה מבוססת הנדסה מכאנית חישוב נקודת הנפילה של הכדור היה קריטי, ולאור מסלולי המעוף הארוך של הכדורים הייתה צפויה סטייה כפי שתיארנו עם דוגמת האבן.

3. בחלל אין כוח משיכה.
סליחה, בחלל אין נפילה חופשית, אבל גרביטציה יש -פחות או יותר- בכל מקום.

4. בני האדם משתמשים בפחות מ-10% מן המוח.
וואו, לא ממש. אנו בוודאות משתמים ביותר מ-10%. בדקו מחדש את המסקנה במקור המדעי ממנו היא התקבלה.

5. פורים. אכילת פרג יכול להשפיע כמו עישון אופיום.
לא נכון, אבל יש סיכוי שבדיקת סמים תהיה חיובית אחרי אכילת כמות פרג מספקת.

6. מטבע שנזרק מראש גורדי שחקים יכול להרוג עובר אורח.
מסתבר שלא נכון, התנגדות האוויר מונעת מן המטבע לקבל את המהירות הנדרשת לכך.
 
7. אצל אנשים מבוגרים לא מתפתחים תאי עצב חדשים.
עד לפני זמן לא רב כך האמינו כולם, אך העובדה הופרכה.

8. מרק עוף יכול לרפות שפעת רגילה.
נא לא להגזים, לא בדיוק לרפא, אבל עוזר. יחיו תרופות הסבתא.

9. הפיהוק מדבק.
עדיין לא נמצא הבסיס הפיזיולוגי לתופעה, אבל זה הוכח אמפירית.

10. ברקים לא פוגעים פעמיים באותו מקום.
לא רק שזה לא נכון, אלא שלברקים יש זיקה במקומות מסוימים בשל תכונותיו, כמו למשל בניין האמפייר סטייט בניו יורק.
גם לא נכון שאם ברק פוגע ברכב, גלגלי הגומי המבודדים יצילו את המצב.

11. פיהם של כלבים נקיים מאלו של אנשים.
קשה מאוד לקבוע זאת, מפני שקיימות אוכלוסיות מיקרובים ספציפיות לכל מין של בעלי חיים.

12. שיער וציפורניים ממשיכים לגדול לאחר מוות.
הגדילה נובעת מריבוי תאים, אשר אפשרי רק בגוף החי. לאחר המוות חלים תהליכי התייבשות של רקמות, והם גורמים בין היתר להתכווצות של העור. ההתכווצות מסוגלת לחשוף חלקים בציפורניים ובשיער שהיו מכוסים על ידי העור בעודו האדם חי, והדבר יוצר אשליה של התארכות. הרבה מידע נוסף ומעניין בספר "סטיף".

13. חתולים  נוחתים תמיד על הרגליים. אכן, בגיל המתאים ומן הגובה המתאים. הם מתהפכים כדי ליפול על הרגליים הודות לרפלקס המתפתח בין גיל 3 עד 7 שבועות. אבל נפילות יכולות גם לגרום אצל חתולים שברים ופציעות, לעיתים קטלניות. סקר מפורסם (1987) של אגודת הוטרינריים האמריקנית מצא כי חתולים הנופלים מגובה רב -עד 7 קומות שורדים יותר מאשר חתולים שנפלו מגובה רב יותר. לכך סיבות פיזיולוגיות ואווירודינמיות משולבות.

14. גברים חושבים על מין אחת ל-7 שניות.
אין דרך להוכיח אבל בכל זאת זה נראה קצת מוגזם.
או קיי, אין צורך להגיב לנקודה זו, אנו מודעים להערכה העצמית של קוראינו.

15. אם רצים תחת הגשם, נרטבים פחות מאשר אם הולכים.
הופרך, ראו סרטון

16.חוק 5 השניות - כאשר דבר מזונות נופל לרצפה, לוקח לו 5 שניות להזדהם, ואם אספת אותו לפני שזמן זה עבר, אפשר בשקט לאכול אותו ללא שטיפה או חיטוי.
טעות, כפי שגם ההיגיון הבריא אומר, הזיהום מתרחש מעצם המגע וללא עיכוב.

17. בעלי חיים מסוגלים לנבא אסונות טבע.
הם מסוגלים לחוש שינויים קלים בסביבה הודות לחושיהם המפותחים, אך לא מסוגלים לנבא אותם, רבים מתים כתוצאה מהם ואם היו מסוגלים לנבא אותם יתכן היו בורחים מן האזור.

18. חילופי העונות מתרחשים בשל קרבת כדור הארץ לשמש.
אם תצליחו להיזכר בשיעור הזה מבית הספר, תבינו שגם לזווית ציר כדור הארץ חשיבות גדולה בנושא.

19. החומה הסינית היא מעשה האדם היחידי שניתן לראות מן החלל. למעשה... לא בדיוק רואים אותה. אם היה ניתן, היה גם אפשר לראות גם כבישים גדולים הרחבים בהרבה ממנה. החומה נראית רק בזמן שהיא מטילה צל, בתמונה היא קו דקיק שרץ מלמעלה בימין לכיוון למטה בשמאל.

20. לוקח 7 שנים לעכל מסטיק.
מה? אולי מיצי הקיבה לא מצליחים לעכל מסטיק, אבל בתוך יממה הוא כבר עוזב את הגוף כדרך כל מזון.