גיליון מספר 10 שנה XII יום חמישי, 15 במרץ 2012

 
 

► לגיליון קודם 2012 לגיליון הבא ◄

צ'יף תמיד לשירותכם בנס ציונה, מאז 1986

 
    
 

"בוא נחרוש", אמר היתוש
היושב על אוזן השור

פתגם ארגנטינאי

 
    

גרסת BOS העדכנית הנה BOS v2.3
 
▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכון הקישו כאן לקבלת העדכון.
▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמה הקישו כאן.
▪ למצגת BOS עדכנית: BOS 2009H.pps
גרסת Beta עדכנית 2.3.1.8 לקבלת גרסת Beta

 
  
 

שער ערך ה GB
07/03/2012
השוואת כדאיות רכישת
דיסק קשיח מסוג SATA
לפי מחיר לכל 1GB

0.78

500GB

0.43 ₪

1TB

0.30 ₪

2TB

0.29 ₪

3TB

מחירי SSD ל 1GB

6.47 ₪

60GB

5.60 ₪

120GB

5.71 ₪

240GB

7.16 ₪

300GB

4.84

512GB
מקרא

מחיר עלה

מחיר ירד

ללא שינוי

X.XX

היקר מכולם

X.XX

הזול מכולם

מחיר ה- GB

הזול ביותר לתקופה

מזעור


ה-Guardian הבריטי הקדיש השבוע כתבה למזעור באחסון הדיגיטאלי. שמחנו למצוא בה אזכור של שכן העובד ממש כאן, ברחובות. ובתמצית:

כל דיסקון בכיס שלכם יכול לאחסן פי 200 מידע ממה שהיה נכנס פעם בפלופי של 3.5". לאחר שהחל המעבר למצעים החדשים, הוא היה יחסית מהיר, וב-2007 כבר 98% מכל המחשבים הביתיים שנמכרו בממלכה המאוחדת כבר הגיעו ללא כונני פלופי.
מבלי להוריד מחשיבות הדיסקים, מצעי המידע במצב מוצק עברו כברת דרך, הזמינות של מצעי מידע זולים ובעלי קיבולת גדולה תלויה ביכולת ההנדסית לצמצם את גודל תאי הזיכרון מהם מורכבים מצעי המידע. בנוסף, אפשר גם לדחוס את אותם תאים, אשר בהתקנים מודרניים, נמצאים במרחק של 25 ננומטר בלבד אחד מן השני. ומספר הטרנזיסטורים על גבי השבבים מוכפל אחת לכ-שנה וחצי.
אבל דחיסת תאי הזיכרון תגיע לשיא שלא ניתן לעברו: בקרבה מרבית, קיימת הִתְעָרְבוּת חשמלית בין תאים שכנים, מה שמשפיע על ביצועי ההתקן. במבוי הסתום הזה, הננו-טכנולוגיה הוא הכיוון הבא להושיע. כתבנו כאן בעבר על שיטות המשתמשות בגרפין (שכבת פחמן בעובי אטום אחד בלבד) בשכבה שבין הסיליקון לתאי הזיכרון כדי לשמור על רמת התערבות חשמלית נמוכה, גם מעבר לגבול ה-25 ננומטר .
היום, מדעים משוכנעים שמתחת ל-11 ננומטר לא תהיה אפשרות לדחוס עוד מידע.
כתוצאה מכך, עובדים באוניברסיטת אריזונה על טכניקת ה-Programmable Metallization Cell memory  -PMC, בה גשרים ננומטריים מנחושת או כסף בין שתי אלקטרודות מצליחים לצמצם את ההתנגדות בין האלקטרודות. הודות לטכנולוגיה זו ניתן לאחסן כ-1TB של מידע על גבי דיסקון (דיסק און קי) בודד. דיסקונים מסוג זה קיימים כבר בשוק אך עלותם היום מגיע לכ-3,000 דולרים.
עוד תחנה בדרך לדחיסת מידע בלתי נתפסת יהיו ככל הנראה המחשבים הקוונטיים, שאת גרסותיהם המסחריות נזכה אולי לראות רק בעוד עשור או שניים.
כיוון נוסף הוא המחשבים הביולוגיים, כלומר מצעי מידע עשויים רצפים של DNA. (ובהקשר זה צוין שמו של טום רן, חוקר צעיר ממכון וויצמן). במחשב ביולוגי האפסים וה-אחדים של המכשירים הדיגיטאליים, מוחלפים בבסיסים של ה-DNA : אדנין, גואנין, סיטוסין ותימין.
פעולות המחשב יתורגמו לרצפי DNA באמצעות אבני הבנייה הללו, ויחסי הגומלין בין רצפים שונים ייצרו רצפים חדשים אותם ניתן יהיה לתרגם כערכי פלט.
אבל הפלא האמיתי הוא שמחשבים ביולוגיים יוכלו לתקשר באופן ישיר עם תאים חיים. כמו למשל, מחשבים ביולוגיים שיוכנסו לגוף החי בכדי להילחם במחלות. כך לדוגמא, זיהוי של תאים סרטניים, המכילים שינויים בלתי רצויים ב-DNA, יעזור לבודד ולהשמיד אותם מבלי לפגוע בתאים הבריאים (אחד החסרונות של הכימותרפיה).

לא מזמן פרסם צוות הטכניון שהצליח לפענח תמונות האגורות בשבב של DNA. זאת, באמצעות מערכת ביולוגית in vitro .
ועוד לפני כן, ב-2010, השתמשו הסינים במושבת חיידקים (E.Coli) לשם אחסון והצפנת מידע. במקרה זה החוקרים כתבו מידע ל-DNA של התאים הבקטריאליים, שהשתמשו בתכונה גנטית של שילוב מחדש כדי להצפין אותו. אך קשה לסמוך על מצע חי, לכל הדעות, במקרה של מוטציה במושבה, המידע יהיה בסכנת שיבוש. ובצ'יף, עדיין לא פיתחנו שיטה כדי לשחזר מחיידקים.
 

 
    
 

מה יהיה


השבוע ביקר בישראל עמית העוסק בהצלת נתונים בחו"ל. אחרי כמה בירות ישראליות, החלו האנקדוטות לזרום מפיו. עם אחדות הזדהינו, מאחרות התפלאנו, אבל הייתה אחת שמוטטה אצל כולנו את כל סכרי הצחוק.
כרגיל, זה לא היה מצחיק עבור הקורבן, גברת מבוגרת וצבעונית, שהביאה את הדיסק מרופד היטב למעבדה... בתוך קופסת מזון לחתולים הקשורה בקוקיות (אותן גומיות לקשירת שיער הילדות) עם פפיונים ופעמונים.
התקלה שאובחנה הייתה מסוג די שכיח - נזק בלוח האלקטרוני, שנגרם כנראה ממכת חשמל. באנמנזה העלתה כי תאונה ביתית (הפיכת קומקום ושפיכת תה על שקע גלוי) גרמה להפסקת חשמל, שאחריה הדיסק סירב להגיב.
הגברת הנ"ל פנתה לעמיתנו דרך הערוץ העסקי, ומסרה כי שחזור המידע חשוב ודחוף לה לשם מתן שירות ללקוחותיה.
כאשר לקוחות עסקיים מפרטים את סוגי הקבצים, אלו בדרך כלל מתאימים לעיסוק החברה. אך משום מה, הלקוחה לא נדבה ברצון מידע על סוג העסק שהיא מנהלת.
בסופו של דבר הסתבר שהיא... מגדת עתידות!
בין הקבצים האבודים היו מפות לידה והורוסקופים של לקוחותיה, טבלאות המשמשות לה לחישובים ועוד מקורות שהיא רכשה בכסף רב מאסטרולוג שבינתיים הלך לעולמו.
הסנדלר הולך יחף, חברים.
גם בלי שתזדקקו לשירותים של מגידי עתידות אפשר לדעת שכל מחשב וכל מצע מגיעים יום אחד לסוף חייהם. וכאשר אותו יום מגיע, רק גיבוי נכון ומעודכן יחסוך לכם כאב ראש.
 

 
    
 






 

ליונס ישראל
מועדון ליונס נס ציונה

מזמינים את כבדי הראיה והעיוורים אשר בין בני משפחותיכם וידידיכם
להגיע היום, יום חמישי ה-15 במרץ בשעה 16:30
למועדון העיוור, רח' בן אליעזר 16, ראשון לציון.

בתוכנית:

  1. הנחיה: הבישול החוויתי - משמעות ויתרונות
  2. תחרות הבישול החווייתי - בהשתתפות חברי מועדון העיוורים, ליונס ישראל ומועדון ליונס נס-ציונה.
  3. הרצאה בנושא אביזרים וכלי בישול לעיוורים על ידי נאורה ציגלר, סטודנטית ממכללת הדסה שהמציאה כלי בישול מיוחדים בסיוע קבוצת עיוורים.
 
    
 

מחסור


מומחים בתעשיית הדיסקים מסכימים כי המחסור שנגרם על ידי השיטפונות בתאילנד יהיה זמני בלבד. למרות שהמחסור דחף את מחיר המצעים כלפי מעלה, ההשפעה שלו לא עשויה להמשיך מעבר לסוף שנת 2012.

בינתיים, העלייה באימוץ מוצרי SSD מתרחש מסיבות טובות נוספות. (למרות המחיר הגבוה ביותר מפי 16 ממחיר הנפח בדיסק - ראו טבלה למעלה)
קהילת משתמשי הדיסקים, מצידה, מנסה להתייעל כדי לסחוט עוד ממערכות האחסון והגיבוי מבוססות דיסקים. למשל, ארגונים שהפעילו עד כה מערכי דיסקים ניצלו בין 30 ל-50% מקיבולתם, למרות שבמערכים מודרניים ניתן לאפשר ניצול שבין 60 ל-80% מן הקיבולת מבלי לרדת בביצועים. בין היתר, וירטואליזציה ו-*tiering עוזרים מאוד לכך. (*את המידע בשימוש תדיר ניתן להעביר למצעי SSD ואת הגיבוי והאחסון למערכים איטיים וזולים יותר).
 

 
    
 

 על יתרונות גומז פיר

 
    
 

השמדת מידע

השמדה יסודית
של מצעי מידע
עבור מוסדות, ארגונים ועסקים

קישורים

●  עבודות של ויקטור, שהיה פעם ראש צוות התמיכה במוצרי האבטחה בצ'יף. לימים, גם צלם רחוב.

● Uggie הכלבלב, כוכב הסרט הצרפתי עטור הפרסים The Artist, מצטרף להיי טק (סרט פרסומת למוצרי נינטנדו החדשים).

לוגו של גוגל באוריגאמי. אתגר: נסו לקפל את הלוגו של צ'יף
 

 
    
 

תושבים דיגיטליים


כבר במחקר של James Katz, Ronald Rice ו- Philip Aspden שנערך בין 1995 ל-2000 נותח השימוש באינטרנט, האינטראקציה החברתית והשתתפות התושבים. נמצא אז כי המעורבות הפוליטית והיחס החברתי בין משתמשי האינטרנט זהים או גדולים מאשר אלה הקיימים בין התושבים שאינם משתמשים באינטרנט.
הסוציולוג הספרדי Manuel Castells קבע בזמנו וכולנו היום עדים היום לכך, שרשת האינטרנט מוכיחה את עצמה, בחשיבות הולכת וגוברת, במחאות החברתיות. האינטרנט הפך לאמצעי חיוני להבעה ולארגון מחאות המתקיימות בזמן ובמקום מוגדרים, מקבלות השפעה תקשורתית בעולם ומשפיעות על המוסדות והארגונים - חברות מסחריות, למשל- הודות להשלכות השפעתן בדעת הקהל. נאמר גם כי תנועות והפגנות אלה "נועדו לתפוס את שלטון המוחות ולא את שלטון המדינות".
Karen Mossberger טוענת כי האינטרנט מקל על יחסי הגומלין בין האנשים לחברה ועל כן היא משתמשת במונח "תושבות דיגיטאלית" (Digital citizenship). התושבות הדיגיטאלית  היא היכולת להיות חלק מהחברה online. בדומה לדרך בה החינוך קידם את הדמוקרטיה והצמיחה הכלכלית, לאינטרנט יש פוטנציאל להיטיב עם בחברה כשלם, ומסייעת במימוש החברות וההשתתפות הפרט מתוך החברה. כלומר, התושבות הדיגיטאלית מעודדת מה שנקרא "הכלה חברתית".
בשונה למשל מהטלביזיה, ממנה צורכים חדשות באופן פסיבי, האינטרנט מציע יותר מקום לתקשורת הבין אישית ולשיח הפוליטי. Mossberger מביא מחקרים שהוכיחו ששיחות אונליין כנות ושוויוניות יותר מאשר מפגשים פנים אל פנים. ("את הנשים, למשל, קוטעים פחות בדיונים באינטרנט. ובנוסף, התגלה כי התקשורת המקוונת הטרוגנית יותר מבחינת גורמים פיזיים כגון גזע, מגדר וגיל")
הסוציולוג האמריקני הרברט בלומר מצא כי השיח שנוצר על ידי דעת הקהל יכול להגיע לרמות שונות: מ-"מאוד אמוציונאלי ומלא דעות קדומות" ועד "מאוד אינטליגנטי ורציני". גם הקהל המשתתף בשיח יכול להפוך לאספסוף בתנאים של התרוממות רגשית פשוטה, ולהוביל ל"רגש ציבורי" יותר מאשר לדעת קהל.
Vincent Price (לא השחקן) מנתח את רמות העניין של הציבור ומזהה שתי קבוצות: זו של השחקנים וזו של הצופים. הקהל מורכב מצד אחד בקבוצות עניין - שיש להן עניין מידי לפתרון של נושא מסוים- ומשתתפות בצורה פעילה כדי להשיג את מבוקשם. ומצד שני, בקבוצה עצמאית יותר, בגישה של צופים. ההבדל בין רמות עניין אלה לא מורגש ב- Web 2.0, בה כולם שחקנים. ובכל זאת, יש בה רמות של השתתפות ומעורבות לכל נושא נתון. בעוד חלק מצטרפים לקבוצות תמיכה, אחרים יוצרים אותן. חלק משאירים תגובות ב-Youtube לסרטונים שאחרים יצרו. כך שכמו שפרייס אמר, "הדעות שמובעות בעל פה יכולות שלא להסכים עם הדעות שמובעות על ידי פעולות".
העיתונאית לורנה צ'אוקה מציעה ארבע רמות עוצמה שונות של מעורבות:
הרמה הראשונה היא רגשית ובעלת העוצמה הנמוכה ביותר. בקבוצה זו נמצאים מי שהצטרפו לקבוצה של פעילות פוליטית באמצעות הקשת לייק אך אינם משתתפים עם הערות, קישורים או תרומת מידע רלוונטי למימוש הפעילות. הם רק מביעים השתתפות או לעיתים גם רושמים בדיחות או קללות שלא תורמות לדיון.
ברמה השנייה או קבוצת התגובה, מופיעות ההערות או תשובות שהובעו בתגובה לתוכן קודם.
הרמה השלישית היא זו של ההתחייבות לפעול. היא כוללת יצירת תכנים וניתוח הנושא. לקבוצה זו  שייכים האנשים  היותר משפיעים בזרם הדעה, אלו הנחשפים כתומכים.
ברמה הרביעית נמצאים אלו שקיימו את הפעולה הסופית, זאת שנקבעה על ידי המשתמשים בתהליך יצירת זרם הדעה. למשל, לשלוח פקס לשר, או להגיע להפגנה עם שלט.
את ארבעת הרמות הללו ניתן לייחס לכל סוג של תוכן ב-Web 2.0- הן אם מדובר בסרטון ביו-טיוב, בציוץ, פוסט, וכו'. תושב דיגיטאלי יכול כמובן להגיע לרמות שונות לגבי נושאים או תחומי עניין שונים. כ
החוקרת סוזן הרינג, מבית הספר לספרנות ולמדעי המידע של אוניברסיטת אינדיאנה, יוצאת מתוך הנחה שאנשים המתחייבים לפעילויות משמעותיות מבחינה חברתית, משאירים עקבות טקסטואליות באינטרנט, מה שהופך את יחסי הגומלין ברשת יותר נגישים לניתוח ולחשיבה - מה שלא מתרחש בעולם בן החלוף של התקשורת בע"פ. המקצוע המנתח את ההתנהגות האינטראקטיבית בדיון הדיגיטאלי נקרא CMDA או Computer-Mediated Discourse Analysis. והוא מציע ארבעה תחומים שונים של השפה המאפשרים בדיקת התוכן: מבנה, פירוש, אינטראקציה והתנהגות חברתית.
יחידת המבנה כוללת השימוש בטִיפּוֹגְרַפְיָה (פונטים) ו-אוֹרְתּוֹגְרַפְיָה (שגיאות כתיב).
בתחום הפירוש, נבדקים פירושי המילים בהן הגולשים  משתמשים.
תחום האינטראקציה עוסק בתורות בדיון, פיתוח נושא וסוגים שונים של משא ומתן.
ההתנהגות החברתית כוללת בלשנות של הבעות עימות, כוח ושייכות לקבוצה.
גם המעורבות- שהיא לא חלק מהשפה בדיון- היא תחום ב-CMDA. בודקים מעורבות על פי תדירות ההתערבות, אורך המסרים ותשובות שמתקבלות.
בכל אחד מתחומים אלו, הרינג מזהה התנהגויות של דיון שהם אִינְדִּיקָטוֹרים של קהילה וירטואלית. במקרה של האינטראקציה למשל, כדאי להתמקד בהֲדָדִיּוּת, או נוכחות של משתתפים מרכזיים. הסולידריות, ניהול העימותים וכללי התנהגות הולמת הם חלק מן ההתנהגות החברתית.
אם הנושא מעניין אתכם, תוכלו לקרוא כאן את העבודה של הרינג
 

 
    
 








































































































מיתוסים


מורן הבן שיתף אותנו בהפרכת 10 המיתוסים הפופולאריים ביותר על פי בחירתם של קוראי LiveScience. והם:

1. תרנגולות יכולות לחיות ללא ראש.
לא, הן לא. קפד ראשה של תרנגולת והגוף ימשיך לנוע במשך דקות ספורות, אך זה לא חיים. אגב, גם את רוב תקופת החיים של העופות בשבי או בבתי גידול תעשייתיים קשה להגדיר "חיים" (ראה ערך "זה חיים,זה?")

2. המים זורמים בכיוונים שונים בכיורים של שני החציים של כדור הארץ בגלל סיבוב כדור הארץ.
כן אבל לא רק, יש כוחות חזקים יותר המשפיעים על כך. מהירות סיבוב כדור הארץ בקו המשווה היא 1,600 קמ“ש לכיוון מזרח (מהירות קווית שווה רדיוס כפול מהירות סיבובית. הרדיוס הגדול ביותר של חתך כדור הארץ הוא זה של חתך בגובה קו המשווה).
צפונה או דרומה לקו המשווה, הקרקע נעה במהירות נמוכה מזו. המהירות קטנה ככל שאנו מתקרבים לקטבים, שם המהירות היא אפס. כתוצאה מהמהירות הלא אחידה הזו מזרחה, גופים הנעים ב“קו ישר“ על גבי הכדור למעשה נעים מזרחה (יחסית לקרקע) בגלל התופעה המתוארת בחוק ההתמדה. כך למשל, אם נעמוד על קו המשווה ונזרוק אבן בקו ישר ומדויק צפונה, האבן תקבל סטייה ותנחת מזרחית לנקודה בו הייתה אמורה האבן לנחות. אם נזרוק את האבן מהקוטב הצפוני דרומה, היא תיפול מערבה לנקודת הנחיתה הצפויה. בחצי הכדור הצפוני חפצים הנעים למרכז נוטים לסטות הרחק מהמרכז, כך שנוצרת תנועה נגד כיוון השעון. בחצי הכדור הדרומי מגמה זו מתהפכת. מאותה סיבה הוריקנים בחצי הכדור הצפוני יסתובבו נגד כיוון השעון. כשמדובר בכיורים אשר בחצי הכדור הצפוני, המים שיורדים בניקוז שואפים לבצע תנועה נגד כיון השעון. אבל בכיור קטן - שם הגיאומטריה קובעת משמעותית את התנועה- אין לתופעת קוריוליס משמעות רבה. פעם, בתקופת נפוליון, היה צורך בהתחשבות בתופעה זו, בחישוב מעוף כדורי תותח. במלחמות דאז, בקרת האש הארטילרית הייתה מבוססת הנדסה מכאנית חישוב נקודת הנפילה של הכדור היה קריטי, ולאור מסלולי המעוף הארוך של הכדורים הייתה צפויה סטייה כפי שתיארנו עם דוגמת האבן.

3. בחלל אין כוח משיכה.
סליחה, בחלל אין נפילה חופשית, אבל גרביטציה יש -פחות או יותר- בכל מקום.

4. בני האדם משתמשים בפחות מ-10% מן המוח.
וואו, לא ממש. אנו בוודאות משתמים ביותר מ-10%. בדקו מחדש את המסקנה במקור המדעי ממנו היא התקבלה.

5. פורים. אכילת פרג יכול להשפיע כמו עישון אופיום.
לא נכון, אבל יש סיכוי שבדיקת סמים תהיה חיובית אחרי אכילת כמות פרג מספקת.

6. מטבע שנזרק מראש גורדי שחקים יכול להרוג עובר אורח.
מסתבר שלא נכון, התנגדות האוויר מונעת מן המטבע לקבל את המהירות הנדרשת לכך.
 
7. אצל אנשים מבוגרים לא מתפתחים תאי עצב חדשים.
עד לפני זמן לא רב כך האמינו כולם, אך העובדה הופרכה.

8. מרק עוף יכול לרפות שפעת רגילה.
נא לא להגזים, לא בדיוק לרפא, אבל עוזר. יחיו תרופות הסבתא.

9. הפיהוק מדבק.
עדיין לא נמצא הבסיס הפיזיולוגי לתופעה, אבל זה הוכח אמפירית.

10. ברקים לא פוגעים פעמיים באותו מקום.
לא רק שזה לא נכון, אלא שלברקים יש זיקה במקומות מסוימים בשל תכונותיו, כמו למשל בניין האמפייר סטייט בניו יורק.
גם לא נכון שאם ברק פוגע ברכב, גלגלי הגומי המבודדים יצילו את המצב.

11. פיהם של כלבים נקיים מאלו של אנשים.
קשה מאוד לקבוע זאת, מפני שקיימות אוכלוסיות מיקרובים ספציפיות לכל מין של בעלי חיים.

12. שיער וציפורניים ממשיכים לגדול לאחר מוות.
הגדילה נובעת מריבוי תאים, אשר אפשרי רק בגוף החי. לאחר המוות חלים תהליכי התייבשות של רקמות, והם גורמים בין היתר להתכווצות של העור. ההתכווצות מסוגלת לחשוף חלקים בציפורניים ובשיער שהיו מכוסים על ידי העור בעודו האדם חי, והדבר יוצר אשליה של התארכות. הרבה מידע נוסף ומעניין בספר "סטיף".

13. חתולים  נוחתים תמיד על הרגליים. אכן, בגיל המתאים ומן הגובה המתאים. הם מתהפכים כדי ליפול על הרגליים הודות לרפלקס המתפתח בין גיל 3 עד 7 שבועות. אבל נפילות יכולות גם לגרום אצל חתולים שברים ופציעות, לעיתים קטלניות. סקר מפורסם (1987) של אגודת הוטרינריים האמריקנית מצא כי חתולים הנופלים מגובה רב -עד 7 קומות שורדים יותר מאשר חתולים שנפלו מגובה רב יותר. לכך סיבות פיזיולוגיות ואווירודינמיות משולבות.

14. גברים חושבים על מין אחת ל-7 שניות.
אין דרך להוכיח אבל בכל זאת זה נראה קצת מוגזם.
או קיי, אין צורך להגיב לנקודה זו, אנו מודעים להערכה העצמית של קוראינו.

15. אם רצים תחת הגשם, נרטבים פחות מאשר אם הולכים.
הופרך, ראו סרטון

16.חוק 5 השניות - כאשר דבר מזונות נופל לרצפה, לוקח לו 5 שניות להזדהם, ואם אספת אותו לפני שזמן זה עבר, אפשר בשקט לאכול אותו ללא שטיפה או חיטוי.
טעות, כפי שגם ההיגיון הבריא אומר, הזיהום מתרחש מעצם המגע וללא עיכוב.

17. בעלי חיים מסוגלים לנבא אסונות טבע.
הם מסוגלים לחוש שינויים קלים בסביבה הודות לחושיהם המפותחים, אך לא מסוגלים לנבא אותם, רבים מתים כתוצאה מהם ואם היו מסוגלים לנבא אותם יתכן היו בורחים מן האזור.

18. חילופי העונות מתרחשים בשל קרבת כדור הארץ לשמש.
אם תצליחו להיזכר בשיעור הזה מבית הספר, תבינו שגם לזווית ציר כדור הארץ חשיבות גדולה בנושא.

19. החומה הסינית היא מעשה האדם היחידי שניתן לראות מן החלל.
למעשה... לא בדיוק רואים אותה. אם היה ניתן, היה גם אפשר לראות גם כבישים גדולים הרחבים בהרבה ממנה.
החומה נראית רק בזמן שהיא מטילה צל, בתמונה היא קו דקיק שרץ מלמעלה בימין לכיוון למטה בשמאל.

20. לוקח 7 שנים לעכל מסטיק.
מה? אולי מיצי הקיבה לא מצליחים לעכל מסטיק, אבל בתוך יממה הוא כבר עוזב את הגוף כדרך כל מזון.
 

 
    
 

השורות של עמית

מי אמר פשע ולא קיבל


כמו שכבר כתבתי, יש פשע במרסיי. פריצות הן עניין של יום יום וביום ראשון האחרון נפרץ הבית שלנו ברביעית תוך חמש שנים. לא שיא עולמי, גם לא שיא מקומי.
מחזיק השיא (7 פעמים) יושב בכלא בימים אלו על שירה למוות בפורץ האחרון שבדק את מערכת האבטחה שלו.
השוטרת שהגיעה לביתנו הייתה עייפה ורצוצה שכן מדובר בימי חופשה וחצי עיר נפרצה, והיא מתרוצצת לחפש טביעות אצבעות...ולא מוצאת. נו טוב, משטרת צרפת זה לא בדיוק CSI.
היות ושותפתי לדירה היא עיתונאית חשובה, היא הקימה קול צעקה ותוך 48 שעות התייצבה כל הוועדה לביטחון של עיריית מרסיי באצטדיון שמאחורי ביתנו כדי לדסקס כיצד למנוע כניסה של פורצים לאצטדיון וממנו לחצר שלנו.
הוויכוח המר הוליד כלום מוחלט, כי: “זה יקר, ההוא יקר, וכו..”. חברתי הציעה פתרון פשוט: קונצרטינת תיל מעל לגדר בצד האצטדיון. מיד הזדעזעו להם חברי הוועדה, הרי הפורץ יכול להיפגע, חס וחלילה!
זה תמצית הסיפור של העולם המערבי. חילול פרטיותם, רכושם, ו-אם היה מישהו בבית- יתכן שסיכון חייהם של האזרחים התמימים, הרבה פחות חשוב מבטיחותו של הפורץ. פעם, עבודה של פורץ הייתה עסק מסוכן. היום, המערכת עושה הכול כדי שגם עבורו יהיו אפס סיכונים.
לי, זה נמאס...
הפורצים אלינו תמיד ניגשים לאותה דלת. עבודת פירוק התריס גוזלת זמן, לכן הם ניגשים לדלת שנסתרת מעיני כל (4 פעמים מתוך 4 - סטטיסטיקה לא רעה), החלטתי למלכד את הדלת הזו. בבסיס שלה שתלתי להבים של סכינים יפניות, אחרי שחשמול הדלת ירד (זמנית) מהפרק. הפורץ הבא לא ישאיר טביעות אצבעות, הוא ישאיר את כל האצבע במקום. כמובן שהוא יכול להתלונן, אבל לא נראה לי סביר שפורץ חתוך אצבעות ירוץ למשטרה וידווח: “ניסיתי לפרוץ לבית זה וזה ונחתכו לי האצבעות" אני רק מקווה שלא אתבדה.


יח"צנים (2)
וידויים של עיתונאי


זוכרים את היח"צנית מלפני שבועיים? היא מנסה לשכנע אותי לכתוב על תוכנה שחברה שהיא מייצגת פיתחה. מדובר ב-keylogger, לא משהו חריג. תכנות כאלו נמצאות בשוק כבר למעלה מ-10 שנים. תוכנה שכזו מקליטה את כל הפעילות של משתמש על מחשב, ומאפשרת לבעל החברה לעקוב אחרי עובדיו. באירופה תוכנה שכזו אסורה. בישראל כנראה מותרת אבל מה... אין כאן סיפור. לא מדובר בהמצאת המאה, גם לא בהמצאת העשור ובחיפוש קצרצר יכולתי למצוא עשרות תכנות דומות ורבות מהן חינם.
וכך אני מנסה בנימוס להתחמק מכתיבה על התכנה והגברת לוחצת, אחרי שהכירה לי את שותפי (על זה כבר כתבתי) היא החליטה לפרוט על הנימים המקצועיים שלי.
"אתה לא רוצה לעבוד קשה" (בדיוק סיימתי לכתוב ארבע כתבות ביום אחד) "אתה לא עיתונאי אמיתי" (את הדואר הזה קיבלתי בחדר העיתונות של הפורום העולמי השישי למים). והגדילה ועשתה וסתמה את הגולל על כל אפשרות שאכתוב על הנושא בכך שאמרה: בכלכליסט כתבו על זה והייתה כתבה גם בערוץ הראשון. עניתי לה בנימוס: “בניגוד לכלכליסט אני לא כותב כשאין מה לכתוב, וכשאין סיפור אני לא מנסה לספר אותו, למרות שאני לא רע בסיפורים. ועכשיו אבקש את סליחתך, אני ניגש לצלם את ראש ממשלת צרפת”. לא קיבלתי תשובה עדיין. אבל לפחות עכשיו אוכל להפנות אותה לכתבה על התוכנה המעצבנת שלה.
 

הפורצים בדמעה


סטודנטים מהטכניון הצליחו לפרוץ את הפרוטוקול הנפוץ ביותר של נתבי האינטרנט". הם כמובן יקבלו על זה פרס, לא מהטכניון אלא מחברת "אמדוקס". כבר כתבתי כאן על התופעה המעצבנת הזו, אבל אולי כדאי לגנות אותה שוב.
אין דבר שאי אפשר לפרוץ, נקודה! דלת, בית, מבצר, קוד או צופן. כל מה שצריך זה זמן ומשאבים. וזה בדיוק מה היה לבחורים הללו מהטכניון. וכאשר פרס מחכה להם בקצה הקשת בענן, מדוע שלא ינסו? אבל, מהן ההשלכות ?
לא רק שעצם ההצלחה פורסם, אלה שבקווים כלליים פורסמו גם ההנחיות כיצד לבצע את הפריצה. מה שאומר שהסטודנטים בטכניון בעידוד אמדוקס פתחו חור ענק ברשת האינטרנט, והראו לכולם היכן הוא נמצא.
כן, סביר להניח שאמדוקס עובדים עכשיו על פרוטוקול חדש, שייפרץ גם הוא בשלב כלשהו בעידוד של חברה מסחרית אחרת.
לטעמי מדובר בוונדליזם מסחרי נטו, וכל הטענות על חשיבות האבטחה הם אוסף ענק של מילים ריקות מתוכן. בסופו של דבר הזמן והמשאבים וגם הפרס שחיכה לסטודנטים לא עומד לרשותם של פורצים רגילים, ולכן גם איש עד היום לא הצליח לפרוץ את הפרוטוקולים הללו. עצם הפריצה מעודדת כאוס טוטלי באינטרנט, לתפארת מדינת ישראל.
זה מזכיר לי שאי שם בצרפת שוקדים מדענים לשפר ולשכלל את הנגיף הקטלני של שפעת העופות. הטענה היא מדעית לחלוטין, הניסיון למצוא כיצד מחסנים את עצמם וירוסים וכיצד להתמודד עם מוטציות, אבל... מה יקרה עם הנגיף הקטלני המשוכלל שלהם יצליח להשתחרר מכבלי המעבדה? כמה חשיבות תהיה למחקר המדעי אחרי מאות אלפי ואולי מיליונים של פגרים מסריחים ברחובות, והאם בכלל יישאר מישהו מהמדענים הללו בחיים כדי לספר לנו על החיסון שהם עבדו עליו בו זמנית?
לטעמי, מימון מסחרי של וונדליזם אמור להיות אסור בחוק.
 

עוד כתבות


אני לא מתכוון לכתוב שוב על הכמהין אבל, האם הייתם נוסעים שעתיים כדי לרכוש פטרייה שחורה ומסריחה במחיר של 700 יורו לקילו? אני נסעתי! לא שיש לי את הכסף לקנות, אבל זו הייתה חוויה
הזכרתי בשלוש מילים את פורום המים העולמי השישי שנערך במרסיי. מדובר בכנס בינלאומי למציאת פתרונות לבעיות מים שונות (ובעיות לא חסר).
הפורום הענק הזה מילא את העיר במבקרים מצבעים שונים. התערוכה מעניינת, הנאומים קצת פחות. לרדוף אחרי ראש ממשלת צרפת יחד עם מאות עיתונאים שדוחפים חזק לא היה נחמד. ויש כמובן את סיפור סכסוך המים בין הישראלים לפלשתינים. אבל את הכול כבר כתבתי אתמול ותוכלו לקרוא כאן.
ועוד משהו קטן שכדאי לעקוב אחריו
שלשום התחלתי בסדרת כתבות על הונאות באינטרנט, הראשונה פורסמה השאר יבואו.


תגובה לשורות של עמית

 
    
 

הומור - HUMOR


אין כמו עיתונים

ריקוד הגשם
 

 
   
 

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה,
או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין

 
 
 

נשמח לקבל הערות והארות,  המלצות ובקשות או קישורים לאתרים מעניינים לדואל:magazine@chief.co.il

 
 
   
 

http://www.bos.co.il

 
 

מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.

 
 

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2012