גיליון מספר 11 שנה XII יום חמישי, 22 במרץ 2012

 
 

► לגיליון קודם 2012 לגיליון הבא ◄

צ'יף תמיד לשירותכם בנס ציונה, מאז 1986

 
       
 

Nullum est iam dictum quod non dictum sit prius

"דבר לא נאמר שלא נאמר כבר קודם"
פובליוס טרנטיוס אפר

 
       
   

גרסת BOS העדכנית הנה BOS v2.3
 
▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכון הקישו כאן לקבלת העדכון.
▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמה הקישו כאן.
▪ למצגת BOS עדכנית: BOS 2009H.pps
גרסת Beta עדכנית 2.3.1.8 לקבלת גרסת Beta

 
       
   

שער ערך ה GB
21/03/2012
השוואת כדאיות רכישת
דיסק קשיח מסוג SATA
לפי מחיר לכל 1GB

0.72 ₪

500GB

0.43 ₪

1TB

0.30 ₪

2TB

0.28 ₪

3TB

מחירי SSD ל 1GB

6.47 ₪

60GB

5.60 ₪

120GB

6.65 ₪

240GB

7.16 ₪

300GB

4.58

512GB
מקרא

מחיר עלה

מחיר ירד

ללא שינוי

X.XX

היקר מכולם

X.XX

הזול מכולם

מחיר ה- GB

הזול ביותר לתקופה


עם לייזר בדיסק


זה כבר כאן, הפתרון שיאפשר לנו לרכוש דיסקים קשיחים למחשב שולחני או דיסקים חיצוניים של 3.5" בקיבולת 6 טרה בייט. או לחלופין, דיסקים קטנים ללפטופים (2.5") שיוכלו להכיל 2TB מידע. אבל בעלי הבשורה - חברת סיגייט- לא מסתפקים בכך. הם כבר מדברים על דיסקים של 20 ו-60 טרה בייט לשני הצרכים הנ"ל.
סיגייט בחרה בטכנולוגיית HAMR - צריבה מגנטית בסיוע חום, בכדי לבצע את הקפיצה הגדולה הזו בצפיפות.

כידוע לכם, הנושא העיקרי הקובע את קיבולת הדיסקים באותו פורמט (גודל פיזי) היא צפיפות המידע. והצפיפות נקבעת על ידי הגודל של כל ביט מגנטי. אפשר להקטין את הביטים עד לגבול מסוים, שם מתחילים הביטים השכנים להשפיע אחד על השני. טכנולוגיית ה-HAMR מאפשרת הפרדה טובה יותר להמשך מזעור הביטים. כאשר מחממים באמצעות לייזר את החומרים מהם עשוי מצע המידע בדיסקים (סגסוגות של ברזל ופלטינה), פותרים את בעיית ההשפעה בין ביטים - אזורים מגנטיים באורך 12 אטומים בלבד- הנמצאים בצמידות.
מעשית, בזמן כתיבת המידע מופעל גם לייזר שהוצמד לראש הדיסק. קריאת המידע נעשית כרגיל, עם הלייזר כבוי. התכנות הטכנולוגיה הוכחה כבר ב-2006 על ידי פוג'יטסו.
עדיין אין מידע זמין לגבי עלות הדיסקים עם HAMR, וגם לא על השפעת התוספת של מנגנון הלייזר על צריכת החשמל של הדיסקים.

מתוך האתר של Seagate: בצד שמאל, הצריבה האנכית הנהוגה עד כה. בצד ימין, הצריבה בסיוע לייזר מחמם. הכחולה היא השכבה המגנטית, N ו-S הם צפון ודרום, הכיוון של הביטים ההופך אותם ל-0 או ל-1


רבים משוכנעים שבעלי העננים הציבוריים יהיו המרוויחים הגדולים מתוספת הקיבולת בדיסקים הקשיחים. מצד שני, אם תהיה היצע של דיסקים גדולים במיוחד ובמחיר סביר, ניתן יהיה להתקין מערך אחסון מקומי -ואם נרצה, גם גיבוי מקומי ו/או מרוחק- ברשותנו הבלעדית, כאשר האחסון בענן יהיה מעט חסר טעם, במיוחד עם חיבורי אינטרנט של 100Mbps.
 

 
       
 

סקאוֹמורפיזם - מפורקת למילים פשוטות


הר-בה נכתב על סקאוֹמורפיזם בשלושת השנים האחרונות, כמו על תחום ממשק המשתמש בכלל. השימוש האינטנסיבי של אפל בממשקים סקאומורפיים הביא לתחייה מחודשת של התעסקות בתחום, והוא מעורר דיונים בעד ונגד, אבל על זה נדבר בהמשך.

קודם כל, כדאי שנבין על מה אנחנו מדברים פה בעצם. בקיצור קיצורים, סקאומורפיזם הוא הוספת אלמנט שמאפיין את מוצר X  למוצר Y, ולא מסיבות פונקציונאליות. התפקיד המקורי שהיה לאותו אלמנט במוצר המקורי, אבד או פשוט כבר לא רלוונטי במוצר החדש. לדוגמא: הצליל שמצלמה דיגיטלית משמיעה, רק כדי לדמות את הקולות החורקים שמצלמת פילם הייתה מייצרת במהלך צילום.
 

המלבן הבלשני

"סקאומורפיזם" היא הלחמה של שתי מילים ביוונית: skeuos, שמשמעותה תשמיש או כלי, ו-morphe, צורה. באנגלית המילה נהגת "סקיוּ-אֶ-מוֹרף" (או, עבור ידידיי הפונולוגיים: skju.ə.mɔrf) ונכתבת כך: skeuomorphism (כ-47,800 תוצאות בגוגל) או כך: skeumorphism (כ-2,800 תוצאות). דוברי אנגלית מתקשים בהגיית שתי תנועות אחת אחרי השנייה ולכן אני צופה שהצורה השנייה תהפוך לנפוצה יותר, לפחות בדיבור.

מקור המילה הוא מן הארכיאולוגיה, שם היא מתארת מאפיין שאינו פונקציונאלי בחפץ מעשה ידי אדם, שהורש לו מחפץ שקדם לו. דוגמא נפוצה לכך בספרות הן סלסילות חימר יווניות שדימו מרקם וצורה של שזירת נצרים.

חיפשתי המון ולא הצלחתי למצוא תרגום לעברית או אפילו הגייה עברית מקובלת. כך נולד העיברות הראשון שלי. הוא מסתמך על עיברות של מילים בעלות תנועה דומה (eu הנהגה כ-ju) כמו europe שהפכה בעברית ל- 'eropa'. ככה הפכתי את skeuo ל-skeo.
מה דעתכם? אתם מוזמנים להתרעם או לתמוך, ולהמר אם זה יתפוס או לא.
 


העולם הדיגיטלי, שעד שנות התשעים היה קר ומנוכר, הלך והתמלא מאז בסקאומורפיות. לדוגמא, לינק באתר שמופיע על תמונת כפתור. אין שום סיבה פונקציונאלית להצגת הלינק בצורה כזו. אבל זה יותר ברור לנו שרוצים שנלחץ, כשאנחנו רואים גרפיקה שמזכירה כפתור?
 

תלחץ עלי !

vs.

  

הרעיון מאחורי סקאומורפיות בממשקי משתמש
הרעיון הוא פשוט - יישור עקומת הלמידה. אני נזכרת בפעם הראשונה שהשתמשתי באופיס 7, או בפעם הראשונה שעבדתי עם כל אדמין של חברה ישראלית, או את הפעם הראשונה שראיתי את העיר דלהי. כל הדוגמאות האלו מאופיינות בבהלה נוראית מצידי, שלאחר מספר ניסיונות נוספים התגלתה כלא מוצדקת. אנחנו מפחדים ממה שאנחנו לא מכירים, ממה שלא נראה לנו מוכר.

כשאנחנו מפחדים ממשהו, קשה לנו הרבה יותר ללמוד אותו. בקורס וובמאסטר ישבו איתי שתי עלמות חן חריפות שאיבדו עניין בקורס ברגע שהתחלנו ללמוד Java Script, כי זה הזכיר להן מתמטיקה. הפחד הזה היה עבורן מוצדק מאחר ולתפישתן הן נכוו מחוויה דומה. אם המורה היה בוחר להרחיק את החומר מן העולם המתמטי, ומייצר במקום חוויה חדשה וחיובית מלמידת הנושא, סביר מאוד להניח שההצלחה שלהן בקורס הייתה גדולה יותר. גם שלי, כנראה.

ממשק משתמש סקאומורפי מספק למשתמש מידע חשוב לגבי הפעולות האפשריות והיכולות העיקריות בממשק, במבט אחד.
ברוב הזמן, מבט אחד זה כל מה שאנחנו מוכנים להשקיע בממשק חדש, מה שהופך לקריטיים את רמת האטרקטיביות וקלות הלמידה של הממשק.
קלות למידה בעולם בו אנחנו צריכים ללמוד כל הזמן, היא אלמנט הכרחי למוצרים שרוצים להצליח בשוק. קחו לדוגמא את שוק המקלדות. כמו שזה נראה היום, מקלדות ה-QWERTY יישארו איתנו לנצח. קיימות היום בשוק מקלדות עם סידור מקשים הרבה יותר נח. ירים יד מי שקנה אחת... כן, חשבתי כך.
אין לנו זמן ללמוד סידור מקשים חדש, או בעצם, כל דבר שלא נראה לנו בעל חשיבות על. בעצם, פשוט אין לנו זמן. מדהים שבכלל הגעתם לחלק הזה של הכתבה!

אחרי חיפוש ארוך יחסית (יותר מ-5 חיפושים בגוגל!) אחר קווים מנחים לעיצוב ממשק סקאומורפי, הצלחתי לנסח רשימה שאני יכולה לעמוד מאחוריה. אתם מוזמנים לשלוח לי תוספות לרשימה!

אז הנה כמה נושאים שלדעתי מומלץ לחשוב עליהם, בתהליך האפיון של אפליקציה סקאומורפית:
● התנהגות אמינה: אם המוצר שאתם מפתחים נראה כמו ברווז ונשמע כמו ברווז, המשתמש יצפה שהוא גם יתנהג כמו ברווז. שימו לב שאתם לא משנים את ההתנהגות שהמוצר המקורי (זה שאתם שואלים ממנו אלמנטים עיצוביים) התאפיין בה, כדי להתאים אותה לפיצ'רים במוצר החדש. כמובן שלעיתים קרובות תאלצו לעשות בדיוק את זה. במקרים האלו וודאו שהמשתמשים מבינים את השינוי ולא מקללים אתכם בעקבותיו.
● סטנדרטים: מוצרי העולם האמיתי לא מעוצבים לפי סטנדרטים של ממשק דיגיטליים למיניהם. המשתמשים מורגלים בסטנדרטים מסוימים, כמו שהם מורגלים בהקלדה על מקלדת QWERTY. ממשק סקאומורפי בעצם משתמש בסטנדרטים שהמשתמש מכיר מעולמות אחרים. זכרו להשתמש בכל הכלים שיש לכם.
● הממשק המקורי: האם המשתמשים שלכם מכירים את הרכיב הסקאומורפי שלכם? האם המוצר המקורי בכלל שמיש? לא כל אובייקט מהעולם האמיתי יהיה מגניב כאפליקציה (ראו לדוגמא את האפליקציות של קורג).
● המסך, הו המסך: באפליקציות מובייל, במיוחד, המסך הוא קדוש. השתמשו בו בתבונה. הרשת מלאה בדוגמאות לאפליקציות שנצמדו למציאות ושכחו את המסך. לדוגמא
,leme cam לאייפון, שמתעקשת לספק לי עינית קטנטנה לצילום, במקום להשתמש בכל המסך שעומד לרשותה.

שנייה לפני פיזור, הבטחתי כמה מילים על אפל.
קל מאוד לאהוב את המותג או לסלוד ממנו, אבל האמת לאמיתה היא שהעלייה הגדולה של הממשק הסקאומורפי הגיעה בעקבות האייפון והאייפד.
הקווים המנחים לממשק המשתמש (HGI) של אפל מעודדים מפתחים ליצור אפליקציות אשר נאמנות למציאות במראה ובהתנהגות. הרבה מהאפליקציות המובנות במכשירים (native apps) מציגות ממשק המתבסס על העצמים הפיזיים בעולם הישן (הלא-דיגיטלי)
ואפילו הישן מאוד. לדוגמא, מקליט התזכורות הקוליות לוקח אותנו אל מיקרופון משנות ה-40.
 

הצלחתי לעניין אתכם? הנה כמה המלצות לקריאת המשך:

●  ארון ויינברג, על ממשקים ריאליסטים

● אנדי מנגולד, עם מחשבות מעניינות על הטריק שהסקאומורפיות טומנת בחובה – הרעיון שאנחנו כבר מכירים את המוצר ולא צריכים ללמוד דברים חדשים. זה גם עוזר במכירות

יש עוד נושאים מורכבים שאתם רוצים לקרוא במילים פשוטות?
כתבו לי! מבטיחה לנסות :)


יסמין ג. וייסבורד

 
       
 

 על יתרונות גומז פיר

 
       
 
אנטון פילר הזקן















































































































































































אנטון מי?


ה-אנטון הזה, אנטון פילר, זה הברנש שמומחי צ'יף מעקמים פרצוף כאשר שומעים את שמו. כי זה סימן שעליהם לצאת לשטח למשימה לא נעימה.

זוכרים את המלצותינו להתקין מכשירי UPS כדי להגן על המחשבים מפני פרצי חשמל? טוב, אז אנטון פילר היה תעשיין גרמני מבין החלוצים בייצור מכשירי UPS. מצויד בפטנט על שמו לייצור מאווררים לאורגנים ולכבשנים עם מפוח לנפחים, אנטון הקים בהמבורג את מפעלו הראשון ב-1909, בבניין שפעל עד אז כבית ספר. כדי להיות קרוב יותר ללקוחותיו ולספקיו, עשה -עשר שנים לאחר מכן- רילוקאציה לאוסטרודה, ועם 18 העובדים שלו החל לייצר טורבינות, מאווררים ומנועים חשמליים. חברתו הייתה אחת המעטות ששרדה את האינפלציה משנות ה-20' והמיתון שהחל ב-1929. בעשור השלושים הוא כבר החל להיות מוכר בחו"ל כיצרן  איכותי של מאווררים מיוחדים. אל תשאלו אותנו על דעותיו הפוליטיות של אנטון, אבל ב-1939 הוא הקים לא רחוק מהקודם, במורינגן, מפעל נוסף לייצור מאווררים. שנה לאחר מכן חברתו הפכה לחברת בע"מ ברשות משפחתו. וזה אפשר להם לחפש משקיעים חדשים ולאסוף הון להרחבת מפעלי הייצור. המלחמה האטה את הייצור אך מיד עם סיומה הייצור החל מחדש. פילר עשה לו שוק בגרמניה ובארצות נוספות למאווררים ספציפיים ללחץ גבוה, למגוון רחב של מנועים חשמליים ולגנראטורים. בנו של אנטון, האנס פילר, לקח את מושכות החברה ב-1954, ובמהלך השנים -עד 1972, סיים את בניית שכונה של 100 בתים בבעלות החברה באוסטרודה, עבור העובדים שלה.(השכונה הופרטה ב-1995)
ב-1960 פילר התקינו את מערכת אספקת החשמל הקרקעית הראשונה עבור מטוסים ו-frequency converter. שנתיים לאחר מכן, הודות למצב הטוב של החברה, פילר שכרו מפעל נוסף ב-Duderstadt לייצור מערכות הגנה נגד מתקפות אוויריות. באותה תקופה, סל המוצרים שלהם כלל בין היתר מערכות ייצור חשמל, מנועים חשמליים, מערכות בקרה אלקטרוניות, מאווררים, ציוד לבידוד אקוסטי ומערכות תת קרקעיות *NBC נגד תקיפות אוויריות
(* גרעינית N, ביולוגית B וכימית C או בקיצור א.ב.כ.)
ב-1970 פילר התקינו את מערכת ה-UPS הסיבובית הראשונה, ובהמשך את הטרנספורמטורים הראשונים של 60Hz ו-400Hz, ומערכות בקרה למנועי DC עבור צוללות. ההישגים, החידושים וההתפתחויות המסחריות של החברה ממשיכים עד עצם היום הזה, כאשר יש לחברה יותר מ-500 עובדים בגרמניה וכ-750 ברחבי העולם. אבל מה שמעניין אותנו כעת זה מה שארעה ב-1976. באותה שנה גילו בפילר שאחד מנציגיה בבריטניה עושה כבשלו בטכנולוגיה הקניינית של פילר. פילר הזקן רטן על כך שתוך הפרת הסכם הסודיות, הנ"ל מכר סודות טכנולוגיים למספר מתחרים. היות והעבירה בוצעה בבריטניה, פנתה חברת אנטון פילר לבית המשפט הבריטי. כדי לבסס את התביעה, הם נזקקו להוכחה - אשר לדעתם תמצא אצל הסוכן שסרח.
השופט באותו מקרה היה אלפרד דנינג (1899-1999), הידוע כ-לורד דנינג, אשר ב-40 שנות כהונתו כשופט בבית דין גבוה לצדק כיכב במספר משפטים מתוקשרים מאוד. דנינג נעתר לבקשת הפילרים, והפיק צו שהותיר את איסוף הראיות בהיעדרות בעל הבית. מאז, סוג זה של צו מכונה "צו אנטון פילר". הוא מקובל לא רק בבריטניה, אלא גם בארצות רבות אחרות, כולל ישראל. בעת שהחלו בארצות השונות להשתמש בצווים אלו, ניתן היה להבחין בשני סוגים של מטרות לצו: מקרים בהם הצו מטפל בנושאים הקשורים למבקש, ומקרים בהם נדרש שימור הראיות על מנת להוכיח מאוחר יותר סיבה לפעול "עם מספיק בשר".
בסוג הראשון יש למבקש עניין ברכוש הנתפס בכוח הצו. מטרת הצו היא מניעה של מכירת חומר עליו נרשם פטנט, copyright או trademark.
ברוב המקרים מסוג זה אין המשך משמעותי לתפיסה - המבקש מקבל מה שהוא רצה, ומעט משיבים נלחמים חזרה, ברוב המקרים מפני שהראיות דברו בעד עצמן, או מפני שלמשיבים אין את האמצעים להלחם. המבקש מקבל בד"כ פסק דין שהוא ברירת מחדל או במעמד צד אחד ללא משפט מלא.
בקטגוריה השנייה, ההגנה מערערת  על הצו לאחר הגשתו. המבקש לא טוען לעניין של בעלות על החומר שנתפס בעקבות הצו, אך הוא זקוק לחומר (בד"כ מסמכים) בכדי להוכיח את טענותיו.
צו אנטון פילר לא מבחין בין שתי קטגוריות אלו, למרות שהן משמשות לשתי מטרות שונות. בשני הסוגים הצווים יכולים להינתן  במעמד של צד אחד, ולהיות קבילים להוספה על החקירות בבית הדין. שני מאפיינים אלו הם העושים את ההבדל בין צווי אנטון פילר לבין תקנות המשפט האזרחי המאפשרות שימור ראיות לתקופת המשפט.

אין ספק ששנות השבעים המוקדמות היו שנות תמימות יחסית. השיטות הנפוצות ביותר של הפיראטיות היו השימוש במספר VTR או רשמקולים, שהיו נתפסים יחד עם העותקים שנוצרו בעזרתם. פולחן הסלבס היה בחיתוליו, הערך שיוחס לעיצוב בינלאומי ולסימנים הרשומים היה כמעט אפסי עדיין. המחשוב של העסקים היה כבר קיים אך עדיין לא היה נפוץ השימוש במחשבים האישיים ועסקים עדיין נשענו על מסמכי נייר. כעת, ארבעים שנה לאחר מכן, אנו מסוגלים לצרוב תקליטורים, להוריד חומר פיראטי לנגנים אישיים. פולחן הסלבריטאיות הוא מחלה שתפסה בכל מקום, ופירמות של ביגוד ומזון מוכרות ומוערכות בכל פינה של כדור הארץ. את המחשב האישי אפשר לשאת בכיס, ואין חברה שיכולה לתפקד ללא רמה מסוימת של מחשוב. אנו חיים בחברה ללא נייר בתוך יקום דיגיטאלי, בהם ניתן להעלות ספריות שלמות של רשומות בין רגע לדיסקון, ומסביבנו אינסוף הזדמנויות לצרוך מדיה. לכן לא מפתיע כי הופיעו גם סוגי שימוש חדשים לצווי אנטון פילר, במיוחד בסוג השני - כנדרש לשימור ראיות. הוא נכלל היום בסעיפים של חוזים להגבלת המסחר, או של הפרת הסודיות במקרים של הפסקת העסקה - שם קיים הפחד שהעובד לשעבר, שהעתיק ללא רשות רשימות לקוחות או מסמכים אחרים, ימחק אותם מבלי שנוכל לאתר או לתפוס את הנכסים להוכחה במשפט.
שימוש נוסף, הוא כתוספת לתהליך גילוי הראיות, וכצו מחוץ לגבולות תחום השיפוט, בו התובע מחפש דרך להגיע לאתר המשיב (הנמצא בתחום שיפוט אחר) כדי לקבוע את קיום הנכסים אשר בדיון.
סיבת הקיום של צו אנטון פילר הייתה תמיד יותר השימור של ראיות מאשר התפיסה של נכסים בלתי חוקיים, למרות שהמקרים מהסוג הזה הם לעיתים הנפוצים ביותר.
הקריטריונים להערכת הצורך במתן צו אנטון פילר, וההגנות הכלולות בנוסח הצו, אשר נראים הגיוניות ומובנות כחלק של צו שמטרתו לשמר ראיות, יכולות להראות מיותרות בצו שנועד לתפוס רכוש בלתי חוקי. על כן, בית המשפט הפדראלי בקנדה פיתח צו ייחודי ומאוד יעיל הנקרא Rolling Anton Piller Order - צו אנטון פילר מתגלגל:
מבקש, אשר טוען כי בחלק כלשהו מן המדינה קיימת הפרה נרחבת של זכויות היוצרים שלו על ידי אנשים בלתי ידועים, הצליח לקבל צו אנטון פילר שניתן לקיימו בכל מקום במדינה. חלק מצווים אלו זכו לחידוש לאורך שנים עוקבות והגיעו למאות משיבים שנוספו לתביעה המקורית. יתכן ובית המשפט הגבוה בקנדה, אשר לא מבחין בין שני הסוגים של מקרים בהם נדרשים צוי אנטון פילר, יוביל מהלך לקביעת קוים מנחים לצו לדוגמא, שיתכן יבלום משמעותית את השימוש בצווי אנתון פילר מתגלגלים בקנדה.

אנשי צ'יף משמשים לעיתים מומחים במחשוב חקירתי מטעם בית המשפט למימוש צווים מסוג אנטון פילר, הכרוכים בחדירה לרשות הפרט. המומחים מלווים את כונס הנכסים הממונה על ידי בית המשפט, ושניהם מחזיקים במעמד זה בסמכויות חיפוש ותפיסה מקיפות.
 

לטובת פרחי הדיינים שביניכם, בפסקאות הבאות רואים את ההיבטים השונים של מתן היתר לתפיסת נכסים, כאשר "חצרים" זה כמובן לא רק "חצרות" אלא גם כל אתר או נדל"ן השייך למשיב.

מתוך תקנות סדר הדין האזרחי:


"סימן ב'1: תפיסת נכסים וכינוס נכסים זמני
תק' (מס' 6) תשס"א-2001
ק"ת תשס"א מס' 6119 מיום 8.8.2001 עמ' 976
הוספת סימן ב'1- תפיסת נכסים תק' (מס' 6) תשס"א-2001
387א. (א) בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות אדם לשם ביצוע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים המצויים בחצרים (להלן – תופס נכסים) אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך.
(ב) בית המשפט רשאי להורות בצו לאדם לאפשר לתופס נכסים כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם, לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן על פי תקנת משנה (א) (להלן – צו כניסה לחצרים).
(ג) מונה תופס נכסים לפי תקנה זו, יחולו הוראות תקנות 389, 391 ו-392, בשינויים המחויבים.
(ד) בתקנה זו, "נכסים" – נכסים המהווים ראיות או הדרושים לשם בירור התובענה.

ק"ת תשס"א מס' 6119 מיום 8.8.2001 עמ' 976
הוספת תקנה 387א - כינוס נכסים זמני תק' (מס' 6) תשס"א-2001
387ב. (א) בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות כונס נכסים זמני (להלן - כונס) על נכסים מסוימים של המשיב שברשותו או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
(ב) בית המשפט רשאי להורות בצו לאדם לאפשר לכונס כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן על פי תקנת משנה (א) (להלן - צו כניסה לחצרים).
(ג) בית המשפט רשאי להסמיך כונס לעשות, בין השאר, את הפעולות האלה, כולן או מקצתן:
(1) להיכנס לחצרים לשם חיפוש או תפיסה של הנכסים;
(2) לחפש את הנכסים;
(3) לצלם או להעתיק את הנכסים;
(4) לתפוס את הנכסים;
(5) להחזיק בנכסים;
(6) לשמור או לבטח את הנכסים;
(7) לנהל את הנכסים;
(8) להפעיל את סמכויות בעל הנכסים, כולן או מקצתן.
(ד) מונה כונס לפי תקנה זו, יחולו הוראות תקנות 389, 390, 391 ו-392.

ק"ת תשס"א מס' 6119 מיום 8.8.2001 עמ' 976
הוספת תקנה 387ב - סייגים למינוי תופס נכסים או כונס תק' (מס' 6) תשס"א-2001
387ג. בית המשפט לא ימנה אדם כתופס נכסים או ככונס אם יש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו בעלי הדין למינוי, או אם סבר שיש בכך צורך ולא יהיה בדבר כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

ק"ת תשס"א מס' 6119 מיום 8.8.2001 עמ' 976
הוספת תקנה 387ג - כניסה לחצרים חיפוש ותפיסה תק' (מס' 6) תשס"א-2001
387ד. (א) בטרם כניסתו לחצרים ימסור תופס הנכסים או הכונס את צו הכניסה לחצרים והודעה המסבירה את משמעות הצו לפי טופס 44א שבתוספת הראשונה, לאדם שנגדו ניתן הצו או לאדם בגיר אחר האחראי על החצרים מטעמו (להלן - האחראי על החצרים), ויידע אותו בדבר זכותו להתייעצות טלפונית עם עורך דין, במידת האפשר, וזכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים; לבקשת האחראי על החצרים, יסביר לו תופס הנכסים או הכונס בשפה ברורה את משמעות הצו, וכי סירוב לאפשר את ביצועו מהווה ביזיון בית משפט ועשוי לשמש ראיה במסגרת ההליך המשפטי.
(ב) כניסה לחצרים, חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים על פי סימן זה ייעשו בידי תופס הנכסים או הכונס בנוכחות האחראי על החצרים, ובנוכחות שני עדים, אלא אם כן אישר האחראי על החצרים בכתב, כי אינו מעוניין בנוכחות עדים או אם הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; לא ישמש עד, לצורך תקנה זו, מי שיש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי - זולת אם הסכים לכך בעל הדין שכנגד.

ק"ת תשס"א מס' 6119 מיום 8.8.2001 עמ' 976
הוספת תקנה 387ד - חיפוש בחומר מחשב תק' (מס' 6) תשס"א-2001
387ה. חיפוש ותפיסה של מחשב, חומר מחשב או פלט כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995, לא ייערכו אלא בהתקיים תנאים אלה:
(1) בית המשפט כלל בצו היתר מפורש לחיפוש ותפיסה כאמור;
(2) בית המשפט מינה בעל תפקיד מיומן לביצוע החיפוש, זולת אם האחראי על החצרים הסכים לבצע את החיפוש בעצמו;
(3) מבצע החיפוש יוודא תחילה כי במהלך החיפוש לא תתאפשר קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים, זולת אם מבצע את החיפוש האחראי על החצרים.

ק"ת תשס"א מס' 6119 מיום 8.8.2001 עמ' 976
הוספת תקנה 387ה - מתן דין וחשבון תק' (מס' 6) תשס"א-2001
387ו. (א) תופס הנכסים או הכונס יגיש לבית המשפט דין וחשבון על ביצוע הפעולות, חתום בידי הנוכחים בביצוע, בתוך שבעה ימים ממועד הביצוע, וימציא העתק ממנו למי שאליו מופנה צו הכניסה לחצרים ולבעלי הדין.
(ב) הדין וחשבון יכלול, בין השאר, רשימה של הנכסים שנתפסו בעת החיפוש, והערות של האחראי על החצרים שנכח בעת ביצוע הצו.

ק"ת תשס"א מס' 6119 מיום 8.8.2001 עמ' 976
הוספת תקנה 387ו- שמירת סודיות תק' (מס' 6) תשס"א-2001
387ז. (א) תופס הנכסים או הכונס לא יעשה שימוש בנכסים, במידע או במסמכים שהגיעו אליו עקב תפקידו, ולא יגלה מידע או מסמכים כאמור לאחר, עד לקיום דיון במעמד הצדדים שבו יכריע בית המשפט מה ייעשה בנכסים או במסמכים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) תופס הנכסים או הכונס ינקוט אמצעים, ככל הדרוש, כדי להבטיח שהעובדים בשירותו והנוכחים בעת ביצוע הפעולות, ישמרו על סודיות כאמור בתקנת משנה (א).
(ג) נטענה טענת חיסיון לגבי נכסים או מסמכים מסוימים, יכניס תופס הנכסים או הכונס את הנכסים או המסמכים, לפי הענין, לחבילה בלי שיעיין בהם, יסגור את החבילה, יסמן אותה באופן הניתן לזיהוי, וימסור אותה לבית המשפט, בהקדם האפשרי; בתוך שבעה ימים ממועד מסירת החבילה רשאי הטוען להגיש לבית המשפט בקשה להחליט בטענת החיסיון, ולפרט בה את טענותיו; בית המשפט יחליט בבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה הבקשה, ולצורך כך הוא רשאי לעיין בנכס או במסמך; הדיון בבקשה לפי תקנת משנה זו יהיה בדלתיים סגורות; בתקנה זו, "חבילה" - מעטפה או כלי קיבול אחר.

ק"ת תשס"א מס' 6119 מיום 8.8.2001 עמ' 976
הוראות בדבר הנכסים התפוסים תק' (מס' 6) תשס"א-2001
387ח. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת תופס הנכסים, הכונס, בעל הנכסים או בעל דין, להורות מה ייעשה בנכסים התפוסים, לרבות החזרתם לחצרים שמהם נלקחו או לבעליהם, לתת צו למכירתם של נכסים העלולים להתקלקל, להשמדה או להעברה של נכסים או להורות כל הוראה אחרת המוצדקת וראויה בנסיבות העניין.
(ב) הסתיים הדיון בתובענה, יורה בית המשפט מה ייעשה בנכסים תפוסים, שהוראה כאמור טרם ניתנה לגביהם.
(ג) פקע צו תפיסת נכסים או צו כינוס נכסים זמני שניתן לפי סימן זה, ולא הורה בית המשפט מה ייעשה בנכסים התפוסים, יוחזרו הנכסים אל החצרים שמהם נלקחו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים ממועד פקיעת הצו.
 

 
       
 

השורות של עמית

פאניקה


בבוקר כתיבת שורות אלו (יום שלישי) נרצחו בטולוז שלושה ילדים והורה. הם היו יהודים ואכן על פניו נראה כי נרצחו בשל כך. אבל אותו נשק, כנראה בידיו של אותו אופנוען, שימש מספר ימים קודם לכן לרציחת שלושה חיילים (ממוצא ערבי) ושבוע קודם לכן חייל רביעי  - שחור.
יש הרבה תיאוריות מסביב למקרי הרצח הללו אבל דבר אחד ברור: צרפת מזועזעת עמוקות. בישראל סופרים גופות של יהודים (ושוכחים שלושה ערבים שנרצחו מאותו נשק). בצרפת הזעזוע העמוק נובע מהעובדה שנרצחו ילדים צרפתיים. מהימין הקיצוני ועד לשמאל הקיצוני נטשו כל המועמדים לנשיאות את המרוץ ולא יעסקו בו בשבוע הקרוב, לאות הזדהות וכבוד.
כל התקשורת על הרגליים וכל משטרת צרפת ברחובות. ולא בגלל שנרצחו שלושה יהודים או שלושה ערבים, אלא בגלל שנרצחו ילדים. ברובם הצרפתים ממש לא מוטרדים מדתם של האזרחים, אבל גילם זה כבר סיפור אחר.
אחת התיאוריות שנשמעת סבירה לחלוטין היא שהרוצח הוא חייל לשעבר שסולק מהצבא בעוון השתייכות לארגון ניאו-נאצי. לאחרונה סולקו לא מעט כאלו, חלקם מאותה יחידה בה שירתו הצנחנים שנרצחו. רק להוכיח לכולנו שערבי או יהודי, כולנו צרורים באותה חבילה.
דיווחתי לראשונה באתר מגפון על רצח החיילים, בעת שהעיתונות הישראלית לא התייחסה לכך, ואחר כך גם דיווחתי על הרצח בטולוז. רק בשעות הערב מצאתי זמן לקרוא מה כותבים שאר העיתונים בישראל. “הקהילה היהודית – חוששים מגל מעשי טרור" – כל זאת כשכבר ברור שמדובר ברוצח מקצועי ולא בטרוריסט. "ישראלי ושנים מילדיו בין הנרצחים" – זה שכל הנרצחים היו יהודים זה לא ממש משנה, זה שהנרצחת הרביעית הייתה ילדה בת 10 למי אכפת העיקר שהיו ישראלים. ב-Ynet קראו לרוצח "רוצח הילדות מטולוז" – קצת קשה לקרוא לארבעת קורבנותיו הקודמים ילדות. אני מנסה לומר לכם שהעיתונות שאתם קוראים מסיתה, והכי גרוע מעליבה את האינטליגנציה של הציבור.
אבל אז קראתי את הטוקבקים... והעובדות לא מזיזות לאף אחד, הנה דוגמאות (השגיאות במקור):
1. זה רק עניין של זמן לא רב, ביום שמדינה מערב אירופאית תהפוך לרוב מוסלמי, העולם יתפקח אולי, ומלחמת גוג ומגוג תפרוץ בסגנון סורי סודני.
2. בצרפת יותר מסוכן מאשר בארץ גם אם נדמה שלא כך.בארץ יש לנו את צה"ל.תמיד יהיו פיגועים שלא נצליח להדוף אבל ברוב מוחלט של המקרים, פיגועים מסוכלים ע"י צה"ל.
3. עכשיו אירופה תבכה על שנתנה לערבים במו ידיה להשתלט עליה. מוחמד זה השם השני הנפוץ בלונדון היום, וזה אומר הכל
...
וזה נמשך בלי סוף, גזענים שלא נותנים לעובדות לבלבל אותם. אם אלו קוראי Ynet אז אני לא רוצה עיתון דומה. ואם אלו ישראלים, אז אני נשאר בצרפת לתמיד.

 

שבוע קשה עבר על כוחותיי


לפני שאני שוכח – העליתי השבוע את הכתבה השנייה בסדרה על הונאות האינטרנט

ביום שישי ניסו שוב לפרוץ אלינו הביתה, הפעם נכשלו אבל לא לפני שהרסו את התריס. כשהודעתי במשטרה שאני עומד לחשמל את הבית החווירו השוטרים ואמרו "זה לא פרופורציונאלי". והבטיחו לי באופן רשמי שאם אפתיע פעם את הגנב הוא יברח ולא יתקוף אותי. הלוואי שהיה לי את הביטחון שיש להם, אם כי קל להיות בטוח בעצמך עם אקדח, אלה ואזיקים בחגורה... בעוד שלי אסור אפילו לשים גדר תיל (כדי שחס וחלילה הפורץ לא יפצע). החדשות הטובות הן שהאיש שמתקן את התריס לא צריך לקחת מידות, הוא כבר זוכר בעל פה.

ביום שבת היה קרנבל. אין כמו קרנבל להרוס את הרגליים, אבל תמיד עם חיוך על השפתיים. אין מה לכתוב על קרנבל, צריך להסתכל על התמונות

ולראות את הוידיאו: קצת ארוך אבל בהחלט שווה, 10 דקות של אנשים עם חיוך שרוקדים ושרים קופצים ורצים. נו טוב, אז סתם בשביל רקדנית הבטן והמתופפת השחורה.

ביום ראשון פינו עוד פצצה מאתר הבניה על יד הנמל: 600 קילו מתוצרת גרמניה, שנת ייצור לפני 1945. להזכירכם לפני חודש ומשהו הייתה גם פצצה אמריקאית שנגררה ללב ים ופוצצה אחר כבוד. המוזר הוא שלפעמים נדמה לי שבאתר הבניה הזה לא עובדים פועלים אלא ארכיאולוגים, אחרת אין לי הסבר איך אף דחפור לא נתקל בטעות בפצצה, והם מתגלות בשלמותן, מפונות ומפוצצות בלב ים. מצד שני זו מרסיי, והכול הולך לאט. יתכן שהאיגוד הורה לפועלים לעבוד לפי הספר... של הארכיאולוגים.

השבוע היה גם עמוס מבחינת עבודה: ביום שני נפתח הפורום הבינלאומי למים. מלא דיבורים, מלא ניירות והרבה מאוד אנשים מכל העולם, כולם מדברים על... מים. תערוכה נחמדה ושוב גיליתי את נפלאותיה של תעודת העיתונאי: אוכל על הכיפק...
תמונות? בטח, למה לא 

יומיים אחרי כן נחת לו עלינו פרנסואה הולנד בכנס תומכים גדול ורועש. הלכתי, חשבתי "כמה תמונות והופ הביתה". אחרי הכול, זה רק מרחק 10 דקות הליכה. מצאתי עשרת אלפים איש צובאים על הפתחים. האלו! זה לא ג'סטין ביבר, זה פוליטיקאי בתחפושת של רואה חשבון עם לחיים אדמדמות של ילדה ביישנית. שעה וחצי האיש דיבר, ואני? צילמתי בלי הכרה. יצאתי שלוש דקות לפני כולם והספקתי לקנות סנדוויץ' בסאבוואי לפני שכל הסוציאליסטים יתנחלו שם.

בין לבין, איך אפשר שלא, התעסקתי בביורוקרטיה ורצתי בין המשרד שנותן קצבאות למשרד שנותן ניירות. זה שנותן קצבאות רוצה נייר שזה שנותן ניירות לא מכיר. עזבו את הנייר, שני המשרדים ממוקמים מרחק אוטובוס + רכבת אחד מהשני ועם המזל שלי פעמיים ראיתי את האגזוז של האוטובוס. מזל שהאוטובוסים כאן ירוקים ופולטים מעט פחמן דו חמצני, כך יכולתי ללכת פעמיים 4 קילומטר ברגל ולשאוף אויר צח...

ביום שני גם התחלתי לעבוד.
תגידו, מישהו יודע איך עובדים משרה בת 20 שעות בשבוע? לא נשמע לי הגיוני שהשבוע נגמר לי ביום רביעי.
 

תגובה לשורות של עמית

 
       
 

הומור - HUMOR


שידוכים ממוחשבים
 

 
     
 

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה,
או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין

 
 
 

נשמח לקבל הערות והארות,  המלצות ובקשות או קישורים לאתרים מעניינים לדואל:magazine@chief.co.il

 
 
   
 

http://www.bos.co.il

 
 

מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.

 
 

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2012