מכונות שיקוף

טסים לאמריקה?
סוכנות אבטחת התעבורה (TSA) של ארה"ב הודיעה בשבוע שעבר על תוספת "עלי תאנה ממוחשבים" - לדברי הוושינגטון טיימס - לתמונות ה"רגישות" שיופקו סורקי גוף האדם בשדות התעופה.
הסוכנות נאלצה לסגת חלקית מעמדתה של "ערום מלא כל הזמן" מאחר ובית המשפט פסק שהיא מפרה את חוק התהליכים המנהליים על ידי הפעלת המכונות ללא אבחנה מתאימה וללא הודעה לציבור.
הנוסעים הפנים ארציים בארה"ב נאלצים לעבור דרך סורקים המפעילים סוג של קרינה כדי להציץ מתחת לבגדים. עובדי ה-TSA צופים בתמונות ממקום סגור ומסוגר. במסגרת השינוי שיעשה כעת, המכונה תמשיך לבצע את הסריקה, אך רק אלגוריתם ממוחשב יקבל את התוצאה המלאה. תוכנה תבדוק את התמונות ותסמן אזורים בעייתיים. על הקהל יהיה לסמוך על כך שהמכשור לא ישמור את הדמיות הערום שעדיין ימשיכו להיווצר. אך למען האמת, ועל פי אכזבות עבר, אין לציבור סיבה טובה לסמוך על המערכת. למעשה, המחלקה לביטחון המולדת של ארה"ב עצמה מנסה ללבות את חוסר האמון הזה. היא מנהלת מסע שכותרתו "אם ראית דבר מה, תאמר משהו". המסע כולל סרטון בו כל זכר לבן מבוגר חשוד בהיותו מחבל פוטנציאלי, בדומה מאוד לתורת ההלשנות של המשטרים הטוטליטריים. האובססיה הזו עם התקינות הפוליטית, שמסרבת לזהות את הקיצוניות האסלאמית כמקור הטרוריזם היא זו שיוצרת את הצורך בסריקת נשים וילדות בצורה אשר בקונטקסט אחר הייתה דורשת הרשאה פלילית.
לרוע המזל, לבית המשפט הפדראלי  אין כל בעיה עם זה, הוא מעדיף לכנות את התהליך "בדיקה אדמיניסטרטיבית" ופותרת את ה-TSA מציות לתיקון הרביעי לחוקה המגן על הזכות לפרטיות. הדעה הרווחת אומרת שמכונות השיקוף המשוכללות התקבלו לשירות לא בגלל תועלתן, אלא כתוצאה ממסע קידום מכירות מתוחכם. גם היצרנים מילאו את הכיסים, וגם נוצרו מקומות עבודה חדשים למפעילים.

האם הטכנולוגיה יעילה? האם היא תעצור את המחבלים והמתנקשים בפוטנציה הזוממים לשאת עמם נשק או חומר נפץ? כמו בכל שיטה אחרת, מי שדואג ללמוד את עקרונותיה ידע כיצד להתחמק ממנה.
אבל נוסעים רבים שאינם מכירים את דרך הפעולה של המכשירים, שומעים "קרינה" ודואגים לבריאות. בשדות התעופה האמריקנים קיימים שני סוגים עיקריים של שיקוף גוף מלא:
מכשירים הפועלים בטכנולוגיית ה MMW (גל מילימטרי) מסוגלים לגלות חפצים מתכתיים ובלתי מתכתיים מתחת לבגדים. היא משתמשת בתדרי רדיו בעלי אנרגיה נמוכה שיוצרת הדמיית תְּוַאי הגוף.
הסוג השני משתמש במנות נמוכות של קרני X כדי לצור תמונות ברזולוציה גבוהה.
ארגון הרדיולוגים של אמריקה אישר כי אכן רמות הקרינה במכשור אשר בשימוש נמוך מאוד. למעשה, נוסע בטיסה שחוצה את המדינה חשוף ליותר קרינה מהטיסה עצמה מאשר מן המכשירים. נדרשות 100 סריקות לשנה כדי להגיע לרמה שתחשב ל-"רמה אינדיבידואלית זניחה", ויותר מ-1,000 סריקות לשנה כדי להגיע לרמה של שיקוף ריאות סטנדרטי. כל סריקה חושפת את הגוף למנת קרינה שבין 0.005 ו-0.009 millirems
לעומת זאת, טיסה חוצת יבשת חושפת אותנו ל-4 מילירם, שיקוף ריאות ל-10 מילירם, צפייה בטלוויזיה: 30 מילירם לשנה, ועישון של חפיסה וחצי סיגריות ליום...1,300 מילירם לשנה!

תחזית הטיסות

למרות הזמינות של כלים שונים וטובים לשיחות ועידה מקוונות, מנהלים בחברות אירופיות לא יצמצמו את תדירות טיסות העסקים בשנה הקרובה. לא רק לא יצמצמו, מספר הטיסות אף צפוי להעלות. על פי סקר שהוזמן ע"י חברת פוליקום, כרבע מן המנהלים הבכירים יגדילו את מספר הטיסות בהשוואה לשנה שחלפה. 30% מכלל הנשאלים בילה כ-3 שבועות מחוץ למשרדי החברה בנסיעות עסקים בשנת 2010-2011,  ו-51% מטיסות אלו היו במסלולים פנים ארציים כדי להגיע לישיבות רגילות.
המעניין שבדבר הוא ש-25% מן המנהלים הבכירים מודים שטיסות גורמות להם לחץ נפשי, 40% מצטערים על כך שהישיבות לא מתחילות בזמן, וכ-50% סבור שהחברה שלהם הייתה חוסכת הרבה אם המפגשים היו מתבצעים דרך וידיאו-קונפרנס.
33% מן המנהלים מאמינים שניתן להחליף את הטיסות בשיחות ועידה מקוונות.
 

שיחות במעבדה

אתגר תרמי
במשך שנים סופרו מפה לאוזן ומפורום לפורום מעשיות על הצלחה בשחזור מידע מדיסקים תקולים באמצעות הכנסתם למקפיא. עבור החדשים למגזין, נשוב ונספר כי השיטה אפשרה במקרים בודדים שינוי זמני ומזערי של גודל הרכיבים והחללים בדיסק, כדי לאפשר קריאה של מקטעי מידע צנועים.
לצד יתרון ההקפאה, סכנה גדולה של עיבוי הלחות המצויה באוויר שבחללי המארז הפנימי והרטבת המעגלים החשמליים. כידוע לכולנו, מים וחשמל ביחד יוצרים שותפות הרת אסון. השם המדעי ל"תחבולה" הוא "אתגור תרמי". אבל הצלחתה תלויה במערך גורמים ייחודי. ההצלחות הרבות ביותר היו נרשמות בדיסקים בעלי קיבולת קטנה, במיוחד בעלי 10GB ומטה.
מה שעומד מאחורי ההצלחה זה שפעם החומר ממנו נוצרו צלחות וראשי הדיסקים היה רגיש לחום והתרחב בחום גבוה, ההרחבה הייתה מוציאה את המערכת מן האיזון הנדרש. הקפאת הדיסק היה מחזיר את הצלחות להגדרותיהן המקוריות. הדיסקים התקולים לא השמיעו רעשים מיוחדים, הם התניעו כהלכה וכו'.
בעשור האחרון יצרנים שיפרו את התרכובות ליצור הפלטות והראשים והוסיפו מנגנונים רבים, אלקטרוניים ומכאניים לתיקון מיקום אוטומטי תוך כדי עבודה. הדיסקים היום חגים במהירויות גבוהות ומתחממים ללא שהדבר ישפיע על קריאת וכתיבת המידע. עם הטכנולוגיות העכשוויות גם אין צורך לקרר בצורה קיצונית את הפלטות במעבדה.


היא והוא
אתר קניות באינטרנט שאל את לקוחותיו לגבי הסקרנות שהם מגלים בנוגע לפעילות בערוצים האלקטרוניים של בני או בנות הזוג .
35% מן הנשים הלא נשואות ו-41% מן הנשואות השיבו שהן עוקבות אחר פעילות בן הזוג, בהשוואה ל- 30% מהגברים הלא נשואים ו-32% מן הנשואים.
רמת הפרנויה משתנה מאדם לאדם. מבטים חטופים ל-SMSים ושיחות סלולאריות במכשיר שהופקר לרגע, בדיקת המיילים, שיחות מסנג'ר ורשתות חברתיות נמצאים בצד הקל של סולם הפעילויות. המעורבים יותר מגיעים אף להתקנת מיקרופונים, מצלמות נסתרות, קבלת זהות בדויה בקשרים מקוונים, התקנת keyloggers (לוגר הקשות) וסוסים טרויאניים.
מה שלא נכלל בסקר הן בדיקות חקירתיות לציוד (בד"כ מחשבים או דיסקים) עצמו, וזה נושא שמעסיק את רבים מלקוחות צ'יף. כאשר מגיעים פונים בבקשה לבדוק את המחשב תוך זמן קצוב ובשום פנים לא לשלוח חשבוניות או הודעות אחרות בדואר לכתובת בתיהם, אנו מחויבים לדיסקרטיות אבסולוטית. בדיוק כפי שאנו מחויבים כאשר מדובר בחקירה בהתקדמות או תחת חיסיון משפטי.
להבדיל מחברות אחרות, קבענו לעצמנו לוודא כי יש לפונה זכות להזמין את החקירה, קרי המחשב או הציוד המובא נמצא בבעלותו או הינו רכוש משותף.

לשאלות ופניות צרו קשר

ארכיבאות

סקר ממגזין SC מחודש יולי מגלה כי מקצועני אבטחה מאמינים שארכיבאות המידע מסוגלת להפוך סיכון לעסקים.
60% מתוך 170 מנהלי אבטחה בבריטניה מודאגים לגבי הסיכון בו נמצא המידע הארגוני ה"רדום" בארכיונים. כשני שליש גם חושבים כי דחוף לטפל בכך ברמת התאימות והחקיקה, במיוחד כאשר מדובר בסביבות וירטואליות.
הסקר התעניין בגישות שונות לארכיבאות המידע, אחסון וניהול, ומצא כי רוב המנהלים עדיין שומרים על המידע במסדי נתונים קונבנציונאליים, למרות כל המהומה התקשורתית שנוצרה סביב טכנולוגיית הענן. ההסבר של SC הוא שהסיבה לכך היא שבענן לא ברור עד הסוף היכן בדיוק נמצא המידע, כיצד הוא מוגן ולמי יש גישה אליו.
דו"ח של גרטנר חשף לאחרונה שחצי מעלויות מרכז המידע קשורות לקירור, כלומר שלמיקום יש השפעה גדולה על שרידות המידע .
צוות הייעוץ בצ'יף מתמחה במציאת פתרונות מותאמים לארגון כדי לנהל את סיכוני המידע, למטב את האחסון והארכיבאות, להתאים לרגולציה ולהבטיח את שרידות וזמינות המידע.

טיפשות, חקיינות, אוויליות

ענפי השיווק האומנותיים, שהם בעיניי הפרסום, יחסי הציבור והדוברות, התפתחו בעולם המערבי - ובארצנו המזרח תיכונית הקטנה- בצורה מדהימה. חברות ויוצרים ישראלים זוכים לפרסים ולשבחים בעולם כולו. לצד המתבלטים, כמו בכל עיסוק אחר, יש גם את הבינוניים ואת הטובים פחות. לכולם זכות קיום, לכולם זכות להתפרנס. אבל יש שלושה חטאים בלתי נסלחים לכל אחד שעוסק בפרסום, יח"צ או דוברות  - אפילו אם לא אלה תחום התמחותו. מנהלים ואנשי שיווק טומנים גם הם ידיהם הבלתי מקצועיות במלאכות הללו. למעשה, הן היו חלק ממטלותיהם המסורתיות ההיסטוריות, עוד לפני שאימא יהודייה יכלה לומר לסבים שהילד רוצה להיות פרסומאי ומזה מתכנן להתפרנס.

טיפשות
היא לא תמיד פועל יוצא מהבורות, אך מחוברת אליה כתאומה סיאמית. משרד פרסום שמגדיר בפרופיל שלו בטוויטר כ-"חשבון משותף לכל אנשי המשרד ובשל כך מציג את ה-DNA האמיתי של המשרד". מנכ"ל אומר לעיתונאי "רכשנו חברות ביותר מ-300 מיליון שקלים; זה ב-DNA שלנו - ונמשיך לעשות זאת". אלו ועוד עסקי DNA, גנים, מולקולות ואטומים מוכיחים שהכותבים והדוברים הנ"ל נמנמו בכל שיעורי המדע שלהם.
אז מה אם זה מטבע לשון? מי הפך אותו למטבע לשון אם לא אותם טיפשים עם היד על ברז התקשורת? בבקשה... Do Not be Ahbalim

חקיינות
זוכרים את הפרשה של גניבת הסמל של צ'יף? זוכרים שהצבענו על כך שרוב העסקים המציעים שחזור נתונים בישראל משתמשים במילה צ'יף (עברית ולעזית) כמילת מפתח לקידום האתרים שלהם בגוגל? (דבר שבפרוש לא אתי לעשותו).
אז איך בכל זאת אפשר לגנוב לקוחות מבלי להפר זכויות יוצרים? יש חברה אחת שמציגה בעמוד הבית שלה תמונה גדולה של איש עם שפם גדול (ועל פי הטורבאן שלו, כנראה הודי). זהו? הצליחו לחקות את ה"גימיק" האחרון של צ'יף - מנכ"ל משופם עם שם שמצלצל הודי?. אין גבול לעליבות.

אוויליות
חברה שמפרסמת תכשיר ותיק וטוב נגד תגובות עור לעקיצות חרקים יצאה עם פרסומת שקוראת "לשים קץ לשימוש בתרופות סבתא". בצורה ציורית מאוד מופיעה על המרקע סבתא אוחזת בצנצנת המכילה חומר בעל צבע ומרקם זהים לתכשיר פרמצבטי מתחרה. לקרוא למתחרה "תרופת סבתא" מהווה השפלה חמורה בעולם הרוקחות. תארו לעצמכם שבענף הרפואה היו מציגים מרכז רפואי מתחרה עם פרסונאל שמחופש לרופאי אליל אפריקאנים.

אבל... זה עובר? או כן!
זה מוכר? כנראה שגם כן מוכר.
אזי למרות הטיפשות, החקיינות והאוויליות, הכסף מכשיר את השרץ. אך לא הכסף שלי, רבותי.

פ.ג.

השורות של עמית

טלפונים סלולאריים

הבת שלי מבקרת אותי בצרפת בימים אלו והיא חסכה מספיק כסף כדי לקנות לעצמה מכשיר טלפון חדש, אבל היא יודעת בדיוק מה היא רוצה ולכן רכשה גלקסי מיני של סמסונג (מכשיר אנדרואיד חמוד ומהיר רצח) שמחירו בצרפת שווה ערך ל-750 ש"ח. משום מה הוא לא ניתן לרכישה בישראל. לבעלי חשבון עם התחייבות מחיר המכשיר הוא 29 יורו. היות ולא מצאתי מוצר דומה בישראל הסתקרנתי ובדקתי את הסמסונג ACE, היותר כבד ויותר יקר. מחירו בישראל 2,900 ש"ח ומחירו בצרפת (ללא התחייבות) שווה ערך ל-1500 ש"ח. איך קיבינימט הגיע המצב שלמרות המחויבות עדיין עולה מחיר הטלפון בישראל כפול ממחירו בשוק החופשי בכל אירופה? אני לא מצליח להבין כיצד בישראל אין ספק סלולארי אחד שמסבסד את מכשירי הטלפון, כשבכל העולם המאבק הוא מטורף. איך מאפשר הרגולטור לאילן בן דוב גם שליטה על אורנג' וגם על סאני, יבואנית המכשירים של סמסונג, כשניגוד האינטרסים זועק לשמיים? ואל תגידו לי שזה בגלל העברית: היא לא עולה כמו מכשיר קומפלט. התשובה היא באיש שבראי. כן, כן, בראי בו אנחנו מסתכלים כל בוקר. הוא פראייר והוא הלקוח הכי טוב שחברות הסלולארי יכולות לדרוש, כי הוא מתכופף כשרק אומרים לו. חוסכים לו שקל כאן, לוקחים לו מאה שם.
הבת שלי למדה את הלקח. מעבר לעובדה שיש לה מכשיר עם מספר צרפתי למרות שהוא חסום, בכל חנות ניתן לפרוץ אותו במחיר של 7 יורו. ברגע שהמכשיר פרוץ וזה חוקי לחלוטין, ניתן לרכוש מגוון רחב של שירותי תקשורת סלולארית בעלות נמוכה מחברות שונות (לדוגמה, מחירה של שיחה על הסלולארי לישראל באחת החברות הוא 6 סנט לדקה וכלולה בתעריף המזערי הזה, גלישת אינטרנט בחינם). ככה זה שיש רגולציה קשוחה ותחרות אמיתית, וזה בא ממדינת רווחה סוציאליסטית.
 

בשעה טובה ומוצלחת

בשעה טובה ומוצלחת יצאו הישראלים לרחובות באלפים ובעשרות אלפים. הם ממשיכים לצאת להפגין ולראשונה בתולדות עם ישראל (מאז הפנתרים) הם לא מתכוונים להפסיק כי אין להם מה להפסיד.
ראשי הערים מזיעים: בנתניה מפנים אותם ופותחים עליהם ממטרות, בדרום תל אביב מפנים אותם, בירושלים... רוצים לפנות אותם. רוה"מ מזיע ומדבר שטויות כבר שבוע שלם. כמו למשל "צריך לנטרל את הקרטל ולהוריד את מחירי הדירות". אך האיש עצמו הוא זה שאחראי לעלייה המטורפת של מחירי הדירות. האיש שהקואליציה שלו דפקה 4 הצעות לדיור במחיר סביר. למה? כי החברה' שלו, הטייקונים, ירוויחו פחות. הוא ביטל את הנסיעה לפולין, אשתו כבר תשלח את הכביסה עם הדואר הדיפלומטי. ראש הממשלה יוצא לקרב עם מאות טוקבקיסטים שמקשקשים בדיוק את אותה שטות. וכולם ביחד צועקים: "זה השמאל שרוצה להפיל אותו. יש להם דירות, זו מחאה פוליטית". אז כן זה גם השמאל, וכן כולם רוצים להפיל את ראש הממשלה הנוכחי כי בעיניי האיש הרס כל חלקה טובה. כמובן שאם אתה כזה שרק התנ"ך מעניין אותך, אתה תמדוד את ביבי על פי כמה הוא קרוב למלחמה ולא יהיה אכפת לך שדור שלם נרקב לך מאחורי הבית...בזמן שלחברה' עם הציציות יש דירות בגרושים במערב הפרוע.
אמרו "תל אביבים מפונקים", וגילו שגם בירושלים, באר שבע, חיפה, ונתניה יש אנשים ברחובות. אמרו להם "תלכו לגור בפריפריה" אבל התעלמו ממחירי הדלק המאמירים (והגבוהים במיוחד בישראל). והרכבת לב"ש מושבתת כבר שבועות. שלא לדבר על העובדה שגם בפריפריה מחירי הדירות גבוהים בצורה מטורפת וחסרת פרופורציות.
אז לכל אלו שעדיין לא הוציאו את הראש מהתחת, תעשו מאמץ ותנסו להבין: מזון יקר מדי, דלק יקר מידי, מים יקרים, מגורים זה חלום דמיוני במיוחד, השכר בין מהנמוכים בעולם. זה נכון לימין ולשמאל. נתניהו מזיע, ברק נעלם, הטייקונים שותקים, שטייניץ מדבר שטויות, ואיפה עופר עייני? היה אחד כזה, יו"ר ההסתדרות האיש שהיה אמור להוביל מאבקים חברתיים... נמתין ליום ראשון ונראה.
בשעה טובה הישראלים יצאו לרחובות. מדינת ישראל לא תוותר כל כך בקלות על המחלבה הזו, הממשלה מחויבת לחברים העשירים שלה, אלו שלא מסוגלים להחזיר חובות והציבור משלם עבורם.
אני רוצה לאחל להם הצלחה. אני מקווה שאתם מבינים ומוכנים לרדת איתם לאוהלים, גם הימניים שביניכם, רק כדי לשמוע מי הם ומהם הצעירים הללו וכדי להבין שהם לא שונים מכם.
ואם כבר במחאה עסקינן, אזי שווה לבקר באתר זה אולי כדי להבין קצת יותר טוב איך עובדת כלכלת ה(עי)שוק הישראלית.
 

ישראל נורבגיה

במדינה שקטה, נעימה וסובלנית, רוצח קר חיסל 93 איש לבדו.
די רחוק משם, במדינה פחות נעימה, הרבה פחות שקטה ובכלל לא סובלנית רקדו אנשים על הדם. "שמחה לאיד" הם אמרו וללא בושה “מגיע להם, אוהבי פלשתינים". "אין ספק שמדובר במוסלמים, כולם רוצחים". אני מודה, הקאתי, לא לפני שאיתרתי עשרות חברים נורבגים (א-פוליטים, דהיינו כאלו שמדינת ישראל או מוסלמים לא מזיזים להם כהוא זה) ווידאתי שהם בחיים. זה היה מגעיל, מלוכלך, נבזי.
אבל אז נודע שהרוצח הוא בלונדיני עם עיניים כחולות נורבגי למהדרין ששונא ערבים בדיוק כמו הישראלים. איזה מבוכה. איך מסתדרים עם העובדה שהיללנו את מי שהיה רוצח גם אותנו כי... אנחנו יהודים.
זה הימין הקיצוני רבותי, יש כזה גם באירופה, לא רק בישראל. אבל הימני הקיצוני האירופאי הוא רוצח קר ומחושב, הוא שונא זרים, ערבים ויהודים כאחד ומבחינתו אין הבדל ביניהם.
 

על ש.

ש. הוא איש נחמד, הוא מאמין באלוהים וגם הרעיון של משיח על חמור לבן לא זר לו. הוא משכיל ורהוט, והכי חשוב הוא "מסודר". בשביל ש. כל מה ששמאלה ממנו הוא שמאלני. הוא באמת ובתמים חושב שהשמאל שולט במדינת ישראל כבר 37 שנה... מבגין ועד ביבי, כולם שמאל. למה? כי הם שמאלה ממנו.
ש. חושב שביבי הוא ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה לישראל אי פעם, אבל הוא שמאלני כי הוא הקפיא את הבניה בשטחים ל-10 חודשים שלמים. הוא חושב שביבי מבין בכלכלה, למרות שהמחירים עולים, הדלק יקר, המים בשמיים. הוא לא מצליח להבין שצעיר לא יכול לרכוש דירה, אם כי הוא מאמין שבניה בשטחים תוכל לפתור שת בעיית המגורים. כמובן שלידידינו אין שום ספק שהכול שייך לנו. הוא טוען שהשמאל ...משיחי! הימין רק מנסה בזיעת אפו (ופועלים ערביים) לבנות את הארץ.
אם הבנתי נכון, עבורו צה"ל הוא מעל לחוק וכל מי שמנסה להכניס את צה"ל לקטגוריה של צבא במדינה דמוקרטית הוא בוגד. לדבריו, הסודנים אשמים במצוקת הדיור (כאשר שהוא מודה בה) וכולם חומדים את הארץ העלובה, המסריחה, החמה, המיוזעת וחסרת המשאבים הזו.
לידידינו יש הרבה הארות ולא אכפת לו שההיסטוריה והעובדות לא תמיד לצידו, החוק לא מטריד אותו אלה אם כן זה חוק חונק מחאה שמאלנית. "לא תרצח", "לא תחמוד" ו"אל תעקור נטוע" מותר אבל להחרים? אסור.
ש. הוא עבורי תמצית הימין הישראלי, אבל אתם יודעים מה? ש. עוד מתאמץ לקרוא את מה שאני כותב, לא תמיד עד הסוף, אבל הוא מנסה. וזה לזכותו. הבעיה היא שידידי מאמין שהוא פרגמאטי ושאני הזוי ולא ריאלי. הוא חזק מאוד במתמטיקה אבל לא יודע לספור כסף (שיוצא על ההתנחלויות). הוא איש נחמד, אבל הוא לא מדבר את השפה שלי בכלל.

סרטים: videowebgate.com

תגובה לשורות של עמית