ארכנופוביה
בשנת 2009, רק ב-1.7% מתאונות הדרכים הקטלניות בארה"ב היו מעורבים סיבתית בעלי חיים. התקשינו לאתר נתונים סטטיסטיים בנושא מישראל, אך רובנו סבורים כי בארץ רק שיעור קטן מתאונות הדרכים נגרם כתוצאה ממעורבות של בעלי חיים. כאשר זה קורה, מדובר בדרך כלל בעלי
חיים משוטטים על הכביש, או בהסחת דעת הנהג על ידי חיות מחמד הנוסעות ברכב או "טרמפיסט" בלתי רצוי כמו דבורה או צרעה שנקלעה לתא הנוסעים. היו גם מקרים של מכרסמים שכרסמו צינורות או כבלים חיוניים, כמו גם בעלי חיים שיחפשו צל או חום ברכבים חונים, ונפגעו עם התנעת הרכב.
לקראת סוף השבוע שעבר ביקשה חברת מאזדה להחזיר בדחיפות לבדיקה בסוכנויות את המכוניות מדגם Mazda6 סדאן ארבע צילינדר בשל חשש לתקלה שלא ניתן בדיוק להגדיר בתחומים הקונבנציונאליים של מפגעי יצור. כתוצאה מכך תיבדקנה כ-66,000 יחידות שיצאו מן המפעל בין 2009 ו- 2010, מתוכן 52,000 בארה"ב. הסיבה לכך?
עכבישים מסוג Cheiracanthium, מסתבר, חובבים במיוחד את מערכת בקרת האידוי של מיכל הדלק. העדפה זו מסוגלת להביא לריבוי יתר שלהם במקום, ולגרום לסתימת המערכת. במקרים קיצוניים, התופעה תיצור לחץ שלילי במיכל הדלק, שאפילו יסכן את שלמות הדפנות. אם אלה יסדקו, יתכן תפרוץ דלקה פתאומית.
יש כמובן הבדל בין בעל חיים שהנהג מוביל ברכבו, או מקרה מזדמן של ייצור המזדחל (קיימים מקרים בספרות של נחשים אופורטוניסטיים!) או מתעופף פנימה לרכב בודד, לבין אירוע שמתרחש במפעל הייצור ומערב מספר רב של כלי רכב. במקרה של מזדה, יתכן, העכבישים הגיעו בתיבות העץ של קומפוננטות והתפשטו בקו היצור. | ה-Cheiracanthium או עכבישי השק הצהוב, הם בהירים וקטנים -עד לסנטימטר אחד, כולל רגליים- אך מחדירים בנשיכתם הצורבת, רעלנים הגורמים החל ממות התאים ברקמות המקומיות (נקרוזה) ועד סימני מחלה כלליים (כגון חום, בחילה, חולשה והתכווצויות שרירים). אם קראתם בגיליון הקודם על חרקים ומחשבים, אל תתפתו להאמין כי מדובר כאן בהמשך הנושא. החרקים והעכבישים אמנם חולקים הגדרה משותפת של פרוקי הרגליים אך נמצאים במחלקות פילולוגיות נפרדות. להכניסם לאותה קטגוריה (כמו להשוות מק ל-PC) ירגיז את הזואולוגיים עד מאוד. |
אגב מחשבים ועכבישים
טכנולוגיית מחשב סייעה בשחזור עכבישים מאובנים בני כ-300 מיליון שנה! לפני כשנה וחצי פורסמה עבודה בה השתמשו בסריקת CT ליצירת דמויות תלת מימד של שני עכבישים ( Cryptomartus hindi ו- Eophrynus prestivicii) שנמצאו בגוש מאובנים ושעל פי חישובים חיו בתור הקרבון של העידן הפליאוזואיקון, עוד לפני תקופת הדינוזאורים. באותה תקופה, אומרים מצודדי תיאוריית ההתפתחות, יצורים חיים החלו לצאת ממי האוקיאנוסים כדי ליישב את היבשות.
הטכנולוגיה ליצירת ההדמיה בתלת מימד של העכבישים דומה לזו שבמכשירי ה-CT שבבתי החולים. כ-300 צילומי רנטגן של כל מאובן שולבו על ידי תוכנת המחשב לדגמי 3D מדויקים. ב-Cryptomartus נמצא זוג רגליים מופנה קדימה, שיתכן שימש ללכידת טרף. על כן, מאמינים המדענים כי היה זה טורף ששכב בהיחבא וארב לקורבנותיו, בהתנהגות דומה לזו של עכבישי-סרטן של ימינו, המתיישבים בפרחים עם צבעים דומים לשלהם, וממתינים לחרקים חסרי זהירות שיגיעו. הסריקות גם גילו מעין קוצים קטנים, המקבילים לטופרים הטרסאליים (שברגלי עכבישנים וחרקים רבים) בגפי הפה של Cryptomartus, כלים מפחידים שבוודאי שמשו להם לקידום הטרף לכיוון הלוע.
לעומת זאת, ה- Eophrynus נמצא מתאים לציד בקרקע היערות הפתוח. היו לו רגליים ארוכות לריצה אחר הטרף מעל שכבות השלכת הדשנות. לראשונה הבחינו בעבודה זו ש-Eophrynus נשאו דורבנות הגנה על הגב, משהו לא נעים כדי לשכנע את האַמְפִיבִּים הרעבים לחפש לעצמם פתבג אחר.
ייצורים ביזארים אלו נראו בוודאי מפלצתיים לטרף שלהם. אבל, גם בימינו יש בינינו יצורים מפותחים ואפילו חכמים הפוחדים בצורה בלתי פרופורציונאלית מכל בני קבוצת העכבישים...
מי מפחד ממחשבים? פוביה הוא פחד מתמשך ובלתי רציונאלי מדברים או ממצבים. הסובלים מ-Aracnophobia (כמו בסרט ההוליוודי ההוא), מגיבים בצורות בלתי צפויות בנוכחות עכבישים, קורי עכבישים או אפילו חלקי עכבישים.
המונח "פוביה" (או בעברית: בעת) , ממקור "פחד" או "שנאה", מתאר מצב נפשי של פחד כרוני או מוגזם מאובייקט או מצב כלשהו, המשבש את חיי הלוקה בו. מקור הפחד מסוגל לגרום לתגובה חרדנית שתכלול הזעה מוגברת, דפיקות לב או קשיי נשימה. אנשים רבים סובלים מפוביות קלות ואינם זקוקים לטיפול, אך כאשר הפחדים הפתולוגיים קשים, חשוב לטפל בהם.
אתם היושבים מול המחשב להנאתכם, דעו שיש גם אנשים הסובלים מפוביה למחשבים או בעבודה על מחשבים (Cyberphobia), או מפוביות שונות הקשורות גם הן למחשב. לדוגמא:
ניאופוביה או Cainotophobia
הוא פחד מוגזם מכל דבר חדש או חדיש, ומכיוון שבמחשבים כמעט כל יום יש משהו חדש, הרי שזהו מוקש עבור הניאופובים. מי לא חייב להחליף או להוסיף משהו במערכות שלו מעת לעת?
מונופוביה הוא הפחד מלהיות או להישאר לבד. כיוון שבעבודה מול מחשב אין המשתמש זקוק לחברה או קבוצה, הרי לכם שמונופוביה יכולה לבוא לידי ביטוי.
ה-טרופופוביה הוא הפחד
המוגזם מלעשות שינויים. בוודאי שהסובלים ממנה לא חשים זיקה לתחום המחשוב, בו שינויים חלים כל הזמן.
דבר דומה קורה עם החולים ב-Atychiphobia, הפחד מכישלון. כמעט כל פעולה או תהליך, מרכיב או רכיב עשויים להכשיל את המשתמש בכל רגע מצוי... מספיק להקיש על מקש שגוי כדי לגרום לאסון גדול עבור משתמש ממוצע, שלא לדבר על אטיכיפוב קל.
ה-Ankylophobia מזוהה כפחד מורבידי מניוון הפרקים, תסמונת הגורמת לסובלים ממנה להניע כל הזמן את הגוף. הכיצד יוכל כזה אדם לשבת יום שלם מול עמדת מחשב ולהניע רק את פרקי הידיים?
דומה אך לא זהה: Castisophobia, פחד חולני מישיבה. טוב, אפשר
גם להתקין עמדת מחשב גבוהה, להפעלה בעמידה...
תאמינו, חקר הפוביות מרתק. מה תגידו על ה- Allodoxaphobia. אנחנו מכירים אישית יותר מאדם אחד שיתכן סובל ממנו: פחד מ... דעות של אחרים. משתמש כזה יסתום את אוזניו מפני הטכנאי, המדריך, המומחים, ימנע מביקור בפורומים, בצ'טים ובוודאי לא יתקרב למאמרים ברשת!
Tachophobia, אולי ידעתם, הוא הפחד הפתולוגי ממהירות. בימים אלה אין מה לחשוש בעמדת העריכה של מגזין זה, המחשב די זוחל. ובמיוחד בימי חמישי בערב, כאשר חיילים וסטודנטים חוזרים הביתה ורצים לגלוש, לא משנה באיזה רוחב פס אתם עובדים, רשת האינטרנט בישראל מאיטה ממש.
אחרונים להיום: Polyphobia (פחד לא נורמאלי מריבוי דברים, סביר מאוד שיופיע מול מחשב, עם ריבוי הפונקציות, המקשים, הפקודות, הכבלים...) ו-Technophobia (הפחד הפתולוגי מטכנולוגיה. לא צריך הסברים מיותרים).
המחשב בטיפול בארכנופוביה הארכנופוביה מסוגלת להטריד את הסובל עד כדי כך שהוא הופך אובססיבי ומשפיע בדרכים מוזרות על חיי היום יום. שורשים היסטוריים ותרבותיים לארכנופוביה. היום הולכות ומתפתחות דרכים חדשות להלחם בה, באמצעות גירויים של מציאות מדומה.
G.C.L.Davey, - פרופסור לפסיכולוגיה בבית הספר למדעי המחשב מאוניברסיטת Sussex טוען כי לפחד הפתולוגי מעכבישים יש סיבות היסטוריות כמו גם תרבותיות. באירופה של ימי הביניים האמינו הבריות כי עכבישים שואבים רעלים מצמחים ומפיצים אותם בסביבה, כמו למשל במזון ובמים. שנשיכתם קטלנית, ואפילו האשימו אותם בהפצת הדבר ובאחריות כללית למוות. כפי שידוע היום, רק חלק קטן מאוד ממיני העכבישים מחדירים בנשיכה רעלים בעלי השפעה חמורה על בני אדם, אך הם ברוב המקרים לא קטלנים. לגבי העברת מחלות, לכל נשיכה או עקיצה יש פוטנציאל לזיהום, אבל את הדבר בימי הביניים העבירו דווקא פרעושים ועכברים, שחלקו את סביבת מגורים הטבעית שלהם, מה לעשות, גם עם עכבישים.
פרט מעניין הוא שבתרבויות שונות מחוץ לאירופה, עכבישים דווקא מסמלים מזל טוב או חכמה.
מחקרים מראים כי הארכנופוביה קשורה באופן הדוק לתגובת הגועל הבלתי רצונית, שנועדה התפתחותית למניעת מחלות.
למרות שעדיין לא ברור כיצד נקשרו | הסיפור מהמיתולוגיה היוונית מספר על העלמה Arachne, בתו הצעירה של צובע בדים בצבעי הארגמן,
אשר למדה מן האלה
Athena את אומנות האריגה. כישרונה הנדיר של ארכנה התפרסם ברשת והיא זכתה לתהילה. אך כפי שקורה אצל מפורסמים רבים שהנול עולה להם לראש, ארכנה החלה להתכחש בפומבי לכך שמדובר בטכניקה נלמדת. המנטורית האלוהית (אלה, אלה, אך רגשותיה רגשות אנוש) התמרמרה קשות והחליטה לנקום. האלה הפכה עצמה לזקנה מצומקת וריאומאטית עם אצבעות מעוותות, ובתחפושת זו פיתתה את ארכנה להירשם לתחרות אריגה. פרט פיקנטי שהטה את דעת הקהל נגדה: ארכנה הכינה ל-"אורג נולד" דיוקנאות פפראצי ארוגים של האלים מבצעים מעשים אווילים. שתי המתחרות סיימו את העבודות בזמן שיא, אבל התוצר של ארכנה היה טוב בהרבה מזה של אתנה. כמובן שזה רק הוסיף לזעם האלה, בת תמותה מנצחת אותה וגם מוציאה רע מאוד את האלים בתקשורת. בו במקום היא הרביצה לחצופה מכות שהפילו אותה לקרשים. האסימון סוף כל סוף ירד לארכנה, שלא ראתה עוד מוצא מאשר להתאבד, ואכן עשתה זאת. אבל באולימפוס, כמו בהוליווד, הכול מותר ואפשרי: אתנה רק פיזרה על הגופה מעט נוזל קסמים, ותיכף קמה
ארכנה לתחייה, הפכה בזכות האפקטים המיוחדים לעכביש, ונדונה לנצח של אריגת קורים. |
העכבישים לאותה תחושה, במהלך ההיסטוריה, בספרות של תרבויות אירופה החל מן המאה ה-X מוצאים קשר הדוק בין עכבישים למחלות. זאת, בעקבות המגפות השונות, חוזרות ונשנות שהכו את היבשת. הנטייה של ילידי אירופה וצאצאיהם לפחד מעכבישים איננה מתאימה לתצפיות ההתפתחותיות בנושא, מה שמצביע על כך שהפחד מעכבישים איננו מאפיין משותף לגנום האנושי הבלתי תלוי מתרבות.
הסובלים מארכנופוביה מסווגים למשגיחים ולמתעלמים. המשגיחים מגיעים לסביבה חדשה ומיד סורקים אותה בפרוטרוט לנוכחות עכבישים. המתעלמים דווקא מנסים בכל הכוח שלא לראות את העכבישים על ידי הסחה עצמית.
הטיפול המסורתי בהפרעה נעשה על ידי טכניקות להורדה סיסטמתית של רמת הרגישות. המטופל מתבקש לדרג מצבים של פחד, ולומד להירגע בהדרגתיות. לאחרונה הוסיפה טכנולוגיית המחשוב מימד לטיפול בארכנופוביה. במעבדה לטכנולוגיית הממשק האנושי של אוניברסיטת וושינגטון, ובאוניברסיטת טרודנהיים בנורווגיה, השתמשו בסימולאטורים של מציאות מדומה כדי לטפל בארכנופוביים. המטופלים לבשו משקפיים או קסדות VR וכפפה וירטואלית. הם רואים עכביש וירטואלי ומתבקשים לקרב את הכפפה יותר ויותר אל העכביש במהלך הטיפולים, עד אשר הם "מרגישים" את העכביש הולך להם על היד.
החשיפה של מטופלים למקור האמיתי של פחדיהם יכול להיות יקר ולעיתים גם מסוכן למטפלים. בשימוש ב-VR המטפל יכול לשלוט על עצמת הגירוי או לעצור אותו ברגע שהתגובה יוצאת משליטה. ואילו למטופלים יש אישור ממשי שהם לא באמת נחשפים למקור הפחד שלהם, אלא רק לתמונת מחשב.
|
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.
