תחל שנה...

אך איזה כיף, להתחיל שנה טרייה בתולית ומבטיחה. עוד שנה, ברכותיה וקללותיה, כי אין להשלות את עצמנו: בכל שנה יחולו ניסים וקטסטרופות. מה שקובע במאזן, זה היחס. בחיים הכול קשור, בארה"ב נשפך נפט ואצלנו נשרפים היערות. ליהודי אחד מת המחשב, והשכן ממול קונה מחשב חדש (האריזה מבצבצת בזבל). דור בא ודור הולך, של אנשים, של חומרה, של תוכנה.

"היי"- נכתב במייל הראשון שהגיע בשנה החדשה מאירופה. "אולי אפשר לעזור לי?... בשעות הקטנות חזרנו מפריז, שם התנשקנו בחצות. נחתנו בשדה התעופה ומשם הביתה במכונית, אבל הנסיעה הייתה נוראית, כל העולם היה ברחובות, האוטוסטראדות היו גדושות ומזג האוויר לא סימפאטי. הבוקר גיליתי שהשרת העיקרי שלי, ה-Acer G510 הישן והטוב, קרס. שם שמרתי את כל פעילות המשרד, כולל הנהלת החשבונות. תמיד פחדתי שזה ייקרא לי. הגיבוי שלו נעשה דרך רפליקציה של BOS, אבל אני לא בטוח עד כמה זה יכול לעזור לי כרגע. פעם אמרתם לי שניתן לעשות mount של ה-image ב-
vmware. התוכלו אולי לתת לנו רמז? חיוני עבורנו להקים את המערכת כמה שיותר מהר. תודה מראש.."

אז קודם כל, צר לנו לשמוע על המקרה. מקווים שהחופשה הספיקה לכם למלא את הסוללות כדי לעמוד באתגר הזה. לפני שנכנס לסוגיות טכניות, נבקש מכם להירגע ולבצע את הפעולות הבאות בראש צלול. ברור שזה מלחיץ, אבל שגיאה כעת יכולה להקטין את הסיכוי שלכם להתאושש.

שיטה א'
חפשו ב-"C:\Program Files\BOS - Backup prOxy Server\Utils\VDisk" את ה- vdm.cmd
הריצו את ה-batch והגדירו אותו להעלאת האימג' כדיסק לוקאלי
אם אתם יכולים, נסו להעתיק את כל הקבצים החשובים החוצה ממנו.
אם אפשר, צרו bootable partition על גבי דיסק חדש והעתיקו את קובצי המערכת מהאימג' לדיסק, ועשו ממנו אתחול.

שיטה ב'
אפשר להשתמש ב-DDSetup על מנת להעביר את האימג' לדיסק חדש, ואז אפשר להשתמש בתוכנה לשינוי גדלי מחיצות להתאמת קיבולת הדיסק.

שיטה ג'
חפשו ב-"C:\Program Files\BOS - Backup prOxy Server\Utils\VDisk" את  ה- QuickVM.exe
הריצו את הכלי הזה, הגדירו את מערכת ההפעלה, את שם ה-VM ואת קובץ אימג' המקור.
הגדירו כ-read only לשם בדיקה או כ-read write לשם הפעלה
הכלי יצור קובצי  vmx. ו- vmdk.
הריצו את קובץ ה- vmx עם ה-VMPlayer או ה-VMServer (שניהם חינמים!)
אפשר כי תצטרכו להריץ ChkDsk בפעם הראשונה שהמערכת מאתחלת

בנוסף:
תוכלו להוסיף את התוכן של קובץ BOS-DD-PE-Plugin.rar (באותה ספריה) להתקנת
Bart-PE. עדיף להשתמש ב-UBCD4Win מתוך http://www.BCD4Win.com
ה-bootable disk יאפשר לכם לעשות את השינויים הדרושים להרצת החלונות על גבי חומרה שונה.

אנא התקשרו אלינו אם אתם מרגישים שנוכל לעזור לכם בכל שלב. נוכל לקיים סשן מרחוק ולעבוד ביחד.
 

תחל שנה ומלחמותיה

בלונדון הסתכל טום ברווסטר אחורה לנבואותיו מ-2009 והבין שרבות מהן התגשמו בשנה החולפת. חמוש בביטחון עצמי מחודש, החליט למפות את האיומים האפשריים שיסכנו אותנו ברשת ב-2011. בראש הרשימה מככבת Stuxnet, תולעת מחשבים שפוגעת אך ורק במכונות עם מערכת הפעלה חלונאית. היא נוצרה ספציפית לשם השתלטות על תהליכי SCADA ,התולעת מרגלת ומשנה מערכות תעשייתיות והתגלתה רק ביולי 2010 על ידי חברת אנטי-וירוס מבלרוס. Stuxnet מיוחדת בכך שהיא מכילה PLC - מעבד לוגי הניתן לתכנות, ומסוגלת אכן לתכנת מחדש ולהסתיר את השינויים שבצעה. Stuxnet מואשמת בפגיעה בתשתיות האטום באיראן בנובמבר האחרון.
בעיני חברות האנטי וירוס התולעת היא כבר אב טיפוס של נשק קיברנטי שיוביל  לדור חדש של חימוש עולמי, ועל פי הפגיעה הממוקדת באיראן, הרי שעולה החשד שאכן מדינות הן העומדות מאחורי הפעלת נשק זה.
למקום שני ברשימת האיומים זכתה הפעילות הבלתי אלימה של כלים דיגיטאליים בלתי חוקיים, או שחוקיותם מוטלת בספק, במטרות פוליטיות. ובמילה אחת, פעילות מסוג של Wikileaks. האקטיביזם של ההאקרים נקרא היום Hacktivism, ובעיני רבים מדובר דווקא בעיסוק מוסרי ומצפוני. תלוי כמובן, באיזה צד אתם נמצאים. לאחר שגורמים רשמיים דאגו לנטרל את אתר הוויקיליקס, קבוצה גדולה ואנונימית של האקטיביסטים נקמה בסדרה של מתקפות DDoS. למרות המאמצים שנעשים במדינות רבות להגדיר פעילות כזו כפלילית, בשנה הקרובה מצפים המומחים יותר ויותר מחאות פעילות, עם אסקלציה משמעותית ושימוש בטכניקות של הנדסה חברתית.
בשנה החדשה מתכננים יצרני התוכנה להגביר את מאמציהם לפתח הגנות נגד תקיפות יום-אפס (Zero-day), שכה נפוצות היו בשנה שחלפה. נקודות התורפה המאפשרות תקיפות מסוג זה נחשבות טריוויאלִיות, ראינו אותם פוגעות באקספלורר וגם ב-Adobe, אך עליה בתדירות ובתחכום בניצול שגיאות תכנות צפויה בעקבות המהירות הגוברת בה מגיבים התוקפים לפרצות הללו.
ברווסטר מאמין שאחרי תולעת Koobface נראה עוד רעות חולות מכוונות למערכות ההפעלה של אפל, למרות שאין כל סיבה שמיקרוסופט תפסיד את תואר השנואה ביותר.
ככל שמערכת ההפעלה של אפל הופכת לנפוצה יותר, ירבה פיתוח הקוד הזדוני נגדה.
השימוש הכפול הגובר של מחשבים ניידים למטרה עסקית ואישית, תגרום למנהלי המערכות הארגוניים להתמודד עם יותר סוגים של איומים. למעשה, יצרני התוכנה המנסים לאחוז במקל בשני הקצוות -העסקי והפרטי- והמעבר לענן, גורמים לעובדים לצפות לשימוש במגוון שירותים לשתי המטרות. והיות והגבולות בין השתים ילך וייטשטש,סביר להניח שהתוקפים יתבייתו על מכשירים ניידים, "שיהפכו באופן בלתי נמנע לדליפת מידע רגיש" (ציטוט של יצרן אנטי-וירוס). 
 

קליקים

מי שהייתה לו אי פעם מקלדת Extended או Extended II של אפל, בוודאי מתגעגע היום אליה. הסוד של מקלדות אלו? מתחת לכל מקש היה להן מתג מכאני שהגיב בצורה נעימה על כל הקשה. המקלדות הללו כבר לא מיוצרות במשך שנים. לאחרונה יצאה לשוק  מקלדת בשם Tactile Pro 3 שגם להן יש מתג מכאני מתחת לכל מקש ומגיבות בהתנגדות מסוימת להקשה. כאשר המקש שוקע תחת האצבע, מרגישים "קליק" שנותן לנו להבין היטב שהמקש אכן הופעל.
יש גם חסרון למתגים המכאניים: הם מרעישים ביותר (ואם אתם חולקים את המשרד עם אדם נוסף זה יכול להיות בהחלט מעצבן). המקשים דורשים מעט יותר כוח מאשר המקלדות הסטנדרטיות, אבל רבים מאיתנו דווקא נהנים מזה ולא מתעייפים כצפוי.
ה-Tactile Pro 3 מגיעה עם שלושה חיבורי USB II אליהם ניתן לחבר את הדיסקון, המצלמה, ה-iPod או כל מכשיר אחר כדי להעביר מידע אל או מהמחשב. עם זאת, אין אפשרות לטעון את המכשירים דרך החיבור. מי שמעוניין להשתמש במקלדת עם מערכת הפעלה חלונאית יכול להוריד דרייבר כדי לשנות את מקשי ה-Command ו-Option ל-Alt ומקשי ווינדווס.
בארה"ב נמכרת המקלדת בכ-150$. רעשנית ויקרה, אבל תענוג.

דן ואומנות ה-GPS

מתוך מכתבו של דן חנוך- משאבי שדה הנדסת מערכות ופרויקטים

"...בסך הכול, בחצי השנה האחרונה ערכתי מסע שרק כעת אני מתחיל לעכל ולהטמיע לעומק .
את רוב רובו של המסע ערכתי על גבי אופנוע (רויאל אנפילד) שרכשתי חדש מהסוכנות בסכום מצחיק של כ-9,500 ₪ (115,000 רופי) ומכרתי ב 70,000 רופי (כ 6,000 ₪) בסוף המסע, בדרום הודו.
רכבתי כ-19,500 ק"מ מצפון הודו (הרי ההימלאיה ההודים) ועד לקצה הדרומי המשתכשך בים הערבי, תוך כדי מעבר במרכזה, מזרחה ומערבה של תת היבשת הענקית הזו.
כמי שנאמן לטכנולוגיה חדשה, לקחתי סמארטפון – סוני אריקסון סאטיו (מכשיר מופלא וחכם שגם שימש לי כמצלמה - 12.1 מגה פיקסל) – ועליו התקנתי את כל מפות הודו לשימוש כמכשיר ניווט יחד עם הג'י פי אס המובנה בו. לא התברברתי אף לא פעם אחת, שהרי מרגע שהבנת שהדרך היא העיקר ולא היעד, אין מקום להתברברויות. אבל היו גם כמה מוזרויות שאני קורא להן "עודף רצון הודי". לדוגמא, בחלק מהמקומות ההומים ביותר מוצע לנוסעים הרוצים לדלג על המקום ההומה מחלף בתשלום שקרוי Fly By (מעקף עילי). למותר לציין שהוא קיים רק על המפה (בשלוש הזדמנויות שונות נתקלתי בכך) אך בשטח עוד לא התחילו לבנות אותו ...
במסעי זה למדתי לקח שאתן הנשים יודעות זה זמן רב: אם ברצונך לנצח, עליך קודם כל להיכנע (ואחר כך עוד קוראים לנו המין החזק, ואתן שיודעות את האמת, צוחקות ... )
את הודו ניתן "לנצח", רק אם קודם כל נכנעים לה, דהיינו, מרפים מכל מה שאנו רגילים אליו ומקבלים את המציאות ללא ביקורתיות. מקבלים כמובן מאליו את הצחנה, הלכלוך, האנשים שחיים, ישנים ועושים את צרכיהם (וכל מעשיהם האחרים) ברחוב. הדוחק, הטעמים והריחות של האוכל ההודי (המוגש בטמפרטורות של לאבה), המרחקים שלא נמדדים בקילומטרים אלא בשעות וימי נסיעה (תשתיות מחורבנות ברוב המקומות...), הזמן ההודי שאינו נמדד בדקות ושעות אלא במצבי רוח, ועוד מיני כניעה שונים ומשונים.
מרגע שאדם מערבי נכנע לה, הוא מתחיל לראות את הודו בעיניים אחרות. ולהתפעם, יש בה הכול, והיא סובלנית לכולם. יש בה 28 מדינות עצמאיות (שלכל אחת פרלמנט ומושל נבחר), 30 שפות רשמיות, מספר אוכלוסין קרוב מאוד למספר בסין (בעוד עשר שנים הודו תעבור את סין. הודו היא אכן הדמוקרטיה הגדולה בעולם, מילולית ורעיונית. האם אפשר היה, למשל, שאחת ממדינות ארה"ב תהיה קומוניסטית? או אסלאמית קיצונית ופונדמנטליסטית? וודאי שלא . בהודו, אחת המדינות (קרלה) מנהלת משטר קומוניסטי כבר 25 שנה, ומדינה אחרת (ג'אמו-קשמיר) מוגדרת כאסלאמית, ובחוק אסור בה לתושבים לצפות בטלביזיה (חלקם מחביאים את צלחות האנטנה בתוך דודי מים על הגג)יש להודים 32 מיליון אלים ואלילים בפנתיאון הקדושה שלהם. ממש "לכל איש יש אל" ויש מקום לכולם. אין דוחק ואין מחנק בכל מה שקשור לעבודת הבורא, וכל אמונה היא שם לגיטימית..
הודו תרמה לעולם כמעט את כל המסורות הדתיות
● מימי אברהם אבינו והפסילים של אביו,
● דרך ישו הנוצרי (שעד היום יש הטוענים בהודו שהוא ביקר בה באותו פרק זמן עלום בביוגרפיה שלו ולמד שם להיות יוגי). ספרים הודים מציינים שישו ביקר בהודו בין הגילאים 22 ועד 27. בשש השנים האחרונות לחייו היה ופעל בארץ ישראל (כידוע ישו נצלב בהיותו בן 33)
● ועד לבודהא (שהיה נסיך הודי אבל הוכר ונערץ רק מחוצה להודו) .
גם למוסלמים יש בה חלק, הודו היא המדינה המוסלמית השנייה בגודלה אחרי אינדונזיה. כמעט 200 מליון מוסלמים חיים בה, ואת המונומנט המפורסם ביותר שלה, הטאג' מהאל, בנה השח ג'האן – מוסלמי משושלת המוגלים, שעד למאה ה16 שלטו בחלקים נרחבים של הודו .
אפשר לספר על הודו הרבה שעות (ויש גם תמונות), אבל אני אסתפק בזה לעת עתה, אולי בהמשך אספר עוד על החוויות האישיות שלי (למשל ששמי הוחלף ובהודו נקראתי "באבה דן" ...)
שנת 2011 היא בעלת פוטנציאל להפוך למצוינת – האם נשכיל להפוך אותה לכזו ? ימים יגידו ..."
 

הרימו את הכפפה

לא פעם ולא פעמיים כתבתי כאן על מחיריהם הגבוהים וחסרי ההצדקה של מכשירי השמיעה. המכשירים חיוניים לצורכיהם של 15% מאוכלוסיית העולם המערבי וישראל נכללת בסטטיסטיקה הנ"ל. המחירים הללו הביאו לסיטואציה עצובה בה רק 10% מהנזקקים למכשירי שמיעה יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם, ולא, לא מדובר במותרות, אלא בציוד הכרחי וחיוני לכל לקוי שמיעה, שמשפיעה ישירות על איכות חייו של המשתמש.
אז זהו, סוף סוף מישהו הרים את הכפפה הזו בישראל. רשת אופטיקנה שעיסוקה משקפיים הקימה מערך שיווק של מכשירי שמיעה מכל הרמות, מצוידת בצוות מקצועי ומיומן, עם מיקום מושלם מבחינה מסחרית ושירות יוצא דופן באטמוספרה הישראלית. הם מורידים את המחירים של מכשירי השמיעה ל-50% ממחירם עד כה בשווקים. קחו בחשבון שמחירו של מכשיר בודד (ורוב הלקויים זקוקים לשניים) היה עד היום בין 6,000 ל-12,000 שקלים ליחידה. זה פלא שרבים מוותרים על ציוד כל כך חיוני, בעיקר בימים בהם הם גם מוותרים על אוכל ותרופות כדי לשרוד. המעניין הוא שבדיוק באותה עת גם בבריטניה החלה רשת Boots למכור מכשירי שמיעה במחירים רלוונטיים יותר, אם כי בריטניה זו בריטניה ומחירי הבסיס מראש יקרים יותר.
התופעה הנ"ל היא ברוכה וצפויה להכניס אנשים רבים, טובים ומוכשרים, למעגל החברתי, מעגל התעסוקה, ובכלל לחיים תקינים של תקשורת עם הסביבה השומעת שמתקשה להבין את המשמעות וההשלכות של ליקויי השמיעה.
 

ישראל 2011

כיכר המדינה, תל אביב. אני ממתין לפגישה. כמובן שהאדם עמו אני אמור להיפגש מאחר אבל זה לא חדש. אבל בעצם זה בדיוק העניין, אין חדש בישראל שנת 2011. כאילו לא נעדרתי ממנה 4 שנים. כיכר המדינה היא עדיין מדבר שממה מוקף חנויות יוקרה. פעם חשבתי שזו אירוניה, היום אני רואה את זה כאלגוריה. מכל עבר צצים מגדלי מגורים יוקרתיים אבל אף אחד לא טורח לשפץ את מבני הטיח העלובים.
מחיר הדלק עלה השבוע בלי פרופורציה למחירו בעולם ויחד עמו כמובן מחירי התחבורה הציבורית. כדי להוסיף חטא על פשע, הועלה גם הבלו (מס שאיננו קיים יותר בעולם) על מחירי הדלק. למה? כי הנהגים הם פרות חולבות: מחירי המכוניות מטורפים כי המיסוי מפלצתי. אז נכון שהתשתיות שופרו, אבל עדיין משתרכים להם פקקי ענק משלוש היציאות המסכנות של גוש דן, אחת לכל כיוון. מספר ההרוגים בתאונות הדרכים שב לעלות באדיבותו של שר התחבורה הכושל מר כץ, שאולי מישהו יצליח לגלות אי פעם מה הייתה תרומתו למשרד עליו הוא מופקד. לפעמים נדמה שבעצם איש איננו מופקד על משרד זה.
רב גדול נעצר בשדה התעופה ומואשם באונס ילדי חסידיו. נשיא מדינת ישראל נמצא אשם באונס, שקרים, איומים והטיית דין. נשיא שנבחר על ידי רוב מתוך 120 אינטרסאנטים, לא בגלל הישגיו -שאיש לא יכול להצביע עליהם- אלא בזכות שיוכו הפוליטי. מסתבר שכולם ידעו על מעלליו, חוץ מהציבור ואשתו המסכנה. הרב עובדיה יוסף הנחה את כל חסידיו ושריו להצביע עבורו משיקולים קואליציוניים, אבל בעצם ממתי היה למפלגתו אינטרס באנשים נקיי כפיים? ממתי היה לה אינטרס ציבורי? אין ספק שהדבר הציבורי היחיד שהיה לחצרו אי פעם אינטרס בו, הוא הקופה הציבורית ו/או כיסו של הציבור.
כאשר אושר שנשיא מדינת ישראל אנס, נשללה ממנו לשכתו. אבל לא נשללה ממנו הפנסיה בסך 48,000 שקלים בחודש. פנסיה אותה הוא מקבל עקב תפקידיו הציבוריים. בדיוק אותם תפקידים שאפשרו לו לאנוס את קרבנותיו.
והשביתה הכללית, למה? כי האוצר התעלם מהתחייבויותיו. ראש הממשלה שתק והמתין לתוצאות. עכשיו הוא יצטרך לתחוב אצבע בסכר, דבר עדיין לא נעשה בנוגע לשירותי הכבאות, אבל רוה"מ כמו כל אידיוט מהמר על כך שהברק לא יכה פעמיים באותו המקום. זה לא שאין מקומות אחרים, בדיוק השבוע הכתה רעידת אדמה קלה -4 בסולם ריכטר- באזור בית שאן. הנזק היה של סדקים בקירות; קצת יותר חזק ויהיו קרבנות בנפש. האם מישהו טורח ליישם את הנחיות חיזוק הבתים לתקן עמיד בפני רעידות אדמה? חס וחלילה, זה עולה כסף. והרשימה ארוכה... כמובן שכולם יצביעו על ממשלות העבר אבל רק בישראל עושים כך. האם מישהו זוכר היום את ג'ורג' בוש? לא! כל התיק נופל על הנשיא הנבחר. כי המנהיג הקיים תפקידו לשקם, לתקן, לשפר, ליעל ולהגן על אזרחיו (גם אם אינם לובשים קפוטות). נתניהו לא עשה דבר וחצי דבר בשום תחום. הוא הזניח את השכבות החלשות, רודה בשכבות הביניים, מזניח שירותים חיוניים ומהמר על חיי אדם, החיים של בוחריו. הוא ויתר על החינוך, מתעלל בתרבות, זונח את הבריאות, מפקיר את התחבורה, משלם מס שפתיים בנושא מצוקת הדיור, לא פלא שהוא מצליח למנוע גרעון תקציבי. אלא שאין לתקציב מאוזן שום משמעות כשמעגל העוני מתרחב בצורה מטורפת (29%) הבורות גדלה, האלימות תופסת מקום כבוד בחברה, הקיצוניות לכל הכיוונים קורעת את המרקם המאוד שביר של האוכלוסייה. מה התועלת באיזון תקציבי אם המדינה נשמטת לך בין הידיים? ולאילו שעדיין לא מבינים, גם פיננסית מצבה של ישראל איננו מזהיר, המטבע החזק בצורה מוזרה פוגע קשות בייצוא.
בקיצור ישראל 2011, העשירים יותר עשירים, העניים, עניים מרודים, השמאל אנרכיסטי, הימין פשיסטי, הגזענות פושה בכל, הבורות מחרידה, הטיפשות מזעזעת, השליטה בשפה מתחת לכל ביקורת. העטיפה אירופאית, התוכן אמריקאי, המציאות... לבנטינית. והציבור שותק. ורק בחדרי חדרים כולם ממלמלים שדופקים אותם.
יש שתי דרכים... להילחם או לקום וללכת, אם החלטתם להילחם, אז זכרו שבמלחמה ובאהבה הכול כשר..
 

שכר המינימום

שנים רבות מנסה ההסתדרות להעלות את שכר המינימום לרמה נורמאלית, שכן 3,800 ש"ח בחודש לא מאפשרים לאיש מחיה בכבוד. המחירים עולים, אבל שכר המינימום תקוע. אמנם האבטלה בישראל עומדת על כ-6% בלבד, אבל רוב המועסקים מקבלים משכורות רעב וחלקם של בעלי שכר מינימום גבוהה לאין שיעור מזו שנהוגה בעולם. משרד האוצר כמובן מתנגד.
לפני מספר ימים נפל דבר בישראל: הסכם ישיר בין המעסיקים להסתדרות על העלאת שכר המינימום ל-4,300 ש"ח עדיין לא מבשר צמצום העוני בישראל, אבל מבורך לכל הדעות. משרד האוצר מתנגד, וטיעוניו: חריגה תקציבית וגידול מעגל האבטלה.
שטויות, בשכר הנ"ל לא ייסגר אף בית עסק. ואם ייסגר, הרי שממילא לא הייתה לו זכות קיום. פקידוני משרד האוצר בגיבויו של ראש המשרד יובל שטייניץ כבר הודיעו... "לא נשלם".
המדינה כמעסיק הגדול ביותר בישראל מעדיפה להרעיב את עובדיה כדי לשמור על מסגרת תקציבית. כאן צריך להיכנס עופר עייני לעניין ולהשבית את כל המשק לתקופה בלתי מוגבלת עד שמר שטייניץ והבוס שלו ירדו על ארבע, יחתמו ויכבדו את ההסכם. יחתמו בלבד לא מספיק, כי כולנו יודעים מה שווה חתימתם.
 

תגובה לשורות של עמית