סופגי לחות

 
באריזה של דיסק קשיח חדש כלולה בדרך כלל שקית קטנה עם חומר סופג לחות. סופגי/סופחי הלחות חיוניים באריזות בשווקים כגון רכיבים האלקטרוניים, מחשבים, חלקי מכונות וכלי רכב, מכשור צבאי ונשק, מנועים, התקני תקשורת, התקנים אופטיים וציוד פוטוגראפי, סוללות, כספות, ציוד רפואי וערכות אבחון, מכולות, תרופות וכימיקאלים, מזון, ביגוד, אבקות, אווירונאוטיקה וחלל, ועוד תחומים רבים.
על מנת לנצל את סופגי הלחות בצורה יעילה יש להשתמש בהם בתוך מארז או חלל חתום. כך יכול הסופג לספוג וללכוד את הלחות בתוך האריזה. את האריזות יש לתכנן בצורה שלא תאפשרנה חדירה נוספת של לחות לאחר הסגירה. במקרים רבים מוסיפים לסופג הלחות גם כרטיס אִינְדִּיקָטוֹר, המורה על רמת הלחות ומסמן מתי יש לחדש את סופג הלחות.
לאחר שקבענו את סוג המוצר וסוג האריזה, ובחרנו את סוג סופג הלחות המתאים, עלינו לחשב את נפח או שטח המארז, על מנת לקבוע את כמות החומר הסופג הנדרשת, על פי טבלה מומלצת על ידי יצרן חומר סופג הלחות (דוגמא)
בחירת החומר הסופג נעשית על פי כמות הלחות שיש לספוג, רמת החדירות של החומר הארוז, טווח הטמפרטורות ולחות שהאריזה תצטרך לסבול, שיעור ספיגה נדרש, חיי המדף של המוצר הארוז, ותנאי האחסנה והמשלוח הצפויות. לא פחות חשוב הוא מחיר החומר הסופג. לעיתים משתמשים ביותר חומר סופג מן הנדרש כדי "להיות בצד הבטוח". אגב, נוכחות של חומרי ספיגה מורידים עלויות של פרמיות ביטוחיות במשלוחים.
ה-clay (חֵמָר או חמר פעיל) המיועד לשוק האלקטרוניקה, הוא אחד החומרים הסופגים הנפוצים וידידותיים לסביבה. הוא סופג מים בטווח הטמפרטורה שמתחת ל 120 מעלות. מעל רמה זו הוא דווקא משחרר לחות. הגרגרים האפורים הקטנים אוספים אליהם את אדי המים המצויים באוויר, הם הזולים מכולם ומתאימים הן לאחסון והן להובלה.
כלוריד הקלציום, הוא מלח הקושר אליו מים כאשר נמצא בתמיסה עם כימיקאלים מסוימים (aryl halides, esters, ethers, alkyl halides ופחמימות רוויים) ויוצר סבך הסופג את המים. משתמשים בו לעיתים כחומר עזר באריזה למשלוח, בשילוב עם צינורות ייבוש וכגורם מייבש להפקת Na₂CO₃ -מרכך מים קשים- מאצות קלפ (kelp).
ה-Calcium Sulfate, CaSO4, משמש לייבוש גזים תעשייתיים, מוצקים ונוזלים אורגניים, חומרי קירור ואוויר. ניתן להפיק אותו על ידי חימום גבס ל-180 מעלות. בשונה מכל שאר סופגי הלחות, בהמסתו במים נוצר גביש אשר קושר את המים בתוכו. אם נחמם את אותם גבישים ל-210 מעלות למשך שעה, נצליח לשחזר את סופג הלחות המקורי. אם לסופג הלחות נוסיף calcium chloride, נוכל גם להשתמש בהם כאינדיקאטורים בשל שינוי הצבעים בעת ספיגת הלחות.
MgSO4 (או מלח אפסום אלמימי) הוא חומר הבחירה לייבוש תרכובות nitril, ester, אלדהידיות, קטוניות, וחומציות ופועל בצורה דומה לכלוריד הקלציום. חימום המלח ב-200 מעלות צלזיוס מוציא ממנו את המימן והופך אותו לסופג לחות מעולה.
עוד סופג לחות שמגיע כאבקה או גרגרים הוא ה-Na₂SO₄- סולפט הנתרן אלמימי, (מלח החומצה הגופרתית) אשר נקשר למים כאשר הוא נמצא בתמיסה עם Aryl halides, חומצות, קטונים, aldehydes ו- alkyl halides. הוא יעיל יותר ממלח אפסום האלמימי מפני שהוא מצליח לקשור יותר מים ליחידת נפח. אבל, תהליך הקשירה שלו למים אורך יותר זמן ונמצא יעיל רק בטמפרטורות מתחת ל-30 מעלות. את סולפט הנתרן האלמימי לא ניתן למחזר.
את רוב התרכובות האורגניות נהוג לייבש עם ג'ל סיליקה, אשר סופג את אדי המים באוויר. הוא מגיע בגרגרים או פנינים קטנות, וניתן להשיג אותו עם או בלי אינדיקטור. האינדיקטור משנה את צבעו כאשר הג'ל נקשר לאדי המים, ושינוי הצבע מסתיים ברגע שהג'ל לא מסוגל לספוג עוד אדי מים. ניתן למחזר את הג'ל בייבוש דרך חימום ב-100 עד 350 מעלות. הג'ל נפוץ מאוד בתעשיית התרופות וגם מתאים לשימוש בחדר נקי.
 

יחי ההבדל הקטן

פינגווין וג'נטלמן?

נשים מהוות בין 1 ל-30% (תלוי מה בדיוק סוקרים) מהמועסקים בתעשיית טכנולוגיות המידע והתקשורת, מה שנהוג לכנות בשפה יפה "טכנולוגיה עילית" או היי-טק. בדרך כלל יש גם פחות נשים בסטארט-אפים מאשר בתאגידים המבוססים, ופחות נשים בדרגי הניהול הגבוהים יותר (ובעיקר בניהול הטכני) מאשר בשאר הדרגים. השיעור  גם משתנה ממדינה למדינה ומאזור לאזור.
בארה"ב למשל, שיעור כלל הנשים בתעשייה הוא כ- 32.4%, אך רק 26% מחזיקות במשרות מקצועיות. רק 11% בהנהלות התאגידים ובין מרוויחי השכר הגבוה בתעשיית המידע הן נשים.
בקנדה (2008) שיעור הנשים בכוח העבודה של תעשיית המידע והתקשורת היה של 23-28%, באוסטרליה 24%-15 (תלוי במקור המידע). בדרום אפריקה: 18%, באיחוד האירופי 28% מכלל כוח האדם בתעשייה. רק בצרפת: 20%. בישראל (2007), 34% .

קשה למצוא ערכים סטטיסטיים בנושא אי שוויון מגדרי בסביבת ההיי טק שלא מבוססים על נתונים אובייקטיבים מוחלטים כגון תגמול וזכויות.
אך היי-טק, מחשבים ותוכנות הם לא רק מקורות הכנסה וסביבות עבודה. מזה עשורים קיימות קהילות שונות ומגוונות סביב תחומים מוגדרים באותה תעשייה. ביניהן, הלוחמניות והאידיאליסטיות מכולן הן קהילות הקוד הפתוח, שבחלקן כבר מזמן לא מוגבלות לסטודנטים ופריקים חסרי פרוטה, וגם לא למין הזכר. לתת-הקהילות של הקוד הפתוח לוח שנה ענף במפגשים וכנסים, הממומנים על ידי הבאים אליהם כמו גם על ידי נותני חסות תאגידיים. באירועים אלו נוכח שיעור הולך וגדל של נשים. אלה שלצד העניין המשותף והרעות, לעיתים הופיעו גם סממנים בוטים של הטרדה ואפליה כלפי נשים, אפילו כלפי מרצות באותם כנסים.
לאחרונה, בוצעו על ידי קורבנות מספר, משאלים וסקרים בנושא אירועים של גילוי יחס פוגע, הטרדה ואפליה בין נשות קהילת האופן-סורס בארה"ב. למרות מגמת השיפור ב-5 השנים האחרונות, התוצאות עדיין מביכות. ההמלצות של הפינגוויניות מסתכמות באימוץ -גם בחיים האמיתיים- של אותם הקודים האתיים הנהוגים בפורומים המקוונים. כדי להתחיל, מודל מקובל לחיקוי הוא קוד ההתנהגות של Ubuntu

פורנו

ה-Pornoplayer הוא לא גדג'ט חדש שמוכרים בחנויות ארוטיקה, גם לא ערוץ כבלים חדש שעדיף להסתיר מהילדים. זהו סוס טרויאני, עוד כופרה, המתחזה לנגן ומתפשט (הא!... מתפשט!) באמצעות עמודי אינטרנט XXX בעלי תוכן פורנוגראפי.
מי שייגש לעמודים אלו וינסה להוריד סרטון יקבל הצעה לפתוח את הנגן -המדומה- pornoplayer.exe. ברגע שיפעיל אותו, המערכת תתקע, תבצע אתחול מחדש ומיד תתקע מחדש תוך הצגת מסך כחול עם מלל לבן ברוסית. אלה מבין הקורבנות שידעו לקרוא רוסית, יבינו כי היישום מבקש לצלצל למספר טלפון מסוים ולשלם  מחיר מסוים בתמורה לקוד שישחרר את המערכת.
על פי המלצות ממקורות מעורטלים ...מממ, מעורפלים (!) ברשת, על מנת לשחרר את המערכת ללא תשלום כופר ניתן להכניס שלוש סיסמאות בחלון שנועד לכך: טקסט כלשהו (לא משנה מה), ופעמיים המספר 31337. לאחר מכן מומלצת סריקה כוללת לגילוי וירוסים וקוד זדוני. אבל כמו תמיד, פיקח יוצא מפינות אליהן החכם לא נכנס. לא לגעת בקובצי exe. המוגשים לנו על ידי זרים!
 

בקטריולוגיה

Frank Vriesekoop ועמיתיו מאוניברסיטת Ballarat באוסטרליה טרחו ויצאו למסע קולבוטקיסטי בינלאומי (הראשון מסוגו שפורסם), לבדוק עד כמה מלוכלך הכסף. כלומר, האם ולמה שטרות מארץ זו או אחרת אוגרים יותר חיידקים מאחרים. הן בדקו שטרות מטבע ממקומות ממכר מזון ב-10 ארצות. נאספו 1,280 שטרות במסעדות, בתי קפה, סופרמרקטים, קצביות, דוכני רחוב וכו'.
לאחר בדיקה נקבע כי על השטרות הנקיים ביותר שהושגו בארה"ב רכבו רק 20 חיידקים (יחידות מסוגלות לצור מושבות במעבדה). על המלוכלכים מכולם: 25,000 (כלומר, בממוצע, 128 יחידות לסנטימטר רבוע).
ככל שהשטרות היו ישנים ומשומשים, נמצאו בהם יותר קיפולים וקמטים, מה שהגביר גם את כמות החיידקים.
על גבי השטרות הבריטיות, מספר הקיפולים נקשר להגדלה לוגריתמית של מספר תאי הבקטריה לסנטימטר רבוע.
שטרות שנאספו בארצות בהן ההכנסה לראש נמוכה יותר, נטו להכיל אוכלוסיה חיידקית גדולה יותר מאשר אלו של ארצות מתועשות. יתכן, בשל מהירות מחזור של שטרי כסף והסרה מן המחזור של השטרות הפגועים. מצד שני, גם רמת חיים גבוהה יותר יכולה להיות קשורה לרמה גבוהה יותר של תברואה כללית.
שטרות ה-ין הסיניות, מסתבר, שורצים בקטריות, בזמן שהדולרים האוסטרליים מסתובבים בניקיון יחסי. החכמה, כנראה, היא שהשטרות האוסטרלים מודפסים על פולימר סינטטי כמו שטרות ה-20 ש"ח החדשים. הם לא רק עמידים יותר לשחיקה וללחות, אלה ששטח הפנים שלהם לא מאפשרים אחיזה פיזית לבקטריות.
באופן כללי, בשטרות פולימריות  (כמו של אוסטרליה, ניו זילנד וחלק משטרות מקסיקו) היו פחות מ-10 חיידקים לסנטימטר רבוע. במקסיקו נמצאו פי ארבע כמות החיידקים בגרסאות הכותנה מאשר בגרסה הפולימריות של אותו שטר.
בדיקה מיקרוסקופית מראה מה שברור למגע: השטר הפולימרי חלק יותר ודוחה את הצמדות הבקטריות.
למרות שרוב החיידקים לא היו גורמי מחלה קשים, עצם נוכחותם מראה פוטנציאל העברת מחלות בין אנשים חולים ומזון מזוהם.
ידוע כי מארג הסיבים של שטרות רגילים (לא פלסטיים) מסוגל ללכוד חלקיקים שונים כמו אבקת קוקאין באותה צורה כמו קרשי חיתוך מזון עשויים עץ אוגרים לכלוך בצורה טובה יותר מאשר לוחות חיתוך מפלסטיק.
 

היה ברור שזה יקרה

זה היה צפוי, הכול הוביל לאסון הזה, המערכת הפוליטית הביאה את מדינת ישראל עד עברי פי פחת, מדינה עם המון מי ים, המון מטוסים ומסוקים שלא מסוגלת לכבות שרפות בלי סיוע בינלאומי. בארבע השנים שאני חי בצרפת ראיתי שרפות גדולות יותר מזו שבכרמל, וממשלת צרפת מעולם לא נזקקה לסיוע מבחוץ, כי בצרפת יש אמנם גרעון תקציבי, אבל מערך כיבוי האש משומן מיומן ומצויד היטב.
למדינת ישראל יש תעשייה אווירית שמסבה מטוסים לכל מטרה שהיא לכל מדינה שהיא בעולם אבל ממשלת ישראל מעולם לא הזמינה ממנה דבר.
במדינת ישראל יש חברות שמייצרות חומרים לכיבוי אש אבל ממשלת ישראל הלכה לרכוש, למרות שהוצע לה חינם, בצרפת (ובאיחור קטלני של 24 שעות) מחומרי כיבוי. אבל זה מתחיל למעלה. זה מתחיל בראש הממשלה ובציבור בוחריו, אנשים שצועקים ביטחון ומזניחים את כל השאר ומי שנוהה אחריו ומצביע עבורו פעם אחר פעם. זה משרד האוצר ששומר על מאזן תקציבי מושלם תוך שהוא מסכן חיי אדם, לא פעם התרעתי על סדר העדיפויות המעוות הזה. כן, מאזן תקציבי הוא דבר חשוב אבל לא במחיר חיי אדם. שר האוצר של מדינת ישראל, מתפקד כמו אפס מאופס, שמבצע הוראות מלמעלה ומלמטה, אוסף פקידים שכוחם ביכולת החישוב שלהם: אחד ועוד אחד שווה שניים... אבל החיים אינם מתמטיקה צרופה, החיים מלאים הפתעות נבזיות כמו שריפה. הקיצוץ במסיבי בשירותי הכבאות הקצאה עלובה לציוד מיושן וכוח אדם לוקה בחסר במדינה שחלק גדול ממורשתה הוא נטיעות. עכשיו צריכים הפקידים לחזור למחשבון שלהם ולחשב את הנזק והוא יהיה פי כמה וכמה מהעלות של מערך כיבוי אש משומן.
לא פספסתי את הישראלי המטומטם שכותב שלהיות כבאי זה משרה חלומית, כי הם כל היום מגרב"צים ורק לעתים רחוקות יוצאים לשטח. מי שכותב שורות שכאלו בא לי לחנוק. כבאי מצידי יכול לגרד מה שבא לו כל השנה ולקבל משכורת של שופט בית המשפט העליון, כי בעת צורך הוא מסכן את חייו. האם סיכון חייו לא שווה משכורת עתק? שווה ועוד איך, אי אפשר לחיות על מתנדבים, בכל מקום נורמאלי כיבוי אש זה מקצוע.
את השר ישי והרב עובדיה השארתי לסוף. אלי ישי כיהן שלוש קדנציות כשר פנים בשלוש ממשלות שונות והעז להפיל את התיק על קודמיו. הוא האיש שהעביר גרושים למערך שירותי הכיבוי אבל דאג היטב לפטור ישיבות מארנונה ונלחם עד חרמה על קצבתם של תלמידי הישיבות. את האיש הזה צריך להעניש לצד מורו ורבו שיצא מיד אחרי האסון בהצהרה שהאשמה היא בחילול שבת. האיש הזה התעלם ביודעין מדו"חות מבקר המדינה על מערך הכבאות הלקוי, רק העביר כמה גרושים מיד עם הדלפת תוכן דו"ח הביקורת. האיש הזה צריך ללכת.
אבל בגדול יהיה צריך להרוס את הכול ולבנות מחדש. המערכת הפוליטית זרקה לכלבים את הציבור, זה התחיל בעוני, המשיך בהתעללות מוסדית, הגיע לחרפת רעב ועתה למוות, חורבן והרס של חיי אזרחים פשוטים, ... חייבים לשים לזה קץ אחת ולתמיד. זו הסיבה בגללה כתבתי כאן בעבר שיש לאסור הקמת מפלגות סקטוריאליות, הציבור איננו סקטור! הציבור הוא יחידה אחת מורכבת מחילוניים, דתיים, ערבים, יהודים, נשים, וגברים. ועל הציבור הזה המערכת משתינה. ההתנגדות הנבזית להעלאת אחוז החסימה בבחירות יוצרת מצב שאיש מהבוחרים פרט לאלו החרדים לא מקבל דבר ממה שהצביע לו בעיקר אם הוא הרוב. שיקולים קואליציוניים מלוכלכים מביאים לבזבוז כספים שיכלו היו להציל חיים. צריך להעלות את אחוז החסימה ל-10% באופן מיידי ולהיפטר לאלתר מכל הטפילים הסקטוריאליים.
ולכל ה"ליברלים" הקפיטליסטים שימו לב יש שירותים שאסור להפריט, המדינה מחויבת ברמה מינימאלית לציבור, הפרטה פירושה הפיכה של שירות מסוים לעניין של רווח להפסד, במקרה שלנו מערך שירותי הכבאות, לא יתכן שמערך זה יהיה בידיים פרטיות שכן, כיבוי שרפות הוא לא עסק רווחי. את השרפה הבאה צריך להצית במשכן הכנסת, ולא ... לא לשלוח לשם כבאים, אין שם אף אחד ששווה להציל.
 

אחרית הימים

כנראה שכל אסימון נופל בסופו של דבר. ועדת הכלכלה של הכנסת עשתה צעד עצום אם כי הגיוני ומחויב המציאות לקידום ההגינות כלפי הצרכן בתחום הסלולר. איסור נעילת כרטיס ה-SIM הוא מספר אחד בחשיבות, הרי מי שרוכש את המכשיר שלו בחברת הסלולר בישראל משלם את מחירו המלא של המכשיר פלוס כמה עשרות אחוזים טובים של רווח לנבלות. נעילת הכרטיס בעצם אומרת שאמנם רכשת בכסף מלא אבל המכשיר לא שלך. אם הם היו מסבסדים אותו כמו בכל מקום נורמלי הייתי מבין איכשהו, אבל כשמוכרים לך אותו בכסף מלא ולא נותנים לך תמורה מלאה זו חוצפה. איסור חסימת הסקייפ גם הוא התבקש, או שנותנים לך אינטרנט או שלא נותנים לך אינטרנט. אם נותנים אינטרנט אזי הסקייפ הוא חלק ממנו, וחסימתו פירושה הפרה של ההסכם.
מעניין איך יגיבו על כך חברות הסלולר ברור לכם שהם ינסו לגרד כסף ממקום אחר... מעניין מהיכן.
 

בושה

בימים בהם מדינת ישראל מזניחה את הנכים הזקנים וניצולי השואה מכפילה גרמניה את הסיוע לניצולי השואה היהודים בכל העולם. אירוני או מקברי, מצחיק עד שדמעות חונקות את הגרון.
ועל זה נאמר "לזכור ולא לשכוח" מסתבר שבגרמניה זוכרים, בישראל שכחו מזמן. הבעיה היא שהכסף עובר דרך וועדת התביעות ונבלע במערכת, וועדת התביעות היא הגוף המטפל בכספים הללו ומעבירם לניצולי השואה הוועדה היא גוף מסואב מבולגן ואוכל מזומנים שמיועדים לסייע לניצולי השואה. גיא מרוז ואורלי פדרבוש עשו כתבה שלמה על הנושא. המעניין הוא שם האתר של וועדת התביעות: claimscon.co.il (הונאת התביעות)...הם יודעים יותר טוב.
 

Facecrook

האהבה עיוורת, אומרים. לפני כשבועיים, נתקלתי באישה שהייתה כל כך מאוהבת בנוכל שהכירה ברשת, עד שכמעט חיסלה את קבוצת המידע אודות הונאות בפייסבוק. כדי למנוע תקלות שכאלו העברתי את כל המידע לאתר חיצוני. אלבום הנוכלים ניתן עכשיו לחיפוש (נוכלים ונוכלות כמובן) ומערכת בלוג עם מידע על הונאות, וירוסים, כלים לזיהוי נוכלים, סיפורים ועוד מידע. הכתובת: http://facecrook.amitm.com
 

רושעות (malware)

malware (יש דברים שרצוי לא לתרגם) הם קוץ בתחת, התוכנות הללו מותקנות על ידי סקריפטים שהושתלו בתוך אתרי אינטרנט לא תמיד בידיעת בעל האתר. ולפני שהספקת לומר ג'ק רובינזון יש לך עץ חג המולד במקום מחשב. האנטי וירוסים לא מסוגלים לזהות רושעות לא ברור לי כל כך למה זה. ולא לחסל אותן. הרושעות הנפוצות ביותר הן אלו שמציגות את עצמן כתכנות אבטחה, כמובן שמי שמכיר את המחשב שלו יודע שהוא לא התקין אותן אבל אלו עם קצת פחות ידע אכלו אותה בגדול כי ממש לא פשוט להעיף אותן עם זה לא נעשה מידית. על כן מומלץ ורצוי להשתמש בתכנה הבאה Malwarebytes היא היחידה שמחסלת אותן, ואל תגידו אחר כך כי אחר כך תמצאו את עצמכם עם גישה חסומה לאתרי אבטחה תאלצו להיכנס למערכת ההפעלה שלכם במצב בטוח ולפשפש במערכת הקבצים וקבצי הרישום ו.. במה לא ?
אבל אם יש לכם אותו אז שנייה אחרי שהודעת ה"אבטחה" הראשונה צצה תפעילו אותו ו... זהו.
הנה הלינק להורדה  http://www.malwarebytes.org/mbam.php 

גם השבוע יש סרטים:-http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
 

תגובה לשורות של עמית