גרסתBOS העדכנית הנה BOS v2.2.7מה חדש בגרסה ▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS 2009H.pps גרסת Beta עדכנית 2.2.9.6 (תומכת Windows 7) לקבלת גרסת Beta
שער ערך ה GB 2/12/2010 השוואת כדאיות רכישת דיסק קשיח מסוג SATA לפי מחיר לכל 1GB
בשבילנו, משתמשי המחשב האישי, המחשב הנישא, הטלפון החכם, צעצועי הפלא של אפל והתקני מידע זעירים, קשה לקלוט את הדינאמיקה של המפעלים התעשייתיים הממוחשבים. בנגריות מתוחכמות, מפעלי ייצור חלפים, מעגלים, חלקי מכוניות ומטוסים, ציוד רפואי ומכשור מדויק בעוד תחומים רבים, חיים ענקי המחשוב. הם דינוזאורים ענקיים לא מפני שכוח המחשוב הוא רב, אלא מפני שלעיתים כונן בודד ואפילו ישן, מניע פלאים הנדסיים, רובוטים פנטסטיים, שמתמחים בכל מה שיכול לעלות על הדעת. ביניהם למשל, מכונות ה-CNC. טרם צביטה ראשונה של צרבת סופגניות החנוכה, הרשנו לעצמנו להתחיל כבר בסיכום השנה החולפת. בתחום אתגרי המחשבה והפיתוח במעבדה להצלת נתונים רשמנו השנה מספר פרויקטים שהסבו לנו לסיפוק רב. הנה כמה מילים על הענקים המכאניים וההידראוליים שאת ליבן הדיגיטאלי זכינו להציל, לשכפל וגם להחליף.
לא יאומן, אבל האוטומציה בהפעלת המכונות החלה כבר במאה ה-XIX, עם מנגנונים דומים לאלו המפעילים תיבות נגינה. מאוחר יותר, על כלים ידניים קיימים, הורכבו בשנות הארבעים מנועים כדי להניע את המכונה על פי נקודות שהוכנסו למערכת באמצעות סרט מנוקב. מאוחר יותר נוספו למנגנוני הסרוו הללו מחשבים אנלוגיים ודיגיטליים כדי לצור את כלי ה-*CNC (או Computer Numerical Controlled) שהביאו למהפכה תעשייתית לקראת סוף האלף.
NC או קונטרול נומרי, הוא ניהול אוטומטי של מכונות על ידי פקודות תוכנה המאוחסנות במדיה, בד"כ מגנטית או אופטית.
במערכות מודרניות ממוחשב הייצור החל מתכנון הקומפוננתות. בתכנון משתמשים במערכות תוכנה מסוג CAD, ובמערכות CAM. אלו יוצרים קבצים אשר מפוענחים להפקת הפקודות הנדרשות להפעלת מכונה מסוימת באמצעות פוסט-פרוססור, ומועלה על מכונת CNC אשר ברצפת הייצור.כיוון וייצור של חלק מסוים יכול לדרוש את השימוש במיני מכונות שונות להשלמתו, קיימות גם מכונות המשלבות כלים מסוגים שונים (לחיתוך, שיוף, כיפוף, ניקוב, קיפול, וכו'). המיוחד במכונות לייצור תעשייתי הוא מחירם הגבוה, אך בשל כך הם גם מתוחזקות היטב ונשמרות פעילות לאורך עשרות שנים. עד כדי כך, שבמקרים רבים דור יצרני המכונות כבר עובר מן העולם, והמפעל נסגר או נמכר לידיים אחרות. רכיבים מכאניים או הידראוליים שחוקים או שבורים שלא נמכרים עוד ניתן אולי להחליף או לייצר על פי הזמנה בהעתקת החלק שניזוק. בעולם התעשייה הנורמאלי משתמשים באותם חלקים ואותם מרכיבים במשך שנים רבות, אפילו מעבורת החלל הנה כבר בת יותר משלושים שנה. בעולם המחשוב, לעומת זאת שלוש שנים נחשבות תקופה סבירה לתום מחזור חיים של מוצר (כדוגמת דיסק קשיח). נקודת ההשקה בין שני העולמות הנה באופן טבעי נקודה כואבת ביותר. מערכות ייצור המופעלות על ידי מחשבים בני יותר משלושים שנה עדיין חיות פעילות, חלקן עדיין מופעלות על ידי דיסקטים 8" המכילים כמות מידע הקטנה מגודל קובץ תמונת הסופגנייה שבכותרת. כאשר מערכות מיושנות אלו אינן מסוגלות יותר לקרא את הדיסקט או הדיסק הקשיח המותקן בהן יהיה על המפעל לרכוש ציוד חלופי שמחירו לעתים מיליוני שקלים. בשנה האחרונה נקראנו לא אחת להציל דינוזאורים ולהחזירם לפעילות מלאה.
בימי קדם לקח לאירופים חודשים, אפילו שנים, להגיע למחוזות המזרח, לארצות העיניים המלוכסנות. המסע היה קשה וכרוך בסכנות ותלאות. הנוסעים חזרו מהמזרח הרחוק כפי שאסטרונאוט חוזר בימינו ממסע בחלל. היום, כל אחד יכול להקדיש 24 יום (במקום 24 שנים!) ולהיכנס לנעליו הונציאניים הסקרניות של מרקו פולו. בכ-1,800 דולר יכול כל תייר לעלות על טיסה לסין ולחזור אחרי שבוע עם מצלמה מפוצצת טייקים, ומזוודה עמוסה במכשירי חשמל ומציאות. לפני שבועיים חזר זוג רחובותי מטיול בסין ובין המציאות המופלאות שהם לקטו ב"זמן החופשי" של הטיול המאורגן, נמנה דיסקון מאוד מיוחד, דיסקון בנפח ענק. על גבי
האריזה רשום כי קיבולת ההתקן היא 600GB, ההתקן ארוז באופן שאינו מתיר ספק שהוא מתוצרת סוני - יצרן מכובד לכל הדעות. החשד עלה רק לאחר ששמענו את המחיר - שווה ערך ל- 25 ש"ח. כמובן שלא יכלנו להתאפק וביקשנו לבדוק את הפלא, ולהלן מסקנותינו: בחיבורו ל-PC המחשב אכן מזהה אותו כדיסק חיצוני בנפח 600GB. בבדיקת קריאת המידע הצלחנו לקרא מידע תקין מכל נקודה אקראית, גם בסוף ההתקן, בכתובות המציינות מרחק של 600GB מתחילתו.
גילינו שהפריט כלל לא מופיע באתר של SONY. באתר של סוני לא מופיעים דיסקונים שקיבולתם מעל 32GB.
גילינו גם מוצר דומה המתחזה להיות מוצר של Kingston אך אין באתר של קינגסטון דיסקונים בנפח הגדול מ 256GBראו: http://tinyurl.com/23dmbhf החזרנו את הנבדק לבעליו המאושרים תוך כדי הזהרות ובקשות שלא לשכוח להביא אותו אלינו מייד לאחר שיתקלקל. הרי רק בניתוח לאחר המוות נוכל אולי להבין את הטריק, כי אין כזה דבר כמו ארוחה חינם - ואפילו לא חצי חינם.
מעבדות קספרסקי הזהירו השבוע מפני שובה של כופרה (תוכנה חוטפנית הדורשת כופר בתמורה למידע שחטפה) בשם GpCode, הפעם בגרסה חזקה ומרושעת יותר מ-אי פעם. ה-GpCode זוהה לראשונה ב-2004, זנים חדשים הופיעו ב-2006 ו-2008, ושוב כעת, ב-29 בנובמבר השנה. להבדיל מן הגרסאות הקודמות, הפעם הכופרה לא מוחקת את הקבצים לאחר ההצפנה, אלא משתמשת בטכניקה של דריסה. לדברי קספרסקי, הגרסה החדשה לא רק מצפינה את המידע במחשב הנגוע, היא גם דורסת אותו בכתיבת-על ובכך מסבכת את המצב וממזערת את סיכויי שחזור המידע של הקורבנות. אופן הפעולה מחקה את פעולתן של כלי תוכנה נפוצים שנועדו להקשות על קריאת מידע מסווג מדיסקים חשופים או לסילוק. במצב זה, תוכנות שחזור נתונים מסחריות אינן מסוגלות להחזיר את הקבצים. על פי ניתוח ראשוני, נאמר כי לשם הצפנה משתמשת הכופרה באלגוריטמים RSA-1024 ו- AES-256, אבל מבצעת הצפנה רק של החלק הראשון בכל קובץ. ההמלצות של קספרסקי?: היות והצפנת הקבצים - אפילו באמצעות וירוס רעיל וחזק במיוחד- לוקחת זמן, הם ממליצים לכבות את המחשב במהירות האפשרית, אפילו על ידי משיכת כבל החשמל במחשב שולחני או שליפת הסוללה במחשב נייד... זאת, ברגע שהמשתמש מקבל הודעת כופר הדורשת כסף לשם פענוח הקבצים שלהם, תחת איום המחיקה הסופית תוך כך וכך ימים. ההודעה יכולה להופיע כמלל בפופ-אפ של חלון מסוג notepad, או כרקע לבן עם מלל ברקע הדסקטופ. מפחיד? בררר!
ב-2006 פיתחו כימאים באוניברסיטת קלמסון מדרום קרוליינה, ארה"ב, סוג חדש של נקודה קוונטית (ננו-גבישים מוליכים למחצה ובעלי תכונות אופטיות יוצאי דופן) העשויות פחמן - בהשוואה לקודמות, המבוססות מתכות. נקודות הפחמן במימדים ננומטרים, זוהרות באור בהיר כאשר הן חשופות לאור. הנקודות הקוונטיות יצרו בשנים האחרונות עניין רב, במיוחד עבור יישומים אפשריים בתחום הביולוגיה והרפואה. קודם לכן, החלקיקים פותחו מתוך תרכובות קדמיום, עופרת, סיליקון וכו'. אך החומרים הללו העלו חששות לרעילות פוטנציאלית שהיוותה סכנה לבריאות ונזק סביבתי. על כן, חיפשו המדענים תרכובות שפירות, ידידותיות יותר.
השיטה החדשה קשורה בציפוי לדים בנקודות קוונטיות, הזוהרות בתגובה לאור של הלד. פליטת האור, מקורה ב"כיסים" או חורים על פני שטחן של הנקודות הפחמניות, בהם נלכדת אנרגיה. עטיפתן בציפוי פולימרי מאפשרת פליטת האור מתוך המעטפת. האור שהנקודות הקוונטיות פולטות ניתן לוויסות לאורך הספקטרום הנראה וגם בתחום האינפרה-אדום.על כן, ניתן להשיג עימם כמעט כל צבע. ב-2009 נודע על הסכם פיתוח בין קבוצת Nanoco (יצרנית נקודות קוונטיות) לבין קונצרן אלקטרוניקה יפני, לתכנון ופיתוח נקודות קוונטיות לשימוש בלדים של טלוויזיות LCD. חברת QD Vision מפתחת דיודות פולטות אור עם נקודות קוונטית (QLEDs) לשם שימוש במסכי תצוגה ויישומי תאורה. הטכנולוגיה מורכבת משכבה דקה הניתנת להדפסה על גבי התקן שמקבל גירוי חשמלי לפליטת אור. ה-QLEDs מכילים נקודות קוונטיות קולואידליות (בתרחיף) המשלבות את תכונת יציבות הצבע ואת טיב הביצועים במטחים חשמליים נמוכים של הלדים האנאורגאניים, עם קלות העיבוד של הפולימרים. התוצאה היא פתרון אמין וחסכני לתצוגה ולתאורה עם צבע הניתן לוויסות, זול יותר לייצור ושיכול להשתמש במצעים דקים מאוד, שקופים או גמישים. לאחרונה נחתם הסכם בין LGלחברת QD Visionלפיתוח מסכיQLED (Quantum dot LED). מסכים אלו יהיו ככל הנראה זולים יותר אך יציבים באותה מידה כמו ה-LCD, אורם יהיה חזק ב-30 עד 40% יותר מה-OLEDs מתי יגיעו לשוק? זה עדיין לא ברור....
קישורים
● אתר חדש (עדיין במצב ביטא) המרכז את זכויות התושבים במדינת ישראל -www.kolzchut.org.il . תודה לישראל ב.
אנו מודיעים בצער על פטירת יקירינו אליעזר גלקר ז"ל
הלוויה תתקיים היום כ"ה כסלו תשע"א, 2 בדצמבר
2010, בשעה 15:00
בבית העלמין של מושב ניר צבי.
השבעה בבית משפחת גלקר, רחוב צאלון, במושב ניר צבי
"7 החטאים החברתיים הם:
פוליטיקה ללא עקרונות מסחר ללא מוסר עושר ללא עבודה חינוך ללא אופי מדע ללא אנושיות עונג ללא מצפון דת ללא הקרבה"
חברת AVG יצאה לאחרונה עם גרסת 2011 לאנטי וירוס שלה. אחרי תהליך עדכון התוכנה, המתקין מתבקש לבצע אנליזה למערכת, היינו בדיקת קובץ הרישום (registry). ניסיתי, ואחרי כ-1,000 שגיאות הבנתי שאין לי עם מי לדבר והפסקתי את התהליך. מדוע? כי עשיתי זאת יום קודם עם תכנה אחרת. למחרת בבוקר קפא לי המחשב 10 דקות אחרי תחילת העבודה. עכשיו כבר אין ברירה, זה שוב מצריך לבצע את הבדיקה. להפתעתי אכן הופיעו שגיאות. אבל מה שיותר הפתיע אותי היה המקור שלהן. ה- AVG הסיר את גרסה 9, התקין במקומה את גרסה 2011 ו"שכח" לנקות את קובץ הרישום מהשאריות של גרסה 9. אבל מה ששכחתי להוסיף הוא שמודול האנליזה, או יותר נכון החלק שמנקה את קבצי הרישום, הוא חלק מהגרסה המסחרית ולא נמצא בגרסת החינם. אני לא פוסל את האפשרות שהתרגיל הנ"ל נועד לדחוף משתמשים לרכוש את הגרסה המסחרית.
ויקי ליקס
גם אני כמו כולם חיכיתי לפצצה של ויקיליקס. מעבר לעובדה שקיבלנו רכילות בלבד ואפילו לא עסיסית במיוחד, נשאלות שאלות רבות לגבי מה, למה ואיך. מה רצה בעל האתר להשיג בעצם בפרסום המסמכים? הרי כבר ברור שהוא איננו עיתונאי אלה חנון שמחפש תשומת לב והתייחסות כאל עיתונאי אמתי, הרי הוא לא כותב כלום מעצמו, האתר רק מפרסם חומר שהגיע לידיו. למזלו הוא מפרסם מסמכים אמריקאים והיות בארה"ב זכות הציבור לדעת קודמת לכול, הרי שהתחת שלו בטוח. אבל אם הוא רצה להשיג תעבורה רצינית לאתר שלו הרי שספק אם האתר שלו מסוגל לעמוד בתעבורה המסיבית שצפויה למסמכים מסוג זה, שקיבלו פרומו מכל קצוות תבל. אך היות ומדובר בחדשות הרי שהוא באמת עשה חסד עם העיתונות ובטוח שגרם לעליה במכירת העיתונים או הכניסות לאתרי העיתונות. מי שיקרא את הביוגרפיה של מייסד האתר יגלה שמדובר באדם שלא סיים דבר בחייו ומחפש קיצורי דרך לתהילה. בשבדיה הוא מבוקש על הטרדה מינית ואונס, אישומים שהוא טוען שמועלים להכפשתו (עקב פרסום המסמכים). כל הסיפור על הרדיפות מסביבו מגוחך ונועד להשיג הד מסיבי לפני פרסום המסמכים. האם לגיטימי לפרסם מסמכים מסווגים? התגובות לשאלה הנ"ל די מעניינות: עיתונאים עימם דיברתי טוענים שמסמך שנפל לידיהם איננו סודי יותר. אם כי, כמי שגדל בישראל ויודע שמסמך עם סיווג בטחוני איננו בר פרסום ולא חשוב מה, אני יודע שהחוק נכון גם לכל מדינה אחרת. אי לכך סביר להניח שהמסמכים הללו אינם סודיים במיוחד (התוכן שלהם בהחלט לא מעיד על סיווגם הגבוה). מאידך הציבור עצמו דווקא טוען שאין לגיטימציה לפרסום מסמכים מסווגים... לה פיגרו הצרפתי ערך משאל בין קוראיו ורובם טענו שאין לגיטימציה לפרסום מסמכים שכאלו, אבל היות ולה פיגרו הוא עיתון של הימין הלכתי לבדוק בעיתון קצת יותר שמאלני ה"לה מונד" ושם מצאתי מאמר מערכת שמסביר (מתרץ) מדוע הם מפרסמים את המסמכים. עצם קיומו של מאמר כזה מוכיח שגם "לה מונד" מודע ללגיטימציה המפוקפקת של הפרסום. אבל... למרות ש-Julian Assange יודע על מה הוא דורך, הוא מתעקש ללכלך את הנעליים, וחושב שמספיק לו להסביר לציבור למה מסריח. אישית, אני חושב שאמנם יש לציבור זכות לדעת, אבל לא הכול. מעבר לזה, אף אחד מהנתונים שפורסמו במסמכים עד היום לא מועיל לציבור, לא מעניין את הציבור ולא מזיז בעצם לאף אחד. אחרונה חביבה היא השאלה... איך? איך, קיבינימט האמריקאים מצליחים לאבד כל כך הרבה מסמכים. כעקרון גוף ענק וביורוקראטי כמו משרד החוץ האמריקאי איננו חסין מרשלנות, אבל מצד שני כשקוראים את המסמכים... אולי זה לא ממש זלג להם? אולי זה ניסיון למרוח את החשיפה הקודמת של הויקיליקס, שבאמת גרמה נזק?
ישיבות, חרדים ו..נכים
השר ישי פטר 50 ישיבות מתשלום ארנונה (ארנונה הולכת לעירייה ולא לממשלת ישראל). אז לא רק שכדאי להיות תלמיד ישיבה, כדאי גם להיות ישיבה. כל זאת בעוד ש-50% מהנכים במדינה ויתרו על טיפול רפואי בגלל מצב כלכלי קשה, 43% מהם קיצצו במזון בתרופות ובביגוד, 50% ויתרו על חימום בתיהם ול-25% מהם ניתקו את החשמל ו/או הטלפון בגלל אי תשלום. 50% מהנכים יושבים עמוק בתוך סטטיסטיקת העוני ולאיש לא אכפת. מדינת ישראל זורקת לכלבים את החלשים אך לכלבים הסמוכים לשולחנה היא זורקת עצם אחרי עצם, בלי בושה. בהתחשב בעובדה שכדי להיחשב נכה בישראל צריך להיות מוגבל באופן קיצוני (אני, למשל, נחשב בצרפת נכה ב-80% בגלל חירשותי אבל בישראל נחשב בריא לחלוטין), ואין להם שום עדיפות על פני אנשים בריאים. רק לשם השוואה, בצרפת מחויבים בעלי עסק להעסיק נכים ומוגבלים בשיעור של 8% מכוח האדם לפחות, מקבלים בתמורה הקלות במס, אך נקנסים אם אינם עומדים במכסה). בקיצור, ישראל מקריבה על מזבח הדת (הפוליטיקה!) את השבכות החלשות, ישראל היא קומבינציה של קפיטליזם וחרדיזם, לסוציאליזם אין מקום. אולי אם יציפו הנכים את הישיבות הם יזכו לחימום, תרופות ומזון. אולי עמדנו במשבר הכלכלי בצורה מרשימה אבל פשטנו את הרגל מוסרית.
מי כאן הרמאי
חברות הביטוח עשו לעצמן מנהג לחקור כל מבוטח שתובע אותן. העניין הוא שלמבוטח באופן עקרוני אין שום חובה לשתף פעולה עם החוקרים. הרי מטרת החוקרים להוכיח שהוא רמאי ואין זה מתפקידו או מהאינטרס שלו לסייע לחברת הביטוח. כמובן שבבית המשפט הוא תלוי ברמת האינטליגנציה של השופט. אבל שופט עם הגיון בריא והכרה והבנת החוק יפסוק בצדק שאם חברת הביטוח חושדת שהוא רמאי זה מתפקידה להוכיח זאת. לחברת הביטוח יש את המשאבים להגיש תביעה כנגד אלו שאינם משתפים אתה פעולה, ולהם בדרך כלל אין לא רק את המשאבים גם לא את הכוח. ושופטים אידיוטים יש, ברוך השם, מספיק בבתי המשפט הישראלים. מי שיעקוב בעיתונות אחרי עלילות חברות הביטוח יתפלץ, כי באמת קשה להבין כיצד ניתנת לחברות מסחריות יד חופשית להתעלל בלקוחותיהם בצורה שכזו. אבל הסיפור פשוט, אם לא הבנתם, חברת ביטוח היא מוסד כלכלי, אווזה שמטילה ביצי זהב לבעליה. גם מדינת ישראל (הפיקוח על חברות הביטוח ומערכת בתי המשפט) תמיד תעדיף את הכסף על פני טובת הציבור. ככה זה שאתה חורט על דגלך קפיטליזם.
הגנת המולדת?
ה- Homeland security האמריקאי סגר עשרות אתרים להורדת מוזיקה. סגר, פירושו של דבר חיסל את ה-DNS. מעבר לעובדה שלא יעזור בית דין, מדובר במלחמה אבודה מראש. קצת מפתיע שדווקא ה- Homeland security ביצע את העבודה, הרי תפקידו של המשרד הנ"ל הוא להגן על המולדת מפני איומים ביטחוניים. מסתבר שפגיעה בכיסן של חברות המוזיקה גם הוא איום בטחוני עבור הממשל האמריקאי. המחשבה קצת מטרידה, הנה קם לו גוף נוסף שמתעסק בהפרה שיטתית של זכויות האדם במסווה של הגנה על המולדת. ועוד יותר מפחידה העובדה שכל מה שעובר בשרתים בארה"ב הוא בשליטתה ובשיפוטה של ממשלת ארה"ב. זה מה שקורה כאשר ה-ICANN נותר בידיים אמריקאיות למרות מחאות העולם.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין
ידיעון זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.