ההיסטוריה חוזרת

ריבוי המכשירים הניידים אשר דרשו עמידות להלם ולתנודות, הרחיב בצורה משמעותית את שוק הזיכרונות במצב מוצק. לפני כן, היו ה-SSDs יקרים ביותר ומבוססי DRAM. הפלאש התפתח במהירות, הקיבולת גדלה, והמחירים צנחו. האתגר העומד היום בפניו דומה למצב שנוצר לפני כ-20 שנה, כאשר הוכרז בראש חוצות שהטייפ מת ויחי הדיסק. שני עשורים של שיפורים והוזלה מתמדת לקח לדיסקים כדי לפגוע במכירות הטייפים. כך שלא הדיסקים בלבד עשו את העבודה, אלא הדיסקים יחד עם עוד מגוון טכנולוגיות מקדמות.
כעת אנו שומעים כבר מספר שנים שכונני הפלאש יחליפו את הדיסקים הקשיחים עם הבטחה שהמחירים הגבוהים היום יפצחו במגמת ירידה תלולה. עקומות הצפי של מחירי הדיסק והפלאש המתיישרות בעתיד מזכירות אחת על אחת את עקומות מחירי הטייפ והדיסקים שהבטיחו לנו לפני עשרים שנה. אבל, למרות דמיון טבלאות הצפי, יש מגבלות שעשויות לעכב את מימוש הנבואות. אחת מהן היא הרזולוציה של הדפסת השבבים. ההדפסה נעשית בטכניקה ליתוגראפית, שהרזולוציה שלה הלכה והשתפרה מאוד במהלך השנים. בשנות השמונים היא הייתה של כ-1000nm בעוד היום היא הגיעה ל-32nm. היא עשויה עוד להגיע ל-11nm בעוד 12 שנה. אבל אם בוחנים את קצב אותה התקדמות רואים שבשנים האחרונות הוא דווקא האט. כי ככל שהמזעור שאפתני יותר, צצות מגבלות טכניות חדשות ומורכבות יותר.
גם גידול הצפיפות בדיסקים הקשיחים האטה אך עדיין אנו מצפים לדיסקים של 4TB עוד במהלך שנה זו. כנראה שטכנולוגית הצריבה נתמכת חום תוביל את הדיסקים לעליית מדרגה הבאה. הדרישה לקיבולת אחסון במחיר נמוך קיימת כל הזמן, במיוחד לאפליקציות שדורשות הרבה מאוד מאלו. זו דרישה שהיום הדיסקים הקשיחים יכולים לספק הכי טוב ובאמינות מנצחת.
הקריאה של בלוקים קטנים ( פחות מ-32KB לקריאה) בפלאשים, מהירה יותר מאשר בדיסק. אבל בעניין כתיבה לא כל סוגי הפלאש זהים. יש פלאשים מהירים בהרבה ואחרים רק פי 10 מהדיסקים. בתמורה לאותה מהירות משלמים מחיר משמעותי.
האם כולנו זקוקים למהירות-העל? קחו למשל קובץ גראפי ל-PC בנפח 8 מגה בייט. בדיסק קשיח SATA טיפוסי לאתר ולהעלות את הקובץ יכול לקחת כ-0.15 שניות. אותו דבר בפלאש ייקח אולי 0.10 שניות. עד כמה הרגשתם את ההבדל?

וסרטים, הם כל הזמן מורידים ומצלמים ומקליטים, ואיש מהם לא נראה משתוקק לשלם יותר על שיפורים קטנים במהירות העבודה בבית.
עולם הפלאש והדיסק עדיין יצטרכו לחיות זה לצד זה למשך כמה שנים טובות. כל בחירה בלעדית של יצרן - לכאן או לשם - יוריד מהצלחתו. הפתרונות ההיברידיים הולכים ומתבססים בשוק. הפלאש עושה את העבודה לגבי קבצים קטנים, הדיסק ייקח על עצמו את האחסון והגיבוי.

למה שבע

שבעה אנשי מפתח בעולם מחזיקים "מפתח" לאתחול מחדש של... האינטרנט!
כל מפתח כזה, מורכב משני כרטיסי SSD בהם מוטמע חלק מקוד אבטחה. אם אי פעם מארג האינטרנט ייפול, שישה מתוך האנשים הללו יאלצו לנסוע לאתר מאובטח בארה"ב, על מנת לשחזר את מפתח המסטר שיאתחל את הרשת מחדש. אם כל אחד מאנשי המפתח לא יצליח להגיע לאתר הסופר-סודי, באותו אתר מוחזקת סדרה של כרטיסי מפתחות רזרביים שניתנים לשימוש על ידי צוות מורשה, במקרה חירום.
אחד ממחזיקי המפתח הוא מנכ"ל CommunityDNS, החברה שעמלה במהלך העשור האחרון על יצירת ה-DNSSEC, מערכת אבטחה לאתרי אינטרנט.
מחזיקי המפתחות יוכלו לאתחל מחדש את המערכות המאובטחות הפועלות ברקע של הרשת הכלל עולמית ומאפשרות לגולשים להגיע בבטחה לאתרים אמיתיים ובטוחים.
פיצול הקוד לאתחול הרשת למספר כמניין היבשות, בא כדי להרגיע את הכוחות הפוליטיות השונים - איש לא יוכל להיות הבעלים היחידים של הרשת.
 

מניעת זיופים וחדירה לפרטיות

באפריל השנה פורסם תוכן הסכם הסחר הבינלאומי נגד זיופים  - Anti-Counterfeiting Trade Agreement -ACTA שנשמר קודם לכן בסוד. עם זאת, לא פורסמו אז הדרישות הספציפיות של כל מדינה שפורטו בנוסח הסודי הקודם. מדובר בעיקר במדיניות הטיפול בפיראטיות מקוונת, עם רמזים על חיפוש תוכן גנוב בנגני MP3 במעברי גבול. הדיונים נמשכים כבר מעל שנתיים, ומשתתפים בהם 37 מדינות.
ההסכם מציע עונש סטנדרטי בגין עבירה על חוקי הקניין הרוחני. בין המדינות החותמות על ההסכם נמנות אוסטרליה, קנדה, האיחוד האירופי (מיוצג ע"י הועדה האירופית, נשיאים אירופיים, ספרד, ומדינות האיחוד), יפן, קוריאה, מקסיקו, מרוקו, ניו זילנד, סינגפור, שוויץ, וארה"ב.
בתחילת יולי כבר דיברו בארה"ב על האפשרות שהמחשבים הנישאים, הטלפונים הסלולאריים וה-אייפודים של הנוסעים יבדקו על ידי סוכני המכס בשדות התעופה, בהתאם לתקנות נגד זיוף של מדינות G8. אבל גם הרגולציה נגד פעילות פיראטית מסוגלת להזיק לתעשיית המוזיקה: הפרלמנט האירופי מתכנן להטיל אחריות על ספקים של שירותי אינטרנט בגין הורדת תוכן בלתי חוקי של לקוחותיהם, ובמקרים קיצוניים הם ידרשו לנתק לקוחות עבריינים. בעיקר תעשיות המוזיקה, הקולנוע ופרסום סובלות מתוצאות הפעילות הפיראטית. לפני כמה ימים איימה חברת Virgin Media בהתנתקות, על אלו מתוך שלוש וחצי מיליון לקוחותיה שחשבונותיהם שמשו להורדה או שיתוף מוזיקה באופן בלתי חוקי. אבל פרט לכך, מעט נעשה עד כה לגבי הסכם הסחר נגד זיופים.
עבודה שנעשתה לא מזמן על ידי קבוצת זכויות המוזיקה הבריטית מגלה כי הסטודנט והמתבגר הממוצע מחזיק בכ-800 הורדות בלתי חוקיות על גבי נגן ה-MP3 שלו. השמועה האומרת כי אוכפי החוקים החדשים יוכלו להשתמש בעמדות מכס של מעברי הגבול באמצעי סריקת נגנים, ניידים ולפטופים, הציתה דיונים קדחתניים בפורומים ואתרים רבים. עוד שמועה ואמרת שחברות הסלולארי יוכלו לאתר ולהעניש את הלקוחות המבצעים שיתוף קליפים בלתי חוקי. כל זה לא נראה ישים בעתיד הקרוב. יתכן ומתוך הדיונים ייצאו הנחיות מעשיות לגילוי והחרמה במעברי גבול של משלוחי חומר גולמי ומשלוחי נגנים שעליהם תוכן מוקלט מראש.
להגנת הצרכן התערבה ועדת WP29 של האיחוד האירופי, והזהירה מפני התערבות בחייהם הפרטים של התושבים. ההסכם, שנמצא כרגע במצב של טיוטה, קובע שעל המדינות המעורבות להעניש על העבירות אך אינו מציין כיצד. עם זאת, למניעת שיתוף הקבצים יצטרכו סוכנויות ממשלתיות לנטר את ההתנהגות המקוונת של האנשים - מה שיכול או לא להשפיע  -בניגוד לחוק האירופי- על הפרטיות של מיליוני אנשים בלי קשר אם הם חשודים או לא.
 

גולשים בריטיים

הייתם ממשיכים להשתמש באתר Yahoo, וואלה, או כל אתר חינם חביב עליכם אם זה היה בתשלום? לא הבריטים. בסקר השנתי של KPMG על צרכנות, ענו 81 מן המשיבים האנגלים כי הם לא היו מתחילים לשלם על מה שהיה קודם חינם. זאת, בניגוד ל-43% הצרכנים מתוך הקהל העולמי, שכן היה מוכן לשלם בגין גישה לתוכן אינטרנטי בו הם עושים שימוש תדיר.
דעות הקהל האנגלי עקביות. בשבועות האחרונים איבד עיתון The Times כשני שליש מקוראיו המקוונים אחרי שהתחיל לגבות דמי הרשמה בסך £1. כעת מקבל אתר העיתון רק 4.16% מן התעבורה המקוונת באיים הבריטים, בהשוואה ל-15% שהייתה לו כאשר היה עדיין חינם.
ולא רק זה, האנגלים מוכנים לקבל פרסומת מקוונת וחצי מהם אפילו מוכנים שיעקבו אחר המידע האישי שלהם, בתמורה להוזלת התוכן האינטרנטי בשיעור של 74%.
להבדיל מן המגמה הכלל עולמית, המראה על יותר ויותר משתמשים המבצעים טרנסקציות בנקאיות ורכישות דרך האינטרנט ובמיוחד באמצעות מכשירים ניידים, תושבי הממלכה עדיין סקפטיים לגבי בטיחות השימוש במכשירים ניידים מקוונים, רק 19% מהם בכלל השתמשו אי פעם במכשיר נייד כדי לממש פעולה בנקאית  ורק 15% רוכש שירותים או טובין דרך מחשב נייד או סלולארי. בעולם כולו, לעומת זאת, בשנה וחצי האחרונה השימוש בהתקנים ניידים למטרת ביצוע פעולה בנקאית יותר מהכפיל את עצמו מ-19 ל-46%
 

יותר נוח

לצד נוחות הנשיאה של המחשבים הניידים שלנו, מציקה אי הנוחות של הקלדה על מקשים זעירים, האבקות עם עכבר חד כפתורי, ומאמץ להבחין בדמויות שעל מסכון בגודל בול...
כדי להפוך כל מחשב נישא, נטבוק או מק-בוק לקונפיגורציה נוחה של מחשב שולחני, עם עכבר נורמאלי, מקלדת, רמקולים ומוניטור LCD, השיקה חברת Warpia מוצר הנקרא Easy Dock. התקשורת בין ההתקן לפריפריאליים נעשית באופן אלחוטי וברמה גבוהה. החיבור לדוק נעשה באמצעות USB שמזוהה ע"י Windows מ-XP SP3 עד Win7, ובמק OS X מ- Leopard ועד Snow Leopard. החיבור הנוסף מחבר את העכבר, רמקולים, מקלדת ומסך.
מחיר הנוחות היום: 150 דולר ואפשר להזמין מהיצרן וגם דרך אמזון וכו'
 

פטנטים

"A rio revuelto, ganancia de pescadores"- הפתגם בספרדית קובע שכאשר הנהר גועש, זה מביא רווח לדייגים.
הועדה לסחר בינלאומי של ארה"ב דנה השנה בהפרת 5 פטנטים שנרשמו על ידי חברת Rambus. המפר הייתה חברת Nvidia, אך באותו זמן Nvidia עדיין חכתה להחלטת משרד הפטנטים של ארה"ב בעניין. הועדה פסקה השבוע ששבבים מתוצרת Nvidia מיוצרים תוך הפרת 3 פטנטים מתוך ה-5 והוציא צו לאיסור הייבוא של אותם שבבים. אבל, הודות להסכם עם האיחוד האירופי, Nvidia יכולה עדיין למכור את השבבים בתשלום אחוזי קנס שנקבעו מראש. בתשלום הקנס, היצרן עוקף את הצו שאוסר עליו למכור את המוצר. המקרה גם עירב את ה-OEMים של Nvidia, כולל מחשבי HP ולוחות אם של Asus.
ההחלטה נתונה לבדיקת הנשיא, אבל ב-רמבוס היו מרוצים עד הגג. השמועה אומרת כי מעל 95% מרווחי רמבוס בשנה שעברה (שהגיעו לכ-113 מיליון דולר) הגיעו מתמלוגים של רישום פטנטים.
Nvidia הצהירה בפני הלקוחות שהחקיקה ה"מעורבת" תאפשר לה להמשיך לנהל את עסקיה מבלי לפגוע בלקוחותיה. הם למעשה ינצלו את הרישיון הזמין של הועדה האירופית ויזגזגו בין הטיפות, כדי למתוח את הזמן ולעתור לבית דין פדראלי נגד משרד הפטנטים. העיקר, להמשיך ולערבב את המים עד אשר ניתן יהיה להחליף את השבבים הבעייתיים באחרים שלא יכנסו תחת הגדרות הפטנטים של מישהו אחר...
 

קישורים

● אנחנו אוהבים סיפורי הצלה, ראו כאן צב מציל את חברו

● זהירות! גניבת מחשב מחדר המתנה בבית חולים (שלח לנו עודד)

● 100 ימים לדליפת הנפט הגדולה
 

Q A

פדיחה רצינית עשתה חברת  Dell כאשר הוציאה מן המפעל לוחות אם חלופיים לשרתים מדגמי PowerEdge R310, PowerEdge R410, PowerEdge R510 ו- PowerEdge T410, שזיכרונות הפלאש שלהם הכילו תוכנה זדונית (W32.Spybot worm).
זיכרון הפלאש שעל גבי הלוחות הוא משכנו של ה-BIOS, המספק הוראות למערכת אתחול המחשב. טבעו מאפשר לו לשמר מידע אפילו אחרי כיבוי המחשב, אך זה גם הופך אותו לרגיש לאותם נגעים הפוגעים בהתקני פלאש ל-USB ומצעי מידע אחרים. כמו כל רכיב חומרה אחר שנפרץ, הוא מסוגל להפיץ ולסבול מתוצאות של קוד זדוני.
קוד זדוני שפרץ ונמצא במעבד מסוגל לחתור תחת הגנות התוכנה. כיוון שבעייני האנטי וירוסים החומרה נתפסת כאמינה, כל ההתקפות המגיעות ממנה מסוכנות הרבה יותר.
למרות שקיימים לוחות אם המכילים יחידות פלאש לאחסון מידע, פקודות אתחול המערכת מתחילות תמיד בשבב NOR, כלומר שהקוד הזדוני צריך להיות יחסית קטן מאוד. את השבב עם ה-BIOS אפשר לעדכן בצורה מקוונת, ובדרך זו יכול גם לחדור קוד זדוני.
מומחה בניהול איכות של Dell פלט שהקוד הזדוני נכנס בטעות ללוחות האם במהלך תהליך הייצור. הקוד התגלה במהלך בדיקות פנימיות של ה-firmware המוטמעת לניהול השרת.
יש להודות ש-Dell הגיבה טוב ומהר. הם הודיעו לתקשורת על איסוף לוחות האם הפגועים משרשרת האספקה, ועל הנחלת 16 תהליכים חדשים נוספים של בדיקת איכות. גם יצרני האנטי-וירוס עודכנו וכעת הם מסוגלים לגלות את הקוד על מכונות עם גרסאות של מ.ע. ווינדווס 2008 בלתי מעודכנת או גרסאות ווינדווס קודמות.
 

השורות של עמית

קנס יציאה

רק במדינת ישראל צריך לחוקק חוק אחד כדי שחוק אחר יצא לפועל. אתם זוכרים שכולם נהיו חובבי הצרכן ונלחמו קשות כדי לאפשר מעבר חופשי בין חברות הסלולר? הם רק שכחו לסגור את כל הקצוות והתפלאו למה אף אחד לא עובר. בטח שהלקוחות לא יעברו אם משחילים להם קנסות מטורפים. ועכשיו, שנתיים ויותר אחרי, נזכרו מחוקקינו החכמים שהם שכחו משהו, ומנסים להעביר חוק כנגד קנסות יציאה, שיאפשר סוף סוף לציבור לעבור מחברה אחת לשנייה.
כשהחוק שאמור היה להקל על המעבר בין החברות חוקק, מרחו אותו חברות הסלולר בטענה הטכנית המטופשת של המעבר עם המספר. הרי ברור היה לכולם שאין כאן בעיה טכנית מורכבת במיוחד. אגב, בצרפת (פי 10 יותר תושבים מאשר בישראל) יש קידומת אחת בלבד לסלולאריים, ואנחנו מדברים על מדינה עם 4 ספקים עיקריים ואין ספור ספקים וירטואליים. בטענה הזו הם הצליחו למרוח שנתיים כמעט, אבל כבר אז הם ידעו מה שהאידיוטים בכנסת גילו רק לאחרונה.
מעניין שפוליטיקאי, גם אם אין לו מוטיבציה -נסתרת או גלויה- לא מסוגל לסיים כלום עד הסוף. ברגע שחוק מסוים שמוצע על ידי מי מח"כיינו מתפרסם בעיתונות, הם מפסיקים לעבוד עליו ומתחילים לספור קולות.
 

מגלומניה

אוליבר סטון, במאי סביר, קצת פנטזיונר, שמאלני קיצוני, הוא בלשון המעטה לא בדיוק אדם חכם, בעיקר עם קוראים את תוכן הראיונות שלו. באירוע להשקת סדרה היסטורית הוא אומר: "נכנסתי לנעליים של היטלר וסטלין כדי להבין את נקודת מבטם". במאי בהוליווד הוא בסך הכול מספר סיפורים, ואוליבר סטון מספר סיפורים לא רע, אבל כנראה מעודף תשומת לב הם שוכחים שהם לא חלק מהסיפור. להיכנס לנעליים של היטלר וסטלין? שניים מהרוצחים הגדולים ביותר בהיסטוריה של העולם? מעניין איך בדיוק הוא עשה זאת.
 

איך מבטאים

קראתי אצל קפטן אינטרנט (עיתון הארץ) כתבה אודות מאבק משפטי בין צוקרברג לבין מעצב האתר שלו. התוכן לא ממש חשוב, מה שכן הצחיק אותי הוא שהקפטן המהולל כל כך עצלן שלא טרח לשאול כיצד מבטאים את שמו של המעצב הנ"ל. אז מה עושים במקרה שיש לך ספק ושתי אפשרויות? משתמשים בשתיהן. וכך הקפטן הבטלן קורא למעצב קגליה וגם סגליה ואפילו בשני השמות במשפט אחד. עצוב לאן הגיעה העיתונות.
 

מנפלאות ה-Windows7

הניסיון להגן על התחת של המשתמשים על ידי יצירת מערכת הפעלה עם מינימום סיכונים מוציא אותי מדעתי. החמור שהתקין את החלונות 7 על הנטבוק שלי פרק דיסק של 160 גיגה לשתי מחיצות שוות האחת למערכת (שלא זקוקה לכל כך הרבה, גם אם זה מיקרוסופט) והשנייה לנתונים. הבעיה היא שכל קובץ שנשמר על שולחן העבודה איננו בר שינוי בגלל שלמשתמש אין "אישור" וכך אני יוצר קובץ טקסט ולא יכול לערוך אותו אלא רק לערוך עותק שלו. כעיקרון הרעיון נחמד, כי הוא מאפשר לשמור בצורה הפרימיטיבית ביותר את הקובץ האחרון שיצרת. אבל מצד שני מצטברים לי יותר מדי קבצים שכאלו.
ניסיון לשנות את האישור נראה פשוט אבל לא עובד. מסתבר שמדובר בתכונה נורשת, דהיינו הדיסק (:C) מוגדר כולו כמוגבל באישורים שלו. וכל תת ספריה יורשת את התכונה הנ"ל. ניסיון לשנות את רמת האישור על הדיסק כולו רק החזיר לי הודעות שגיאה.
אני מניח שאם יהיה לי סבלנות אני אמצא את הפתרון, השאלה שנשאלת היא למה קיבינימט אני בכלל צריך לחפש? למה אני, בעל המחשב והאדמיניסטראטור היחיד שלו (זה נטבוק לכל הרוחות, מי בכלל צריך את ההגדרה "אדמיניסטראטור"?) למה לא נותנים לי להחליט כיצד יראה ויעבוד המחשב שלי? מה זה, אפל?
בכלל העולם המחורבן הזה מנסה להגן עלינו בכל מחיר, הבעיה היא שהמחיר הוא תמיד החופש שלנו. יבוא יום שבכלל יאסרו עלינו לצאת לרחוב, כי מסוכן. הבעיה היא שכל הרשויות מצאו פתרון דומה: במקום לעקור את הבעיה מהשורש הם נטפלים לאזרחים. כך למשל בכל העולם מעבר חציה באור אדום איננו עבירה על החוק, בישראל במקום לדפוק נהגים בלתי זהירים דופקים הולכי רגל. בלונדון העמוסה שהולך רגל מוריד רגל לכביש כולם עוצרים. לא פלא שחברות מנסות לכפות עלינו את הלכי האבטחה שלהן, מי כמוהן יודע שהם לא יודעים או לא רוצים לטרוח לעקור את הבעיה מהשורש.

מצטער צרפת בחופשה – משעמם כאן רצח – אז תצטרכו להסתפק בסרטים
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

תגובה לשורות של עמית