השורות של עמית מסר מרגיע בטרם אתחיל אני רוצה לומר שבניגוד למה שתחשבו, אני דווקא מאמין שמדינת ישראל עשתה את בצעד הנכון בפשיטה על המשט לעזה. המצור על עזה הוא מדיניות של מדינת ישראל ואוי ואבוי אם נרשה לכל גוף או ארגון עצמאי יהיה טורקי, צרפתי או כורדי, מוסלמי, נוצרי או יהודי, לנסות לשבש את המדיניות הזו. היו הרוגים? לא ממש מפתיע אותי וגם לא אכפת לי שהם נשאו נשק, האנשים הללו חיפשו צרות, ידעו שהם מחפשים צרות ומי שמחפש צרות בדרך כלל גם מוצא אותן. רצה הגורל ובזמן הפשיטה על המרמרה, הייתי בניס וסיקרתי אירוע אחר (נגיע אליו מאוחר יותר). למחרת יצאתי לרחוב לראות כמה גדול הכעס על ישראל. ולא מצאתי זכר להפגנות הספונטאניות של אתמול. העפתי מבט בתמונות ואני יכול לומר לכם בוודאות: אתם יכולים להירגע. כמה קשה לאסוף באופן "ספונטאני" כמה מאות או אלפי מפגינים מוסלמים אנטי ישראלים? לא ממש סיפור, נכון? כמובן שאליהם יצטרפו ארגוני השמאל, אבל הללו מצטרפים לכל הפגנה - זה רפלקס מותנה: הם מוחים, מהות חייהם היא "אני מוחה משמע אני קיים". השמאל הקיצוני בכל אירופה, כמו בישראל, הוא קטן וקולני (וכנראה גם מובטל אחרת אין לי הסבר איך הם נמצאים בכל הפגנה). האמת היא שאני מאשים את העיתונות ולא מרוע או נטייה שמאלה מיוחדת, אלא בצורך בסנסציה בצורך הנואש להקצין סיטואציות. אבל גם בעצלות, שכן רוב העיתונאים ולא חשוב באיזו שפה הם כותבים לא ממש מכירים את הנושא שהם כותבים עליו. למה לטרוח? בשביל האמת? את מי מעניינת האמת אם יש סנסציה? כצלם אני יכול לומר לכם שככה זה, וקשה להתווכח. הפגנה של 100 איש תראה הרבה יותר טוב עם נורים אדומים, הרבה יותר פוטוגנית וגורמת לקוראים להסתכל בתמונות. אבל גם הקוראים אשמים, מכירים את המושג "כתבת צבע"? מדובר בחרא סנטימנטאלי שאנחנו מתים עליו! בינו ובין עיתונאות הקשר הוא מקרי בהחלט. אנחנו אוהבים את הזבל הזה והם מאכילים אותנו בזה. התוצאה היא שכל הטלוויזיה שלנו מלאה בריאליטי, ומה זה הריאליטי אם לא סיפורי צבע מהחיים בשידור חי, רפש ריגושי שנמס בפה מספיק מהר כדי שלא נכיר בטעמו. אבל נחזור לענייננו. אנחנו הישראלים מוחים על צביעות. צביעות? אין דבר כזה, קוראים לזה פוליטיקה! מדובר באינטרסים מחד (כלכליים בדרך כלל) ובמאזן כוחות. נכון זה צבוע, אבל פוליטיקה בהגדרתה מלוכלכת ונגועה בצביעות, אז למה זה מפתיע אותנו? קחו את סרקוזי, שמוחה על השימוש בכוח מופרז. בדיוק בשעה שצה"ל פשט על המשט לחץ סרקוזי ידיים לעילית שבעילית של הרוצחים הסדרתיים, מיטב הדיקטטוריים מאפריקה, כולם מושחתים וידיי כולם נוטפות דם. צביעות? לאו דווקא! סרקוזי מעוניין להמשיך לבזוז את אוצרות הטבע של אפריקה, וכדי לעשות זאת הוא זקוק לדיקטטוריים הללו. אינטרסים זה שם המשחק. בקיצור רבותי, הגיע הזמן שנסתכל על העולם בעיניים מציאותיות יותר. לצערנו הרב קיומה של מדינת ישראל לא תואם את האינטרס הצר המידי של הפוליטיקה העולמית (הרי לפוליטיקאי אין ראייה לטווח של יותר מ-4-5 שנים) השמאל הקיצוני הוא ענן אבק טורדני אבל בלתי מזיק, רוב הציבור בעולם לא שם קצוץ על הפלשתינים או עלינו. תמונות מההפגנה בניס
שחיתות ומקורה בטרם נסעתי לניס לקראת הועידה הפרנקו אפריקנית, קראתי קצת חומר על מדינות אפריקה שהיו מושבות צרפתיות. מסתבר שכולן נמצאות בחלקו העליון של סולם המדינות המושחתות בעולם. אל תתייחסו לרגע לעובדה שמדובר באקס-קולוניות צרפתיות, האקס-קולוניות הבריטיות אינן טובות יותר: קניה, גאנה, אוגנדה וכמובן ניגריה נמצאות עוד יותר גבוה ברשימה המפוקפקת הזו. כיצד קרה שמדינות אפריקה הפכו להיות כל כך מושחתות?. אין הרבה הסברים, פרט למגע ידו של האדם הלבן. אנחנו לימדנו אותם מה זה כסף, מה זה מודרניזציה ומה זה דמוקרטיה. והם הבינו רק את העקרונות הכלליים: כסף צריך שיהיה והרבה, וכדי להגיע לכך יש לגנוב, לרמות, לשדוד ולשחד. מודרניזציה זה משהו שעולה כסף וניתן רק לעשירים (אלו שגונבים יותר טוב) ודמוקרטיה? את זה הם למדו הכי מהר, לכן הם מדללים האחד את השני באופן קבוע כדי להשיג רוב בקלפי. האדם הלבן גם נתן להם את הדת. המיסיונרים נתנו להם את הנצרות ולכן כל גנב ונוכל יקרא לעצמו God Fearing (יְרֵא ה'). גם את האסלאם הם קיבלו מאוחר יותר אבל לשחוט הם למדו די מהר. מעניין כיצד זה שבכל אפריקה העקרונות המערביים נתפסו בצורה מעוותת, ולא חשוב אם הונחלו על ידי הצרפתים, האנגלים או הספרדים. אבל מה שבטוח שהאשם הוא האדם הלבן. דבר אחד לא לימדנו אותם ואולי גם אנחנו עדיין לא למדנו אותו: “לא בכל מחיר". למרות שהקולוניאליזם אכן אשם, הפרדוקס האמתי הוא שהפסקתו מוקדם מדי היא היא הגורם המרכזי למצב. יתכן שזו מזלה של הרשות הפלשתינית.
ידידי המשפחה השבוע קראתי בדה מרקר כיצד מכרה משפחת דנקנר למדינת ישראל, בסיוע גורמים ידידותיים במינהל מקרקעי ישראל, קרקעות ששייכות היו... למדינת ישראל. מבקר המדינה התערב אבל בינתיים שום דבר לא נעשה. מעניין שמי שמוכר רכוש שלא שלו מוגדר כנוכל ומוצא את עצמו מאחורי סורג ובריח... כל עוד שם משפחתו לא "דנקנר" או "עופר". מבחן בוזגלו המפורסם הוא בעצם לא המבחן האמתי. המבחן האמתי הוא חשבון הבנק בדיוק כמו בארה"ב: אם יש לך כסף תוכל לעשות הכל, בין אם חוקי או פלילי, כדי להרוויח עוד כסף, ואם אין לך? ישר לתא מאסר! לא יכול להיות שלמישהו לא יהיה כסף !! העניין הוא שמשפחות עשירות-מאוד גונבות ממדינת ישראל, הן גונבות מאזרחיה שכן המדינה היא ישות בלבד ואנחנו, האזרחים, הם אלו שנשדדו, ואין לנו אפילו את הזכות לתבוע או להגיש תלונה.
סוציאליזם בלי שכל השבוע הייתה לנו שוב שביתה כללית בצרפת והפגנה מרשימה של האיגודים המאבק הוא נוכח הרצון (והצורך החיוני) של ממשלת סרקוזי לתקן את הנזק של הממשלה הסוציאליסטית האחרונה, ממשלת פרנסואה מיטרנד. אני בעד סוציאליזם אבל גם לסוציאליזם צריך שכל. ממשלת מיטרנד הורידה את גיל הפרישה באחת מ-65 ל-60 ואת מספר שעות העבודה השבועיות ל-35. הבעיה היא שהגיל הממוצע בצרפת עולה בהתמדה. אנשים חיים יותר, וכך קורה שפחות ופחות אנשים מממנים יותר ויותר פנסיונרים למשך יותר ויותר זמן. לא פלא שהגרעון התקציבי בצרפת הולך ותופח. גיל פנסיה מגוחך ומספר עלוב של שעות עבודה שיחקו תפקיד בכיר בקריסתה של הכלכלה היוונית. קריסתה של הכלכלה הצרפתית היא סופו של היורו. את האיגודים זה לא ממש מעניין, דרישותיהם רק הולכות וגדלות: הם מתעקשים על 60 שעות עבודה (55 לעבודות מיוחדות) הגדלה של השירות הציבורי, הגדלת הפנסיה אל מעבר למשכורת המינימום ועוד. זו בדיחה אבל אף אחד לא מבין אותה.. הסוציאליסטים כבר הכריזו שיבטלו כל החלטה של ממשלת סרקוזי אם יבחרו ב-2012 ואם אכן זה יקרה סביר להניח שהגרמנים לא ממש ישמחו כי נכון להיום הם נושאים על גבם את כל הכלכלה האירופאית. לך תסביר לצרפתים שמישהו צריך לשלם על כל זה והמישהו הזה הולך להיות האזרח שבכל מצב ישלם. אם המיסוי על בעלי ההון יגדל, הרי שהם יצמצמו מקומות עבודה והאבטלה תגדל. אם הקיצוץ בתקציב לא יצא לפועל אזי הממשלה תאלץ להעלות מיסים. אם הממשלה תדפיס כסף, כוח הקניה של הציבור יקטן. לא חשוב איך יראה התסריט, השחקן הראשי בו הוא הציבור. הצרפתים לא תופסים את זה. יומיים לפני ההפגנה הופיע בעיר האיש החזק, נשיא האיגוד הגדול ביותר בצרפת. האצתי באחד העיתונאים לשאול אותו: “מי הולך לשלם על כל זה?” אחרי חצי שעה הוא חזר מתוסכל: “הבן אדם מסתובב סחור סחור סביב השאלה ולא עונה עליה". נו טוב פוליטיקאי, אבל חזק! וזו הבעיה: ברנר טיבו, ראש איגוד ה-CGT מסוגל לשתק את צרפת, אם כי כבר בתחילת הקדנציה שלו סרקוזי התחכם לו וממשלתו העבירה את חוק "שירות המינימום", דהיינו אין יותר מצב של שיתוק מוחלט ויש מינימום שירות שהשירות הציבורי חייב לספק. החוק הנ"ל עיקר בצורה משמעותית את כוחן של השביתות, בעיקר שהן ללא תשלום. עדיין השביתות החוזרות ונשנות הסיסמאות הנבובות והדמגוגיה הזולה של האיגודים מסוכנים מאוד לכלכלה הצרפתית. אגם סיסמאות, אחד השלטים שנישא בהפגנה היה: "עובדי מס הכנסה נשדדים" (!?) לא מבריק? תמונות ... כדאי לראות איך עושים הפגנה!
נשאלתי השבוע נשאלתי על ידי אחד מקוראי הקבועים מדוע אני לא מגיב לנושא החרדים וההשתוללות שלהם. האמת היא שדעתי על המגזר ובעיקר העדה החרדית הולכת ומקצינה וכבר לא ראויה לדפוס. כעקרון, בעיניי מדובר בארגון טרור אנרכיסטי אבל באותה מידה ניתן להגדירו ככת קיצונית, ואם עוצרים את ראש כת המורים (שהתאבד מאוחר יותר) לדעתי יש לעצור גם את רבני העדה החרדית. למה "טרור"? כי ההשתוללות שלהם נועדה לפגוע. הם אמנם טרם הרגו איש, אבל הרקורד שלהם כולל המוני פצועים במשך השנים. אבל כל עוד הם עושים כרצונם אולי כדי להזכיר שמתנהל חרם על מוצרים שקיבלו את אישור הכשרות שלהם מבד"ץ העדה החרדית. חרדים אולי ירכשו את המוצרים הללו אבל אם החילוניים לא נרכוש אותם אזי מהר מאוד יפסיקו החברות הגדולות לשלם על אישור הכשרות ולממן בזאת עדה האנטי ישראלית.
סרטים, רבותי, כרגיל: http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
תגובה לשורות של עמית |