הצפ-נה-באוזן

הדיסקון ("הֶחְסֵן נַייָּד – ע"פ האקדמיה ללשון", בתודה לרן לוינסון) הפך להיות חלק יותר בנאלי -ובוודאי יותר נחוץ- מפנס או מאולר שוויצרי במחזיק המפתחות. גם אם הוא לא אמצעי אמין לעבודה לאורך זמן, מדובר בדרך נוחה וזמינה לאגירה זמנית של מידע, לגיבוי חירום, לנשיאת חומר שיווקי ועוד.
במעבדה להצלת נתונים אנו מקבלים דיסקונים הן במסגרת חקירות מחשבים, והן לאחר תקלות פיזיות כגון שבר, שריפה, קצר, או אובדן כושר עבודה המכונה במחוזותינו "עייפות החומר".
בעבור משתמשים רבים בארגונים רבים העובדים עם מידע רגיש, הדיסקון חייב להיות מוצפן. מספר יצרנים מייצרים דיסקונים ל-USB הכוללים הצפנת חומרה מסוג AES 256-bit אשר אמורים להתאים לתקני האבטחה החמורים ביותר. מכון התקנים של ארה"ב מפיק את האישורים עבור השימוש בהתקני ה- USB עם מידע ממשלתי רגיש. ולמרות זאת, כבר נמצאה דרך לעקוף את ההצפנה.

הדיסקונים מצפינים את המידע השמור בהם באמצעות מערכת להצפנת חומרה  ה-AES 256-bit  הבלתי מנוצחת, ולכן הגישה למידע נעשית דרך מנגנון הכנסת הסיסמא.
חברת האבטחה הגרמנית SySS החליטה לבדוק, בין היתר, את התוכנה החלונאית היוצרת את מנגנון הכנסת הסיסמא לפענוח, ומצאה בה פגם משמעותי: במשך תהליך אישור מוצלח התוכנה תבצע מספר פעולות פענוח ולאחר מכן תשלח - ללא קשר למהות הסיסמא - את אותו רצף תווים לדיסקון!, ולא רק לאותה מערכת חומרה ספציפית, אלא שרצף התווים זהה בכל הפריטים של אותו דגם.
כלומר, פיצוח הדיסקונים עקרונית פשוט. כתיבה והפעלה של כלי תוכנה קטן לעקיפת ה-RAM שמכיל את תוכנת הכנסה פעילה של הסיסמא, מניבות גישה מידית למידע על גבי הדיסקון.

כאשר נודע ליצרנים על הפגם, התגובות היו שונות. חברת Kingston החלה מיד לאסוף את הדיסקים שנמכרו בסדרה הפגיעה ולפצות את הלקוחות. ואילו Verbatim ו-SanDisk הרבו בהסברים וסיפקו עדכון לתוכנה.

הסיפור לא חריג, אבל השאלה מציקה: איך זה שמכון תקנים כה מכובד מאשר התקנים למידע מסווג מבלי שהצליח לגלות פגם כל כך קל לניצול.
 

זיכרון לשואה

● השנה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תעניק אוניברסיטת בן גוריון פרס לאב פטריק דבואה על תרומתו החשובה לטיפוח ההבנה ההדדית בין יהודים ונוצרים ועל מסירותו לחשיפת זוועות הנאצים בברית המועצות.

● בית טרזין בגבעת חיים איחוד, המוזיאון של הקרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין, יקיים השנה אירוע מרכזי ביום השואה בשיתוף פעולה עם צה"ל, ביה"ס לכושר קרבי (בה"ד 8) וחיל החינוך יתארחו במוזיאון ויקיימו טקס זיכרון ויום עיון משותף. לפרטים הקישו על הקישור: bterezin.org.il. למידע נוסף נמליץ לפנות לידידינו עודד ברדה (לשעבר CA ישראל ו-HP), המכהן היום כמנכ"ל בית טרזין.

● קבוצה בפייסבוק: SIX MILLION TO REMEMBER THE SIX MILLION

● התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון תופיע בטקס שיתקיים באמפיפארק קרית ראשון בערב יום השואה. לפרטים הקישו כאן

● לאירועי ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תש"ע ביד ושם הקישו כאן

● חוזר מנכ"ל משרד החינוך לגבי אירועי יום השואה והגבורה 2010

● זיכרון ירוק לשואה ולגבורה, עם קק"ל ביער הקדושים, שני 12 באפריל 2010 ב-10:00

● עצרות וטקסים בתל אביב- www.telavivcity.com

● שר החינוך גדעון סער ינעל את היום בעצרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית לוחמי הגטאות - www.gfh.org.il

● אירועי ה-12 וה-13 באפריל בבית התפוצות: http://www.bh.org.il
 

חדש, מהיר

ב-Western Digital  מתכוננים להשקת הדגם VelociRaptor VR200M, דיסק ללקוח פרטי שמתאים בתכונותיו לצרכים ארגוניים. לדיסק ממשק SATA 6G ו-32MB cache
הוא יגיע עם קיבולת 150GB עד 600GB, עם פלטות של 200GB האחת ובפורמט של שניים וחצי אינץ', אם אפשרות להכניסו במארז ה- IcePack, מסגרת המאפשרת חיבור כדיסק 3.5 אינץ' וגם מקררת את הדיסק כאשר הוא נדרש לביצועים גבוהים במיוחד על ידי מערכת שולחנית או שרת.
היצרן לא בדיוק מעודד את השימוש בדגם זה במחשבים נישאים, ככל הנראה מפני שבהיותם רק 2.5", הם חגים במהירות של 10,000 RPM ועשויים להתחמם מספיק כדי להזיק לעצמם.
Western Digital טוענים כי ה-VR200M מהירים בכ-15% יותר מאשר הדור הקודם של VelociRaptor וגם מהירים מדיסקים מתחרים.
 

כזכור לכם, ה-average latency (חֶבְיוֹן, בממוצע) הינו הזמן הממוצע להעברת מידע מנקודה לנקודה. החביון המכאני נמדד באלפיות השנייה וכולל גם את זמן החיפוש, זמן שלוקח לראש הקורא/כותב של הדיסק למצוא את המיקום הפיזי של פיסת מידע מסוים, וגם בחביון הרוטציונאלי, זמן הממוצע שלוקח לסקטור אשר ממנו יש לקרוא/לכתוב להסתובב ולהגיע למיקום מתאים מתחת לראש, לאחר סיום תהליך החיפוש. את החביון הרוטציונאלי או סתם "חביון", מחשבים על פי מהירות הסיבוב והוא שווה לזמן של חצי סיבוב.
(להבדיל מהחביון הממוצע, זמן הגישה הממוצע הינו פרק הזמן העובר בין רגע דרישת למידע על ידי המערכת, והרגע בו המידע זמין מהדיסק. זמן הגישה כולל את זמן החיפוש, החביון הרוטציונאלי ועוד זמן עודף לעיבוד הפקודה).

ולאחר שהבהרנו זאת, ה-VelociRaptor VR200M מתפאר בחביון ממוצע של 3 אלפיות השנייה, מהיר יחסית מרוב -אם לא מכל- הדיסקים הקשיחים הקיימים.
בנוסף לשתי טכנולוגיות ( ה-NoTouch ramp load וה-Pre-Emptive Wear Leveling or PWL) המוכרות לנו מדגמים קודמים, לדגם זה נוספה פיצ'ר ה-RAFF, או Rotary Acceleration Feed Forward, טכנולוגיה שנועדה בעיקר לשוק הארגוני, עם מנגנון המטיב את פעולת הדיסק בתנאי עבודה הנוטים ליצור תנודות. למשל, כאשר מארז מכיל דיסקים מרובים וכל אחד יוצר את התנודות משלו.
 

מילים קשות

Procrastination
אם תחפשו במילון דו לשוני, הפירוש למילה זו תהיה "דחייה, עיכוב, השהיה". אבל, בסביבה שלנו ובכלל, יש לה משמעות עמוקה יותר. P' היא הדחייה ללא צורך של פעולות או מטלות לזמן מאוחר יותר, דחייה שלא מועילה ולעיתים אף מזיקה.
כמעט כולנו דוחים ללא צורך במידה זו או אחרת, אבל כאשר זה הופך לבעיה שמתקדמת כמו כדור שלג, אין ספק כי חייבים לעצור ולתקן. אך חשוב מכל: להבין למה זה קורה לנו. "תסמונת התלמיד" של דחיית המטלות לרגע האחרון היא בהחלט קשורה לנושא, הנלקח בחשבון היום במתודולוגיות של פיתוח תוכנה מבוססות אינטראקציה בין צוותים (Agile Software Development) 

Serendipity
אחרי שתצליחו לבטא בלי להתבלבל, תמצאו במילון כי מדובר ב-"שם עצם - היכולת לגלות תגליות שמביאות מזל במקרה". זו למשל, התופעה של מציאת הזדמנויות עסקיות ברשתות חברתיות, או באירועים חברתיים, ויש לנו לקוח שאפילו מוצא לו תגליות בהליכה בדד במדבר...
 

מסדי נתונים

אהבנו את הפרק של "DBA Survivor" (מו"ל: APress) הקשור לשכפולים במסדי נתונים. נעשית שם אבחנה בין רפליקציה של SQL לרפליקציה של SAN, כאשר השנייה היא בעיקרון רק דרך בה קונפג ה-SAN להעברת ביטים מנקודה לנקודה. הקנפוג הזה משרת צרכים של זמינות גבוהה, אך לא חסר מי שיתעקש שמטרת הקינפוג היא גם ההתאוששות מאסון. למעשה, סוג הקונפיגורציה הוא זה הקובע לאיזו משתי המטרות הרפליקציה מתאימה. במקרה של רפליקציית SAN בין שני אתרים - מאחד לשני- זה בוודאי מקנה זמינות גבוהה. אמנם, כאשר אירוע כלשהו יכול להשפיע על שני האתרים. שני האתרים יפגעו ונשארנו בפני שוקת שבורה... אלא אם גם נעשית רפליקצייה לאתר שלישי. למי שמגבה על גבי מצעים אחרים (נניח, טייפים) המצב זהה ולא יעזור לשם התאוששות מאסון כאשר האירוע משפיע על שני האתרים (העותקים).

לגבי רפליקציית SQL, מוצגים בספר מספר סוגים, שכל אחד מתאים לצרכים שונים.
ברפליקציה הטרנסאקציונאלית השינויים הנעשים במקור משפיעים על ההעתק מאוחר יותר. השיטה מתאימה למערכות עם נפח גדול מאוד של טרנסאקציות ודרישה לזמן חיפוש קצר ביותר. כאן ניתן גם לאפשר שינויים במידע של ההעתק שיוכפלו מאוחר יותר למסד הנתונים המרכזי. השיטה מתאימה למקרה בו השרת איננו שרת SQL, או כאשר יש צורך ביותר משכפול אחד.
עם שכפול בודד ועם שרתי מסד נתונים SQL בלבד, עדיף לבחור במירורינג של מסד הנתונים תוך התייחסות לשינויים שאנו באמת רוצים משוכפלים. במירורינג של מסד הנתונים כל הטרנסקציות ישוכפלו, אך ברפליקצייה טרנסקציונאלית ישוכפלו רק הטרנסקציות המסומנות לרפליקצייה .

רפליקציית המיזוג היא החזקה מכל השיטות, ובה כל השינויים -הן במקור והן בשכפולים - ממוזגים יחדיו הודות לשימוש בטריגרים. היא מתאימה למסדים שמשתנים בו-זמנית ויוצר גרסאות שונות של אותו מסד. למען האמת, זו שיטה מסוכנת ודי מפחידה. היא מתאימה לסוכני שטח מרובים, העובדים כאשר הם מנותקים ממסד הנתונים המרכזי אך אוגרים את השינויים במחשבים הנישאים שלהם. כאשר הם מתחברים לרשת, השינויים שלהם חייבים להתעדכן וכאן יש אפשרות שסוכנים שונים יירצו לבצע שינויים שונים לאותו מידע.

רפליקציית הסנפשוט דורשת פחות מאמץ ניהולי משתי השיטות הקודמות. היא "מצלמת" בבואה של מסד הנתונים ומעבירה אותו לעותק, כך שזו דרך מועילה במקרים של מידע שמשתנה לעיתים רחוקות. אבל, כאשר מבצעים את סוג זה של רפליקצייה במסד נתונים גדול ובתנאי תעבורה קשים. זהו סוג הרפליקצייה הקל ביותר לניהול.
 

השורות של עמית

טרמינולוגיה

מפתחים ומתכנתים סובלים מקצר תקשורתי עם הציבור עבורם הם מפתחים. זו עובדה. יש להם שפה משלהם ולפעמים נדמה שהם כותבים רק עבור אנשים כמותם. הבעיה היא שהם לא. הם מייצרים מוצרים שמיועדים לציבור הרחב, אבל מי שמבין אותם הוא ציבור מאוד מאוד צר. כתוצאה מכך הודעות שגיאה של מערכת ההפעלה לא מובנות לרוב משתמשי המחשב הנורמטיביים, ולמרות שלעתים מדובר במשהו סופר-פשוט, הרי שמי שמרוויח מכך הם הטכנאים, שהדבר היחיד שמבדיל אותם מהציבור הרחב הוא שהם למדו את שפת האוטיסטים של המתכנתים. זו אחת הסיבות שציבור חסר כישורים טכניים רץ לרכוש את המכשירים המאוד יקרים ומאוד מוגבלים של אפל. זה נכון ברמת מערכת ההפעלה, אבל עדיין יש גם למוצרי אפל תוכנות וגם הן נכתבות על ידי מתכנתים באותה שפה לא ברורה. אני ממש מתקשה להבין מדוע אף אחד לא טורח לשים את האצבע על הטרמינולוגיה של המתכנתים ולתרגם אותה לשפת אנוש. הרי לכם דוגמא: המושג מטה-דטה (meta data) מתייחס למידע על קובץ, לא יותר מזה. לתמונות דיגיטאליות יש מידע שהמצלמה מכניסה אליהם, לקובצי HTML יש מידע שבונה האתר אמור להכניס וכיו"ב. אבל עצם השימוש במושג מטה דטה במקום "מידע אודות הקובץ" יוצר סיטואציה שאף אחד לא יודע מה זה, ומפתחי אתרים רבים שהם גרפיקאים מעולים אבל את דפי ה-HTML שלהם הם כותבים בתכנה ויזואלית, פשוט מדלגים על המידע הכל כך רלוונטי שבסופו של דבר מאפשר לרובוט של מנוע החיפוש לקטלג את האתר בצורה נכונה, שכן אתר ללא המידע הנ"ל פשוט לא יופיע במנוע החיפוש, ואם אתה לא שם... אתה לא קיים.
תרגום מונחים הוא לא פעולה מסובכת ולמרות שיש היום חברות שמתמחות בממשקי משתמש אפילו הללו לא טורחות לתרגם מינוחים לשפת העם. למה? אולי כי גם הם לא מבינים.
 

הכת

בימים אלו יוצא ה-IPAD של אפל לחנויות, וההיסטריה בקרב כת מעריצי סטיבן ג'ובס יוצאת מכלל שליטה. קשה לקרוא לאנשים הללו צרכנים רגילים, כי צרכן רגיל לא עומד לילה שלם כדי לקבל את הסיכוי לרכוש למחרת מוצר שמחרתיים יוכל לרכוש אותו ללא תור בכל מקום אחר. מדובר בכת של מעריצים, רובם חסרי ידע וכישורים טכנולוגיים באופן מוחלט. הרי לכל אחד ברור של-IPAD אין שום יתרון טכני על כל מחשב נייד שהוא, להפך, ברור לכולם שמבחינה טכנית הוא מגבלה אחת גדולה. ברור שמבחינת המחיר המידי (כפול מכל נטבוק) והמחיר העתידי (אפליקציות) אין לו שום יתרון והוא בעצם מכונה לזלילת מזומנים, או -אם מסתכלים על זה מהצד של אפל- מכשיר לחליבת צרכנים.
קראתי השבוע סקירה מעניינת של בחור בשם קורי דוקטורוב. הוא טוען שהמכשיר מפר את כל זכויותיך כצרכן, שכן אתה בעצם לא הבעלים שלו, אפילו להחליף לו סוללות אתה צריך טכנאי. אף אחד עדיין לא אמר מילה על אורך החיים שלו, כי אורך החיים של גדג'ט ואורך החיים של מחשב הם שני דברים שונים. דוקטורוב מציין שאם אינך יכול לפתוח את המכשיר שקנית הוא בעצם לא שלך ויש כאן משהו. המחשב הנייד שיושב לי על השולחן הוא בן 4 שנים, והוא עובד שיגעון, אבל בגלל שאני משתמש ביישומים כבדים כדי להאיץ אותו הייתי זקוק רק לעוד זיכרון. הלכתי לחנות, קניתי, פתחתי את המחשב, התקנתי את הזיכרון, סגרתי והילד רץ כמו מטורף. אין מספיק נפח דיסק? אין בעיה, דיסק קשיח ניתן למצוא בכל מקום. וכן הלאה. כל הללו אינם אפשריים במוצרים של אפל ומי שרוכש מוצר של אפל תקוע עם אפל עד אחרית הימים, מצד שני זה גם מסביר את העובדה שחברי הכת המוזרה ממשיכים לרכוש את השטויות של סטיב ג'ובס שכן הדבר האחרון שחסר להם הוא שהחברה תפשוט את הרגל.
אין ספק שסטיבן ג'ובס גאון בשיווק, כי יצירת כת מעריצים כל כך מרשימה, היא תופעה שאין דומה לה בהיסטוריה של השיווק, אבל מצד שני איך שלא יהיה אפל עושה את הכסף הגדול שלה מגדג'טים, היינו צעצועים, ואין הרבה סיכוי שנפח השוק שלה בתחום המחשבים הרציניים יגדל. כי מי שרכש מחשב של אפל בסכום פי 3 ממחשב פי סי ושילם אחר כך עוד כמה אלפים על תכנות שמחירן בגרסת הפי סי זול ב-50% לפחות, ויש להם אפילו אלטרנטיבות חינם, ישים לב מהר מאוד שאפל מדללת את חשבון הבנק שלו ומן הסתם לא מספקת לו כלום חוץ מאשר משאירה אותו בבורותו ומוגבלותו הטכנית.
 

סרטוני וידאו ככלי להצגת תכנה

בימים אלו אני עובד על סרטון לקידום שירות של חברה ישראלית. סרטון וידאו, בניגוד למצגת, לא מפסיק לרוץ ולאף אחד אין סבלנות לצפות בו יותר מפעם אחת ולא חשוב כמה טוב הוא. היתרון של סרטון על מצגת הוא שמנועי החיפוש מעניקים עדיפות לסרטי וידאו והם ניתנים להפצה בעשרות אתרים ומשם הפצה אוטומטית במאות אחרים.
אבל כמו שאמרתי, סרטון וידאו איננו מצגת ומי שמנסה להציג בסרטון וידאו לכידת מסך של ממשקים או של תנועת עכבר איננו מבין את העין והמוח האנושי. טכנית סרטון שכזה יהיה באורך אופטימאלי של מקסימום 2 דקות, לרוב המשתמשים אין סבלנות ליותר. שימוש בקריין הוא בעיה נוספת שכן 16% מהאוכלוסייה לוקים בשמיעתם מספיק כדי לא להבין קריין, והשאר עלולים להתקשות עם מבטא זה או אחר. לכן, חובה לעשות שימוש בטקסטים כתובים על המסך. שימוש בממשקים אמתיים יהיה קטלני, מכיוון שממשק מכיל המון מידע ויזואלי וכדי לתחוב 10 או יותר מסכים שכאלו לסרטון נזדקק גם להרבה יותר הסברים וגם להרבה יותר זמן שהיה. וסרט בין 2 דקות יכול להגיע לאורך של 10 דקות ולהרדים את הצופה בו. העין האנושית מנסה באופן עקרוני ללכוד את כל מה שהיא רואה אבל ברוב המקרים המטרה היא להציג רק פרט אחד בלבד מכל המסך. העניין הוא שווידאו הוא לא כלי הדרכה לשימוש בתכנה, אלא כלי להצגת עקרונות פעולה של תכנה, דהיינו שלבי עבודה בסיסיים מוגדרים במינימום טקסט ובהמחשה מינימליסטית אך ברורה.
הלקוח שלי העלה שאלה מעניינת, הוא אמר לי "הכל נראה כל כך פשוט בסרט וזה לא ממש נכון" וזה מחזיר אותי לקטע הראשון. אם אני יכול לפשט את פעולתה של תכנה כלשהי, גם מפתח יכול (ללקוח הספציפי עדיין אין תכנה מוכנה לחלוטין) אבל אם תציג לו כמה התכנה מסובכת, איבדת אותו כלקוח. הוא לא צריך לדעת יותר מאשר אותם השלבים המצוינים בסרט, כי זה מה שיחפש כשיפתח את התכנה. מעבר לכך, התחייבות לממשק כלשהו פירושה הפקת סרט חדש בכל פעם שצבע הממשק משתנה, למרות ששום דבר אחר לא השתנה. מעבר לזה, עצם ההפשטה של פעולת תכנה בסרטון וידאו תסייע למשתמש לברור את המוץ מהתבן.
 

וואוו!

החמאס גילה ל-BBC שישראל מנסה לגייס משת"פים על בסיס מידע שהם אוספים מהפייסבוק. הייתם צריכים לקרוא את תגובות מחנה השלום, כמעט עשיתי במכנסיים מרוב צחוק. אבל אני לא יודע אם לצחוק או לבכות. אולי כבר עדיף את השיטה הישנה והטובה של אקדח לרקה והצעה שאי אפשר לסרב לה. חברה', מודיעין למיניו אף פעם לא היה עסק נקי. אם אתם מצפים מהמודיעין הישראלי להיות נקי כפיים כדי שתסגרו את הבסטה, תארזו את הילדים ותמסרו את הפתחות למחמוד א-זאהר או חלאד משעל. מודיעין זה עסק מלוכלך, ומלחמה לא פחות. ואויב הוא אויב הוא אויב. (משלי יא' יד')


סרטים כרגיל, ב- http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

תגובה לשורות של עמית