השורות של עמית פרופורציונאליות
שוטרת הפלילה שרלטנית מאזור המרכז שטענה שיש לה קו פתוח לאלוהים ולמלאך גבריאל. המסכנה לא זכתה לכתוב ספר ועמנואל רוזן לא ראיין אותה. היא מואשמת במרמה ואחד מהסעיפים מדבר על מכירת שיקוי שבסופו של דבר התגלה כחומץ. אכן הונאה, אבל מה בעצם ציפו לקוחותיה? לשיקוי קסם אמיתי (אוקסימורון)? האם השופט בדק, אולי החומץ הנ"ל בעל סגולות פלאיות? ולמה אף אחד לא מעמיד לדין את הרב רנטגן? האם הוא לא שרלטן? אז מה אם מאמינים בו הרבה אנשים, אם מודדים אותו באותן אמות מידה, הוא נוכל לא פחות מהגברת הנ"ל, אלא בעוד שהנוכלת הקטנה ניצודה על ידי בלש משטרה, בשירותיו של הרנטגן ודומיו המהוללים משתמשים חברי כנסת ומנכ"לים. זה הופך אותם לפחות נוכלים? האם השיקוי שלהם עובד?
מצחיק, כולם קוראים לשרי אריסון מטורללת, אבל למתקשרת מאזור המרכז קוראים "נוכלת" ולרב רנטגן ..."רב". ההבדל רבותי הוא בסכום שיש לך בכיס ובסכום שאתה מגלגל.
לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
חברות הסלולארי בישראל מוכרות אינטרנט ביוקר רב. אין בישראל דילים כנהוג באירופה או ארה"ב, והמחירים שהצרכן הישראלי משלם הם אסטרונומים, שלא לדבר על המחיר של המכשירים שאותם מסבסד הצרכן ביותר מ-100%.
אבל לחברות הסלולארי הישראליות זה לא מספיק, כי אינטרנט פירושו בין היתר גם סקייפ, וסקייפ פירושו נגיסה בהכנסות משיחות ווקליות. אז חלק מהן חוסמות את הסקייפ.
בקיצור, אתם משלמים ביוקר על מכשיר שיכול להריץ סקייפ או להתחבר לרשת אלחוטית, משלמים הון על החיבור לאינטרנט... והם חוסמים לכם את הסיבה היחידה להוצאה הכספית הפסיכית הזו.
זה לא חוקי בשום מקום בעולם, אבל בישראל עד שמישהו לא מקים קול צעקה שום דבר לא זז, וגם אז הוא מתחיל לזוז מלמעלה כלפי מטה ולאט לאט. איגוד האינטרנט הישראלי יצא בקריאה למשרד התקשורת והמנכ"ל העביר הוראה לסמנכ"ל להנחות את חברות הסלולארי. מישהו מאמין שזה נגמר כאן?
תהייה גבר
הישראלי הממוצע לפעמים מתנהג כאידיוט גמור עם עולם של מושגים מעוותים וחסרי הגיון, אבל מה שבאמת מוביל אותו הוא המושג "תהיה גבר". מספיק לקרוא את עמך ישראל מתבטא באינטרנט כדי להבין עד כמה נפוץ המונח המטופש הזה. אבל זה לא מתחיל כאן. אז קחו למשל אותי אישית כדוגמא:
אני חי בצרפת כי אין לי ברירה. חזרה ארצה פירושה ישיבה בתא המעצר רק בגלל ש... אין לי כסף. על מקרה כמו שלי יאמר הישראלי הממוצע "עושה מיליונים בחו"ל". זה שהמשבר הכלכלי דופק כל חלקה טובה בכל העולם ואיננו נעצר להסתכל על הדרכון של איש, לא מעניין אותו. הישראלי מקשר את חו"ל להרבה כסף. נכון, אני נע ברחבי אירופה לעתים קרובות (כדי להיפגש עם אשתי, שחיה בישראל). עבור גרושתי מצב זה פירושו שיש לי "המון כסף". זה לא ממש יעזור להסביר לה שלהגיע ממרסיי לכל פינה באירופה זול בערך כמו נסיעה בין ירושלים לתל אביב.
אבל הכי מעצבן אותי זה המושג "תהיה גבר". וזה הולך ככה: יש לך חובות ואין לך עבודה אבל הישראלי יצרח לך באוזן "תהיה גבר תחזיר את החובות!"
איך בדיוק? מה זה קשור? אז נניח שחזרתי ארצה, התייצבתי בהוצאה לפועל, ומה עכשיו? יקבעו לי סכום שעדיין לא אוכל להחזיר בלי עבודה. יפגיזו אותי ואת בני משפחתי בצווים ובסופו של דבר יזרקו אותי לתא מעצר, ואיך זה בדיוק "יעשה אותי גבר"?
אלו רק הצרות שלי לדוגמא, אבל אני בטוח שרבים מכם יוכלו לשלוף מהכובע במהירות עוד כמה דוגמאות משלכם.
מה גורם לישראלי לחשוב שללכת עם הראש בקיר פירושו להיות גבר? האם צריך לשדוד בנק כדי להחזיר חובות? האם בית סוהר יסדר אותי בחיים? אבל אם כל הנ"ל הם משמעות ה"גבר", אז תודה רבה אני מעדיף לא להיות גבר.
חושך לגרש
בשבת היה במרסיי חם, אך בירושלים... עוד יותר. ברברים השתוללו ברחובות העיר וזרקו מכל הבא ליד על שוטרים. יתכן שאני הדיוט, עד כמה שאני מבין הפגנה מהסוג הזה היא חילול שבת, אבל כנראה שרק לחילוניים אסור לחלל את השבת.
משטרת ישראל די מאופקת למרות שהפגנת "שומרי השבת" התקיימה ללא רישיון, הקב"ה לא נחשב מורשה חתימה על רישיונות הפגנה, שלא לדבר שהנ"ל לא עובד בשבת.
ניר ברקת ראש העיר הטרי של ירושלים זוכה בימים אלו לטבילת האש שלו, הוא מנסה לזגזג בין הצדדים אבל לא מבין שאין כאן מקום לזיגזג. רק מכת סמכות חדה וחזקה תפתור את בעיה. הפגנה לא חוקית? התפרעות? אני מציע עונש מיידי: עוד חניון נפתח בשבת! עוד הפגנה?: מתן אישור לתחבורה ציבורית בשבת! האלימות תגבר? אין בעיה, מכבים את האורות במאה שערים. מבטלים הנחות בארנונה, פותחים את כל נתיבי התעבורה העוברים בשכונות החרדיות לתנועה בשבת (הם סגורים כיום). הגיע לדעתי הזמן ללמד את תושבי ירושלים מה פירוש המושג גול עצמי. ואולי אולי אפילו לנתב את מסלול מצעד הגאווה הבא דרך כיכר השבת בליווי משטרתי כבד ועשרות אלפי חילונים מסביב. ואם במאה שערים ישרפו פחים, אז מפסיקים את פינוי האשפה מהשכונה, וכן הלאה.
אין מקום לפשרה-חד-צדדית בירושלים והטיעון הגרוע ביותר שיכול חילוני טיפש למצוא כדי להצדיק את האוליגרכיה (שלטון של מיעוט) הוא ש: “ירושלים היא עיר הקודש" כי הטיעון המטומטם הזה לא לוקח בחשבון שארץ ישראל היא "ארץ הקודש". תוותר בירושלים, תוותר בכל מקום אחר. ואני עדיין בעד להרחיק כל מתפרע מהעיר לכל ימי חייו בצו בית משפט, כמו שמרחיקים בעל אלים מאשתו.
מאז שאנחנו ילדים מנסים למכור לנו את זה ש-"כל ישראל אחים". אני לא רוצה להיות אח של זורקי הפסולת הללו ואת אחיי אני בוחר בקפידה. הדבר היחיד שמשותף לי ולגדודים השחורים הוא ברית המילה שנערכה לכולנו. מעבר לזה הם בחרו בדרך האלימה תוך השענות על התירוץ הדתי ובשם הקודש (כמו כל דת אחרת) הם מבצעים פוגרומים ומנסים לכפות את עצמם על אחרים.
אוכל, קדימה אוכל
אי אפשר לכתוב על צרפת מבלי לאזכר נכבדות את המטבח הצרפתי, אבל אם אתה חי בצרפת מהר מאוד מתברר לך שלא מדובר באזכור אלא בכפייתיות.
או קי, טוב חלאס אני מודה האוכל הצרפתי הוא יוצא מהכלל. כל עיר, עיירה, כפר ולפעמים סתם שלושה בתים מתמחים במשהו, ירק, פרי, גבינה, בשר, תבשיל, יין ועוד... ותחת כל גבעה רמה עומדת לה מסעדה, רובן מעולות והיתר טובות, מה שלא ממש מספק את הצרפתי.
הצרפתים אוכלים הכל, כל מה שיוצא מהים לבטח, ומי שראה פעם פנים של קיפוד ים, שאת אכילתו חוגגים הצרפתים בפסטיבל שבועי, יבין שלא חשוב מה זה, אוכלים. נכון קיפוד ים הוא לא בדיוק כוס התה שלי ואני חושד שגם רבים אחרים יסכימו איתי. והצדפות (אויסטרס) טעמן כמי ים ומרקמן מזכיר יותר את תכולת הסינוסים של חולה שפעת מאשר מזון האלים, אבל אוכלים...
את הבשר אוכלים הצרפתים כמעט חי ולמען האמת הם צודקים, הבשר טעים כך בהרבה, אבל יש גבול: סטייק טרטר הוא כבר בעיה ויזואלית. מדובר בבשר טחון חי, וכל מה שעליך לעשות הוא להוסיף לו תבלינים, לערבב וזהו.
כבד האווז הצרפתי הוא מעדן אבל לא ממש מסתדר עם מניעת צער לבעלי חיים, ליתר דיוק לצורך הכנתו נדרש פיתום אווזים מאולץ. כפיית הבליעה הזו נאסרה במקומות רבים בעולם מטעמים אלו בדיוק. לא בצרפת, חס וחלילה, הומאניות לחוד ואוכל לחוד. הצפרדעים לא זוכות לטיפול טוב יותר: רגליהן, שנאכלות כמעדן, נתלשות מעליהן בעודן בחיים, ועבורי זה מספיק כדי לסלוד מהתוצרת, תהיה טעימה ככל שתהיה.
ללחם הצרפתי אין מתחרים בשום מקום אחר בעולם והמאפיות הן אחד משני סוגי העסקים היחידים שמותר לפתוח בימי ראשון (פיקוח לחם דוחה איגודים).
בניגוד למה שנהוג לחשוב, קרואסונים טובים דווקא יותר מסובך למצוא. רוב הצרפתים קונים את לחמם במאפיות, ולעתים קרובות הוא חם, הישר מהתנור, מה שמחייב רכישה של באגט אחד "אקסטרה", שיחוסל בדרך מהבולנג'רי ועד לבית.
העוגות בצרפת הן יצירת אומנות לא רק ויזואלית, שבהחלט מושכת אנשים לחלונות הראווה. הן גם טעימות בצורה יוצאת מהכלל ויכולות להיות עסק מאוד מאוד ממכר.
היין, השמפניה, הפסטיס המסורתי של דרום צרפת... כולם מעולים. ועוד לא אמרתי מילה על מעל ל-500 סוגי הגבינות המדהימות, שמעבר ליד מקרר שמכיל יותר משני סוגים מריח כמו ביוב ציבורי, אבל הטעם... טעם גן עדן!
מה שמדהים הוא שהצרפתים, שאוכלים היטב, לא מעט אוכל עשיר בקלוריות (פחמימות ושומן) לא שמנים במיוחד. והצרפתיות, שלא בוחלות גם הן בהנאות הללו, נראות נהדר, מה שמעורר תהיות לגבי הקונספציה של אוכל = שמן.
לצאת עם חבורת צרפתים חובבי אוכל ויין למסעדה זה כבר סיפור אחר. אם האכילה היא טקס ממלכתי, הרי שהדיבור על האוכל שווה לנאומים וזה לא מסתיים לעולם. הצרפתי לא מפסיק לדבר על אוכל לפני הארוחה, אחריה ובין נגיסה לנגיסה. הוא מתאר את נפלאות המאכל, משווה אותו ומפליג לעבר ולמקומות אחרים בהם אכל. את כתובתם ושם הבעלים של אותם מקומות, הוא זוכר עד היום.
הצרפתי מסוגל לנסוע מרחקים לא קטנים עבור ארוחה טובה. הוא לא חוטף משהו, הוא לא מרביץ ארוחה, הוא לא מאלתר. הצרפתי אוכל כמו שצריך:
אפריטיף (אמור להיות משקה קטן) לא קטן לפני הארוחה, שלרוב כולל מספיק אוכל להרוס תאבון לאדם הממוצע (וזה כולל גם אכלן כבד כמוני), שתי מנות וקינוח ראוי להתכבד בסופן... בתוספת כוס קפה וכוסית אלכוהול קטנה לעידוד העיכול. בקיצור, טקס שאורך לפחות שעתיים ושבמהלכו ירד גם לפחות בקבוק יין אחד במקרה הטוב.
בכלל, צרפת היא לא המקום להיגמל מאלכוהול. מי שלא שותה יין, יזכה למבטי תמיהה במקרה הטוב או רחמים במקרה הפחות טוב. גם סירוב נחרץ עדיין לא ימנע מחבריך לשולחן להשחיל לכוסך יין למרות הכל.
אין הרבה תענוגות בחיים, אחד מהם הוא אוכל בצרפת והצרפתי גאה במטבח שלו, למרות שמקורו דווקא במטבח האיטלקי, פרט שיושמט ודי בצדק, שהרי אחרי מאות שנים שני המטבחים המצוינים הללו כבר באמת לא דומים.
הצרפתי המסורתי במיוחד, בדרך כלל הכפרי השורשי (זה שלא יצא מגבולות כפרו ליותר מרכישת ציוד לחווה) מנהל קרב מאסף במודיפיקציה גנטית של המזון, לא כל כך ברור לו למה ואיך בכלל זה עובד, אבל הוא נלחם. הפגנות מגוחכות בצירוף שלטים המוכיחים בעליל את אי ההבנה הבסיסית במטרות של המודיפיקציה הגנטית.
כעקרון, הצרפתי לא לומד דברים חדשים גם אם מוכח שאפשר לעשות זאת יותר טוב, הוא ממשיך לעשות הכל כמו שעשו אבות אבותיו באותן שיטות ובאותם כלים כאילו עמד העולם מלכת, עובדה זה עובד. חוות רבות בצרפת נראות כמו יצאו מציור מימי הביניים, וכל עוד לא יוכיחו לו שהוא עושה זאת לא נכון (וגם אז אולי) הוא ימשיך להעביר את שיטות העבודה המיושנות הלאה, לדורות הבאים. אבל לזכותו יאמר שזה טעים, וכל עוד זה כך... אז לעזאזל המודרניזציה.
עוד מקבץ פרסומות מצחיקות, כמו כל שבוע בכתובת:
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
תגובה לשורות של עמית |
