נפל מהשמיים

למה להסתיר זאת? כל עמיתינו בברנז'ה של הצלת הנתונים בעולם הרגישו צביטת קנאה כאשר נודע להם על המהנדס ממינסוטה שקיבל את לעבודה את הדיסק של NASA.
זה לא שכל אחד מאיתנו, המתמחים הותיקים, לא יכול היה להצליח. הרי אין סיבה שלא, אם משתמשים בטכניקות "State of the Art" (שאת חלקן הפעלנו בצ'יף כבר בעשור השמונים). נכון שדקויות אותן טכניקות משתנות מחברה לחברה. כל חברה כזו מחזיקה את הקלפים שלה קרוב מאוד לחזה... אבל צריך שיהיו לך את האזרחות הנכונה והקשרים הנכונים ברגע הנכון כדי לקבל לעבודה דיסק קשיח...שצנח מהחלל!

ככל הנראה, המעבורת Columbia ניזוקה עוד בזמן המראתה, כאשר קצף הבידוד התקלף ממיכל דלק חיצוני. כאשר המעבורת התפרקה בכניסתה בחזרה לאטמוספרת כדור הארץ (ב-1 בפברואר 2003), שבעת האסטרונאוטים וביניהם גם אילן רמון נהרגו, וחלקיה נשרו מן השמיים. 
בין החלקים שנשרו היו שלושה דיסקים קשיחים שרופים. אחד מהם, שנחת על אדמת טקסס, נאסף על ידי אנשי סוכנות החלל האמריקנית והועבר כחצי שנה לאחר האסון לטיפול של אנשי מעבדה לשחזור מידע. מארז הדיסק נמס חלקית וממבט ראשון מראהו היה רע מאוד. CNN מדווחת כי "קשה היה בכלל לזהות שמדובר בדיסק קשיח" - אמנם בצילום המלווה את הכתבה, ועל אף הנפילה יוצאת הדופן, אין כל ספק שהתיאור מעט מוגזם. (ראו בעצמכם בשול, דיסק קשיח מוקשח עם בולמי זעזועים איתנים).

כצפוי במקרה כזה, לא רק החלקים ממתכת ופלסטיק נשרפו, אלא שגם נמסה אטימת הדיסק, השומרת עליו מפני כניסת אבק ולכלוך. כידוע לקוראינו הותיקים, כל חלקיק שמגיע לשטח פני הפלטות מסוגל לשרוט את החומרים המגנטיים הרגישים המאחסנים את המידע.
בבדיקה נמצא כי למרות שפלטות הדיסק נשרטו וננגסו בנפילה, ה-Seagate שהכיל כ-340MB היה רק מלא למחצה בנתונים והנזק הפיזי נגרם בעיקר במקומות הריקים ממידע. השחזור הצליח ב-99%.
הדיסק שימש במעבורת לאחסון מידע הקשור לניסוי לקביעת התכונות של קסנון נוזלי בשם CVX-2 או Critical Viscosity of Xenon. מרבית המידע שהוא הכיל כבר הועבר באמצעות רדיו לכדור הארץ במהלך מסע הקולומביה. במעבדה להצלת נתונים בה עובד המהנדס שון אדוורדס שוחזר היתר, וזה אפשר למדען Robert Berg וצוותו לנתח את הנתונים במהלך השנים האחרונות ולהספיק לפרסם את תוצאות הניסוי במהדורת אפריל 2008 של הירחון Physical Review E.
באחת הכתבות בנושא נכתב כי הדיסק עבד עם מערכת הפעלה DOS, וניטען כי אדוורדס מייחס הצלחתו במשימה לעובדה שמערכת הפעלה זו אינה מפצלת את הקבצים על פני דיסקים שונים. ("The computer was running an ancient operating system, DOS, which does not scatter data all over drives, as other approaches do"). משפט מעט מוזר מכיוון וגם מערכות הפעלה אחרות אינן מפצלות מידע בין דיסקים. פיצול מידע נעשה על ידי חומרה מתאימה (כדוגמת RAID) או תוכנה מתאימה (כדוגמת דרייבר) ובשני המקרים ניתן לבצע זאת גם ב DOS.
עם שני הדיסקים הנוספים שנמצאו בין נשורת הקולומביה נחל אדוורדס כישלון חרוץ בניסיון לשחזר קבצים. החום האדיר שפגע בחלקי המתכת שלהם בכניסה לאטמוספירה השאיר אותם כנראה ללא יכולת להחזיק במטען מגנטי

חתולים כבדים

לפעמים מעניין לנסות ולהיכנס לראש של אנשי המיתוג והפרסום. יש דוברי אנגלית שמאמינים כי ה-Cougar, שם הקוד של ה-Small Business Server של מיקרוסופט, מהווה איזו "קונטרה" לשם מערכת ההפעלה של מקינטוש הנקראת Leopard. ונעזוב את הדיון של מי בא קודם.
הליאופארד -Panthera pardus- הוא הוא הנמר של ארץ ישראל (שפעם חלש על אירופה, אסיה ואפריקה).
ואילו ה-Cougar או פומה (Puma concoloror ,Linneus 1771) הוא נמר אמריקני ללא חברבורות, רק עם מעט "איפור" בפניו וציצה שחורה בקצה הזנב.
אני מניחה שה-"מיתוגיסטים" של מייקרוסופט מצאו בספרות (או בוויקיפדיה) את המשפט הבא: "ה-cougar הוא הגדול ביותר מבין החתוליים הקטנים". Eureka! הגדרה כל כך מתאימה לשרת של עסקים קטנים...
אבל אם ממשיכים להשוות את ה-Cougar לחתוליים האחרים, מגלים כי: " It is the second heaviest cat in the New World, after the jaguar, and the fourth heaviest in the world, after the tiger, lion, and jaguar". ולא, כבדות זו בהחלט לא תכונה שהיינו רוצים לייחס לשרת בעסק קטן. להיפך, היינו בוודאי רוצים לזהות אותו עם חייה חזקה, יעילה, אך קלילה. (מבלי לפגוע בידידינו הוותיקים משושלת מייסדי Puma)
לעניין אותו Windows SBS של מיקרוסופט מהדורה 2008, הצפוי להופיע במחצית השנייה של שנה זו, בשבוע שעבר נודע כי הוא לא יכיל, בינתיים את פונקצית ה-client PC backup, כדי לא לעקב את ההשקה.
ה-SBS 2008 הוא היורש של ה-Small Business Server 2003 שנמכר כמו לחמניות חמות עבור לקוחות עם עד 50 תחנות.
ה-Client backup היה למאפיין נפוץ ב-Windows Home Server (עד 10 תחנות), ומיקרוסופט רצתה גם להכניס אותו כחלק של ה-SBS 2008
החשיבות של ה-client backup משתנה בין מפיצי מוצרים של מיקרוסופט, יש כאלה החפצים להשתמש בכל הכלים הכלולים במערכת ההפעלה, בעוד אחרים נשענים על מוצרים משלימים  שלא מבית מיקרוסופט. סביר כי האחרונים כלל לא ירגישו את חסרונו של הפיצ'ר.

פ.ג.

KISS

(Keep It Simple and Succeed)
 

בזמן האחרון, בעקבות החגים שהרעיפו עלינו קלוריות לרוב, הרגשתי צורך להוכיח את יכולותיי בבישול. כאילו לא עברו 40 שנים מהמהפכה הפמיניסטית, כאילו לא נשרפה ולו חזייה אחת בעולם, הרגשתי צורך עז להיות האישה הקטנה. בערה בי כמיהה לכך שבן זוגי יתגאה בי ליד שולחן הסלטים ים ב'על האש' של החברים. "זה, זה הסלט של חברתי" הוא יאמר עם חיוך גדול על השפתיים ויצביע על קערה שהתרוקנה תוך שניות.
אך התחרות רבה וכל שנה מאכלי החגים משתכללים ומתפלצנים. לכן, בחרתי השנה באסטרטגיה שונה – לא עוד לשאוב מתכונים מגיליון "לאישה" קמוט של רופא השיניים. הפעם, נלך על רטרו!
ניסיתי להיזכר בכל המאכלים הטובים של הסבתות. המאכלים האלו שהן לא היו יכולות להגיע בלעדיהן לארוחת החג מחשש שיישלחו לבית אבות. המאכלים האלו שאף פעם לא אכזבו. נברתי ערוכות בספרי המתכונים של המשפחה, על עמודיהם הדביקים. מהמתכונים שנמצאו הסקתי שהמשפחה שלי דיסקרטית ביותר. זה נראה כאילו בכוונה הושמטו פרטים מהמתכון, מצרכים או פעולות - הם פשוט נראו פשוטים מדי...
אבל אני לא אחת שתתן למשפחה שלה לעבוד עליה. ניגשתי לכל אתרי המתכונים שידעתי על קיומם על הרשת. פירקתי והרכבתי, גזרתי והדבקתי, לקחתי חלקי מתכונים שנראו לי הגיוניים ובניתי מתכון שנשמע לי די מסובך כדי להיות טעים כפי שזכרתי. בבישול, כמו בכימיה, הכול עניין של תמיסות ותגובות.
ובכן, לא קשה לנחש מה יצא לבסוף. הוספתי ממה שהיה צריך לגרוע, בישלתי את מה שהיה צריך לקרר, הקצפתי את מה שהיה צריך לא לגעת. או בקיצור, סיבכתי את מה שהיה אמור להיות פשוט לחלוטין!ין!
העניין הוא, שזו הטעות האחת שהייתי צריכה לדעת לא לעשות! הרי כל יום במשרד אני רואה אנשים שעושים את אותה טעות ממש. לקוחות שמסתכלים על הפתרונות של צ'יף ואומרים "זה פשוט מדי.. לא יכול להיות" ומתעקשים לרכוש מוצרי גיבוי ושרידות מידע מסובכים, מנופחים ויקרים כדי להרגיש שהם עושים את הדבר הנכון.
בסופו של דבר, זה היה תירוץ שלא סיפק אף אחד בנוגע לחומוס הקנוי שהבאתי למנגל השנה. מבטיחה לפצות במשהו ביתי פשוט וטוב בשנה הבאה :)

י.ג.

מעוניינים לחסוך בהוצאות, טרחה ואחריות ולשכור שרת - גם מחוץ לגוש דן?

צרו קשר!

דרושים מפיצים בכל הארץ

הדגשי השבוע

יום א' 11 מאי 2008

● חוזרים לעבודה אחרי סופ"ש ארוך ונשבעים לעולם לא להפריז עוד ליד המנגל (עד ל"ג בעומר בעוד שבועיים, כמובן).
● ידיעה על סוס טרויאני למטרות הגנה מסעירה את הטוקבקיסטים.
● ארגון גדול בעל סניפים בחו"ל, שהפסיק לפני שנתיים להשתמש במערכת ה-BOS שלו, נזקק לשירות דחוף של הצלת נתונים מאחר ומצב נסיבתי מורכב לא מאפשר שחזור שרת ווינדווס מגיבויים הקיימים. אנשינו נרתמים למשימה, כמעט בטוחים שרישיון ה-BOS יופעל מעתה מחדש.

יום ב' 12 מאי 2008
● בעלי רשת מכוני כושר מציעים לנו ברטר: מינויים שנתיים בתמורה לרישיון BOS. כוחותינו מחליטים לעשות כושר תוך כדי עבודה.
● גבר קפדני במיוחד מביא מחשב משומש להשמדה. הוא דורש התחייבות שכל חלקי המחשב יושמדו... גם הכבלים והמסך!.
● האדמה רעדה בסין. רוויזיה לנוהלי מוכנות לרעשי אדמה.
● אנו מתלבטים האם להתחיל להתפרסם גם במדריך עסקים מקוון. מוכרת נמרצת נועצת שיניים ומסרבת לאפשר את החזרת השפופרת למקומה. בזמן שהיא מנסה להצדיק את הסכומים הנדרשים לפרסום, מחרוזת עבודות מגיחה פנימה בשערי המשרד. הפרסום במדריך הזה באמת עובד, אפילו כשרק חושבים עליו...

יום ג' 13 מאי 2008
● נדרש מחשב בתרומה למשפחה חד הורית שדירתה נשרפה. האם יש ביניכם מי שיכול לעזור?
● משרד אדריכלות ועיצוב פנים מאשדוד מוסר לנו את הכרטיס הביקור החמוד ביותר שראינו כבר הרבה זמן. תודה למשה ברקן על ההמלצה.
● שותפנו בגרמניה מתקשר נרגש: בארצו הגיע לכותרות מקרה מהסוג שאנו תמיד אוהבים לספר לכם.... המשטרה הגרמנית חוקרת חשוד בניסיון סחיטה. הקורבנות: שני נהגי מרוצים מפורסמים מפורמולה 1, Adrian Sutil (בן ה-24 בלבד) ו-Lewis Hamilton. החשוד (המכונה בינתיים "Dieter" ומוכר היטב למשטרת בוואריה), ניסה כנראה למכור את המידע ששאב מדיסק קשיח משומש למגזין הספורט המוטורי "Bild", במחיר 10,000 אירו. עורך המגזין יצר קשר עם המשטרה, והסיפור המלא יופיע במהדורת יום ו' הקרוב של "בילד". ועל מה כל הרעש? הדיסק הקשיח הכיל כנראה מידע על חשבון הבנק השוויצרי של סוטיל, נהג בצוות של  Force India, ותכתובת מיילים בינו לבין חברו המילטון. הדיסק יצא משימוש לפני כשנה וסולק על ידי אביו של סוטיל מבלי לדאוג לאיון מידע מקצועי. משטרת גרמניה הציבה חוקרים סמויים בתחנת דלק אשר בחוצות מינכן, שם היה אמור להתקיים התשלום בעבור מסירת המידע. הוגשה תביעה על החזקת מידע גנוב, והנאשם בסכנה כי יאלץ לרצות עד חמש שנים בכלא. נכון שאם אתם לא נהגי פורמולה 1 או סלבריטאים מסוג אחר, הדרישה לתכתובת שלכם תהיה נמוכה יותר, מה שלא מונע את הצורך להקדיש מחשבה, ואפילו הוצאה של 12 ש"ח על השמדה נאותה של דיסק ישן או תקול...

יום ד' 14 מאי 2008
מצב הרוח כמו רכבת הרים:
● מנהל הרשת במכללה חוזר אלינו בדואל. אולי הוא לא באמת מסנן אותנו? הללויה!.
● שניים שהבטיחו כתבה טכנית למהדורה זו נקראים להתקנה בצפון, בדיוק היום. לחץ. ● מישהי נכשלת בטסט והדמעות זולגות בשפע. באסה.
● לקוח חושש שמאזינים לקו הטלפון שלו ומבקש לדבר איתו בקו אחר. נכנסים למוד של CSI...

יום ה' 15 מאי 2008
● 15 לחודש: יום התשלום לרשות המיסים ולשאר ה"שותפים" לחלוקת תוצרת עמלנו.
● שלחנו לכל החברים דוברי האנגלית, בארץ ובחו"ל, את הקישור לכתבה על המאמצים להשתיל מידע נגד ישראל בוויקיפדיה (אינטיפאדה אלקטרונית).
● לפני 67 שנה , ב-15 במאי 1941, בוצע בבריטניה הניסוי האווירי הראשון של שימוש במנועי סילון בחילות האוויר של בנות הברית. מנוע ה-W-1 turbojet ירק פרץ חזק של אוויר לוהט כאשר המהנדס Frank Whittle מחיל האוויר המלכותי, עשה את טיסת הניסיון הראשונה. (שנתיים לפני כן, ה-Heinkel He 178 שתוכנן על ידי Hans Joachim Pabst הגרמני, עשה את טיסת הסילון הראשונה בהיסטוריה). מטוסי הסילון של בני הברית החלו להשתתף במלחמה רק בשנת 1944, כאשר כלי טיס סילוני בריטי חצה את שמי אירופה. ה-Me 262 הגרמני יצא אחריו.
 

הישר מהמחלקה ההמטו-אונקולוגית
סיבוב שני - פרק 22 מאת א.א.
יפורסם בעוד שבועיים

(לפרק הקודם)

הבהרה: א.א...זה לא אהוד אולמרט!

שביתה איטלקית?

"שביתה איטלקית היא שביתה שבה כולם עובדים ממש לפי הספר, תג לתג. למדנו מהאיטלקים ששביתה איטלקית היא הצורה הכי נכונה לא לעשות דבר באופן הכי חוקי שישנו. ישראל כולה נמצאת בשביתה איטלקית ממש על פי החוק." (מתוך "שלטון החוק" מאת דני רשף).
את הצמד מילים "שביתה איטלקית" שמעתי השבוע מבעל חנות בקניון, שהתנצל על התנהגותה המכוערת של העובדת שלו, בחורה בהריון מתקדם ולבושה בהשראת דמי מור. יש יהודים שמוציאים שם רע לכל היהודים ויש נשים עובדות שמוציאות שם רע לכל הנשים העובדות. במקרה הספציפי הזה כלל לא היה מדובר ב"שביתה איטלקית" - מה שעשו לנו פעם עובדי המכס - אלא סתם בחוצפה וגסות רוח מאחורי מגן של בטן הריונית הפוטרת מעונש ומונעת פיטורין על פי חוק. מחובתה של כל אישה להאיר לאחת כזו, כי לגברים קשה הרבה יותר. (נו, ראיתם כיצד גם גברים הם קורבנות להפליה בזכות הדיבור?).

הסוכנות האוסטרלית להזדמנויות שוות לנשים במקום העבודה (EOWA)  ערכה סקר שמצא כי גם גברים וגם נשים שואפים ליותר איזון בין החיים הפרטיים לעבודה, אך נשים אינן מוכנות להתמודד עם חוסר איזון זה, מה שמביא לתוצאה שרבות מהן מתפטרות מעבודותיהן.
מעל שליש מנשות הסקר עזבו את מקום העבודה האחרון שלהן כתוצאה ממחסור מתסכל של קידום בקריירה, הזדמנויות למידה וגמישות.
הסקר כלל 1,600 נשים וגברים לרוחב תעשיות שונות בכל יבשת אוסטרליה, אך המנהל האזורי של טכנולוגיות המידע מודיע כי הדבר נכון במיוחד בסקטור של  טכנולוגיות וטכנולוגיות המידע.
באוסטרליה, כמו גם בארצות מפותחות אחרות, נשים נמצאות בתת-ייצוג למרות הניסיון המוצהר של המעסיקים להתמודד עם הבעיה ולהכניס מרכיבי גמישות לדרישות התפקידים הטכניים בעבור נשים. אבל הבעיה העיקרית היא המחסור במועמדות בעלות כישורים טכניים ביניהן. וכאשר הן נמצאות, מרביתן נוטות להיכלל בקטגוריית המשרות בהן נדרשים "כישורים רכים יותר", תפקידים בהם יחסי אנוש ותקשורת מהווים עדיפות, כמו בשירות לקוחות, תמיכה טכנית וניהול פרויקטים.
 

השורות של עמית

נישוקים

כל מי שראה שני צרפתים נפגשים בטח שם לב לטקס הנישוקים, ולא מדובר על גבר – אישה בלבד. גם הצעירים שפוגשים אחד את השני ברחוב לא "מחליקים" כף או לוחצים ידיים אלה מנשקים אחד את השני. ברוב המקרים מדובר בנשיקה על כל לחי, אבל במקומות לא מעטים מדובר גם בשלוש נשיקות ואפילו ראיתי כאלו שמנשקים ארבע פעמים (פעמיים על כל לחי). גם הילדים הקטנים חונכו לנשק את המבוגרים, ומצפים לתהליך באופן טבעי. בתחילה מצאתי את העניין מורכב מאוד; ראשית אני אישית לא מת על הטקס הזה, שנית לא חונכתי למגע פיזי, ושלישית אין לי מושג את מי לנשק כמה פעמים. אבל אם הזמן לומדים, בכלל הפיזיות של הצרפתים במקומות אחרים עלולה להיחשב כהטרדה מינית. המעניין הוא שבצרפת מקרי ההטרדה המינית לא רבים, אבל מי שמכיר את הצרפתיות יודע שהן מספיק אסרטיביות כדי לגרור גבר למיטה ולחלופין באותה מידה כדי להבהיר לו בדיוק מאיפה משתין הדג.
טקס הנישוק הוא עסק מצחיק במיוחד כשקבוצה של אנשים נפגשת: למשל, שלושה זוגות נפגשים במסעדה: הרי הם לא יגיעו כולם ביחד (בטח שלא במרסיי). אחרי הכול, הצרפתים ושעון לא בדיוק הולך ביחד. הזוג הראשון מגיע ומתיישב, אחרי 10 דקות נכנס הזוג השני, והזוג הראשון קם ממקומו לצורך טקס הנישוקים (הנימוס מחייב לעמוד) 4 סדרות של נשיקות ומתיישבים, ואז מגיע הזוג השלישי כולם נעמדים שוב, 15 סדרות של נישוקים וכולם מתיישבים. שלא תחשבו שאם יש יותר אנשים הם מוותרים על הטקס.
 

בזק מעלה...

השבוע קראתי ש"בזק מעלה את מהירות הגלישה ל- 20 מגה ביט לשנייה.... תוך שנה וחצי" עבורי שלוש המילים האחרונות הן החשובות בידיעה הנ"ל. מה זאת אומרת עוד שנה וחצי? למה אתם מדווחים לי היום על מה שיקרה אולי (אם ירצה השם בלי נדר) בעוד שנה וחצי? היום בצרפת החיבור עומד על 28 מגה ביט, ואחת החברות (Numericable) מספקת ללקוחותיה חיבור של 100 מגה ביט. בעוד שנה וחצי? אללה יודע. רק בישראל משהו שאולי יהיה בעוד שנה וחצי הופך להיות חדשות. ועוד לא דיברנו על כך שכל החיבור הזה לא יהיה שווה כלום אם ספקי האינטרנט ימשיכו לחסום את שיתוף הקבצים ובית המשפט ימשיך למזמז את הנושא בלי לקנוס אותם משמעותית כמו שעשו בארה"ב.

חוגגים בכבישים

אתמול היה יום חג בצרפת (יום ניצחון כוחות בעלות הברית) ביום שני יש עוד יום חג (קדוש כלשהו, אחד מני רבים). כמובן שעבור הצרפתי מדובר בסוף שבוע ארוך. גם לצרפתים יש מושג שנקרא "גשר", אבל היות וחופש זה מה שהם באמת מתמחים בו, יש להם מושג שנקרא "גשר רחב במיוחד". וסוף השבוע הזה הוא קטלני. למזלי הרע אני אמור להיות בפאריס ביום שלישי ואין, ולו מקום אחד פנוי ברכבת כלשהי לפאריס, לא ממרסי ולא מכל עיר אחרת בצרפת. מה שאומר שבסוף השבוע הקרוב כל הפריזאים...יהיו כאן בדרום צרפת, טובלים בשמש הקיצית ובמי הים הקרים. ואני צריך לעשות את דרכי ברכב (850 קילומטר צפונה)! אבל היות ויום שני הוא היום בו אני מתחיל את דרכי (9 שעות נסיעה) אמור להיות מה שנקרא יום אדום הרי שחובה לצאת מאוד מוקדם אחרת בכניסה לפאריס אנחנו עלולים לבלות עוד 3 שעות. אי לכך, בעוונותיי אני יוצא לדרך ב-4 לפנות בוקר (למזלי אני לא נוהג). כמו בכל מדינה טובה באירופה יש בין הצפון לדרום בצרפת תחרות גלויה ואולי אפילו איבה, אם לשפוט את מערכת היחסים העקובה מדם בין אוהדי קבוצת הכדורגל של מרסי וזו של פאריס. אבל זה לא מונע מהצפוניים לזרום בהמוניהם לדרום החם כשהמילה "חופשה" מופיעה על לוח השנה. העניין הוא שהדרומיים מעדיפים כל תייר אחר פרט לפאריסאים, אפילו גרמנים מתקבלים בברכה.

השופר

העיתון הכלכלי של הארץ, The Marker, הוא אולי -או לפחות היה- העיתון הכלכלי הטוב ביותר בישראל. הבעיה אתו שהוא משמש כשופר. כמו רבים וטובים מעיתוני ישראל הוא נגרר לרכילות ויותר גרוע, לפולחן אישיות. כך קורה שפעם בשבוע לפחות יש כתבה נרחבת על זיספאל, שוויד, יוסי ורדי, בניו ובני בניו ושאר חברים בבראנג'ה. באופן עקרוני זה לא מזיז לי אבל כמעט תמיד הכתבות הללו הן יחסי ציבור ותו לא, אין בהם כל חדש והם מפמפמות שוב ושוב את אותם אנשים שכבר שנים דורכים במקום.
השבוע לקח דה מרקר ראיון (טלוויזיוני) עם "הגורו", תמלל אותו לחלוטין ועשה ממנו כתבה שלמה. ורדי איש חכם, הוא כנראה כבר מודע לכך שפולחן האישיות מתחיל בשלב מסוים להזיק ולכן יצא בהכרזה "אני לא גורו, אתם, התקשורת הכתרתם אותי ככזה" צודק. מכאן והלאה כמו כל גורו טוב הוא מציג את האני מאמין שלו. אמירות נדושות אם כי נכונות כולן.
הבעיה עם פולחני אישיות היא שהיא מונעת התקדמות, אי אפשר להמשיך לחזור שוב ושוב למירביליס ול-ICQ, כדאי ורצוי להמשיך הלאה. ולא מתקבל על הדעת שעיתון כלכלי שמכבד את עצמות ימשיל לטחון שוב ושוב את שנות ה-90 העליזות.
 

בשעה טובה

עקב הכתבה על הפרויקט החדש שלי, נענה אחד מקוראינו מר מנחם לוריא לאתגר והוא הכתובת שלנו בישראל. אז אם תיגשו לכתובת http://www.cvide.com  חפשו למטה את הכתובת בעברית, ודברו עם מנחם. אבל בעצם, רציתי לספר עד כמה מדהימות התוצאות של הקונספט לקידום מכירות.
הסרט האחרון שסיימתי שוחרר והופץ לפני שבוע והוא מקדם ספר בשם "אלף לילה ולילה ייחודי" (תרגום ישיר מצרפתית). מדובר בספר העוסק במקומות לינה מוזרים ומיוחדים ברחבי העולם. לקדם שם כמו "אלף לילה ולילה" במנועי החיפוש הוא משימה בעייתית לא רק בגלל שאין הרבה דברים יותר מפורסמים מסיפורי "אלף לילה ולילה" אלה בעיקר בגלל שרק לפני שלושה חודשים שוחרר סרט קולנוע בשם הזה בצרפת. למרות זאת, תוך 48 שעות נכנס הסרטון שהכנתי אודות הסרט לדף הראשון של תוצאות החיפוש אחרי "אלף לילה ולילה" (1001 nuits) ואפילו בחיפוש כל כך רנדומאלי אחרי insolite livre שפירושו: ספר יוצא דופן. גם שם הסרטון יופיע בדף הראשון של התוצאות. ההוצאה לאור מדווחת על עליה במכירות והסופרת על עליה משמעותית ברישום לניוזלטר שלה (למרות שאין לה סבלנות לכתוב אותו).
 

שמנת

נדמה שרק בישראל נותנים לחתול להחליט כיצד תראה השמנת. הבנקים הגישו לפיקוח על הבנקים את ההצעות שלהם לתעריפיי העמלות. אל דאגה, אתם לא תשלמו פחות, חס וחלילה. אבל יתכן שאולי לפחות תדעו על מה אתם משלמים. ואם לרגע התבלבלתם וחשבתם שמישהו דואג לכם ורוצה לחסוך לכם עמלות, אזי כדי שיהיה ברור, יהיו פחות עמלות והן תהיינה יותר יקרות. רוצים לשלם פחות עמלות? לכו לבנק הדואר. ועם העצמה של השקל בעולם הרי שאפילו מתחת לבלטות, במזרון או בצנצנת במטבח הכסף שלכם בטוח יותר מאשר בבנק.
 

סרטים

השבוע, בעיקר פרסומות מהטובות שיש, לחברות תעופה, ביטוח ועוד. תמצאו אותן כרגיל באותו מקום:  http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

תגובה לשורות של עמית

תודה ליזהר בן ישראל ששלח לנו את המסר הבא. אתכם הסליחה על הפרסום באיחור. ולא משנה אם כבר קיבלתם את הקטע במכתב שרשרת, הרי כי אורי אורבך, גם למי שלא חושב כמוהו, בדרך כלל שווה קריאה שנייה.

"לרגל יום העצמאות ה-60 חיבר אורי אורבך תפילה חדשה לשלום המדינה.
(פורסם: 04.05.08)

אבינו שבשמים צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו. הגן עליה משריה, ראשיה ויועציה, מקבלניה, מסוחריה, מכוכבניה, מקבצניה, מעיתונאיה, מפקידיה וממאכעריה, ושלח אורך ואמיתך לכל מדינאיה ורבניה, שופטיה ומלומדיה ותקנם בעצה טובה מלפניך.
חזק את ידי מגיני ארץ קודשנו והנחילם ישועה מהראש הקטן, ומהנרגנות ומההשתמטות ומהסרבנות, והצילם מפקודות לא חוקיות בעליל ומפקודות חוקיות לא בעליל, ותן בלבם מסירות ואחריות ודבקות, ועטרת ניצחון תעטרם.
הצל את עמך בני ישראל מכל קטנוניות ובכיינות ומשביעות רצון מוגזמת ומטיפשות ומאטימות, ומכל פגע רע וטעם רע ולשון הרע ושנאת חינם. הגן על מדינת ישראל מפני אלו הקמים עליה מבחוץ ומפני אלו הקמים עליה מבפנים, ושמור עליה מחולביה, ממנצליה וממשמיציה. ואת אחינו כל בית ישראל פקוד נא בכל מפלגותיהם ועדותיהם ודעותיהם, וברכם בהבנה כי מדינת ישראל היא אברת חסדך, אורך וישועתך, ושלח אל מדינת ישראל את אהבתם וכבודם, יראתם ודאגתם של תושביה וברכם במעשה ידיה.
אבינו שבשמיים, מנע עקירה מנחלתך ושנאת חינם מבניך, ותן תבונה לשמאלניך ואחריות למתנחליך (ובמקצת בתי כנסיות נהגו בנוסח הפוך), וכבוד ואחווה והתחשבות והבנה בין כל מאמיניך וכופריך ככתוב: אם יהיה נידחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך.
והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך ויאמר כל אשר נשמה באפו: איזו מדינה, איזו מדינה, איזו מדינה, מיוחדת במינה, אמן סלה.

ומוסיפין ביום העצמאות השישים נוסח משולב זה:

מי שברך אמותינו הקדושות והטהורות שרה רבקה רחל ולאה, הוא יברך את החולה מדינת ישראל בת העם היהודי בעבור שכל היהודים מתפללים בעבורה ויתנו שישים שקלים לבית הכנסת. בשכר זה הקדוש ברוך הוא יימלא רחמים עליה להחלימה ולהחזיקה ולהחיותה וישלח לה מהרה רפואה שלמה בתש"ח איבריה ובתשס"ח גידיה בתוך שאר חולי ישראל, רפואת הנפש ורפואת הגוף, יום עצמאות הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן.

ולאחר התפילה נהגו ישראל לומר משנה זו ביום העצמאות (מסכת קיטורים):

כל שלא אמר אחד משלושה משפטים אלו בערב יום העצמאות לא יצא ידי חובתו:
תאמין לי, כולם מושחתים;
תאמין לי, זאת לא המדינה שחלמנו עליה;
ותאמין לי, אין בשביל מי להצביע.

וחכמים אומרים: יצא ידי חובתו, אבל יצא פראייר".