▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS2007.PPS
הזהרה: תוכנת BOS מחולקת כ-Freeware בין לקוחות ביתיים בלבד. עסקים, ארגונים וחברות המשתמשים במוצר לאורך זמן מבלי להסדיר את מצבם עוברים על חוק הקניין הרוחני, מסתכנים בתביעה משפטית ובאובדן מידע.
"המידע שעל גבי הדיסק הקשיח בטוח רק באותה מידה בה יכול הדיסק למצוא אותו"(*). המשפט הזה לבדו, כבר די מפחיד. "גם אם המידע עצמו אינו ניזוק, כל דבר שמתערב בתהליכים אשר באמצעותם הדיסק מאתר את המידע יכול לגרום למידע ללכת לאיבוד. בעוד היכולת לאחסן ולאחזר את המידע בכל אחד מאלפי הקבצים והספריות של המחשב נראית די פשוטה, היא מבוססת על סדרת הנחות שהמחשב מניח לגבי הדיסק. כאשר הנחות אלו כושלות, הדיסק אינו מסוגל עוד לאתר מידע באופן תקין. במקרה זה, מידע בר תוקף בהחלט יראה כאבוד למשתמש - אם יש לו מזל. אם אין לו מזל, אותו המידע ימצא ניזוק." התחלנו להסתבך... אך תיכף מגיע משל ציורי: "דמיין כי שף מפורסם קיבל מנשיא תאגיד גדול הזמנה להכין סעודה חגיגית במסעדה מגונדרת. בהכנותיו, מבקש השף שהתנאים הבאים יתקיימו בהצלחה: ● ה-maitre חייב למסור לו את הכתובת וההנחיות הנכונות להגיע למסעדה, אחרת הוא כלל לא יגיע לשם. ● השף המקומי חייב למסור תיאור מדויק של סוג המטבח הקיים במסעדה: כמה תנורים, מאילו סוגים, מה גודל המקרר ושולחן העבודה. ● קנייני המצרכים של המסעדה חייבים לרכוש את המצרכים הנדרשים מראש ● בליל הסעודה, עובדי המטבח צריכים לדעת היכן אוחסנו המצרכים הללו - באיזה ארון, מגירה, מקרר, וכו' ● לבסוף, על המלצרים להגיש את המנות המוזמנות לשולחן המזמין, ולא לאורחים אחרים המזדמנים למסעדה באותו ערב. היה ואפילו אחד מתנאים אלו לא יתקיים כנדרש, לא יקבל המזמין את ארוחת הגורמה שלו. באופן דומה, על מנת שמשתמש יוכל לגשת למידע שלו, מספר רב של צעדים קטנים ובלתי מורגשים חייבים להתקיים בכדי שהמערכת תאתר את הדיסק, תפנה אליו בצורה נכונה, תצביע אל המיקום המדויק של המידע הנדרש, ותהפוך אותו לזמין למשתמש. למרות שהמשתמש רוצה להגיע למידע שלו, קיימות נקודות תורפה לאורך תהליך האתחול ותהליך איתור המידע המסוגלות למנוע את הגישה למידע."
משתמשים רבים המגיעים אלינו בבקשה להתייחס למחשב או לדיסק כאל מכלול, להעריך את מחיר שחזור המידע האבוד או המשובש על פי אבחנות כגון "הדיסק לא עולה". חלק לא מבוטל מן
התהליך באבחון מקרה של אובדן מידע מושקע בגילוי התהליך או התהליכים שכשלו.
Computerworld פרסמו השבוע את עשרת הנושאים המובילים באחסון שניבאה חברת IDC לשנת 2007. במערכת שמחנו להיווכח כצודקים בדיעבד... במשפט אחד (ארוך...) התחזית ל-2007 אומרת כי מערכי ה-IT הארגוניים יפעלו ברובם על מנת לשפר את מערכות בקרת הקיבולת, להילחם על היכולת המרכזית והעקביות של התאוששות מאסון ולייבא טכנולוגיות חדשות כדי לתמוך בצמיחה המהירה של הוירטואליזציה ושל מערכות האחסון האישיות. וכעת, לתחזית בפרוטרוט:
1. סביר כי תפרוץ השנה מלחמת יצרנים כאשר הארגונים ירחיבו את ארכיטקטורות האחסון שלהם על מנת לכלול סניפים ומשרדים מרוחקים.
2. ארגונים וחברות ימשיכו באופן עקבי לפתח תוכניות להמשכיות עסקית ולהתאוששות מאסון כוללניים.
4. ההתפתחות המואצת באחסון מידע מבוסס קבצים תמשוך השקעות בתחום הוירטואליזציה של קבצים ומערכות קבצים (clustered file systems).
5. הוירטואליזציה של האחסון תגרור להגברת אימוץ הוירטואליזציה של שרתים. עסקים יאמצו שיטות ניהול מבוססות סיכונים בעבור ניהול וניתוח המידע
.
6. תתרחש צמיחה משמעותית בעסקי האחסון האישי, מה שגם ייצור הזדמנויות חדשות לספקי שירות ויצרנים.
7. כלי ניהול שרתים ומידע יהפכו למרכיבי מפתח במערכות אחסון מרושתות.
8. הניהול של מערכות שרתים וניהול האחסון יתמזגו. שינויים נוספים ימשיכו להשפיע על טכנולוגיות אחסון.
9. בדו"ח של IDC האנליסטים מנבאים כי המאמצים הארגוניים לאחחוד תשתיות האחסון והרחבתם לסניפים ולמשרדים מרוחקים (בעיקר במקרים המפוזרים על גבי אזורים נרחבים) יתפתחו לכאב ראש אחד גדול למנהלי אחסון ו-IT בשנת 2007. המחקר גם מכין את המשתמשים לצפות ליותר אוטומציה, שירותי קבצים משופרים לרשתות מבוזרות ולשירותי רפלקציה מרחוק בכדי להתגבר על אילוצי ניהול מידע מרחוק.
10. המאמצים לכלול בתכנון ההמשכיות העסקית והתאוששות מאסון את הסניפים הקטנים ואת העסקים הבינוניים לא יצלחו בעבור יצרני אחסון המציעים הגנה על המידע. IDC גם הוסיפו כי השנה צפויות לככב הצפנת הטייפים ואמצעים נתיקים בתפקיד מכריע, בהתאם להגברת המודעות אצל מנמ"רים לאובדן או גניבה פוטנציאליים של מידע והצורך להתאים את נהלי העבודה לדרישות החקיקה לגבי שמירה על מידע וחומר ארכיוני.
נחשיב זאת כלא מפתיע אם נראה יצרני פתרונות מציעים טכנולוגיות שמטרתן להציע רמה בסיסית של הגנה למצעים ניתקים. התהליך כבר החל בצורה של שיתופי פעולה בין יצרנים.
IDC ניבאו גדילה משמעותית במכירות טכנולוגיות של וירטואליזציית קבצים כמו גם שיפורים לוירטואליזציה של האחסון סביב דרייברים שד SAN, רפליקציה של מידע והחיבור בין מערכות וירטואליזציה של אחסון ושרתים. החברה גם חוזה אינטגרציה הדוקה יותר של ניהול תוכן, תמסורת מאוחדת ומוצרי אבטחה כדי לספק את דרישות הגילוי האלקטרוני ושימור רשומות.
Western Digital הכריזה כי כונני ה-USB החיצוניים שהכילו פעם דיסקים בנפח 160GB זמינים כעת עם דיסקים 2.5 אינץ' 250GB. המארז
המעוצב בשחור מזכיר דרכון - ומכאן השם "WD Passport". אנו תקווה כי בנפח החדש יהיו פחות בעיות מאשר היו עם הדיסקים 160GB, שבמקרים רבים "התפגרו" אחרי חודשיים. בעיה נוספת בדיסקים מסדרה זו היא שכיוון שהם מקבלים את החשמל שלהם באמצעות חיבור ה-USB ומכיוון שהחיבור שמגיע איתם הוא USB סטנדרטי, יש הרבה מחשבים שלא מצליחים לספק דרכו מספיק כוח כדי להניע את הדיסק. כל היחידה מדגם "Passport" שוקלת פחות מ-150 גרם, נכנסת בכיס ממוצע, ועולה כ-199 אירו. ה-WD Passport250 מגיעים מצוידים בתוכנת הצפנה, Google Desktop Search ו-Picasa.
אבל, כרגיל, אנחנו אישית לא אוהבים חבילות סגורות ("חתול בשק") ומעדיפים תמיד לרכוש
את החומרה במחיר נמוך יותר ולהתקין בעצמנו, בשקיפות מלאה, את היישומים בהם נשתמש. דיסק ½3" במארז USB חיצוני בנפח 250GB צריך לעלות כ 120$ ודיסק ½2" במארז USB חיצוני בנפח 80GB צריך לעלות כ 80$. להורדה חינמית של Picasa לחצו כאן להורדה חינמית של Google Desktop לחצו כאן
אין כבר מקום לוויכוח, אנו בעידן של כלי הנגינה הווירטואליים, בו כל מוזיקאי שברשותו מחשב יכול ליצור מוזיקה... שפעם ניתן היה ליצור רק בעזרת שורות על שורות של קלידים. למחשב ככלי מוזיקלי יש השפעה עמוקה בכל הרמות של יצירת מוזיקה והיום קיימת קהילה שלמה ופעילה מאוד של יוצרים באמצעות מחשב. המגוון גדול ונע בין יוצרים שרק התנסו בחוויה ומתחילים לחשוב על העשרה או החלפת הכלים המסורתיים שלהם, לבין יוצרים מתקדמים ומתוחכמים המשתמשים במספר מחשבים ומריצים ספריות תזמורתיות ענקיות. אחד
העיתונים בהם מתפרסמים החידושים בתעשיית הנגינה הווירטואלית הינו מגזין Virtual Instruments. במהדורת יוני-יולי של המגזין (עמודים 50 עד 54) פורסמה כתבה על מי ש"הוכר כאחד המלחינים הבולטים ביותר בישראל של היום בשטח המוזיקה המבוססת-דגימות. עם רקע קלאסי כפסנתרן, וניסיון רב כמלחין במגוון סגנונות. הוא גם כתב להרכבים, תזמורות ומקהלות שונים, כמו גם להפקות במה רבות, סדרות טלוויזיה, סרטים קצרים והפקות מוזיקליות לילדים". מדובר בידידנו עמית פוזננסקי מראשל"צ, הכתבה עוסקת בקטעי ה-Broadway Big Band TM שלו ודנה גם בגישתו הכללית להלחנה ולהמשכיות. ניתן להתרשם מעבודתו ב-http://vi-control.net/Midi-Mockup-Showcase.html
עמית פוזננסקי משתמש ב-BOSלהגנה על יצירתו, מאז 2002.
אכן, לחום גבוה יכולה להיות השפעה הרסנית על תקינות המחשבים בכלל ועל הדיסקים בפרט. בשבוע שעבר ציינו כי בכספות aXafeקיים מנגנון בקרה מפני טיפוס מעלות החום במערכת הגיבוי-שחזור. (הכספות חסינות מפני שריפה, מחיקת מידע ופיצוצים. מעצם היותן כספות איכותיות, בהתקנה נכונה והקפדה על הנהלים, הן גם מגנות מפני גניבת מידע). וגם אמרנו כי ישנן תוכנות רבות וגם חינמיות באינטרנט המאפשרות בדיקת חום מערכת ומשלוח התראות בדואר אלקטרוני. בין תוכנות אלו ניתן לציין את התוכנות הבאות:
סקר חדש מגלה כי אחד מחמישה אנשים סוחב מחשב לחופשות שלו. אנו נקשרים יותר ויותר לפעילות הרגילה של שבוע העבודה הממוחשב וההזדמנויות של המוח להתנתק ממנה הולכות ונעשות נדירות יותר. אז למה טוב למוח לעבור לפעמים למצב offline?.
1. כאשר אתה שם את עצמך במקומות בלתי מוכרים, אתה פחות בסכנה לפול בתלם. התופעה היא חלק ממנגנוני למידה הביאניים (Hebbian learning) והיא משתקת את היצרנות, מפני שהיא מעצבת מחדש את המוח ומונעת את
הערוצים הצרים המאטים לנו את החשיבה. 2. סופשבוע ללא מחשב יפתח קישוריות חדשה בין תאי העצב של המוח וייצור אינטליגנציות חדשות. במצב רגיל, יש לנו לפחות שמונה אינטליגנציות שונות, מהן לכל היותר 3 או 4 עסוקות כאשר אנו עובדים מול המחשב. האזנה למוזיקה, צפייה בהצגות, טיפוס הרים או משחק פשוט מעודד פעילות חדשה של תאי מוח. 3. פיתוח קשרים עם אנשים ומקומות שפחות מקושרים לרשתות מחשב מגרים שיתופי פעולה אפקטיביים (סינרגיות), כך שצצים רעיונות, הפתרונות נראים פשוטים יותר ולעיתים קרובות מושג מעוף רחב יותר - רק
עקב הפעלת אזורים חבויים ונשכחים במוח. 4. לראות את היום דרך חלונות שונים של המוח מאפשר לראות את הדברים מזוויות שונות. לא יאומן, אבל גלי המוח באמת ישתנו על מנת לאפשר תוצאות שונות מן אלו המושגות על ידי תבניות ה-ביתה, אלפא, תיטה ודלטה המשודרים בזמן העבודה מול מחשב. 5. הישיבה מול מחשב מגבילה את תנועות גופנו. פעילות גופנית מוגברת מגבירה את זרם הדם ואספקת החמצן למוח. כך למשל, ריקוד מענג מסוגל אף לעורר אנזימים היוצרים מצבי רוח טובים יותר.
6 שנים אחרי, אמריקה מרגישה "מוכת פיגועים" עוד מאירועי ה-11 בספטמבר. ומה נאמר אנחנו בישראל? אמריקה גם סובלת מדי שנה מהוריקנים הרסניים. ובכל זאת יש בה חברות שעדיין לא הניעו את גלגלי ההתארגנות שתאפשר להם התאוששות מאסון. סקר מדצמבר 2006 שעשו שם In-Stat/MDR מצא כי 28% מן הארגונים מחזיקים יישומים להתאוששות מאסון מוטמעים באופן מלא, וב-20% מכל הארגונים אין כל תוכנית התאוששות, או שלא קיימת מודעות לנושא. לקראת תחילת עונת ההוריקנים פרסמה השנה חברת Verizon עשרה טיפים להקמה ולהטמעת תוכנית התאוששות להמשכיות עסקית. נחמד מצידם, הם אולי יועילו למי שכבר התחיל את העבודה ויכול כעת לבדוק, לרענן ולתרגל את התוכנית שלו. אמנם בעבור מי שלא התחיל... הם יעזרו לו כמו כוסות רוח למת. אכן, ה"המראה" של תוכנית סטנדרטית עורכת בין שנה לשנה וחצי בממוצע. הטיפ הראשון של ווריזון, היה כמובן הטמעת שירותי טלפוניה דיגיטאלית (ISDN) שיהוו רשת ביטחון למקרה של ניתוק הרשת הטלפונית הקווית.
בבואנו לתרגם עבורכם את שאר ההמלצות הבנו כי לא כולן מעשיות בישראל. גם אם היינו מדברים על פלח מסוים מן התעשייה המקומית, בכל ארגון קיים סדר עדיפויות שונה, ותוכנית התאוששות יש להתאים בקפידה לצרכיו - באותה מידה כמו תקן ISO.
אבל לא רק זה עצר בעדנו. ראו, גם אם נאמר לכם ללבוש סוודר כי יהיה קר בירושלים, רק מי שעצמותיו קפאו פעם אחת בהר הרצל יבין, וייגש מהר לשלוף סוודר ממדפי החורף. לא אחת שוחחנו עם רבים מכם על בניית תוכניות התאוששות - לא רק מפני נזקי טרור או תופעות טבע - והסכמתם לגבי חיוניותם. אבל מדף החורף גבוה מדי, ירושלים עדיין רחוקה, וממילא יהיה בסדר - כי אנחנו תמיד סובלים מחום גם בזמן שעמים רכרוכיים אחרים רועדים בתוך הדובון. הטענות הגיוניות, אבל יש הבדל בין תוכנית להמשכיות עסקית וסוודר: אם בסוף לא יהיה כל כך קר כמו שהבטיחו וכבר לקחנו את הסוודר, נגרור אותו איתנו ללא הועיל. אבל אם עשינו תוכנית להמשכיות השירות ולא נקלענו לכל משבר משמעותי, הרבה פעמים מסתבר שחיינו לא הופרעו דווקא הודות למערך שהקמנו.
נו, כבו את האור כשאתם יוצאים, ממילא אנחנו נשב לנו בשקט בחושך. אבל זכרו שאנחנו תמיד כאן בשביל לעזור. רק אל תחכו יותר מדי.
ג'יי קלינגרהיפיוף ציין בבלוגו: "ג’ף פולבר הוא אולי אחד מהאנשים המוכשרים עלי אדמות. לא רק מסיבה מוצלחת ומושקעת, ולא רק מינגלינג איכותי וראוי. אלא גם הטיימינג, הנושא החשוב ביותר. נכון, לחלק מאיתנו הייתה טיסת בוקר והגיעו לשדה התעופה ישירות מהמסיבה, אבל להרים מסיבה כל כך צמוד למסיבה של ארקדי גאידמק במועדון הצמוד לגלינה, מבלי לפול מחסד (To fall from grace, או איך שלא אומרים את זה בעברית), זו הצלחה. וההצלחה הגדולה יותר? לארגן מסיבה שבה כל קהילת הווב.שתיים.אפס של ישראל תתאגד ותוכל לדבר על דברים שלא קשורים לאינטרנט, את זה הוא יעשה בפעם הבאה."
עמית מנדלסון כתב לג'ף:
"...After reading your Bio, I understood we have plenty in common. Sometimes I tend to believe that the one significant difference is that you live in the land of opportunities while I live in a land of Impossibilities. You and me, we have been dealing with similar subjects (VOIP, VON, IPTV and others). It is a pleasure to learn that success led you to help people. I admire that and wish I could do the same"...
מי האיש הזה ?
מכל עשרת הדברות יש אחת שאנו מפרים מדי יום. לא בכוונה, לא במודע, ולא פשוטו כמשמעו (מי מאיתנו יושב לו לפסל פסלים ומסיכות?). אבל אנחנו נגררים לפולחן התהילה. ילדינו נושאים את הזמרים בהדפסי החולצות, ממשלתנו מנציחה את גדולי האומה על השטרות, ובכל עסק שני מתנוססת תמונה של רב או מקובל... וגם אם לא תלה במשרדו תמונה של Steve Hobbs או של Linus Torvald, יש מי שפיו מהדר את שמם עם כל מילה שנייה... ויש עוד את הגיבורים מקומיים ותעשיית הבידור הגורמים לאיש הפשוט, (ואף לשומר המצוות התמים) להפר את משמעות הצו האלוהי. אנשים מבוגרים אולי לא מבקשים חתימות... עם זאת, אם היינו יכולים למדוד את קצב הלב או גלי המוח של קהל המזדמן בקרבת המצליחנים של דורנו, לא היה מפתיע לגלות שם
שערכיהם מתאימים לסטאטוס של התרגשות גדולה. המחשבות הללו צצו מתוך קוביות הקרח במשקה שהוגש לי במסיבת הקיץ של Jeff Pulver. מי זה האיש הזה ולמה כולם משתוקקים להיות במסיבה שלו? ועוד יותר מוזר: למה בכלל שהוא יזמין -לצד חבריו- גם זרים חביבים למסיבות הריקודים האגדיות שלו?
מיסד pulver.com הוא אחד מחלוצי תעשיית ה-VoIP וענף הטלוויזיה ברשת. דעותיו מוכרות בקהילות ההיי-טק ושל תקשורת IP סביב העולם; אנו חבים לו את תקן אירועי ה-VON ברשת (Voice on the Net). פולבר מפרסם בלוג ידוע ואת ה-VON Magazine (אבל אחד הדברים שהעלו את קרנו בעינינו זה דווקא שהוא כותב את בלוג שלו ב- HTML ידני...)
על שלל פעילויותיו של האיש הגדול והלבבי ניתן לקרוא בעמוד About. ומתוכו:
"On February 12, 2004, Mr. Pulver's petition for clarification declaring as an unregulated information service was granted by the Federal Communications Commission (FCC). This landmark decision by the FCC was the first decision it made on IP communications to date.""..the ruling provides important clarification that computer-to-computer VoIP service is not a telecommunications service. By doing this, the FCC delivered a strong signal to consumers and capital markets that the FCC is not interested in subjecting end-to-end IP Communications services to traditional voice telecommunications regulation under the Communications Act."
אכן שמנה וסלתה של ההיי-טק הישראלי נכחו במסיבה, יחד עם מחזור השנה (בוגרי מחשוב) מאוניברסיטת בן גוריון, מספר לא מבוטל של אנשי מוזיקה ובידור, ושלל אנשים הקשורים במיני דרכים לאיש, למפעלו ולחזונו. בסך הכול, כמות עצומה של אורחים (כ-1800, על פי גרסה אחת) אל תוך מימדיו המצומצמים של מועדון בנמל תל אביב. "The more the merrier", טען ג'ף. בצפיפות האינטימית של התור לשירותים התרחש בין שני גברברים זיהוי הדדי כמשתמשי BBS לשעבר. שאר בני התמותה התחלקו למי שכבר ברכו את יוסי ורדי*, מי שכבר פגש את פולבר ומי שנורא מצטער שלא הספיק לחפש אודותיו בגוגל. פרט אחרון זה מאוד מרגיע ומבטיח סיכוי לעמוד כחברה בדרישה של הדיבר השני.
(*) אם כבר הזכרנו את יוסי ורדי, נצר למשפחה הנחמדה שסיפקה לנו בראשל"צ ברגים ו-"hardware" של פעם (לפני שהכוונה תהיה ל"חומרת מחשב"), יש גם עוד ורדיים שכדאי לציין. במלאת 70 שנה ל"גרניקה", יצירתו המפורסמת של פיקאסו, מגיש האמן הישראלי יגאל ורדי תערוכה מבוססת על תיאוריה אמנותית חדשה שגיבש בעקבות מחקרו על יצירתו של פיקאסו. הגרניקה של ורדי אינה באה לייצג את העוולה הטרגית של עיירה מפוצצת על ידי כוחות השחור, אלא את מצבה של האנושות במהלך שנות ההיסטוריה, בין מלחמה לשלום. התערוכה במכון סרוונטס (רח' שולמית 7, תל אביב - טל 03-5279992) ובחסות שגרירות ספרד בישראל, תהיה פתוחה לקהל בין ה-15 ביוני ל-30 ביולי. את אירוע הפתיחה (14 ביוני בשעה 19:00) תלווה הרצאתו של יגאל ורדי "פיקאסו והגרניקה" לרגל צאת ספרו "ויווה פיקאסו: פרשנות אסתטית ליצירתו".
שחורה ונאוה, גליה הנשיאה, מבקשת את עזרתך: תשכח מהירושה! "שלא כבשבטים אחדים, בזו המדינה גולגולות לא מכווצים..." "המומחיות בבנק שלנו: חסינות נגד תביעות, ולכווץ מיליונים של לקוחות שכבר אינם עלי אדמות."
השורות של עמית (היום במיוחד, שוחט הרבה פרות קדושות)
האינטרנט כמקור פרנסה
מקור פרנסה זו מילה גדולה, כדי להכניס הרבה כסף מהאינטרנט צריך הרבה מאוד צופים. אבל מצד שני, מי היה מתנגד להרוויח כמה מאוד דולרים שאפשר לשים בצד? יותר ויותר חברות ואתרים מאפשרים לבעלי אתרי אינטרנט וגם לגולשים מן המניין, בלוגרים וכיו"ב להרוויח כסף. בגלל פרויקט בו אני משמש כיועץ אני חורש את האינטרנט אחר מקורות שכאלו והחלטתי לחלוק את המידע עמכם (בשלב זה רק עמכם, אולי יותר מאוחר נפיץ את זה הלאה). כהרגלי בקודש כתבתי תכנה שתספק לכם קישורים לכל מיני מקורות הכנסה שונים, את הקישורים אעדכן מהאינטרנט. שימו לב לשלושה אלמנטים רלוונטיים: 1. כדי לנצל עד המקסימום את האפשרויות רצוי שיהיה לכם אתר, זה יכפיל פי 10 את האפשרויות שלכם. 2. חלק מהתכניות וביניהן האימא והאבא של הפרסום על האינטרנט -הגוגל- יחייבו אתכם גם בדומיין משלכם. 3. חשבון PayPal חשוב גם הוא שכן אתרים רבים משלמים באמצעותו. בתכנה תמצאו את הקישורים לכל הללו ואת ההצעות שאותן אעדכן באופן קבוע. בנוסף לכך, כמו שכבר ציינתי בעבר, היות ויש לי הסכם עם הספק שלי אוכל לסייע לכם באחסון ובמערכת בלוג. אתם יכולים להפיץ את התכנה בקרב מקורבים (כך או כך אין לי בקרה על מי שמשתמש בה). היות והמחקר שלי מקיף והיות וגם אני מרוויח כסף מזה, לא כל הצעה תכנס לרשימה (יש לי ניסיון עבר לא קטן גם כאן). התכנה ניתנת להורדה מהכתובת הבאה: http://www.not2pay.com/mmaker.exe
התרמית הניגרית
כולכם בוודאי מכירים כבר שנים את המכתבים הניגריים (או קנייתיים, או של חוף השנהב, או... ) שמספרים על סכומי עתק שאבדו באיזשהו בנק ותמורת עזרתכם הנדיבה להעברתם תקבלו נתח שמן כעמלה. מה שתמיד שיגע אותי הוא איך מישהו חושב שכמה עשרות מיליונים הולכים לאיבוד כך סתם (כל יום שני וחמישי בכמעט כל בנק בעולם אבל, מי סופר?) ...מסתבר שבישראל זה אפשרי. אתם בוודאי זוכרים שבנק לאומי הואשם שהסתיר חשבונות ונכסים של קרבנות השואה בסכומים של 300 מיליון שקלים?. הבנק טען ש"לא היה ולא נברא". יותר מאוחר שינה הבנק את טענותיו עקב וועדת חקירה שגילתה 2,500 חשבונות של נספים. כדי לכסות על התחת הרחב של הבנק התנו מנהלי הבנק העברת הכספים ליורשים בתמורה לחתימה על מסמך חסינות נגד תביעות. ביום א' החליט דירקטוריון הבנק להעביר לניצולי שואה ויורשי נספים 20 מיליון שקלים, ושימו לב למשפט הבא: “מתוך רגישות ציבורית וכמחווה של רצון טוב" וזה על העברת 20 מיליון מתוך 300 שלא שייכים לבנק והדבר כבר הוכח. מסתבר שבישראל אפשר לגרום לסכום של 300 מיליון שקלים ללכת לאיבוד בבנק, ואז מה אם בעל הכסף או יורשיו דורשים אותו?! לפעמים אני חושב שנסעתי לצרפת בזמן, שבוע נוסף בישראל היה הופך אותי לפירומן, שמרקד מול סניפי בנקים בוערים...
(ראו כי הרב דר' אשר מאיר מהמרכז לאתיקה בעסקים מירושלים דווקא פוסק ברור מאוד בענייני "טעויות חשבון בנק" - http://www.aish.com//Bank_Error.asp)
לעולם יצעדו לבד
אני לא משתתף קלאסי של מצעדי גאווה, אני לא משתתף במצעדים בכלל. אני רק יודע שמצעד גאווה בכל עיר בעולם הוא מסיבה אחת גדולה שמעלה חיוך על פני כל התושבים, זה נכון ללונדון, פאריס, ניו-יורק וגם תל אביב. הנטיות המיניות של הצועדים לא אמורות להזיז לאף אחד, ולמרות שבמצעדים אלו הם מחצינים את נטיותיהם, את הפעילות המינית שלהם הם מבצעים בחדרי חדרים. מדינת ישראל העבירה בקריאה ראשונה חוק שמעביר את סמכויות האיסור על מצעדי גאווה לראשי הרשויות (כן, אלו שמלינים את שכר עובדיהם) במטרה לאפשר לעיריית ירושלים למנוע את המצעד בעיר. כאן המקום לציין כי למרות שראש עיריית ירושלים הוא דתי חרדי, רוב תושבי ירושלים (כן, הרוב המכריע) הוא חילוני, טיפש אבל חילוני. איסור של מצעד כלשהו על ידי גורם ממלכתי או עירוני הוא בעיניי פשע גזעני ממדרגה ראשונה, הוא אמור להכריח את ההומוסקסואלים להתחבא ולא להחצין את מי שהם (יש עדיין אידיוטים שחושבים שמדובר במחלה שניתן לרפא אותה, או יותר גרוע - במחלה מדבקת). הדבר מזכיר לי, שלאורך ההיסטוריה נאסר על בני דת מסוימת מאוד לקיים את דתם והם נאלצו לעשות זאת במסתור. לא שאני משווה בין דת לנטיות מיניות, אבל אם חושבים על זה גם היטלר עשה הפרדה: אלו קיבלו טלאי וורוד בעוד שהאחרים טלאי צהוב, ושתי הקבוצות סיימו את דרכן בדיוק באותו מקום (רק בחדרים נפרדים). אני מרגיש כי הממשלה הנוכחית היא הדבר הנרפה והעלוב ביותר שנראה אי פעם בישראל, והחדירה שהיא מאפשרת לזכויות הפרט עוברת כל גבול. יתכן שהרצל התכוון להקים מדינה דתית חרדית, אבל לא נראה לי... הממשלה הנוכחית נותנת יד למה שממשלות רבות אחרות לא העזו. אזרחי מדינת ישראל עשו את אותה טעות שעשו לפני מספר שנים תושבי ירושלים: הם האמינו שאהוד אולמרט מסוגל להזיז משהו, שיש לו מוניטין של שועל ערמומי, חילוני למהדרין, וליברל. אז אהוד אולמרט חיסל את ירושלים ואפשר למיעוט החרדי לרשת את מקומו בראשות העירייה. היום, הוא פותח דלת למדינה דתית. מצעדי הגאווה הם עסק שמח, לצפות בהם ואפילו להשתתף בהם זה בפירוש בילוי מהנה, ואם מישהו חושב שזה עלול להדביק אותו, או להדביק לו סטיגמה, שישב בביתו סר וזעף ויעזוב את ההומואים המסכנים במנוחה, ייתן להם יום אחד בשנה לשמוח ולכל הסובבים סיבה לחייך.
נזם זהב - לא לחזיר
עוד מעוז נכבש: גאידמק רכש השבוע את "טיב טעם" ויחד עימה את "מעדני מזרע" - מעוז בשר החזיר בישראל. הלך גאידמק -שלא ידוע כחסיד גדול של הדת- וחיסל את מעדני מזרע שקיימת אך ורק בזכות בשר החזיר שלה. אז נשארו אמנם כמה קיבוצים קטנטנים שמוכרים את הבשר הלבן הנ"ל אבל אחרי מזרע כדי להשיג בשר חזיר תאלצו לצוד אותם, או.... תשמעו: המסעדות במרסיי הן משהו!
על פרות ושוורים
אם כבר בבשר עסקינן... יש משהו פתטי בהצבת שוורים ברחבי תל אביב כמחווה לבורסה הגואה במדינה בה הפערים בין העשירונים העליון והתחתון בלתי ניתנים לגישור גם אם ההון של ביל גייטס. שלא לדבר על העובדה שכל פעם שהבורסה בתל אביב השתוללה כך, סיימו רבים מהמשקיעים בתור בשר קצוץ בצלחות הבנקים. במרסיי לעומת זאת הציבו פרות. עניין של סדר עדיפויות, האוכל בא לפני הכול, ובדיוק כשחשבתי שזה חוש ההומור שלי נתקלתי בפרות שבתמונות. את האוסף המלא תוכלו לראות ב באלבום התמונות שבאתר- http://www.not2pay.com/pppblog.
סרטים רבותי
היות ואספקת הסרטים מתדלדלת באופן קבוע, (אני יודע, חם ומתיש ולמי יש כוח?). אזי לקחתי לי 4 שעות והעליתי שני סרטים חדשים באורך מלא: SinCity עם ברוס ויליס ו- DaVinci Code, למי שעדיין לא ראה. תוכלו למצוא אותם בכתובת הבאה: http://www.videowebgate.com/movies.html כן, בצרפת לוקח 4 שעות להעלות (להעלות!) 500 מגה.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים בידיעון
