די. אר. פון

"די אר פון" זה לא שום טכנולוגיית טלפון מתקדמת. הוא רק כינויו הפנימי בצ'יף לפרויקט קטן, לא מסובך, תפור לפי מידה של ארגון ממוצע, יעיל ביותר ובעיקר מאוד מאוד חסכוני (מבחינת הלקוח) להקמת מערך התאוששות מאסון.
כבר הסברנו בעבר עד כמה מסוכן להתייחס ל-DRP בלבד מבלי להסתכל לעתיד דרך משקפיים (משקפות?) רחבות יותר, אלא של ה-BCP (אוBusiness Continuity  Planning). 
כבר שנים אנו לומדים ומלמדים כלים להתאוששות, ועדיין מופתעים מהדעה הרווחת על כך שבניית מערך אמין ועמיד שכזה לארגון גדול או מתפתח נושא לצידו מספר עם אפסים רבים מאוד. בסך הכול, הכלים החשובים ביותר הם: ידע, Common Sense וראיה כוללת ומציאותית.
גישת ה"אינסטנט" הובילה יזמים בתחום ליצור שאלונים סטנדרטיים, אשר מחולקים לכל משתמש, לכל מנהל, בכל דרגה. איסוף המידע לניתוח הצרכים הינו פרויקט לכשעצמו.
כל ארגון הינו יחיד ומיוחד, ראוי להתמקד בצרכיו, בסיכונים ובסיכויים המשפיעים על שרידות מערכות המידע והתקשורת, וכנגזרת לכך של קיומו הפורה לאורך זמן.
אנו מזהים מספר סביבות עיקריות מבחינת מחשוב: סביבת משרד, סביבת פיתוח, סביבת יצור וסביבת הנהלת חשבונות/כספים. ארגון יכול להכיל את כולן או את חלקן.
גם מגוון אפיונים אחרים חלים על הארגון שנבוא לשרת: מרוכז או מבוזר; תדיר או מתמשך (24/7); קטן, בינוני, גדול או ענק; יציב, מתפתח או מצטמצם - ועוד ועוד.
הדי. אר. פון לא מזלזל בכל תקן או חקיקה, לא מתעלם מהבורג הקטן במערכת (כי הרי ידוע כי חוזק השרשרת נמדד על פי החוליה החלשה ביותר...). הוא בסיס יעיל לתחילת עבודה מוגנת, לפרק זמן משתנה, עד אשר יהיה הארגון מוכן להעמיק ולהרחיב את כל אחד מסעיפיו.
בארץ, אמרו חכמינו, אין יותר קבוע מן הדבר הארעי, ולכן אנו משתדלים לתת לדי. אר. פון את כל הכוח והיציבות של גלגל חלופי שיאלץ לתמוך בנסיעה למרחק... בלתי ידוע.

נסו... ולא תתעלפו. למידע נוסף: info@chief.co.il

טלוויזיה

להבדיל ממסכי מחשב רגילים, מסכי HD - High Definition- יכולים להגיע לביצועים טובים יותר מכל קודמיהן, ובנוסף יש להם תצוגה פנוראמית 16:9 המאפשרת זווית ראיה רחבה יותר ותפיסה טובה יותר של הפרטים, היות והעין האנושית קולטת טוב יותר את האובייקטים בכיוונים צדיים מאשר כלפי מעלה ומטה.
פרויקט פיתוח ה-HD נמשך יותר מ-20 שנה, והתחיל כאשר הטכנולוגיה שחתה עדיין במים האנלוגיים. המטרה הייתה באותם ימים להגביר את מספר הפסים. כך ב-PAL עברו מ-625 ל-1250, וב-NTSC מ-525 ל-1050.
גם יחס הרוחב:גובה עבר מ-4:3 ל-16:9, פורמט מאורך יותר, הדומה לפורמטים Cinemascope או Panavision בקולנוע.
ומטרה נוספת הייתה להעלות את תדירות התמונה מ-25 ל-50 תמונות בשנייה.
לגבי איכות האודיו, המטרה הייתה להגיע למשהו דומה לשכפול ה-CD
הספקנו לראות שני פורמטים של HD: ה-D2 Mac  וה-HD Mac, אך הבעיה הגדולה של שניהם הייתה כי רוחב הפס הנדרש על מנת לשגר את האות הטלוויזיונית היה גדול הרבה יותר ממה שאפשרה הטלוויזיה האנלוגית.
באירופה נלחמו כולם למען התאימות עם שיטת ה-PAL. לעומת זאת, ביפן התעלמו עד כה מנושא התאימות וניסו לקרב בין ה-PAL ל- NTSC. גם אם ביפן הפיתוח התקדם יותר, כל העניין היה לכישלון גם באירופה וגם ביפן.

הטכנולוגיה הדיגיטאלית באה להפיח רוח חיים בחלום הישן להעלות את איכות התקן. עם הדחיסה, היא אפשרה לצמצם את רוחב הפס הנדרש לשידור. כיום נעשה הכול דרך לוויין, אך הכבל והטלוויזיה הדיגיטאלית היבשתית* ממשיכים לגדר אפשרויות לעתיד.
בארה"ב כבר כ-100 ערוצים משדרים בהיי דפינישן, במיוחד אירועי ספורט בתשלום (Pay Per View). באירופה קיים כבר שנתיים ערוץ HD בשם Euro 1080, והוא הראשון התואם את התקן האירופי של דחיסה ומאפשר 1,080 x1,920 xפיקסלים. השידור נעשה באמצעות הלוויין Astra, עם ערוץ אחד קונבנציונאלי ועוד אחד לאירועי פיי-פר-וויו.
המצב האבסורדי כיום הוא שמכשירי טלוויזיה רגילים באיכות גבוהה נמכרים במחירים נמוכים הרבה יותר ממסכי פלאזמה או LCD עם איכות תמונה ירודה. יכולות רבות המובנות במסכים השטוחים המודרניים אינם באים לכלל ביטוי מכיוון והשידורים הנם בסטנדרט רגיל. רכישת מסך כזה מתוך ציפייה כי בעתיד יהיו שידורים איכותיים יותר אינה משיגה את מטרתה כלל מכיוון שעד שהשידורים ברוחב פס גבוה יגיעו, ירדו מחירי המסכים השטוחים ואולי אף האיכות תעלה.

קיימים ערוצים המשדרים אותות עם הצפנה ומגדירות תנאי שימוש (כגון "ההקלטה אסורה", או "אסור להציג במסכים גדולים מ-1 מטר אלכסון"). הגנות אלו מותרות בכוח החוק (WIPO Copyright Treaty, ובארה"ב ה- Digital Millennium Copyright Act)

ומה לגבי קולנוע HD? כבר קיימים קווי מוצרים מיוחדים - מצלמות, בקרי קולורימטריה ועריכה. בהשוואה ל-35 מילימטר העתיק, טכנולוגיית ה-HD מציעה עלויות נמוכות יותר, יתר קלות בטיפול במונטאג', זריזות בעבודה וקלות הכנסת טכניקות של סינטזה. ג'ורג' לוקאס וג'יימס קאמרון השתמשו במערכות HD בדרכים בהן התוצאה הסופית זהה במקרים מסוימים.
לאחר שהפקה של סרט נגמרה, ניתן להעביר אותו לפילם על מנת להקרין אותו במקרנים המסורתיים, אך הדבר מהווה סרבול מיותר. יום הניצחון של הטכנולוגיה הדיגיטאלית יהיה זה בו גם תצוגת הסרטים בבתי קולנוע יהיה באמצעות מקרנים בפורמט HD. אפילו העברת הסרט ניתן לעשותה דרך לוויין, וכך למשל, הצגת בכורה תוכל להתקיים בכל העולם בו זמנית.
 

אובייקטים שנמחקו

(או הוחלפו)

אחד הצרכים הבוערים בעבודה היום-יומית מול מחשב הינו הטיפול באובייקטים חיוניים (קבצים, ספריות, וכו') שנמחקו בשוגג, בזדון, או אפילו בכוונה.
כאשר קובץ או ספרייה נמחקים בשרת קבצים, קיימת אפשרות לשחזר אותם ישירות ממערכת הקבצים. ישימות האפשרות תלויה בדרך בה מערכת הקבצים תוכננה, קונפגה ונוהלה. אך הפעולות הקשורות לקובצי מערכת תמיד מוגבלות בזמן ובנפח. בנוסף, אין דרך פשוטה להגן על אובייקטים שנמחקו באותו מערך קבצים לאורך זמן.
ברוב המקרים הדרך היחידה לשחזר אובייקטים שנמחקו דורשת התקנה של תוכנת שחזור מיוחדת על גבי אותו שרת - אבל במהלך תהליך התקנה יתכן ותוכנה זו תדרוס את האובייקט כתוצאה מכתיבתה בדיסק הקשיח..

דרך נוספת לשחזר אובייקטים שנמחקו דורשת את הסרת כונן הדיסק מהשרת והעברתו למערכת אחרת המכילה תוכנה וחומרה מיוחדות, או למתקן הצלת נתונים המחזיק בסוג זה של ציוד.

הדרך הנפוצה ביותר לטפל בשחזור של אובייקטים שנמחקו הינה לשחזר אותם מגיבויים קודמים. לשיטה זו יש את האילוצים של עצמה: הגיבויים בד"כ מתבצעים אחת ליממה, מה שאומר כי שינויים שבוצעו במהלך יום העבודה לא יופיעו בגיבוי של היום הקודם.
ברוב הארגונים נשמר מספר מוגבל של גיבויים (יומי, שבועי, חודשי, וכו'). אם קובץ נמחק בנקודה כלשהי בעבר, יהיה קשה - אם בכלל אפשרי- לאתרו בגיבויים. במקרים רבים שמות הקבצים הללו בלתי ידועים או לא זכורים. השחזור של קובץ שמיקומו אינו ידוע, הינו אחת המטלות המתסכלות ביותר לכל מנהל המערכת.

לרוע המזל, מרבית פתרונות הגיבוי אינם מתמודדים עם אובייקטים שנמחקו, אלא עם קבצים הקיימים בגיבוי. במקרה של מחיקה בלתי מכוונת או בלתי מורגשת של מסמכים חיוניים ישנים, הגיבויים הבאים לא יכילו את הפריטים שנמחקו, והמשתמש לא יקבל כל התראה לגבי אובדנם.

אחד המצבים המסוכנים מבחינת אבטחת המידע הנו מחיקת קובץ והחלפתו בקובץ אחר בעל שם זהה ולעתים אף בעל פרמטרים זהים כדוגמת תאריך, שעה וגודל. מערכות גיבוי רגילות לא יוכלו כלל להבחין בשינוי ולהתריע על החלפת הקובץ.

הדרך הייחודית של BOS לטפל באובייקטים שנמחקו מיועדת בדיוק למצבים כגון אלו.
כאשר תהליך העבודה של BOS מגלה את היעדרותו של אובייקט שהיה קיים קודם לכן, מדליק באופן אוטומטי מספר אזעקות ומפעיל תהליך טיפול מיוחד. התוצאה של מנגנון זה הינו תצוגת כל האובייקטים שנעדרו במהלך היממה, עם יכולת לזהות ולשחזר אותם על פי דרישה, על ידי drag and drop - "גרור והשלך" עם העכבר.

כיצד זה נעשה? (למתקדמים)

היות ומחיקה הינה התנהגות נפוצה ומקובלת בסביבת מחשוב, BOS מקבלת את פקודת ה"מחק" כפקודה חוקית. BOS מגיבה למחיקה על ידי:
1. העברת האובייקט המחוק מתיקייה ממצב "current" (עדכני) למצב היסטורי, בו הוא ישמר למשך תקופת זמן מוגדרת מראש על ידי מנהל המערכת.
2. נוצר קישור מיוחד בשם Deleted=-Object.Name=-", אשר מחליף את האובייקט המקורי בספרייה העדכנית. אובייקט ( "ghost") חדש זה מיועד לפתרון הצורך באיתור שם או מיקום של אובייקט.
3. מסד הנתונים של BOS מתעדכן עם המידע הקשור לאובייקט המחוק והמיקום של גרסתו האחרונה ושאר הגרסאות הקודמות שלו הקיימות בתיקיות הארכיוניות היסטוריות..
4. דו"ח הגיבוי מעודכן עם המידע לגבי מספר האובייקטים המחוקים שנמצאו בזמן ביצוע הגיבוי. דו"ח זה מכיל מידע ספציפי לגבי כל אובייקט שנעדר מכל מקור מידע לגיבוי, ותקציר מלא של כל האובייקטים הללו בתהליך השלם.
5. דו"ח הגיבוי המפורט נבנה עם רשומה מיוחדת לכל שם, נפח, זמן, תאריך ומיקום של כל אובייקט.
6. הדו"ח היומי מקבל דיווח מתוצאות דו"ח הגיבוי על מנת לאפשר גילוי מהיר של כל פעולת מחיקת אובייקטים שתתרחש במהלך העבודה היומית.
7. ממשק המשתמש של BOS, באמצעות המידע שהתקבל ממסד הנתונים של BOS, מציג כל אובייקט שנמחק בצבע מבדיל. האובייקט מופיע במיקומו המקורי, מה שמאפשר "חפירה" פנימה אל תוך תיקיות שנמחקו ומציאת כל קובץ שנמחק, איתור כל גרסה קודמת של קובץ שנמחק, ופתיחתן לבדיקה.
8. תפריט הלוגים של BOS בתוך ממשק המשתמש מציג תמונה שלמה של כל פעולה שנעשתה על ידי התהליכים של BOS ומאפשר בדיקה של כל הפעולות ואירועי מחיקה במבט קצר.
9. מערכת BOS לטיפול באובייקטים מחוקים תעקוב אחר כל אובייקט מחוק שנוצר מחדש לאחר שהוא נמחק, ותאפשר את ההגנה העצמית ושל הארגון מפני החלפת קבצים בלתי רצויה.
10. המודול של BOS לניטור מאפשר את האופציה לפתוח את דו"ח הגיבוי האחרון ודו"ח המעמיק האחרון לבדיקה.
 

לא בכל מקום

מחקר חדש קובע כי יתכן ונטיעת עצים באזורי כדור הארץ המושלגים בצפון תתרום להתחממות כדור הארץ. המדענים יודעים כי ליערות הגשם יש השפעה מצננת מפני שהם קולטים פחמן דו חמצני מן האטמוספרה ומעודדים את יצירת העננים אשר מחזירים את אור השמש. אך מחקר חדש זה אומר כי החופה הקהה של יערות קנאדיים, סקנדינאביים וסיבירים קולטים קרני שמש שללא נוכחותם היה השלג מחזיר חזרה לחלל.
פרויקטים של ייעור מחדש באזורים הטרופיים יעזרו למתן את ההתחממות הגלובאלית, אך באזורים הארקטיים התוצאה תהיה בדיוק ההיפך.
דר' Govindasamy Bala, מדען אטמוספרי במעבדת Livermore בקליפורניה, השתמש עם צוותו בהדמיה ממוחשבת תלת ממדית  כדי לבדוק את היתרונות והחסרונות של כריתת היערות בקנה מידה גדול באזורי רוחב שונים. שותפו דר' Ken Caldeira ממכון קרנגי אומר כי בשיקום יערות כמלחמה בהתחממות הגלובאלית, עניין הפחמן הדו חמצני מהווה רק חלק מהתמונה, וכי עלינו גם לעודד את תופעת החזרת קרני השמש על ידי  יצירת עננים או לספוג אותם ביצירת צל על הטונדרה המושלגת.

Caldeira גם השתמש במערכות הממוחשבות בתחום נוסף: בדיקת חומציות מימי האוקיאנוסים. פליטות פחמן דו חמצני מוגברות הולכות והופכות את האוקיאנוסים לחומציים יותר, ואם לא תיבלם התופעה, היא תוכל לגרום להשמדה המונית של החיים הימיים, בדומה לזו שהתרחשה לפני כ-65 מיליוני שנה - כאשר נעלמו הדינוזאורים.
כאשר פחמן דו חמצני משריפת פחם, דלק או גז מתמוסס במי הים, חלקו הופך לחומצה פחמנית. לאורך זמן, הצטברות חומצה זו מגבירה את חומציות המים. כאשר יצירת החומצה אינה גדולה, המשקעים בתחתית האוקיאנוס יכולים לאזן את הגברת החומציות. אך בקצב הנוכחי של יצירת חומצה - בסביבות פי 50 מהרקע הטבעי מהרי געש וממקורות אחרים - הוא מתגבר על מנגנון הבאפר.
הערכות העבר אומרות כי תוך פחות מ-100 שנה ה-PH של האוקיאנוסים יוכל לרדת כ-חצי יחידה (מ-8.2 עד לכ-7.7). שינוי שכזה יהיה הרסני בעבור יצורים ימיים כגון אלמוגים, המשתמשים בפחמת הסידן ליצירת קונכיותיהם ושלדיהם. בתנאים טבעיים, מי הים רוויים חומר זה, ולכן יצורים אלו מסוגלים לגדול בקלות. אוקיינוס חומצי יותר יוכל להמיס בקלות יתר את הפחמה ולאיים על המינים הזקוקים לה.
לפני כ- 65 מיליוני שנה התרחש שינוי דרסטי בכימיה הימית. החוקרים אינם יודעים בוודאות מה גרם לכך, אך משוכנעים כי היה לזה קשר ישיר עם המהפכה שהשמידה מיני חי וצומח גדולים מאוד. תבנית ההכחדה באוקיאנוס תואמת להגברת החומציות - בדיקת המאובנים חושפת צניחה פתאומית במספר המינים בעלי הקונכיות החיים בחלק העליון של האוקיאנוס, במיוחד לאלמוגים ופלנקטון. באותה תקופה, מינים בעלי קונכיות עשויות מינראליים עמידים (סִילִיקָט, מלח של חומצת צורן) הצליחו יותר לשרוד.
האוקיינוסים של כדור הארץ הגיעו פעם נוספת על סף אסון חומצי לפני 55 מיליוני שנים כאשר חום כדור הארץ הגיע לשיא וכמויות גדולות של מתאן ו/או דו תחמוצת הפחמן הציפו את האטמוספרה. אין אומנם הוכחות כי התופעה גרמה לאירוע של השמדה המונית.

ההדמיות התלת ממדית של קלדיירה וצוותו ניבאו כי חומציות האוקיינוסים תתגבר במאה השנים הקרובות. כאשר המידע הושווה עם הראיות הכימיות הימיות שנרשמו במאובנים, הדמיון היה מפתיע. הממצא מאפשר הצצה לעתיד המצפה לנו אם החברה האנושית בת ימינו לא תצליח לבלום את פליטות ה-CO₂.
לדברי קלדיירה, ההוכחות הגיאולוגיות רומזות כי התוצאות הכימיות של חמצון יאריכו עשרות אלפי שנים, אך ההתאוששות הביולוגית ממנו יכולה לקחת מיליוני שנים. הוא מעודד את כולם למצוא מקורות אנרגיה חדשים כגון אנרגיית השמש והרוח, שיעודדו צמיחה כלכלית ללא שחרור פחמן דו חמצני מסוכן לסביבה.
 

דרוש/ה

איש/אשת סיסטם מיינפריים בעל/ת 5-6 שנות נסיון,
נסיון MVS ,ZOS, ידע באסמבלר, הכרות עם מוצרי IOA
לחברת מיקור חוץ, עבור לקוח במרכז.
קורות חיים ליורם

מתאמים

הוויכוח האם דיסק קשיח או זיכרון במצב מוצק מתמשך ומתפשט, חווה עליות ומורדות, טענות בעד ונגד נערמות , כפי שהצגנו בעבר.
עבור מי שרוצה בכל זאת לעבור לפלאש מבלי להסתכן עדיין בשינויים דראסטיים, חברת אדוניקס הביאה לשוק סדרת מתאמים בין החיבור לדיסקים קשיחים לקומפקט פלאש במקינטושים וב-PCs. למתאם יש חיבור פינים 2.5 אינץ' כמו כל לפטופ טיפוסי וכאשר מחברים אותו ל- existing hard drive slot מאפשר חיבור של עד שני כונני פלאש ביחד. אין כל צורך בתוכנה שתתווך ביניהם, המערכת מאתרת את המכשירים המחוברים ומתייחסת אליהם כאל דיסקים קשיחים רגילים.
באדוניקס מודים שאין כאן יתרון במהירויות הכתיבה-קריאה, אלא בעמידות בפני זעזועים, משקל קטן יותר, וחיסכון בצריכת חשמל.
בעזרת המתאמים ניתן להחליף את הדיסקים IDE או SATA של 2.5 אינץ' במחשבים הנישאים. אין כל בעיה להשתמש במערכות הפעלה Mac, Windows, Linux או Solaris ללא צורך בתוספת דרייברים.
גרסאות ה-IDE של המתאם עולות כ-25 (סלוט בודד) עד 30 דולר (סלוט כפול) ליחידה.
גרסאת ה-SATA מגיעה רק לסלוט אחד ועולה כ-36 דולר ברכישה מקוונת.

http://www.addonics.com/products/flash_memory_reader/images/notebook_3.gif
מיקום המתאם עם כרטיס הפלאש במחשב הנישא

השורות של עמית

 נתחיל עם הבנקים

בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעה של בנק דיסקונט נגד לקוחותיו. הבנק ברוב חוצפתו סירב לכסות את יתרת החובה של הלקוח באמצעות תכנית החיסכון שלו ועוד העז לתבוע את הלקוח. זה אמנם לא חדש ואני מתחיל לחזור על עצמי, אבל מוציא אותי מדעתי הרעיון שגם כאשר יש לך כסף הבנק מחליט מה לעשות איתו. הבנק מרוויח על יתרת החובה פי כמה וכמה מאשר הוא "מפסיד" מהריבית על תכנית החיסכון. לכן, הוא מחליט על דעת עצמו (מנהל הסניף) שהכסף של הלקוח לא שייך לזה ושהבנק יחליט למה הוא ישמש. נשאלת השאלה, איך בכלל הבנק מעז להתייצב בפני שופט, הרי הדבר נראה כהפסד בטוח. התשובה פשוטה, לרוב הלקוחות אין את הכוח והכסף להשקיע בתהליכים משפטיים וברוב המקרים השופט איננו בדיוק עילוי משפטי (בהרבה מקרים הוא מתפקד יותר כריפוד לכורסה מאשר כשופט). והלקוח -עד כמה שישמע מוזר- מוצא את עצמו מפסיד בבית המשפט. נתמזל מזלו של הלקוח הספציפי של בנק דיסקונט והריפוד של הכורסה התברר כריפוד קסמים.
 

פרופיל המנכ"ל הישראלי

דו"ח דנציגר מציג ליקויים בחברת פלאפון בשנים 2003-2004 בהן הייתה החברה בניהולו של יעקב גלברד. עזבו את הסיפור עצמו, מסקנת הוועדה הייתה: “ניתן היה למנוע את חלק מהליקויים אם מר גלברד היה מקבל את וועדת הבקרה ומבקר הפנים ככלי לסיוע לשפר את תפקידו".
למנכ"ל ישראלי? שמישהו יגיד לו איך לעשות את תפקידו? לאן הגענו? סדום ועמורה! עוד מעט ידרשו ממנו להקשיב למועצת המנהלים שלו, או להתחשב רחמנא לצלן בבעלי המניות. מנכ"לים כגלברד יש כמו זבל במדינת ישראל: יש להם שם, והם מוצנחים מתפקיד אחד למשנהו תוך כדי שהם שותים חלק לא קטן מתקציב החברות מהן הם עוזבים ואליהן מגיעים. לעיתים מאוד קרובות עולה להם השתן לראש, אבל במקרים כאלו הם לא נחנקים ממנו - הם פשוט יורקים אותו על כל מי שבסביבה. זה לא ממש חכמה לנהל באופן רווחי חברת סלולארי. בתי בת ה-13 יכולה לעשות זאת תוך כדי שינה (בדיעבד, היא גם מסוגלת לממן חברת סלולארי לבדה), מר גלברד ורבים כמוהו שוכחים לעיתים קרובות מדי שיש מבנה לחברה והוא קיים לא כדי להטריד אותם אלה כדי לאפשר לכל מי שכספו מושקע בחברה לישון בשקט, למרות שיש מנכ"ל ישראלי לחברה.

ניצול האינטרנט

ישראל במקום ה-23 בעולם בניצול האינטרנט. איך יתכן שמדינה שאחראית לכל כך הרבה ממה שיושב על האינטרנט ממוקמת רק במקום ה- 23 בניצולו:
1. מחיר האינטרנט בישראל גבוה באופן חסר פרופורציה לתמורה המתקבלת.
2. רוחב הפס המגוחך בישראל לא ממש מאפשר שימוש יעיל באינטרנט. רק להשוואה יש לי בצרפת 28 מגה-בייט בעוד שבישראל 5 מגה-בייט זה עדיין המקסימום. ולהזכירכם את הימים שבהם כמה מספקי האינטרנט ניסו לחסום לקוחות שעשו שימוש ברוחב הפס "בצורה מוגזמת".
3. הבנקים ורבות מהמערכות הממשלתיות עדיין לא הפנימו שיש יותר מדפדפן אחד לגלישה באינטרנט. ומשתמשי ה-Firefox לא יכולים לעשות שימוש יעיל באינטרנט (נסו לקבל משהו מבנק לאומי באמצעות הפיירפוקס...).
4. אנחנו אולי מבריקים אבל, מה לעשות, עצלנים. אף אחד לא טורח לעשות שום עבודה עד הסוף. תבדקו את האתר ה"מעודכן" של בזק.
5. ספקי האינטרנט בישראל, למרות שנראה שיש ביניהן תחרות, הם עוד אחד מאותן קרטלי התקשורת. תעיפו מבט על התעריפים של כל אחד, ותופתעו לראות את הדמיון.
6. בכל העולם אין דבר כזה יותר מבצעים! הכול הולך על מחיר אחיד חד חודשי. בכל העולם אתה יכול לקבל חבילה מושלמת של טלוויזיה, אינטרנט וטלפוניה (ח י נ ם) בלי עלויות אקסטרה. בישראל תשלם לכולם בריבית דה-ריבית.
7. רק בישראל (ובמספר מדינות בעולם השלישי) טלפוניה על רשתות IP עדיין בדיוני רגולציה. בכל העולם זה עובד, ועובד טוב.
 

שלושה דברים לזכות הישראלים:

1. הזמנת אינטרנט, קיבלת ומיד (נקרע אותך במחיר, אבל זה כבר משהו אחר).
2. החיבור לאינטרנט פשוט יותר וקל יותר (בעיקר בגלל שהוא גם כל כך בסיסי).
3. מספר הנקודות החמות החופשיות (חינם, אין כסף בכל חור אפשרי) גדול בהרבה מכל מקום אחר בעולם.
 

המצב במשק

כמה מילים על המצב המבטיח במשק הישראלי. אם כל האופטימיזם (כך מראה סקר Ynet) המצב הכלכלי בזבל, העובדה שהשקל חזק היא לא ממש לטובתנו. אבל מה שהכי מעצבן הוא:
כשמקצצים, מקצצים לשכבות הנמוכות וחותכים את הביצים לשכבות הביניים. כשיש עליה בשכר, התוצאה כדלהלן לפי מכון אדווה:
שכרם של מקבלי השכר הנמוך במשק עלה בין השנים 1998 ל- 2006 (8 שנים) במספר עוצר הנשימה ...5.9%, בעוד שמה שמהווה הרף התחתון לעשירון העליון עלה ב- 45.7%. כדי להבין מהוא הרף התחתון, המספר הוא 31,146 שקלים.
זוכרים שאמרתי לכם במשך לא מעט כתבות שכל נתוני הסטטיסטיקה אודות התעסוקה בישראל מעוותים, שכן הם לא לוקחים בחשבון את אלו שהתייאשו? מכון אדוה דווקא כן לקח אותם בחשבון ושימו לב למה שנקרא "נקודת האור": “נבלם הגידול במספר המתייאשים מחיפוש עבודה". לא ירד, נבלם.
 

נשיאה דתייה?

כל כך לא מפתיע שזה עצוב. מסתבר שדליה איציק, נשיאת המדינה, זו שמקבלת את החיילים המצטיינים ומארחת אותם בבית הנשיא ונושאת נאומים מליציים אודות השירות... אותה דליה איציק היא משתמטת משירות צבאי בטענת הדת. היא אפילו לא שירתה בשירות לאומי. היא אמנם לא המשתמטת היחידה, אבל היא נשיאת המדינה היחידה. מעניין אם הרמטכ"ל מחזיק תמונה שלה על הקיר מאחורי גבו.
 

יענו מהתחלה

בעקבות בקשות חוזרות ונשנות אני מתחיל (שוב) בצורה מסודרת הפעם, סדרה של טיפים כיצד להוריד סרטי וידאו ואיפה ואיך.
היות ומדובר בעסק גדול ומורכב מהמון טיפים קטנים ולא מעט גדולים, את העיקר יופיע בבלוג שלי:, ואילו כאן אענה לשאלות ובקשות ספציפיות .

שלב ראשון הוא החלק הקל יישומים יעילים:
http://www.veoh.com – ספק אחסון וידאו באיכות גבוהה מאפשר הורדה של תכנת לקוח להורדה ושמירת סרטים מהאתר – מעולה, יעיל ועובד ברקע בלי להפריע.
http://www.metacafe.com  – אתר וידאו, אולי החזק ביותר שיש היום על האינטרנט, חזק יותר מ- YouTube גם הוא מאפשר הורדה של תכנת לקוח Metacafe Pro
את ההמשך תוכלו למצוא כאמור, בבלוג. (אני מתנצל מראש, היות ואני לא עומד בקצב: עבודה בשלוש משרות, כתיבה וכו', אני מוריד מהלך ומשחרר את המגזין בעברית לחופשי מכאן והלאה כל המאמרים שלי שאינם מתפרסמים במגזין צ'יף -כולל אלו שמתפרסמים במקומות אחרים בעולם- ימצאו בבלוג שכתובתו מופיעה בקישור למעלה.
 

בזבוז אלקטרונים

ממש שנייה לפני שסגרתי את השורות לשבוע זה, נתקלתי בכתבה ב-Ynet שגרמה לי לצמרמורת. אחד, נמרוד קמר שמו, ניתח מדוע שלח הרוצח מווירג'יניה טק את הסרטים שלו ל- NBC ולא ל- YouTube ואיך שבכך הוא חיסל את המיתוס של אתרי ה- Web 2.0. לא רק שלגיבוב שטויות שכזה אין מקום על נייר כלשהו או על מסך מחשב, אלא שאני משוכנע שגם הדיסק הקשיח של שרתי Ynet מנסה להקיא אותו.
 

תגובה לשורות של עמית

סנגוריה לוויקי

באסיפת המתנדבים הוכרז בגאווה: "שמנו את שם הארגון על המפה, הוספנו אותו ל-Wikipedia". זה שאחד בחבורה בקי במיומנויות מחשב הוא בוודאי יתרון בנושא יחסי ציבור... אך במהרה פגה ההתלהבות, וסימני בהלה החלו להופיע, לאחר שהמחנכת במקצועה שבחבורה קראה בזעזוע: "אוי ואבוי, אני אוסרת על תלמידיי להביא בעבודותיהם חומר מהוויקיפדיה!". הטון הוא אותו טון של "לעולם אל תזמין קציצות במסעדה, מי יודע מה הם שמים שם בפנים!".
"נכון", מסכימים פתאום הסובבים. "אין לדבר הזה אבא או אמא". "כל בר בי רב רשאי לכתוב ולתקן", "מי בכלל נתן לכל פלוני אלמוני סמכות לקבוע עובדות, להגדיר ערכים ולציין פרטים"...?
אבל למה? אם תזמינו חומוס זה תמיד יהיה בסדר? במרק אי אפשר לטבול את הבוהן? ברוטב אי אפשר (חלילה!) לירוק?
אז נניח שהתלמידים יביאו חומר מן העיתונות היומית. מאיזה עיתון? (עם איזו מפלגה הוא מזוהה?), מאיזה כתב? (אילו נטיות לו?), ומאיזו רשת? (מי היא המשפחה העומדת מאחוריה?)
לחלופין, ייגשו הנערים והנערות לארון הספרים המשפחתי. לאיזה זרם פילוסופי משתייך בית אבא? במדינה שהיא קיבוץ גלויות, באיזו שפה ימצאו שם חומר? האם ימצאו שם ספרים בכלל, או רק אוסף קומיקסים נוסח בתי האב פילוס את הרשקוביץ (...כי ספרים זה "מצ'עמם").
נשאר לתלמידים לכותת רגליהם הצעירות לספרייה הציבורית - שם ימנעו מגישה לעמדות מחשב אינטראקטיביות ויסתפקו בכרכים מאובקים עם אוזני חמור...

מקורות המידע באינטרנט אינם אובייקטיביים בדיוק כפי שכתבים, סופרים, ומומחים במקצועות שונים אינם אובייקטיביים. כותבי מקורות המידע באינטרנט ובדפוס מייחסים משקל יתר לכל טענה המחזקת את אמונותיהם, והם מרצים, כותבים, מפרסמים ומדפיסים את התערובת האישית הייחודית לכל אחד מהם. כל אחד שוחט את הפרות הקדושות שלו ועושה מהן קציצות - מתובלות יותר, מתובלות פחות, "בריאות" יותר או פחות. ראו בוויקיפדיה מזנון של מזון מהיר - ראשון ברחוב של גוגל ועם חנייה בשפע. למה לא לקנות שם? - אם תישארו רעבים, תמיד אפשר לחפש משהו עם יותר בשר למנת ההמשך.
ועוד הערה קטנה, נסו לכתוב איזו שהיא שטות בוויקיפדיה העברית, תוך זמן קצר ביותר העמוד ימחק או תקבלו הערות לתיקון מהעורכים, ויש עורכים רבים העוברים על הערך ומאשרים אותו. הוויקי הרבה יותר מפוקחת מהמקובל בתקשורת.
 

תדמית

גדי מאיר, מכר ותיק שמזמן לא שמענו ממנו, כתב לפני ימים אחדים בבלוג שלו:
"על זרה מושלמת ודמות מומחה המחשבים בסרטים
זוגתי שתחיה, גררה אותי לראות את הסרט זרה מושלמת עם ברוס וויליס והאלי ברי, אני לא הולך להמליץ עליו ואני גם לא הולך לא להמליץ עליו, זכותו של כל אחד ללמוד מה הטעם שלו בדרך הקשה, אני רק ארמוז שאם אתה מצפה שהסרט יהיה בנוסח "מת לחיות" או משהו כזה אז זה לא.
הקטע שהציק לי מאד בסרט היה דווקא שחקן המשנה ג'ובאני ריביסי שמשחק את תפקיד אשף המחשבים מיילס היילי. הפריע לי מאד הסטריאוטיפיות של הדמות שהוא מייצג. יש לו כמובן כמה מסכי מחשב גם בעבודה וגם בבית, כל מיני תוכנות סריקת פורטים וכתובות פתוחות לו על המסכים (כל הכתובות מתחילות ב 192), הוא סורק משם כל נקודה באינטרנט (כאילו שהפעלת סקנר כזה על כתובות חופשיות באינטרנט אינן עילה לחקירת משטרה). כל מה שהוא צריך זה את המעטפה של דואל כדי לעבור את ה Fierwall של השולח, ומבחינתו לפרוץ שם משתמש וסיסמא ב-IOL או בכל שרות Online אחר זה דבר פשוט וקל. ומה שהכי מרגיז זה שהוא עושה את כל הדברים האלה (פריצה למאגר כרטיסי עובד של חברה ושליפת תמונת העובד משם) בכמה שניות. הוא כמובן לא חברותי ויש לו סטיות.
לומר לכם את האמת, אני מכיר הרבה אנשי מחשבים וגם כאלה שעוסקים בהאקינג (עם כובע לבן או כובע שחור) ורובם המכריע אינם דומים בכלל לסטריאוטיפ הזה. התדמית הזו גורמת לאנשים להתייחס לאנשי המחשבים העוסקים בתחום האבטחה (או לילדים שעוסקים במחשבים) בצורה שגויה, ויש להם ציפיות מסוימות מהם הנובעות מהדמות כפי שהם רואים אותה בסרטים.
לי זה מפריע. "
 

תודה לעמי שחר, שפתר לנו את תעלומת מנגנון חץ הסמן על המסך (cursor) הנע עם הזזת העכבר. הפתרון בדף http://www.1-click.jp הזיזו את הסמן בתוך העיגול האפור.

מזל טוב ביום ההולדת ליוסי וייסבורד מחברת Exanet