עד דלא ידע

בפורים הזרקורים נופלים על יין. גם למי שאינו חובב יינות קשה להתעלם מכך.
בעשורים האחרונות הינו עדים להופעת טכנולוגיות מדהימות, שקשה היה לדמיין קודם לכן. דבר נוסף שקשה היום לדמיין הוא צמצום של חושי הטעם והריח למונחי תוכנה וחומרה.
ההבדלה בין יין איכותי לפחות איכותי נעשית על ידי מקצועני יין - אנולוגים, בהתבסס על חושיהם. הבעיה של ההערכה החושית היא הסובייקטיביות שלה.
אפילו מדענים אינם מבינים עדיין עד הסוף את המנגנונים היוצרים את התערובת העדינה של חומרים כימיים, והסיבה בגללה תערובת זו מעוררת תחושות ענוגות אלו או אחרות אצל שותי היין.
אותם חושים, יחד עם מדידת מספר פרמטרים כימיים בסיסיים ועבודתו של הטבע, היו עד כה האחראיים לאיכות התוצרת. ככל שניתן יהיה להגדיר באופן מדעי יותר פרמטרים של איכות, יהיה קל יותר להגיע לאוטומטיזציה של הייצור וההערכה.
פרופסור ביגלר באוניברסיטת קרנגי-מלון בארה"ב מנהל מחקר המתמקד בשמרים, הניזונים מהסוכר אשר בענבים, ויוצרים כהל. הוא עובד על יצירת מודל מתמטי לאוטומציה של תהליך התסיסה, עם תיקון המרכיבים והתנאים להבטחת טעמים טובים יותר ותפוקה גדולה יותר מיבולי הענבים.
המערכת בפיתוח, מזה יותר משנתיים, דומה לזו המשמשת מפעלים כימיים, פארמצבטים ובתי זיקוק. המחקר נעשה בשיתוף מומחים אוניברסיטאיים ממעבדת ארומות בצ'ילה (המנסים לבודד את הכימיקאלים האחראיים לטעמים והריחות הרצויים), ועם חברה מסחרית מאזור Sonoma ב-California. עד כה המחקר התבסס על ניסוי וטעייה, והתמקד ביינות הלבנים מפני שהאדומים מורכבים יותר וגם מכילים מוצקים הקשים יותר לאנליזה.

● To steal ideas from one person is plagiarism; to steal from many is research.
● If at first you don't succeed, destroy all evidence that you tried.

סוד הקסם של מסכי המגע

מאת ירון יצחק

אנו רואים אותם במחשבי מחברת. מחשבי כף יד, בטלפונים ניידים ואפילו במכונות צילום. אנו פוגשים בהם יותר ויותר. בבנק, במסעדה, בקניון ובשדה התעופה. עוד מעט הם יגיעו אלינו הביתה. מה סוד הקסם שלהם? מה מיוחד בהם במסכי המגע?
מסכי המגע מיוחדים בכך, שהם מהווים את אביזר הקלט הידידותי והאינסטינקטיבי ביותר.
הדבר הראשון שתינוק עושה כשהוא רואה משהו, הוא להושיט את היד ולגעת בו. לחוש אותו, ואולי לשחק איתו. הקשר בין העין והיד הינו דבר בסיסי וראשוני ואינו מצריך תהליכי מחשבה מורכבים.
בדומה לנגיעה האינסטינקטיבית של התינוק, מבט העין אל עבר האובייקט והבחירה בו באמצעות האצבע, עושה את מסכי המגע לאביזר הקלט הפשוט והמהיר ביותר.
תמיד יהיה הרבה יותר נוח וקל לגעת במה שאנו רואים, מאשר לכוון את הסמן באמצעות העכבר, ואז ללחוץ על הקליק.

ראייה > נגיעה > בחירה

הנגיעה במסך המגע זהה לביצוע קליק של העכבר. כלומר, נגיעה על פני המסך באמצעות האצבע (או עט מיוחדת) זהה להזזת העכבר לאותה נקודה וביצוע קליק. תוכנות מוצלחות מוסיפות עוד מימד של משוב מעניין למשתמש בעת הנגיעה. המשוב יכול להיות באמצעות צליל או גרפיקה מתחלפת. בצורה כזו המחשב מגיב. הוא דינאמי. כמעט חי. בעת הנגיעה מתרחשים דברים, וגם יישום משעמם הופך לחוויה ומשחק.

במסכי המגע יש גם מימד המשדר חדשנות ואלגנטיות. במקום אביזר קלט בעל כפתורים רבים, מסוגים שונים. מסך המגע מהווה מוצר אלגנטי חלק ונקי עם גרפיקה דינמית הנתנת לעדכון ושינוי מידיי פעם. במקומות כמו אולמות תצוגה ומסעדות, מסך המגע משמש גם כאלמנט תדמיתי המשדר יוקרה.

כיצד מסכי המגע בנויים?
מסך המגע מורכב מגלאי הרגיש לנגיעה, המורכב על פני התצוגה, ואשר מתחבר לחיבור היו.אס.בי או לחיבור הסריאלי של המחשב. הגלאי הינו פנל שקוף, אשר מותקן בחזית המסך/תצוגה. שקיפות הפנל מאפשרת לראות את התמונה, ובד בבד לזהות את הנגיעה. בעת הנגיעה מועברים מהגלאי למחשב נתונים לגבי מיקומה. המחשב מקבל את הנתונים האלה ומתרגם אותם ללחיצת עכבר.
ישנן מספר טכנולוגיות של מסכי מגע. הפופולאריות שביניהן הן:
● טכנולוגיה רסיסטיבית (התנגדותית) – גלאי המגע מורכב משני משטחים בעלי התנגדות קבועה ליחידת שטח. בעת הנגיעה נוצר ביניהם מגע אשר סוגר מעגל. הטכנולוגיה הרסיסטיבית היא הנפוצה ביותר בשל הדיוק והאמינות הרבה שלה והיכולת לעבוד גם עם עט מיוחד (stylus) ולא רק עם האצבע.
● טכנולוגיה קיבולית: זכוכית המצופה בחומר מוליך. בעת הנגיעה מתבצעת פריקה של זרם חשמלי מזערי דרך גוף האדם המאפשר את זיהוי מיקום המגע.
● טכנולוגית אינפרא אדום- לדים פולטי אור אינפרא אדום ממוקמים לצידי המסך בציר ה- X ובציר ה- Y, כאשר מהצד השני גלאים. בעת המגע נחתכות שתי קרני אור אינפרא אדום בציר ה–X וציר ה –Y, דבר המאפשר את גילוי נקודת המגע.
● טכנולוגית גלי שטח – סנסור המגע מורכב ממשטח זכוכית שקופה. על פני סנסור המגע משודר גל אקוסטי. תדר הגל משתנה באופן מחזורי קבוע. במקומות קבועים בצידי המשטח יש חריצים הגורמים להחזרת הגל. הגל מוחזר ממקומות שונים בהתאם לתדר המשתנה, אל הגלאים האקוסטיים הנמצאים בפינות הגלאי. בעת נגיעה חלק מהגל האקוסטי עובר אל האצבע הנוגעת ואינו מועבר אל הגלאי, וכך מזוהה נקודת המגע..
● טכנולוגית מולטי פוינט – טכנולוגיה חדשה המזהה מגע במספר מקומות על פני המסך. הטכנולוגיה מבוססת על קרני אור המשודרת בתוך משטח המגע השקוף. בעת הנגיעה (או הנגיעות) מתבצעת החזרה של קרן האור ע"י האצבע במיקום הנגיעה. (סרטון הדגמה לטכנולוגית מולטי פוינט).

מסכי המגע מותאמים לסביבת העבודה בה ישהו, מסכי המגע לעמדות לקהל הרחב המוצבים בקניונים, יהיו באותן טכנולוגיות ,אך בעלי זכוכית משוריינת או ציפוי למניעת ונדליזם.

קיט שדרוג למגע
אחד הפיתוחים המעניינים בתחום הינו קיט השדרוג למגע. קיט השדרוג למגע מאפשר לשדרג כל מסך קיים למסך מגע בצורה קלה ופשוטה. אלמנט המגע מותקן בצורה חיצונית ומאפשר מאותו רגע להפעיל את המחשב בנגיעת אצבע קלה. (קיט שדרוג למגע).

מי משתמש במסכי המגע?
מסכי המגע משמשים במגוון רחב של יישומים ופתרונות. נציין רק על קצה המזלג מספר קטן מהם.
● תוכנות לילדים בחינוך המיוחד ובגיל הרך – מסך המגע מתאים במיוחד לילדים בגיל הרך, מאחר שזוהי הצורה הטבעית והבסיסית של בחירה באמצעות האצבע. לילדים בגיל צעיר עדיין אין את הכישורים המוטוריים להשתמש בעכבר, ואינם יכולים לעשות את הקישור של פעולה תגובה שמצריך השימוש בעכבר. מסך המגע מהווה כלי נהדר לקידום הילדים במחשב, ולפיתוח כישורים קוגניטיביים באמצעות לומדות מתאימות. מסך המגע מאפשר שילוב אינטראקטיבי מיידי שלב משוב ועידוד להמשך ההתפתחות בצורה חווייתית.
● בחירות ממוחשבות – מסכי המגע מהווים ממשק נוח ופשוט לשכבות אוכלוסיה שונות, גם למבוגרים שאינם יודעים להשתמש במחשב. מסך המגע מאפשר בצורה מהירה וקלה ביצוע בחירות מורכבות, בהן יש לבחור מספר רב של מועמדים. (בחירות במדינת מרילנד)
● דולפינים וקופים – כן. גם דולפינים וקופים השתמשו במסך מגע במסגרת מחקרים על אינטליגנציה בבעלי חיים. במחקרים על הדולפינים נבנה מסך מגע מיוחד שהונח מתחת למים.(מחקר על דולפינים).
● מסעדות, בתי מלון, מרכזי טלמרקטינג, אולמות מסחר בבורסה – במקומות אלו העובדים נעזרים במסך המגע על מנת להכניס נתונים למחשב. העבודה במסך המגע חוסכת מזמן ההדרכה לעובד, ומאפשרת ממשק בשפות שונות בהתאם לשפת העובד. מהירות קליטת הנתונים מהווה חסכון בזמן, ומייעלת את העבודה. באולמות מסחר בורסאיים שם מהירות התגובה היא שם המשחק, השימוש במסכי מגע מהווה יתרון אמיתי ותחרותי בשוק הפיננסי.

מסכי המגע הולכים וכובשים מקום גדול יותר ויותר בכל התחומים. אין ספק כי בקרוב נמצא אותם גם בסביבת המחשוב הביתית , במערכות בית חכם, שלטים ואפילו במוצרי החשמל הביתיים, כגון מקררים ומכונות כביסה.
 

"מחשוב בטוח" ודיסק מוצפן
 

אבטחת המידע הממוחשב הינו שטח חשוב, וככל שמתגלות ומנוצלות נקודות תורפה חדשות, הולכת וגדלה המודעות לצורך בפתרונות אבטחה חדשים. יוזמות של "Trusted computing" (מחשוב אמין או בטוח) מציעות פתרונות לבעיות האבטחה של היום באמצעות שינויים בחומרה של המחשב האישי.
לשינויים בחומרה שהוצעו עד כה יש עלות גבוהה: הם מציעים אבטחה למשתמשים, אבל נותנים לצד ג' את הכוח לקבוע למשתמשים מדיניות, גם אם זה נגד רצונם של אותם המשתמשים. הם מכריחים אותנו לאפשר למישהו אחר שליטה על המחשב שלנו. זהו "מאפיין" מובנה המעניק ליצרני תוכנה כוח לחנוק יצרני תוכנה מתחרים. אבל זה לא חייב להיות כך. שינוי פשוט וקל של התוכניות של יצרני המחשבים הבטוחים יכולים להשאיר לנו את היתרונות, וגם להבטיח שרצונות בעל המחשב ינצחו את הרצונות של אלה שהעלו תוכנה או מידע על גבי המחשב האישי.
תכנון מחדש של חומרה למען האבטחה
קיימת תפיסה נרחבת שהאבטחה של המחשב האישי הינה במצב בלתי תקין ושמישהו חייב לעשות משהו על מנת לשנות אותו. מספר גישות מבטיחות הוצעו על מנת לשפר את מצב האבטחה: תכנון מחדש של מערכות הפעלה, שינוי מתודולוגיות תכנות, או שינוי בחומרת המחשב עצמה. ידוע כי הגנה כוללת כנגד איומי האבטחה המדאיגים את משתמשי ה-PC כרוכה במספר גישות ולא רק באחת. מערכת לא בטוחה לא יכולה להפוך לבטוחה כמעשה קסם, עם תוספת חתיכה אחת בודדת של טכנולוגיה.

השינויים בעיצוב חומרת ה-PC הם כלי מועיל בין רבים לשיפור האבטחה. שינוים בחומרה אינם תנאי מוקדם לשיפור האבטחה, אבל הם עוזרים בהחלט. למשל, באספקת דרך בטוחה לשמור מפתחות פרטיים ולכן גם מסמכים המוגנים באמצעות מפתחות הצפנה אלו. משפחה אחת של פרויקטים השואפים להוסיף אבטחה למחשבים באמצעות שינויים בחומרה מוכרת כ-"trusted computing". מונח רחב זה כולל תערובת יוזמות של יצרני מעבדים ושל OEMs, יחד עם שני פרויקטים גדולים ומוכרים יותר.
הראשון מבין שני פרויקטים אלו הינו מערכת ההפעלה המתוכננת ע"י מייקרוסופט, שתחילה כונתה Palladium, ומאוחר יותר קיבלה את השם NGSCB – או Microsoft Next-Generation Secure Computing Base. תוצאות פרויקט זה הן הצעות לביצוע שינויים בתוכנה המנצלים את יתרונות האבטחה שיסופקו על ידי תכנון חדש של חומרת המחשב האישי.
הפרויקט השני מוקדש לספציפיקציות של חומרה, ונוהל ע"י תאגידTrusted Computing Platform Alliance או TCPA, היום מכונה TCG.
שני פרויקטים מקבילים אלו יצרו כבר מערכת מבלבלת של טרמינולוגיה חדשה, כולל כמובן סבך קיצורים הכרחי. במקרים רבים, אחד הפרויקטים נתן שמות רבים לקונספט בודד, כאשר הפרויקט השני מכנה אותו בשמות שונים לחלוטין. מילון סביר לשני הפרויקטים יכול למלא עשרות דפים. למען הפשטות יאמר, כי דרישות ה- NGSCB מתאימות למאפייני תכנון אשר בספציפיקציות של TCG. מייקרוסופט עצמה הינה חברה ב-TCG, וכבר הביעה עניין בשימוש של עיצוב ה-TCG בתפקיד של רכיבי החומרה הדרושים ע"י NGSCB.
יצרני OEM אחדים כבר החלו לבצע אינטגרציה מוקדמת של שבבי TCG בלוחות האם של מחשביהם. בעתיד יתכן שיותר יצרני מחשבים יכניסו גרסאות של מעגלי מחשוב בטוח במחשבים האישיים מתוצרתם.
תוכנת ה-NGSCB תהיה אחת מתוך מספר יישומים שינצלו את מאפייני שבבים אלו.
למרות ששני הפרויקטים הללו שונים זה מזה, סביר לדבר על "ארכיטקטורה אחת של מחשוב בטוח", לקראתה מכוונים שני הפרויקטים. רק חלק מארכיטקטורה זו מתוארת בפרסומים האחרונים של ספציפיקציות TCG, בהם צוין כי תידרש תוכנה נוספת על מנת לנצל רבים ממאפיינים אלו.
פרויקטים של מחשוב בטוח המוכרים פחות נמצאים בפיתוח על ידי יצרני מעבדים וארגונים חברים ב-TCG. למשל, Intel ו- AMD אמורים למלא חלק מן החללים בין מה שנוצר עד כה לבין מה ש- NGSCB ידרוש.
טכנולוגיית LaGrande של Intel) LT) וה-Secure Execution Mode) SEM) של AMD למשל, מספקים תמיכת חומרה הדרושה לכל הקבוצות העיקריות של מאפייני NGSCB.
דמיון אחד חשוב בין העיצוב NGSCB והספציפיקציה TCG שכבר קיימת, הינו ששניהם כוללים מאפיין של "remote attestation". יש כאמור הבדלים בין התיאורים הטכניים של מאפיין זה מאת TCG לבין מייקרוסופט, אך ניתן להשתמש בשניהם בתנאי שיש תמיכת מערכת הפעלה הולמת.
למרות שאנו מנסים לתאר עבודה בהתפתחות, חשוב להבין את השינויים המוצעים למחשב האישי והתוצאות האפשריות על פעילותנו הממוחשבת. באופן כללי, הארכיטקטורה של מחשוב בטוח היא -נכון להיום- פספוס באימפלמנטציה של רעיון בעל ערך, שיכול להציע הן יתרונות והן חסרונות לבעלי מחשבים..

בכנס שהתקיים ב-San Jose באמצע פברואר דיבר נציג Seagate על אב טיפוס של דיסק בהצפנה מלאה עם טכנולוגיה של התאגיד TCG.
אותו תאגיד השיק מספר ימים לאחר מכן גרסת 1.2 של תוכנה, הכוללת בין היתר מאפיין של direct anonymous attestation (מעין חתימה קבוצתית, בה חסר המאפיין אשר באמצעותו ניתן לפתוח את החתימה).
אבל מה שמעניין יותר הינה הספציפיקציה של הדיסק הקשיח המאובטח/מוצפן עליו עובדים ב-TCG, ודגם ראשוני שלו צפוי להופיע לקראת סוף מרץ או תחילת אפריל. הפיתוח נמשך כבר מספר שנים, בשיתוף עם צוותים טכניים המומחים בדיסקים קשיחים ובמצעי אחסון במצב מוצק.
פלטפורמה מוגנת תכלול מודול ("root of trust") אשר ב-PC או בשרת יקרא Trusted Platform Module - TPM. מייקרוסופט עצמה עבדה על הנושא כבר ב-2003, והודיעה כי במערכת ההפעלה Vista יחסמו כל הדרייברים הבלתי מאושרים על ידי פלטפורמת המחשוב האמין (Trusted Computing).
TPM כגון זה הנמצא בלפטופים החדשים של Lenovo, הינו מיקרו-בקר השומר את מפתחות הפענוח של המידע. כאשר המשתמש מאשר את זהותו באמצעות סיסמה, כרטיס חכם, קורא ביומטרי או כל שילוב של שלושת השיטות, ה-TPM מאשר את הפענוח והשימוש של המידע או של היישומים שהוצפנו לפני כן.

בכדי לאשר את הגישה למידע, ה-TPM צריך יהיה לעבוד מול מצע אחסון מאובטח, אשר יכול להיות כרטיס פלאש או דיסק קשיח מסורתי בודד או ב-RAID. בכל מקרה, ה-root of trust הינו השרת או ה-PC בו מותקן שבב בקר האחסון. בתוך הדיסק הקשיח, פרטישן (מוחבא) יאחסן את מפתחות ההצפנה והטבלאות המפרטות אילו הרשאות יש למשתמש או לפלטפורמת המחשב כדי לגשת למידע. הדיסק עצמו לא חייב אבל יכול להיות מוצפן.
המידע הקשור להצפנה ולהרשאות לא מאוחסן במבנה הדיסק עצמו, אלא בזיכרון ובלוגיקה אותם נושא לוח הבקר של הדיסק. במערכות רגילות, זיכרון זה משמש רק לניטור ואחסון של מיקום הסקטורים בדיסק ולמשימות ניהול נוספות.
מסגרת האחסון הבטוח עצמה חולשת על שישה מצבים:
● תהליך הרישום, בו דיסק מאובטח מחובר למערכת מארחת, ושתי המערכות נושאות ונותנות
● נעילה והצפנה של הדיסק
● אישור הגדרות מצע האחסון לשימוש בטוח במערכת המארחת
● ביצוע פעולות של logging למטרות פורנזיות
● הורדה בטוחה של עדכוני תוכנה
● מסגרת גנרית לאחסון המידע עצמו
לפני שמתקינים דיסק במערכת, יש "לרשום" אותו, כלומר לספק לו אמצעי הפעיל במצב בלתי מקוון לזיהויו בפני המערכת. אמצעי זה מאוחסן על גבי הדיסק עצמו. אם לאחר מכן מחברים את הדיסק למערכת, הדיסק והמערכת מבצעים זיהוי הדדי ומאשרות את הזהות האלקטרונית שלהם באמצעות תהליך דומה לזה של החלפת מפתחות ציבוריות ופרטיות בשטח של הצפנת RSA. בסביבת ה-PC, ניתן לנהל את התקן האחסון על מנת לאפשר למשתמשים רבים לשמור מידע בדיסק, ולכל אחד תהיה הגבלת גישה למידע של האחרים.
במקרה של אובדן הדיסק, משתמש או מנהל מערכות מידע יכול להשמיד את המפתח על גבי המחשב המארח, ובכך למנוע גישה למידע

TCG אינה קובעת אילו סוגי מדיניות ניתן לקבוע בהתקני האחסון המאובטח, פרט לכך שכל מדיניות חיבת להיות ידועה למשתמש, אשר זכותו לבחור בשימוש בהן.
http://www.extremetech.com/article2/0,1697,1926410,00.asp
 

● What is a Systems Integrator?: A former consultant who understands the term AUTOEXEC.BAT.

● What is Backup?: The duplicate copy of crucial data that no one bothered to make

תקן עכשווי

תקן Serial ATA מחליף יותר ויותר את התקן ATA-100. התקן פותח בעידוד ובתמיכה של יצרנים כמו Intel, Dell, IBM, Maxtor ו- Seagate. למה היה בכלל צריך את התקן החדש?
המחשבים האישיים מתקדמים בביצועיהם בכל פעם שהמעבדים (מהסוג של Intel ו-AMD) נותנים קפיצה קדימה. במצב זה, כל עוד הדיסקים ממשיכים לעבוד על פי יכולותיהם הרגילות, הם הופכים לצווארי בקבוק. התקן החדש שיפר את ביצועי הדיסקים, וגם אפשר ליצרני מחשבים אישיים להקטין את עובי הכבלים אשר בשימוש בתוך המארזים. השינוי ישפר את פיזור החום המיוצר במחשב ויאפשר פיתוח של מערכות קטנות יותר.
ATA-100 השתמש בכבלים בצורת סרט להעברת מידע בין רכיבי ה-PC. רוחבם של כבלים אלו כ-2 אינץ', ואורכם המרבי המומלץ רק 18 אינץ'. הכבלים של ה-Serial ATA יכולים להגיע לאורך של 3 רגל. האפשרות להאריך את הכבלים יכולה להוביל את היצרנים לפיתוח מסלולים משוכללים יותר על מנת להוריד את החום הפנימי המצטבר במארזים.
ה-Serial ATA מאפשר מעבר מידע במהירות של 150MB ו 300MB לשנייה, וצפוי להגיע בעתיד ל- 600MB לשנייה.
להרחבה: http://www.necel.com/serial_ata/en/index.html

בפורים עושים צחוק אפילו מאמא. סרטון על אמהות יהודיות

לעשירונים (העליונים)

חברת White Lake תפנה לשוק השוויצערים במהלך תערוכת CeBit שמתחילה היום.
התכשיטן ההולנדי Erwin de Vroome עיצב עבור החברה מארז ליחידת זיכרון USB. המארז מזהב 14קרט (ניתן גם להשיג ב-18קרט) מאט, מעוטר ב-5 יהלומים. מחיר היחידה 2,950 איורו - או 3,500 דולר (2,400 איורו ללא יהלומים)
קיבולת?: 512MB ,256MB ,128MB ו- 1,024MB...אבל את מי זה בכלל מעניין.

White Lake מצטרפת בכך לחברת Victorinox -יצרנית האולרים השוויצרים- שהשיקה בשנת 2005, בשיתוף עם יצרנית הפלאשים Swissbit, דיסקונים בצורת סכינים של הצבא השוויצרי מזהב או כסף מוצק, עם אפשרות של תוספת יהלומים. היתרון שלהם: ניתן להחליף את היחידה הפנימית אם המשתמש יחליט לשדרג.
 

Thin Client - מגמות

(המשך מגיליון קודם)
 

למה בעצם, לבחור בארכיטקטורה זו או אחרת (thick, slim או thin client?), לבדה או בשילוב אחרת / אחרות?

יתכן ורוב המשתמשים שלנו לא יתאימו ב-100% לאף אחת מן השלוש, אלה שישתמשו במאפיינים אחדים מכל אחת. עובדים ניידים לעיתים קרובות מבצעים עבודה הכרוכה בתקשורת ובהחלטות בזמן אמת או קרוב לזמן אמת. אלו הם משתמשים של יישומים מקוונים אשר ברוב המקרים תלויים במקורות מידע מבוססות שרת ועיבוד טרנסאקציות.

עובדים ניידים הזקוקים או מצפים לעבוד רוב הזמן ב-offline זקוקים למערכת הפעלה שלמה יותר, יישומים ומידע עשירים יותר, עד למצב של נשיאת עותקים שלמים של היישומים והמידע. משתמשים אלו הם הקשים ביותר לתמיכה. שיפור התקשורת האלחוטית תוביל ככל הנראה לארגונים להטמיע יותר יישומים מבוססי שרת. כל יישום אשר ניתן לפרוס אותו כמקוון ומבוסס שרת, יהיה בין הקלים לניהול, מפני שהפלטפורמה הניידת ומערכת ההפעלה מתפקדות כטרמינל מרוחק, וכל הנושאים המסובכים של תמיכה ביישום וניהול המידע יכולים להישאר באתר מרכזי.
באופן אידיאלי, השימוש בפתרונות מבוססי שרת בכל מקרה הזקוק לביצוע טרנסאקציות מקוונות ותיאום מידע מרכזי מצמצם את עלויות התמיכה ואת ה-downtime.
השימוש במחשבים אישיים מאפשר את הגמישות המרבית במונחים של מגוון יישומים, אפשרויות קנפוג ורמות ניהול. לגמישות הזו יש אמנם עלויות: ה-TCO למחשבים האישיים יכול לנוע בסביבות ה-$4,000 עד $9,000 או יותר לשנה. מנהלי המחשוב בארגונים מתלוננים לעיתים קרובות על גובה עלויות הבעלות, הניהול והתמיכה בטכנולוגיות מבוססות PC. הם לא שוקלים כנגד את היתרונות אשר בשימוש בטכנולוגיות אלו.
ארכיטקטורת ה-PC או “thick client” מכילה כמעט כל הפעילות האפשרית למשתמש ולמכונה, באופן מקומי: מערכת ההפעלה, היישומים, המידע, הממשק - הכול מקומי. המשתמשים גם מתקינים את היישומים שלהם, מבצעים שינויים בקונפיגורציות, ומעלים לעצמם את עלויות טכנולוגיות המידע הודות למיומנותם בכך. לרוב המשתמשים, מערכת ההפעלה של המחשב האישי הינו קרקע פורה בו מתקיימים בו זמנית יישומים טובים ופחות טובים, המתחרים על משאבי מערכת חיוניים.
בהשוואה לכך, ארכיטקטורות מיין-פריים זולות ופשוטות יותר. למחשב הקליינט אין בקרה, בינה, אחסון מידע מקומו או יכולת להריץ יישומים באופן מקומי. היישומים מופיעים בו בממשקים פשוטים המספקים פונקציונאליות מוגבלת. בתמורה לאובדן גמישות היישומים ואובדן בקרה מצד המשתמש, עלויות ה-TCO נמוכות בהרבה בהשוואה למחשבים האישיים.

לקראת איזון
טבעי שנחפש איזון בין ה-PC אשר עלויות התמיכה וההפעלה שלהם גבוהות, לבין פתרונות המיין-פרים עם טרמינאליים, שאינן גמישים מספיק.
קיימים שני בני כלאיים, או גישות שילוב.
1. WTS- Windows Terminal Server. זוהי גישה שהוכנסה ע"י Citrix, הדוגלת בהעברה לשרת של יישומים המבוססים PC. על מחשב המשתמש יישב פרוטוקול קנייני (Citrix ICA, Microsoft RDP, או מוצרים לא פחות טובים מתוצרת הארץ) אשר מתקשר בצורה מאובטחת עם שרת המאפשר למשתמשים רבים לגשת ליישומים משותפים. על ידי כך, למשתמש עדיין יש את היכולת שימוש ביישומים המסורתיים המבוססים PC. מנהלי מערכות מידע משתמשים  ב-WTS כדי להחזיק ביכולת בקרה על עבודת המשתמש, להוציא את הניהול מידי משתמש הקצה, ולהפיץ בצורה מהירה יישומים חדשים או מעודכנים.
ל-WTS יש TCO נמוך יותר בהשוואה ל-PC העצמאיים הרגילים, אבל לא כל סוג של משתמשים או של יישומים מתאימים לשימוש בתצורה זו. יישומים הדורשים כוח גראפי או כוח עיבוד רב אינן מתאימות ל-WTS. מנקודת המבט של המשתמש, לעובדים ניידים, מהנדסים  ועובדים היוצרים, מעבדים, או מפתחים ידע,  ה-WTS לא מתאים.

2. Web Architecture
יישומים מבוססים רשת שואפים להשתמש בדפדפן כטכנולוגיית client בסיסית. במצב זה, היישומים רצים על שרתי רשת שמספקים את שירותיהם באמצעות HTTP, HTML, ועוד פרוטוקולים של אינטרנט. ליישומים מבוססי רשת יכול להיות קוד מקור המתבצע על גבי השרת או על גבי ה-client , באמצעות plug-ins, ActiveX או Java. בנוסף, נפוץ מאוד שיהיה להם  cache מקומי.
מנקודת המבט של התִּכְנוּן, יישומים מבוססי רשת קלים יותר לניהול, אך אֵיתָנות פחות בהרבה ממקבליהם ב-PC. הן דורשות גראפיקה מקומית מתקדמת או עיבוד מקומי כבד, ובאופן כללי אינן מתאימים לעיצוב או תכנון מבוסס רשת.

המומחים מצפים כי במהלך שנת 2007 יותר מ-40% מן הארגונים יעבור למערכות ODADS - On-demand application delivery systems. זו טכנולוגיה עולה לאספקת יישומים על פי דרישה למחשבים שולחניים, שאינה מצריכה התקנת תוכנה. פלטפורמות ODADS תומכות ביישומים, אשר מועברים ב-streaming וללא שינוי למחשב השולחני. השיטה משכנעת באופן קונספטואלי, אך עדיין  לא מוכחת.

ODADS מנהלת את היישומים בצד הקליינט באופן מרכזי, אך מאפשרת הפעלה בצד הקליינט מבלי להתקין את היישום על המחשב המקומי. בכל זאת, יש צורך להתקין את תוכנת הקליינט (מספר MB בודדים) על גבי מחשב הקליינט.
פלטפורמות אלו להפצת יישומים אינן מתקינות את תוכנת היישום על גבי המחשב השולחני, הן מורידות (באמצעות streaming של ביטים של קוד כל פעם) רק את ה-runtime code שהמשתמשים המקומיים זקוקים לו על מנת לבצע את היישום באופן מקומי. למרות שהן לא נופלות תחת ההגדרה של thin client מסורתי, ניתן להשתמש בהן על גבי רשתות עם רוחב פס צר. פלטפורמות מסוג זה מסוגלות לפתור צווארי בקבוק ביישומי Java, להרחיב את אפשרויות ההרחבה של התקנות Citrix MetaFrame ו-  WTS, ולהוריד את עלויות  ניהול יישומי מחשבים שולחניים, עדיין עם חוויית ממשק משתמש עשירה. במקרה של Citrix, היישומים  מופצים אל חוות השרתים של Citrix, ולמשתמשים יש גישה של thin-client אל היישומים באמצעות  Citrix ICA

יום הולדת שמח לשוש גור, מ"אבני דרך השמת כוח אדם ומנהלים"

מעניין במטבח

בפורים קיבלנו רשות לסטות יותר מאשר בדרך כלל מן הקווים. מטכנולוגיות מחשוב עברנו לבדוק טכנולוגיות מטבח. הדבר החם (הקר!) האחרון הוא מתקן שפותח בהשארת השיגעונות היצירתיים של השף גראנט אכאץ ועמיתיו. זוהי פלאטה למטבח בשם "Anti-Griddle", המקפיאה באופן מידי כל מאכל שיונח על גביה. המתקן, בטמפרטורה של 34.44°C) -30°F-)

בעזרת הטכנולוגיה החדשה, ניתן להקפיא רטבים ומחיות למצב מוצק, או לפתח מנות בעלות שטח פנים פריך ותוכן נוזלי למחצה. לספציפיקציות.
 

● A conclusion is the place where you got tired of thinking.

● Experience is something you don't get until just after you need  it

File & Mail

כמות המידע הנצבר על-ידי ארגונים ומשרדי ממשלה עולה באופן משמעותי משנה לשנה. ניהול המידע הארגוני הפך לנושא רגולטורי משמעותי, במיוחד לאור תקנתECT-Electronic Communication and Transaction, שעל-פיה יש לשמור על הדואר האלקטרוני בצורתו המקורית לפחות חמש שנים לאחור. מציאות זו יוצרת אחריות כבדה על מנהלי הארגון, הנאלצים מצד אחד לעדכן את מדיניות אחסון המידע ומצד שני אינם יכולים לספק את הביטחון המלא של שמירת החומר, מאחר ומערכות לשליחת דואר אינן ערוכות לאחסון כמויות ענק של מידע, העלול "ללכת לאיבוד" בעקבות טיפול לא נכון.
קיימות הוראות וחוקים רגולאטוריים שונים בארץ ובעולם שנועדו להגדיר דרישות והסדרה חוקית של השימוש בטכנולוגיות המידע, בין אם במפורש ובין אם בעקיפין.
על פי דו"ח של גרטנר שהתבסס על סקר משנת 2005, כל עובד משקיע כשעתיים בשבוע לניהול תיבת הדואר שלו.
69% מהארגונים שהשתתפו בסקר השיבו, כי נדרשו בעבר להמציא רשומות דוא"ל לצורך דיונים משפטיים, חקירות ממשלתיות, חוקי רגולציה, ביקורת חשבונות, מיזוגים ורכישות או עסקים רשמיים אחרים.
75% מהארגונים השיבו, כי יש ברשותם מערכת טכנית כלשהי, לצורך ניהול וארכוב הודעות מייל, מהסיבה הפשוטה שככל שהארגון גדול יותר, כך הסיכוי לדרישה להמצאת מסמכים לצרכים משפטיים תהיה גדולה יותר.
ל-35% מהארגונים שהשיבו, אין כלל מדיניות לגבי מחיקת מיילים.
לכ-26% יש מדיניות שכזו, אך תוקפה הוא לפרק זמן של 30 – 90 יום בלבד, כאשר 76% מתוכם דיווחו, כי סביר מאוד שהודעות רבות נמחקות בטרם חולף הזמן שהוקצב לכך"
לאחרונה רואים אנו מגמה מבורכת ביותר ארגונים המחליטים לארכב הודעות דואר אלקטרוני נכנס ויוצא. תיעוד הרשומות האלקטרוניות אינו בהכרח לצורך מעקב אחר העובדים, אלא בעיקר לצורך הוכחות בעת הצורך מול גופים משפטיים, ממשלתיים, שלטונות המס או גורמים אחרים

למעשה, ארגון המשתמש ב-BOS מסוגל לעמוד בדרישות ארכוב הדואל ללא צורך בשינויים רבים. במידה והתוכנה הקיימת הינה (BOS FS (File Server, השדרוג באמצעות מפתח חדש ל-BOS MS יאפשר הרחבת יכולות הפתרון לעבר מערכות MS Outlook ו- MS Exchange. הגדרות מתאימות יאפשרו לשמור עד אינסוף ימים או חודשים אחרוה את תוכן תיבות הדואל ואף ספריות נוספות כגון אנשי קשר, יומנים וכו'.

נשמח לספק פרטים נוספים על מערכות אלו.

לתמצת!

ראשית, תודה לכל הלקוחות האדיבים ששלחו לנו מכתבי המלצה חמים בלועזית בתמיכה ליוזמת קידום הפצת מוצרי BOS בחו"ל.

שנית, ברצוננו להביע התפעלות רבה מכושר התמצות של אנשי המחלקה הטכנית. דוגמא לכך הינם ששת הנקודות שהם ערכו לקראת הכנות הקמפיין הנ"ל. להלן.

"1. All Common Backup Solutions need recovery procedures = Time loss = Production loss = Money loss
With BOS the ongoing work can go on even when the server is down.

2. All recovery procedures can fail – because of many reasons, and then the recovery is longer, if possible at all.
With BOS there is no recovery procedure needed.

3. Common Backup solutions need a working server to recover the data to.
BOS can be an alternative working server so the organization can continue working immediately.

4. Common backup solutions create a backup only once a day, therefore all newly created or last modified files are not present in the backup. Again: Time loss = Production loss = Money loss.
BOS backs up up to every minute, so you can always go back to the last saved version of the document without losing time.

5.Common Backup solutions do not check if you delete files, they just backup the files that exist. If you didn’t notice that some files have been deleted and continue to backup, you will lose your files.
BOS controls the files versions even if deleted and indicates deleted files in a quick and simple way.

6. Common backup solutions need sophisticated computer staff with backup and restore know-how to activate them.
BOS needs only basic computer operation know how – to click a mouse's button"
 

לאודי וינטראוב בהצלחה במקום העבודה החדש!

 -הפעלנו את האזעקה, אחי!...המשטרה תיכף מגיעה!
-מהר מושיקו, עזוב את המחשבים ונקפוץ מהחלון!

-השתגעת? אנחנו בקומה ה-13...!
-קדימה אחי, זה נראה לך זמן לאמונות טפלות?