אינטרנט של דברים

הרשתות הסלולאריות התקינו טכנולוגיית אלחוט כדי לחבר את המשתמשים לאינטרנט מכל מקום בו הם נמצאים. הודות לכך, הגלישה, האפליקציות, וכול טוב הרשת זמינים בטאבלטים ובטלפונים החכמים שלנו. רשת האינטרנט - אין ספק - משרתת בני אדם, למרות שחלק מהפעולות הנדרשות כדי לנצל אותה, הופכות עם הזמן ליותר ויותר אוטומטיות, כמו למשל הכנסת קודים של גישה לאתרים מסוימים, ואלגוריתמים שזוכרים את ה-IP שלנו ומברכים אותנו כמבקרים חוזרים.
ב-1999 טבע קווין אשטון את המושג "Internet of things" כדי לתאר מערכת בה האינטרנט מחוברת לעולם הפיזי באמצעות חיישנים הנמצאים בכל מקום. כעת, סטארט- אפ צרפתי בשם SigFox מנסה לקדם חיבור אינטרנטי מסוג אחר, ברשת שלא נועדה לאנשים, אלא ל"דברים" או מכשירים. הסטארט אפ מתמקד בחיבור לאינטרנט של החיישנים הזולים וה-"טפשיים" של המכשירים הביתיים. המטרה היא להפוך כל מיני התקנים ותשתיות - מרשתות חשמל  ועד למיקרוגלים - ליותר חכמים, על ידי כך שהם ישתפו ביניהם דטה.
הרשתות המשרתות בני אדם מבוססות טכנולוגיה שלא מתאימה לחיישנים, אומר נציג סיגפוקס. המודל שהם מציגים זול יותר, צורך פחות חשמל ומגיע לטווח ארוך יותר, בהשוואה לכל רשת GSM (טלפוניה סלולארית). בעיקרון, הרשת בנויה באותה צורה כמו זו של כל ספק תקשורת סלולארית, עם מערכת אנטנות מחוברות כדי לכסות אזור מסוים ולקשר בחזרה לרשת המרכזית של המפעיל. אבל סיגפוקס משתמשים באנטנות עם טכנולוגיית רדיו שונה, הידועה כ- Ultra Narrow Band - UNB. טכנולוגיה זו לא תועיל למשל בהעברת וידיאו לטלפון חכם, אבל היא מאפשרת חיבור של התקנים פשוטים לרשת עם מעט מאוד צריכה באנרגיה ולאורך מרחקים מאוד גדולים.
חיבור סלולארי רגיל צורך כ-5,000 מיקרו-וואט. חיבור UNB דו כיווני צורך רק 100 מיקרו-וואט.

בטכנולוגיה.
את כל שטח ארה"ב ניתן לכסות באמצעות 10,000 gateways של UNB, בעוד רשתות סלולאריות מסורתיות זקוקות למאות אלפים. על כן, התקנת רשת UNB תהיה מהירה וזולה יותר.
הפעלת הטכנולוגיה בטווחי הספקטרום של הרדיו החופשיים לשימוש תביא חיסכון נוסף בעלויות. הרשתות הסלולאריות מופעלות בטווח הספקטרום הדורש רישוי, וככל שהתחרות בין שירותי המידע הלך והחריף, ספקים בכל העולם מוציאים כסף רב על רישיונות. סיגפוקס משתמשת  בתדר 868MHz באירופה, ו- 915MHz בארה"ב, תדרים שלעיתים קרובות משמשים לטלפונים האלחוטיים. השאיפה היא לספק את החיבור במחיר של דולר אחד למכשיר לשנה.
 אותם יתרונות המוזילים את השירות ברשתות אלה, גם מגבילים את מהירות הרשת. במצב הטוב, הן יכולות היום להעביר מידע במהירות של 100 ביט לשנייה. לשם השוואה, רשתות 3G לניידים, מעבירות מידע במהירות הגבוהה פי 1,000 לכל הפחות. נושא המהירות מבטל כרגע את החלומות שהיו לרבים, של התקנת מיקרופונים או מצלמות זולים בכל העולם.

בין המיזמים שהתחילו לעבוד עם הטכנולוגיה נמנית רשת מדחנים אנגלית, ופרויקט במרכז אפריקה להצלת חיות הבר מציידים ללא רישיון. הלקוח הקלאסי לרשתות UNB הן חברות העוסקות ברשתות חשמל חכמות, המספקות זרם חשמלי בהתאם למידע של חיישנים המותקנים בנקודות הקצה - כולל בתים פרטיים - כדי למטב את יעילות ואמינות הרשת. עידוד ממשלתי, חקיקה למען הסביבה והרצון לייעל, הם המניעים העיקריים לשגשוג פרויקטים מסוג זה.
שימוש נוסף של הטכנולוגיה הוא במכשירים רפואיים ביתיים וגדג'טים. בפרויקטים חלוציים של חיבור לאינטרנט, השתמשו ב-Wi-Fi עם מאזניי אמבטיה ומכשירי אינהלציה. אבל, טכנולוגיית ה-Wi-Fi לא מושלמת למטרה זו. על מנת לחסוך בחיי הסוללה, הגדג'טים לא שומרים על חיבור וויי פיי פעיל כל הזמן, מה שאומר שברגע שמתחברים מחדש יכולה להיות השהייה של מספר שניות. מכשיר עם חיבור UNB יוכל לשלוח מידע מיד, ללא קונפיגורציית רשת או וויי פיי.

במהלך שבוע המדיה החברתית, קיימה חברת Imagine הלונדונית, אירוע בו כל מרצה התייחס להיבט כלשהו של אינטרנט המכשירים. בנוסף, בוצע שם ניסוי חברתי: כל משתתף שהגיע לכנס, קיבל תג זיהוי עם התקן אלקטרוני לתלייה על הצוואר, והתבקש לגשת לאזור ההמתנה כדי "לאתר את חברי הצוות שלו". באזור ההמתנה הסתבר למשתתפים, שהתגים מגיבים בהדלקת נורות בצבעים שונים כאשר הם נכנסו לטווח של תגים אחרים. כל צבע סימל צוות אחר. ההתקנים שדרו למרכז בקרה אותות שאפשרו להבין חברי איזו צוות היו המהירים ביותר למצוא את רעיהם. המכשירים הפשוטים היו דרך מצוינת להמחיש בו בעת את משמעות אינטרנט המכשירים בקונטקסט של מדיה חברתית.
 

גילוי מסמכים

(רקע)

המחשוב המשפטי מספק תמיכה למערכת המשפט לגבי זיהוי מסמכים, רשומות ותמסורת, כולל גם ההיסטוריה שלהם בנסיבות הנחקרות, הרלוונטיות להתדיינויות בהן מובאים המסמכים כראיות.
בשל צורתו הבלתי מוחשית, נפחו, הישארותו ואַרְעַיותו, המידע הממוחשב נתפס באופן שונה מאשר המידע המודפס על נייר.
המידע הממוחשב (או "מידע אלקטרוני") מלווה במטה-דטה, שכמובן לא קיים במסמכי נייר. המטה-דטה יכול לשחק תפקיד מכריע כחלק מראיות בבית משפט. לדוגמא, ניתן לקבוע מתי נכתב המסמך, מתי ואפילו מי ניגש אליו, אם בוצעו שינויים, על ידי מי ומתי, ועוד.

על מנת להבטיח זיהוי מלא של מקורות המידע, לעיתים קרובות נעזרים בטכניקות של מיפוי מידע. ומכיוון שבשלב זה כמות המסמכים לבדיקה יכולה להיות מכניעה, משתדלים לצמצם את הזיהוי למסמכים השייכים לנושא חיפוש או לטווח תאריכים מסוים.
כבר כתבנו בעבר על חשיבותה של שרשרת האבטחה. למעשה, זו שרשרת אבטחה-והשימור, שמטרתה להבטיח שהמידע לא ייגנב, לא יעבור שינויים ולא יפגע בשום אופן.
לאחר שהמסמכים נשמרו במצב בטוח ומאובטח, ניתן להתחיל באיסוף - העברת המידע ליועצים המשפטיים ולמי שמייצג את הצדדים בבית המשפט. אלו, יחליטו אם או איזו חלק של המידע רלוונטי, ומה לעשות עימו. לעיתים קרובות נעזרים בשלב זה במומחה פורנזי.

בשלב העיבוד, מכין המומחה הפורנזי את הקבצים לתצוגה כראיה, מתעד את התוכן ואת המטה-דטה ולעיתים מפעיל דה-דופליקציה ו-de-NISTing (הסרת קבצים מיותרים כגון קבצי מערכת ההפעלה ועוד קבצים שלא נוצרו על ידי המשתמש). המשתמש יוצר מידע כגון גיליונות, מסמכים במעבד תמלילים, וכו'. הממלאים רק חלק של הדיסק הקשיח. ה-deNISTing מסנן את המידע שלא נוצר על ידי המשתמש מהמידע הגולמי לחיפוש חומר רלוונטי לראיות.
לעיתים, יש צורך להפוך את הקבצים המקוריים לפורמט מקובע (כמו PDF או Tiff) כדי למנוע שינויים נוספים ולהקל על המספור הסידורי.
בשלב הגילוי, המסמכים מועברים לצד הנגדי על פי הסכמה מראש. ניתן להעביר את המסמכים בצורת קבצים או בפורמט מקובע, יחד עם המטה-דטה.

בגילוי מידע ניתן לזמן כל מידע השמור בצורה אלקטרונית (Electronically Stored Information - ESI) כמו מסמכי אופיס, תמונות, קובצי וידיאו, מסדי נתונים וסוגים שונים של קבצים. בגילוי האלקטרוני נכלל "מידע גולמי" אשר חוקרים פורנזיים יכולים לבדוק בחיפוש אחר ראיות נסתרות.
הפורמט המקורי של הקבצים, אשר בו עובד יישום התוכנה בזמן היצירה, העריכה או הפרסום של קובץ, נקרא Native או פורמט טבעי. כל פורמט אחר אליו מעבירים את הקובץ יהיה פורמט זר (foreign) אבל, במחשוב פורנזי לא עובדים בצורה ישירה עם פורמט זר, גם אם הוא נתמך על ידי היישום.

לדוגמא: יישום לכתיבת מסמכים יכול לתמוך במספר פורמטים  - החל מקובצי טקסט פשוטים, בהם מופיעות אותיות ללא הגדרת גודל או פונט, ועד למסמכים מורכבים המכילים  אפקטים ותמונות. אבל, ברגע שפותחים את הקבצים, העריכה לא בהכרח נעשית בפורמט המקורי. במקום, היישום יכול תחילה להפוך את הקובץ לפורמט הטבעי, ולאחר סיום העריכה היישום יחזיר את הקובץ לפורמט בו הגישו לו אותו. קיימים גם מקרים בהם היישומים מסוגלים לפתוח קבצים (import)  מפורמטים אחרים, אך לא לבצע שמירה (export) לאותם פורמטים. אבל, היישום יוכל בדרך כלל לשמור או לייצא את הקובץ בפורמט הטבעי שלו (של היישום) או אולי בפורמטים זרים אחרים.
 

בנות 50 נהנות יותר

הרכיבה על סוסים הייתה תמיד עניין מאוד גברי, ואופייה זה הועתק כנראה לנהיגה. הצורה הראויה לנשים לרכוב הייתה פעם עם שתי הרגליים הצידה לאותו כיוון, דבר כל כך לא נוח שרק גבר או מעצב אופנה צרפתי היו יכולים להמציא עבורן. המכוניות הראשונות היו מעין פרפראזה של סוסים וכרכרות. עובדה, עד היום אנו נוהגים ב"רכב" או נוסעים ב"רכבות".
Karl Friedrich Benz היה אחד מממציאי ויצרני מכוניות הראשונים. ב-1886 הוא רשם פטנט על ה-Motorwagen, מעין תלת אופן ממונע, מוכן לייצור תעשייתי. תוספת השם-"מרצדס", אם תהיתם, הגיע בעקבות מיזוג עם חברת רכב אחרת, והוא ניתן על שם נכדתו של הרב הראשי של וינה.
באוגוסט 1888, ברתה - אשתו של בנץ והמשקיעה הראשית בעסקיו - נהגה ברכב מעירה מנהיים עד לבית אמה בעיר פפורצהיים. היא עשתה זאת בישיבה נוחה יחסית למושב שמוקפץ כל הדרך (הלא בלמי זעזועים יעילים וכבישים חלקים לא היו אז עדיין). ביום הקיץ הבהיר ההוא היא הפכה בו זמנית לנהגת הראשונה בהיסטוריה ולאדם הראשון שנהג ברכב ממונע למרחק ארוך - מעל 90 קילומטר בכבישים דאז.
אה, ברתה. מה יפים היו ימייך, נטולי דאגות החניה ומכמונות המהירות. גם הרכב שלך היה כולו יצירה מכאנית וחשמלית, ללא שבבים וללא תוכנות. בעלך יקירך היה לך מוסכניק מסור, ועוד בונוס: נבצר ממנו לספר בדיחות אידיוטיות על הרגלי הנהיגה של הנשים. גם אם החוקים דאז לא אפשרו לנשים נשואות לנהל את כספיהן - זכות שהייתה שמורה לבעלים - אפשר לומר שעל הכביש לא חווית אפליה.
בימינו, נהגות נחשבות על ידי חברות הביטוח למסוכנות פחות מגברים. האפליה בפרמיות, לטובתן. בישראל ביטוחי הרכב היקרים ביותר הם עבור גברים מתחת לגיל 21, והזולים ביותר, עבור נשים מעל גיל 50.
האיחוד האירופי קבע לאחרונה, כי החל מ-21 בדצמבר תופסק האפליה המגדרית בפוליסות הביטוח. חברות הביטוח יצטרכו להתמודד עם ההחלטה, מה שאומר שנשים צעירות -עד גיל 40 - יתחילו לשלם הרבה יותר. במסגרת המצב הכלכלי ביבשת הישנה, יתכן כי 24% מכלל הנהגות באיחוד, לא יוכלו לעמוד בתשלומי הפוליסה, ואחת לעשר (11%) אפילו תצטרך למכור את המכונית שלה. כ-35% מהנהגות יצטרכו לחסוך בהוצאות המחייה כדי לממן את ביטוח הרכב, וכ-5% אף תבקשנה הלוואות.
חברת הביטוח Aviva, אחת משתי הגדולות ביותר באירופה, מבצעת בימים אלה ניסוי בהיקף של 5,000 משתתפים, עם אפליקציה טלמטית לסמרטפון (אנדרואיד) בשם RateMyDrive, המנטרת את ההאצה, הבלימה, והפניות של הנהגים לאורך 200 מייל. לנהגים טובים הובטחה הנחה של 20% בעלות הפוליסה.
הנחיות האיחוד האירופי יחולו לא רק על ביטוח הרכב. הן ישפיעו גם על ביטוח החיים והפנסיוני. בביטוח החיים עשויות נשים להרוויח. בביטוח הפנסיוני, הפוליסות עבורן יגדלו היות וגיל הפרישה מוקדם יותר ואורך החיים בממוצע ארוך יותר.
 

מכמונות

מיקי לוי הזהיר את מכותביו ואנחנו מזהירים אתכם, מפני שמדובר כאן במסלול שרבים מכם נוסעים בו כדי להגיע לצ'יף בנס ציונה:

1. בנתיבי איילון, בקטע שבין קק"ל לקיבוץ-גלויות בשני הכיוונים, הותקנו לאחרונה שבע מצלמות מהירות חדשות. הדבר פורסם בצנעה רבה, ונהגים החלו מקבלים לכתובתם דו"חות על מהירות בטווחי זמנים של יומיים-שלושה לאחר ביצוע העבירה. על העבירה מקבלים קנסות גבוהים וגם נקודות.
המהירות המרבית המותרת בקטע זה היא 90 קמ"ש, ומעל 10% (כלומר 99 קמ"ש), יש דו"ח.

2. בהמשך דרומה לאותו כביש, בקטע שבין מחלף חולון למחלף ראשל"צ, המהירות המרבית המותרת היא 70 קמ"ש בלבד, גם בהמשך של אותו הכביש!.
אם תעברו ב-10% את המהירות המרבית, כלומר 77 קמ"ש, תקבלו דו"ח לתשלום קנס.

שימו לב שכיוון שמדובר במספר מצלמות וכל אחת מהן מדווחת על עבירה, אם תשמרו על המהירות באותו קטע כביש - תצברו דוחות באלפי שקלים ועשרות נקודות.

אמינות המלכודות החדשות גבוהה, מפני שהן מבוססות גלאים למתכות הטמונים מתחת לכביש, במקום מכ"ם או לייזר השנויים במחלוקת המומחים ובכיול קבוע.
אי לכך, בתי המשפט מקבלים את הדו"חות החדשים כאמינים
והכי גרוע לנהגים: זה מאפשר להוריד את חריגת הלכידה מ 20%, ל 10% מעל המהירות המותרת.

ונזהרתם לרישיונכם!

(ההזהרה לא הוכחה ככוזבת באתר www.irrelevant.co.il)