הקמנו מערכת המשכנעתאותנו לבזבז את הכסף שאין לנו על דברים שאנו לא זקוקים להם כדי ליצור רושם שלא יאריך ימים אצל אנשים שמהם לא אכפת לנו
Emile H. Gaurvreay
גרסתBOS העדכנית הנה BOS v2.3 ▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS 2009H.pps גרסת Beta עדכנית 2.3.1.31 לקבלת גרסת Beta
שטח הקליטה של SKA
שער ערך ה GB 24/10/2012 השוואת כדאיות רכישת דיסק קשיח מסוג SATA
הצרכים שלנו לקיבולת אחסון גדלים כל הזמן. אנשים פרטים וארגונים, כולנו מחזיקים טרה-בייטים זוללנים. כולם, כולל ספקי ענן, פוחדים שבקרוב הדיסקים כבר לא יספיקו לנו וחוק מור יגיע לקץ יכולות הטכנולוגיה. ושלא תוותר לנו דרך אחרת להמשיך ולאגור, מאשר לפנות לזיכרון במצב מוצק. אך יתכן ולא תהיה זו הדרך היחידה. יצרני הטייפים חולמים על קמבאק בתצורה יותר קומפקטית ואלגנטית מאשר בעבר. צוותי הפיתוח של Fujifilm ו-IBM חשפו לא מזמן כונן מבוסס טייפ לקלטות 35 טרה בייט, כמעט פי 9 מאשר הדיסקים הגדולים ביותר הזמינים כרגע לצרכן. והקלטת לא גדולה במיוחד: 2x10x10 סנטימטר. השאיפה היא להגיע ל-100TB תוך שנים מעטות. הקפיצה הגדולה בקיבולת הגיע משינוי בציפוי המגנטי של הסרט ובשיפור מנגנוני הקריאה והכתיבה.והמניע, היה צפי הכמות יוצאת הדופן של מידע שאמור ליצור הרדיו-טלסקופ הענק SKA (או Square Kilometer Array). הטלסקופ חייב את השם לשטח הקליטה שיהיה למערך - 1 קילומטר רבוע. הוא ייצור כ-1 פטה-בייט מידע ליום. (1 פטה-בייט = אלף טרה בייט = מיליון גיגה-בייט). מחיר השמירה של כמויות מידע כה גדולות על גבי דיסקים קשיחים גבוה יותר במונחי אנרגיה.אבל, כדי לקרוא את הקלטות נדרש כונן. הוא מצריך בחירת קלטת וחיבורה הפיזי למנגנון הקריאה שלה. כעת עובדים צוותי הפיתוח על אוטומציה של התהליך, מעין רובוט מתאים, כפי שקיימים במרכזי מידע לא מעטים. זה אומר שעדיין רחוקים הימים בהם הטכנולוגיה תהיה נגישה לכל. פרויקט ה-SKAהמשותף לאוסטרליה ולדרום אפריקה, ומערך האחסון שלו מתוכננים להסתיים עם הפעלה מלאה ומוצלחת לקראת 2024. עד אז, תמונת המחשוב סביבנו יתכן ותשתנה גם היא בהרבה.
בשני למרץ 2011 נכנס שדון נַכְלוּלִי לשרתים של גוגל. למשך יומיים הוא השבית 150,000 תיבות דואר של משתמשי GMail. נפגעים מעטים יחסית לא קיבלו את המיילים שלהם בחזרה. שנה וחצי לאחר מכן, עדיין לא יודעים בדיוק מה גרם לבעיה. יש המייחסים אותה לניסיון כושל לעדכן תוכנה. גוגל מגבה את המידע במרכזי מידע שונים בו זמנית, אך ריבוי העותקים שהיו אמורים להיווצר, לא עזרו.אחד מסגני הנשיא של גוגל כתב: "במקרים נדירים אחדים, באגים של תוכנה יכולים לפגוע במספר עותקים של המידע. זה מה שקרה כאן. עותקים אחדים נמחקו, וב-30 השעות האחרונות עבדנו קשה כדי לשחזר אותם" רק הטייפים המיושנים, הבלתי מקוונים, הצילו את המצב. אם הם לא היו שם, כקו אחרון להגנה, אבדן המידע היה בלתי הפיך. מומחי אחסון וגיבוי ראו את המקרה בזמנו כסכין בגב המחשוב הענני. עד אז, היו המומחים בטוחים שמרכזי מידע בענן, בטוחים.האינטרסים הכלכלים הסוחבים חברות לתחום הענן, אדירים. החברות, המדיה, הפרסום, כולם מעודדים את הלקוחות להשאיר את תוכן הדיסק הקשיח, השרת או הדואר האלקטרוני, בענן. אפילו צבא ארה"ב החליט לטובת הענן. אז מה יגידו אזובי הקיר? אבל, האם בטוחים ענני המידע? היה המקרה של גוגל מקרה בודד או שמדי יום מתרחשות עשרות ומאות של תקריות דומות, בקנה מידה קטן יותר, שלא מגיעות לכותרות, שיתגלו מאוחר מדי, או שיגרמו נזק ללקוחות ללא כוח תקשורתי? בסיכום, אנו עדיין חושבים שלא כדאי לסמוך על הענן בלבד. הדרך היחידה להבטיח את שרידות המידע היא לבזר סיכונים, לשמור עותקים אחרי שחשבנו על כל הדרכים האפשריות להשמיד אותם. צרו קשר, כי נוכל לסייע לכם להבטיח את שרידות המידע החשוב.
מחירים בירידה
כניסת הדיסקים הקשיחים בנפח 4TB לשוק התחילה להשפיע. מחירי הדיסקים בנפח 3TB החלו לרדת ומחיר 1GB הגיע ל- 24 אגורות בלבד, 733 ש"ח ועוד מע"מ לדיסק. צפוי שהמחיר ימשיך וירד בחודשים הקרובים כך שדיסק זה יהפוך לתקן בפועל בתעשייה. בחודש ספטמבר שנה שעברה עלה 1GB דיסק כ- 14 אגורות בלבד ומאז השיטפונות במזרח שמרו המחירים על רמתם הגבוהה כפליים ממחירם הנמוך ביותר.
על פי סרט תדמית של משרד התיירות, "ישראל נמצאת בגשר שבין שלוש יבשות". באיחוד האירופי חושבים שישראל נמצאת באסיה, או גרוע מזה: במזרח התיכון. תעשיית הבידור ממקמת את ישראל באירופה (עובדה, ישראל משתתפת באירוויזיון!). ודודה ברוניה מברוקלין, שביקרה כאן רק פעם אחת בפסח ונשארה למימונה, בטוחה שארצנו שוכנת במעמקי אפריקה האקזוטית. כדי לברר את העניין, הכי בטוח נראה היה לפנות למי שיש לו אינטרס גלובלי ואצילי, ולא פוליטי או כלכלי. לכן, ניגשנו להציץ באתר של השותפות הגלובאלית לשימור הציפורים -Birdlife International. השותפות מאגדת ארגונים המגנים על קיומו של מגוון רחב של ציפורים בסביבתן הטבעית, ופועלת למען הקיימות בשימוש של מקורות טבע. השותפות שמה את ישראל בקבוצת הארצות של "אירופה ומרכז אסיה", בעוד שטחי הרשות הפלסטינית מאוגדים עם ארצות ערב בחבורה הקומפקטית של ה"מזרח התיכון". השותפה ב-ברדלייף מטעם ישראל היא החברה להגנת הטבע, המקימה בימים אלה את אתר הצפרות הישראלי יחד עם המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון והפקולטה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. חיידק הצפרות נפוץ מאוד באירופה, ואין לנו מה להתבייש בישראל. אבל, מיון הציפורים בעולם מובל על ידי שמותיהן באנגלית. אתר איגוד הצפרים הבינלאומי מציע רשימות עדכניות של המינים השונים, כולל מינים שנכחדו לאחרונה. התוכנות לזיהוי ציפורים בשטח נולדו בתקופת התקני כף היד (PDAs, זוכרים?) תוכנת Nature listerלאנדרואיד (גרסה 2.2 ואילך) ניזונה מרשימות אלה ומאפשרת לזהות את הציפורים בשטח, לחפש פרטים על המינים באינטרנט, לגלות אם מדובר במינים חדשים, לרשום את המיקום המדויק של התצפית באמצעות GPS ולמפות את התצפיות בגוגל-מאפס. לאחר מכן, ניתן לסנכרן את התוכנה עם המחשב ולהחליף מידע עם צפרים אחרים, או לדווח למאגר eBird תוכנה נוספת בשימוש בין צפרים היא Birdjournalהמציעה גרסאות גלובאלית (149 דולר), גרסה לזיהוי ציפורים ביבשה ספציפית (105 דולר) או גרסה אזורית (75 דולר בלבד). תוכנת Swiftbirder מציעה התנסות חינמית. קיימות תוכנות נוספות, ובין היתר Bird Tick List Pro, שיצרנה מציע גם תוכנה חינמית לחובבי ציפורים - להורדה. כן קיימות תוכנות קוד פתוח חינמיות כמו Orniware (בפורטוגזית). תוכנות עזר לצפר המקצועי, עוסקות בנושאים ספציפיים כמו מועדי נדידה, פרטי סימון פריטים וכו'.
ואנחנו עדיין ממתינים לאפליקציה שתעשה עבורנו את עבודת ההגדרה באמצעות שימוש ביכולות טכנולוגית ה Face Recognition לזיהוי ציפורים, זוחלים, חרקים צמחים ועוד. התוכנה היחידה הידוע לנו בתחום הזה פועלת ב Iphone בלבד כרגע למרות שגרסת אנדרואיד נמצאת בפיתוח.
היש ביניכם צפרים? מוכנים לכתוב לנו על אילו כלים אתם ממליצים?
"דיסק קשיח מאחסן מידע דיגיטאלי על גבי צלחות מגנטיות. הצלחות המגנטיות הן בצורה של פלטות קשיחות המסתובבות סביב ציר בתוך מארז. כך צלחת מחולקת לאזורים מגנטיים. האזורים יכולים להיות טרקים (מסלולים) בצלחות.את המידע קוראים וכותבים על הצלחות המגנטיות באמצעות הרכבות עם ראשים קוראים כותבים, המוזזות על פני המיקומים השונים על גבי הצלחות המגנטיות"
"יישומים רבים דורשים את ההעברה של כמויות מידע גדולות מ- ואל דיסק קשיח. למשל, ההקלטה ועריכת מידע של וידיאו כרוכות בהעברת כמויות גדולות של מידע בהשוואה למסמכי עריכת מלל. יישומים רבים גם דורשים פעולות גישה רבות לדיסקים הקשיחים. יישום מסד נתונים הוא דוגמה של יישום שיכול לדרוש מספר גדול של גישות לדיסק." "הדיסקים כוללים מצע מגנטי בו המידע מאוחסן. המשתמשים של יישומים רוצים להפעיל פונקציות ולבצע מטלות שונות מהר ככל הניתן. כתוצאה מכך, המהירות שבה ניתן לגשת למידע בדיסק הולכת וגדלה. ככל שהצורך לביצועים גדולים יותר בדיסקים קשיחים ממשיכה לגדול, הדיסקים העכשוויים לא יכלו לספק את מספר הגישות הנדרש. על כן, יכול להיות מועיל שתהיה שיטה והתקן המטפל בנושאים שצוינו לעיל, כמו גם בנושאים אפשריים נוספים".
דיסק קשיח אכן כולל מספר צלחות מידע, וזרוע-מניעה מרובת ראשים הסורקת את שטח הצלחות, מאתרת את המקום המבוקש, ומאפשרת קריאה וכתיבה. ככל הנראה, מגישי הבקשה מבקשים להתקין זרועה שנייה. הזרועות יפעלו בתאום כזה שכל אחת מהן תעביר לסירוגין מידע מ- ולשני כיוונים שונים של שטח הצלחות. עקרונית, זה כמו לעבוד עם שתי ידיים במקום עם יד אחת. אנו קצרי רוח לראות מנגנון שכזה בפעולה. יותר ראשים יכולים גם לגרום יותר כאבי ראש במקרה של קריסה, אבל אין ספק שיש לרעיון סיכוי טוב להכפיל את הביצועים.
פטנט דומה שהוגש על ידי חברת Conner בשנת 1990 לא זכה להצלחה רבה ולא הגיע לבשלות.
בחודשים האחרונים, חברות אינטל ו-AMD הרגישו בכיס את ירידת הדרישה למחשבים שולחניים ונישאים. חברות אחרות נשארו יציבות הודות לניצול השווקים המשגשגים של טלפונים חכמים, טבלטים וגדג'טים אחרים. להבדיל מבשנות התשעים, כאשר היצרנים הגדולים היו ממוקדים פי סי, היום רובם מגוונים את הייצור וזה עוזר להם להישאר במשחק למרות המיתון. בעשור האחרון היו מכירות המחשבים האישיים נמרצות. על פי מקורות ברשת, בשנת 2000 נמכרו 156 מיליון פי סי. בשנת 2011, כמעט 353 מיליון. אבל, בשנה שעברה המכירות גדלו ב-2%, וב-2012 סך כל המחשבים האישיים שימכרו צפוי לרדת בכ-1% ולהגיע ככל הנראה קרוב ל-349 מיליון. זו תהיה הירידה הראשונה במכירות השנתיות מאז 2001. אפשר כמובן להאשים את הכלכלה הגלובאלית, ורבים מאמינים שהמגמה תחזור לכיוון כלפי מעלה. ועם זאת, אנליסטים מובילים מאמינים שהלקוח הממוצע עומד לשדרג כ-3 פעמים את הטלפון החכם או את הטבלט שלו לפני שיחליף את המחשב שלו בחדש. חברת HP, שכבשה לעצמה במשך חמש שנים רצופות את התואר של המוכרת המוצלחת ביותר של מחשבי פי סי, היא זו שתסבול יותר מאחרים, אבל דרכה המצב מהדהד גם לספקים אחרים, וביניהם אינטל, ש-HP היא הלקוח גדול ביותר שלו.המחירים של שבבי אינטל הגיעו לשפל השנתי שלהם.גם AMD המספקת שבבים ל-HP עבור מחשבים אישיים בעיקר, מתכננת לפטר עובדים. האטת מכירות המחשבים האישיים משפיעה גם על יצרני הדיסקים הקשיחים. סיגייט, למשל, הייתה מוכרת עד כה ל-HP כ-14% מכלל הייצור שלה.ווסטרן דיגיטל, כ-11%. עוד חברות שמצטערות על הירידה במכירות מחשבי הפי סי, הן ספקיות של מעגלים מוטמעים לדיסקים קשיחים, כולל LSI (מוכרת כ-25% מהתוצרת לסיגייט), ו-Marvell. שתי יצרניות השבבים יחד חייבות כ-40% מהכנסותיהן לייצור שבבים לדיסקים קשיחים. בעיתונות הכלכלית נכתב שגם סימנטק -ספקית מוצרי אבטחה למחשבים אישיים- ולוגיטק - יצרנית מקלדות - נפגעו באופן יחסי מהמיתון.
"שלום לשירות הלקוחות בצ'יף. בסוף השבוע הבנתי שמכל חבריי בפייסבוק אני היחידי שלא שם תמונת כותרת בטיימליין מחתונתו הטרייה, או הפך ל-vegan. צילומי החתונה היחידים שיש לי להעלות הם של הוריי, שהתחתנו כל אחד בנפרד עם פרק ב' משלה/לו. אז, ויגאן שיהיה. ביום א' נגשתי למקרר וקלטתי שארוחת הבוקר שלי תורכב מקפה שחור ומלפפון. כמו שכתבתם במגזין, צריך להתכונן ליום סגריר. הבטחתי לעצמי שאתכונן כראוי, אבל מיהרתי לעבודה. בצהריים יצאנו לאכל ובמעמדי החדש רק לקחתי צ'יפס ושקשוקה בלי ביצה. ניחא. חזרתי למשרד קצת רעב, מעט עצבני ולא מרוכז. כל קופסאות הפלסטיק שהבנות שומרות במקרר המשרד, כבר היו ריקות ורחוצות. מתחת לכיור מצאתי בקבוק מיץ פטל. מזגתי בנדיבות בתקווה שהסוכרים יחזירו מעט מהחיוניות שלי. אחרי לגימה בודדת נכנס המתכנת עם הנמשים, שהיה פעם חרדי ועבד אצל משגיח כשרות. כדרך אגב, הוא סיפר לי שהצבע האדום במיץ הפטל (E120) עשוי מחרקים קטנים ומתוקים. נבצר ממני להמשיך ולתרום לשואת הכנימות. בשלוש נשברתי והזמנתי משלוח של פיצה בלי גבינה, אבל לא יכולתי להביא את עצמי לתת טיפ לשליח. משום מה, פיצה בלי גבינה לא נראה אוכל שהתאמצו בשבילו. הייתכן שהטבעונות גורמת לקמצנות? בחמש הודעתי לאימא שלי שהפכתי לטבעוני ואני בא לארוחת ערב. "תימהוני?" היא שאלה. "סוג של", הסברתי. זה היה קצת במפתיע, אז היא רק יכלה להציע פיתה עם חומוס. חסתי על הקוליפורמים המסכנים ונשארתי רעב. בהמשך ביקרתי אצל ידידה וירדתי לה על הפופקורן, אחרי שבדקתי שהוא לא מכיל חמאה. היא ביקשה שאעזור לה עם המחשב, שהתחיל לעבוד ממש לאט. ניסיתי, אבל כנראה שעשיתי משהוא שגוי כי קיבלתי מסך שחור כמו עילפון של תת תזונה. לקחתי על עצמי את האשמה, ממילא המצפון שלי כבר מטונף מרוב שנים של אכילת חפים מפשע. התקשרתי אליכם ואמרתם שאביא את הנייד, או את הדיסק שלו. אבל באותו ערב לא יכולתי, הייתי צריך להתכונן. הלכתי לסופר ומלאתי עגלה בכל טוב מהמחלקה האורגנית - בפעם ראשונה לא עקפתי אותה, מה שאני תמיד עושה מפחד לפגוש שם את המורות מהתיכון. הגעתי הביתה וקצת התלבטתי מה לעשות עם קילו דוחן. גלשתי לחפש מתכון. בעוד אני ממתין שהגרעינים יספגו מים, הבחנתי שעדיין לא באה לי מבפנים המיסיונריות להפוך גם את השכנים לטבעונים. סימן שאני עדיין לא מוכן. עכשיו יום שישי, שמנתי בשני קילו. זה מתערובת האגוזים בדבש. אני יכול להגיע היום עם הדיסק? ועוד משהו: יש איזו סטיקייה טובה בנס ציונה? אם אין, תחביאו את החתול שיושב תמיד אצלכם בכניסה.
סיכום המנויים החדשים למגזין נשמע בתחילת השבוע כמו אברי גלעד מציג את המתחרים ב-"אחד נגד מאה": 9 טכנאי מחשבים, 6 מנמ"רים, מספר קוראים השומרים על אנונימיות, 1 שמאי, 1 פסיכיאטר... אכן, פסיכיאטר. עיתונאי ותיק ומשופשף הנמנה בין קוראנו, חשב שזה בדיוק מה שנחוץ לנו, אחרי שפתחנו את הגיליון בסיפורי ערפדים. הנ"ל היה צריך לדעת: המילה מגזין, מקורה בצרפתית. הצרפתים עוותו את המילה הערבית makhazin אשר מקבילתה בעברית היא מחסנים. הכוונה הייתה בזמנו למחסנים צבאיים, בהם ריכז הצבא אוסף של פריטים שונים, משמן רובים ועד שרוכי נעליים. אם להאמין לוויקיפדיה, המגזין המודפס הראשון היה The Gentleman's Magazineשפרסם מר Edward Cave. קייב התכוון להוציא לאור עיתון שיהיה "מחסן" של מיני נושאים שונים, "ממחירים לצרכן ועד פואמות בלטינית". ובפרפראזה של המגזין שלנו: מהצלת נתונים ועד חיסול ערפדים. אם לא היה קייב ממציא את את המגזין, הינו נאלצים לקרוא לזה אולי בשם מקביל ל"תיק של גברת", מקום בו אפשר למצוא כמעט הכול, ממברג ועד אקמול.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.