עניי עירנו
במרכז Harry Ransom לאומנויות ומדעי הרוח באוניברסיטת טקסס, הצליחו לשקם מספר תלבושות שלבשה השחקנית Vivian Leigh ב-"חלף עם הרוח" (הסרט משנת 1939 המבוסס על רומן מאת מרגרט מיטשל. זכה ל-10 פרסי אוסקר, לרבות פרס הסרט הטוב ביותר).
התלבושות נרכשו בשנות השמונים כחלק מאוסף המפיק David O. Selznick. במרכז רנסום רצו להספיק ולשקם אותן בזמן לתערוכה לרגל 75 שנה של השקת הסרט שתתקיים ב-2014. כרגע, השמלות מוצגות במוזיאון הלונדוני "ויקטוריה ואלברט", כחלק מתערוכת תלבושות הוליווד.
חלק מהשמלות שלבשה השחקנית הראשית בסרט, עדיין לא שוקם. בדים דקים ועדינים התפרקו עם הזמן. בזמנו התלבושות נתפרו ברוח הכנת תפאורה: הן הצטלמו היטב אך נועדו לשימוש קצר. התפרים היו גדולים ועם הזמן התחיל הכול לאבד צורה. לשמחתנו, צופים חוזרים של "חלף עם הרוח", שמלה מסוימת ומיוחדת כן חזרה לצורתה המקורית...
מדובר בשמלה ירוקה שעל פי עלילת הסרט, נתפרה מוילונות הקטיפה של בית העשירים. ברקע, מלחמה ומיתון פגעו בבעלי הבית ובעושרם, אך הגבירה הצעירה נחושה בדעתה להתחיל את העסקים מחדש. לשם כך, היא מוכנה לצאת ולבקש הלוואה בעיירה. על מנת להראות עמידה ומכובדת במעמד הבקשה, היא תולשת את הוילונות והופכת אותם לשמלה ראוותנית בצבע ירוק יפהפה.
לא היופי של סקארלט או'הארה לבדו ולא השפם של רט באטלר הכובש עשו מ"חלף עם הרוח" את הסרט אשר - בהתאמת מחירי הכרטיסים לאינפלציה - הביא את ההכנסות הגבוהות ביותר בארה"ב אי פעם. הסיפור רומנטי אך גם חינוכי, גדוש ערכים כמו | 
|
אהבה לאדמה ולמולדת, הקרבה, התמדה. וגם גאווה ותושייה, אותן שמלה הוילונות מסמלת.
היום אנו קשורים כל כך לעם האמריקני עד כדי שהמועמדים לנשיאות מזכירים בנאומיהם יותר את ישראל מאשר כל מדינה בברית. עד כדי שחלק גדול מן עמיתים שלמדו או שרתו איתנו בישראל, השתקעו - זמנית או תמידית -שם, מעבר לאוקיאנוס. עד כדי שרצוי מעת לעת לספור מחדש את הכוכבים בדגל שלהם, למקרה שנוסף עוד כוכב - בעל שישה קודקודים. עד כדי שהוריקן ביבשת צפון אמריקה מדרבן אותנו לצאת ולקנות סוללות ל-UPS.
על כן, כדאי לנו גם לשאול אם גאווה ותושייה הם עדיין ערכים מבוקשים ו"אופנתיים" בארה"ב? האם בארצנו? ואם כן, אז חבל שהן לא הולכות יד ביד.
היהדות ממליצה על מתן בסתר על מנת לכבד את גאוותו של המקבל ולשמור על צניעותו של הנותן (ולא על אלמוניותו של הלוקח מקבוצה אחת כדי לתת לקבוצה אחרת, מר דרעי). אבל השבוע אנחנו קצת עצובים בצ'יף. טרחנו להכין מחשב משומש לתרומה. ניקינו ומירקנו, ציידנו אותו במיטב הרכיבים, חימשנו אותו בכל טוב הקוד הפתוח והתוכנה החינמית. הוא נהיה לסינדרלה של המחשבים השולחנים ורק היה חסר להוסיף לו נעלי זכוכית וכרכרת סוסים לבנים.
או אז הסתבר - לא לראשונה - שעניי עירנו בררנים. הם מעדיפים תרומה כספית לרכישת מחשב חדש אך חלש, שעולה היום בחנות פחות מ-1,000 ש"ח. במקבילת המלבושים, הם מעדיפים שמלת טריקו זולה מהשוק הבדואי של באר שבע, על שמלה איכותית משופצת. לא שחלילה יש לנו כל אנטגוניזם לשוק, או לבדואים. רק חבל לנו על בחירת ההדיוטות.
צבעה של השמלה הירוקה של סקארלט או'הארה כבר לא כפי שהוא נראה בסרט. הרפאים עשו את מיטבם עם הבד והמבנה, אך לא טיפלו בצבע אשר דהה באזורים רבים. הוא איבד מן הזוהר, כמו גם קצת הדולר הירוק, כמו "הערכים של פעם" שחשבו אותם לנצחיים. (נ.ב. בינתיים נמצא כבר יעד אחר, שיקבל את המחשב בשמחה)
הרש"ש למרושש
אולי גם אתם קיבלתם השבוע לטלפון שיחות מוקלטות חוזרות ונשנות מ-אלי בן ה-46, נשואי ואב ל-4 ילדים בלי עין הרע. חסר מזל הנ"ל סבל מקשיי בריאות, פרנסה ושלום בית. הכול הוא ניסה אך כלום לא עזר... עד שנענה לשיחת טלפון מוקלטת שהציעה לו תיקון מיסטי-קבליסטי-שקר-כלשהו על קבר רבי מאיר בעל הנס. קולו המיוסר של אלי הופך מאושר כאשר הוא מתאר כמה היטיב עמו התיקון.
(אגב, גם אנחנו בצוות המגזין מאושרים לעין שיעור עם קבלת התיקונים שלכם, הקוראים).
בהמשך ההקלטה, משתנה פתאום קולו של אלי עד ללא היכר, הוא נשמע בן אדם חדש. ואכן, אדם אחר מדבר במקומו ומזמין אתכם להגיע להילולה הגרנדיוזית של הרש"ש, שתשנה את חייכם.
מחוקקים נבונים כמעט כמו הרש"ש, הוסיפו גם הם תיקון -לא מיסטי בכלל- לחוק התקשורת. התיקון נועד למניעת משלוח ספאם לפרסומת מסחרית לכלל הציבור, ללא הסכמה מראש של הנמען. התיקון חל על הטרדות במייל, פקס, הודעות SMS והודעות טלפוניות מוקלטות. האם ההזמנה לתיקון "רוחני" היא פרסומת מסחרית? לכאורה לא, הרי כי במידה שמימוש המסלול המוצע על ידה תיפרד מכמה מאות או אלפים, זה יהיה רק מרצונך החופשי לתרום לקופות הצדקה, או לאלמנות ויתומים, ולהבדיל מטרנסאקציה מסחרית, לא תקבל דבר בתמורה.
האלו, אלי? שים לב! אם השיחה שלך חוקית, לא מקבלים שום דבר בתמורה! לא מזל, ולא ברכה, לא תיקון ולא סחורה.
סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) קובע: "המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו מאסר שלוש שנים." אלי וחבריו המהוללים (פרט לרבי מאיר בעל הנס שמעולם ,גם לא בעודנו בחיים, לא אחז באפרכסת) גם מטרידים וגם יוצרים חרדה, גם מרגיזים אותי שלא כדין, במיוחד כי הצלצול מגיע בדיוק בכל פעם שאני מחליט לתומי להיכנס -במחילה- לתא השירותים.
נחדד: אדם המשתמש במתקן בזק (טלפון) באופן שיש בו כדי להטריד אדם אחר, עובר עבירה פלילית אשר דינה מאסר שלוש שנים. מעניין אם זה תופס גם את שיחות המורה בשל עובדות מטרידות בהתנהגות עוללינו.
הגיע הזמן שהרבי יעבור כבר לנס. לצדיק אמיתי לא מתאים הפרסום בשחור.
אזהרה
אולי גם אתם קיבלתם השבוע לתיבת הדואל את המכתב של משפחת גולדשטיין עם הכותרת אזהרה: מאכל זה מכיל חומר מסרטן!. בתמצית, מפלגת "כלכלה", שזה עתה שמענו עליה לראשונה, תדרוש כי על כל מוצר אוכל המכיל חומר שהוכח שמסוכן או כל צבע מאכל שמאוד מסוכן, יוטבע אייקון של 'אזהרה!' כפי שיש היום באריזות הסיגריות.
מפלגת כלכלה, מסתבר, הוקמה לפני כחצי שנה על ידי האחים דניאל ובני גולדשטיין "אנשי עסקים מצליחים בארה"ב שמאסו בבירוקרטיה במדינת ישראל והחליטו לסייע לשפר את המצב הכלכלי" והתזונתי, של התושבים.
בעבר הוכח מעבר לכל ספק שפוליטיקאים מסוכנים לעם ואף מסוגלים לגרום למקרי מוות מצערים במלחמות, כמו גם לעוני ושער מועקות. לכן, אנו מציעים שגם כל פוליטיקאי, כולל האחים גולדשטיין, ידפיס על עצמו 'הזהרה!' - בחזית ובעורף.
במבט נוסף, ברור שכל מי שישרוד את ההפצצה האיראנית וייצא לבזוז סופרמרקטים בעיצומו של החורף הגרעיני, מאוד ישמח לדעת אילו מזונות שנשארו על המדפים מסוכנים לבריאותו.
|
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.