אילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין: אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו
אבות ג' כ"א
מבצע לחודש יולי 2012 עד 20% הנחה בהרחבת רישיוןBOSללקוחות בהסכם שירות
גרסתBOS העדכנית הנה BOS v2.3 ▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS 2009H.pps גרסת Beta עדכנית 2.3.1.8 לקבלת גרסת Beta
שער ערך ה GB 11/07/2012 השוואת כדאיות רכישת דיסק קשיח מסוג SATA
פורום התמיכה של סקייפ הוצף במסרים שתיארו מצב מוזר: מסרים שנשלחו כביכול ממשתמש אחד לשני באופן פרטי, הגיעו לאדם אחר, שלא קשור אליהם. אנשים דווחו על קבלת מסרים מאנשים שהם לא מכירים, וגם בין שני מקושרים של משתמש אחד שאינם מקושרים ביניהם. במקרה אחר, מסר ממקושר של משתמש אחד נשלח למקושר אחר שלו כאילו זה נשלח על ידי המקושר המשותף. לאחר זמן קצר הגיבו בסקייפ: אנו מודעים למצב הנדיר בו נשלחות הודעות מידיות בין שני משתמשים שנועדו למשתמש שלישי. אנו מכינים
טלאי לתיקון הנושא ונודיע למשתמשים מתי יוכלו להוריד את הגרסה החדשה והמתוקנת. בבלוג של סקייפ נכתב כי האשם הוא באג שזוהה, ומה שגורם לתיעול השגוי של המסרים היא נפילת הקליינט של סקייפ באמצע סשן של תמסורת מידית, אם המסר נשלח רגע לפני הנפילה, והוא נמסר ליעד שגוי אחרי שהקליינט עולה מחדש או שנעשה לוגאין כמשתמש חדש. סקייפ לא הצליחו לחשב כמה משתמשים נפגעו בגלל התקלה, אך מאמינים שהמספר לא גדול, בהתאם לנסיבות בה מתקיימת השגיאה. הבאג זוהה בגרסאות סקייפ 5.9 ו-5.10 לחלונות, 5.8 למק, 4.0 ללינוקס, 1.2 לווינדווס פון, 2.8 לאנדרואיד, ו-4.0 ל-iOS.
חברת האבטחה Bitdefender אחראית לסקר שגילה בין היתר שמתוך 65,000 אפליקציות לאיי-פון, 41% מסוגלות לאתר את מיקום הטלפון, וכ-20% מסוגלות לגשת לכל פרטי הזיהוי שלך. יש לציין שאין שום אפליקציה לאיי-משהו, שמסוגלת לעשות דבר מה ללא אישור המשתמש. הבעיה היא שללא אישור המשתמש, האפליקציה גם לא עובדת. זו מדיניות מניפולטיבית "הכל או כלום" הטמונה בתנאי הרישיון - והמשתמש נוהג להסכים לכל בכדי לקבל גישה לאפליקציה. אם גם אתם חושבים שהסכם כזה לא נראה חוקי, מפני שאינו מספק אפילו את הסיכוי הקל ביותר של משא ומתן הוגן, אתם לא צודקים. הוא לא פייר, אבל הוא חוקי. אלא שרוב הלקוחות מוכנים להסכים בצורה עיוורת ולוותר על זכויותיהם לפרטיות.
על פי הסקר של ביט-דפנדר, 20% מן האפליקציות יכולות להתעסק עם מספרי הטלפון שאגרתם במכשיר. הן לא מצפינות את המידע שהן שולחות לאתר הבית שלהן. 41.4% מהן עוקבות אחר המיקום הגיאוגראפי של המכשיר. 16.4% ייגשו לאתר הפייסבוק שלכם 30.7% מהאפליקציות יציגו פרסומות לא רצויות. כמעט בכל מקרה המכנה המשותף הוא מכשיר ה-איי. אם אין לכם כזה, לא תהיו לכם בעיות. או שכן. אחרי הכל, אנחנו בעידן הדיגיטאלי. גם אם תוותרו על האייפון, האייפד, או כל צעצוע חדש, אחרי הכל אתם עדיין קוראים שורות אלו בגאדג'ט אלקטרוני.
כידוע לכם, ווסטרן דיגיטל משווקים קו מוצרים כחול רגיל, וקו מוצרים ירוק החוסך חשמל ליישומים כבדים בהם הביצועים פחות חשובים מהחיסכון. הדיסקים בקו השחור נועדו למשתמשים אנרגטיים הדורשים פעילות אינטנסיבית. כעת, היצרן הודיע על השקת קו חדש של דיסקים קשיחים, הקו ה"אדום". הדיסקים האדומים יגיעו עם "טכנולוגיית NASware שתוכנן למוצרי אחסון-סמוך-רשת (NAS) זולים יותר". ובכן, מה זה בדיוק הטכנולוגיה הזו? קצת קשה להבין. מסבירים לנו למה היא נועדה ועד כמה היא טובה. ב-eWeek כתבו שהיא מונעת את נפילת הדיסקים הקשיחים ממערכי RAID כתוצאה מתיקון שגיאות. היא גם מצמצמת, מסתבר, את הסיכוי לשיבוש המידע על ידי כך שבמקרה של הפסקת חשמל, הדיסק קודם כל מסיים את הפקודה בתהליך לפני שהוא כבה. מוצרי הקו האדום יגיעו בפורמט 3.5 אינץ' עם קיבולת של 1, 2 או 3 טרה בייט, במחירים שבין 109 ל-189 דולר ליחידה.
מאז דעיכת טכנולוגיית הטייפ בשוק הגיבוי, תעשיית המדיה הזו התמקדה ביתרונותיה בשוק הארכיבאות, אך גם לא הפסיקה לחפש פרצה שתאפשר לה לחזור לגומחתה הקודמת. תעשיית הדיסקים, לעומתה, השקיע את כל אשר יכלה כדי להכין את מוצריה לתפקיד האולטימטיבי של מתן אפשרות לשחזר מידע. הסנגורים של הטייפים אומרים שהטייפים מסוגלים להוריד את העלות הכוללת של אחסון הגיבויים, כמו גם לעלות על הדיסק באמינות. ושהטייפ הוא המיקום האידיאלי לשמור את העותקים העודפים הנוספים שלא נשמרו בדיסקים. קלטות LTO6 מגיעות עם קיבולת של 8 טרה בייט ליחידה, ועל פניו היחס בין העלות לבין הקיבולת טוב יחסית.את אותן קלטות ניתן לכתוב במהירות של 210 מגה בייט לשנייה. הדאגה העיקרית עם הטייפים הוא הזמן שלוקח להעלות טייפ ולאתר את המידע שאנו חפצים לשחזר. אבל, אומרים אנשי הטייפ, אם רק 10% מכל השחזורים נעשים מטייפ, הלא שזמן האיתור לא כל כך חשוב. ואחרי שהטייפ כבר עלה, הוא מהיר כמעט כמו דיסק קשיח. "ענייני אמינות קשורים בעיקר לדרך בה הקלטות מנוהלות ומובלות, מאשר טבעו של המצע עצמו". טייפים המנוהלים על ידי רובוטים בספריות מתוחזקים היטב וסובלים פחות. אם נשמע להם, הרי שהגיוני לבנות אסטרטגיית גיבוי המשתמשת בדיסקים לשמירה על המידע החם הנמצא בשימוש תדיר, ובטייפ למידע הארכיוני אליו נגישים לעיתים רחוקות. זאת, במיוחד במרכזי מידע גדולים יותר, בהם המידע הארכיוני נמדד בנפחים גדולים (פטה בייט) יתרון של אסטרטגיה מסוג זה הוא שמאפשר לכל טכנולוגיה לשרת אותנו במה שהיא מצטיינת. הדיסק יטפל בממשק המידי והטייפ יאחסן את העותקים לטווח ארוך. במצב כזה, הדיסק והטייפ משלימים אחד את השני. התקני גיבוי מבוססים דיסקים התומכים בסטרימינג ישיר לטייפ צריכים להיות מסוגלים לעשות זאת במהירות של כונני LTO6 ולהעתיק לטייפ במהירות גבוהה. ההכנסה מחדש של טכנולוגיית הטייפ לחיינו תאט את גדילת האחסון בדיסקים, היות ונפח המידע בו אנו עושים שימוש תדירגדל הרבה יותר לאט מאשר המידע שישמר לאורך שנים.ויתכן יוריד את מחיר האחסון לטווח ארוך. עם מוצרי BOSמותקנים על גבי דיסקים קשיחים ומערכי דיסקים אנו מייעלים את איתור, אחזור ושחזור המידע בשימוש תדיר. ובאמצעות הגדרות חכמות אף מצליחים לצמצם את עומס הארכיון של המידע הארגוני.
בקיבוץ אפיקים הלך לעולמו בגיל 106 מר ישראל חפש. להלן תמצית הדברים שנכתבו על ידי אסנת בר ונקראו על קברו.
85 שנה חבר קיבוץ אפיקים, חבר במלוא מובן המילה. קיבוצניק בכל מאודו ונשמתו. חפש נולד בוורשה בפולין להוריו חיה ויעקב לבית גוטנבאום. משפחה יהודית מסורתית, שהתפרנסה מעסק משפחתי למסחר במוצרי חלב וגבינות. בגיל צעיר מאוד התייתם מאביו, ואחיו הבוגר הפך לראש המשפחה, שהפכה להיות חילונית וטיפחה את תרבות היידיש. אך הנער נמשך דווקא לסיפורי ושירי א"י. הייה הבן היחיד במשפחה שנכבש ברעיון הציוני ושאף לעלות לארץ ולחיות בקיבוץ. הוא הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והיה מדריך בתנועה. כשסיים את לימודיו יצא ללמוד בטכניות בוורשה, כדי לרכוש מקצוע שיתאים לבניין הארץ. הוא היה היהודי היחיד בפקולטה, בה חזרו והדגישו כי זה מקום שנועד לפטריוטים פולניים בלבד. יום אחד סולק מהלימודים, דבר שזירז את החלטתו לעלות ארצה, ולעברת את שמו לישראל חפש, לתפארת ארץ ישראל. רוב בני משפחתו שנשארו בגולה נספו בשואה. באביב 1925 הגיע חפש באוניה לנמל יפו, משם הופנה ל"פלוגת עין חרוד" בעפולה. זכה להיות בין פועלי הבניין שבנו את הבית הראשון במקום ושם הכיר את "קיבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר", שעבד בשכנות, ונרקמו יחסי חברות ראשונים. לקראת ההתיישבות בעמק הירדן בעקבות הקמת תחנת החשמל בנהריים, החליט חפש להצטרף לקיבוץ הרוסי, שעלה להתיישב ברפת כנרת, ואח"כ בחצר כנרת. ב-1932 היה חפש בין עשרת החברים הראשונים שעלו לטוצ'קה ("הנקודה"). יום אחד, בשיחה עם יעקב פלמוני מדגניה א' הציע פלמוני לקרוא לנקודה החדשה "אפיקים", שהרי מקומה בין אפיקי הירדן והירמוך. חפש הביא את ההצעה לאסיפת הקיבוץ והיא התקבלה פה אחד. אותה שנה התקיימה המכבייה הראשונה בתל אביב, ומשלחת "ספורטאיות" מלטבייה הגיעה להשתתף בה, שלא על מנת לחזור. תוך שנה נחטפו כל הבנות ע"י חברי הקיבוץ, וחפש "חטף" את סוניה. לחתונה בבית הרב על שפת הכנרת הגיע חפש בבגדי עבודה ומגפיים, ישר ממטע הבננות. סוניה לא הייתה שם. הוא חתם על נייר בנוכחות שני עדים וכך התחתן, בלי חופה, בלי טבעת ובלי כלה. לחפש וסוניה נולדו ארבעה ילדים ועוד בן אומץ ע"י המשפחה בשנות לימודיו התיכוניים באפיקים. כשפרצה מלחמת העולם השנייה וכשהגיעו השמועות על שואת יהודי אירופה, קמה בארץ התעוררות לקראת גיוס לצבא הבריטי ולחימה בגרמנים. חפש היה המבוגר מבין 37 חברי אפיקים שהתגייסו לגדודים העבריים. תחילה שירת במצריים ואח"כ הצטרף לבריגאדה שלחמה באירופה. כשחזר לקיבוץ השתלב בעיקר בתחום החינוך. היה מדריך בחברת בית-ירח, והדריך חברות נוער וגרעיני הכשרה מכל קצוות העולם. מגרמניה וממצריים, מתימן ומבבל, ממרוקו, ברזיל ודרום אפריקה. עם רבים מחניכיו שמרו קשרים הדוקים לכל החיים. הוא למד בסמינר למורים ב"בית ברל" ובאוניברסיטת תל אביב, ולימד בבית הספר באפיקים את כיתות ז-ח. הוא ריכז את מחלקת החינוך ב"איחוד", היה חבר פעיל בוועדות רבות ונבחר 3 פעמים להיות מזכיר הקיבוץ. ב-1967 קיבל חפש על עצמו את ניהול הארכיון באפיקים. הארכיון שהוקם על ידי מולה זהרהרי, ואחריו נוהל על ידי שורה אלנאה. חפש נשאב אל האתגר הארכיונאי והשקיע בו את כל ליבו ונשמתו. דגם "ארכיון אפיקים" הפך להיות האורים ותומים לארכיונאי התנועה הקיבוצית. ילדים היו באים לארכיון בעקבות סיפורי הגמדים המרתקים של חפש. תלמידים מצאו בו חומר רב לעבודותיהם. חברים שעזבו שמחו לחזור אל שורשיהם תוך עיון בתיקים המסודרים למופת, ובמקורות הויזואליים המושכים את העין. הארכיון היה הבייבי של חפש. עימו עבר ממרתף אל מרתף עד שזכה לעלות על הקרקע ולהתיישב בביתו הנוכחי. פעילותו השוטפת של הארכיון יצאה אל הציבור שוב ושוב, הן בחוברות "האסופות" המגוונות והן במצגות התמונות המתחלפות בשערי חדר האוכל. על כל אלה זכה חפש בתואר הכבוד "יקיר הארכיונאים" עם מותו של חפש נחתם פרק מכונן בסיפורו של קיבוץ אפיקים. יהיה זכרו ברוך.
● Flashmob מחאה נגד הבנק בספרד ("לקחתי שתי עבודות בעבור המשכנתא... בשבילך, בנק, שש ריאות - בשבילי בקושי זימים")
● בעוד יצרנים אחרים מתפארים ביופי או בפונקציונאליות של מוצריהם, חברת Oppo לא רק מוכרת את הנייד הדק בעולם אלא גם החזק מכולם. וההוכחה היא פרסום בו הוא מחליף פטיש בנעיצת מסמרים.
זו פנייה ליחידים, מוסדות, חברות וארגונים שקיימים עוד מלפני עידן מערכות המולטימדיה, המקרנים המחוברים למחשב וכו'. לצעירים ביניכם: פעם, במקום מצגות ממוחשבות, היו מקריניםעל הקיר מצגות מתוך שקפים מודפסים או מצוירים ידנית. ההקרנה הייתה מתבצעת באמצעות מטול שקפים, מכשיר אופטי עם מקור אור, המרכז את האור עם עדשה. מעל העדשה היו מניחים שקף, ודרך עדשה נוספת ומראה, האור שעבר את השקף הוקרן על-גבי מסך או קיר. המטולים עדיין קיימים ונמכרים, החדשים עולים היום כ-1,800 ש"ח בממוצע. ישנם מטולים ניידים קלים יותר ושולחניים, כבדים, השוקלים כ-11 קג'.
בסניף אנוש בנס ציונה זקוקים למטולי שקפים תקינים לשם פעילות אומנותית-שיקומית. אם יש לכם אפשרות לתרום מטולים תקינים, שאינם בשימוש, צרו בבקשה קשר עם הסניף, בטלפון 08-9403684 או 054-9299409. או בדואל באמצעות מועדון ליונס נס ציונה.
וכמובן, אם בנדיבותכם תרצו לתרום את הסכום הדרוש לרכישת מטול חדש, בחלקו או במלואו, תרומתכם תתקבל בברכה!
חנות כלי כתיבה, צעצועים ועיתונים בעירנו מוסמכת גם כסניף דואר לכל דבר. ב-15 לכל חודש היא מקבלת בזרועות פתוחות את בעלי הפנקסים (מע"מ, מס ההכנסה, ביטוח לאומי) הסולדים מהמתנה ממושכת בסניפי הדואר האחרים. אבל בשעות מסוימות נוצר גם בה תור קטן, אשר גודש הסחורות בחלל החנות מגביל לשורה צפופה. השבוע עמד בתור הזה איש מבוגר וחיוור, ואחריו אדם שזוף בבגדי עבודה של "צווארון כחול". אוזנו של השזוף צמודה לטלפון נייד כמו צלחית לסלע, והוא מפטפט בקולי קולות עם חבר ומייעץ לו אודות רכיבה על אופניים. עמדתי בתור מאחוריו ומצאתי את עצמי מקשיבה לדבריו החד צדדיים בשיחה. כך למדתי בעל כורחי על הריגוש שבספורט, על בחירת הכלי, מחירים, יצרנים, כדאיות... האזרח הקולני נוהג לרכב בדד וגם בקבוצה, לא נמנע מלייעץ גם לגבי יחסי אנוש בקבוצת הרוכבים. יש לו לא מעט קילומטרים של דיווש ברקורד. הוא משוחח ללא הפסקה ותוך כדי כך מגיע התור בדלפק של האדון החיוור, בעל שיער השיבה, שלפניו. הקשיש מנסה לומר מה רצונו, אך שטף המילים משיחת שכנו, הצמוד לעורפו, מבלבל אותו. רואים עליו שהוא מתקשה, נאבק עם עצמו, עד שלא יכול יותר ומתפוצץ בעברית נוקשה: "די כבר! אתה מדבר ומדבר בראש שלי! מספיק אתה עם טלפון!" היועץ לענייני אופניים לא נשאר חייב, ומשיב בלי להרחיק את הנייד מן האוזן: "אז מה אם אני מדבר, מותר לי!, מה זה פה, רוסיה?!" התור לא רוצה להתערב, כולם כבר מתים לגמור עם הדואר ולעוף משם. אבל איש גבוה מאחוריי לא מתאפק מלהציל את כבודה של המולדת הגלותית: "שתדע לך, היום ברוסיה אפשר לדבר חופשי". המותקף האתלטי מחפש בת ברית אצל הסמכות העליונה של החנות: "תראי אותו, מה הוא רוצה ממני? מה כבר עשיתי לו, אני רק מדבר" הגברת אשר מאחורי הדלפק מגיבה בחיוך מבויש: "תראה... גם אני רציתי להעיר לך, אבל.." -"טוב, את אומרת לי בנימוס, אבל הוא, הוא לא מנומס, שיתבייש לו!" במקום להתבייש, האיש המבוגר מצמיח שני כתמים כתומים של זעם בלובן לחייו ופורק את תסכולו: "א-נ-י מתבייש? אתה מתבייש!!" הצדדים חוזרים על דבריהם פעם אחר פעם בווריאציות שונות ואיש לא משנה עמדתו. "הנה, דווקא!"- מתגרה המומחה לאופניים - "עכשיו אני ממשיך לדבר אפילו עם טלפון סגור, נראה אותך!". נקמתו הטיפשית לא מצליחה לרומם אותו, מניותיו כבר צנחו אפילו בעיני עצמו...
אתם כמוני מנחשים שבקבוצות רוכבים יש קוד התנהגות; שבקוד הזה יש מקום מכובד לנימוסים; שמי שלומד להתנהג על פי קוד בקבוצה אחת - של רוכבים - גם יכול להבין שהוא שבר קוד התנהגות בקבוצה אחרת (התור לדואר) ולסגת בהתנצלות אבירית. אז למה הוא לא? על זה נאמר ביידיש: "יידער איד מאכט זיין שולחן עורך זעלבר". כל יהודי
עושה לעצמו את השולחן הערוך שלו. במקרה זה, מאמץ את המוסר הנוח לו, ומשתמש בו בסיטואציה שמתאימה לו. אנשים בארצנו שוברים קודים מקובלים שנועדו לכבד ולהנעים, גם ברשתות החברתיות, בכנסים מקצועיים, באירועים פרטיים ובהתקהלויות. ובקיצור, בעולם המבוגרים ולעיני ילדיהם. נראה איפה שרבים לא מודעים לכך, אך ברגע שמישהו מעיר להם, ניכר כי שבירת הקודים היא עבורם מעין הוכחת קיימות, אדוניות לעצמם וסימן
של דומיננטיות כלפי הסביבה. בחברה של מורדים, חריגה מן המקובל הופך למקובל. צעירים בתורם מעתיקים את דפוס ההתנערות לכל מסגרת שתאפשר זאת. ולא נאשים את "הנוער בימינו" כבדרך הזקנים. אם חלק מאותם ילדים מתעלם מכללי נימוס, האחראים לכך הם מי שאפשרו זאת... ואף הראו בעצמם כיצד.
קלותי פרסה
חברות אבטחה קיברנטיות איתרו השבוע סוס טרויאני ממקור איראני שפרץ למחשבי בכירים בישראל. כולם ידעו -פחות או יותר- מהו סוס טרויאני. לעומת זאת, ביום א' אחרון פרסמה משטרת ישראל בפייסבוק שצוות של מג"ב עוטף ירושלים זיהה עייר מטייל בנתיבי כביש 443. השוטרים עצרו את התנועה בכביש הסואן, והובילו את העייר למקום מבטחים. חלק מן המגיבים לא ידעו מה זה עייר.
בצער רב אני חייב להפסיק זמנית לכתוב למגזין צ'יף. הרבה שנים כתבתי כאן, היו הרבה קוראים, הרבה מכתבים, הרבה תגובות - חיוביות וגם שליליות. קיבלתי חופש יחסי, בעיקר בהתחשב שמדובר בעיתון של חברה מסחרית ואני לא תמיד עושה חשבון. העומס עלי גדול מדי בימים אלו. עבודה, לקוחות פרטיים, צילומים, כתיבה במגפון, ניהול האתר והמערכת הטכנית של העיתון, אני מוצא את עצמי לעיתים קרובות -איך אומרים- מחפף. ואני לא אוהב לחפף. יתכן שהעומס ירד, שפרנסה תימצא בצורה מסודרת ואוכל להמשיך לכתוב, גם לצ'יף. אני מודה לכולכם הקוראים וכמובן לצוות צ'יף ומקווה בכל מאודי לחזור בקרוב ולימים טובים יותר.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.