מבצע לחודש יולי 2012 עד 20% הנחה בהרחבת רישיוןBOSללקוחות בהסכם שירות
גרסתBOS העדכנית הנה BOS v2.3 ▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS 2009H.pps גרסת Beta עדכנית 2.3.1.8 לקבלת גרסת Beta
שער ערך ה GB 11/07/2012 השוואת כדאיות רכישת דיסק קשיח מסוג SATA
ב-Journal of Marketing, עיתון האגודה האמריקנית לשיווק, הופיעו תוצאות של עבודת סקר המראה כי עבור רוב הצרכנים האפשרות לקבל יותר באותו מחיר, והאפשרות לשלם פחות עבור אותו מוצר או שירות, נתפסות כשוות ערך. מסתבר שהם טועים. הם טועים, ככל הנראה, כי רוב הצרכנים חלשים בחישוב שברים. בחישוב נכון, 50% יותר במוצר, למשל, שווה ל-33% הנחה במחיר. אפילו סטודנטים בבית הספר לשיווק של אוניברסיטת מינסוטה לא הצליחו להבין את ההבדל בין הצעה של 33% יותר מן המוצר בהשוואה ל-33% הנחה במחיר. נניח שאריזה של 10 גרם תוסף מזון עולה 10 ש"ח. ברור שכל גרם עולה שקל אחד. תוספת של 33% חינם באריזה יביא את התכולה לסך הכל 13.3 גרמים. אם נחלק את המחיר של 10 ש"ח ב-13.3 גרם, יסתבר שכל גרם עלה לנו 0.75 ש"ח. לעומת זאת, אם נרכוש את האריזה של 10 גר' בהנחה של 33%, נקבל 10 גר' במחיר של 6.67 ש"ח, ובהתאם כל גרם עלה לנו 0.67 ש"ח. כצרכנים, אנו נוטים להתפתות לעסקאות פחות כדאיות כי המתמטיקה של ההנחות לא כל כך ברורה לנו, או אולי מפני שקוסם לנו לקבל משהו בחינם. ובכלל, האפשרות לקבל משהו מבלי לשלם עבורו הוכיחה את עצמה כגורם לרכישות בלתי רציונאליות, כולל רכישת מוצרים שללא "מבצע", לא הינו מזמינים. גם בקניות באינטרנט ניכרת העובדה שהסעיף "משלוח חינם" מעודד לקוחות להתייחס הרבה פחות למחיר הכולל של סל הקניות. בניסוי אחר, שבוצע בחנות, חוקרים הצליחו למכור 73% יחידות קרם ידיים שהיו ארוזות ב"אריזת מבצע", לעומת יחידות בודדות, כאשר המחיר ליחידה באריזה היה זהה למחיר היחידות הבודדות. התופעה של התעלמות ממחיר היחידה מכונה בשפת השיווק "התעלמות מערך בסיס".
בכדי שלא תאשימו אותנו בחמדנות, החלטנו לשנות את מבצע חודש יולי להרחבת BOS. בהתאם, תוכלו להרחיב את מערכת ה-BOSהקיימת בארגונכם ב-עד 20% הנחה, או לחלופין קבלו עד 25% יותר בנפח רישיון ברכישה במחיר המחירון.
וכעת, התייחסות קטנה למילה המעצבנת הזו של הפרסומים: "עד". למה "עד 20%"? מפני שברכישה ישירה מצ'יף תזוכו במלא ה-20%. ברכישה באמצעות סוכן, גם הסוכן יוכל ליהנות מהנחה.
לקראת עונת הקניות של חג המולד ב-1998, הזמין קניון לונדוני מהפסיכולוג דר' דייויד לואיס סקירה של רמת הלחץ אצל הלקוחות. הסקירה כללה בדיקת קצב הלב, לחץ הדם והורמוני ה-stress אצל קונים ממין זכר בממלכה המאוחדת. מסקנות הסקר היו שהשופינג, ככל הנראה רע מאוד לבריאות הגבר. בשונה מאשר אצל נשים, השופינג בקניונים העלה את הלחץ אצל גברים לרמות שנרשמות אצל טייסי קרב ושוטרים בזמן פיזור הפגנות. אבל, כאשר הלכו אותם הגברים לרכוש מחבטי גולף או מכונית, סימני הלחץ נעלמו כלא היו. כל עוד הגברים רכשו "צעצועים ל-בנים", כולל כמובן ציוד מחשוב וכו', הם נהנו מן החוויה והפרמטריים הגופניים הראו יציבות נינוחה.
הורמוני ה-stress,קורטיזול ו-נוראדרנלין, תפקידן לשחרר אנרגיה מן השרירים, להגביר את קצב הלב והנשימה, ולהנמיך את פעילויות העיכול, הגדילה ועוד. הנוראדרנלין והאדרנלין המוכרים לכולם, משחקים תפקיד מכריע בוויסות הגוף והמוח. האדרנלין הוא הגורם הראשי לתגובות פיזיולוגיות לשינויים ביציבות הפנימית (הומיאוסטזה) בגוף האדם - כמו גם ביונקים אחרים. המנגנון הפרימיטיבי בניצוחו מכין את הגוף, במצב של איום מוחשי, לתגובה של לחימה או בריחה (fight or flight). בעולם המודרני האדם הממוצע פחות ממצה את הפוטנציאל הזה, אם כי הוא מועיל במצבים חריגים - במפגש עם כלב תוקפני, בהיתקלות אקראית עם טיפוסים עוינים... גם כיום, בעוד ישבן ההומו סאפיינס שקוע עמוק בריפוד הכורסה הארגונומית מול מסך המחשב, זיהוי קוגניטיבי של מצב מסוכן עדיין מניע את הפיזיולוגיה שלו להכין את הגוף לקרב פיזי או בריחה. אלא שלגוף שלנו יש כמות משאבים מוגבלת. בו בעת כאשר מתרכזים הכוחות בשרירי הגפיים ובמנגנוני ההגנה, מערכות אחרות תשארנה רפויות ו"מוזנחות", לא מתפקדות. כך למשל, מערכת העיכול, הרבייה, ואזורי חשיבה אנליטית במוח. כן, במצב של לחץ - זה לא חדש לכם- רובנו מתבלבלים בקלות. כאשר משתמש עשה טעות ונלחץ מן התוצאות, הוא עשוי בקלות לבצע סדרה נוספת של פעולות לא מחושבות היטב. הן בד"כ מחמירות את המצב. יולי היא העונה החמה של ה"הגשות", בה המוני תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה סובלים מאובדן מידע - מידע יקר מדי בכדי לאבד אותו. אבל לא רק. זה קורה גם למיטב מנהלי הסיסטם ולאליטת "גאוני המחשבים", בעיקר כאשר עייפות יתר והתרגשות לקראת תאריך יעד, משבשים את תפקוד.
עצור - נשום - חשוב. ידיים בכיסים! אנשי מחשבים הנושאים באחריות לשלמות המידע בארגונים. כאשר הם רואים את עצמם אחראים לטעות או תקלה, מיד עולה רצון חזק לתקן את הבעיה בעצמם. לא נדיר שניסיונות התיקון המידי תחת לחץ, בליווי ייסורי מצפון, תסכול ו"פייט" יגדעו את הסיכויים הבודדים להצלת המידע. ואם בארזים נפלה שלכת, כלומר אם זה קורה לאנשי מחשבים ותיקים ומנוסים, אז מה יגיד שוחר המחשוב או המשתמש הפשוט? כאשר מזהים תקלה -לא משנה אם מורכבת או פשוטה- הכי טוב לעצור, לנשום, להירגע. לתת לגל האדרנלין לדעוך, "לספור עד 10", "לשתות כוס מים". לא משנה באיזו טכניקה תשתמשו. נכון, זה קשה, בעיקר באמצע יום העבודה כאשר כולם מתלוננים על השבתת המערכות. אל תמהרו. תתקשרו אלינו, אל תתביישו. עדיף להודות בטעות אחת מאשר לגרום לכדור שלג. האדרנלין הוא זה שדוחף את הכדור מפסגות הפיק שלו בדם.
דרך מוכרת לנו להתמודד מול מצבי לחץ וסכנה נלמדה על ידי כולנו בצבא. בפעם הראשונה שאנו משתמשים בנשק חם האדרנלין גואה וההתרגשות עולה. ככל שאנו נחשפים יותר ויותר למצבי לחץ ומתרגלים אותם יורדת רמת ההתרגשות ושימת הלב לפרטי הביצוע עולה. גם לתרגילים המורכבים ביותר באש חייה המסכנת חיי אדם מקדימים תרגילים על יבש ולהם מקדימים לימוד תיאורטי ותרגולים אישיים בסדר מורכבות עולה: פרט, חוליה, כיתה, מחלקה, פלוגה וכך הלאה. חיילים שיגיעו לידי מגע אמת ללא תרגולת מספקת לא יהיו מיומנים לא ברמה טכנית, מבצעית ולא ברמה של התמודדות אישית. ולכן אנו חוזרים ומנחים לתרגל מצבי אסון בתחום מערכות המידע. התרגול צריך להתקיים על פי אותן המתודולוגיות שנרכשו בצבא. רק תרגול החלפת דיסק במערך הדיסקים יכול להגן מפני החלפת דיסק שגוי בעת חירום.
"חשמלית ושמה תשוקה" היה מחזה. כעת היכונו למעלית ושמה קידום מטרות. ליפט תהיה רשת חברתית שתעזור לאנשים להגיע למטרות שלהם, היא כרגע במצב ביטא ולקראת אוגוסט צפויה לצאת בצורת אפליקציה לאייפון. מאוחר יותר, יתכן תתמוך בפלטפורמות אחרות, כולל ווב. ליפט מבוססת עמדה פסיכולוגית האומרת שככל שאדם מרגיש נתמך, הוא יכול לתפקד טוב יותר ולהגיע למטרותיו בדרך פשוטה וישירה יותר, בעבודה של צעד אחר צעד ותוך יצירת ההרגלים הדרושים לכך. כל הרשת מבוססת על הספר "The power of habits" של Charles Duhigg. עזרת הרשת להשגת מטרות מתבטאת באפשרות לראות את ההתקדמות צעד אחר צעד, וביכולת לקבל הערות ודעות של חברים בעלי מטרות דומות. עד לגרסת הביתא עבדו המפתחים בתחומים של בריאות וטיפוח הגוף, יצרנות, אושר ויחסים חברתיים. ואגב, אבות הליפט הם סטון ו- וויליאמס, שהיו שותפים של ג'ק דורסי בהקמת טוויטר
OUYA
OUYA תהיה קונסולת משחקים מבוססת אנדרואיד, שפותחה לשימוש עם מסכי טלוויזיה. היזמים שואפים למכור אותה במחיר של 99 דולר ליחידה. ג'ולי אורמן, מנכ"לית ומיסדת החברה מסבירה כי המוצר יעזור למפתחים הצעירים מאוד גישה לשוק משחקי הוידיאו, הקשה מאוד לחדירה עבורם. מאחורי הפרויקט גם פועלות הנפשות של פרויקט One Laptop Per Child שהשיקו מחשב נישא זול בעבור תלמידים במדינות מתפתחות. במקלדת של OUYA יש ג'ויסטיקים, שמונה כפתורים, D-pad ופד מגע בעבור משחקים בהם תהיה צורך לסימני ידיים. הקונסולה מגיעה עם קיט פיתוח למי שירצה לפתח את המשחקים בעצמו. הדרישה היחידה מן המפתחים היא הסכמתם לכך שחלק מיצירותיהם תהינה חינמיות לכל (דמואים עם מספר רמות חינם). מי שירצה ליהנות מן הגרסה השלמה יוכל לרכוש אותה בחנות דיגיטאלית בסגנון App Store או Google Play, באמצעות תשלום אחד, או עם מנוי. הקונסולה עצמה תגיע עם מעבד Tegra 3 בעל 1GB RAM ויציאת HDMI של 1080p בתחום האחסון, יהיו לקונסולה 8GB קיבולת פנימית, אך ניתן יהיה להרחיב אותם עם דיסקים קשיחים חיצוניים שנוסיף דרך פורט USB. הכסף לזינוק OUYA נאסף ב-Kickstarter, כך שלמי שרוצה להיות שותף יש עדיין קצת פחות מחודש להשקיע בקישור זה.
קעקוע מזמזם
חברת נוקיה הגישה בארה"ב בקשה לפטנט על קונצפט של "קעקוע מישושי", אשר מתנודד בעור ברגע שהטלפון הנייד של המקועקע מקבל שיחה נכנסת. אודות לרעיון פוטוריסטי זה, לא נפסח יותר על שיחות נכנסות בגלל רעש סביבתי או כי שמנו את הנייד על שקט במעמקי התיק (הבנות). הפטנט מבוסס על הטמעת מעגלים חשמליים בגוף האדם. נוקיה איירה את הבקשה לפטנט עם דגמים מסקרנים מאוד. בעיקרון, הקעקוע נשלט על ידי טלפון נייד ומתחיל לרעוד כאשר הנייד מקבל שיחה או SMS, אך בעלי הנייד יוכלו לקנפג סוגים שונים של אזעקות, עוצמה, מספר ומשך התנודות, כמו גם פרק הזמן ביניהן. השוני בין הקנפוגים השונים יעזור להבדיל ביניהם. בנוסף למערכת התראות, הקעקוע יוכל לשמש כאמצעי לזיהוי. אבל, מי שלא מעוניין בסימון קבוע של הגוף, יוכלו להשתמש במקום במעין קרום פלסטי להדבקה עם דיו פרומגנטי.
ללשכת מנתחי מערכות בישראל דרוש/ה מנכ"ל בשכר. בעל תואר אקדמי באחד מהמקצועות הבאים: כלכלה, מנהל עסקים, ראיית חשבון, מנהל ציבורי ו/או בכל מקצוע שיהיה רלוונטי לתפקיד. תואר אקדמי אחר בתחום עיסוקה העיקרי של הלשכה - יתרון. בעל ניסיון, בלפחות אחד מהתפקידים האלה: בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים דומה; בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים; בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של הלשכה - יתרון. דרישות נוספות: ניסיון ארגון וניהול משק וכספים, ניסיון ניהול משא ומתן עם גורמים עסקיים וציבוריים, יכולות ניהול מול ועד מנהל הפועל בהתנדבות, הכרת הקהילה, יכולות שיווק בקהילה (רצוי) והשגת חסויות, ניסיון בהכנה וניהול כנסים (רצוי), בעלי תואר שני באחד המקצועות המפורטים לעיל - יתרון.
התפקיד כולל ניהול כללי של העמותה כולל גיבוש תכניות אסטרטגיות וקביעת יעדים לפעילותה, ודורש בחלקו עבודה בשעות לא שגרתיות. קו"ח ליו"ר הלשכה, שי קוקוי, בדואל
ב-1 ביוני התחילה שנה נוספת לקמפיין לחיסכון באנרגיה לסקטור העסקי ביפן. בעידוד המשרד לאיכות הסביבה היפני, עובדים אשר רגילים להגיע למקומות העבודה בלבוש פורמאלי על פי הקוד המערבי - חליפות ועניבות - יכולים להגיע בבגדים קלילים יותר, חולצות קצרות ואפילו סנדלים. הפחד להגיע לגבול היכולת בהספקת חשמל הובילה ביפן לרעיון לתת אישור ללבוש בגדים קיציים בסביבת העסקים, על מנת לצמצם את השימוש במיזוג אוויר במשרדים. יישום הרעיון התחיל ב-2005 וכונה "Cool biz". במרץ 2011 החריף משבר האנרגיה אחרי נפילת תחנת הכוח בפוקושימה . 54 הכורים שלה סיפקו עד אז כשליש מצריכת החשמל בארכיפלג. מאז שודרגה תוכנית החיסכון וזו השנה השנייה של ה- "Super cool biz". בנוסף לעניין הביגוד, הממשלה מעודדת את האוכלוסייה להשתמש באלטרנטיבות למוצרי קירור חשמליים, כמו מגבות לחות ואוורור טבעי. גם הסקטור העסקי החל להתייחס לצורך לחסוך בקירור. רשת סופקרמרקטים, למשל, הודיע על פתיחת החנויות בשעה 07:00 כדי לנצל את קרירות הבקרים. ממשלת יפן תודיע בקרוב על פתיחה מחדש של הכורים הגרעינים בתחנת אוי במחוז פוקי, לאחר סיום הערכות הבטיחות שלהם ועמידותם לאסונות טבע. היפנים לחוצים לפתוח את אוי מחדש, אחרי הכיבוי הגרעיני מ-5 במאי, הראשון ב-42 שנה.
(אגב, אתמול יצא לאור הדו"ח הרשמי של חקירת האסון בפוקושימה. ומי אשם? תרבות ההזנחה!)
קישורים
● אוקסימורון השבוע: "הממשלה תקים עמק קיברנטי בדימונה". אם זה קיברנטי, אין מקום להגדרה טופוגרפית וגיאוגראפית!
כן, אני מבסוט לאללה מהטבלט שלי: מסך מגע "7 שמגיב יוצא מהכלל, מעבד של 1 גיגה הרץ זיכרון פנימי של 512 מגה ונפח אכסון של 8 גיגה בתוספת מקום לכרטיס זיכרון. מריץ סרטים ב-HD, מנגן מוזיקה באיכות קול גבוהה. מעוצב בצורה אלגנטית (אם כי רצוי לא להפיל אותו). מריץ מערכת הפעלה אנדרואיד 4 (Ice Cream Sandwich). אין לו מצלמה מובנית אבל אני לא צריך את זה. בשל עיסוקי, יש לי שתי מצלמות צמודות לישבן בכל עת וגם טלפון עם מצלמה, ועוד משקפי שמש עם מצלמה מובנית. אני לא צריך גם טאבלט עם מצלמה מובנית. למי שרוצה לרכוש את המוצר, הוא נקרא פלאדין של חברת אמיאול הסינית וניתן לרכוש אותו באתר דיל אקסטרים בלי עלויות משלוח.
הוא זכאי?
רעש והמולה מלווים בימים אלו את זיכויו של אהוד אולמרט. תומכיו מקימים צעקה גדולה על העובדה שפרקליט המדינה הפיל ממשלה "שלא כדין", ויש אפילו אידיוט אחד שקורא לפרקליט המדינה להתאבד. למרות שלי אישית נוח הרבה יותר מבחינה פוליטית עם אהוד אולמרט, הרי שגנב הוא גנב הוא גנב. אולמרט עדיין הורשע במרמה ובהפרת אמונים (עבירה שדינה עד 3 שנות מאסר) ופרשת מפלצת בגבעה (הולילנד) עדיין לא הסתיימה. אם הוא ייצא זכאי שם, יהיה זה סימן שמערכת המשפט הישראלית פשטה סופית את הרגל, שכן העדות במוצקה שם היא המפלצת עצמה. אין מצב שאפשר היה לחרוג בצורה מטורפת כל כך בלי שמישהו ישמן את גדולי הגלגלים. כל מי שגר או חולף בירושלים לא יכול לפספס את החרפה הארכיטקטונית המכוערת שנקראת פרויקט הולילנד, גם לא ראש העיר. אבל, בואו נתמקד בזיכוי לכאורה. הוא אמנם נמצא זכאי בעבירות החמורות, אך מרמה והפרת אמונים הן לא בדיוק מעשים שכדאי להתגאות בהם. מה שמפחיד אותי יותר מכל הן שתי האפשרויות: 1. שהימין צודק, ובית המשפט הוא שמאלני והחוק לא כל כך לרגליו. 2. שהשמאל צודק והימין דאג לתפור לאולמרט תיק ולהפיל ממשלה בצורה שכזו. האפשרות השלישית כבר התאמתה ולא במפתיע: במדינת ישראל כמו בארה"ב, אם יש לך כסף לעורכי דין מספיק כבדים הרי שיש סיכוי טוב במיוחד שתצא זכאי מכל דבר.
האזרח ש.
האזרח ש' חי לא רע, הוא מטייל בחו"ל ולומד את עוולות העולם, אין לו חלונות בביתו אבל הוא מסתפק בחלונות בתי המלון בכל העולם. וכנראה שלא אכפת לו מה קורא בחצר ביתו. האזרח ש' לא מוטרד מכלום, פרט, אולי, מהסיכוי שקרן הפנסיה שלו מתה, בטרם עת. הוא גם לא רואה שקרן הפנסיה שלו היא חלק מתהליך גדול יותר, מורכב יותר, בו עשקו הטייקונים את כל העם בעידוד הממשלה. אבל האזרח ש' מוטרד יותר מפינוי התנחלויות. הוא -חס וחלילה- לא גר בהתנחלות, אבל הוא ילחם עד לטיפת דמם של כול-ל-ל-לם בעבור פיסת אדמה ארורה זו. האזרח ש' משוכנע שהמצב הכלכלי במדינת ישראל נהדר, ושכל המוחים ברחובות הם צפוניים שמותר להכות אותם כמה מכות יבשות. הוא גם לא יודע שמכות יבשות הן תרגיל משטרתי מלוכלך ופירושן להכות מישהו חזק אבל בלי להשאיר סימנים חיצוניים (פנימיים? למי איכפת?). לממשל לא אכפת שעשרה שוטרים מכים אישה בת 25 והיא מסיימת את האירוע עם גבס (מכות לא ממש יבשות, אה?) האזרח ש' מרגיש בטוח מאוד, לעת עתה. כמו רבים וטובים בגרמניה, ספרד, איטליה ושאר משטרים פשיסטים בהיסטוריה. ואין פלא שהוא מרגיש בטוח, דעותיו (לפחות לעת עתה) הן הדעות ה"נכונות", הנפוצות. אבל כאשר יעלם חברו השמאלני, האם הוא יבדוק לאן הוא נעלם? סביר להניח שהוא ימשיך בלי להסתכל אל חצר ביתו. יעצום את עיניו וימשיך לחזור על המנטרה שכל העולם רוצה לרצוח אותנו, ולעודד רצח של עם אחר בלי משים, אם שמא עם משים. האזרח ש' הוא אדם נחמד. אבל נניח שיום אחד יתחיל טבח מוסלמים באירופה. מעניין מה תהה תגובתו. לצערי, אני חושב שאני יודע.
*הצהרת אחריות למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין