גרסתBOS העדכנית הנה BOS v2.2.11 ▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS 2009H.pps גרסת Beta עדכנית 2.2.11.247 לקבלת גרסת Beta
שער ערך ה GB 30/11/2011 השוואת כדאיות רכישת דיסק קשיח מסוג SATA לפי מחיר לכל 1GB
"As one executive remarked at an event recently, “we have a RAID stack that’s 25 years old”. This kind of product stability, plus years of testing ....should make them a strong competitor in the flash market..." storageswiss מתוך
אצלנו בבית הורי היה מקרר בן יותר מ-30 שנה שלא הפסיק לעבוד יום אחד בחייו - למעט בהפסקות חשמל. הוא היה לבן ומגושם, קצת דומה בצורתו למצבה אימתנית, עם מקפיא צנוע ונורה פנימית צהבהבה. בחלוף השנים המקרר נשאר מונולית מיושן בעוד סביבו המטבח השתבח. אופנות עיצוב חלפו סביבו והוא בשלו, ממשיך לעבוד בגרגור התמידי, בעקשנות. מסרב לנוח או למות כדי לפנות מקומו למכונה ייצוגית יותר. לא נותן שיחליפו אותו במקרר בעל קווים אלגנטיים, או במכונה מוארת היטב, שיורקת קוביות קרח בלחיצת כפתור... ואשר בסופו של דבר מבלה את מרבית שעות היום באותו תפקיד כמו המקרר הישן: לשמר את האוכל בחושך. לא מזמן נודע לי שהמקרר הישן שלנו עדיין עובד, אצל קבלן ששם אותו במגורי הפועלים שלו. למרות שהוחלף, כולם חושבים עליו בנוסטלגיה: "אך, מקררים טובים היו אלה של פעם! מעולם לא ראו טכנאי! היום אתה קונה לשנתיים שלוש... והם מתים לך יומיים אחרי תפוגת האחריות".
הערב ביקרתי אצל חבר-עורך דין במשרדו החדש ברחובות. עורך הדין התקין לפני יותר משמונה שנים מערכת BOSשתגבה את קובצי המחשב לדיסק-און-קי שלו, ומאז ההתקנה לא פנה אלינו שוב לקבלת תמיכה. בכנות, חשבנו שהוא לא משתמש במוצר,ולא אומר זאת כדי לא לפגוע ברגשותינו. בכל פעם שנפגשנו באירועים חברתיים נעורה הסקרנות, אך נושא הגיבויים לא עלה, ואם עלה הרי שהנ"ל הכריז על צרכים צנועים ועל כי הוא מרוצה מחלקו. היום אזרתי אומץ והחלטתי לשאול. "עכשיו שאתה עוזר לי, אולי אעזור לך? אולי אבדוק את הגיבויים שלך ואציע לך שדרוג, עדכון, הרחבה... משהו? - בבקשה. גרסה ארכאית של BOS*בירכה אותי לשלום מבין קובצי המערכת. היא ישבה בנונשלאנטיות בדיסק בן יותר מ-4 שנים ועבדה הרבה יותר בשקט ממנוע המקרר של פעם. היא שרדה את חילופי צוות הניקיון. היא שרדה מעבר דיסקים, מעבר משרדים, חילופי לקוחות, חתונה ובריתות. שכנעתי אותו שצריך להתקין גרסה חדשה. משהו חכם באותה מידע, אבל יותר עדכני, עם אותו ממשק קלאסי אבל משופר... עורך הדין חייך בחן. הוא לא מגבה "שטויות", סרטים, משחקים, רק עבודה. מסמכי וורד, צילומי ראיות. הוא עדיין לא צריך את זה. אם יכניס עוד שותפים למשרד, אם וכאשר יגדלו ילדיו ויצטרפו לפירמה, הנפח יגדל... ואז הוא ירים לנו טלפון, נשלח לו גרסה טרייה ומפתח במייל, יהיה בסדר...
עמוק במשרד הנאה, עם הריהוט היוקרתי והנוף היפהפה, פועמת גרסת BOS קשישה ומתקתקת עבודה כמו גדולה. זה די מרגש. (האיש הקטן החי בתוכנו, שבליבו נוצר שאיפת האלמוות, טופח לעצמו קלות על השכם ו-...אוי! שמור נא לי מלהשוויץ, לא ככה חונכנו) המחשב פגיע ושברירי כמו במערכת חדשה ממש. אני ממליץ לעורך הדין להחליף לדיסק חדש, לבחור יעד מרוחק לגיבוי, לחסן, לפחד קצת יותר. ובסוף, יוצא והולך הביתה עם מעט ייסורי מצפון - החדרתי צל של נחש לגן העדן... אבל גם המקרר הישן הטוב ביותר צריך לפעמים שיתחזקו אותו.
(*) צרוף מקרים מפתיע שמתאים לישראל: הערב נודע לנו שגם במכללה גדולה וחשובה באזור המרכז מצב ה-BOSדי דומה...
בניין האשפוז בבית חולים קפלן כמעט גמור. הוא עדין נראה מחובר על כרעי תרנגולת לשאר הבניינים, אך נראה כבר פעיל במלואו. אני מודה בכך שכמבקר מזדמן ,לא אחת הלכתי לאיבוד שם בשנים האחרונות, בפרוזדורים ארוכים, בין פניות מפתיעות ושילוט לקוי. אפליקציית ה-Indoor navigation של נוקיה הייתה עוזרת לי שם, אבל היא רק עכשיו יוצאת לשוק, יום אחד אחרי שגוגל הכריזה על גרסה חדשה של Google Maps עם גיאו-פוזישנינג של מבנים. הפיילוט של נוקיה משתמש ב-Bluetooth 4.0 ומבוסס על טריאנגולציה באמצעות סדרת אנטנות לא יקרות, בעלות עוצמה נמוכה. הכוונה היא להוסיף את יכולת הניווט בתוך מבנים לטלפונים החכמים, שיהיו מסוגלים להחליט איזה סוג ניווט נדרש בכל עת ולהחליף ביניהם אוטומטית כדי למנוע "שטחים מתים". ההרחבה של נוקיה לא מופיעה ברשימת הפרוטוקולים של בלו-טות, אך במידה והפיילוט יצליח, יתכן ותתווסף תוך פחות משנה וחצי (אומרת נוקיה). היצרן הפיני מתכנן שהשימוש בתקן יועיל לא רק במבני ציבור (שדות תעופה, מרכזי קניות... בתי חולים!) אלא גם לאיתור בזמן אמת של חפצים כגון עגלות קניות - כדי לעקוב אחר הרגלי התנועה של הצרכנים. (מאוד "אח גדול" לטעמנו). השימוש בפרוטוקול של בלו-טות ידרוש שינויים משמעותיים בבקרים ויתכן גם בעיצוב החומרה, כך שגם אחרי סיום בניית התקן יתכן וייקח זמן עד שהמכשירים יגיעו לשוק.
מעניין למה, אבל בכל פעם שאני קצת עייף, מתוך בלבול בקומפלקס המטולא אני מגיע תמיד לחדר המתים. לא כיף.
מוצרים אלקטרונים שקופים הופכים ליותר ויותר פופולאריים, בעיקר בתקופה בה מתחילים להבין את הצורך בחיסכון באנרגיה.דו"ח האנליסטים של ננו-מרקטס האחרון מצביע על מגמות שיוצרות הזדמנויות חדשות בתחום. פיתוח טכנולוגיות TFT (או Thin Film Transistors) מביאה לנו דור חדש של LCD ו-OLED עם מה שנקרא active matrix backplane. הרובד האחורי הפעיל יכול להיות מורכב ממגוון חומרים, וטכנולוגיות. מסכים אלו ישמשו לטווח רחב יותר של שווקים מאשר אמצעי התצוגה השקופים בדור הקודם. למשל, צפוי שהם יתפסו מקום חשוב בשוק השילוט הדיגיטאלי ואפילו יחליפו טכנולוגיות כמו למשל ה-HUDשנמצא בשימוש במכוניות ובמטוסים כדי לאפשר לצופה לראות את המידע המוצג מבלי להסיט את המבט מהכיוונים הנדרשים. למכירות המסכים השקופים יש פוטנציאל גדול הודות לאימוץ של יישומי AR - מציאות
רבודה- ושיחות וידיאו (telepresence) הדורשים אותם. מפתחי ה-iPhone וה-iPad כבר רומזים שהם הולכים בכיוון ומסך שקוף מורכב יתכן יהפוך לתקן אצלם תוך שנים מעטות. גם מיקרוסופט מתחילה לתמוך במסכים שקופים, וככל הנראה הם יהפכו לדבר החם הבא. ומה בנוגע לחיסכון בחשמל? - הפיתוח של חומרים מתקדמים יעזור להגדיל את שוק הפאנלים הסולאריים והחלונות הצובעים את עצמם. לגבי הפאנלים, אומרים בננו-מרקט, צמצום הסובסידיות למערכות סולאריות ידחוף מוצרי זכוכית סולארית שיוזילו את עלות המערכות הפוטואלקטריות על ידי כך שהם יטמיעו אותן בזכוכית למבנים.ובנוסף, חומרים תרמו-כרומיים ואלקטרו-כרומייםצפויים לאפשר שיפורים משמעותיים בחלונות הצובעים את עצמם, תקווה גדולה בתחום חיסכון באנרגיה, לעומת החלונות מאותו סוג הקיימים היום. מהפכת האלקטרוניקה של השקיפות תתאפשר הודות לפיתוח חומרים. נכון להיום, ניתן דגש למוליכי חמצון ולמוליכים למחצה. האנליסטים צופים שהאלקטרוניקה השקופה גם תשמש שוק חדש לננו-חומרים ואולי אפילו לחומרים אלקטרוניים אורגנים.
האם זה נכון שהאקר מסוגל להצית לנו את המחשב? מישהו קרא כתבה ב-טיים על מדפסת ביתית שמתחילה פתאום לעבוד מבלי שאיש ישלח מסמך להדפסה. המדפסת מרעישה כפי שהיא רגילה לעשות בהתחלת העבודה. אלא שעכשיו, הנייר מצהיב ומתחיל להתחמם. עשן נישא מכל חריציה ואם לא מנתקים אותה ממתג החשמל, בסוף היא נשרפת כולה. חוקרים באוניברסיטת קולומביה הצליחו להוכיח סוג חדש של נקודות תורפה במדפסות משרדיות רגילות, אותן מסוגלים האקרים לנצל במטרה להזיק. הרעיון מבוסס על כי פורצים שמשתלטים על מחשבים שמחוברים לציוד היקפי יזינו אותו בעומס בלתי נסבל שיגרום לו לקריסה. זה אפשרי במיוחד מאז שהמדפסות הפכו למורכבות, ליותר דומות למחשבים עצמם – אבל ללא מנגנוני ההגנה איתם אנו מציידים את המחשבים המסורתיים שלנו. חברות האבטחה לא התעניינו עד כה בנישה זו, ולכן ההתקנים הפריפריאליים חשופים למתקפות וניצול לרעה. בחברת HP טוענים כי המדפסות שלהם בטוחות ולא תעלנה באש, הודות ל"מגן תרמי מוטמע", אשר לא ניתן להתגבר עליו באמצעות מניפולציות לשינוי ה-Firmware. בעוד מדווחים ב-HP כי "שום לקוח לא דיווח על חדירה לא מורשית", הם מודים שהם מכירים את פרצת האבטחה ורק גורסים שזה משפיע על מדפסות ללא חומת אש. אך כידוע, גם חומות אש אפשר לפרוץ, אם במחשבים אז גם במדפסות.
HP מדווחים שהם כרגע עובדים על שדרוג ה- firmware לטיפול בנושא וממליצים להגן על מדפסות מאחורי חומות אש
ועידת הפסגה העולמית של האומות המאוחדות המתקיימת בדרום אפריקה תסתיים רק בעוד כמה ימים, אבל אין כבר לאף אחד תקוות גדולות להגיע בה להסכמה כוללת. עמדות המדינות המפותחות, המזהמות הכבדות, מול עמדות הארצות המוכנות להתחייב לצמצום ייצור גזים החממה, מנוגדות קוטבית. ארה"ב, שיאנית שנייה בעולם בזיהום (אחרי סין), היא היחידה שלא אשרה את פרוטוקול קיוטו כדי שלא להתחייב על פי חוק לצמצום פליטת הגזים הרעילים. אבל נציגיה הגיעו לדרום אפריקה, אם כי נחושים שלא לחתום כל הסכם בעל תוקף חוקי עד אחרי שנת 2020. האמריקאים טוענים כי לא סביר שעד אותה שנה הכלכלות הגדולות יישנו את המטרות והדרכים לצמצום אותם הגזים. אותן מטרות נקבעו בקופנהגן ב-2009 ואושרו בוועידת מקסיקו ב-2010. גם השר הקנדי לאיכות הסביבה ציין כי ממשלתו מאמינה שחתימת פרוטוקול קיוטו הייתה אחת השגיאות הגדולות שנעשו. ממשלתו מחויבת להחלטות קופנהגן מפני שמוצאת אותן ריאליסטיות הרבה יותר. לעומת זאת, מדינות האיחוד האירופי מגיעות לועידת האקלים ה-17 של חברות האו"מ בעמדה שהעולם זקוק לתוכנית שאפתנית הרבה יותר לצמצום פליטת גזים החממה. הן שגרו קריאה לכל המדינות באו"מ להגיע להסכם גלובאלי לקראת 2015, אשר ייושם עד 2020. כלומר, להחתים את המדינות על תקופה שנייה של פרוטוקול קיוטו, אך קבוצת מדינות הכוללת את רוסיה, יפן וקנדה, אינה מוכנה לכך.
שינוי האקלים יגרום, בין היתר להעלמות של מדינות. הראשונה להעלם תהיה ככל הנראה רפובליקת
Kiribati, ארכיפלג הקרוב לאוסטרליה עם כ-100,000 תושבים. צעירי המדינה החלו מסע תקשורתי בכדי למשוך את תשומת הלב העולמי אל המציאות הכואבת שלהם, החיים במדינה הולכת ושוקעת פשוטו כמשמעו. איי שלמה, Fiyi, Nauru, Tonga ו- Vanuatu הן מדינות נוספות שיאבדו חלק או כלל אדמותיהן כאשר גובה הים יעלה כתוצאה משינוי האקלים.
ביוכימיה?
עמותת אריאלה מחפשת מתנדב/ת עם רקע בביוכימיה, שיהיה מוכן לעזור לתלמיד הלומד שנה שנייה ביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הפיצו נא את השמועה. עמותת אריאלה פועלת למען קידום הנוער של העדה האתיופית. צרו קשר: anat@ariela.org.il
Jérôme Lecat כתב השבוע קטע מאלף.לדעתו, מי שמוביל את מהפכת הענן האמיתית הם לא אחרים מאשר הצרכנים. לקאט לא מוצא היום, וגם לא אנחנו, כל הבדל סמנטי בין "הענן" ו-"האינטרנט" או "הרשת".בשפת הצרכנים, זה הפך למילים נרדפות. גם בעולם העסקים התפשטה קדחת הענן. המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה של ארה"ב אפילו ניסה להגדיר את המילה "ענן" - למרות שההגדרה מורכבת ביותר.המחשוב הענני הוא מודל של נגישות למאגר משאבי מחשוב ברי הגדרה, באספקה מהירהוקלה.אך מה בדיוק מהפכני במודל הזה? על פי ההגדרה שצוינה, הענן הוא התפתחות -ולא מהפכה- של תהליך שהתחיל בשנות התשעים עם בואו של האינטרנט המסחרי, ואשר שורשיו עתיקים אף יותר... בשנות השישים, אולי, כאשר SABREשל חברות התעופה הפך לענן הראשון הנגיש באמצעות רשת מחשבים. בשנות השמונים, ה-Bulletin Board Systems -BBSesוגם Minitelרוו אפליקציות לשימוש ברשת (כמו דפי זהב, הזמנת כרטיסי טיסה, הכרויות ברשת ועוד). מאוחר יותר, בשנות התשעים, השירותים המקוונים הפכו לאינטרנט ואחרי כן הופיע קונספציית ה-SaaS מפני שיצרנים אחדים הבינו שרשת האינטרנט הפכה לאמינה עד כדי כך שארגונים ותאגידים שלמים יכלו להיות תלויים בה. עוד עשור חלף, אומר לקאט, ורוחב הפס קיים אפילו ללא קו, אפשר לגשת לאינטרנט דרך טלפונים חכמים. כיוון שלכל משתמש יש אופציות שונות להתחבר, המיקום שלהם כבר לא חשוב. ואז אמזון גילה שאפשר לתת לא רק אפליקציות, אלא גם תשתיות מחשוב - כשירות, ויהי ענן. אבל ההבדל בין שירותי הענן של אמזון לבין ה-BBS מלפני 30 שנה לא מהותי עד כדי כך. למרות זאת, יש כן מהפכה שמתפתחת, והיא מהפכת הצרכנות. אחרי שבמשך עשרות שנים החדשנות בטכנולוגיות המידע נדחפה על ידי ממשלות, תאגידים וצרכים צבאיים, בימי ה"ענן", הצרכן הוא זה המניע את השינויים והחדשנות. לשרת את כמות הצרכנים המחוברים לאינטרנט היא מטלה בלתי נתפסת. חייבים לשרת את כולם, בו זמנית, למרות מגוון המצבים, ההתקנים, אזורי הזמן, שפות שונות, וכו'. במיזם כזה אין בכלל חלונות תחזוקה בטוחים, לא בשעות היממה, לא בימות השנה. אתרי רשת גדולים (גוגל, פייסבוק וכו') מתמודדים מאז 2004-2006 עם אתגרים אלו. כל אחד לחוד הגיע לפתרון זהה: ארכיטקטורה מבוזרת בה המרכיבים יכולים ליפול או ניתן לשדרג אותם או להחליף אותםאחד אחד מבלי שזה ישפיע משמעותית על המכלול. הפעולות הידניות מצטמצמות כך לחלקיק מן הנדרש במערכות מידע מסורתיות. וזו בדיוק הבסיס לגל הענן.תשתיות אלו גרמו למהפכה בפיתוח תוכנה.מפתחי האפליקציות היום משתמשים בשפות ובפרדיגמות שונות מאלה שהיו פופולאריות לפני עשרים שנה. גישתם לפיתוח ממוקדת מטרת האפליקציה, ואין להם כל צורך להתחשב בחומרה.באופן טיפוסי, האפליקציות שלהם שייכות לסוג ארכיטקטורה של "שירות וובי" וקל מאוד לקשר ביניהן (כמו למשל ביחסי הגומלין בין הרשתות החברתיות השונות). היות והתשתיות ניתנות לתכנות, המפתחים יכולים להתייחס לתשתיות עצמן כמו לשירות נוסף. כעת, אפליקציה יכולה לדרוש אלף שרתים, אך רק לזמן הקצוב עד שמשיגים את התוצאה, ואז כל אלף השרתים משתחרריםלמטלה אחרת ללא כל התערבות ידנית. אבל, אם אפליקציה מסוימת הופכת לפופולארית ותדרוש יותר משאבים, היא תשיג אותם מן ה-"תשתיות כ-שירות". יתכן שבעוד עשור, סגנון פיתוח זה יהפוך לתקן בארגונים. גם בתחום החומרה הוביל הצרכן את ההתחדשות. עלות הרכיבים המבוססים סיליקון (עלות מחקר, פיתוח וייצור) היא העיקרית. ולכן, מחיר הרכיבים הוא ביחס הפוך למספר היחידות שנמכרות.זה קורה למשל עם הכוננים במצב מוצק, שנמכרו תחילה למצלמות, לטלפונים חכמים, להתקני USB, ולאט לאט מחירם יורד כדי להתחיל ולהתחרות עם מחיר הדיסקים הקשיחים בעבור שימושים עסקיים מסוימים. אילולי נמכרו קודם לכן מיליוני יחידות SSD לשוק המאסיבי, לא הייתה היום כל דרך להשתמש ב-SSD בסטארט-אפים כאלטרנטיבה קבילה לאחסון.
דרך נוספת בה הטכנולוגיה של מוצרי הצריכה משפיעים על ההתחדשות היא באמצעות העובדים. עד לא מזמן, המועסקים נאלצו להשתמש בציוד שניתן להם על ידי מחלקת ה-IT של התאגיד. לעיתים הם היו מתלוננים אךבכל זאת משתמשים במה שיש. אך היצע הדרכים הזמינות והחופשיות לעשות דברים כה רחב, שהמצב השתנה. לראיה: כמה פעמים התקשיתם לשלוח תצרפים גדולים במייל הארגוני? תיבות הדואר לעיתים קרובות קטנות מדי ולא מקבלות אותם. ואז, מה יותר קל מאשר לצרף את הקבצים למסר שנשלח דרך חשבון ה-Gmail הפרטי? כל אחד מאיתנו יודע כבר להשתמש בהתקנים ממוחשבים מתקדמים מחוץ לסביבת העבודה: טלפונים חכמים, רשתות חברתיות, סקייפ ועוד הם חלק מחיי היום-יום שלנו ועושים את החיים יותר קלים ונעימים. ואז, מגיעים למקום העבודה כדי לגלות את הפער העצום בין טכנולוגיות הפנאי ליישומים העסקיים ה"מיושנים". ה"צרכניזציה" של מערכות המידע היא המהפכה האמיתית, אומר לקאט. "היא הרוח שדוחף את הענן". והויכוח האמיתי לא מתקיים בין הענן הפרטי והציבורי, אלא שהאתגר האמיתי למערכות המידע הארגוניות הוא לקבל את העובדה שחכמת ההמון בסופו של דבר תכתיב למנהל המחשוב את בחירותיו, ולא משווק של חומרה כבדת משקל עם תקציב פרסום שנתי שמסוגל להאכיל מדינה אפריקנית בינונית.
“הפעם זה לא נגמר באקזיט", זו כותרת ההספד שכתב כלכליסט של Ynet על חברה בשם BeeTV, אחת מיני רבות שלא נמצאו לקוחות למוצר שלהם ונאלצו לסגור את הבסטה. החוצפה היא הכותרת, כאילו שכל סטארט אפ שני נגמר באקזיט מוצלח. לא פלא שמי שאיננו איש היי טק מתעב את התעשייה השחצנית הזו, למרות שיש המהמרים על המכנסיים שלהם בכל פעם מחדש. 99% מפרויקטים הסטארט-אפ קורסים, בגלל חוסר מימון, ניהול גרוע, אן פשוט מוצר שאיננו נדרש. נכון, בעל החברה תמיד יטען שהמוצר שלו נדרש ותמיד יש סיכוי (שהולך ונהיה קלוש יותר ויותר) שיהיה איזה בעל ממון שישקיע ברעיון שהוא עצמו לא מבין. אבל הימים הללו הולכים ונעלמים, מספר האקזיטים הולך ומתמעט וכמו בכל מקום בשוק הישראלי (והעולמי) יש יותר פשיטות רגל מהצלחות. אבל יחסי ציבור אף פעם לא נגמרים... שימו לב למשפטים הבאים: "החברה פיתחה אלגוריתם המנתח את התנהגות הצופה לאורך זמן, מזהה את טעמו האישי ומגדיר דפוסי צפייה. בדרך זו, הערוץ האישי שבונה המערכת מציג מגזין טלוויזיוני המותאם למנוי ומשתנה בהתאם להקשרי הצפייה השונים. מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, יניב סולניק, אמר לבלוג הטכנולוגי טק-קראנץ' כי ל-BeeTV אין אפשרות להמשיך ולהתקיים, והיא מעמידה את נכסיה למכירה. בין נכסים אלה ניתן לציין מערכת המלצות מוגנת פטנט, המיועדת לאייפון ולאייפד” החברה עדיין לא אמרה נואש ויש שם כנראה מישהו שמכיר את הכתב מאיר אורבך או אולי מישהו אחר במערכת שמנסה לסייע לחברה למכור את מה שהיא טוענת שיש לה. כמי שפיתח מערכות טלוויזיה על האינטרנט לחברות אחרות אני יכול לומר שהרעיון הזה של טלוויזיה מותאמת אוטומטית לצרכיי הצופה היא אחד הכישלונות המרהיבים ביותר של ענף ההיי טק. החברה הוקמה ב-2006 (כשכבר היה ברור שהנושא מת וקבור) ועל פי הכתוב העסיקה בשיאה (איך מגדירים שיא של חברה ללא לקוחות ???) 30 איש במילאנו, תל אביב וסן פרנסיסקו. עם כל ההוצאות הללו, החברה כמובן שרפה 10 מיליון (מפתיע אותי שרק 10 מיליון). מדוע קיבינימט הייתה החברה זקוקה למשרדים באירופה ובארה"ב? זהו חטא הגאווה, הרי בימים אלו זה באמת לא חיוני, זה סתם אמצעי לשרוף מזומנים. אבל מה אני מבין... בגילי המופלג. הרי החברות כאלו לא העסיקה אנשים בני 40 ומעלה. אגב, אני מוכן להמר כי לחברה אין שום דבר מוכן לאייפון ואייפד ובעליה יורים באפלה כדי אולי אולי למשוך תשומת לב מפתי שצירוף המילים הנ"ל גורם לו להרטיב במכנסיים.
סתם תמונות
במשך כ-20 יום היה מחוז הרו שבדרום צרפת תחת מטח גשמים ללא הפסקה. התוצאות היו הצפות ו...מים בכל מקום. המחוז, ששנים סבל ממחסור במים, כבר לא סובל ממנו יותר. שלושה שבועות מאוחר יותר יצאתי לצלם את נהר האורב, אשר רוחבו הצטמצם מאז בכ-10 מטר, ומימיו השוצפים תלו עלים על צמרות העצים שמסביב. ראו תמונות.
אגד (Agde) היא עיר תיירות לא רחוקה מחוף הים, עיר עתיקה שנבנתה בימי הביניים ונשמרה היטב מאז. כמובן שכעיר באזור החוף, בחודשי הסתיו והחורף היא לא פעילה במיוחד. אבל היא מדהימה ביופייה וכאמור, שמורה היטב. מה שתופס את העין במיוחד הן סדרה של חזיתות מצוירות במלואן בצבעים אותנטיים וצלליות מדויקות.
לא רחוק מאגד, נמצא הקייפ (Cap D'agde) – שידוע יותר בחוף הנודיסטים הענקי שלו – הגדול ביותר באירופה. אם אגד איננה פעילה, קפ ד'אגד מתה לחלוטין. אנשים ממש לא גרים שם באופן קבוע, ואין כלב ברחובות. אבל את החוף המדהים והנוף המהמם לא תיקחו ממנה. אגב, משם ניתן לראות אפילו את פסגות הפירנאים. לתמונות.
נכנסים לישורת האחרונה
אנחנו נכנסים לישורת האחרונה עם הקמת העיתון הבלתי תלוי עליו כתבתי כאן בשבועות האחרונים. ממש שוחים במעלה הזרם. לפעמים זה נראה שהזרם שנגדנו אנחנו שוחים הוא זרם של עיתונאים שמועפים על ימין ועל שמאל: מעריב, ערוץ 1 ערוץ 10, Ynet. ואנחנו נעים דווקא בכיוון ההפוך. גם אם אתעלם ממעשה הסדום האכזרי שמבצעת המערכת הפוליטית בתקשורת (והציבור הטיפש חושב שעושים לו טובה), הרי שקשה להתעלם ממה שעושה המערכת הכלכלית לערוצים שבידיה: שופרסל עוברת זעזועים משמעותיים, שופרסל שייכת (עדיין) לנוחי דנקנר, ושופרסל נסחרת בבורסה. האם בעלי המניות של שופרסל קוראים מעריב? בטוח שלא, כי שם לשופרסל אין שום בעיה. הצנזורה פושה בכל, פוליטית, כלכלית, חברתית. התקשורת בלחץ הטייקונים חונקת את המחאה החברתית עיתונים כמו Ynet על פניו תוקפים את מדיניות הממשלה בנושא התקשורת אבל הלכה למעשה מרחיקים אש ממשפחת מוזס בתחום הכלכלי. בקיצור סלט אחד גדול. מי שנפגע הוא הציבור שמתקשה לתפוס שבלי התקשורת הוא יהיה קרבן אונס אכזרי בהרבה ממה שהוא עכשיו. ימין או שמאל זה לא ממש משנה כולם ישלמו את מחיר ההפקרות היום. אולי חוץ מאלו שקוראים את ישראל היום, לא יודע מה הרכב הדיו שבו הם משתמשים, אבל בטוח שיש בו חומרים שהוצאו מהחוק ומוגדרים כמעודדי הזיות.
הצלת קבצים מהר
מה עושים כשדיסק קשיח מתפגר לו ואין דרך להיכנס אליו? יש דרך מהירה, יעילה ומפתיעה, שכמובן לא תמיד תעבוד. הנטבוק הישן שנתתי לבתי התפגר. לך תדע איפה הבעיה, אי אפשר להיכנס לדיסק בשום מצב והחלונות מאתחל את עצמו פעם אחר פעם, מה שאומר שהדיסק עדיין עובד (ברמה זו או אחרת). אפשרות אחת היא להוציא את הדיסק הקשיח ולחבר אותו חיצונית למחשב תקין. רעיון לא רע אבל. הדור הישן של מחשב הנטבוק משתמש בדיסק "1.8 ונטוע עמוק עמוק מתחת להררי מעגלים חשמליים, המחשבים הללו לא נועדו כנראה לפירוק. זה לא שאי אפשר, אפשר גם אפשר, אבל זה לא מחזה מרנין. או קי, אז... תקליטור הצלה?. לא! אין תקליטור הצלה למחשב הזה (כמו לרבים אחרים) ומערכת ההפעלה המקורית של מיקרוסופט, נמצאת על הדיסק הקשיח עצמו. אחרי שבדקתי בדרך הקשה את כל האופציות, התפניתי להפעיל את הראש. ראשית ברור שכל דקה שהמחשב פועל בלולאה אינסופית של כיבוי והדלקה רק מחסל עוד ועוד קבצים על הדיסק. שנית, בלי לגנוב כלום ממיקרוסופט (מצווה בפני עצמה) אני יכול לשכוח מחלונות. מה נשאר? או, טוב שאתם שואלים: 1. מדליקים את המחשב ומפנים את האתחול (boot) אל ה-USB 2. מכבים אותו והולכים למחשב תקין, משריינים שעה או שתיים להורדת גרסה כלשהי של הלינוקס (ubuntu יהיה טוב). 3. הולכים לכתובת הבאה ומורידים יישום להתקנת הלינוקס על דיסק און קי http://www.pendrivelinux.com 4. מתקינים את הלינוקס על הדיסק און קי 5. כשהוא מוכן, מכניסים אותו לחריץ המתאים במחשב הדפוק, מפעילים והלינוקס יעלה 6. מהלינוקס תהיה גישה ישירה אל מערכת הקבצים על הדיסק הדפוק. מכאן והלאה "צה"ל לא אחראי".... המלצות אלו אינן באות במקום עצה מקצועית. לגבי בעיות במערכות מידע יש לפנות למומחה.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.