(פתגם מנחה בלימודי פתולוגיה, המנחה גם אותנו בתחום שרידות המידע)
גרסתBOS העדכנית הנה BOS v2.2.11 ▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS 2009H.pps גרסת Beta עדכנית 2.3.1 לקבלת גרסת Beta
שער ערך ה GB 24/11/2011 השוואת כדאיות רכישת דיסק קשיח מסוג SATA לפי מחיר לכל 1GB
בעקבות הפרסום שלנו ברשת, מגיעים לצ'יף תכופות פניות של נואשים. הנואשים הם אלו שחוו אובדן (מידע), החליטו לתקן את המצב בעצמם, וכשלו. הם היו מוכנים לרכוש כל תרופה, כל תוכנה, כל כלי שיאפשר להם לתקן את הנזק ולהשיב את המידע. בעצמם. ולכן, הם מתקשרים לבקש "תוכנת שחזור מידע". כמה גדולה אכזבתם כאשר אנו מסבירים כי שחזור מידע הוא לא תמיד תלוי בקסם של תוכנה מסחרית, אלא אם יש מה לשחזר. כידוע לקוראים הותיקים, מערכתBOSמצוידת במערך כלים ייחודיים המבדלת אותה מפתרונות הגיבוי הקונבנציונאליים. לכן, אין באפשרותנו לפרסמה כ- "מערכת גיבוי" - אם כי היא גם מועילה בכך. מה נשאר? "מערכת שחזור!". ואכן, בארגונים רבים שם הושקעו משאבים להצטייד באמצעי גיבוי, BOSהופכת ל"חולייה החסרה" כדי להשלים מערך שרידות מידע איתן. אחד מבין המנגנונים העושים אותה "תוכנת שחזור" היא השיטה לשחזר קבצים (אובייקטים) שנמחקו. השיטה הייחודית שבה תוכנת BOS מטפלת בקבצים שנמחקו, מקורה בצרכים הבסיסיים שבחיים האמיתיים. כאשר מסמך או תיקייה נמחקים משרת קבצים, קיימת אפשרות להצילם ישירות ממערכת הקבצים. אפשרות זו תלויה בדרך בה תוכננה מערכת קבצים זו, הוגדרה ונוהלה. הצלת מסמכים אלו ממערכת הקבצים הינה תמיד מוגבלת בגודל ובזמן. בנוסף לכך, לא קיימת דרך נפוצה להגן על קבצים מחוקים במערכת הקבצים לאורך זמן. ברוב המקרים הדרך היחידה להציל קבצים שנמחקו דורשת התקנה של תוכנות הצלה ייעודיות, פעולה שלעתים עלולה בעצמה לגרום לנזקים נוספים לקבצים המחוקים. דרך נוספת להצלת קבצים דורשת הוצאת הדיסק מהשרת והעברתו למערכת אחרת המכילה תוכנה וחומרה ייעודית או למעבדת הצלת נתונים.
השיטה הנפוצה ביותר לטיפול בקבצים מחוקים הינה שחזורים מגיבויים קודמים. שיטה זו איננה חסרת מגבלות: גיבויים בדרך כלל מבוצעים רק פעם ביום, ז"א ששינויים שבוצעו במהלך יום העבודה לא יופיעו בגיבוי שבוצע בערב הקודם. רוב הארגונים שומרים מספר מוגבל של גיבויים (יומי, שבועי, חודשי וכו'). אם קובץ נמחק בנקודת זמן כלשהי בעבר, איתור קובץ זה במדיית הגיבוי תהיה קשה, אם בכלל אפשרית. ברוב המקרים שמו של הקובץ המחוק לא ידוע או שנשכח. הצלת קובץ שמיקומו ושמו לא ידועים הינה אחת מהמטלות המתסכלות ביותר עבור מנהלי מערכות מידע. למרבה הצער רוב פתרונות הגיבוי אינם עוסקים בקבצים מחוקים אלא רק מגבים קבצים קיימים. מחיקת קובץ שגויה או מוטעית תגרור אל היעדר קובץ זה מגיבויים עתידיים, עובדה אשר המשתמש לא יוזהר לגביה.
השיטה הייחודית שבה מטפלת התוכנה בקבצים מחוקים מכוונת במיוחד לטפל במצבים הבאים: כאשר תוכנת ה BOS מזהה היעדר קובץ אשר היה קיים בעבר, היא באופן אוטומטי מודיעה על כך ומפעילה תהליך טיפול מיוחד בקבצים מסוג זה. התוצאה של תהליך זה הינה הצגה של כל הקבצים שנעדרו מהגיבוי במהלך הפעולות היומיות, בנוסף ליכולת לאחזר כל קובץ או תיקייה ע"י גרירה של קובץ זה.
1.היות ומחיקה הינה פעולה נפוצה ומקובלת בסביבות מחשב, תוכנת ה BOS מתייחסת לפעולת המחיקה כאל פעולה חוקית. תוכנת ה- BOS מגיבה למחיקה ע"י העברת הקובץ מתיקיית ה "Current" לתיקיית ה "History", בה הוא יישאר למשך תקופת זמן המוגדרת ע"י מפעיל המערכת.
2. קיצור דרך מיוחד הנקרא (שם הקובץ)-=Deleted=- ייווצר ויחליף את הקובץ המקורי בתיקיית ה"Current". קובץ בלתי נראה זה נועד אך ורק בכדי לפתור את הבעיה הנוצרת כאשר שמו או מיקומו של קובץ מחוק נשכחים.
3. מאגר המידע של BOS יעודכן עם המידע הנוגע לקובץ שנמחק ולמיקום גרסאותיו הקודמות, אשר נמצאות כעת בתיקיית ה "History".
4. מספר הקבצים המחוקים שנמצאו במהלך הגיבוי מדווחים למשתמש. הדיווח כולל מידע ספציפי בנוגע לכל קובץ נעדר ודיווח כולל לגבי כלל הקבצים בגיבוי.
5. דו"ח הגיבוי המעמיק מכיל פרטים עבור כל קובץ בנפרד.
6. הדו"ח היומי מכיל תקציר של כלל דוחות הגיבוי בכדי לאפשר איתור מהיר של מחיקות אשר התרחשו במהלך היום.
7. תוכנת הניהול הגרפית של BOS מציגה, ע"י שימוש במידע המסופק ע"י מסד הנתונים הפנימי של BOS, כל קובץ שנמחק בצבע מיוחד. הקבצים מופיעים במיקומיהם המקוריים, עובדה המאפשרת איתור קבצים מחוקים, גרסאותיהם הקודמות ופתיחתם לצפייה.
8. חלון הדיווחים של BOS מספק רשימה מלאה של כל הפעולות שבוצעו ע"י BOS ובכך מאפשר צפייה בכל פעולות המחיקה שהתבצעו במבט קצר.
9. מערכת הטיפול בקבצים שנמחקו תעקוב אחר קבצים שנמחקו ואוחזרו לאחר מכאן, עובדה המאפשרת לך ולארגון להגן על עצמו מהחלפת קבצים לא רצויה.
10. תכונת הניטור של BOS מאפשרת לפתוח את דו"ח הגיבוי ודו"ח הגיבוי המעמיק האחרון לצפייה.
מה אתם יודעים על Ghana? גאנה היא רפובליקה דמוקרטית שקיבלה את עצמאותה מהשלטון הבריטי לפני 54 שנה. היא נמצאת ב"בסיס הגולגולת" של אפריקה, ליד חוף השנהב, וגרים בה כמעט 25 מיליון איש. הוקמו בה כ-42,000 אתרי אינטרנטוגולשים בה כ-מיליון ורבע איש. אבל גאנה היא ארץ ענייה, ובשל כך היא גם אחד מפחי הזבל של העולם הטכנולוגי. מחקר חדש בדק בתי ספר, כנסיות, מגרשי כדורגל ושווקים פתוחים של גאנה, הנמצאים בקרבת מזבלות פתוחות לקהל המחטט בזבל. נמצא בהם רמות פי 50 יותר גבוהות של מתכות מסוימות -ברזל, מגנזיום, אבץ, נחושת, קַדְמְיוּם, כרום, ניקל ועופרת- מאשר באזורים אחרים.חלק מן הרעלים חודרים לקרקע, אחרים מתפזרים באוויר בעת שריפת הזבל. המחקר הוגש בוועידה הרב תחומית של האומות המאוחדות למען מיגור בעיית האשפה האלקטרונית (Stop the E-Waste Problem -StEP). מכשירים אלקטרוניים מכילים סוגים שונים של חומרים רעילים, וככל שיוצאים לשוק דגמים חדישים, נערמים הישנים באשפה - במיוחד בארצות המפותחות. האשפה הזו נשלחת לארצות העולם השלישי שם נוברים בה כדי להציל מתכות למכירה כחומרי גלם. הסכמים בינלאומיים אוסרים על משלוחים בלתי מבוקרים, אך לצד הכללים קיים גם שוק אפור שמאפשר לג'אנק להגיע לכל מקום בעולם. מוערך כי מתוך 100,000 טלפונים ניידים שמסולקים ניתן להפיק זהב בערך של כ-130,000 דולר, יחד עם 27,000 דולר כסף ועוד 100,000 דולר נחושת. בשנת 2009 יובאו לגאנה 215,000 טון ציוד אלקטרוני, מתוכו 70% היה רק זבל. כך כך הרבה תושבים עוסקים בנבירה בזבל האלקטרוני, עד כדי שהממשלה לא מסוגלת להפסיק את הפעילות, למרות הנזק הבריאותי, הבטיחותי והסביבתי שהיא גורמת. גם StEP לא מצאו דרך להפסיק את התופעה, כך שהם מפיקים המלצות למיתון הנזק.
עיצוב מוצרים אלקטרוניים תוך התייחסות לפירוקם בסוף מחזור חייהם, מסוגלת לשפר את איכות החיים בקהילות של הנוברים בזבל. זה כולל הגבלת השימוש בחומרים רעילים ובעיקר פישוט הדרך לפרק אותם מתוך המוצרים המסולקים. אבל גם לצרכנים יש חלק בשיפור המצב, כמו למשל ניתוק הסוללות לסילוק בטיחותי.
גם הדיסק הקשיח האיטי ביותר היום, בדרך כלל מהיר מן המשתמש שמולו.אבל, כאשר מוטלות עליו משימות מאומצות, בכל זאת מורגשת המהירות או חוסר המהירות שלו. אין באמת הרבה שאפשר לעשות כדי לשפר את ביצועי דיסק במערכת מחשב. אך יתכן והמצב ישתנה עם בואם של הדיסקים הקשיחים הראשונים עם Advanced Format, שכמה יצרני פי סי החלו להוסיף במערכות שלהם. ההבדל היחיד בינם לבין הדיסקים הקונבנציונאליים היא שהחדשים משתמשים בסקטור פיזי בעל 4K = 4096Bytes במקום סקטור לוגי של 512 בייטים = 0.5K. כונני AF בפורמט 512Bytes מחקים את הסקטור הזה מסיבות של תאימות. היתרון העיקרי של הטכנולוגיה החדשה היא ההתייעלות באחסון המידע. (ראו מצגת) לא כל מערכת הפעלה תומכת בדיסקים AF. מקבוצת הווינדווס, רק וויסטה ו-7 תומכות (native) בהם. יצרנים אחדים, כמו Western Digital, מציעים כלי תוכנה למערכות הפעלה כגון Windows XP בכדי להתאים אותן לדיסקים AF בדיסקים של 512 בייט גודל הסקטור הפיזי והלוגי היה תמיד בבייטים.כעת, כעשר הסקטור הפיזי הוא 4K והסקטור הלוגי 512 בייט, יכולות לצוץ בעיות של ביצועים כאשר חלוקת המחיצות הלוגיות לא מתאימות בדיוק לגבולות של הסקטורים הפיזיים. התאמה מדויקת תהיה תלויה במתודולוגיית ההתקנה והכלים בהם נשתמש.
בכדי לגלות אם לדיסק ה-AF יש בעיות ביצועים, ניתן להפעיל תוכנת בדיקה חינמית (Disk Alignment Test). פשוט מורידים אותה לפי סי עם ווינדווס והיא בודקת אם קיימים דיסקים AF שמחוברים למערכת. בממשקה, התוכנה מציגה את כל הדיסקים המחוברים ובאמצעות צבעים שונים מראה כאשר קיימים דיסקים AF שלא מתאימים בדיוק לרובד הלוגי.התוכנה לא יודעת לתקן את הסטיות המאטות את הדיסק, אך מספקת קישורים לכלים שיצרנים (Western Digital, Hitachi, Toshiba ו- Samsung) מעמידות לרשותנו לשם כך.קיימת גם תוכנה מבית פאראגון, המתאימה לדיסקים של כל היצרנים. למעשה, התוכנות הללו הם שורת פקודה עם ממשק, ובדרך כלל דורשות הרשאות של אדמיניסטראטור להפעלתן.
בשבוע שעבר שאלנו: מה אנחנו רואים בתמונה זאת? להלן מספר תשובות שהתקבלו:
אמנון: "מחשב אנלוגי לתכנון ליניארי"
זיו: "המחשבון הדיגיטלי הראשון?"
יריב: "בתמונה נראה לוח הנראה כחלק ממערכת לימודית כלשהי ללימוד ותרגול מערכת ספרתית. כמובן שאפשר גם לנחש שמדובר אולי באמצעי מתוחכם להפגת שעמום או לריפוי בעיסוק לאנשים עם חולשת שרירים קיצונית באצבעות הידיים :)"
אריק: "סוויט'ש בורד. שימש לקביעת סט אפ להפעלת מכשיר אלקטרוני, אולי מרכזת טלפונים."
איתן: "בתמונה לוח אלקטרוני עם 256 ביטים. 16X16 מפסקים, כל מפסק מייצג את הערך 0 או 1. כנראה שימש כזיכרון באחד מהמחשבים הישנים"
וחיליק: "אנו רואים מטריצה של מפסקים 16x16 Bit. מטריצה זו מייצגת רכיבי זיכרון או הפעלות שונות בתחום האפשרויות שלה. המתגים הנוספים כנראה הם: מתג ראשי להפעלה. וכן מתגי היפוך ההופך את ערכי המטריצה כלומר כל מה שמייצג 1 הופך ל= 0 (פעולת XOR) המתגים הנוספים כנראה לביצוע פעולות לוגיות נוספות כגון AND OR התצוגה הספרתית (הלדית) בראש המעגל מראה את הערך הכולל של מצבי המיתוג שהוא בתחום 99,999,999"
כפי שניתן להבחין, ברוב התשובות ישנו גרעין דיגיטאלי של דיוק, אבל תשובתו של חיליק היא המקיפה והמדויקת ביותר. לוח זה שימש כקלט למערכת מחשב, כל מפסק מייצג Bit, כל שורת מפסקים מייצגת 16Bit = 2Byte = 1Character המפסקים בצד שימשו כפי שציין חיליק לפעולות שונות אך גם לביצוע פעולת הקלט למערכת המחשב לאחר סיום הצבת כל המפסקים במקומותיהם הנדרשים.
מכיוון וניתן לקלוט בכל פעם 16 שורות - או לצורך העניין 16 אותיות הרי שגם אם מהירות שינוי המפסקים של המפעיל הייתה דקה אחת לסידור כל המפסקים הרי שהקלדת הפסקה הנוכחית הייתה אורכת כ- 25 דקות.
חבר הפרלמנט האנגלי Oliver Letwin הודה בכך שאיבד מידע של בוחרים לאחר שזרק את המצע לפח זבל ציבורי וסיכן בשל כך את פרטיותם. למעשה, היה זה ה-ICO, הרשות העצמאית להגנת זכויות המידע בממלכה המאוחדת, שגילתה את הדרך בה חבר הפרלמנט מסלק דואר אישי וניירת משרדית, ומפר בכל את חוק הגנת המידע. ראש הרשות טען במקרה זה שהיה ללטווין מזל שהמידע האבוד לא היה בעל אופי רגיש. "אבל, אם נקבל עוד דיווחים או תלונות על התנהגותו של מר לטווין בתחום זה, נשקול נקיטה באמצעים יותר פורמאלית". ועוד "אני בטוח שהמקרה גם יעודד חברי פרלמנט נוספים לבדוק את הדרך בה הם מטפלים במידע האישי שלהם ויעשו את כל מה שאפשר כדי לשמור אותו בבטחה". פרצת האבטחה התגלתה בעקבות חשיפה של עיתון הדיילי מירור, שעקב אחר לטווין וגילה שהנ"ל קורא מכתביו בפארק ציבורי וזורק את מה שהוא לא צריך בפחי הזבל של הפארק. העיתון הועיל להעביר למשרד לאבטחת המידע את המסמכים שנאספו בפארק. מה לא יעשו עיתונאים בשביל סיפור טוב, אפילו יכניסו ידיים למקומות בהם הבריות טומנים את הקקי של כלביהם...
ניסים רבים מתרחשים מדי שבוע במעבדה להצלת נתונים של צ'יף. אבל בכל שבוע יש אחדים הנחרטים במיוחד בזיכרוננו. בשל מורכבותם, או בשל מוזרותם. לעיתים בשל הבנאליות הבלתי נסבלת שלהם, ולעיתים הודות לאופיים של הלקוחות עצמם. כדי שמקרה במעבדה יהיה בִּלְתִּי נִשְׁכָּח, הוא לא חייב להיות כשלון גדול או הצלחה מסחררת. לא חריג בעלותו או בנסיבותיו. הלקוחות, האנשים שמאחורי המכונה (מאחורי התקלה) הם שעושים כל מקרה יחיד במינו.
השבוע פנתה אלינו צלמת אופנה. אין דבר רחוק מחיי היום יום של עובדי צ'יף מאשר עולם האופנה. בחיים לא נידונו אצלנו לעומק אופנות לבוש ולא יצאו מכתלינו סטייליסטיות. אפילו חלוקי החדר הנקי נראים די דומים לקרוביהם, השקים של תפוחי אדמה. נכון, רשמנו בעבר הצלחות בשחזור נתונים ממערכות מידע של יצרני טקסטיל, חנויות בגדים (ואפילו רשת חנויות כל-בו גדולה), ושל חברות מעצבים. בתחום אחר של פעילותנו גם יעצנו לשדרני תצוגות אופנה. אבל האווירה הסוריאליסטית-מה של מאפרים, ספרים, תפאורנים, תופרות, מעצבות ודוגמניות, זרה לנו כמעט כמו אווירה של פלנטה אחרת. כך שאמש הופתענו לגלות בבת אחת את כל אלה, דרך עין המצלמה המחוקה. בעיקר, התרשמנו מן הלחץ הנפשי העצום שיכול כרטיס SSD קטנטן לבנות במערכה עסקית-אומנותית לא זולה.
לאורך מספר ימים, מסתבר, צולמה במלואה הפקה מורכבת במצלמה איכותית ובגיוון פילטרים ודרגות חשיפה. הכול, על גבי כרטיס פלאש אחד. בבואה הצלמת להוריד בסוף הפרויקט, בביתה, את הצילומים למחשב, חלה תקלה וכל הקבצים "נעלמו".
הגישה לקריאת השבב דרשה מאיתנו טיפול בחומרה, העתקה והבראת הקבצים. הדוגמניות החיוורות, הבדים הצבעוניים, קומפוזיציות הצללים והצלליות (באיפור) קמו לתחייה בנס ציונה, כבר קרוב לשעה 22:00. כל התהליך ארך כשעתיים. אבל... איזו שעתיים טעונות! לא לשווא היו בעבר מעסיקות חברות הצלת נתונים בחו"ל בעל מקצוע בתחום הנפש, להרגעת הלקוחות בחדר ההמתנה...
בתצפית על מאות מקרים שכאלה לאורך השנים, לא מפסיק להפתיע אותנו השוני הכמותי (אם אפשר בכלל לכמת) בהחצנת הרגשות השלילית שבאובדן, לעומת ההחצנה החיובית של שמחה לאחר תחיית המתים. הייתכן שהמשיח מתמהמה גם בגלל מחשבות על הנושא?
שמעתם על האיש שתלה ממרפסת ביתו שלט, ובו כתוב שבכירים בעירייה "קברו אותו חי" ו-"חסמו לו את האוויר" בכך שאישרו בנייה לגבוה סביב מעונו? הוא מאוים בתביעת דיבה. נכון, אנשי העירייה לא קברו אותו חי פשוטו כמשמעו. אבל זו תחושתו, ולו היה רק מוסיף בשלט מילה או שתיים לשיפור הניסוח, היו טיעוני העירייה נחלשים בהרבה.
מסיבות שעמו, בעל מקומון מסוים אוהב לשנוא חברת מועצה מסוימת בעירו. כצפוי, הנ"ל גומלת לו כרשעותו, כך שכבר שנים היחסים ביניהם מתוחים וכלל לא סימפאטיים. כל כך הרבה עלבונות הם מחלקים וסופגים, ש-לו היו הם יהודים מאמינים- ספק אם גם יום כיפור נוסף בשנה היה מספיק להם להתנצלות וסליחה הדדית. למרות שהטונים גבוהים, איש מהם לא שש לתבוע את השני לדין על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965. טרחה והוצאות היו ממוטטות את שניהם...(אחרי תיקון החוק המצב לא צפוי להשתפר). ודווקא מקדמות את מדורי הרכילות במקומונים אחרים. למען האמת, גם קשה להאמין שתהיה להם עילה למשפט. הם מיומנים בהפצת הדברים הנוראים ביותר על יריביהם, אך מבלי לומר אותם במפורש. לפעמים הרמת גבה או, אינטונציה מתחכמת באמירה כביכול תמימה, או ניסוח סחור-סחור ועוקצני, קטלנים יותר מהאשמה ישירה. כאשר עיתונאי מטיל ספק על מניעים, עובדות או מעשים, באמתלת שיתוף הקהל בהרהורי לבו, קשה להאשים אותו בהוצאת דיבה. הרי זה מה שהוא חש, ומי יכול להתווכח עם תחושות ורגשות?
לרוב אנשי בשר ודם שאינם קדושים, טהורים וצדיקים גמורים, יש בחייהם דברים שהם אוהבים, ואחרים שהם לא. נטיות ליבם של העיתונאים, הבלוגרים, העורכים, הסופרים, ואנשי הציבור גלויות ומתועדות ומי שעוקב אחר עבודתם לאורך זמן מגלה את מי ומה הם אוהבים ואת מי ומה הם אוהבים לשנוא. עיתונאות אובייקטיבית יכולה להיות רק פרי של מכונה -וכבר הוכח שמכונות מתוכנתות על ידי אדם משקפות את חולשותיו- או של מבחר שוויוני, בו מושגת אובייקטיביות על ידי האיזון בין כתבות שנוטות לצד אחד, לאחרות שנוטות לצד שמנגד.
הוויכוח הגדול מה יותר טוב (iphone או אנדרואיד?) הביא אותי להעיף מבט נוסף בטלפון הטיפש שלי. "סמי", כפי שאני קורא לו, כבר בן שנתיים. רחמנא לצלן, גיל בו קובר הגיק הממוצע את המכשיר שלו ומשקיע הון תועפות בדגם "מרוקן כיסים" חדש ומפואר. סמי לא נכנס לקטגורית הטלפונים החכמים, אין לו מערכת הפעלה אנדרואיד, או סימביאן (זכר צדיק לברכה) ואפילו לא חלונות... וכמובן שלא שום דבר של RIM. Samsung Player 5 הוא הדגם שהחלטתי לרכוש ביורו אחד. בהיותי איש טכני כבד, אני משתמש בטלפון טמבל, כשכל חמור מסתובב עם טלפון חכם זה או אחר בגרסתו אחרונה, שומו שמיים! אבל בואו נראה האם סמי שלי הוא הטיפש או שמא מיליוני צרכנים בעולם פשוט אוכלים לוקש יקר שמבשלים להם במטבחים המטונפים של חברות הסלולר. שם המכשיר Player 5 מסיבה פשוטה יש לו תוכנת נגן קול מובנית עם איכות קול מעולה, וזה בדיוק מה שחיפשתי, כי עשרות תותחים אחרים פשוט לא עשו את העבודה. מבחינת חומרה יש לו כל מה שאני צריך תקשורת: Bluetooth, wi-fi, ואוי לאוזניים שכך שומעות GSM/GPRS במקום 3G, אבל מן הראוי לציין כי על רשת מהדור השלישי משלמים הרבה כסף לחבילת גלישה, בעוד שחיבור הישן מאפשר גלישה חינם באינטרנט בלי מגבלות. למכשיר יש מצלמה עם חיישן בן 5 מגה פיקסלים, שאני כמובן לא משתמש בה. חיבור USB, סוללה שמעולם לא נגמרה לי ומסך "3 שמעולם לא נשרט אפילו. עד כאן ממש סטנדרטי ולא חכם, אבל בואו נראה מה הוא יכול לעשות: ● אינטרנט? בלי בעיה כולל Java ו- Flash ● דואר אלקטרוני? ברור! עם ריבוי תיבות בלי מגבלה ● וידאו? כמובן לצילום וצפייה (נכון לא כל הפורמטים, אבל מי רואה וידאו על המכשיר הסלולרי שלו?) ● Youtube? כמובן, בלחיצת כפתור ובלי עיכובים על רשת GSM ● GPS? בקירוב... מבוסס מיקום ועל מערכת המפות של גוגל. אישית זה מיותר, כמו שאני רואה את זה מי שזקוק שהטלפון שלו יגיד לו איפה הוא, סובל מאלצהיימר. ● מוזיקה? כבר אמרנו רק בשביל זה קניתי אותו ● פייסבוק? טוויטר? אתרים מבוססי PHP? הכל בכל מכל כל ● סינכרון? כמה שרק תרצו, והכי חשוב - בלי האאוטלוק ● כרטיס זיכרון? כמובן, 16 גיגה מיקרו SD ● משחקים? תנו לי עוד סיבה למה לרכוש טלפון? רק בשביל המשחקים! ● גישה לאפליקציות? הצחקתם אותי! הטלפון תומך Java 2 מה שאומר שיש לי מגוון מטורף של אפליקציות, אם כי למרבה הצער הן לא מעניינות. ● מה עוד... הרבה, רדיו, תכנה לעריכת וידאו, גישה לכל יישומי גוגל, ועוד עשרות יישומים שמעניינים את סבתא שלי זיכרונה לברכה. אבל "סמי" שלי טיפש, כי מנהל שיווק מתוחכם מכר למיליוני מטומטמים, שרובם חסרי כישורים טכנולוגים או לחליפין זקוקים לטלפון עבור הסיפוק המיני (תחליף יקר להחריד)שיש דבר כזה טלפון חכם... אני מצהיר בזאת שביום שמכשיר טלפון כלשהו יוכל להכין ארוחה איכותית, או למזוג לי כוס יין ובסופו של יום להחליף את יד ימיני, למכשיר הזה אני אקרא טלפון חכם.
תחשבו על זה
כנס התקשורת שנערך במחאה על החיסול הסדרתי של התקשורת בישראל בידי בעלי ההון -ועכשיו בידי ממשלת ישראל- היה מעניין. היו שם משרתי הטייקונים כמו דן מרגלית, שמחא על מדיניות הממשלה. היו שם הדתיים והימניים שמחו על מדיניות בעלי ההון והיה שם אחד יאיר לפיד שיצא למסע הבחירות שלו תוך שהוא מודיע קבל עם ועדה שהוא לא רוצה להיות חלק מברנז'ה שמאלנית. היה גם אחד דרור פוייר שאמר את האמת: שהכול מתחיל ונגמר בביטחון תעסוקתי. שאיגוד העיתונאים לא עושה כלום כדי להגן על פרנסת העיתונאים והחוזים האישיים הם פארסה, ושאף עיתונאי לא יודע אם מחר בבוקר תהיה לו עבודה. אבל בסך הכול היה כנס, ו...מה תעשו עכשיו? דיבורים לא עולים כסף ומחרתיים כל הכנס הזה יראה כמו עוד פגישת מחזור. בואו ונחזור לרגע לברנז'ה השמאלנית. להבדיל מפובליציסטים (כמו הראל סג"ל וקובי-שכחתי-איך-קוראים-לו), עיתונאים בעולם, נוטים ברובם חזק שמאלה. איך קורה דבר כזה? אולי בגלל שהם חוקרים, מחפשים ומנסים להבין? הרי עיתונאי לא נולד שמאלני, ובפקולטה הוא לא לומד לימודי שמאלנות*, זה פשוט מתפתח. אולי כשאתה מטיל ספק במה שטוחנים לך בראש יום יום אתה מתחיל לחשוב אחרת? ועוד דבר בעבור ידידיי הימניים. אקסיומה היא שאם אין משמאלך כלום אתה הוא השמאלני. היום אני שם, עד שיסתמו לי את הפה (שינסו...) אבל כשאני אעדר, אתם תהיו שם. ותתפלאו: גם לכם יסתמו את הפה, כאשר גם מחאה על מצב קרנות הפנסיה שלכם תחשב שמאלנות קיצונית.
* המערכת מבקשת לציין שרבים מאנשי הקשר שלה למדו מדעי הרוח באוניברסיטאות ישראליות על ברכי השמאלנות הקיצונית.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.