גרסתBOS העדכנית הנה BOS v2.2.11 ▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS 2009H.pps גרסת Beta עדכנית 2.3.1 לקבלת גרסת Beta
שער ערך ה GB 2/11/2011 השוואת כדאיות רכישת דיסק קשיח מסוג SATA לפי מחיר לכל 1GB
תעודות אחראיות חשוב לשמור עד סוף תקופת האחריות. מסמכי בנק ואשראי, הנהלת חשבונות ותשלום מיסים יש לשמור במשך 7 שנים בהתאם לחוק ההתיישנות -כמו גם תלושי שכר וטופסי 106- על מסמכי מקור ב-Hard copy ואם יש, גם על הפורמט האלקטרוני. מסמכים אישיים כמו תעודות לידה, נשואים וכתובות נשמור עד לסוף חיינו, ויתכן במשפחה ישמרו גם מעבר... אבל בין המסמכים השייכים למדינה יש כאלה שחייבים בשימור "לעולמי עד". בישראל, על פי חוק הארכיונים משנת 1955, מסמכי מקור בעלי ערך היסטורי ולאומי יש להעביר לגנזך המדינה, לשמירה לעד. כמו בסרטי קונספירציה-לטשטוש-ראיות-הגעת-חוצנים וסרטי FBI/CIA/CSI למיניהם, גם אצלנו קיימים אי שם בארץ, בכתובות אלמוניות, מחסנים ענקיים המכילים מעל 40 קילומטרים של מדפים עמוסים ארגזי קרטון חומים. בארגזים מאוחסנים מעל 400,000,000 דפים: מסמכים, מפות, בולים, פרוטוקולים, ופרסומים רשמיים... והכמות הולכת וגדלה מדי חודש וחודשו. מסמכי המקור העונים על הגדרות החוק וחייבים בשימור זורמים לגנזך (שבקרוב יקרא "הארכיון הלאומי") מכל משרדי הממשלה ומוסדות הציבור. אבל בגנזך שמור לא רק חומר של מוסדות המדינה ושל הממשלים הקודמים בישראל, אלא גם תיעוד יקר ערך מהשלטון העות'מאני (חומר מ-1815- ועד-1917) והמנדט הבריטי (1917 עד 1948), כמו גם אוספים ממוסדות הקהילה הערבית בארץ ישראל בתקופות אלה. לרשומות בפורמט דיגיטלי מאפיינים ייחודיים הדורשים שימור והמרה בצורות מיוחדות כדי להבטיח את שלמותן כאמור... לעולמי עד!ורשומות דיגיטליות הן אלו הדורשות מערכת ממוחשבת לפתיחה וצפייה.תוכן של מסמך בפורמט האלקטרוני לא ניתן לפרוש ללא תוכנה, ופרט למידע שהם מכילים, גם המתה-דטה שלהם ועליהם, הוא חלק מהם. טכנולוגיות שונות נדרשות לפרוש הרשומות האלקטרוניות - כמו למשל מסמכי וורד המכילים תמונות או קישורים (hyperlinks) לאתרי אינטרנט.במיוחד בעולם הארכיבאות, המטה-דטה הוא חלק חיוני של הרשומה ולעיתים הוא נשמר ביחד או בנפרד מן הרשומה עצמה. במשך עשרות השנים הבודדות של קיום מסמכים אלקטרוניים החייבים לשימור בגנזך, התחלפו הטכנולוגיות ליצירת מסמכים. מי בכלל זוכר ומי יכול היום לקרוא מסמכים שנכתבו באיינשטיין או גיליונות שנוצרו ב-Quatro? ובסביבה הממוחשבת, מי בכלל יכול לקבוע איזה מן העותקים מהווה מקור?בכל אופן, באיזה שהוא שלב, הרשומות עוברות מן המערכת שיצרה אותם למערכת האחסון והניהול לאורך זמן. אותן מערכות מתוכננות בצורה כזו שהרשומות לא ניתנות לשינוי ושהמטה-דטה יישמר נאמנה. כמו בתחומים אחרים, השימור של רשומות דיגיטליות מתחיל לא רק ברגע שהן מועברות לארכיון, אלא בעצם מן הרגע שהן נוצרות. המסמכים הדיגיטליים שוכנים בחומרה, או במצעים שיכולים להיכלה במשך הזמן.הם יכולים להינזק בשל תנאי האחסון, הטיפול או מצב ציוד הקריאה. אבל יותר מכל מה שיכול להרוג רשומות דיגיטליות הוא השינוי המהיר בטכנולוגיות אחסון המידע. בעידן שלנו הטכנולוגיות מתיישנות בפרקים קצרים יחסית,יצרני תוכנה משדרגים כל הזמן את המערכות שלהם, מוסיפים להן יכולות, ולפעמים הגרסאות החדשות אינן תואמות את הפורמטים הישנים. כאשר הפורמטים מתיישנים -או שהתוכנה עצמה מתיישנת ומשאירה את הפורמט ללא הועיל- עומדים מול הצורך להמיר את הרשומות לפלטפורמות חדישות יותר. אבל ההמרה יקרה - הן במדיה, הן בזמן והן בעבודת אדם. במיוחד כאשר הפריטים להמרה נספרים באלפים ובמיליונים. ומה נאמר על החומרה, שיכולה אולי להיות במצב תקין אך הטכנולוגיה שלה תעלם מן העולם ולא יישאר כיצד לקרוא את המידע שנוצר באמצעותה. בגנזך המדינה עובדים קשה בהתמודדות עם כל סוגיות שימור הרשומות הדיגיטליות שכוללות לא רק מסמכים אלא גם מצגות וסרטים. הצוות הקטן (קטן מדי למימדי המטלה) חוקר ולומד דרכים להתמודד עם האתגרים שטכנולוגיות חדשות (טלפונים חכמים ועוד) מציבים להם. אנשי הגנזך שומרים את החומר עבורנו, תושבי המדינה בהווה ובעתיד, וזה די מרגש. כל אחד ששומע שראש הממשלה מחזיק יותר מדי יועצים שלא מונו בשל כישורים הקשורים לתפקיד, נוטה לדרוש שהמספר יקוצץ. מאידך, ביקור בגנזך -אנו בטוחים- יגרום לכם לרצות שכמות התקנים בו תגדל. בסוף שבוע הקרוב (4 ו-5 בנובמבר) ניתן יהיה לבקר בהנהלת גנזך המדינה במסגרת מיזם "בתים מבפנים" בירושלים.
תודה לאילנה בן יעקב ולאנשי לשכת מנתחי המערכות על הסיור המרתק בגנזך השבוע.
זוכרים את האמרה "אין לא יכול, יש לא רוצה"?. טוב, אך בעניין קיבולת של דיסקים קשיחים השבוע המצב הוכח הפוך: יש רוצה, אין יכול. לקוח שלח מערכת NAS לשחזור מידע וביקש להחזיר את המידע המשוחזר על גבי דיסק קשיח חדש. משראה את מחירי הדיסקים בנפחים השונים (שעלו בצורה ניכרת כפי שכתבנו בגיליון הקודם) החליט שלמרות שנפח המידע שלו מתקרב בסך הכול ל-2TB, מבחינת עלות-תועלת כדאי לו לרכוש דיסק חדש בנפח 3TB. על פי דרישתו העלנו את המידע המשוחזר לדיסק חדש דנדש בקיבולת 3TB ושיגרנו אותו לדרכו. הדיסק הותקן במחשב על ידי טכנאי מיומן, אך ללא כל הצלחה לגרום למערכת להגשת
הקבצים הנמצאים בתוכו. כפי שכתבנו בעבר, דיסקים קשיחים בנפחים הגדולים מ- 2TB אינם נתמכים על ידי חומרת מחשב מיושנת (בת יותר משנה), או על ידי מערכת הפעלה שאינה מעודכנת בכל הדרייברים העדכניים . מכיוון ולמערכת ההפעלה XP אין יותר תמיכה על ידי היצרן, אנו יכולים לצפות לבעיות בנקודה זו. שילוב של חומרה, קושחה (BIOS) ומערכת הפעלה שאינן עדכניות יכול לגרום לתסכול רב עד לחיבור נכון של המרכיבים. כדאי לבדוק היטב שהמערכת תומכת בחומרה חדשה טרם רכישתה.
דגמים חדשים
סיגייט מבטיחה ביצועים טובים יותר עם דגמי ה-Barracuda של 1TB לצלחת. אבל יש גם יתרון נוסף: פחות בלבול במכירות. לסיגייט יש מספר סוגים של דיסקים קשיחים למחשבים שולחניים: ה-Barracuda 7200.12 (כאשר 7,200 מתייחס למהירות הסיבוב), ה- Barracuda Green שחג במהירות 5,900 סל"ד, וה-Barracuda XT (מהירות של 7,200 עם ממשק SATA שמעביר מידע במהירות 6גיגהביט בשנייה). יש ביניהם גם הבדלים נוספים, כמו קיבולת ה-Cache וכו', אבל תמיד קשה להחליט מה טוב יותר ביניהם. כעת, עם הגעת הBarracuda של 1TB לצלחת אחת מגיע סוף עידן הדגם Barracuda Green. לסיגייט יהיו רק שני סוגים של דגמים למחשבים שולחניים (3.5") והם יקראו פשוט Barracuda ו- Barracuda XT. לשניהם יהיה אותו ממשק וההבדל הוא של-XT יהיה בשנה הבאה קיבולת 4TB ו- cache היברידי (עם SSD). השילוב של זיכרון במצב מוצק יהיה כמו בדיסקים שהשיקה סיגייט בשנה שעברה עבור לפטופים ( ה-Momentus XT). נשמע פשוט, אבל הושקעה הרבה עבודה כדי לאפשר בדגמים החדשים תאימות לאחור (backwards compatibility). למשל, טכנולוגיית ה-Smartalign מאפשרת לדיסק לעשות שימוש בסקטורים בנפח 4K, אך מתרגמת אותם בדיסק עצמו ל-512K עבור השימוש עם מערכות הפעלה ישנות יותר. סיגייט גם מספקת תוכנה חינמית כדי לפתור את בעיית המגבלה של 2.1TB ב-BIOSים ובמערכות ההפעלה הישנים יותר, מה שמאשפר התקנת דיסק 3TB ב-PC ישן.
מחירי הדיסקים הוכפלו
הדיסקים הקשיחים הגיעו בשבועיים האחרונים למחיר כפול ובמקרה אחד אף לפי שלוש לעומת מחיר הדיסקים באמצע ספטמבר.
בשבוע הבא לא יפורסם המגזין. במקום, אנו מקווים לפגוש את כולכם אישית, במהלך תערוכת FisCom, שתתקיים בין ה-7 ל-9 בנובמבר 2011 בגני התערוכה, תל אביב. נשמח לשלוח הזמנות, לכניסה ללא תשלום ללקוחותינו ועמיתנו המעוניינים לבקר בה.
התוכנות הזדוניות לא מתמעטות, ולמרות המפעל הרווחי של תוכנות האבטחה, נראה כי האנטי וירוסים לא עומדים בקצב. G Data Security Labs ספרו בחציון הראשון של 2011, יותר מ-1.2 מיליון תוכנות זדוניות חדשות. סקר שבדק הרגלי גלישה בספרד קבע כי 2.7 מיליון משתמשי מחשב - 10% מכלל הגולשים, נמצאים בסכנה להפוך לקורבן הפשע הקיברנטי. גולשים לא תמיד מודעים שבכניסה לכל אתר, תוכנה זדונית יכולה לארוב להם, ולמרות ש-89% מהגולשים בספרד מחזיקים בסוג כלשהו של אנטי-וירוס, יש גם 11% שגולשים ללא כל מגננה.
הדו"ח האחרון של חברת Sophos מראה כי מאז הרבעון השלישי של שנה שעברה, גדלה כמות הדואר הבלתי מבוקש שמגיע מאסיה ב-35 עד 50%. עם זאת, במקום הראשון בין הארצות היוצרות ספאם נמצאת עדיין ארה"ב (11.3%) ואחריה דרום קוריאה (9.6%) והודו (8.8%). בסך הכל היבשת האסיאטית תורמת את 50.1% מן הספאם העולמי. אירופה אחריה עם 21.4% ואמריקה הצפונית 14.2% (שם מקנדה וממקסיקו יחד מגיע עוד 2.9%) אבל, כל המספרים הללו עדיין לא מספרים לנו מהו המקור האמיתי של הספאם. הם רק תוצאה של הערכה כללית של מספר המחשבים המשתתפים בבוט-נטים שבאמצעותם נשלח הספאם. מי ששולט בכל המחשבים הללו יכול בעצם להימצא בכל נקודה על כדור הארץ. מספר המחשבים המעביר ספאם משקף בעיקר את סך כל כמות המחשבים בכל אזור, אך הוא רומז גם את מצב המוכנות של בעלי המחשבים ללוחמה נגד מתקפות על המכונות שלהם. הרוב הגדול של מחשבים עם ווינדווס בלתי חוקיים נמצאים בארצות אסיה, ובמכונות אלו חסרים אמצעי ההגנה הבסיסיים ביותר.
לקנא באוסטרלים. שם, כמו בעולם כולו, בעלי טלפונים לא ששים לקבל שיחות טלמרקטינג ופקסים פרסומיים. בפחות מחמש שנים, שבעה מיליון מספרי טלפון באוסטרליה נוספו על ידי בעליהם לרשימת הטלפונים הקוויים המבקשים שלא לקבל שיחות בלתי מבוקשות. אך לא רק טלפונים קוויים נרשמו, נרשמו גם יותר מ-3 מיליון מספרים השייכים לטלפונים ניידים. אכן, הניידים אחראיים ל-75% מן ההרשמות לרשימה בחצי השנה האחרונה. רשימת ה-"אל תצלצל אלי" הוא שירות הממשלה הפדראלית האוסטרלית כדי להוציא את עצמם באופן גורף מתפוצת הטלמרקטינג והפרסום בפקס, המקודם על ידי חוק שנת 2006. החוק לא הצליח להפסיק לגמרי את הפעילות הנ"ל אך כ-88% מן הנרשמים לשירות דיווחו על צמצום בפניות הטלמקרטינג. רשות התקשורת והשידור האוסטרלית (ACMA) גם הכריזה השבוע על תקן חדש ומחוזק של פניות טלמקרטינג וחקר טלפוני. התקן החדש קובע חוקים נוקשים לגבי הדרך בה יכולה התעשייה לצור קשר עם התושבים, גם אם וגם אם לא נרשמו אלה לרשימת ההימנעות. התקן גם קובע את יוצאי הדופן: מלכ"רים וכו'
שמעתם על אימא קוראג' ועל אימא אווזה. על אימא-גיבוי, שמעתם? מדובר באימא פנאטית (בסטנדרטים שלה היא לא פנאטית אלא "עקבית"), ששומרת גם 25 שנה ויותר ציורים שילדיה שרבטו מגיל שנה ועד הגיוס.
גנזך המדינה המשפחתי. במעבר למדיה האלקטרונית, היא סורקת תעודות, פנקסי חיסונים, אישורים, ואפילו כרטיסי ברכה ליום המשפחה. שומרת אותם בקפידה בתיקיות - הנושאות כל אחת שם של אחד הילדים. היא גם מורידה מפייסבוק צילומים בהם תויגו ילדיה, ומעולם לא מוחקת מיילים שקיבלה מהם או עליהם. זו אימא עם תיבת דואר נכנס שעומדת להתפוצץ בכל רגע, או לחלופין משכילה להעביר את החומר לתיקיות ייעודיות או מצעים חיצוניים / מסודרים. לאימא גיבוי מתקשרים בבהלה בתחילת שנת הלימודים במכללה: "זוכרת את העבודה שהגשתי ביוני- לקראת סוף השנה הקודמת?" זוכרת. "הם אבדו אותה, אני צריך להגיש אותה שוב". "נו, אז תגיש". "אבל כבר מחקתי, כי זה היה בשנה שנגמרה". כמה אלקטרונים עברו כבר ברשת, מאז יוני!. אפילו PST חדש יש כבר לאימא. בדואר הנכנס אין זכר למצגת, אותה מחפשים בנרות. בתיקיה התפוחה על שם מוישלה ....אופס, שכחנו לשמור. אמאל'ה! מה עושים? למזלנו גובו כל הודעות הדואר האלקטרוני באמצעות BOSוכללו את ההגדרה הגורפת "לא למחוק כלום". כך שגם אם כל קובצי ה PST נעלמו או השתבשו ניתן לאתר מיידית כל הודעה היסטרית לפתוח אותה ולשלוח לנמען. לראשונה בעולם נמצאה אימא העומדת בתקני SOX 404. המצגת נמצאה, בריאה ושלמה. מוישלה העלה אותה על הדיסקון ונסע לשיעור שלו. הכול בסדר, עד האזעקה הבאה. ואם קטע זה הזכיר לכם את הפרסומות המפגרות ("מפורשות מדי") מתקופת הילדות של הטלוויזיה הישראלית, אתם צודקים. גם את אימא עשו בערך באותה תקופה.
האתר האחרון שבניתי (ועדיין עובד עליו) הוא אתר של עיתון חדש. מדובר באתר גדול ומורכב עם מספר מערכות ברקע לניהול כתבות/פרסומות/משתמשים ועוד. אתר שכזה מחייב בעיקר עבודה סטנדרטית, אחרת ההתאמה שלו לדפדפנים תהיה כמעט בלתי אפשרית. אלא מה, המפתחים נהיו יותר חכמים מחכמים ומחליטים על דעת עצמם שהסטנדרטים כבר לא מתאימים להם. פיירפוקס הוא האלוף הבלתי מעורער בעיוות הסטנדרטים. כך למשל, הוא לא מכיר בקיומם של מסגרות (frames). הוא נותן אפשרות לפתוח את הפריים אך ורק בדף או תגית חדשה אבל בשום פנים ואופן לא מתייחס לפקודה שנתת לו. בניתי תפריט במסגרת אחת ואני רוצה שכל קליק יפתח את דף היעד במסגרת השנייה. זו דרישה סטנדרטית לחלוטין, אבל לא בפיירפוקס. המצחיק הוא שבכל מקום שביררתי, במקום לתת פתרון הם מספרים לך למה לא כדאי לבנות פריימים. אל תטעו, מדובר בבאג שידוע ומוכר. משנת 2006 ועד היום לא התגברו עליו... אז מה כן עשו? עשו ממנו תכונה (feature) והכניסו באופציות אפשרות לנטרל את הפתיחה של הפריים החדש בחלון חדש אלא בחלון עצמו, אבל חס
וחלילה שלא יפתח בפריים הנוסף. וכך הפך סטנדרט עם 5 אופציות לתכונה מוגבלת בעלת שתי אופציות שמנטרלת בעצם את כל הרעיון של מסגרות. בכלל, החבר'ה שם במוזילה שכחו מאין הם באו ואנא הם אמורים ללכת. אין להם מוצר אחד שלא סובר מבעיות. כך למשל "קוף הים" ה- seamonkey (שהיה בעבר הנטסקייפ המפורסם ועבר פיתוחים רבים) תמיד בורך בעורך html ויזואלי יעיל, אבל לא עוד. הוא מוסיף תגיות ופקודות באופן מופרע ומוזר, כמו למשל מטה-תגיות שאמורות להופיע בראשית הקובץ באמצעו, או משבש פקודות והורס סקריפטים. שלא לדבר על כי לא מכיר באובייקטים של HTML5, סטנדרט מתקדם בפני עצמו שעליו מבוססים כל הכלים של הפייסבוק לשיתוף אתרים. תכנת הדואר של מוזילה ציפור הרעם (Thunderbird) סובלת מנטייה נודניקית לאבד את כל תוכן תא הדואר אחת לכמה זמן אם לא ביצעת דחיסה. לא שמישהו ייעץ לך לדחוס, אבל אם כבר דחסת מכאן והלאה כל פעם שתמחק דואר לא רצוי הוא ישאל אותך אם אתה רוצה לדחוס. אמנם מי שמבין קצת במערכת המחשב שלו יודע כיצד לשחזר את הדואר האבוד, אבל כמה כאלו כבר יש?
נאלצתי לחפש בין הקוצים ומצאתי שושנה: ה-Blue griffon, תכנה לעריכת קבצי HTML ויזואלית אמינה ויעילה, תומכת ב- CSS, ב- HTML5 ובעברית מלאה.
אתם בטח צוחקים!
חודשים שאני שומע ששלי יחימוביץ היא "האלטרנטיבה". בדרכה הפתטית היא מוכיחה לי שהיא סתם עוד פוליטיקאית... ואפילו זה קשה לומר עליה. כל עוד היא הייתה חברת מפלגת העבודה היא הייתה מהשמאל ועמדה וצרחה כנגד ההתנחלויות. ברגע שהפכה להיות מועמדת של הגרוטאה שהשאיר אחריו אהוד ברק, היא נהייתה ממלכתית ובירכה את מפעל ההתנחלויות. בלי להתייחס בכלל לדעתי על ההתנחלויות, אם מישהו ממתיישבי או חברי מועצת יש"ע בונה על שלי יחימוביץ, שיהיה מוכן לעוד תפניות חדות. אבל השיא היא הצעת אי האמון שהגישה הגברת ובזמן הגשתה... נעדרה מהכנסת בעצמה יחד עם כל סיעתה! זה כבר לעשות - תרתי משמע- צחוק מן העבודה. שוב בלי כל קשר לדעתי על ממשלת ישראל הנוכחית, זה ביזיון שמישהו מגיש הצעה כלשהי ולא מתייצב בעצמו לתמוך בה, ועוד רוצה להיות ראש ממשלה בעתיד. נראה כי שלי איננה מסוגלת להחליט אם תתמוך ב...עצמה.
מחאה- כאן ושם
המחאה החברתית כנראה משיגה את מטרתה... ברחוב המסגר יבנו 14 מגדלי יוקרה (חס וחלילה, לא לפשוטי העם). מעונות היום יתייקרו, בתגובה נחרצת על מחאת העגלות. כאשר בגן הוורדים בירושלים הפגינו פעילי המחאה, שניים מהמובילים נעצרו על ידי המשטרה (עד עכשיו לא ברור למה) ובית המשפט הוציא להם צו הרחקה מירושלים ל-15 יום. למרות מה שחושבים, גן הוורדים לא שייך לכנסת אלא לירושלים ולמרות הסמיכות שלו לכנסת מותר להפגין בו. בנוסף, לא היה כל אירוע אלים בהפגנה.
אגב, לכל אלו שחששו מאסלמיזציה של מרסיי, אני יכול להבטיח לכם שהתפילות של המוסלמים ברחובות ימשכו... כן, השטיח המוסלמי האנושי ימשך להופיע ברחובות העיר. למה? כי בית המשפט, בגלל התנגדות התושבים, פסק נגד הבניה של המסגד הגדול במרסיי. עכשיו צאו וחישבו מה יותר טוב...
פרויקט
פרויקט העיתון העצמאי -שכתבתי עליו בעבר- עומד לצאת לדרך. חודש עבודה של צוות בן שלושה אנשים (אני, עצמי ואנוכי) הניב מסגרת של עיתון והיא מוכנה לתפעול. למרות שאנחנו לא יכולים לשלם, כבר התחייבו רבים לרכוש מניה ויש צוות לא קטן שרוצה לעבוד למרות שלא ישלמו להם בהתחלה. ביניהם, 8 צלמים. הכול מוכן לפרמיירה... רק צריך לגמור את כל החלק המשפטי. ואם בצילום עסקינן, ביום חמישי הקרוב אני נוסע לקאן לסקר את כינוס ה- G20. גם עם אישור כניסה בכיס לצלם את אובאמה, סרקוזי וכל החברה הגדולים, סביר להניח שתמצאו אותי ברחוב בין האנרכיסטים ושאר המוחאים. מכות תמיד יותר פוטוגניות בעיניי מחיוך נשיאותי. גדודים של מארגני מחאות מכל הקשת הפוליטית כבר החלו לזרום לעיר היפהפייה. הולך להיות שמח. אני משוכנע שראש העיר קאן יתחרט על שהציע את עירו היקרה לשדה קרב בין הממסד הפוליטי והאנטי ממסד.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.