שטריימלעך

בבואם לשחזר במעבדה קבצים גראפיים, טכנאי צ'יף פותחים באופן מדגמי קבצים אחדים מכל ספרייה כדי לוודא תקינותם. כך נחשפים הנ"ל -בעל כורחם- למראות מלבבים של שמחות משפחתיות, לידות, טיולים בארץ ובעולם, מפגשי רעים, מפגשים עסקיים ואירועים שונים... וכמובן שגם לחומר מקצועי, צילומים של ציוד טכני, הדמיות גוף האדם, רקמותיו ותאים מיקרוסקופיים. ובקיצור, למגוון אינסופי של נושאים ותמונות.
אומרים שהמוח האנושי מנצל רק מעט מאוד מפוטנציאל העיבוד והאחסון שלו, כך שאי אפשר לצפות שאנשי המעבדה יזכרו תמונות שראו במהלך מאות ואלפי השחזורים המבוצעים כל שנה. אבל לפעמים, בלי כוונה, נחרטות בכל זאת בבואות בזיכרון...
השבוע, מקרה שכזה גרם לנו למשך כמה דקות מתוחות, לספק מסוים -כמעט בהלה.
"בואו בבקשה!" קראו לנו מאחת העמדות במעבדה. "ראו ותגידו לי - האם התבלבלתי?"
על המסך, תמונות ברורות ויפות של כנס חרדי עליז. עשרות אברכים מצוחצחים, בגרביונים לבנים, הצטלמו מחייכים וגם רוקדים, ממלאים במה, גרמי מדרגות (של אולם, כנראה). לרבים מהם כיסו זקן, שפם ופאות שטח נרחב מאזור הפנים.
-מה הבעיה?
-כבר שחזרנו את התמונות האלה לפני כמה ימים.
-אולי התבלבלת בדיסק?
-לא ולא! זו עבודה מסומנת היטב ועל פי הנוהל, שהגיעה עם שליח לפני שעה קלה. אבל את התמונות כבר ראיתי, ולא מזמן...
נבדקו שוב הסימונים, נבדק הרישום, האחסון והארכיון, נבדקו שרשרת העבודה ותזרים הזרימה הפנימי. והכול נמצא תקין.
-אז מה? עוד צלם צילם את אותו אירוע, וגם מחשבו כשל?
או שאולי שמר הצלם דאז את תמונותיו בשרת שנבדק היום?
הלא שניהם ירושלמיים...
יתכן. אין אנו מומחים בקודים של לבוש (חגיגי) במגזר החרדי, וגם לא בזיהוי אישיויות חשובות בו, אך הדמיון היה רב והכול הצביע על צרוף מקרים.
הרגענו את הטכנאי: הכול בסדר, המשך במלאכה.
לא נכחיש, דבר אחד הפחיד אותנו: אחינו תחת השטריימלים נראו לנו כל כך דומים ביניהם... וכידוע יש אנשים שעבורם כל מלוכסני העיניים זהים לחלוטין.

תמיד תהינו איך זה שדווקא הכובע בתלבושת המכובדת והחגיגית ביותר של החסידים (ונוספים) המקפידים בקלה כבחמורה על טוהר וכשרות, עשוי זנב של חיה טמאה. סיפר לנו פעם לקוח שהשטריימל נולד ברוסיה והוא מעין התחזות של יהודים שנאסר עליהם לכבוש כיפה. הם כיסו את כיפותיהם בפרווה, שתיראנה ככובעי הפרווה הרוסיים.
אבל ביהדות יש תמיד עוד גרסה (אחת לפחות) והיא של ש"י עגנון. זה העלה סברה שהשטריימל נולד בגזרה של מלך פולין, לפיה יהודי יהיה חייב להשפיל את עצמו דווקא בשבתות וחגים ולקשור לכובעו זנב של חיה טמאה. היהודים הצליחו לדחות את קיום הגזרה לאחר גיל הנישואין, והתחכמו לה על ידי כריכת הזנב מסביב לכובע.
 

תערוכה

בין ה-7 ל-9 בנובמבר 2011 תתקיים בגני התערוכה, תל אביב, תערוכת FisCom התערוכה המקצועית לציוד, טכנולוגיות ושירותים למשרד ולמחשוב.
נשמח לשלוח הזמנות, לכניסה ללא תשלום ללקוחותינו ועמיתנו המעוניינים לבקר בה.

במהלך התערוכה נחגוג
25 שנות שירות של צ'יף בישראל
 

אגודות

ואם בימי הולדת עסקינן, השבוע מלאו 12 שנה לאגודה הבינלאומית למומחים בניתוח מסמכים, שנוסדה במקסיקו. באגודה מומחים מארצות אמריקה הלטינית בעיקר, וכוללת גם מומחים בניתוח מסמכים אלקטרוניים. יתכן ויריבויות עם שורשים קולוניאליים, יתכן סיבות אחרות, השאירו את ספרד מחוץ לאגודה ה"בינלאומית" הנ"ל, כך שב-2008 קמה לה במדריד אגודה "אירופית" לניתוח מסמכים, שכל חבריה ספרדים.
יש אגודות שמטרותיהן נעלות. יש אחרות שפשוט... מצחיקות אותנו עד מאוד.
הצורך והזכות להתאגד לגיטימיים וקבילים, אך לא נשכח אגודות רבות -קטנות או גדולות - שהופכות לזירות פוליטיות בזעיר ענפין וסובלות ממאבקים פנימיים עקובי יזע ודמעות.
והנה לדוגמא, השסע ההיסטורי המפורסם באגודה הנטוריסטית הישראלית, שכלל אסיפות גורליות ונאומים לוחמניים של חברים חמורי סבר, כאשר המליאה כולה מתכנסת בגילוי נאות, בחשיפה מלאה וללא כיסוי...

קישורים

● לא חדש: העולם הערבי מתעב את האמריקנים אך מנצל היטב למטרותיו את הטכנולוגיה שלו

● אתר בלתי תלוי המכיל מידע רב ועדכני בנושא רעידות אדמה http://earthquake-report.com

●  מקצוע: "מדען מידע" -  אחד שיודע להשיג, לקרצף, לחקור, לדגם ולפרש מידע, בשילוב האקינג, סטטיסטיקה ולמידה חישובית (machine learning). הרחבה במאמר של דן וודס

● שמעתם פעם את הביטוי "דפקט הפרפר"?
 

משיכת הכבל

במלחמת העולם השנייה הרופאים הצרפתיים שבתחנות עזרה ראשונה בעורף, הוצפו פצועים בדרגות שונות. הם החלו לשפר אז את שיטת מיון פצועים וחולים המבוססת על עבודתו של Dominique Jean Larrey. היה זה רופא צבאי מצטיין מצבא נפוליאון. המיון היה עד אז אינטואיטיבי במידה רבה, או מבוסס על בדיקה שטחית של אלו האמונים לפנות פצועים משדה הקרב. חלוקת הפצועים נעשתה לשלוש קטגוריות: הפצועים שיחיו לא משנה איזה טיפול יקבלו, הפצועים שימותו - לא משנה איזה טיפול יקבלו, ואלו עבורם טיפול מידי מסוגל להשפיע באופן חיובי על התוצאות.
הגישות העכשוויות למיון הראשוני (או Triage) משתמשות בפרמטרים מדעיים, חלקם קשורים לזיכרון, ויש אפילו המבוססים אלגוריתמיים. אבולוציית התחכום במיון הראשוני מגיע היום גם לתחום החומרה והתוכנה בציוד בו משתמשים מטפלים בשדה ובבתי חולים.

גם בתחום המחשוב המשפטי מוצא את עצמו החוקר בשטח נזקק לבצע מיון ראשוני.
זאת, כאשר יש לתפוס כמות גדולה של מחשבים ביחס למספר אנשי צוות היחידה המקצועית. או גם, כאשר עקב מגוון סיבות זמן התפיסה מוגבל, ועל הצוות להספיק ולאסוף את כל הציוד בזריזות.
הנהלים לטיפול בתפיסת מחשבים, כולל נהלים לתפיסת מחשבים מחוברים ופעילים (מערכות "חיות"), ברורים לצוותים האחראיים ברשויות אכיפת החוק. אחד הידועים ביניהם הוא נוהל משיכת הכבל ממתג החשמל כדי לנתק את המחשב ולהובילו למעבדה.

מערכת המשפט שלנו עדיין ממשיכה להכיל על ראיות הדיגיטאליות את כללי הראיות הקונבנציונאליות המקובלים, למרות שכללים אלו התקבלו עוד לפני שהראיות הדיגיטאליות הפכו לגורם חשוב ואף מכריע במשפט הפלילי.
הכללים שנקבעו בימים המוקדמים של המחשוב הפורנזי לא תמיד מעודכנים על פי עולם המחשוב ההולך והמתפתח.

אחת המתודולוגיות הנפוצות במחשוב הפורנזי היא העתקת דיסקים קשיחים בטכניקה, בכלים ובציוד המבטיחים שלא יהיה כל שינוי או רישום פעולות קריאה על המחשב הנחקר, על מנת לא לשנות כלל את תוכן הדיסק והפונקציות המסכמות את תכונותיו.
החוקרים משתדלים שלא לעבוד עם מערכות חיות, או לעשות זאת כמה שפחות. מול מסך ריק, הם רק יזיזו מעט את העכבר על מנת לבדוק אפליקציות פתוחות ולתעדן. כל פעולה נוספת חייבת גם היא תיעוד, כולל שעת הביצוע וגורם מבצע.
אותו הנוהל חל גם על מקלדות ומדפסות. אבל לעיתים קיימים במדפסת מסמכים שנשלחו אליה, טרם הודפסו על הנייר אך נמחקו כבר ממקורות אחרים. עם ניתוק המדפסת מהחשמל (תלוי בסוג המדפסת) המסמך יאבד.
עניין משיכת הכבל מונע כיבוי מסודר מתחיל סדרה של תהליכים שגרתיים הקשורים לסיסטם, המשאירים סימניו בדיסק הקשיח ומסוגלים לדרוס ראיות אפשריות. כיוון שהכיבוי המסודר מסוגל גם להניע תוכנות זדוניות חבויות ברקע, פתרון משיכת הכבל היא הצורה הקלה ביותר לטפל בצורה נקייה במערכת דולקת ו"חיה".
אך למשיכת הכבל יש גם את הסיכונים משלה. מידע נדיף האגור במערכת, כגון שעון המערכת, המשתמשים המחוברים ב-לוג-און, רשימת הקצבים הפתוחים, מידע על תהליכים, תוכן הקליפ-בורד, כוננים ממומפים, תוכן ה-RAM ומידע על הרשת וחיבוריה... פשוט הולכים לאיבוד בזמן ניתוק הזרם.
במחשבים רבים המשתמש קובע סיסמאות ל-BIOS ולדיסק הקשיח, מה שמאוחר יותר יכול להפריע לחוקר הפורנזי עת שהוא ניגש ל-BIOS לאיסוף מידע על הסיסטם.
דיסקים מוגני סיסמה יכולים להפוך לבלתי נגישים עבור כלים פורנזיים מסוימים. אפליקציות של מחשוב ענני מהוות מכשול נוסף - ראיות גורליות ייעלמו בעת ניתוק המחשב. יישומים במצב resident להצפנת קבצים בודדים, להצפנת הדיסק השלם ואפילו להצפנת הדיסק הפיזי נוטים להצפין מחדש את יחידות המידע ויחסמו את התוכן מעיני החוקרים.

המיון הראשוני למטרות חקירת מחשב כולל מתודולוגיה למניעת הסיבוכים הקשורים ל"משיכת הכבל". אחד הצעדים יכול להיות תפיסה של המידע הנדיף במערכת שיכולה לספק לחוקרים מידע בעל ערך (שהיה הולך לאיבוד עם משיכת הכבל) כגון זהות האפליקציות המותקנות, רשימת התהליכים הרצים באותו רגע, פורטים פתוחים ומתאמי רשת, איסוף היסטוריה בדפדפן וכתובות IP, רשימת המשתמשים ורשימת המסמכים שנפתחו לאחרונה, רשימת התקני ה-USB שהתחברו לאחרונה למחשב, תוכן של סל המחזור ועוד.
הכיצד "מושכים את הכבל" ברשת של מאות או אלפים מחשבים הפועלים באותו רגע? או במקום, כיצד מקבלים תמונה של הרשת כולה?
חוקרי מחשוב פורנזי נוהגים לתפוס מחשבים המכילים דיסקים קשיחים גדולים (של 1TB או יותר). האם אם באמת חייבים לתפוס את המחשב? למעשה, עקב קיבולת הדיסקים הגדולה, בדיקה ומיון המידע בדיסקים שנתפסו הולך והופך למעמסה גדולה לחוקר, לרשות אכיפת החוק ולבית המשפט, כאשר רבים המקרים בהם כל המידע שנמצא כלל לא רלוונטי לחקירה עצמה.
אם מחשב נחשד במעורבות בפריצה, משיכת הכבל קרוב לוודאי תגרום אובדן של מידע ראייתי חשוב. אדם הנמצא תחת מעקב יכול להשתמש במשאבי מחשב במחשב ציבורי (כמו בקפה אינטרנט). למרות שתפיסת המחשב בקפה הוא מעשה לא מועיל, יתכן והוא אכן מכיל מידע ראייתי שניתן לאיסוף.
המיון הראשוני מתנגד לגישה של משיכת הכבל המסורתית. איסוף ראיות ממערכת חיה דורשת הצמדה של התקן חיצוני כגון דיסק או דיסקון בחיבור USB הישר לאחד הפורטים של המחשב המדובר. ברור שהחיבור יגרום לשינויים בדיסק הקשיח, ירשום רשומות ב-Registry ויפר את חוק הזהב של איסור גרימת שינויים.
למרות זאת, מצודדי שיטת המיון הראשוני טוענים שכל עוד החוקר יודע אילו אזורים בדיסק הקשיח הוא הולך לשנות, מדובר במתודולוגיה פראקטית לשימוש.
 

נתיב הזוהר

תגובה לעמית

עמית ידידי
שוב קפץ לך הפיוז. זמן מה היית סולידי, שקט. חשבתי כבר שחייך הסוערים התמתנו. גם העורקים החדשים אולי השקיטו את הים הסוער שבך. פה ושם קיטורים על הצרפתים העצלנים, הבירוקראטיים, לא משהו שיכול להזיק ללב. והנה במגאזין האחרון – שוב קפץ לך הפיוז. וכשזה קורה לך – מכונת הירייה שלך יורקת אש לכל הכיוונים: ביבי, הממשלה, השרים, הכיפות הסרוגות, המתנחלים, החרדים...

חשבתי דווקא שתכתוב הפעם משהו חיובי על ביבי. "רק חמור לא משנה את דעתו", אמר פעם כמדומני זקן השבט (פרס, על "רעיון המזרח התיכון החדש" אחרי ההכרזה "בין הים והירדן לא תקום מדינה נוספת"). והנה ביבי בלע את רוקו וחתם על שחרור גלעד שליט! הרי תמיד התלוננת שהוא בוק ואטום. או אולי שינית את דעתך (ואולי בצדק) - ביבי שוב מפשל ומסכים לשחרר רוצחים. הרי ברור שאם ה-500 ששוחררו אל הגדה בעסקת ג'יבריל רצחו קרוב ל-200 ישראלים, ה-100 ששוחררו אל הגדה הפעם ירצחו (רק) 40. הסטטיסטיקה עובדת תמיד. אולי לא במדויק, אבל לא רחוקה מהאמת...
אבל לא זה מה שמטריד אותך. מטריד אותך שההסכם שחתמו זהה להסכם קודם, וגלעד יכול היה להשתחרר פחות רזה... זו כמובן דמגוגיה לא נכונה. ההסכם גרוע, זה נכון, אבל הרבה יותר טוב מקודמו (לפי דיווחים עיתונאים שאינם חשודים באהדת ביבי), וגם העיתוי מתאים יותר (בעיות בארצות הערביות, אסד אהוב החמאס בצרות, מצרים איימה לזנוח אותם), כך שהחמאס ירד מכמה עצים. ברגותי, למשל, נשאר כלוא (בינתיים, בינתיים, עד החטוף הבא... טפו טפו טפו).

מטרידה אותך הדמוקרטיה הישראלית עאלק שנרמסת. ולמה? כי בית-המשפט לא מרשה לרופאים המתמחים לשבות. לא מטריד אותך שבית-המשפט החליט להרוס בתים של יהודים במגרון ובמקומות אחרים (מדובר על מאות בתים!) כי הפלשתינים (בעידוד חבריך מ-שלום עכשיו) טוענים שחוסיין המלך הבטיח להם (כחיילים משוחררים) את השטחים הללו. שים לב – זו אדמת טרשים שאף אחד ב-10 השנים האחרונות לא טען לבעלותה (וגם להם אין הוכחות לבעלות), אך בית-המשפט שמח להזדמנות להתערבות פוליטית שהרי הכול שפיט לפי אהרון ברק. אבל אלו קטנות שלא מטרידות אותך. מה שמטריד אותך שמכריחים את המתמחים לעבוד.

ובכן, רק שתחוש קצת את האווירה בארץ – לקהל הרחב די נמאס לו מהמתמחים. נכון, הם עובדים קשה, אבל הם ידעו זאת כשנרשמו ללימודי רפואה. האיגוד שלהם חתם על הסכם עם הממשלה. ההסכם לא מצא חן בעיניהם ואז הם התעוררו. למה לא הקימו איגוד נפרד? למה לא מנעו חתימה מהרופאים המומחים? כי הם ידעו – יום יבוא והם יהיו המומחים, ואז ההסכם טוב להם. נכון, החיים יהיו קשים בהתחלה, אבל לא כל החיים הם יישארו מתמחים. אז בית-המשפט החליט שהתפטרות המונית זה לא חוקי (מותר היה להם להתפטר כיחידים, כל אחד ביום אחר), ושזה מסכן חיים ובניגוד לשבועת הרופא. אבל זה לא מוצא חן בעיניך. זה סימן ל"התפוררות הדמוקרטיה". אתה לא חושב שאתה מתקשה להבחין בין דמוקרטיה לבין אנרכיה?

הלאה: מטרידה אותך האבטלה השקרית ואתה מביא "הוכחות" שמרמים אותנו ואחוז האבטלה גבוה יותר. הכתבה של להב אכן פתחה את עיני העצומות אבל מיד סגרתי אותם שוב. ובכן, כדאי שתברר את האג'נדה שאביטל להב שייך אליה וביקורות על שטויות אחרות שכתב (למשל ראה כאן). אבל גם אם נניח שאתה צודק, האם זו הסוגיה שמעניינת היום? האם לא כל הארצות שמפרסמות אחוזי אבטלה "משקרות" כמו שישראל "מיפה את המציאות" ואז לא כ"כ משנה המספר האמיתי, אלא מה שחשוב הוא שאנו בתחתית אחוז המובטלים, וזה בזכות ביבי אהובך? ביבי אכן משקר לפעמים, כמו כל פוליטיקאי, אבל מה אכפת ללמ"ס? האם גם הם משקרים ביודעין? (עבדתי אתם פעם, ויש שם חוקרים וסטטיסטיקאים רציניים).

אתה מתלונן ושואל מתי נגיע לימים שהישראלים יצאו לרחובות ויזכרו כל פעם שדפקו אותם ושיענישו את האחראים ביום הבחירות. ובכן, הם יצאו, בהתחלה על מחיר הקוטג' (במקום להפסיק לקנות קוט'ג ואז ממילא המחיר היה יורד), ואח"כ עברו למחיר הקוטג' בת"א (פתח-תקווה רחוקה מדי), ודרישה לחינוך חינם מגיל אפס, ועוד שטויות במיץ עגבניות. ואז עברו לאוהלים. וסוף המחאה בוועדה של טרכטנברג שהחליט מה שהחליט וכמובן - לא מצא חן בעיניהם, כי לא הורידו את ביבי על ברכיו. ובכן, מתחיל החורף ולכן האוהלים פורקו ויוקמו רק בקיץ הבא, או לפני הבחירות. אבל אתה יודע מה? החברה המעטים האחרונים שנשארו באוהלים וגם באמת גרו בהם הם הדפוקים האמיתיים והם לא שייכים למעמד הבינוני, אלא לתחתון. אבל עליהם דפי ליף (תושבת כפר שמריהו) בכלל לא חשבה. היא התאהבה במחאה, וראתה את הצד השמאלי שלה בלבד...

אגב, הוידוי שלך בסוף דבריך מסביר את הכול, כלומר את המצב הנפשי שהביאך לכתוב דברים לא אקטואליים ולא רלוונטיים לפוליטיקה העכשווית. דווקא החרדים די שקטים לאחרונה, אז מה פתאום אתה שוב נטפל עליהם? אה, הימים הנוראים הזכירו לך אותם שוב. הטראומה של המשפחה הדתית שהשתחררת ממנה שוב הציפה את מוחך. הפסקת להיות גאה בהיותך יהודי, והתחלת להיות גאה שהפסקת... החרדים הטפילים, פורעי יו"ש בחסות הכיפות הסרוגות, הברסלבים, החב"דניקים, אלי ישי, הניסיונות לכפות עליך אורח חיים (כתבת אורך חיים, אבל לא על זה אתה מתלונן... ידידי, אתה מתחיל לשכוח עברית!) הכול בקדרה אחת מתבשל לשנאה יוקדת של כל השונים ממך... דמוקרטיה עאלק...

תחשוב טוב, אולי עוד לא השתחררת מטראומת הגירושים? ואם אתה בכל-זאת עדיין גאה להיות ישראלי (לא יהודי) תחזור לארץ ותילחם מכאן על כל מה שמטריד אותך. אל תדאג, אתה לא לבד. תמצא כאן כמה עוכרי ישראל אפילו יותר ממך (גדעון לוי, אמירה הס, גברת פחימה וכמה שחקנים מחרימי "שטחים" ופרופסורים מחרימי אוניברסיטאות). ואל תבקש סליחה. זו תכונה שמזכירה קצת את היהדות...

שמואל