ניהול עסק

כל עסק, לא משנה כמה קטן או גדול, זקוק לפתרונות ניהול המידע עדכניים ומותאמים לסוג והיקף פעילותו שיקדמו את תפעולו היעיל. הקיום של מערכות שלא לגמרי מתאימות לעסק מסוים יכול לגרור תוצאות שליליות, בעוד המוצרים הנכונים, מותקנים בצורה אידיאלית, מסוגלים למקסם את הביצועים ויעילות העבודה.

מטרת כל המערכות צריכה להיות שיפור הביצועים התפעוליים של העסק והוספת ערך לאופרציה, ללקוחות ולעובדים. אחד ההיבטים החשובים ביותר של מערכות אלו היא יכולת גיבוי כדי להבטיח את בטיחות התוכנות בשימוש, כמו גם שרידות המידע החיוני לפעילות העסקית לאורך זמן.

מערכות הגיבוי אמורות לתמוך בתוכנה ובחומרה ייעודיות לעסק, וכן במערכות ההפעלה הנבחרות לעבודה. מערכות המחשב מושבתות מעת לעת בעקבות תהליכי כיבוי מערכות בלתי תקינים, הפסקות חשמל או פעולות תחזוקה תקופתיות. מערכות הגיבוי צריכה לאפשר נגישות מידית למידע גם בעת שהמערכת מושבתת. במידה וזה לא בדיוק כך, פירושו כי כל המשאבים שהשקענו בגיבוי, היו לשווא.

לא אחת כושלות בו זמנית מערכות המחשב ומערכות הגיבוי. ספקי גיבוי חיצוניים לא מעוניינים לוקחת אחריות למקרים אלו. במידה וכן, אחריותם מוגבלת לסכומי כסף שאין ביניהם לבין ערך המידע עבור הלקוח כל קשר. למקרה כזה על מומחי שחזור נתונים לטפל במצב ולהחזיר את המידע ממערכות המקור, או ממערכות הגיבוי - אם הוא בכלל קיים בהן. במקרה של אפליקציות ייעודיות מסוימות, נדרשת תמיכה נוספת של בית התוכנה או מרכז התמיכה לאותה אפליקציה בכדי לוודא את תקינות המידע שהוחזר. במעבדה לשחזור נתונים  בצ'יף משתפים פעולה  עם יצרנים אלו.
לאחרונה, לקוחות שסבלו מאובדן מידע עקב עבודה עם תוכנות שאמצעי הגיבוי המוטמעים בהן ידועים כבלתי מספיקים (ואינם מאפשרים המשכיות השירות במקרה של אובדן נתונים במערכות המקור) נחשפו לפתרונות משלימים מבית צ'יף.
 

Dump

זה לא סוד שמערכות ווינדווס נוהגות לקרוס פה ושם. קובצי ה-dump הם סנפשוטים של מה שהיה בזיכרון המערכת בעת הקריסה. "מערכת ההפעלה קורסת, יוצרת מסר שגיאה מסוג  Stop code ושומר את המידע מהזיכרון לקובץ דאמפ".
לאחרונה הודיעה החברה כי במקרה של התקנת מערכות Windows 7 אוWindows server 2008 R2 על גבי מערכת מחשב המכילה דיסק קשיח בנפח גדול מ- 2TB יתכן מצב בו בעת כתיבת קובץ ה DMP יוביל לכך שווליום אחד או יותר בדיסק הקשיח ישתבשו. במקרה כזה, ברור שהמידע שנשמר לדיסק יאבד לגמרי. במקרה ובעיה כזו תשפיע על הווליום המאכסן את חלוקת (partition) או מערכת ההפעלה, לא ניתן יהיה עוד לאתחל את המחשב.
על פי הסברי החברה נראה כי רכיב המערכת האחראי על יצירת הקובץ לא מסוגל לטפל בטווח כתובות דיסק הגדולות מ 2TB ולכן כותב את הקובץ על גבי כתובות בתחילת הדיסק (Loop Back).
בנוסף לכך מסתבר כי בעיה דומה מתרחשת כאשר מערכת ההפעלה נכנסת להיברנציה ויוצרת קובץ Hiberfile.sys, ב- disk offset גדול מה- 2TB של הדיסק הקשיח.
הדרייבר הנ"ל מסוגל לטפל ב-2³² סקטורים. אם גודל הסקטור הוא 512 בייטים, הדרייבר מסוגל לטפל ב-עד 2TB בסך הכול.
אם החריגה האמיתית היא גדולה ממגבלה זו, הדרייבר יקטע את החריגה וישמור את המידע למיקום שגוי. לכן, ווליום אחד או יותר של הדיסק ישתבשו.
מיקרוסופט כבר מציעה hotfix לתיקון הבעיה אבל יחד עמו מגיעה גם הזהרה שאין להתקין אותו אם לא אובחנה בעיה ספציפית זו. כנראה מפני שתוצאות הפיקס עדיין לא נחקרו עד תום. למעשה, מיקרוסופט אפילו מגבילה את הגישה להוטפיקס אך ורק ללקוחות שהופנו על ידי התמיכה לקבל אותו.
מסקנה, ייתכן והתרופה גרועה מהמחלה.
תקלה זו מצטרפת לקבוצה גדולה של הזנחות תכנותיות כדוגמת אי עדכון תוכנת ה Explorer לטיפול במסלולי שמות קבצים גדולים מ 256 תווים למרות שמערכת הקבצים NTFS תומכת בכך עוד מאמצע שנות התשעים, בעיית העתקת הקבצים בשמות דומים ועוד.
 

הינדו-קרטיה

למטייל הישראלי בהודו המדינה יכולה להראות פרימיטיבית, אבל בהודו כולה משתמשים בקלפיות אלקטרוניות, ללא נייר. ועדת הבחירות הלאומית, הסמכות העליונה בענייני בחירות, חזרה בהזדמנויות רבות על הצהרות שהקלפיות "מושלמות" ו-"בלתי ניתנות להטיה". למרות דיווחים נרחבים על אי סדרים במהלך בחירות וחשד גדול להונאה אלקטרונית, ועדת הבחירות מעולם לא הרשתה לחוקרי אבטחה לבצע הערכה שלמה ובלתי תלויה או פרסמה פרטים טכניים משמעותיים על צורת העבודה של המחשבים הנ"ל. חוקרי אבטחה הודיים התנדבו פעם אחר פעם לשתף פעולה עם הועדה על מנת להבין טוב יותר את אבטחת המכונות, אך נדחו תמיד.
בפברואר השנה, מקור אנונימי פנה לחוקר Hari Prasad והציע לו מכונה לבדיקה. חבריו של הארי משוכנעים כי למקור הייתה גישה חוקית לציוד וכי החליט להגיש אותו לבדיקה מדעית מסיבות מצפוניות, מתוך דאגה לבעיות אבטחה פוטנציאליות.
הארי וחברים העבירו את הציוד בדיקת אבטחה מדוקדקת וגילו מספר חולשות. הם מצאו דרכים רבות דרכם אנשי מערכת הבחירות מושחתים או רמאים בעלי גישה פיזית למכונות יוכלו לשנות את תוצאות הבחירות. הם כתבו מאמר (Security Analysis of India's Electronic Voting Machines) בו מפורטות שתי דרכים להונות את המכונה. המאמר אמור להופיע בגיליון אוקטובר הקרוב של האיגוד למיכון ממוחשב - ACM Computer and Communications Security conference

הבחירות הטוען כי מערכות ההצבעה האלקטרונית ההודיות לא מספקות היום מספיק אבטחה, יכולת הוכחה או שקיפות שיצדיקו את האמון בתוצאות הבחירות. למרות זאת, ועדת הבחירות ממשיכה להתעלם מקיום בעיית האבטחה.
בסוף השבוע שעבר נעצר הארי בביתו על ידי המשטרה, הובל למעצר במרחק 14 שעות נסיעה מביתו, ללא אישום קונקרטי, אך נאמר לו כי במידה ויחשוף את המקור שהעביר לידיו את המחשב לבדיקה, הוא ישוחרר מידית. במהלך הנסיעה, הספיק לדבר בטלפון הנייד עם חבריו, שהעלו ליו-טיוב את הסרטון הבא בכדי להביא את הנושא למודעות הציבור, גם אל מחוץ לפורומים טכניים. מאוחר יותר, נאמר לתקשורת כי ב-13 במאי 2010 הוגשה תלונה על גניבת קלפי אלקטרוני ממחוז הבחירות של החוקר. הוא נאשם כרגע  בגניבתה.
אמר לנו השבוע לקוח: "זה לא שאנחנו טובים יותר, בישראל פשוט יודעים להסתיר את הדברים יותר טוב". האומנם?
 

גורם לתאונה: מחשב נגוע

רק שלשום התרסק מטוס בסין. מטוסים מתרסקים מסיבות שונות ומגוונות. לפני שנתיים בדיוק התרסקה בשדה התעופה Barajas של מדריד טיסת JK5022 של Spanair שהמריא עם 172 נוסעים ואנשי צוות לכיוון האיים הקנאריים. המטוס דווקא עבר בהצלחה את בדיקת התקינות השנתית כ-7 חודשים קודם לכן, ולא דווחו תקלות נוספות עד למועד הטיסה. עם זאת, סופר כי ההמראה נדחתה בשעה וחצי "בשל בירורים טכניים". המטוס, MD-82 מתוצרת McDonnell Douglas התרומם מספר מטרים וצנח מיד לאחר ההמראה כאשר אש נצפית במנוע השמאלי שלו. לקח לצוותי הקרקע כשעתיים לכלות את הלהבות.
כעת, שנתיים מאוחר יותר, פורסם הדו"ח המלא של חקר התאונה (46 כרכים עם סה"כ כ-12,000 עמודים) ובעיתון הספרדי El Pais טוענים כי יתכן ולסוס טרויאני היה חלק בטרגדיה. המחשב המרכזי של Spanair, בו נרשמות תקלות המטוסים, נמצא נגוע בקוד זדוני בעת התאונה. אותו מחשב ממוקם פיזית במשרדי החברה בפאלמה דה מיורקה ומשדר סיגנל של אזעקה במוניטור כאשר מתגלות שלוש בעיות טכניות דומות בכלי טיס אחד. במטוס שהתרסק ב-Barajas אכן נמצאו שלוש תקלות שלא נרשמו בזמן במחשב המרכזי.

סיבה של רכיב במטוס) המטוס חזר לחניה מראש מסלול וההמראה התעכבה בשעה וחצי.
הועדה לחקר תקריות ותאונות בטיסות אזרחיות החליטה כי מקור ההתרסקות היה שהטייסים שכחו להפעיל flaps ו-slaps, מדפים על גבי כנפי המטוס המגבירים את העילוי בזמן ההמראה ואת החיכוך בזמן הנחיתה. במטוס קיימת מערכת התראה לטייס אם הוא שוכח להפעיל את המדפים, אך המערכת לא פעלה באותו יום.
על מכונאי החברה מוטלת האחריות להודיע לחברה בפאלמה על כל תקלה מיד עם גילויה. במקרה זה, כאשר עובדי ספנאייר ניסו לרשום את התקלות המדווחות במחשב, מצאו אותו בלתי שמיש בשל מתקפת הוירוסים. עד אז, המטוס כבר התרסק.
 

לגדול לרוחב

הארגון מתרחב, מוסיפים יותר תחנות לרשת. זה נקרא scale out, או "גדילה אופקית". גם אם הוספתם עוד מערכות לאותו שירות -כמו למשל לגידול משרת ווב אחד לשנים או שלושה- זה נכנס לאותה קטגוריה. הארגונים גדלים, מחירי המחשבים יורד, הביצועים שלהם עולים. המחשב הממוצע של היום מסוגל לטפל באפליקציות שפעם רק מחשבי על יכלו לנהל. ניתן לצרף מחשבים רבים ולקנפג אותם כדי להשיג כוח מחשוב מדעי. מודלים שעובדים בצורה זו דורשים תחזוקה מרחוק וניהול העיבוד, שלא היו זמינים בעבר עבור המחשבים הרגילים.
מודל הגדילה הרוחבית דורש היום אחסון משותף עם ביצועים גבוהים, במיוחד כאשר מעבדים כמויות מידע גדולות. הדרישה דרבנה את פיתוח טכנולוגיות אחסון חדישות, ביניהן שנועדו לטפל באתגרי האחסון של מערכות מסורתיות - legacy - במרכז המידע. אותן מערכות מסורתיות שייכות למודל הגידול האנכי (scale up) הישן.
במרכזי מידע עלינו לטפל בשלוש דרישות בסיסיות על מנת לגדול בצורה הרמונית: קיבולת, כוח מחשוב, ורוחב פס שבלעדיו נצור צווארי בקבוק.
כדי להגדיל את המערכות המסורתיות הינו מוסיפים קיבולת ללא תוספת של כוח מחשוב ורוחב פס. בהתחלה הכול היה נראה בסדר, לאחר מכן היו מתחילות הבעיות. כדי לפתור אותן, בארגונים היו מתחילים להוסיף מכאן ומשם משני המרכיבים הנוספים, או שהיו רוכשים, בנוסף, מערכות אחסון שלמות ועצמאיות, במחיר יקר ללא הצדקה. לאותן מערכות החדשות היה צריך הדרכה נוספת, אם לא אנשי צוות נוספים בכלל. והתוצאה: גיהינום ניהולי.

הגידול הרוחבי נועד לאפשר למשתמשים משאבי אחסון מותאמים לדרישות העסקיות המשתנות לאורך זמן. כך, מערכת האחסון נאלצת לגדול תוך כדי שמירה על הפונקציונאליות ועל יעילותה. וכל זה -אתם יודעים- מבלי להגדיל יתר על המידה את ההשקעות בתשתיות ובשום אופן לא בכוח אדם.
כמו שאמרנו בהתחלה, המערכות הרוחביות מורכבות מיחידות אחסון אינדיבידואליות (תחנות או "nodes") שמגיעות עם כוח העיבוד, רוחב פס (I/O) לאחסון משלהן, ומספר דיסקים קשיחים. כאשר מוסיפים מערכת כזו למערכת האחסון הארגונית, חל באופן מידי שדרוג של שלושת הגורמים גם יחד: קיבולת, כוח עיבוד ורוחב פס בצורה של רשת או חיבור מהיר המקשר בין היחידות. כך ככל שמוסיפים מערכות וקיבולת, המכלול גם הופך ליותר ויותר מהיר.
לשם ניהול כל יחידה כסדרת מכונות אינדיבידואליות, נדרשת תוכנה שתאפשר להתייחס אליה כצרור יחידות מחוברות בחיבורי גומלין, אליו ניגשים כ-אל אובייקט בודד ("קלאסטר" או גריד). לשם כך, התוכנה מנהלת את כתיבת המידע ליחידות, ומבזרת את עומס העבודה (כתיבות וקריאות) בין המעבדים הרבים. מומחים רואים חשיבות באפשרות שכל אחד מן היחידות תהיה מסוגלת לתפקד כיחידת ניהול בכל רגע נתון, בכדי לא ליפול שוב במודל האנכי הגודל לגובה, בו הניהול מופקד תמיד על יחידה מסוימת ומשם מגבלותיו.
תוכנות אחסון מסוגלות לנהל נפחי מידע אדירים, והמטרה ב-אי הגבלת הגדילה של מאסת המידע הכוללת, וגם לתמוך בסוגים שונים ומגוונים של יישומים וסביבות וירטואליות. לתוכנה חייבת להיות "חכמת כוורת", מודעות למכלול המורכב מיחידות ולאפשרות לתמוך בטווח רחב של עומסים.
האחסון המתרחב מהווה פתרון אידיאלי למרכז המידע המודרני, הנדרש לעמוד בעומסים משתנים ולשמור על עלויות ניהול נמוכות. הוא גם מסיר דאגה מסוגיות ניהול האחסון ומפנה לנו זמן להתעסקות עם הפעילות הייחודית של העסק.
 

קישורים

● כיצד שינתה המהפכה הדיגיטאלית את העולם בעשור האחרון.

● הקליפ שהסתובב הכי הרבה בארץ השבוע : חיקוי של ליידי גאגא וכו' (תודה ל-ס.)

● מה אתם עושים ב-10.10.2010? בואו לתעד את חייכם על פני כדור הארץ.

● שבועיים אחרונים של אוגוסט - להעסיק את הילדים בכל אשר בא ליד

● האמינות המפוקפקת של המחשוב הענני